אני מנסה לעשות שינוי בבית ותוהה אם יש דברים שאני לא מכירה ויכולים לעזור לבית להיות מאורגן ויפה יותר.
מוזמנות לענות על דבר!!
העיקר שישתרשר ויעלו כיווני מחשבה 
אני מנסה לעשות שינוי בבית ותוהה אם יש דברים שאני לא מכירה ויכולים לעזור לבית להיות מאורגן ויפה יותר.
מוזמנות לענות על דבר!!
העיקר שישתרשר ויעלו כיווני מחשבה 
בתנועה מתמדתאפשר לעשות מזה ממש פינה יפה, וכמובן עציצים ממש מוסיף ומשדרג בעיניי..
ואיזה כיף לראות עוד מישהי ערה בשעה הזאת 🤭
והאמת נעליים זה באמת משהו לא פתור אצלנו!!
אשמח לרעיונות לארון נעליים
אם באלך ולאחרות לשתף מה יש אצלן
(צריכים מהשו בזול
)
זה עומד בחדר שירות, צריך מידי פעם לעבור עם סמרטוט כי זה אוגר אבק
משהו ברעיון הזה:
תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://www.lastprice.co.il/uploadimages/5b374235.jpg
האמת אני צריכה משהו קטן..
הנעליים שלא בשימוש יומיומי נמצאות בקופסה פשוט..
יש ארגז גדול (פעם היה לו מכסה) שבו נכנסות כל נעלי הילדים ודוחפים אותו מתחת לאחת המיטות.
פעם היינו מאחסנים את הנעליים במגירה תחתונה בארון או במגירה של מיטת החבר, אבל הנעליים התרבו, הארון הוחלף והמגירה נשברה.
מציינת שבפועל רוב הנעליים שבשימוש יומיומי זרוקות בנישה שמאחורי דלת הכניסה. שוקלת להניח שם ארגז נוסף.
אבל צריך באמת מהשו לכניסה
ואין אצלנו נישה..
אז תוהה עם ארגז או ארון נעליים..
קנינו ביום האחרון של השנה לועזית, היו מבצעים מעולים על כל הריהוט. נראה לי עלה אז 80 ש"ח.
הוא לא גדול. אבל משמש לכל הנעלים שמסתובבות בסלון. השאר בחדרים.
@נהורה חיפשת משו כזה, לא?
ו @אנונימיתתת1 הוא לא נהיה מגעיל מהרטיבות? רעיון פשוט וגאוני, אהבתי
אם יש מקום באמבטיה זה באת אחלהה
שיש בו מקום למעילים, לתיקים ולמטריות, ולכל מיני דברים נוספים...
והכל סגור בתוכו והוא מסתיר את הבלגן.
אני חושבת שנגיד אצלנו אולי באמת יותר ילך ארגז...
מתלבטת עדיין...
משהו סגור זה באמת נחמד שנקי בעיניים...
•מייבש (בחורף במיוחד ממש מקל) ובעיני גם תורם לסדר, הכביסה שם מחכה לקיפול וגם המגבות תמיד יוצאות רכות ממש
•מדיח - חוסך זמן שטיפה, עושה על השיש מראה מסודר.
בכללי כמה שיותר משטחים ריקים בבית עושים מראה מסודר ונקי בעין.
•אי קטן במטבח - לא סגורה על זה, כי מצד אחד זה מפנה את השיש (אני גם אופה ומבשלת ביחד עם הילדים והם תמיד חוסמים לי את הגישה לארונות כשעומדים על הכסאות לידי)
אז זה יכול להיות פתרון. ומצד שני זה תופס מקום וזה עוד משטח שצריך לשמור עליו ריק. אז בינתיים ויתרנו.
•תאורה צדדית, תאורה צהובה לשעות הערב.
מייבש ומדיח באמת יש לנו,
תאורה- י שלך כוח לכתוב איפה קונים יחסית בזול? או שלשלוח תמונה?
ומשהו למטבח אני תוהה אם לשים שולחן קטן לילדים שיאכלו שם ואז גם ישמש לזה..
מיטות עם ארגז מצעים זה גם ממש עוזר
השנה נגיד שמתי את כל מעילי החורף והמגפיים מתחת למיטה, זה ממש עשה לי אור בארון. ויש שם עוד דברים כמובן
ארון אמבטיה גם כן עוזר לשמור על הסדר אצלנו
סלסלה במגירה של הגרביים והתחתונים לילדים. אצלנו זה סלסלה בארון
מתחת למיטה של אחד הילדים יש קופסאות פלסטיק ענקיות מתגלגלות - מכילות המון וחוסכות מקום ובלתי נראות גם. הייתי עושה את זה גם מתחת למיטות האחרות אבל הן מיטות חבר וכואב לי להעיף את המיטה הנוספת בשביל אחסון
והאמת זה כלל די פשוט לגבי חפצים, או הרבה אחסון או מעט חפצים .
שמים בפנים צעצועים כמו מגנטים או דברים אחרים?
יש לי מקום מתחת ל2 מיטות . אחת מהן מיטת מעבר קטנה
מתחת למיטה אצלנו יש אחת עם מגנטים ואחת עם מכוניות
ואחת למצעים ושמיכות. אחת נוספת למעילים
כזאת קופסא
ושמה את כל המשחקי הרכבה שלהם בשקיות נייליון שקופות עם רוכסן/ קופסאות קטנות יותר
טבל זה דורש תחזוקה
הם יכוליםצלהפוך פה הכל ואז זה למיין וזה
אורון אמבטיה אני צריכה לחפש בע"ה..
קנינו לא מזמן עץ דקל ננסי באדנית גדולה יפה
ממש ממש משדרג את הכניסה.
אני ממש מחפשת משהו לשדרוג הכניסה לבית
מתקן שיש בו הרבה מתלים ולמטה מדפים לנעלים
קופסאות לכל החפצים הקטנים בבית
ליופי
מנורות צמודות תקרה
לנוחות וכיף
ספה נשכבת עם מקום נפתח לרגלים
באיקאה. ממש ממש ממש נחמד! זה טוב לתיקים, כובעים, קסדות ואפילו המושב ילדים של האופניים (ונעליים, כמובן)
ולמרות שזה לא סגור זה מסודר ותחום ואפילו מוסיף צבע ועניין.
לכובעים וחליפות (יש לי בחורים) תיקים, סוודרים, מעילים ונעלים.
גם שלי לא סגור, זה כל הקטע שקל לתלות או לקחת.
נחפש ממסירה ☺️😉
התקציב הוא 10% מהמחיר😅😅
כל תקופה ללכת לאיקאה עם סכום מוקצב מראש
ולחפש שדרוגים לבית
יש לך מקום מומלץ לקנות מנורות צמודות תקרה?
עציצים זה רעיון מעולה!
ואיזה טפט? באלך לתשף קישור?
אשמח! אבל רק אם יש לך כוח..
הזהב לקיר בכניסה לבית
והלבבות לחדר של הבנות
מתכננת להזמין למטבח
מראה בסלון - מרחיב
עציצים נופלים
כל מני קשקושים יפים בספריה
סל גדול למשחקים בסלון שבסוף יום שמים הכל שם.
שטיח-חובה בבית בעיני. מארגן את הבית. יש חנות מעולה אם את רוצה
חדר ילדים מעוצב ולשמור רק מה שמשחקים. עוזר ממש לשמור על סדר בשיתוף הילדים..
איזו חנות שטיחים?
אני האמת צריכה מהשו לשא מתלכלך בקלות
ומתנקה בקלי קלות כי שובבים אצלנו
ואני אמא לא מתוקתקת בכלל..
יחסית זולים ואיכותיים
אם את לא רוצה מתלכלך תקני מקושקש
שואבים והוא מתנקה
אני פעם בחצי שנה כזה מנקה עם סמרטוט ומים..
וזהו זה פצצה
לא לשפשף שטיח עם סקוץ / מטאטא זה הורס אותו
(לעלוני שבת, עיתוני ילדים)
לשמיכות קנינו מאורבניקה ב70 ש"ח סל גדול עגול
ולעיתונים מאייס.
ידיות לארונות, בעיקר לבית שכור אפשר להזמין מאליאקספרס ולשדרג את המראה.
מאוררי תקרה- מאוד מאוד יעיל! בכל חדר כולל בסלון.
סלסלה מלבנית יפה לטישו רזרבה בשרותים (לא פלסטיק). מהמקס סטוק.
ואם הן יפות כאלה מקש זה בונוס ממש
לפחות לא בארונות מטבח.
והם חלקים ויפים
אמנם פחות קשור לארגון יותר לניקיון
זה השואב שוטף החדש שלנו שקנינו לפני שבועיים
הוא בשימוש יומיומי ואני מאוד מאוד מרוצה ממנו!!!
ממש גורם לי להיות אמא רגועה ושלווה יותר ולא להתעצבן מכל פעם שנשפך צלחת סלט או פסטה על הרצפה (פסטה עם רוטב אדום - לא סתם
)
פלייסמנטים (ככה אומרים?) לצלחותאם_שמחה_הללויהיש לי מלא בעיר.
גם באיקאה יש, אם את מגיעה.
ואם את רוצה מהרשת אז באורבניקה (גם בטח בשיין, אליאקספרס יש) תוצאות חיפוש עבור:
ואללה בזכותך היה לי חידוש שיש שם גם דברים לבית.
* חוטים עם אטבים על הקיר בחדר ילדים בשביל הציורים. ככה יש ליצירות מקום מוגדר. מחליפים כל שבוע-שבועיים ואת הישנים זורקים לפח.
* כמו שכתבו, סלסלאות וקופסאות שקופות להכל בארונות.
* עציצים קטנים, פשוט לפזר ברחבי הבית. ממש מוסיף.
איך עשית? עם ברגים?
חוט מתוח?
היא מה לא מרגיש לך מסודר
הרבה פעמים זה לא רק לקנות אלמנטים נוספים בהית, זה גם הרגלי סדר וניקיון/ אגרנות
היי יקרות. סליחה מראש על האורך
בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.
ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש
משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.
לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית, ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים
"אני רוצה למות"
"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"
ובימים האחרונים זה הסלים ל-
"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"
"נמאס לי כבר מהחיים האלו"
"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"
התגובות שלי הן-
"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"
"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"
"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"
ואז ממשיכה כרגיל בשגרה
וכמובן שהוא מתעקש בחזרה
"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"
(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)
יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.
לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.
דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.
ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"
"קר לי ברצפה"
"אני סובל כלכך"
"אני ימות אמן"
וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.
(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)
(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)
בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.
מה לדעתכן ראוי להגיב לו?
האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?
אנחנו לא רוצות לנעול כי הנושא חשוב
וההתנצחות הזו על גבי השרשור מסיתה את הדיון ופוגעת בפותחת.
אם ימשיך ככה נתחיל למחוק הודעות ללא התראה.
לילה טוב.
לשמוע דעתכן-
מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן, בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?
גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא
ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות
כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.
יש הרבה משותף
כי נישואים זה גם שותפות
אבל בנישואים יש גם
ילדים משותפים
כלכלה משותפת
ומחויבות (לנישואים לילדים)
באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו
גם אם מדובר בחברים הכי טובים,
זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)
הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.
וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.
וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....
מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?
אותו דבר.
זה שונה ממש.
חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.
שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה
למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..
אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..
מה עושה את השגרה יותר זוגית?
מאוד תלוי בכל זוג
כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות
יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.
ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים
בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה
השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה
בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה
רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים
וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה
בלי לעשות משהו מיוחד
זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי
תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.
לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת
וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב
וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.
או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".
הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.
לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו.
האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת
היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות
(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)
אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭
אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית
המקוריתכוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים
ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.
ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.
נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.
בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.
וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.
נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.
אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.
זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.
אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ.
לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום
זה ממש מעט
זה לא בהכרח קצת.
זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".
למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.
חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.
ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית
גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.
מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.
וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.
כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.
שהתשובה בגוף השאלה ..
שותפות מול זוגיות.
לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך
כשאנחנו זוג זה שלנו.
אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.
גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.
גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..
בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון
אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד
אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה
ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔
הבאתי כדוגמה את עניין השתייה, שגם כאשר לא מרגישים צורך לשתות, זה לא אומר שהגוף ''צודק'' ובאמת אין צורך בשתייה.
ובמקום אחר הבאתי דוגמה לכך שגם מנגנון הרעב הוא לא מדויק ולא כדאי לסמוך עליו בעיניים עצומות.
לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...
שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)
אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה?
סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.
לדעתי
אפילו פרטי אם יש אופציה
חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש
אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב
הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת
רפואה שלמה!
ממה שאני מכירה
לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת
זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..
ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט
בן 26
רווק
בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...
יש לכן רעיון?
שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר
אם הוא בקטע אז אולר
אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם
אחים שלי עונים להגדרה הזו
מה ישמחו לקבל- וואו מלא.
משקפי שמש
ארנק
שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)
פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..
אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות
אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)
בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)
מקציף חלב לקפה.
חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)
עניבה
צעיף/כפפות
נעלי בית חמות
פיז'מה חמה
גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.
לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.
ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה
ספרי קריאה- לוקחים מספריה
ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.
אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים
(ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...
מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...
אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...
בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש
יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר
יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא
אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים
והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה
או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים
כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו
לא בטוח שקולעים לטעם
הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭
בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂
וגם בילדות
אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה
תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.
כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..
לק"י
ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.
חבל רק שאין הרבה כאלה...
(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).
לא יילך לחדר בריחה או מסעדות
מאוד למדן
לא יסתובב עם משקפי שמש
חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה
גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה
תלוי מה התקציב
אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.
תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.
משהו שלא מסובך גם לנקות.
כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.
את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.
או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:
תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)
סטנדר נוח ללמידה עצמה?
אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.
בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)
לספרים.
אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....
וזה ככה ברוב המשפחה שלי.
וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע
זה פשוט לא מספק אותנו...
אין כמו ספר חדש טרי מהחנות
ולפותחת-
הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא
אם דווקא מתנה
אז:
ארנק
מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם
עט עם חריטה
צעיף
אוזניות בלוטוס
מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?
זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.
סוודר שווה
פיג'מה חורפית
סטנדר
התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ
ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...
יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?
לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?
אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה
למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה
ואז השד מקביל אלין ולא מעליו
והזרם פחות
בזמן האחרון אני מניקה ויש לי גושים ענקיים, יותר מעגבניית שרי. יש דרך לשחרר אותם?
התינוקת גם לפעמים רוצה לאכול ממש הרבה, כל חצי שעה, שעה.
(קבעתי גם תור לאולטראסאונד שד לבדוק שזה לא בעייתי)
לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.
להתייעץ
ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק
חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק
אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים
ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם
שיבוא
הקטע הוא שעלינו מקשים
אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!
אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון
בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..
אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?
זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.
אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)
מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????
אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים
ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו
לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל
הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם