לרוב לא מוריד במשקל

אלא שינוי תזונתי

נשאר לי רק להרעיב את עצמי, מה שלא אעשה כמובן

חשבתי שהספורט יקדם אותי 

אבל נאדה

צורך ירידה במשקל נתפס כהרעבה ולכן לא מצליח.

הסיבה לשינוי חייבת להיות אחרת כדי להצליח.

אני ירדתי במשקל בטעות כשעשיתי שינוי תזונתי בעקבות בעיה בריאותית, השינוי שעשיתי היה בעיקר בכמויות, כי גם לפני זה אכלתי יחסית בריא.

הכמויות שמקובלות לאכילה הרבה פעמים גדולות מהצורך האמיתי של הגוף, אני עברתי לאכול 3 ארוחות ביום בכמות של צלחת קטנה, או יותר ארוחות עם חצאי צלחות קטנות. בהתחלה הייתי רעבה, אח״כ הגוף התרגל, אני גם שבעה וגם מרגישה הרבה יותר טוב.

וגם את הארוחות שאני כבר אוכלת - הן מופחתות קלוריות

מתחת לזה, זה כבר באמת להיות רעבה כי לא נשאר לי זמן אחר להוריד בו כמויות. אני אוכלת רק ארוחת בוקר עם פחמימה באופן קבוע 

ארוחת צהריים זה כמעט רק ירקות/ חלבונים 

לא אוכלת ארוחת ערב כמעט אף פעם כי לא רעבה 

מיציתי את ההבנה של הצורך של הגוף ואני לא אוכלת מעבר כמעט אף פעם  

אנסה להתייעץ עם איש מקצוע אולי, זה ממש מוזר לי העניין הזה 

אבל אולי לבדוק תיפקודי בלוטת התריס?

אם זה לא מאוזן זה סיבה להשמנה לפעמים 

תבדקי אם את מצליחה כל יום לשחזר מה אכלת, כי רוב האנשים לא שמים לב לכל דבר שאוכלים וזה מצטבר.

כי תכלס אם יוצרים גירעון קלורי קבוע, אין דרך לא לרדת במשקל (אם אין משהו רפואי שמפריע)

תבדקי את עצמך אחרי שלושה חודשים שאת אוכלת תזונה בריאה + ספורט

אין מצב שלא תרדי..

אגב, לפעמים יש משקל שנתקעים עליו וכמה שרוצים לרדת לא מצליחים.. זה קשור גם לגיל

ואז הגוף בסטרס ולכן אוגר את השומן במקום להוריד

שווה לבנות תפריט מסודר של שלוש ארוחות וארוחות ביניים 

אאכ וזה איזה שוקולד מיוחד כזה

כשהלכתי לדיאטנית - יותר מאחת-

המטרה הראשונה בקניית הרגלי אכילה נכונים - זה 3 ארוחות מסודרות בשעות קבועות

בארוחה אמור להיות איזון בין חלבון-פחמימה- ירק

ולא אמורה להיות מטרה לא לאכול פחמימה

צריך לאכול פחמימות טובות שמתעכלות טוב 

ושהאיזון של כל מה שאוכלים יאפשר חילוף חומרים טוב

ומה שאוכלים בין הארוחות גם חשוב

וכמובן כמות השתיה ומה שותים

ממש ממליצה ללכת לדיאטנית בקופה

אני עברתי תהליך מעולה עם שתיים (בתקופות שונות), ויש הרגלים שסיגלתי שממש נשארו לי גם בתקופה שאני לא שומרת

זה המקצוע שלהן והן יודעות מה ההרגלים הנכונים

ב"ה גם ירדתי ממש יפה בליווי של דיאטנית, ירידה הדרגתית ואיטית ממש, אבל בעיני זו הירידה הכי טובה והכי אמיתית

מעדיפה את הדרך שלי

וימים יגידו..

אגב, האכילה שלי מאוד מסודרת, בשעות קבועות אפילו כמעט. כי זה מה שהגוף שלי צרחך כדי לא להיכנס לסטרס של רעב

איך רמות הלחץ שלך?

מלחמה? עבודה? ילדים?

לוקח זמן לגוף להירגע מזה

והדבר היחיד שעולה לי חוץ מזה זה גיל מעבר.

או התקן הורמונלי? 

אני עוד צעירה

ולא משתמשת בהורמונים

תלוי כמה זה חשוב לך. כי אם כן הייתי הולכת לדיאטנית מקצועית. כי יכול להיות שלך ספציפית שומנים משמינים מאוד. או משהו כזה

אולי לא מספיק מים

באמת שיש ים סיבות 

כי הגוף בונה מסת שריר שעבדה יותר משומן.

אם את רוצה לראות ירידה אז להמשיך להתמיד

ולשלב תזונה מתאימה 

וגם אם זה בשביל לרדת מומלץ אימונים ששורפים הרבה ולא נגיד הליכה

דברים אירוביים יותר

לחיטוב זה יותר משקולות וכוח

ולחיזוק שרירי ליבה זה יותר פילאטיס ויוגה

אין מייאש כמו להתעמל בלי תוצאות😂

יכול להשפיע מאוד על שומן שנתקע.

וגם מה שכתבו על שריר.

וזמן🤷🏼‍♀️

אני גם ללא יורדת כל כך מהר.

חיצונית זה כן משפיע?

כי מסת השריר גודלת ולכן המשקל עצמו לא יורד

לפעמים עולה

אבל הקלוריות והשומנים כן נשרפים אז חיצונית את אמורה לראות שינוי

אם לא עכשיו ממש עוד שבוע כזה אם תתמידי

אפשר אפילו לצלם את עצמך. את בוודאות תראי.

אל תתייאשי! אלופה על ההתמדה!!

אבל לא רוצה לעלות במשקל האמת.

איך אנשים יורדים במשקל בעצם..? גם ספורט לא טוב..? חחח לא ברור  הסיפור הזהה

תלוי מה הסיבה...

בעיקרון אם את בריאה ונראית טוב אין סיבה לרדת

אם את גבוהה ויש שרירים כי את עושה ספורט- משקל גבוה זה הגיוני ממש!

אף פעם לא הייתי במשקל כזה לפני הלידות , לא רואה סיבה להשלים עם זה. לא רוצה גם. וזה גם באמת לא בריא לי 

אני מנסה להבין איך המנגנון עובד כדי לייעל אותו וזה לא ככ ברור 

הרי שקלתי 18 קילו פחות מעכשיו לפני 6 שנים והמשקל היה יציב המון זמן. איך חוזרים לשם..?

לאורך זמן (חודש לפחות ויותר)

אז את כן אמורה לרדת בסופו של דבר

לפעמים בהתחלה עולים ואחר כך יורדים

לדעתי תמשיכי להתמיד- במיוחד שאת אומרת שאת כן רואה שינוי חיצוני

זה תהליך אבל הגיוני שתצליחי להגיע ליעד

בכל אופן אני אישית יותר מסתכלת על החיצוני ופחות על המשקל...

צריך להוציא יותר ממה שמכניסים

אז יש מה שהגוף שורף ברגיל

יש את מה שהכושר שורף

ויש כמה שאני אוכלת

ואז יש גם את השריר הנבנה ששוקל יותר מהשומן הנשרף

ויש את זה שגם אם יורדים אבל בלי אימוני כוח וחיטוב- זה יראה עור דלדל ולא יחזור למקום (כשמדובר בהרבה משקל)

לעשות שינוי באוכל זה פחות הולך

זה יכול כן לעשות שינוי במראה הגוף

אבל את מרוויחה את היתרונות של פעילות גופנית 

את ישנה טוב? אם יש חוסר שינה יש רצון לאכול יותר וכאן מגיע רעב לא אמיתי 

את יכולה להצטרף בפייסבוק לאמא חוזרת לג'ינס.

יש שם המון הסברים, טיפים ודחיפה.

אני לא הלכתי על התפריט שלהם, אבל כן לקחתי הרבה טיפים לתזונה גם.

כדי לרדת באמת צריך שילוב של תזונה וספורט.

מה שנקרא גירעון קלורי,

ולוקח זמן לראות תוצאות.

מה גם שקילו לפה או לשם קשה לתפוס ירידה במשקל כי מספיק שהיית יותר רוויה מהשקילה הקודמת וזה מוסיף כמה מאות גרמים.

אז כדאי להמשיך להתמיד. ולשים לב שהגוף לא מפצה על הספורט בעוד קלוריות אחרת לא שווה..

בהצלחה!

אבל אם זה לא קבוצה סגורה אנסה להציץ

אני לא מתייאשת עדיין ובכל מקרה הספורט הזה נחוץ לי גם בלי הירידה במשקל, אבל היה נראה לי תמוה האמת

תודה!

מורידים מסת שומן ומעלים מסת שריר ולכן לא תמיד רואים תת6צאה במשקל דרסטית

איזה סוג ספורט את עושה?

שתדעו שקיבלתי ווסת ולא הרגשתי שהיא אמורה להגיע אפילו

אז רגע בלי קשר למשקל, זה ממש עוזר אז תשמרו את ההמלצה!

בדקת דיכאון אחרי לידה?

את יוצאת קצת בשביל עצמך? עושה דברים שמטעינים אותך? 

דיכאון אחרי לידה העלתי את המחשבה על זה בטיפול.. המטפלת אמרה שהיא חושבת שאם יש דיכאון אז זה משהו מינורי יחסית.. אולי גם אתייעץ עם הרופא משפחה למרות שוואלה אני מתביישת. יודעת שאין לי במה אבל מתביישת.

ולעשות דברים בשביל עצמי, ממש משתדלת. יוצאת עם בעלי מידי פעם, הולכת לחוג שאני מאוד אוהבת, נוסעת להורים מידי פעם, אני נהנית ברגע שאני עושה את זה אבל זה לא ממלא אותי לאורך זמן.. בניגוד לפעם שדברים כאלה היו ממלאים אותי לכמה ימים

אבל אם זה דיכאון מינורי... יש מן הסתם מה לטפל לא? פשוט יהיה יותר קל לצאת מזה... אני מניחה.

אם הייתי חודש חודשיים אחרי לידה אז זה עדיין זמן שקשה מאד והכל מציף וההתמודדות עם תינוק חדש עדיין טריה, הורמונים משתוללים וכו'. אבל נשמע שאת הרבה יותר מזה.

הלוואי ותמצאי משהו שיעזור לך.

מחזקת אותך להתייעץ עם הרופא משפחה או לפחות עם אחות

מעודדת אותך מאוד מאוד לפנות לרופא משפחה! זה יכול להציל ממש.

אקבע תור לאחרי החג ומתפללת שה ייתן לי אומץ באמת ללכת ולשתף. אני ככ לא החזקתי מעצמי מישהי שזה יקרה איכשהו בתסריט של החיים שלה... למרות שבשכל אני יודעת שזה יכול לקרות לכל אחת ולא אומר עלי שום דבר רע. אבל עדיין.. היה לי אמון בעוצמות הפנימיות של הנפש שלי שתמיד אדע לקום ולאסוף את עצמי לא משנה מה יגיע.. כדורים- בכלל קשה קשה לי לחשוב שאולי אצטרך להעזר...... 
ו.. אני שונאת שונאת לבכות לגברים שהם לא האיש שלי. ממש. וזה כנראה מה שיקרה בסיטואציה הזאת וזה מרתיע אותי

לא צחק בכלל, נהג בכבוד והבין.

הציע כדורים שהוא יכול לרשום, לעזרה ראשונה.

אני מאמינה שהיום רופאי המשפחה עוברים הכשרה בתחום (אולי רק בקופה שלי, אבל הגעתי באמת על הקצה לרופא הפנוי שהמוקד קבע לי תור אליו, אפילו לא רופא קבוע).

אפשר ללכת לרופא גבר יחד עם בעלך. ואז גם אם יהיה שם בכי, בעלך איתך וזה לא לבכות לגבר זר כשאת לבד. זה משמעותי.

חיבוק

האמת שהייתי פונה לרופא משפחה, נשמע לגמרי כמו דכאון

אל תישארי עם זה לבד, ניכר שקשה לך

ואין קשר לרכב/ בית/ כסף, מבטיחה לך. הייתי שם כמוך וגמלי זה קרה. טיפול טיפול טיפול ♥️♥️♥️

תפני ישר לפסיכיאטר לאבחון מלא - פסיכיאטרים הכי מבינים בזה.

ולא לחשוש לקחת כדורים במקרה הצורך... ובמקביל להמשיך בטיפול.

בע"ה תצאי מזה מחוזקת יותר❤️

אפשר גם דרך ארגון ניצ"ה, ואז זה מסובסד. (זה ארגון שעוזר לנשים בדיכאון אחרי לידה. יש להם סניף בירושלים ונדמה לי שגם בשומרון.)

אם רוצים דרך הקופה, אז כנראה בכל מקרה צריך לעבור אצל רופא המשפחה...

האמת שזה נשמע בדיוק כמו בעלי

הוא לא אובחן אף פעם אבל לדעתי יש לו דיכאון קל/דכדוך רציני לא יודעת הגדרה קלינית, שזה בתקופות.. לפעמים קשה יותר ולפעמים בסדר.

הוא לא מטופל כי אין לו כוחות לזה כרגע, למרות שיודע שצריך וכדאי לו.

טוב שאת בטיפול תומך ועוזרת לעצמך, זה ממש חשוב.

העבודה של הבן זוג זה נפרדות וזה גם לא קל, אבל תנסי לחשוב מה את רוצה/איך יעזור לך שהוא יפעל כשאת במצב הזה. ותנסי לתווך לו את זה.

אל תתייאשי, ישועת ה' כהרף עין

לפעמים הכל נראה שחור ותראי שדברים יתבהרו בעתיד בעזרת ה', יש עליות וירידות ושוב עליות.. תאמיני בזה 

סופית אם אני חוזרת לעבודה אחרי פסח והנטיה שלי ללכת על זה מתוך תקווה שהיציאה מהבית תעשה לי טוב אבל אני מפחדת שאני טועה.. ויהיה קשה.. וזה רק יחמיר את המצב... אבל משהו בתוכי אומר לי ללכת על זה

לק"י
 

ואז מנקים שולחן וכסאות. שיש וכיורים.

את התנור והכיריים ניקיתי, אבל אנחנו לא מכשירים אותם. ככה שאפשר להשתמש בהם, ומה שמתלכלך לנקות עם מגבון או משהו קליל.

קונים גם אוכל מוכן. גם כדי להקל עלינו ולפנות עוד זמן לנקיונות.

לק"י

צהריים וערב לאכול בחוץ או רק ערב.

ואז לנקות לפני.

אני מתכננת לבשל חמץ עד מחר. לסיים חבילת פסטה אחרונה.

ביום שני להכשיר את המטבח, ואז כבר לא לבשל חמץ, וגם לא בכלי חמץ.

יש לנו עוד כמה מנות של נודלס, שאני יכולה להכין גם אחר כך רק עם מים רותחים.

לחם- אוכלים עד ערב החג. אפשר גם להשאיר את הטוסטר, ולהכין טוסטים.

בימים האחרונים אנחנו אוכלים במרפסת. מקווה שלא יהיה יותר מידי קר וגשום.

אחרי שנכשיר את המטבח נוציא כלים של פסח, אפשר להתחיל לבשל אוכל כשר לפסח.

מקווה שבאמת נעמוד בזה. אם נראה שאנחנו רעבים נקנה פיתות ונגביל לפינה מסויימת.

מקווים מאוד להכשיר את המטבח מחר (זה בעצם אומר לעשות הכל מחר. רק רוקנו את הארון של המזווה.. המטבח שלנו פיצי אז יש מצב שזה ריאלי)

חשבנו על כל מיני אוכל שאפשר לאכול ולשבוע גם לא חמץ.

אמרנו שנאכל בפינה מסודרת..

במיוחד בזמן של הבין לבין זה מה שהכי נוח..

מוציאה טוסטר אובן גדול החוצה, ואת הכירה החשמלית שיש לי.

ואז אני מבשלת חמץ בחוץ. מכשירה את המטבח סופית רק בשלישי בערב לפני בדיקת חמץ (שיש וכיורים).

ברביעי בבוקר עוד נאכל פיתות/קורנפלקס עם חלב וכאלה, בחד''פ בחוץ.

כאילו תכלס - אני בעיצומו של הכשרת המטבח ואת הכיריים כבר עשיתי, גם מיקרו וגם את הנינג"ה כבר ניתקתי

רק הכנתי טוסט פה לכולם היום וניקיתי גם אותו

הילדים מתנגדים לבורקסים קנויים מראשון עד שלישי אז כנראה שאקנה פיתות מחר בבוקר ויאכלו במרפסת. נמרח עם חדפ.

אבל אם הייתי צריכה לבשל לחג התשובה היתה משתנה

מחר בע"ה ננקה מקרר

כיריים ותנור בשני בע"ה (תנור לא מכשירה רק מנקה)

שלישי בעלי יכשיר את הכיור והשיש.

ויאכלו במרפסת מה שנשאר בע"ה 

לק"י

אז זו גם אופציה...

(מכשירים רק שיש וכיורים, יש לנו טוסטר אובן וכיריים חשמליות לפסח).

לכן את המטבח עושה בהסתערות...

וזהו מחר כבר יכולה לבשל פסחי בעז"ה.

מה שכן אני מאפשרת קטניות עד פסח

בקטניות יש הכללל תדעי לך לא חסר כלום

ככה יש לילדים נשנושים טעימים

מכינה אורז במיקרו (של כל השנה כמובן) ולא אכפת לי אם נשאר פירורים בבית.

לא רוצה שיאכלו חמץ בבית גם אם זה פיתות כי עושה לי לחץ (אני עם קטנטנים אבל)

מי שצריך חמץ אמיתי יש מחוץ לבית שקית עם בייגלה (קטניות אבל הם לא עלו על זה בנתיים)

ופיתות עם ממרח שלא דורש קירור, וכמה סכיני חדפ.

וכמו שמסתדרים שבוע של פסח ולא רעבים ב"ה

ככה לא נהיה רעבים גם מחר והלאה..

אני פותחת את המטבח של פסח בלהכין מגש גדול של עוף בתנור, שזה כמה דקות עבודה, וככה יש אוכל מבושל ותחושה טובה בבית.

עד שלישי בבוקר עוד מבשלת... כל הארונות מטבח כשרים אבל את השייש, מיקרוגל, כיריים, פינת אוכל ושטיפה כללית עושה ביום האחרון.

אז אוכליפ חמץ מבושל עד שלישי צהריים ואז בדרך כלל מזמינים משהו חמץ לערב ובבוקר אוכלים פיתות עם שוקולד לפני סוף זמן אכילת חמץ במרפסת ומנקים אחרי.

אני בעיקרון תמיד מכשירה בל"נ יומיים לפני ומבשלת כשלפ/ אוכלים בחוץ

השנה הקדמנו למוצש כי אני עובדת עד הרגע האחרון ומלחמה וזה..

נשארו לי עכשיו בעיקרון שיש, כיורים ושולחן אוכל . וכמובן שטיפה כללית וכו'

הייתי מעדיפה לבשל גם היום כי הילדים מעדיפים אבל יום ראשון זה יום שתמיד קשה לי אז סביר להניח שלא הייתי מספיקה כמו שאני רוצה כשאני גם עובדת

חמץ

שונאת אוכל של פסח ותמיד אוכלים חמץ עד הרגע האחרון, בדרך כלל ביום האחרון זה כבר בעיקר פיתות עם ממרחים

אנחנו מתכננים לנקות הכל עד היום בלילה

אבל בשלישי בערב נעביר שוב סמרטוט ונעשה את ההכשרות

כי אי אפשר באמת בבין לבין הזה כל כך הרבה זמן...

כנראה אעשה ככה

אבל בגלל שאנחנו נוסעים לליל הסדר

אם הייתי צריכה לבשל הייתי מנסה להכשיר היום

פשוט לא במטבח..

מתכננת להכשיר מחד בלילה בעזרת ה' ובישועתו...

אבל יש לי תנור חלבי, מיקרוגל וטוסטר שאני לא מכשירה וצריכה רק לדאוג שישארו נקיים, וכירת גז לטיולים.

אבל מבושל מפסיקים כבר כמה ימים לפני, השנה נגיד כנראה שהיום בעז"ה. אוכלים במרפסת או בחצר, בעיקר פיתות/קורנפלקס או מזמינים אוכל.

עד שיבין שיוצאים מים מהפתח.

בימים האלה אפשר להציע כל חצי שעה מים

אם כן, תנסי איתן ותראי אם נוח לו.

הוא שם בפה ומחכה שישפך

אנסה עם קשית פשוטה. עדיף לקצר לו אותה, לא?

אבל למה לא כוס עם פיה שמרימים ושותים כמו מבקבוק.

או בקבוק תינוק רגיל?

ולא חשבתי על הכוס עם הפייה, אולי אנסה גם את זה

לק"י

הבן שלי בן 5 חודשים, ועוד נראה לי פיצי בשביל כל מיני כוסות.

אבל אולי עוד חודש זה ייראה לי אחרת.

(בינתיים הוא בכלל לא שותה מבקבוק. כשאחזור לעבודה, הוא יצטרך. אז נראה לי שנעשה בקבוק אחד גם למים.

עד כה לא נתקלתי בקושי להעביר מבקבוק תינוק של מים לכוסות אחרות/ בקבוק רגיל).

היא לא מכורה והיא שותה גם מכוס

אבל זה מאוד נוח לי שיש לה את זה גם ללילה וכו.

המלצתי לך בשרשור הקודם על הכוס של נוק שהיא משו בין בקבוק לכוס, אני חוזרת על ההמלצה 

לק"י

המטרה שלה זה שיוכל לשתות לבד כשהוא רוצה כמה שהוא רוצה

אבל תקראי את ההודעה הפותחת. אולי יענה לך.

אני שמעתי שעגבנייה מגורדת עם קצת שמן זית /אפשר גם לתבל

ולתת לילד לאכול מזה

עצירות עלולה להוביל למעגל קסמים לא רצוי אצל תינוקות: היציאה כואבת להם, אז הם נמנעים.

אין להם הבנה של מבוגר.

כך הרופא הסביר לי.

ובקרוב הימים החמים, תינוק שלא שותה יכול להגיע להתייבשות חס ושלום.

יש כל כך הרבה דברים התינוקות הגמלים מהם בשלב כלשהו - שינה עם ההורים, מוצץ, חיתולים...

אפשר לתת בבקבוק למים בלבד. רוב התינוקות מצליחים להיגמל ממנו בקלות יחסית סביב גיל שנתיים

דרך ללמד לשתות מקש-

קחי קש, תמלאי במים ותסתמי בקצה עם האצבע כדי שלא ישפך מהצד השני. תכניסי את הצד השני לפה שלו וכשהוא יסגור את הפה על הקש תשחררי. ככה הוא יבין שיוצא משם מים. תנסי כמה פעמים עד שהוא יתחיל לנסות להוציא את המים בעצמו במציצה... ואז תוכלי לתת לו קש בכוס רגילה ומשם לבקבוק עם קש (עדיפות לקש צר וקצר).

אפשר לחפוף את הפאה ולסדר גבות לבד, להשתמש באיפור הקיים, לנקות תכשיטים שתרגישי איתם איזה התחדשות, בקיצור למצוא דברים שכן תרגישי איתם חגיגית לחג

ולדאוג כבר מעכשיו למשהו חדש ומושקע בשבילך לשבועות גם על חשבון פסח🙂

פותחת - את יכולה להזמין מסופר פארם איפור. אם את גרה במקום נגיש,יש משלוחים מהירים

חיבוק♥️

מקווה שתצליחי לשמח את עצמך במשו בכל זאת

אבל תתחילי לתכנן את הלוק שלך לחג ממה שיש לך בבית. תמדדי שמלות ומטפחות או תחפפי את הפאה בבית, תתאימי תכשיטים, תסדרי גבות לבד, תתכנני איזה איפור לשים ואולי תצפי בסרטונים על איפור כדי ללמוד דברים חדשים, אותי זה ממש מכניס לאוירה ולחגיגיות גם אם לא קניתי שום דבר חדש

ותצאי לקנות לך בגדים.

גם הזדמנות להתאוורר קצת..

האמת שקצת עודדתם.

לצאת פחות רלוונטי, אין פה מרחב מוגן בבית. זה לרדת 7 קומות... ובין הילדים יש 3 קטנים. אז לא אשאיר עם בייביסיטר.

אבל הולכת לנקות קצת את התכשיטי כסף.

לפחות זה...

ומזכירה לעצמי כמה טוב יש. (כי כן... קצת ירודה בכללי בתקופה של המלחמה..)

עד שניסיתי והרמתי את עצמי לעשות משהו בשבילי,

שברתי את השרשרת שבעלי קנה לי כשהתארסנו ולא לבשתי אותה נצח כי היא נהיתה ממש שחורה😭😭

ניסיתי להיות עדינה. אבל כנראה לא מספיק.

תמיד אני אומרת לעצמי להסתכל על כל הטוב ולא להתבאס כשורה שברי מבאסים. כי ב"ה יש. יכולה בשניה לשלוף רשימה גדולה. אבל לפעמים בא לי להתבאס ולהיות בזה. גם בעלי אומר לי את זה. שזה מידה מדהימה לומר תודה אבל זה מרגיש לפעמים קצת יותר מידי

אוף, עזבו.

סתם מתבכיינת וחופרת.

ב"ה על כל הטוב. 

לא כאן ולא לעצמך

זה ממש ממש מבאס.

מבחינתי גם להזמין משהו שיגיע אחרי החג זה משמח

(אפילו מוצרי איפור מIHerb)

אני אישית אוהבת רק את שלי, קשה לי עם דברים שהם לשימוש הציבור הרחב🙈 אבל אולי יש אצלכם ויעזור לך.. או שתקחי בשקית

ואני יודעת שבמקרים כאלה, עושים טבילה אחת נוספת בהתחלה, שהיא כאילו במקום השטיפה הנוספת במקווה

לא יודעת מה התכוונת בגדים הכי נקיים בעולם, אבל אם את מתרחצת בבית ולובשת בגד נקי, איפה הבעיה? למה הכוונה נקי במיוחד?

בהצלחה רבה!

ללבוש את בגדיה בין ההכנה לטבילה.

אשתדל לחפש לך מראה מקום בהמשך

באופן כללי טבילה בשבת וחג יש בה הרבה מקום שצריך להתגמש מההרגלים שלנו ועדיין הטבילה כשרה ומהודרת❤️

לגבי כפכפים אצלינו יש כפכפים של המקוןה שהבלנית מחטאת בין הטובלות אז אין לי רעיון..

המצווה הזו לא קלה לי, אני מרגישה קצת אובססיסיבית איתה. .

כאילו מרגישה שאני צריכה להביא בגדים 100 % נקיים כדי לא להתלכללך בכלום, כאילו לא מספיק לי רק לכבס אותם, אלא מרגישה צורך לכבס אותם בנפאד וכזה... ולייבש בנפרד... כי נגיד לבת שלי היו כינים אז אני אומרת לעצמי אם אכבס את זה עם בגדים שלה, אולי ידבק בזה.... שזה שטויות נראה לי. ובכל זאת. או להשתמש במגבת שהבת שלי השתמשה בה... גם אחרי כביסה.. חוששת שישארו כינים או ביצים או לא יודעת מב.

אני יודעת זאני לא רציונלית...

ליד השער של המקווה או אם הן שם במקרה אז בפנים

שקית עם זוג כפכפים שלא כזה אכפת לך עליהם (אפשר לקנות במיוחד במקס סטוק או לקחת זוג ישן נושן)

לכאורה יפתור את הקושי של ההליכה, לא?

אני הלכתי פעם יחפה כי שכחתי את הכפכפים. הרגיש לי שהרצפה שם ששוטפים כל הזמן יותר נקיה מהכפכפים שמי יודע מי לבשה לפני

בפעם הראשונה שטבלתי בשבת לא ידעתי את זה אבל אח"כ אמרו לי שבמקרים כאלה הטבילה הראשונה, לפני הברכה, יכולה להיחשב כמו השטיפה של לפני הטבילה בשביל לא להתקלח בשבת.

בקשר לכפכפים, אני זוכרת שבהדרכת כלות אמרו לי שאסור עם כפכפים, ויש הודתי לקב"ה שהמקווה שלנו היה אחראי שיפוץ כי אני שונאת להתקלח יחפה במקומות ציבוריים.. ואז אחרי כמה שנים הייתה הקורונה ורבנים אמרו להיות עם כפכפים עד הכניסה למים, מאז לא מסוגלת לחזור להיות יחפה 🫣

אפשר בהחלט ללכת עם כפכפים

להוריד לפני הכניסה למים

וממילא כשמכניסים את הרגליים לבור הטבילה

זה מרטיב אותן

ככה שגם אם יש לכלוך או משהו ברגל -

הוא יוצא ב"שטיפה" הזו

ולגבי השטיפה במקווה- גם אני שמעתי עיצה טובה כזו (כדאי ליידע את הבלנית מראש)-

לטבול לפני הברכה / לפני טבילת מצווה

"טבילת סרק"= טבילת הגוף רק בשביל שאם נשארה משהו כלשהוא על הגוף, הוא ייצא והגוף יישאר נקי.

ואז לטבול את הטבילות / לברך ואז לטבול

(כל אחת כמנהגה)

נשמע שאת מיובשת ממש.

וזה יכול להחיות אותך לכמה שעות ולתת לך כוחות.

ולשחרר השנה.

לא לעשות כלום.

שבעלך יעשה ותביאי מנקה ובייביסיטר לילדים

את אישה גיבורה שעוברת הריון קשה ונותנת לעובר את כל מה שהוא צריך.

אני לא מבינה מספיק בהיפראמזיס אבל נשמע לי שאת צריכה אישפוז ביתי ונוזלים על בסיס קבוע אם את לא מצליחה לאכול.

אני ממש בהלם מעצמי כמה סמרטוט נהייתי.

שיתפנו כל מי שיכול אולי איכשהו לעזור כאן, יוצא שכל המשפחה יודעת, משני הצדדים, ומעקמים עלי פרצוף.

שולחים לי הודעות של 'מה הבעיה, תאכלי על הבוקר xyz ויעבור'

אני לא מיובשת מאוד כרגע, כי כן מצליחה להכניס נוזלים ברוך ה', אבל אנחנו בהחלט עם יד על הדופק

מהבחינה הזו ונפנה לעירוי כשצריך

וכמה באמת אין אפשר לתפקד.

הכי הגיוני בעולם שאת מרגישה ככה..

אצלינו זה שיקול של מתי להפסיק מניעה לפי הכוחות של בעלי לעזור בבית יותר.. 

ובאמת שמי שלא חווה לא מבין.

ולא בהיכרח קשור לירידה במשקל, והיפרמאזיס.

ההורמונים חוגגים ומתישים יותר.

לגבי אכילה, שתיה, הכי חשוב זה לשתות כמה לגימות כל כמה זמן.

לגבי שתיה- לפעמים שתיה קרה עוברת יותר טוב. לפעמים חמה. הייתי נמנעת משתייה שעלולה לעשות ליחה ולהגביר את הבחילות.

ואפשר לנסות מאכלים שאולי יעברו יותר בקלות ואולי לא. כמו בייגלה, צנים. גם, כמה ביסים כל פעם. לא להתפתה לאכול יותר.

ועוד משהו- תנסי להבין אפ זה בחילות או גם צרבות. כי גם צרבות עלולות להגביר בחילות.

בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם רופא. אולי במקום זופרן יש עוד אופציות.

אין לו פתרונות... הוא אמר שיש או בונג'סטה או זופרן, וכל השאר חלשים מידי ולא רלוונטיים בשבילי.

עירויים כשצריך ושלום

היו לי גם הריונות בלי היפראמזיס. אני יודעת מה זה בחילות הריון נורמליות ועייפות נורמלית בתחילת הריון..

רחוקה משם לצערי.

כשהייתה קטנה יותר לא התאימו לה

נראה זה זה יותר סקוץ' ממדבקה.

אף פעם לא חשבתי שיש עם זה בעיה,

אבל נראה לי שבגלל שזה נועד להיסגר ולהפתח, ולא סגירה קבועה, אז לא אמורה להיות בעיה.

שאחותי משתמשת בבייביסיטר ופותחת אותם לפני שבת

לא יודעת למה 

בטח זה עניין של פסיקה

אבל שווה לנסות..

יש רגישים יותר ויש פחות.

ואפשר להחליט שכל נגיד 5 אגוזים זה שווה שוקולד או משהו כזה

(אפשר לתת שוקוצ'יפס קטן על כל תשובה לא משנה מי הילד)

לק"י

אני קוראת לזה "חידון".

גם בני הכמעט 6 וה-3.5.

אני שואלת בסבב שאלות לפי הגיל.

וגם הם עושים הצגה: מי אתם? בני ישראל. ומאיפה אתם באים? ממצרים ולאן אתם הולכים? לארץ ישראל

וזה כיף להם ממש להציג עם מטפחות וחיתולים

כדאי לקנות הגדה עם ציורים עשירים וממש להראות את הציורים

להשמיע להם מעכשיו שירי פסח ופסח עצמו לשיר איתם

בגדול להשתמש במלא מתודות להגדה

את יכולה לעשות גוגל 'מתודות לשיעורים' ולמצוא רעיונות חמודים

מי שמשתתף תוך כדי הסדר (שואל שאלה, אומר משהו שלמד, וכו') - מקבל כפית של חרוסת, או קניידלעך (שני מאכלים אהובים מאוד אצלנו בפסח).

זה גם עוזר לילדים שלא ירעבו מידי עד שמגיעים לשולחן עורך, וגם מעודד השתתפות...

(יודעת שאצלכם קניידלעך לא רלוונטי, אבל אם הכיוון נשמע לך, אולי תחשבי על משהו אחר שיכול להתאים אצלכם).

אצלנו הכנו שנה אחת 'מסלול' של ההגדה (נראה לי שקיבלתי את הרעיון מישהי פה).

בעצם זה עוזר לעקוב אחרי סדר ההגדה (יש שם את כל הסימנים של הסדר, ארבעת הכוסות, ובתוך המגיד חילקנו לקטעים, וגם נתנו להם כותרות שעוזרות להבין את הרצף).

תוך כדי הסדר יש 'חייל' שמסמן איפה אנחנו נמצאים בהגדה. והילדים מתחלפים ביניהם בתפקיד של לקדם את החייל לפי מה שאומרים.

אצלנו זה ממש היה מוצלח.

אפשר גם לשדרג עם 'כרטיסי הפתעה/שאלה' וכדו'

זה נראה לי ממש משהו שיכול לעבוד פה,

וגם אבקש מהגדולים להכין אז בכלל יעסיק אותם

איתם בשנים קודמות?

את שואלת כי הם לא השתתפו ואת רוצה לדרבן שכן?

כי מהניסיון שלי, בטח בגילאים האלו, הם מאוד סקרנים.

אז אם נותנים להם מקום, משתפים אותם בשאלות, זה ממש עושה את העבודה ולא צריך מעבר לזה.

אפשר באמת להכין מראש עם כל אחד מהם משהו קצר שיגיד, זה גם עוסר

ובסיום הסדר ממירים כל מספר פתקים בפרס.

ואני גם מספרת להם סיפור שמלווה את ההגדה (בכל חלק של ההגדה יש "פרק" בסיפור), וככה הם נשארים ערניים.

יש כאלה שגם נותנים לילדים להכין הצגות. בגילים של הילדים שלכם כדאי לעשות את זה ביחד איתם.

בשנים הבאות, כשידעו כבר לקרוא, הם יוכלו לקרוא חלקים בהגדה...

משתדלת לתת לכל הבנים אותו דבר בכל פעם ולבנות אותו דבר..

ככה אין קנאה

ובסוף כולם יקבלו אותה הכמות

אפשר לחלופין לחלק קוביית שוקולד,תפוצ'יפס,הפתעה אכילה

או פתק כלשהו שתמורתו בסוף הערב יקבלו פרס 

קודם כל להתכונן אתם בעצמכם לליל הסדר. להבין את מבנה ההגדה.

דבר שי ארוחה לפני הדלקת נרות החג +מנוחת צהריים מאד משמעותי.

דבר שלישי אנחנו עשינו קדש ורחץ כרפס יחץ בזריזות ואז עברנו למגיד לספה. ישבנו שם עם נשנונים לילדים ופשוט שיח משפחתי חמוד.

לא בהכרח נצמדנו ללשון ההגדה אבל היה להם חויה

אחרי חצי שעה הלכו לשחק ואנחנו המשכנו קצת לנשמה של מבוגרים

ואז באו לסעודה.

שירים של נרצה היו תוך כדי האוכל ואח"כ כבר הלכו לישון

זה היה להם ארוך אבל נשארו בטעם טוב וגם אנחנו

אנחנו ההורים עושים הצגה

למשל על עשרת המכות

ועל איך בני ישראל יצאו ממצרים

חלק מההצגה קומית ומשעשעת

וגם הילדים מציגים

עושים לנו פנטומימה ואנחנו צריכים לנחש למה התכוונו ועוד

על כל שאלה/ תשובה יפה מקבלים-

בעבר פרס קטן

וכיום בגלל שגדלו - פתק

ובעבור הפתקים יקבלו מתנות יפות בהמשך החג ( פעם עשינו יריד שיכלו לקנות בו לפי מה שצברו

בין לבין מקבלים גם שוקולדים על התנהגות יפה ושאלות/ תשובות יפות

מה שהכי משמעותי לדעתי, זו הגדה עם תמונות ברורות, בעיקר שמייצגות את סימני הסדר, ככה הילד יודע באיזה שלב אנחנו ומה אמורים לעשות עכשיו.

כל שנה אני מתכננת להשקיע ולהכין אחת כזו ביתית עם השירים שלנו והדברים היותר בולטים אצלנו.

פעם אחת הגננות הכינה הגדה מהממת, כל דף היה בעצם תמונה של הילד עם מה שעושים בסימן הזה (וזהו, רק המילה של הסימן ותמונה), וזה היה כרוך בטבעות כמו ספירלה שאפשר להפוך, וככה הילדים הופכים כל פעם לראות מה עושים עכשיו, והילד נהנה לראות את עצמו. מהמם! ההגדה הזו (יותר נכון מה שנשאר ממנה) משמשת אותנו עד היום!

חוץ מזה, הילדים תמיד שמחו להשתתף והתלהבו מהחוויות.

בעצם גם בעשר המכות, שאת זה הם מכירים טוב מהגן ומהסיפורים, עשינו מעין הצגות / פנטומימות קצרצרות על כל מכה.

אז הפיצפ'קס האלה יכולים להעסיק אותם..

תמיד אפשר גם פשוט לספר להם ולשאול שאלות לפי מה שסיפרתם להם..

כשאנחנו היינו ילדים, אבא שלי היה קונה מלא שטויות בסגנון השקל, והיה מחליק לאורך כל הדרך לילדים (לנו ולבני דודים) באמת הרוב היה אותו דבר לכולם וזה היה בשביל לדרבן השתתפות ולשאול שאלות, שזה עיקר ליל הסדר. אז למשל קמנו ליטול ילדים והוא השאיר הפתעה קטנה במקום, שאלנו שאלה והוא הוציא הפתעה, מישהו אמר משהו שלמד בגן/בי"ס וקיבלו משהו.. בין לבין, בקטעים 'המשעממים' יוצר, זה היה לנו אחלה תעסוקה.. כמובן בקטעים המוכרים יותר יותר משתפים גם. אני גם מכירה שמחלקים עדשים/שוקולד צ'יפס/שקד מרק על אותו רעיון