את פשוט נשמה טובה

איזה מותק את

אין לי זמן להאריך אבל היה לי חשוב לשלוח לך חיבוק ולהגיד לך שנראלי כל הפורום מחכה איתך בנשימה עצורה לשמוע מתי את יולדת ומתפללות איתך ❤️

את הכי יודעת

נקודה

את עושה עכשיו מה שנכון לך ומה שטוב לך

נשמה את צדיקה!!

את טובה

את מהממת

את יודעת מה נכון וזה מה שאת עושה

את לא רעה

ואת לא לא-בסדר

את פשוט קשובה לעצמך והסיטואציה

אין מצב שאת הולכת לאימא שלך!!! אחרי הלידה!! זה ממש לא הזמן למסירות נפש!!

כתבת ככ ברור ואמיתי

אחותי אובייקטיבית נשמע שאין מה ללכת להורים אז זהו, אין (אשכרה בלי מזגן!! אין לתאר)

כל הסיבות בצד שלך

הקייטנה של הילד והעזרה של חמותך

זהו זהו זהו

בלי מצפון

ואחותך המתוקה

שמעי היא שומעת את הקושי של אימא שלך וגם היא נשמה טובה! חמודה שהיא

אבל

תקשיבי לעצמך ממי!!

ואם זה לא אז לא

זהו!!!

שוב חיבוק ואת מדהימה ותכף תלדי והכל בסדר

❤️❤️❤️

איזה גיבורה את אוף עם הבלגנים התוך-משפחתיים האלה 

אולי גם זה סימן ללידה מתקרבת??? חחחח

ולא, אני לא כזאת נשמה ןבטוח לא צדיקה

אני הכי בעולם רוצה לצאת בטוב

לצאת בטוב עם אמא שלי ובטוח עם עצמי

וזה פשוט לא עובד לי ביחד

מרגישה אנוכית ברמות!!!! 

כאילו, מה העניין - יאללה תכבדי

אבל כמו שכתבת זה בגדר מסירות נפש (טוב, אולי קצת הגזמתי אבל כרגע זו התחושה)

ובמקומך, הייתי מפסיקה לדבר על זהעם אחותך

את גמככה מלאה במצפון, למה את צריכה אותה שתוסיף לך..?

האמת זאת ממש מוסרת נפש. לא רק הבישולים, ללכת לבית בלי מזגן זה וואו מבחינתי. אני לא הייתי מוכנה

ואגב, בלידה השנייה אמא שלי מאוד רצתה שאבוא אליה אחרי. תכלס הלכתי לבית. יש לך מספיק סיבות. לפעמים הראייה של ההורים או בכלל אנשים את הרצון שלהם מעוורת אותם מלראות רצון וסיבות רציונליות של אחרים. טוב שאת רואה את שלך.

הייתי אומרת בכנות שיותר נח לך להישאר בבית. גם ובעיקר מבחינת הילד. וזהו.

את לא אחראית לתגובה שלה. את כן אחראית לטובתך ❤️

קודם כל תנשמי, הכל בסדר, לא בריא הלחץ הזה.. 

ממש מבינה לליבך, האי נעימות- ממש לא נעימה, בלשון המעטה. 

מה שאני הייתי מציעה, לא יודעת עד כמה זה פרקטי, 

להזמין את אמא שלך אלייך ליום יומיים. בקטע טוב- אמא שומעת? אני בע"ה מתכננת לחזור לבית אחרי הלידה בגלל X ו Y.. אבל הייתי שמחה לקבל ממך עזרה ושתהיי נוכחת איתי (אפילו לא מיד כשחוזרים הביתה אלא נגיד שבוע אחרי כשאת כבר מאוששת טיפונת) קצת תהיי עם הילדים, קצת תבשלי מה שאת יכולה, וזהו..

נראה לך שהיא תזרום? 

גם אם לא, לדעתי הרווחת פה שני דברים- 

גם הודעת לה שאת לא מגיעה (כאילו אין פה מקום לדיונים) 

וגם הצעת לה הצעה נחמדה וטובה, שאת רוצה את העזרה שלה וזקוקה בה, ואת רוצה את הנוכחות שלה. 

ככה הרווחת גם כיבוד הורים, וגם במקום הנוח שלך. 

נכון שזה לא כ"כ נוח שמסתובבים לך אנשים בין הרגליים בבית שלך ואת רוצה שקט ומנוחה ומה שבא לך, 

אבל יום יומיים בתנאים שלך זה נראה לי סביר. 

אבל כמובן תלוי בהרגשה שלך ובמסוגלות שלך. 

רק תרגעי, תרפי, 

אחרי הלידה הקודמת שהיית אצל חמותך היא כעסה ונרגעה.. 

גם הפעם יהיה בסדר, תשתדלי להגיע לאיזשהי פשרה אבל לא בכל מחיר , העיקר שתהיי רגועה. 

אגב, 

את יכולה לגמרי ללדת וה' יסדר את הכל בעצמו, את תראי. 

הכל בסוף יסתדר..

רעיון באמת להזמין אותה אליי - לא חשבתי על זה 

אנחנו באמת מזמינים אותם אלינו לשבתות כי לנסוע לשם מןרכב ברמות

אז אולי באמת נציע לה.. תודה לך על הרעיון הזה

האמת הוקל לי עכשיו

אין שום סיבה שתרגישי רע עם עצמך. הולכים לאמא או לחמות רק אם זה עוזר ליולדת, לא בשבילן.

אם זה לא מתאים, אז לא מתאים. ועכשיו שגם יש כבר ילד עם מסגרות בעיר שלכם זה כבר סיבה מספיק טובה.

אל תתני שיעשו לך רגשי. תהיי בטוחה בעצמך שזה מה שנכון לך עכשיו, ואת היולדת אז את זו שמחליטה

אומרת לי "אז הילד לא יהיה איתך שבוע, מה רע?"

אז תקשיבו אין מצב

המקסימום שחשבתי להשאיר אותו לבד היה ליומיים לידה + יומיים בית החלמה אחרי הברית כי אין סיכוי שמתעסקת עם זה..

כמעט התעלפתי, היא  אשכרה מדברת על שבוע שלם!!!!! חשבתי שחצי יום נשרוד בלי מקלחות ואוכל

אבל שבוע!!!!!!!!!!

מקווה אחרי הלידה להרגיש באמת ככה שלמה, אמן!!

זה נורא קשה הרגשה שאת מאכזבת את אמא שלך, אבל אחרי לידה אין מה לעשות. את צריכה את מה שאת צריכה.

ונראה לי עדיף שכבר תגידי לה מה שהחלטת במקום לחכות לאחרי הלידה ואז תהיי נורא במתח מכל העניין. תיפטרי מזה וזהו

אבל אם אלך לחמותי - זה כבר יותר בעייתי

כי חמותי יכולה ממש לעזור לי 

גם עם הילד הגדול וגם עם הניו בורן..

יש מי שישחק איתו שם

יש מי שייקח אותו למעון שנמצא במרחק הליכה (מהבית שלנו מדובר בניסעה של 10 דקות..)

היא תדאג לנו לארוחות כביסות 

עזרה בלילה

ופה הבעיה

כי אמא שלי ממש תפגע

בבית זה עוד סביר, אבל אצל החמות זה מבחינתה קו אדום

תוהה כמה נכון וראוי להתחשב..

איזה מגניב שיש חמות שאפשר ללכת אליה אחרי הלידה...

זאת צריכה את העזרה הזו והילד שלך צריך אותך איתו אחרי הלידה ולא רלוונטי לך לבוא אליה בלעדיו. ולא רחוונטי שלא ילך למסגרת. תרדי לפרטים הקטנים בצורה בטוחה כי נראה לי שהחשיבה שלה לא ככ ריאלית. מוכר לי מקרוב קצת עם אמא שלי.

חמתך גרה קרוב, יצא ככה, וזה נח לכולם.

וכן הייתי מבינה את אמא שלך אם היתה נפגעת מזה שתלכי לחמותך אחרי לידה, אני חושבת שמעורבים בזה כל מני דברים וכל מיני רגשות

מאוד יכול להיות שיש לך חמות מקסימה, שכיף ונוח איתה ושיש ממנה הרבה עזרה, וחלילה אני לא אכנס לצרכים של יולדת , אבל יכולה להגיד לך שלא מזמן דיברתי עם איזו מישהי שלראשונה נהייתה סבתא , והיא אמרה לי במין גאווה כזו (אני גם שמעתי טון של ניצחון) שהכלה הצעירה שלה , רוצה לבוא אליה אחרי הלידה! אז זה כנראה משהו שאנחנו עדיין לא מבינות, ויש שם דברים מעבר , אבל תעשי מה שעושה לך הכי טוב, וקחי בחשבון שייתכן שהיא תיפגע אם תלכי לחמותך, וקצת בצדק.. תרגישי טוב!!

מחללים שבת בשביל יולדת! אז כן, גם כיבוד הורים "מחללים" בשביל זה אם צריך. (כמובן, לא בלי חשבון, אבל במקרה שלך - ודאי שאסור לך ללכת למקום שלא יהיה לך נוח בו ושלא תוכלי ככה להחלים!)

אם את מסוגלת תאמרי לאמא שלך כך: "אמא, אני אוהבת אותך מאוד ושמחה להיות איתך. אבל אחרי לידה אני זקוקה לכל מיני דברים מסוימים, שאותם אני יכולה לקבל בבית שלי בעיקר (בזה תרמזי שאולי יש סיכוי שגם תלכי לחמותך), אז לכן לא אבוא אלייך. אני בטוחה שתביני אותי, כי גם את פעם היית יולדת עם שגעונות..."

וגם אם את לא מסוגלת לומר לה כך - בכל מקרה תנהגי כך, וזהו. ובאמת אל תקשיבי לקולות המחלישים של אחותך, שכנראה חווה לידות ואת בית ההורים שונה ממך...

תודה לך על זה!!!

נשמע קשה בטירוףףף

עצם העובדה שלא טוב לך אצל אמא זה בפני עצמו מבאס לאללה

אז להוסיף לזה לחצים- וואי אחותי אני ממש מבינה אותך זה קשהההה

ברור לי שאת לא אמורה ללכת אליה

פשוט, כי אישה אחרי לידה צריכה לדאוג קודם כל לעצמה

למרות שזה כואב מאוד מאוד שזה פוגע באחרים

אבל ממש לא הייתי ממליצה לך ללכת על חשבונך ועל חשבון בעלך והילדים (התינוקי חייב אמא שטוב לה!)

חיבוק ענק!

אין לי עצות יותר מידי, רק אומרת שכדאי לדבר על זה דוגרי עם אמא שלך

ולא להתחמק, להגיד לה, קשה לי אצלכם אחרי לידה, אני רוצה מזגן, ואוכל... כמה שפחות לפגוע-

אבל להתחמק הכי פוגע...

ורק אומרת שעכשיו- כשאמרת שלא באלך ללדת,

עכשיו את מוכנה באמת חחח

אני לא אתפלא אם תלדי היום

וואי נראה לי אני שוברת פה שיא ויולדת בסוף ב 43..

לא ברור לי מה הלחץ ללדת פשוט כבר רוצה את תינוקי בידיים!!!

תודה לך על מ שכתבת,

בעלי גם טוען שצריך להיות הכי כנים וישירים

ולא לדחוץ או להתחמק

אז אני המטומטמת אמרתי לה שנחכה לאחרי הלידה כי כרגע אני לא רוצה לחשוב על מה יהיה (.....)

אבל תכלס זו טעות

כי אני כל הבוקר חושבת על מה אגיד לה אחרי הלידה

ובטח היא תכעס תבכה תתעצבן

הייתי באמת צריכה לגמור עם זה

אנשים מטומטמים קיימים תמיד, נעים מאוד

להורים שלך- לדעתי ברור שאין מה ללכת אם זה המצב

מצד שני מבינה את אמא שלך שיכולה להפגע שלחמותך את כן הולכת

אולי יש מצב להיות בבית ולסכם עם חמותך שתבוא לעזרה (או מישהו אחר שמתאים)?

שאמא שלי תבוא אליי

בואו נגיד שיותר מידי עזרה כנראה לא יהיה

אבל זה לפחות ממש יכבד אותה ויוציא את כולנו בטוב

נראה איך ארגיש אחרי הלידה..

תודה לך על זה

תודה לכן ממש על ההכלה והמענה.

תודה לכן שככה הבנתן אותי, זה מה שהייתי צריכה עכשיו

אני מזה מעריכה שלא כתבתן שאלך לשם בכח, כי באמת שלא יכולה לקבל עכשיו עוד ביקורת על זה.

באמת מעריכה.  

לקחתי מכאן כמה רעיונות

וגם אנסה לסגור את העניין מולה כבר עכשיו ולא לדחות כי זה סתם מכניס אותי למתח

תזכו למצוות!!!

תסבירי שהכי נוח לך בבית שלך.

אנחנו אחרי הלידה הלכנו לאמא שלי וברחנו הביתה אחרי לילה אחד כי פשוט היה כל כך חם וצפוף.

דווקא רעיון מעולה

כנראה לא נעשה את ההזמנה יומיים אחרי הלידה אלא רק לשבוע פלוס אחרי

אבל תכלס מדובר ברעיון מעולה

אני רק צריכה שתסכים

לא צריכה שתסכים לבוא,

אלא שתסכים להבין שזה המקסימום ואני לא נגדה

אלא רק מנסה למצוא דרך הגיונית לחוויה הזאת 

אני לא רואה פגם בכיבוד הורים בזה.

לא נשמע לי סביר שאת צריכה להתקשות בבית לבד 

אם אמא שלך נפגעת מזה זה ממש שלה.

אולי יש אופציה שתבואי ליום יומיים נניח חודש אחרי הלידה?

ואולי כן כדאי לך להבהיר מראש שאת הולכת לחמותך (אפשר בתירוץ שייקחו את הילד למעון ולא תצטרכי לצאת מהבית בלי לפרט כמה היא עוזרת לך)

וחמותך נשמעת אלופה (:

אמא שלי גם מדהימה, בדרכה..

היא באמת משתדלת

עברה חיים מורכבים

וכולנו מנסים לסייע ולתמוך כמה שאםשר.

כבר רבנו על ראש השנה, על איפה נהיה

שוב יש פה את השיקול הכי הגיוני

של בית בלי מזגן

לסחוב אוכל לשלושה ימים

עם תנאים דיי בסיסיים (כמו למשל מיטות נוער.. כי אלה המיטות שיש בחדר אורחים והם לא רוצים לשדרג. דווקא קנינו להם כמה ילדים ביחד מיטות הרייזר לחדר אורחים אבל הם לקחו את המיטות לחדר שינה שלהם ואת שלהם מסרו הלאה. ממש נחמד מצידם 😃)

היא מארחת עוד זוג עם מלא נכדים (בלי לעשות אאוטינג, היא גרה במקום מרכזי ובכל הזדמנות רוצים להגיע אליה במיוחד בשבתות וחגים.. סוג להגיע לאדמור וכאלה. עכשיו כולן כבר יודעות מי אני? חחח)

אני יודעת שאצטרך לעבוד שם ממש קשה כמו בכל החגים והשבתות שמגיעה להתארח

הדיונים כבר היו על הפרק

על ראש השנה אמרתי לה שהשנה אני פשוט לא מסוגלת

לא יכולה

עם שני ילדים זה לא כמו ילד אחד

חג של יום אחד זה לא כמו יומיים חג (הפעם מדובר בשלוש - אז בכלל!!!!)

אנחנו בלי קשר נתארח שם שבת תקופה אחרי הלידה,

יש אצלנו במשפחה תורנות

בסבב כל חודשיים אנחנו שם או שהם אצלנו..

ככה שנהיה שם בלי קשר. בעז''ה. 

איך את כותבת כאילו בפשטות

נשמה את מדהימה !! איזה כיבוד הוריםםםםםם

(אשכרה קניתם להורים מיטות לחדר אורחים.. יואווווו)

אני גם לא הולכת לאמא שלי אחרי הלידה למרות שהיא מאוד היתה רוצה שאבוא.

לא נוח לי,לא מצאים לי ואחרי לידה באמת צריך שיהיה נוח..

אולי במקרה הזה עדיף שתהייי בבית שלך כדי לא להעמיק את הפגיעה באמא שלך שמרגישה אולי לא בנוח שאת הולכת לחמותך ולא אליה. להעזר בחמותך באוכל שבעלך יביא ממנה בגיסים שיקחו את הילד ועדין להיות בבית..

ואולי כן לעשות מאמץ וללכת לכמה שעות לאמא לא ליום שלם ובלי לילה רק להיות קצת איתה או להזמין אליכם הביתה לכמה שעות..

בהצלחה יקרה ושתהיה לידה קלה

אבל ברמת הקשר שלנו גם עכשיו אני לא בנויה לזה

שבתות רגילות אני בסדר

אבל סתם כך - מורכב לי קצת.

אני קצת סיר לחץ אצלה

לא בטוחה שלפני לידה ובאוםן כללי בחיים כדאי להיות במקום שמוציא ממך את הכי גרוע שלך..

אל תדונו אותי על זה,

יש לנו את המורכבויות שלנו שלא רוצה לפרט כאן

אבל יש.. 

באמת באמת שזה לא הזמן לכבד ולעשות טובות.

האמת לא הייתי מעלימה מידע ממנה,

הייתי אומרת לה שאצל חמותי כרגע אחרי לידה זה תנאים יותר מתאימים,

הם יותר צעירים ועוזרים לך עם הגגדול, והתנאים הטכנים גם יותר מפנקים ואת ממש מחפשת אחרי הלידה מקום להתפנק.

כשקצת תתאוששי תשמחי מאד לבוא ושיפגשו את התינוקת וכו וכו. אולי תזמינו אותם לביקור אצל החמות גם אם מתאים לחמותך...

כרגע אני ממש לא מרגישה בנוח להגיד לה

מקווה שתהיה הזדמנות בעתיד 

אני ממש יכולה להבין אותך.

אפשר להתגמש בחיים כדי לא לאכזב, אבל אחרי לידה הכל קשה קשה קשה נפשית, רגשית, פיזית...

זה ממש קשה בחודש תשיעי אבל תנסי, אולי תצליחי לגבש רעיון.

תנסי להבין מה ה*גורם* שמפעיל את אמא שלך. למה חשוב לה שתבואי אליה אחרי הלידה.

אולי חשוב לה לתמוך בך כדי שתרגישי שהיא תומכת בך? כלומר התיכה נותנת לה משמעות?

אולי היא רוצה לצאת טוב בעיני השכנות?

אולי קשה לי להשלים עם התנאים הירודים ואם את באה את נותנת לה חותמת שהתנאים אצלה טובים?

יכול להיות הרבה מניעים לאותה התנהגות. כדי לפתור את הבעיה מהשורש צריך להבין מה מפעיל אותה אישית.

תחשבי עליה ככל שאת מכירה אותה, אצלה מאיפה זה נובע.

אחרי שזיהית מאיפה זה נובע, תנסי לחשוב האם יש דרך אחרת לספק לה את מה שהיא זקוקה לו מבלי לבוא אליה אחרי הלידה?

למשל אם חשוב לה מה השכנות יגידו אז אפשר לבוא לבקר ולתלות לה שלט ענק על הדלת: "תודה לסבתא המהממת על הכל"

אפשר לשלוח הודעה בווטסאפ של השכנות אם למישהי יש רעיון למתנה מושקעת לאמא שלי עבור העזרה והתמיכה שלה..

אני בכוונה קצת מקצינה את הרעיונות רק כדי לחדד את הנקודה.

כי כשיורדים לשורש העניין מה מפעיל אותה, מגלים שהרבה פעמים ניתן למצוא פתרון שיספק את הצרכים שלה מבלי לוותר על הצרכים שחשובים לך!

אם חשוב לה להשוויץ בנכדים אפשר לקנות לה חולצה עם תמונה של שניהם.

או כוס קפה עם תמונה של שתיכן וכיתוב שיכיר תודה או יתן לה משמעות.

אפשר למשל להכין תמונה מעיצוב אומנותי שמשולב בו אילן אילן במה אברכך? שיהיו פירותך כמוך

ולשלב תמונה שלה בגזע, תמונה שלך בענפים ושל הילדים בפירות.

אפשר לעשות סבא וסבתא בגזע, כל הילדים בענפים וכל הנכדים בפירות.

זה מסוג הדברים שמי שחשוב לו להרגיש את המשמעות של הסבתאות, מתוך יתרגש ויהנה מזה ואולי זה יספק את הצורך במשמעות במקום להיות שם פיזית.

אם חשוב לה למשל להרגיש שהאוכל שלה טעים, אז את יכולה לספר לה כמה את מעריכה עכשיו את האוכל שלה ואולי אם היא יכולה שתכין לך משהו ותביא לך.

כל עוד הקטן בקייטנה זה נותן לך תירוץ ממש טוב למה למרות שמאוד היית רוצה לבוא את לא יכולה..

אם אין לך כח לכל זה, זה ממש בסדר לשים מורכבויות בצד, ולהתמקד רק במה שעכשיו עושה לך טוב. ולא לנסות לנתח ולספק לה צורך כלשהו.

רק מציעה כיוון להתמודדות לקונפליקטים מהסוג הזה.

כי כשלומדים ומתרגלים לחשוב ככה, הרבה מאוד מרצונות מתנגשים מצליחים למצוא להם פתרון.

זה מזכיר לי מקרה לדוגמה ששני הילדים שלי רבו עד כדי מכות על נטילת ידיים. כל דיבור והסבר לא עזר. שניהם היו סיר לחץ שהתפרץ.

לקחתי בכוח את שניהם רחוק מהכיורים. אסרתי על השאר להתקדם עם הארוחה וניסיתי לשמוע כל אחד מה הדליק אותו.

מסתבר שאחת רצתה להיות ראשונה והוציאה את כל הג'יפה אגב כך.

והשני רמה את השרפרף הספציפי בזה שהיא עלתה עליו. בכלל לא עניין אותו מי ראשון.

חידדתי איתם את הנקודה כמה פעמים. הגדולים כבר רצו לזרוק את הפתרון המתבקש. אבל רציתי שזה יבוא מהם דווקא בגלל שהפיצוץ הזה מאוד לא אופייני אצלנו.

לקח כמה זמן עד שהם באמת הסכימו לנסות להבין מה השני באמת רוצה להשיג ולא להיות נעולים על המחשבה הראשונית והם גילו לא רק פתרון לבעיה הזו, אלא למדו שיעור בהקשבה.

אז אצלם כל מה שהיה צריך זה להפסיק את הצעקות והמכות בשביל להבין מה כל אחד רוצה,

ברור שאצל מבוגרים זה מורכב יותר, אבל עדיין כשמצליחים להבין מה השני *באמת* רוצה מעבר לבקשה, כלומר המניע שמפעיל אותו מאחורי הבקשה,

אז נפתחות יותר אפשרות לפתרון שמקובל על שני הצדדים.

צריכה עוד להתעמק ולחשוב

בשיחה אתמול היא שוב ושוב ציינה את זה

שכל הבנות של חברות שלה (ציינה כמה שמות) מגיעות לאמא אחרי לידה

בהנחה וזה הגורם

ואין לחברות קבוצת וואצאפ או משהו

הן חברות שלה מהעבודה

איך אני יכולה לחפות על זה?

אין אני יכולה לספק לה את המענה?

לגבי ההמשך צריכה לחשוב על זה

תודה לך על מה שכתבת 💓

זה יותר קל.

אם מה שבאמת היא רוצה זה לצאת טוב מול החברות בעבודה, את יכולה בשלב הראשון לקנות לה כוס קפה עם תמונה, או בלוק עץ כזה ששמים ליד המחשב.

בהמשך כשתתאוששי מהלידה, תחפשי הזדמנות נגיד לקראת החגים או אחרי החגים,

לבוא אליה לעבודה עם גלידה/ עוגה, עם הבייבי ולשמח אותה ולתת לה הזדמנות להשוויץ בו ובך וזו תהיה הזדמנות להחצין את ההערכה שלך כלפיה בפני החברות כדי שהיא תרגיש שהיא לא נופלת מהם.

אבל האמת לפי מה שאת מתארת בהמשך, נשמע שמה שמפעיל אותה זה צורך להרגיש אמא נורמטיבית. זה משהו פנימי עמוק יותר. החברות מהעבודה אולי זה הטריגר שמציף אצלה את החוסר ביטחון הזה.

אולי החברות שמספרות ומשוויצות גורמות לה להתכווץ בתחושה/ ידיעה שהיא לא לגמרי נורמטיבית.

האמת לא מסכימה עם התגובות שאומרות להגיד לה בכנות למה את לא באה. זה הכי פוגע בעולם. אולי הכוונה הייתה לשים סוף לניסיונות שכנוע. אבל בשביל זה מספיק לעמוד על שלך, לא צריך להסביר למה.

אפשר לומר: "אמא אני מאוד מעריכה את הנכונות שלך לעזור, זה לא מובן מאליו. את מדהימה. זכית בך כאמא. איזה לב זהב יש לך. איך את תמיד דואגת לי.

לצערי לא מסתדר לי להגיע. לידה שניה זה מורכב יותר. ניסיתי לחשוב אם יכל להסתדר אבל החלטתי שלא. במקום זה חשבתי אם תוכלי לעזור בxyz זה ממש יקל עלי"

אחרי זה רק לומר יום אחרי יום:

"תודה רבה על ההצעה אמא, הכי אוהבת אותך בעולם. אני לא אגיע. ככה יצא, תודה על הכל".

זה יכול להיות רעיון פצצה לבוא לבקר אותה בעבודה עם הבייבי

אני חושבת שזה ממש החלום שלה!!!! בתור רווקה באתי מידי פעם בימי חופש והיא באמת הייתה בעננים

משום מה הרעיון פרח לי מהראש

ושתדעי שממש לא ברור מאליו שבמצבך את מצליחה לפתוח את הראש ולראות למה הצד השני זקוק, זה מעלה גדולה ואני בטוחה שייחשב לך ככיבוד הורים לכל דבר ועניין.

הרבה הצלחה ומקווה שקצת הוקל לך עם הנושא,

להבין שיש דרך לצאת מהפלונטר.

מצטרפת לכל מי שאמרה שאת מדהימה ומעוררת השראה עם הרצון שלך לא לפגוע באמך.

אשרייך.

וגם בשבילך זה לימוד לחיים שלא תמיד חייבים לוותר על הצרכים שלנו בשביל להיענות לצרכים של הצד השני.

לפעמים מרגישים כמו במשיכת חבל, אם תמשכי לצד אחד השני יפגע, ואם תמשכי לצד השני הראשון יפגע.

והנה בעזרת תבנית חשיבה אחרת, שהיא לא משיכת חבל לצד זה או צד שני, אלא הסתכלות על המניע של כל צד, ניתן לחשוב על פתרון שיהיה סביר לכל הצדדים.

זה לימוד לכל החיים. בעיקר מול הבעל והילדים זה מאוד עוזר. אולי לא לכל סיטואציה יש פתרון, אבל אני בטוחה שברוב המקרים אפשר למצוא פתרון אם מתאמצים להפריד בין הבקשה והסירוב, לבין המניע לבקשה והמניע לסירוב.

אגב קוראים לגישה הזו לפתרון קונפליקטים תקשורת מקרבת אם את רוצה מתישהו להעמיק בנושא.

בהצלחה רבה ולידה קלה בזמנה בהרבה בריאות!

גם כשהיא באה לבקר אחרי הלידה הנדנוד המשיך אבל התמדתי בסירוב (השכנה לחדר אמרה לי שאפו על הדעתנות והעקשנות שלי אחרי לידה)

ממש מבינה אותך, זה ממש מטריד ועוד בזמן שלא חסר טרדות. תביני שעברו 19 שנים מאד והשרשור שלך עשה לי דז׳ה וו.

כמובן מחזקת אותך לא ללכת אליה ולסרב בעקביות בלי הרבה הסברים, הרצון שלך מספיק, לא צריך סיבה נוספת.

בדרכ אני קוראת שירשורים כאלה ולא מגיבה כי יוצא לי להתגמש בנסיעות אחרי לידה. אבל כאן זה טירוף לבוא, אין תנאים ליולדת, למה שתהרסי לילד הקטן שלך שצריך אותך אחרי הלידה בשביל הסבתא? זה לא רק לך לא מתאים זה גם לילד שלך לא מתאים. וכמובן לך נשמע שממש לא מתאים. לא רק בגלל היחסים אלא גם פיזית

הרעיון של אמאשוני נשמע מעולה

הרעיון של אמאשוני באמת מעולה.. נשקול את זה

תודה לך שבכל זאת החלטת להגיב

אחרי לידה יולדת צריכה שיהיה לה נח וטוב,

אם לא מתאים אז לא!

(לפעמים אפשר להשתדל לאירוע קצר, תלוי במצב של היולדת, אבל ברור שלא רלוונטי להיות כמה ימים במקום שלא נח לך)

זה שזה מבאס את אמא שלך זה של אמא שלך, זה לא שלך

אין שום חובה במצוות כיבוד הורים לבוא לאמא אחרי לידה.

(בלי קשר ואת ממש לא אמורה לחשוב על זה עכשיו

לדעתי חלק מהעניין זה שמתי כבר יוצא להגיע להורים לכמה ימים? בדרכ מגיעים גג לשבת, והורים רוצים את לחוות את הילדים שלהם

זה לא רלוונטי בתקופה הקרובה בכלל, לא בסוף הריון ולא אחרי לידה, אבל כן לחשוב מתישהו אם מתאים לך לבוא אליה ליותר מיום, אולי נגיד ל2-3 ימים בחופש כלשהו, אני מניחה לפי התיאורים שלך שגם אז זה לא יהיה פשוט וקל, אבל יהיה לך כוחות לזה וזה יכול אולי לחפות על זה שאחרי הלידות את לא מגיעה...)

כל הסיבות שבעולם והראשית והעיקרית- את לא מרגישה בנוח עם אמא שלך כמו עם חמותך. אני באותו מצב. מתרצת לה המון כדי לא לפגוע אבל יודעת את האמת בתוכי ומניחה שגם היא..

והאמת היא שזו בכלל לא אשמתי אז למה להצטדק?

צריכה לחשוב על זה לעומק

כי אני לא בטוחה שמרגישה בנוח יותר עם חמותי

ברור שגם אצלה יש מורכבויות

אבל זה ממש מתגמד מול העזרה שאני מקבלת ממנה. העזרה הזו אחרי הלידה ממש קריטית עבורי.

אולי הייתי אומרת שעם שתיהן אני מרגישה בנוחות סבירה, אבל יש לי יותר פלוסים אצל החמות ולכן זה משפיע על ההחלטה

אם כי - צריכה לחשוב על זה 

אם באמת הסברת?

זה נשמע שבגלל שאת לא רוצה לגוע בה חא באמצ אמרת לה למה את לא באה

הסיבות שפרטת פה - הכי מובנות בעולם

היא מודעת אליהם?

את לא באמת חייבת לפרט לםרטי פרטים

אבל נראה חי שחשוב להדגיש לה שהתנאים והמשאבים שיש לה להציע לא עונים על הצרכים שלך ולכן ללכת אליה לא ייטיב איתך.

כן להודות על הרצון הטוב ולנסח בצורה שלא תתפרש כביקורת או אשמה

אם תחליטי ללכת לחמותך- את יכולה לפרט בדיעבד את השוני ואת מה שהיית צריכה- ולמה שם כן יש את התנאים והמשאבים שנעזרת בהם

אני יודעת שהיא תפגע

היא יודעת שהבית שלה מסריח

היא יודעת בעצמה בלי קשר אליי שהאוכל סביר (אמממ בקיצור הבנת..)

היא יודעת שהמיטות בחדר אורחים לא ראויות למבוגרים ובטוח לא אחרי הלידה

יש כמה ילדים שהיא מאוד אוהבת לארח, הילדים האלה נותנים לה מאין תעודה שהיא בסדר

שהבית מתפקד

שכיף להיות שם

אני אחת הבנות האלה

אני לא רוצה להוריד לה ולכן גם לא חושבת שאי פעם באתי ואמרתי

תמיד זה היה בסיבובים

אבל אין, אני גם הפעם לא מסוגלת לבוא להגיד לה

היא מגיעה לשאול שוב ושוב

עוד פעם מבקשת כל פעם אני בפנים אוכלת את עצמי

ואומרת לה בעדינות שלבעלי לא מתחשק כי זה רחוק

לבן שלי אין תעסוקה

יש קייטנה - היצעה שאני אבוא לבד

ומה נעשה עם מזגן הציעה תביאו את המאוורר מיני מזגן שלכם

בקיצור ככה כל הזמן במעגלים

אני פשוט לא יכולה לדמיין את עצמי מגיעה ואומרת לה את האמת בפרצוף

כואב לי מידי ככה לפגוע בה בצורה ישירה במיוחד שהיא באמת באמת רוצה ומשתדלת

אבל מה אני אגיד, בית בלי מזגן הוא לא בית שמתאים לאירוח יולדת

בית שמרוב אגרנות אין מקום לפתוח מיטה שנייה בלי להפוך חצי חדר - לא ראוי לאירוח זוג

ועוד לא דיברתי על פתיחת מיטת תינוק או רק הכנסת עגלה עם אמבטיה (את הגדול שלנו אנחנו משכיבים על מיטת נוער ביחד איתנו או שמיכה על הרצפה - כי החדר עמוס. אין מקום. )

אני מתארחת שם שבתות במהלך השנה (לאחרונה בעצתכן הם מגיעים אליי והעיצה הזו פשוט הצילה לי את החיים והזוגיות כי בעלי פשוט לא שרד את זה שם) - אבל אירוח אחרי לידה פשוט לא

אין- לא יכולה לדמיין את זה

אני כל-כך רוצה להיות הבת הטובה הזאת

הבת שעושה את מה שאחותי מעולם לא עשתה כי הלכה מייד הביתה

באלי להיות הבת הזאת ששותקת מבליגה סופגת

כאילו יאללה אז לא תתקלחי שלושה ימים אחרי לידה שתיהי שם - מה רע?

וכן תעמדי במטבח להכין אוכל כי אף לא יכין לך - מה יקרה?

וכן תכבסי

תרגישי בלילה צירים מרוב ''נוחות'' ולא תשני טוב

תזיעי תעשי להם טוב

אבל מנגד יש את האישה הזאת שצורחץ הצילווווו כי אמאל'ה אחרי הלידה הקודמת - אין מצב שזה קורה!!!!!

אני יכולה לצאת ממש בטוב מתוך כל זה וללכת הביתה ולא לחמותי,.זו תהיה פגיעה רק חלקית

כי ככה אני לא הולכת ל ''אמא'' אחרת

אלא פשוט לבית שלי

זה יפגע בה קצת כי כל הזמן מדברת על חברות שלה שהבנות כן מגיעות אליהן

אבל אני תוהה האם אמורה לוותר על העזרה שיש לי אצל חמותי כדי לא לפגוע בה..

לחמותי אין ילדים קטנים

אבל לבקש מגיס בן 18 לקחת את הילד לקייטנה בדרך לשחרית, זה הרבה יותר הגיוני מלבקש ממנו לבוא אליי (שכונה אחרת לגמרי בעיר) ולחזור באוטובוס כדי לשים אותו בקייטנה.. הרבה יותר קל שכולנו נהיה שם ככה זה תוך כדי הפעולות בשגרה.

בקיצור, יצאתי מבולבלת

את עדיין חושבת שצריכה להגיד לה בכנות למה אני לא רוצה לבוא?

קשה לי לדמיין את זה

את נשמעת בת מדהימה

לא משנה מה תעשי, את רגישה ואכפתית ואמא שלך זכתה שגידלה בת כמוך.

נשמע שאמא שלך אדם טוב עם הרבה רצון אבל שיש לה מורכבויות מסויימות שנגעת בהן על קצה המזלג. שכרגע אין לה כל כך יכולת התמודדות מולן. אבל היא כל כך רוצה להרגיש בסדר, אמא טובה ונורמטיבית.

אני חושבת שהתשובה מה לעשות נמצאת רק אצלך. תגדירי את המטרות הכי הכי חשובות בשבילך אחרי הלידה ואז תפעלי להשיג אותן.

לדוגמה - מטרות העל:

יהיה לי עזרה אחרי הלידה

תנאים נורמלים

ואז את הקווים האדומים שלך...

אם מקלחות והיגנה בסיסית זה קו אדום אז להיות אצל אמא שלך זה לא אפשרי איך שלא תסתכלי על זה. ואז תכתבי את האופציות האחרות ותראי מה הכי מסתדר. ותשקללי בפנים את הכיבוד הורים לאמא שלך שלא תפגע...

יכול להיות שתוכלי להישאר בבית ושתוכלי למצוא מישהו בתשלום שיפזר לך את הילד כל יום למסגרת ואז אומנם הוצאת כסף אבל ככה אמא שלך פחות תיפגע(זה מה שאני עשיתי...אני שילמתי לנער כסף אחרי הלידה כדי שיביא את הילד שלי למסגרת שלו). ועוד משהו- את תמיד יכולה לנסות יום יומיים אחרי הלידה לחזור הביתה ואם זה קשה לך מידי , לשנות תוכנית ולנסוע לחמותך....

את לא צריכה לפרט שהבית מסריח ושהם אגרנים כפיתיים. אבל אפשר לומר שאחרי הלידה את צריכה המיטה שלך ואת המזגן, וזהו, לחזור על זה כמו מנטרה עד שזה נקלט( או לא, אבל זה מה יש...)

אני מאוד מבינה אותך שאת מנסה להתחמק, וכל הכבוד לך על העין הטובה שלך כלפי אמא שלך ועל כיבוד ההורים שאת עושה( ומצטרפת למי שכתבה שללכת לאמא אחרי הלידה זה לא בגדר כיבוד הורים וזה לא משהו שאת חייבת בו), אבל ממה שאת כותבת נשמע לי שאמא שלך היא טיפוס שאין מה ללכת איתו סחור סחור, וכשאת שואלת אותה 'ומה נעשה עם מזגן', למשל, זה אולי בטעות מעלה הרגשה שאת מתלבטת או מתייעצת איתה.

הייתי אומרת בצורה ברורה, שאת לא יכולה להגיע אליה, את צריכה את המיטה שלך ואת המזגן, ושזה לא יעזור לך להגיע אליה אחרי הלידה. מה שהיא תעשה עם זה, זה כבר שלה.

סליחה שאני חופרת על זה 😅 אבל אין.. אני קוראת אותך ופשוט אומרת לה' אמאל'ה תראה איזה נשים מדהימות הארץ בעולם הזההה!! איזה כיבוד הורים, איזה מסירות.. איזה לב פתוח ורחב, נשמה אשרייך!!! באמת!!

את מציגה פה תמונה ככ לא בריאה (סליחה על הבוטות) של התנהלות של בית, ואת עוד ככ לא שופטת את אימא שלך וככה לטובתה ורק חושבת איך לעזור לה ולתת לה את מה שהיא צריכה בלי לפגוע בעצמך. שמעי שזה וואו, מקנאה בזכויות שלך!!!!

יותר משההעגל רוצה לינוק- הפרה רוצה להניק

נשמע שהיא באמת רוצה לתת

אבל לא יכולה לתת לךמאת מה שאת באמת צריכה

הייתי פותחת את השיחה מולה בתודה

להגיד חה שאת יודעת שהיא רוצה לעזור ואת מעריכה את זה מאוד

אבל גם אומרת שבשחב של אחרי לידה יש לך צרכים מאוד מדויקים לך שהיא לא יכולה להיענות עליהם ואת יודעת שאם היא היתה יכולה אז היא היתה עושה זאת בשמחה

את לא חייבת חהיכנס לפירוט, במיוחד אם כמו שאמרת היא מודעת למצב

אבל כן להדגיש שבתנאים היום - זה לא מה שאת צריכה ויעשה לך טוב

ולעשות להם נחת

אבל

חשוב שנזכור, שיש לנו גם את החיים שלנו וההעדפות שלנו.

אם לאמא שלך זה נראה נורמטיבי לצפות לאירוח באמצע שיא החום של הקיץ בלי מזגן אישה יולדת/ משפחה ואישה בחודש תשיעי- זה לא אומר שאם לא תבואי את לא הילדה הטובה. ממש לא.

את צריכה כנראה לעבוד על העניין של הריצוי ורגשות האשמה שעולים בך עקב העובדה שאת הולכת לפי הרצונות שלך, שהם סופר לגיטימיים. ואמא שלך עם התגובות האובר רגשיות כמו שכתבת, מכניסה אותך עמוק לבור של האשמה גם כן.

בחיים אנחנו עושים בחירות. חלקן נוחות חלקן פחות. רוב הזמן את ממש לא הולכת לפי מה שנח לך לפי מה שקראתי. לעמוד על שלך ממקום ששלם עם ההחלטה זו מקפצה רגשית בעיניי. גם אם אמא שלך תחליט לקחת את זה קשה. (ואמי לא מדברת על ללכת לחמתך או לא רק, אלא בכלל על עניין הלידה וזה שתלכי אליה או לא)

לקבוע גבולות גזרה זה דבר חשוב מאין כמוהו ובריא נפשית.

מי שזה בא לה בקלות הוויתור - לא תבין. אבל את שמתמודדת צריכה לדעת שזה בעיניי לפחות מאוד לגיטימי ללכת אחרי הרצון

וגם מאוד לגיטימי להיבהל מהתגובה הלא פרופורציונלית של אמא

ועדיין, בתוך כל זה, את יכולה לקחת החלטה שכלית שלא ללכת ולעמוד מאחוריה.

זה שאת מציבה לה מראה - זה לא אשמתך. את לא עושה את זה בכוונה. זה רק 'תופעת לוואי'. בעיניי גודל ההקרבה לא שווה את ההימנעות מתופעת הלוואי. ואני די בטוחה שהבנות של החברות שבאות, זה בתנאים אחרים. אם היא בוחרת להתעלם מזה כי זה קושי שלה - זה לא עלייך.

היא מושכת לכיוון שלה בכל מחיר. וזה לא לגיטימי.

בעיניי הכי הגיוני בעולם לרצות ללכת הביתה אחרי לידה. גם בעינייך? לכי על זה.

עכשיו אני מבינה על מה אני צריכה לעבוד

תודה לך על ההכוונה

את צודקת ממש בכל מילה על עניין הריצוי

ואת לא צריכה להסביר את עצמך או להצטדק

את תהיי אחרי לידה וברור שתעשי מה שנוח לך.לצערי לא נשמע שנוח לך בכלל אצל אמך

מבינה שחשוב לך לכבד אותה אז אולי תנסי להזמין אותה את? נניח שהיא תהיה אצלך יום יומיים משהו כזה

וגם את התגובות שלך בהמשך

ואת באמת באמת מדהימה

אבל אני רוצה להגיד שלא ללכת אחרי לידה שניה להורים, בלי שום קשר למה המצב בבית של ההורים זה הכי הכי לגיטימי.

גם אם אמא שלך הייתה מארחת מופלאה והיו לך שם את כל התנאים והיא הייתה קמה בלילות לקטן

בלידה שניה יש עוד גורם והוא הילד הבכור. וזה גורם משמעותי וזה הגיוני מאד שעם השינוי שהוא יעבור שפתאום יש אח נוסף צריך להשאיר אותו כמה שיותר באזור נוחות שלו.

שאמא שלו תהיה איתו ולא תעלם לשבוע

שהוא יהיה בסביבה מוכרת

שהוא ילך למסגרת אם יש

וזהו. זה באמת בלי קשר בכלל למצב של הבית של אמא שלך.

ולגבי אמא שלך הציעו לך פה הרבה רעיונות טובים ואני הייתי מציעה להתמקד בכמה פרטים שלא יעליבו את אמא שלך ולחזור עליהם כשהיא מתעקשת.

"אני צריכה את המיטה הנוחה שלי אחרי לידה, נוח לי יותר בבית שלי, יותר נוח לי שיש מקום לעריסה של התינוק ליד המיטה שלי"

ובעיקר גפ להזכיר לעצמך שאת צודקת ואת לא צריכה להכנע לגחמות של אמא שלך. 

וכבר כתבו הכל לפניי.

את לא צריכה ללכת אליה. כן כדאי חמותך.

ועדיין, זה לא פותר את הקושי והכאב מהעצב והפגיעה של אמא.

אז מצטרפת למציעות הרעיונות ומעלה עוד רעיון.

אולי להגיד שדווקא אחרי הלידה את צריכה קרוב לבית וקייטנה וכו וכו אבל שחודש-חודש וחצי אחרי הלידה, כשכולם כבר שוכחים מהיולדת, אבל היא בעצם עוד ממש יולדת, את תשמחי מאוד להגיע אליה ליום פינוק או שניים.

את מהצד שלך כבר תהיי מאוששת יותר, תינוק גדול יותר ולא בכאב של אחרי הלידה.

מזג האוויר ישתפר טיפה כבר.

ואז היא תוכל להרגיש עוזרת ולהשוויץ בבת שבאה אליה אחרי הלידה. 

ועם כל הכבוד לאמא שלך, את היולדת ואת צריכה לעשות מה שטוב לך ולא מה שטוב לאמא שלך. לצערי יש הורים שקשה להם להוריד קצת מהאגו שלהם והם גורמים צער לילדים שלהם. חבל שהיא לא מבינה את הצרכים שלך בתור יולדת אבל שוב זו אמא שלך וצריך לכבד כמה שאפשר.. פשוט להגיד בנימוס שלא תוכלי להגיע ושזה לא משהו אישי (ממה שאני מבינה ממך, זה יותר הבית) ושתשמחי שהיא תבוא אלייך לבית אחרי שתחזרי מחמותך אולי זה יישב את דעתה.

אני הייתי שם, היום אמא שלי למדה לקבל את זה.. היא מבינה שזה לא משהו אישי... ואפילו באה לבקר אותי אצל חמותי וראתה שהכל טוב ושטוב לי ולתינוק.. חמותי עשתה לה הכנסת אורחים מהלב רק כדי שלא תרגיש חלילה לא נעים. היום היא באה בשמחה.

לא יודעת, לא הכרתי את הסוג הזה של השוויץ...

נראה שאת ממש מבינה את הרגישיות והדקויות והניואנסים שבנםש של אמא שלך.

אולי את רוצה לפצות אותה שקשה לה?

את כל כך מעורבת רגשית, ונשמע שאת בלופים מעגליים סביב הרצון שלך מול הצורך לפצות ולרצות את אמא.

אמא שלך קצת מעבירה את הפוקוס אל עצמה. איך היא תחווה את הלידה שלך, מה יגידו עליה, איך יהיה לה.

וזו טעות.

וזו טעות שגם את התערבבת איתה.

הפוקוס בלידה הוא תמיד על היולדת.

ואמא אמורה לקחת כמה צעדים אחורה.

עכשיו, אני מבינה למה יפגע בה שתלכי לחמותך, כאילו את אומרת לה בזה שהיא עולה עליה בתפקוד,

ואולי כדאי לא לפגוע.

אבל אני במקומך הייתי הולכת אליה (אולי לא יום אחרי הלידה, אלא כמה ימים אחרי. או אולי הייתי שולחת לשם את בעלי והילד, ואז אני בשקט שלי לבד בבית).

אם הוא מסכים שתגידי את זה

או ללכת לבית החלמה מיד לאחר השחרור מבי"ח,

או שפשוט להגיד לה שאת ממש צריכה את המיטה שלך, הכי פשוט שיש

חוץ מזה שהזדהיתי עם המון אלמנטים בסיפור שלך,

אני ממליצה ללכת לחמותך ולהגיד לאמא שאת בבית שלך....

וזה היה נורא!!!!!!!

היא ממש לא סלחה לי על זה

כעסה המון

כל תקופה הזכירה את זה מחדש

הייתי מעדיפה לעשות את זה במודע

בלי להסתיר 

הגיע לשאול אותי אם אני חוזרת אליהם אחרי הסעודה או כבר נוסעת להבראה

שאלה חשובה וסופר קריטית כשאני יושבת לידה

היא נורא כעסה

התחילה מאין ''ברוגז'' כבר בסעודה

ניסיתי להסביר את עצמי כמה פעמים

על זה שהלכנו הביצה

והיה לנו קשה

ישבנו מול הילד ולא הבנו מה הוא רוצה

אמרתי לה שידעתי שהיא תקבל את זה לא בטוב (כמו שבאמת קרה) ולכן העדפתי לא לספר לה

היא עשתה מזה ממש עניין למרות שהייתי אצלה כולה ליומיים. 

אחים ואחותי שהיו שם ניסו להרגיע אותה, מאין להחליק את הדברים ויאללה להתקדם 

אבל היא הייתה ממש בטירוף

לא רצתה לדבר 

הייתה נורא מניפולטיבית וזה לא היה כיף..

המשל הסעודה היה בסדר

היא םשוי לא הייתה במצב רוח

לא פשוט.

הלכת פעם לטיפול בנושא הזה של הקשר עם אמא שלך?

נראה לי זה ממש יכול לעזור לך

הייתי בטיפול

אחרי טיפול ממש ארוך הייתה הקלה

לא מתכננת בקרוב לחזור לזה

לא פנויה לזה כל-כך כרגע בשלב הזה של החיים

אולי בהמשך נשקול שוב 

לשקר לה....

אחרי לידה זה זמן שדואגים לטובת היולדת ולכן זה לא הזמן ללכת למקום שלא טוב לך.

ומשהו כללי יותר- אני מאמינה גדולה של -  כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

אן לי מושג מה ההסטוריה של הקשר שלך עם אמא שלך, לכן מאד יכול להיות שאני טועה ולא מבינה נכון את הקשר, כותבת רק לגבי מה שכתבת כאן בפורום והרושם שקיבלתי מהתאורים שלך ,

מרגיש שנוצר בינכם קשר לא בריא, שנובע הרבה מדעות קדומות והנחות שלא בהכרח נכונות.

לדוג' - פעם כתבת שהיא לא מתפקדת ולכן מכבסת פעם בחודש מגבות ( אני זוכרת את הדוגמא הזו כי היא מאד כאבה לי לקרא אותה) אני מכירה הרבה נשים מתקדמות שמכבסות בתדירות כזו.

מיטה-הם נותנים לכם מיטות לישון-מקסים!זה מעל ומעבר!

לא הייתי נכנסת לעניין הנוחות ,

אצל ההורים שלי יש לנו רק מזרנים לישון וזה בעיני ממש בסדר, אין להם מקום למיטות  והם לא בית מלון שאני מחפשת שם נוחות, אז ברור שאת לא חייבת ללכת לישון על מיטה שלא נוחה לך, אבל אל תיכנסי לדעה שלילית עליהם שהם לא בסדר.

מזגן-גם לנו אין, ולכן מבחינתי זה לא תנאי בסיסי  בשביל לארח יולדת.

בטח שזה לא אמור להיות פגיעה בך להזמין אותך לבית בלי מזגן.

לסיכום - את ממש לא צריכה ללכת אליהם אחרי לידה, אבל אם תצאי מהמקום השלילי ביחס לאמא שלך- אני בטוחה שהיא תרגיש את זה וממילא גם הקשר ישתנה לטובה.

שיהיה בשעה טובה ❤️

שיש פה הרבה מורכבויות שהיא לא דיברה עליהם ..

אני לא אכנס לזה ... אבל לדעתי מה שהיא כתבה זה קצה קרחון של הדברים ולא נמדד רק במזגן, במגבות ובמיטות.

נשמע שיש פה היפוך תפקידים בין אמא לבת .

זה רק פורום... אז אני לא נכנסת לזה

אם מישהו עושה לך מצפון על זה, תעשי לו, אל תקשיבי למה שהוא או היא אומרים אלא תעשי להם מצפון בכל הכוח.

את לא אמורה למלא צרכים של אנשים בוגרים ששמו פס על צרכים שלך.

האחים שלך צריכים לגרום להורים שלך להסכים שהאחים שלך יביאו את הבית למצב נורמאלי . הורים שלך בגיל שלא מאפשר כנראה לעשות את זה לבד. הם צריכים עזרה.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...