את פשוט נשמה טובה

איזה מותק את

אין לי זמן להאריך אבל היה לי חשוב לשלוח לך חיבוק ולהגיד לך שנראלי כל הפורום מחכה איתך בנשימה עצורה לשמוע מתי את יולדת ומתפללות איתך ❤️

את הכי יודעת

נקודה

את עושה עכשיו מה שנכון לך ומה שטוב לך

נשמה את צדיקה!!

את טובה

את מהממת

את יודעת מה נכון וזה מה שאת עושה

את לא רעה

ואת לא לא-בסדר

את פשוט קשובה לעצמך והסיטואציה

אין מצב שאת הולכת לאימא שלך!!! אחרי הלידה!! זה ממש לא הזמן למסירות נפש!!

כתבת ככ ברור ואמיתי

אחותי אובייקטיבית נשמע שאין מה ללכת להורים אז זהו, אין (אשכרה בלי מזגן!! אין לתאר)

כל הסיבות בצד שלך

הקייטנה של הילד והעזרה של חמותך

זהו זהו זהו

בלי מצפון

ואחותך המתוקה

שמעי היא שומעת את הקושי של אימא שלך וגם היא נשמה טובה! חמודה שהיא

אבל

תקשיבי לעצמך ממי!!

ואם זה לא אז לא

זהו!!!

שוב חיבוק ואת מדהימה ותכף תלדי והכל בסדר

❤️❤️❤️

איזה גיבורה את אוף עם הבלגנים התוך-משפחתיים האלה 

אולי גם זה סימן ללידה מתקרבת??? חחחח

ולא, אני לא כזאת נשמה ןבטוח לא צדיקה

אני הכי בעולם רוצה לצאת בטוב

לצאת בטוב עם אמא שלי ובטוח עם עצמי

וזה פשוט לא עובד לי ביחד

מרגישה אנוכית ברמות!!!! 

כאילו, מה העניין - יאללה תכבדי

אבל כמו שכתבת זה בגדר מסירות נפש (טוב, אולי קצת הגזמתי אבל כרגע זו התחושה)

ובמקומך, הייתי מפסיקה לדבר על זהעם אחותך

את גמככה מלאה במצפון, למה את צריכה אותה שתוסיף לך..?

האמת זאת ממש מוסרת נפש. לא רק הבישולים, ללכת לבית בלי מזגן זה וואו מבחינתי. אני לא הייתי מוכנה

ואגב, בלידה השנייה אמא שלי מאוד רצתה שאבוא אליה אחרי. תכלס הלכתי לבית. יש לך מספיק סיבות. לפעמים הראייה של ההורים או בכלל אנשים את הרצון שלהם מעוורת אותם מלראות רצון וסיבות רציונליות של אחרים. טוב שאת רואה את שלך.

הייתי אומרת בכנות שיותר נח לך להישאר בבית. גם ובעיקר מבחינת הילד. וזהו.

את לא אחראית לתגובה שלה. את כן אחראית לטובתך ❤️

קודם כל תנשמי, הכל בסדר, לא בריא הלחץ הזה.. 

ממש מבינה לליבך, האי נעימות- ממש לא נעימה, בלשון המעטה. 

מה שאני הייתי מציעה, לא יודעת עד כמה זה פרקטי, 

להזמין את אמא שלך אלייך ליום יומיים. בקטע טוב- אמא שומעת? אני בע"ה מתכננת לחזור לבית אחרי הלידה בגלל X ו Y.. אבל הייתי שמחה לקבל ממך עזרה ושתהיי נוכחת איתי (אפילו לא מיד כשחוזרים הביתה אלא נגיד שבוע אחרי כשאת כבר מאוששת טיפונת) קצת תהיי עם הילדים, קצת תבשלי מה שאת יכולה, וזהו..

נראה לך שהיא תזרום? 

גם אם לא, לדעתי הרווחת פה שני דברים- 

גם הודעת לה שאת לא מגיעה (כאילו אין פה מקום לדיונים) 

וגם הצעת לה הצעה נחמדה וטובה, שאת רוצה את העזרה שלה וזקוקה בה, ואת רוצה את הנוכחות שלה. 

ככה הרווחת גם כיבוד הורים, וגם במקום הנוח שלך. 

נכון שזה לא כ"כ נוח שמסתובבים לך אנשים בין הרגליים בבית שלך ואת רוצה שקט ומנוחה ומה שבא לך, 

אבל יום יומיים בתנאים שלך זה נראה לי סביר. 

אבל כמובן תלוי בהרגשה שלך ובמסוגלות שלך. 

רק תרגעי, תרפי, 

אחרי הלידה הקודמת שהיית אצל חמותך היא כעסה ונרגעה.. 

גם הפעם יהיה בסדר, תשתדלי להגיע לאיזשהי פשרה אבל לא בכל מחיר , העיקר שתהיי רגועה. 

אגב, 

את יכולה לגמרי ללדת וה' יסדר את הכל בעצמו, את תראי. 

הכל בסוף יסתדר..

רעיון באמת להזמין אותה אליי - לא חשבתי על זה 

אנחנו באמת מזמינים אותם אלינו לשבתות כי לנסוע לשם מןרכב ברמות

אז אולי באמת נציע לה.. תודה לך על הרעיון הזה

האמת הוקל לי עכשיו

אין שום סיבה שתרגישי רע עם עצמך. הולכים לאמא או לחמות רק אם זה עוזר ליולדת, לא בשבילן.

אם זה לא מתאים, אז לא מתאים. ועכשיו שגם יש כבר ילד עם מסגרות בעיר שלכם זה כבר סיבה מספיק טובה.

אל תתני שיעשו לך רגשי. תהיי בטוחה בעצמך שזה מה שנכון לך עכשיו, ואת היולדת אז את זו שמחליטה

אומרת לי "אז הילד לא יהיה איתך שבוע, מה רע?"

אז תקשיבו אין מצב

המקסימום שחשבתי להשאיר אותו לבד היה ליומיים לידה + יומיים בית החלמה אחרי הברית כי אין סיכוי שמתעסקת עם זה..

כמעט התעלפתי, היא  אשכרה מדברת על שבוע שלם!!!!! חשבתי שחצי יום נשרוד בלי מקלחות ואוכל

אבל שבוע!!!!!!!!!!

מקווה אחרי הלידה להרגיש באמת ככה שלמה, אמן!!

זה נורא קשה הרגשה שאת מאכזבת את אמא שלך, אבל אחרי לידה אין מה לעשות. את צריכה את מה שאת צריכה.

ונראה לי עדיף שכבר תגידי לה מה שהחלטת במקום לחכות לאחרי הלידה ואז תהיי נורא במתח מכל העניין. תיפטרי מזה וזהו

אבל אם אלך לחמותי - זה כבר יותר בעייתי

כי חמותי יכולה ממש לעזור לי 

גם עם הילד הגדול וגם עם הניו בורן..

יש מי שישחק איתו שם

יש מי שייקח אותו למעון שנמצא במרחק הליכה (מהבית שלנו מדובר בניסעה של 10 דקות..)

היא תדאג לנו לארוחות כביסות 

עזרה בלילה

ופה הבעיה

כי אמא שלי ממש תפגע

בבית זה עוד סביר, אבל אצל החמות זה מבחינתה קו אדום

תוהה כמה נכון וראוי להתחשב..

איזה מגניב שיש חמות שאפשר ללכת אליה אחרי הלידה...

זאת צריכה את העזרה הזו והילד שלך צריך אותך איתו אחרי הלידה ולא רלוונטי לך לבוא אליה בלעדיו. ולא רחוונטי שלא ילך למסגרת. תרדי לפרטים הקטנים בצורה בטוחה כי נראה לי שהחשיבה שלה לא ככ ריאלית. מוכר לי מקרוב קצת עם אמא שלי.

חמתך גרה קרוב, יצא ככה, וזה נח לכולם.

וכן הייתי מבינה את אמא שלך אם היתה נפגעת מזה שתלכי לחמותך אחרי לידה, אני חושבת שמעורבים בזה כל מני דברים וכל מיני רגשות

מאוד יכול להיות שיש לך חמות מקסימה, שכיף ונוח איתה ושיש ממנה הרבה עזרה, וחלילה אני לא אכנס לצרכים של יולדת , אבל יכולה להגיד לך שלא מזמן דיברתי עם איזו מישהי שלראשונה נהייתה סבתא , והיא אמרה לי במין גאווה כזו (אני גם שמעתי טון של ניצחון) שהכלה הצעירה שלה , רוצה לבוא אליה אחרי הלידה! אז זה כנראה משהו שאנחנו עדיין לא מבינות, ויש שם דברים מעבר , אבל תעשי מה שעושה לך הכי טוב, וקחי בחשבון שייתכן שהיא תיפגע אם תלכי לחמותך, וקצת בצדק.. תרגישי טוב!!

מחללים שבת בשביל יולדת! אז כן, גם כיבוד הורים "מחללים" בשביל זה אם צריך. (כמובן, לא בלי חשבון, אבל במקרה שלך - ודאי שאסור לך ללכת למקום שלא יהיה לך נוח בו ושלא תוכלי ככה להחלים!)

אם את מסוגלת תאמרי לאמא שלך כך: "אמא, אני אוהבת אותך מאוד ושמחה להיות איתך. אבל אחרי לידה אני זקוקה לכל מיני דברים מסוימים, שאותם אני יכולה לקבל בבית שלי בעיקר (בזה תרמזי שאולי יש סיכוי שגם תלכי לחמותך), אז לכן לא אבוא אלייך. אני בטוחה שתביני אותי, כי גם את פעם היית יולדת עם שגעונות..."

וגם אם את לא מסוגלת לומר לה כך - בכל מקרה תנהגי כך, וזהו. ובאמת אל תקשיבי לקולות המחלישים של אחותך, שכנראה חווה לידות ואת בית ההורים שונה ממך...

תודה לך על זה!!!

נשמע קשה בטירוףףף

עצם העובדה שלא טוב לך אצל אמא זה בפני עצמו מבאס לאללה

אז להוסיף לזה לחצים- וואי אחותי אני ממש מבינה אותך זה קשהההה

ברור לי שאת לא אמורה ללכת אליה

פשוט, כי אישה אחרי לידה צריכה לדאוג קודם כל לעצמה

למרות שזה כואב מאוד מאוד שזה פוגע באחרים

אבל ממש לא הייתי ממליצה לך ללכת על חשבונך ועל חשבון בעלך והילדים (התינוקי חייב אמא שטוב לה!)

חיבוק ענק!

אין לי עצות יותר מידי, רק אומרת שכדאי לדבר על זה דוגרי עם אמא שלך

ולא להתחמק, להגיד לה, קשה לי אצלכם אחרי לידה, אני רוצה מזגן, ואוכל... כמה שפחות לפגוע-

אבל להתחמק הכי פוגע...

ורק אומרת שעכשיו- כשאמרת שלא באלך ללדת,

עכשיו את מוכנה באמת חחח

אני לא אתפלא אם תלדי היום

וואי נראה לי אני שוברת פה שיא ויולדת בסוף ב 43..

לא ברור לי מה הלחץ ללדת פשוט כבר רוצה את תינוקי בידיים!!!

תודה לך על מ שכתבת,

בעלי גם טוען שצריך להיות הכי כנים וישירים

ולא לדחוץ או להתחמק

אז אני המטומטמת אמרתי לה שנחכה לאחרי הלידה כי כרגע אני לא רוצה לחשוב על מה יהיה (.....)

אבל תכלס זו טעות

כי אני כל הבוקר חושבת על מה אגיד לה אחרי הלידה

ובטח היא תכעס תבכה תתעצבן

הייתי באמת צריכה לגמור עם זה

אנשים מטומטמים קיימים תמיד, נעים מאוד

להורים שלך- לדעתי ברור שאין מה ללכת אם זה המצב

מצד שני מבינה את אמא שלך שיכולה להפגע שלחמותך את כן הולכת

אולי יש מצב להיות בבית ולסכם עם חמותך שתבוא לעזרה (או מישהו אחר שמתאים)?

שאמא שלי תבוא אליי

בואו נגיד שיותר מידי עזרה כנראה לא יהיה

אבל זה לפחות ממש יכבד אותה ויוציא את כולנו בטוב

נראה איך ארגיש אחרי הלידה..

תודה לך על זה

תודה לכן ממש על ההכלה והמענה.

תודה לכן שככה הבנתן אותי, זה מה שהייתי צריכה עכשיו

אני מזה מעריכה שלא כתבתן שאלך לשם בכח, כי באמת שלא יכולה לקבל עכשיו עוד ביקורת על זה.

באמת מעריכה.  

לקחתי מכאן כמה רעיונות

וגם אנסה לסגור את העניין מולה כבר עכשיו ולא לדחות כי זה סתם מכניס אותי למתח

תזכו למצוות!!!

תסבירי שהכי נוח לך בבית שלך.

אנחנו אחרי הלידה הלכנו לאמא שלי וברחנו הביתה אחרי לילה אחד כי פשוט היה כל כך חם וצפוף.

דווקא רעיון מעולה

כנראה לא נעשה את ההזמנה יומיים אחרי הלידה אלא רק לשבוע פלוס אחרי

אבל תכלס מדובר ברעיון מעולה

אני רק צריכה שתסכים

לא צריכה שתסכים לבוא,

אלא שתסכים להבין שזה המקסימום ואני לא נגדה

אלא רק מנסה למצוא דרך הגיונית לחוויה הזאת 

אני לא רואה פגם בכיבוד הורים בזה.

לא נשמע לי סביר שאת צריכה להתקשות בבית לבד 

אם אמא שלך נפגעת מזה זה ממש שלה.

אולי יש אופציה שתבואי ליום יומיים נניח חודש אחרי הלידה?

ואולי כן כדאי לך להבהיר מראש שאת הולכת לחמותך (אפשר בתירוץ שייקחו את הילד למעון ולא תצטרכי לצאת מהבית בלי לפרט כמה היא עוזרת לך)

וחמותך נשמעת אלופה (:

אמא שלי גם מדהימה, בדרכה..

היא באמת משתדלת

עברה חיים מורכבים

וכולנו מנסים לסייע ולתמוך כמה שאםשר.

כבר רבנו על ראש השנה, על איפה נהיה

שוב יש פה את השיקול הכי הגיוני

של בית בלי מזגן

לסחוב אוכל לשלושה ימים

עם תנאים דיי בסיסיים (כמו למשל מיטות נוער.. כי אלה המיטות שיש בחדר אורחים והם לא רוצים לשדרג. דווקא קנינו להם כמה ילדים ביחד מיטות הרייזר לחדר אורחים אבל הם לקחו את המיטות לחדר שינה שלהם ואת שלהם מסרו הלאה. ממש נחמד מצידם 😃)

היא מארחת עוד זוג עם מלא נכדים (בלי לעשות אאוטינג, היא גרה במקום מרכזי ובכל הזדמנות רוצים להגיע אליה במיוחד בשבתות וחגים.. סוג להגיע לאדמור וכאלה. עכשיו כולן כבר יודעות מי אני? חחח)

אני יודעת שאצטרך לעבוד שם ממש קשה כמו בכל החגים והשבתות שמגיעה להתארח

הדיונים כבר היו על הפרק

על ראש השנה אמרתי לה שהשנה אני פשוט לא מסוגלת

לא יכולה

עם שני ילדים זה לא כמו ילד אחד

חג של יום אחד זה לא כמו יומיים חג (הפעם מדובר בשלוש - אז בכלל!!!!)

אנחנו בלי קשר נתארח שם שבת תקופה אחרי הלידה,

יש אצלנו במשפחה תורנות

בסבב כל חודשיים אנחנו שם או שהם אצלנו..

ככה שנהיה שם בלי קשר. בעז''ה. 

איך את כותבת כאילו בפשטות

נשמה את מדהימה !! איזה כיבוד הוריםםםםםם

(אשכרה קניתם להורים מיטות לחדר אורחים.. יואווווו)

אני גם לא הולכת לאמא שלי אחרי הלידה למרות שהיא מאוד היתה רוצה שאבוא.

לא נוח לי,לא מצאים לי ואחרי לידה באמת צריך שיהיה נוח..

אולי במקרה הזה עדיף שתהייי בבית שלך כדי לא להעמיק את הפגיעה באמא שלך שמרגישה אולי לא בנוח שאת הולכת לחמותך ולא אליה. להעזר בחמותך באוכל שבעלך יביא ממנה בגיסים שיקחו את הילד ועדין להיות בבית..

ואולי כן לעשות מאמץ וללכת לכמה שעות לאמא לא ליום שלם ובלי לילה רק להיות קצת איתה או להזמין אליכם הביתה לכמה שעות..

בהצלחה יקרה ושתהיה לידה קלה

אבל ברמת הקשר שלנו גם עכשיו אני לא בנויה לזה

שבתות רגילות אני בסדר

אבל סתם כך - מורכב לי קצת.

אני קצת סיר לחץ אצלה

לא בטוחה שלפני לידה ובאוםן כללי בחיים כדאי להיות במקום שמוציא ממך את הכי גרוע שלך..

אל תדונו אותי על זה,

יש לנו את המורכבויות שלנו שלא רוצה לפרט כאן

אבל יש.. 

באמת באמת שזה לא הזמן לכבד ולעשות טובות.

האמת לא הייתי מעלימה מידע ממנה,

הייתי אומרת לה שאצל חמותי כרגע אחרי לידה זה תנאים יותר מתאימים,

הם יותר צעירים ועוזרים לך עם הגגדול, והתנאים הטכנים גם יותר מפנקים ואת ממש מחפשת אחרי הלידה מקום להתפנק.

כשקצת תתאוששי תשמחי מאד לבוא ושיפגשו את התינוקת וכו וכו. אולי תזמינו אותם לביקור אצל החמות גם אם מתאים לחמותך...

כרגע אני ממש לא מרגישה בנוח להגיד לה

מקווה שתהיה הזדמנות בעתיד 

אני ממש יכולה להבין אותך.

אפשר להתגמש בחיים כדי לא לאכזב, אבל אחרי לידה הכל קשה קשה קשה נפשית, רגשית, פיזית...

זה ממש קשה בחודש תשיעי אבל תנסי, אולי תצליחי לגבש רעיון.

תנסי להבין מה ה*גורם* שמפעיל את אמא שלך. למה חשוב לה שתבואי אליה אחרי הלידה.

אולי חשוב לה לתמוך בך כדי שתרגישי שהיא תומכת בך? כלומר התיכה נותנת לה משמעות?

אולי היא רוצה לצאת טוב בעיני השכנות?

אולי קשה לי להשלים עם התנאים הירודים ואם את באה את נותנת לה חותמת שהתנאים אצלה טובים?

יכול להיות הרבה מניעים לאותה התנהגות. כדי לפתור את הבעיה מהשורש צריך להבין מה מפעיל אותה אישית.

תחשבי עליה ככל שאת מכירה אותה, אצלה מאיפה זה נובע.

אחרי שזיהית מאיפה זה נובע, תנסי לחשוב האם יש דרך אחרת לספק לה את מה שהיא זקוקה לו מבלי לבוא אליה אחרי הלידה?

למשל אם חשוב לה מה השכנות יגידו אז אפשר לבוא לבקר ולתלות לה שלט ענק על הדלת: "תודה לסבתא המהממת על הכל"

אפשר לשלוח הודעה בווטסאפ של השכנות אם למישהי יש רעיון למתנה מושקעת לאמא שלי עבור העזרה והתמיכה שלה..

אני בכוונה קצת מקצינה את הרעיונות רק כדי לחדד את הנקודה.

כי כשיורדים לשורש העניין מה מפעיל אותה, מגלים שהרבה פעמים ניתן למצוא פתרון שיספק את הצרכים שלה מבלי לוותר על הצרכים שחשובים לך!

אם חשוב לה להשוויץ בנכדים אפשר לקנות לה חולצה עם תמונה של שניהם.

או כוס קפה עם תמונה של שתיכן וכיתוב שיכיר תודה או יתן לה משמעות.

אפשר למשל להכין תמונה מעיצוב אומנותי שמשולב בו אילן אילן במה אברכך? שיהיו פירותך כמוך

ולשלב תמונה שלה בגזע, תמונה שלך בענפים ושל הילדים בפירות.

אפשר לעשות סבא וסבתא בגזע, כל הילדים בענפים וכל הנכדים בפירות.

זה מסוג הדברים שמי שחשוב לו להרגיש את המשמעות של הסבתאות, מתוך יתרגש ויהנה מזה ואולי זה יספק את הצורך במשמעות במקום להיות שם פיזית.

אם חשוב לה למשל להרגיש שהאוכל שלה טעים, אז את יכולה לספר לה כמה את מעריכה עכשיו את האוכל שלה ואולי אם היא יכולה שתכין לך משהו ותביא לך.

כל עוד הקטן בקייטנה זה נותן לך תירוץ ממש טוב למה למרות שמאוד היית רוצה לבוא את לא יכולה..

אם אין לך כח לכל זה, זה ממש בסדר לשים מורכבויות בצד, ולהתמקד רק במה שעכשיו עושה לך טוב. ולא לנסות לנתח ולספק לה צורך כלשהו.

רק מציעה כיוון להתמודדות לקונפליקטים מהסוג הזה.

כי כשלומדים ומתרגלים לחשוב ככה, הרבה מאוד מרצונות מתנגשים מצליחים למצוא להם פתרון.

זה מזכיר לי מקרה לדוגמה ששני הילדים שלי רבו עד כדי מכות על נטילת ידיים. כל דיבור והסבר לא עזר. שניהם היו סיר לחץ שהתפרץ.

לקחתי בכוח את שניהם רחוק מהכיורים. אסרתי על השאר להתקדם עם הארוחה וניסיתי לשמוע כל אחד מה הדליק אותו.

מסתבר שאחת רצתה להיות ראשונה והוציאה את כל הג'יפה אגב כך.

והשני רמה את השרפרף הספציפי בזה שהיא עלתה עליו. בכלל לא עניין אותו מי ראשון.

חידדתי איתם את הנקודה כמה פעמים. הגדולים כבר רצו לזרוק את הפתרון המתבקש. אבל רציתי שזה יבוא מהם דווקא בגלל שהפיצוץ הזה מאוד לא אופייני אצלנו.

לקח כמה זמן עד שהם באמת הסכימו לנסות להבין מה השני באמת רוצה להשיג ולא להיות נעולים על המחשבה הראשונית והם גילו לא רק פתרון לבעיה הזו, אלא למדו שיעור בהקשבה.

אז אצלם כל מה שהיה צריך זה להפסיק את הצעקות והמכות בשביל להבין מה כל אחד רוצה,

ברור שאצל מבוגרים זה מורכב יותר, אבל עדיין כשמצליחים להבין מה השני *באמת* רוצה מעבר לבקשה, כלומר המניע שמפעיל אותו מאחורי הבקשה,

אז נפתחות יותר אפשרות לפתרון שמקובל על שני הצדדים.

צריכה עוד להתעמק ולחשוב

בשיחה אתמול היא שוב ושוב ציינה את זה

שכל הבנות של חברות שלה (ציינה כמה שמות) מגיעות לאמא אחרי לידה

בהנחה וזה הגורם

ואין לחברות קבוצת וואצאפ או משהו

הן חברות שלה מהעבודה

איך אני יכולה לחפות על זה?

אין אני יכולה לספק לה את המענה?

לגבי ההמשך צריכה לחשוב על זה

תודה לך על מה שכתבת 💓

זה יותר קל.

אם מה שבאמת היא רוצה זה לצאת טוב מול החברות בעבודה, את יכולה בשלב הראשון לקנות לה כוס קפה עם תמונה, או בלוק עץ כזה ששמים ליד המחשב.

בהמשך כשתתאוששי מהלידה, תחפשי הזדמנות נגיד לקראת החגים או אחרי החגים,

לבוא אליה לעבודה עם גלידה/ עוגה, עם הבייבי ולשמח אותה ולתת לה הזדמנות להשוויץ בו ובך וזו תהיה הזדמנות להחצין את ההערכה שלך כלפיה בפני החברות כדי שהיא תרגיש שהיא לא נופלת מהם.

אבל האמת לפי מה שאת מתארת בהמשך, נשמע שמה שמפעיל אותה זה צורך להרגיש אמא נורמטיבית. זה משהו פנימי עמוק יותר. החברות מהעבודה אולי זה הטריגר שמציף אצלה את החוסר ביטחון הזה.

אולי החברות שמספרות ומשוויצות גורמות לה להתכווץ בתחושה/ ידיעה שהיא לא לגמרי נורמטיבית.

האמת לא מסכימה עם התגובות שאומרות להגיד לה בכנות למה את לא באה. זה הכי פוגע בעולם. אולי הכוונה הייתה לשים סוף לניסיונות שכנוע. אבל בשביל זה מספיק לעמוד על שלך, לא צריך להסביר למה.

אפשר לומר: "אמא אני מאוד מעריכה את הנכונות שלך לעזור, זה לא מובן מאליו. את מדהימה. זכית בך כאמא. איזה לב זהב יש לך. איך את תמיד דואגת לי.

לצערי לא מסתדר לי להגיע. לידה שניה זה מורכב יותר. ניסיתי לחשוב אם יכל להסתדר אבל החלטתי שלא. במקום זה חשבתי אם תוכלי לעזור בxyz זה ממש יקל עלי"

אחרי זה רק לומר יום אחרי יום:

"תודה רבה על ההצעה אמא, הכי אוהבת אותך בעולם. אני לא אגיע. ככה יצא, תודה על הכל".

זה יכול להיות רעיון פצצה לבוא לבקר אותה בעבודה עם הבייבי

אני חושבת שזה ממש החלום שלה!!!! בתור רווקה באתי מידי פעם בימי חופש והיא באמת הייתה בעננים

משום מה הרעיון פרח לי מהראש

ושתדעי שממש לא ברור מאליו שבמצבך את מצליחה לפתוח את הראש ולראות למה הצד השני זקוק, זה מעלה גדולה ואני בטוחה שייחשב לך ככיבוד הורים לכל דבר ועניין.

הרבה הצלחה ומקווה שקצת הוקל לך עם הנושא,

להבין שיש דרך לצאת מהפלונטר.

מצטרפת לכל מי שאמרה שאת מדהימה ומעוררת השראה עם הרצון שלך לא לפגוע באמך.

אשרייך.

וגם בשבילך זה לימוד לחיים שלא תמיד חייבים לוותר על הצרכים שלנו בשביל להיענות לצרכים של הצד השני.

לפעמים מרגישים כמו במשיכת חבל, אם תמשכי לצד אחד השני יפגע, ואם תמשכי לצד השני הראשון יפגע.

והנה בעזרת תבנית חשיבה אחרת, שהיא לא משיכת חבל לצד זה או צד שני, אלא הסתכלות על המניע של כל צד, ניתן לחשוב על פתרון שיהיה סביר לכל הצדדים.

זה לימוד לכל החיים. בעיקר מול הבעל והילדים זה מאוד עוזר. אולי לא לכל סיטואציה יש פתרון, אבל אני בטוחה שברוב המקרים אפשר למצוא פתרון אם מתאמצים להפריד בין הבקשה והסירוב, לבין המניע לבקשה והמניע לסירוב.

אגב קוראים לגישה הזו לפתרון קונפליקטים תקשורת מקרבת אם את רוצה מתישהו להעמיק בנושא.

בהצלחה רבה ולידה קלה בזמנה בהרבה בריאות!

גם כשהיא באה לבקר אחרי הלידה הנדנוד המשיך אבל התמדתי בסירוב (השכנה לחדר אמרה לי שאפו על הדעתנות והעקשנות שלי אחרי לידה)

ממש מבינה אותך, זה ממש מטריד ועוד בזמן שלא חסר טרדות. תביני שעברו 19 שנים מאד והשרשור שלך עשה לי דז׳ה וו.

כמובן מחזקת אותך לא ללכת אליה ולסרב בעקביות בלי הרבה הסברים, הרצון שלך מספיק, לא צריך סיבה נוספת.

בדרכ אני קוראת שירשורים כאלה ולא מגיבה כי יוצא לי להתגמש בנסיעות אחרי לידה. אבל כאן זה טירוף לבוא, אין תנאים ליולדת, למה שתהרסי לילד הקטן שלך שצריך אותך אחרי הלידה בשביל הסבתא? זה לא רק לך לא מתאים זה גם לילד שלך לא מתאים. וכמובן לך נשמע שממש לא מתאים. לא רק בגלל היחסים אלא גם פיזית

הרעיון של אמאשוני נשמע מעולה

הרעיון של אמאשוני באמת מעולה.. נשקול את זה

תודה לך שבכל זאת החלטת להגיב

אחרי לידה יולדת צריכה שיהיה לה נח וטוב,

אם לא מתאים אז לא!

(לפעמים אפשר להשתדל לאירוע קצר, תלוי במצב של היולדת, אבל ברור שלא רלוונטי להיות כמה ימים במקום שלא נח לך)

זה שזה מבאס את אמא שלך זה של אמא שלך, זה לא שלך

אין שום חובה במצוות כיבוד הורים לבוא לאמא אחרי לידה.

(בלי קשר ואת ממש לא אמורה לחשוב על זה עכשיו

לדעתי חלק מהעניין זה שמתי כבר יוצא להגיע להורים לכמה ימים? בדרכ מגיעים גג לשבת, והורים רוצים את לחוות את הילדים שלהם

זה לא רלוונטי בתקופה הקרובה בכלל, לא בסוף הריון ולא אחרי לידה, אבל כן לחשוב מתישהו אם מתאים לך לבוא אליה ליותר מיום, אולי נגיד ל2-3 ימים בחופש כלשהו, אני מניחה לפי התיאורים שלך שגם אז זה לא יהיה פשוט וקל, אבל יהיה לך כוחות לזה וזה יכול אולי לחפות על זה שאחרי הלידות את לא מגיעה...)

כל הסיבות שבעולם והראשית והעיקרית- את לא מרגישה בנוח עם אמא שלך כמו עם חמותך. אני באותו מצב. מתרצת לה המון כדי לא לפגוע אבל יודעת את האמת בתוכי ומניחה שגם היא..

והאמת היא שזו בכלל לא אשמתי אז למה להצטדק?

צריכה לחשוב על זה לעומק

כי אני לא בטוחה שמרגישה בנוח יותר עם חמותי

ברור שגם אצלה יש מורכבויות

אבל זה ממש מתגמד מול העזרה שאני מקבלת ממנה. העזרה הזו אחרי הלידה ממש קריטית עבורי.

אולי הייתי אומרת שעם שתיהן אני מרגישה בנוחות סבירה, אבל יש לי יותר פלוסים אצל החמות ולכן זה משפיע על ההחלטה

אם כי - צריכה לחשוב על זה 

אם באמת הסברת?

זה נשמע שבגלל שאת לא רוצה לגוע בה חא באמצ אמרת לה למה את לא באה

הסיבות שפרטת פה - הכי מובנות בעולם

היא מודעת אליהם?

את לא באמת חייבת לפרט לםרטי פרטים

אבל נראה חי שחשוב להדגיש לה שהתנאים והמשאבים שיש לה להציע לא עונים על הצרכים שלך ולכן ללכת אליה לא ייטיב איתך.

כן להודות על הרצון הטוב ולנסח בצורה שלא תתפרש כביקורת או אשמה

אם תחליטי ללכת לחמותך- את יכולה לפרט בדיעבד את השוני ואת מה שהיית צריכה- ולמה שם כן יש את התנאים והמשאבים שנעזרת בהם

אני יודעת שהיא תפגע

היא יודעת שהבית שלה מסריח

היא יודעת בעצמה בלי קשר אליי שהאוכל סביר (אמממ בקיצור הבנת..)

היא יודעת שהמיטות בחדר אורחים לא ראויות למבוגרים ובטוח לא אחרי הלידה

יש כמה ילדים שהיא מאוד אוהבת לארח, הילדים האלה נותנים לה מאין תעודה שהיא בסדר

שהבית מתפקד

שכיף להיות שם

אני אחת הבנות האלה

אני לא רוצה להוריד לה ולכן גם לא חושבת שאי פעם באתי ואמרתי

תמיד זה היה בסיבובים

אבל אין, אני גם הפעם לא מסוגלת לבוא להגיד לה

היא מגיעה לשאול שוב ושוב

עוד פעם מבקשת כל פעם אני בפנים אוכלת את עצמי

ואומרת לה בעדינות שלבעלי לא מתחשק כי זה רחוק

לבן שלי אין תעסוקה

יש קייטנה - היצעה שאני אבוא לבד

ומה נעשה עם מזגן הציעה תביאו את המאוורר מיני מזגן שלכם

בקיצור ככה כל הזמן במעגלים

אני פשוט לא יכולה לדמיין את עצמי מגיעה ואומרת לה את האמת בפרצוף

כואב לי מידי ככה לפגוע בה בצורה ישירה במיוחד שהיא באמת באמת רוצה ומשתדלת

אבל מה אני אגיד, בית בלי מזגן הוא לא בית שמתאים לאירוח יולדת

בית שמרוב אגרנות אין מקום לפתוח מיטה שנייה בלי להפוך חצי חדר - לא ראוי לאירוח זוג

ועוד לא דיברתי על פתיחת מיטת תינוק או רק הכנסת עגלה עם אמבטיה (את הגדול שלנו אנחנו משכיבים על מיטת נוער ביחד איתנו או שמיכה על הרצפה - כי החדר עמוס. אין מקום. )

אני מתארחת שם שבתות במהלך השנה (לאחרונה בעצתכן הם מגיעים אליי והעיצה הזו פשוט הצילה לי את החיים והזוגיות כי בעלי פשוט לא שרד את זה שם) - אבל אירוח אחרי לידה פשוט לא

אין- לא יכולה לדמיין את זה

אני כל-כך רוצה להיות הבת הטובה הזאת

הבת שעושה את מה שאחותי מעולם לא עשתה כי הלכה מייד הביתה

באלי להיות הבת הזאת ששותקת מבליגה סופגת

כאילו יאללה אז לא תתקלחי שלושה ימים אחרי לידה שתיהי שם - מה רע?

וכן תעמדי במטבח להכין אוכל כי אף לא יכין לך - מה יקרה?

וכן תכבסי

תרגישי בלילה צירים מרוב ''נוחות'' ולא תשני טוב

תזיעי תעשי להם טוב

אבל מנגד יש את האישה הזאת שצורחץ הצילווווו כי אמאל'ה אחרי הלידה הקודמת - אין מצב שזה קורה!!!!!

אני יכולה לצאת ממש בטוב מתוך כל זה וללכת הביתה ולא לחמותי,.זו תהיה פגיעה רק חלקית

כי ככה אני לא הולכת ל ''אמא'' אחרת

אלא פשוט לבית שלי

זה יפגע בה קצת כי כל הזמן מדברת על חברות שלה שהבנות כן מגיעות אליהן

אבל אני תוהה האם אמורה לוותר על העזרה שיש לי אצל חמותי כדי לא לפגוע בה..

לחמותי אין ילדים קטנים

אבל לבקש מגיס בן 18 לקחת את הילד לקייטנה בדרך לשחרית, זה הרבה יותר הגיוני מלבקש ממנו לבוא אליי (שכונה אחרת לגמרי בעיר) ולחזור באוטובוס כדי לשים אותו בקייטנה.. הרבה יותר קל שכולנו נהיה שם ככה זה תוך כדי הפעולות בשגרה.

בקיצור, יצאתי מבולבלת

את עדיין חושבת שצריכה להגיד לה בכנות למה אני לא רוצה לבוא?

קשה לי לדמיין את זה

את נשמעת בת מדהימה

לא משנה מה תעשי, את רגישה ואכפתית ואמא שלך זכתה שגידלה בת כמוך.

נשמע שאמא שלך אדם טוב עם הרבה רצון אבל שיש לה מורכבויות מסויימות שנגעת בהן על קצה המזלג. שכרגע אין לה כל כך יכולת התמודדות מולן. אבל היא כל כך רוצה להרגיש בסדר, אמא טובה ונורמטיבית.

אני חושבת שהתשובה מה לעשות נמצאת רק אצלך. תגדירי את המטרות הכי הכי חשובות בשבילך אחרי הלידה ואז תפעלי להשיג אותן.

לדוגמה - מטרות העל:

יהיה לי עזרה אחרי הלידה

תנאים נורמלים

ואז את הקווים האדומים שלך...

אם מקלחות והיגנה בסיסית זה קו אדום אז להיות אצל אמא שלך זה לא אפשרי איך שלא תסתכלי על זה. ואז תכתבי את האופציות האחרות ותראי מה הכי מסתדר. ותשקללי בפנים את הכיבוד הורים לאמא שלך שלא תפגע...

יכול להיות שתוכלי להישאר בבית ושתוכלי למצוא מישהו בתשלום שיפזר לך את הילד כל יום למסגרת ואז אומנם הוצאת כסף אבל ככה אמא שלך פחות תיפגע(זה מה שאני עשיתי...אני שילמתי לנער כסף אחרי הלידה כדי שיביא את הילד שלי למסגרת שלו). ועוד משהו- את תמיד יכולה לנסות יום יומיים אחרי הלידה לחזור הביתה ואם זה קשה לך מידי , לשנות תוכנית ולנסוע לחמותך....

את לא צריכה לפרט שהבית מסריח ושהם אגרנים כפיתיים. אבל אפשר לומר שאחרי הלידה את צריכה המיטה שלך ואת המזגן, וזהו, לחזור על זה כמו מנטרה עד שזה נקלט( או לא, אבל זה מה יש...)

אני מאוד מבינה אותך שאת מנסה להתחמק, וכל הכבוד לך על העין הטובה שלך כלפי אמא שלך ועל כיבוד ההורים שאת עושה( ומצטרפת למי שכתבה שללכת לאמא אחרי הלידה זה לא בגדר כיבוד הורים וזה לא משהו שאת חייבת בו), אבל ממה שאת כותבת נשמע לי שאמא שלך היא טיפוס שאין מה ללכת איתו סחור סחור, וכשאת שואלת אותה 'ומה נעשה עם מזגן', למשל, זה אולי בטעות מעלה הרגשה שאת מתלבטת או מתייעצת איתה.

הייתי אומרת בצורה ברורה, שאת לא יכולה להגיע אליה, את צריכה את המיטה שלך ואת המזגן, ושזה לא יעזור לך להגיע אליה אחרי הלידה. מה שהיא תעשה עם זה, זה כבר שלה.

סליחה שאני חופרת על זה 😅 אבל אין.. אני קוראת אותך ופשוט אומרת לה' אמאל'ה תראה איזה נשים מדהימות הארץ בעולם הזההה!! איזה כיבוד הורים, איזה מסירות.. איזה לב פתוח ורחב, נשמה אשרייך!!! באמת!!

את מציגה פה תמונה ככ לא בריאה (סליחה על הבוטות) של התנהלות של בית, ואת עוד ככ לא שופטת את אימא שלך וככה לטובתה ורק חושבת איך לעזור לה ולתת לה את מה שהיא צריכה בלי לפגוע בעצמך. שמעי שזה וואו, מקנאה בזכויות שלך!!!!

יותר משההעגל רוצה לינוק- הפרה רוצה להניק

נשמע שהיא באמת רוצה לתת

אבל לא יכולה לתת לךמאת מה שאת באמת צריכה

הייתי פותחת את השיחה מולה בתודה

להגיד חה שאת יודעת שהיא רוצה לעזור ואת מעריכה את זה מאוד

אבל גם אומרת שבשחב של אחרי לידה יש לך צרכים מאוד מדויקים לך שהיא לא יכולה להיענות עליהם ואת יודעת שאם היא היתה יכולה אז היא היתה עושה זאת בשמחה

את לא חייבת חהיכנס לפירוט, במיוחד אם כמו שאמרת היא מודעת למצב

אבל כן להדגיש שבתנאים היום - זה לא מה שאת צריכה ויעשה לך טוב

ולעשות להם נחת

אבל

חשוב שנזכור, שיש לנו גם את החיים שלנו וההעדפות שלנו.

אם לאמא שלך זה נראה נורמטיבי לצפות לאירוח באמצע שיא החום של הקיץ בלי מזגן אישה יולדת/ משפחה ואישה בחודש תשיעי- זה לא אומר שאם לא תבואי את לא הילדה הטובה. ממש לא.

את צריכה כנראה לעבוד על העניין של הריצוי ורגשות האשמה שעולים בך עקב העובדה שאת הולכת לפי הרצונות שלך, שהם סופר לגיטימיים. ואמא שלך עם התגובות האובר רגשיות כמו שכתבת, מכניסה אותך עמוק לבור של האשמה גם כן.

בחיים אנחנו עושים בחירות. חלקן נוחות חלקן פחות. רוב הזמן את ממש לא הולכת לפי מה שנח לך לפי מה שקראתי. לעמוד על שלך ממקום ששלם עם ההחלטה זו מקפצה רגשית בעיניי. גם אם אמא שלך תחליט לקחת את זה קשה. (ואמי לא מדברת על ללכת לחמתך או לא רק, אלא בכלל על עניין הלידה וזה שתלכי אליה או לא)

לקבוע גבולות גזרה זה דבר חשוב מאין כמוהו ובריא נפשית.

מי שזה בא לה בקלות הוויתור - לא תבין. אבל את שמתמודדת צריכה לדעת שזה בעיניי לפחות מאוד לגיטימי ללכת אחרי הרצון

וגם מאוד לגיטימי להיבהל מהתגובה הלא פרופורציונלית של אמא

ועדיין, בתוך כל זה, את יכולה לקחת החלטה שכלית שלא ללכת ולעמוד מאחוריה.

זה שאת מציבה לה מראה - זה לא אשמתך. את לא עושה את זה בכוונה. זה רק 'תופעת לוואי'. בעיניי גודל ההקרבה לא שווה את ההימנעות מתופעת הלוואי. ואני די בטוחה שהבנות של החברות שבאות, זה בתנאים אחרים. אם היא בוחרת להתעלם מזה כי זה קושי שלה - זה לא עלייך.

היא מושכת לכיוון שלה בכל מחיר. וזה לא לגיטימי.

בעיניי הכי הגיוני בעולם לרצות ללכת הביתה אחרי לידה. גם בעינייך? לכי על זה.

עכשיו אני מבינה על מה אני צריכה לעבוד

תודה לך על ההכוונה

את צודקת ממש בכל מילה על עניין הריצוי

ואת לא צריכה להסביר את עצמך או להצטדק

את תהיי אחרי לידה וברור שתעשי מה שנוח לך.לצערי לא נשמע שנוח לך בכלל אצל אמך

מבינה שחשוב לך לכבד אותה אז אולי תנסי להזמין אותה את? נניח שהיא תהיה אצלך יום יומיים משהו כזה

וגם את התגובות שלך בהמשך

ואת באמת באמת מדהימה

אבל אני רוצה להגיד שלא ללכת אחרי לידה שניה להורים, בלי שום קשר למה המצב בבית של ההורים זה הכי הכי לגיטימי.

גם אם אמא שלך הייתה מארחת מופלאה והיו לך שם את כל התנאים והיא הייתה קמה בלילות לקטן

בלידה שניה יש עוד גורם והוא הילד הבכור. וזה גורם משמעותי וזה הגיוני מאד שעם השינוי שהוא יעבור שפתאום יש אח נוסף צריך להשאיר אותו כמה שיותר באזור נוחות שלו.

שאמא שלו תהיה איתו ולא תעלם לשבוע

שהוא יהיה בסביבה מוכרת

שהוא ילך למסגרת אם יש

וזהו. זה באמת בלי קשר בכלל למצב של הבית של אמא שלך.

ולגבי אמא שלך הציעו לך פה הרבה רעיונות טובים ואני הייתי מציעה להתמקד בכמה פרטים שלא יעליבו את אמא שלך ולחזור עליהם כשהיא מתעקשת.

"אני צריכה את המיטה הנוחה שלי אחרי לידה, נוח לי יותר בבית שלי, יותר נוח לי שיש מקום לעריסה של התינוק ליד המיטה שלי"

ובעיקר גפ להזכיר לעצמך שאת צודקת ואת לא צריכה להכנע לגחמות של אמא שלך. 

וכבר כתבו הכל לפניי.

את לא צריכה ללכת אליה. כן כדאי חמותך.

ועדיין, זה לא פותר את הקושי והכאב מהעצב והפגיעה של אמא.

אז מצטרפת למציעות הרעיונות ומעלה עוד רעיון.

אולי להגיד שדווקא אחרי הלידה את צריכה קרוב לבית וקייטנה וכו וכו אבל שחודש-חודש וחצי אחרי הלידה, כשכולם כבר שוכחים מהיולדת, אבל היא בעצם עוד ממש יולדת, את תשמחי מאוד להגיע אליה ליום פינוק או שניים.

את מהצד שלך כבר תהיי מאוששת יותר, תינוק גדול יותר ולא בכאב של אחרי הלידה.

מזג האוויר ישתפר טיפה כבר.

ואז היא תוכל להרגיש עוזרת ולהשוויץ בבת שבאה אליה אחרי הלידה. 

ועם כל הכבוד לאמא שלך, את היולדת ואת צריכה לעשות מה שטוב לך ולא מה שטוב לאמא שלך. לצערי יש הורים שקשה להם להוריד קצת מהאגו שלהם והם גורמים צער לילדים שלהם. חבל שהיא לא מבינה את הצרכים שלך בתור יולדת אבל שוב זו אמא שלך וצריך לכבד כמה שאפשר.. פשוט להגיד בנימוס שלא תוכלי להגיע ושזה לא משהו אישי (ממה שאני מבינה ממך, זה יותר הבית) ושתשמחי שהיא תבוא אלייך לבית אחרי שתחזרי מחמותך אולי זה יישב את דעתה.

אני הייתי שם, היום אמא שלי למדה לקבל את זה.. היא מבינה שזה לא משהו אישי... ואפילו באה לבקר אותי אצל חמותי וראתה שהכל טוב ושטוב לי ולתינוק.. חמותי עשתה לה הכנסת אורחים מהלב רק כדי שלא תרגיש חלילה לא נעים. היום היא באה בשמחה.

לא יודעת, לא הכרתי את הסוג הזה של השוויץ...

נראה שאת ממש מבינה את הרגישיות והדקויות והניואנסים שבנםש של אמא שלך.

אולי את רוצה לפצות אותה שקשה לה?

את כל כך מעורבת רגשית, ונשמע שאת בלופים מעגליים סביב הרצון שלך מול הצורך לפצות ולרצות את אמא.

אמא שלך קצת מעבירה את הפוקוס אל עצמה. איך היא תחווה את הלידה שלך, מה יגידו עליה, איך יהיה לה.

וזו טעות.

וזו טעות שגם את התערבבת איתה.

הפוקוס בלידה הוא תמיד על היולדת.

ואמא אמורה לקחת כמה צעדים אחורה.

עכשיו, אני מבינה למה יפגע בה שתלכי לחמותך, כאילו את אומרת לה בזה שהיא עולה עליה בתפקוד,

ואולי כדאי לא לפגוע.

אבל אני במקומך הייתי הולכת אליה (אולי לא יום אחרי הלידה, אלא כמה ימים אחרי. או אולי הייתי שולחת לשם את בעלי והילד, ואז אני בשקט שלי לבד בבית).

אם הוא מסכים שתגידי את זה

או ללכת לבית החלמה מיד לאחר השחרור מבי"ח,

או שפשוט להגיד לה שאת ממש צריכה את המיטה שלך, הכי פשוט שיש

חוץ מזה שהזדהיתי עם המון אלמנטים בסיפור שלך,

אני ממליצה ללכת לחמותך ולהגיד לאמא שאת בבית שלך....

וזה היה נורא!!!!!!!

היא ממש לא סלחה לי על זה

כעסה המון

כל תקופה הזכירה את זה מחדש

הייתי מעדיפה לעשות את זה במודע

בלי להסתיר 

הגיע לשאול אותי אם אני חוזרת אליהם אחרי הסעודה או כבר נוסעת להבראה

שאלה חשובה וסופר קריטית כשאני יושבת לידה

היא נורא כעסה

התחילה מאין ''ברוגז'' כבר בסעודה

ניסיתי להסביר את עצמי כמה פעמים

על זה שהלכנו הביצה

והיה לנו קשה

ישבנו מול הילד ולא הבנו מה הוא רוצה

אמרתי לה שידעתי שהיא תקבל את זה לא בטוב (כמו שבאמת קרה) ולכן העדפתי לא לספר לה

היא עשתה מזה ממש עניין למרות שהייתי אצלה כולה ליומיים. 

אחים ואחותי שהיו שם ניסו להרגיע אותה, מאין להחליק את הדברים ויאללה להתקדם 

אבל היא הייתה ממש בטירוף

לא רצתה לדבר 

הייתה נורא מניפולטיבית וזה לא היה כיף..

המשל הסעודה היה בסדר

היא םשוי לא הייתה במצב רוח

לא פשוט.

הלכת פעם לטיפול בנושא הזה של הקשר עם אמא שלך?

נראה לי זה ממש יכול לעזור לך

הייתי בטיפול

אחרי טיפול ממש ארוך הייתה הקלה

לא מתכננת בקרוב לחזור לזה

לא פנויה לזה כל-כך כרגע בשלב הזה של החיים

אולי בהמשך נשקול שוב 

לשקר לה....

אחרי לידה זה זמן שדואגים לטובת היולדת ולכן זה לא הזמן ללכת למקום שלא טוב לך.

ומשהו כללי יותר- אני מאמינה גדולה של -  כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

אן לי מושג מה ההסטוריה של הקשר שלך עם אמא שלך, לכן מאד יכול להיות שאני טועה ולא מבינה נכון את הקשר, כותבת רק לגבי מה שכתבת כאן בפורום והרושם שקיבלתי מהתאורים שלך ,

מרגיש שנוצר בינכם קשר לא בריא, שנובע הרבה מדעות קדומות והנחות שלא בהכרח נכונות.

לדוג' - פעם כתבת שהיא לא מתפקדת ולכן מכבסת פעם בחודש מגבות ( אני זוכרת את הדוגמא הזו כי היא מאד כאבה לי לקרא אותה) אני מכירה הרבה נשים מתקדמות שמכבסות בתדירות כזו.

מיטה-הם נותנים לכם מיטות לישון-מקסים!זה מעל ומעבר!

לא הייתי נכנסת לעניין הנוחות ,

אצל ההורים שלי יש לנו רק מזרנים לישון וזה בעיני ממש בסדר, אין להם מקום למיטות  והם לא בית מלון שאני מחפשת שם נוחות, אז ברור שאת לא חייבת ללכת לישון על מיטה שלא נוחה לך, אבל אל תיכנסי לדעה שלילית עליהם שהם לא בסדר.

מזגן-גם לנו אין, ולכן מבחינתי זה לא תנאי בסיסי  בשביל לארח יולדת.

בטח שזה לא אמור להיות פגיעה בך להזמין אותך לבית בלי מזגן.

לסיכום - את ממש לא צריכה ללכת אליהם אחרי לידה, אבל אם תצאי מהמקום השלילי ביחס לאמא שלך- אני בטוחה שהיא תרגיש את זה וממילא גם הקשר ישתנה לטובה.

שיהיה בשעה טובה ❤️

שיש פה הרבה מורכבויות שהיא לא דיברה עליהם ..

אני לא אכנס לזה ... אבל לדעתי מה שהיא כתבה זה קצה קרחון של הדברים ולא נמדד רק במזגן, במגבות ובמיטות.

נשמע שיש פה היפוך תפקידים בין אמא לבת .

זה רק פורום... אז אני לא נכנסת לזה

אם מישהו עושה לך מצפון על זה, תעשי לו, אל תקשיבי למה שהוא או היא אומרים אלא תעשי להם מצפון בכל הכוח.

את לא אמורה למלא צרכים של אנשים בוגרים ששמו פס על צרכים שלך.

האחים שלך צריכים לגרום להורים שלך להסכים שהאחים שלך יביאו את הבית למצב נורמאלי . הורים שלך בגיל שלא מאפשר כנראה לעשות את זה לבד. הם צריכים עזרה.

כי זה על אותו עניין של התקרבנות

אף אחד לא מסכן

לא מי שמשלם מיסים ולא זכאי להטבות

ולא מי שזכאי להטבות

זה צריך להיות הפוך

כל אחד צריך להיות בהודיה על מה שיש לו

וכן

כמעט כל דבר זה עניין של בחירה

אבל מה אתם מצפים שכולם יהיו בהייטק? כולם יהיו מנהלים?

תמיד יהיה מי שירוויח יוצר ומי שירוויח פחות, וכדי לא ליצור פערים גדולים מדי ועוני גדול המדינה מנסה קצת לאזן.

אבל להסתכל עליו במבט מפוכח

יש אנשים שמקבלים סיבסוד מהקופה הציבורית

ויש שמשלמים לה

וזה בעיקר תלוי בבחירה

אני אגב מהמשלמים

ופעם הייתי מהמקבלים

אף פעם לא הייתי קורבן

לא כשקבלתי ואולי אנשים לא היו מרוצים מזה

וכמובן לא כשאני משלמת

אני שמחה להיות מהנותנים

מה לעשות שהם לא מספיק חכמים או מוכשרים בשביל להרוויח מספיק? או שהם מרגישים שליחות בעבודה שלהם יותר מבמקום רווחי יותר?...

אבל אם נמצאים בצד של המקבלים

לא צריך להתמסכן אם אנשים שנותנים מתלוננים

כי יש כאלה שלא שמחים לתת

כמו כאלה שלא שמחים לקבל את המשמעות של לקבל

יורקים על מי שמרוויח פחות מהם?

מתעצבנים?

ומה את עושה? גם מתעצבנת

ככה בני אדם

כועסים לפעמים על כל מני סיטואציות

מותר

למרות שעדיף שכל אחד יהיה בהודיה על מה שיש לו

במקום לתת תמריצים לפי הכנסה היה אפשר לתת תמריצים לדוגמא לפי מיצוי כושר השתכרות - כלומר שני הורים עובדים מאה אחוז משרה - מאה אחוז הטבות, רק הירה עובד אחד, 50 אחוז הטבות. שניהם עובדים בחצי משרה - גם כן 50 אחוז וכן הלאה. ככה את מעודדת עבודה ולא גורמת לאנשים להישאר לפעמים בשכר נמוך יותר כי העלאה קטנה תקפיץ אותם מעל תקרת ההטבות ובפועל זה יצא לא משתלם. (אפשר כמובן לשים תקרת שכר יחסית נורמלית גם להטבות האלה שלא יצא שמי שמרוויח 50 בחודש מקבל אותן, אבל זה לא הנקודה).

המדינה לא מעודדת אבטלה אבל היא לא מעודדת עלייה בשכר.

אני יכולה לומר לך שהיתה תקופה שבעלי עבד 80 אחוז משרה באיזה מקום וממש היה על קצה דרגת המס מלמעלה, הוא רצה לעלות ל100 אחוז משרה אבל ראינו שזה מעלה אותו מעל דרגת המס ככה שאם נניח הוא עבד 4 ימים ושילם מס די מינימלי, מעבר ל5 ימים היה ממוסה ככה ש3 ימים בחודש הוא עובד בחינם ורק היום הרביעי שנוסף לו היה אשכרה מתווסף למשכורת. זה היה תוספת של איזה 200 שח ופשוט לא שווה את זה. אז כן במובן מסוים יש עידוד לא למצות את כושר ההשתכרות.

בנוסף זה מעודד אנשים שלא מדווחים על השכר שלהם, כי מעבר ל"חיסכון" במס, ככה הם מקבלים יותר הטבות. כשההטבות יהיו לפי כמות המאמצים שאתה משקיע והזמן שאתה עובד יהיה פחות חסר בדיווחים כי לא יפגע בך לדווח שאתה עובד יותר אלא דווקא יועיל לך

תחשבי שעל חלב במכולת היית משלמת 12 ש''ח

והקונה שלצידך היה מקבל אותו בחינם.

כל הנחה/סבסוד/ קצבה מגיעה מכספם של אזרחים אחרים.

אם אני לא מקבלת דרגה, הכסף שעליו אני עובדת ומגיע למס הכנסה מממן את הדרגה של אנשים אחרים.

למדינה אין כספים משלה, היא לוקחת את כספי האזרחים ומעבירה אותם הלאה, הגיוני שאנשים לא יהיו מעוניינים שכספם יגיע לאנשים אחרים. (לצדקה שלי אדאג בעצמי).

האם זו בעיה של הממשלה הנוכחית? לא בהכרח. של כל ממשלה שדוגלת במדינת רווחה קיצונית.

(עוד לא התייחסתי לזה שציבורים שלמים לא מתפרנסים כי המדינה אחראית לפרנס אותם לפי דעתם)

באופן כללי, יש נטייה לרשתות החברתיות ליצור הרבה רעש, ולפלג.. חדשות מספרות מה שרע ולא מה שטוב, כדי לנסות להראות לנו שהכל רע...

בפועל רוב האנשים לא מרויחים 50 וגם לא 40... (זו אולי גם נטייה של רשת חברתית , להראות לנו את הקצה אז חושבים שהרבה מרויחים ככה) , זה מבעס שלא מקבליים דרגה ולאדם נורמלי שההכנסות שלו קצת גבוהות (נגיד 15,16 זה יכול להיות משמעותי מאוד מאוד במשכורת התשלום על מעונות)... מה גם שיש אנשים שמרמים , וכמעט לא עובדים וומסוסבדים מאוד וזה מבעס....

הבעיה שהרבה פעמים אותם אנשים שמתלוננים על סבסוד למישהו אחד, מתלוננים גם למה המדינה לא מסבסדת משהו אחר או למה שכר המינימום הוא לא 40...

אם אתה לא רוצה שהמדינה תסבסד את המעונות אל תלך למעון מסובסד. לך למעון פרטי שלא בטוח יהיה יותר יקר.

אל תלך למעון מסובסד - איך זה עוזר?

סבסוד המעונות לא נלקח ישירות מהתשלום של ההורים שמשלמים סכום מלא.

עזבי, לא זוכרת כבר מה רציתי לכתוב 😅

אין לי בעיה עם סבסוד, אבל שיהיה לכולם או לא יהיה.

אין שום הצדקה שהכסף של אנשים שמשלמים מס הכנסה ילך לאלה שלא.

לצדקה שלנו נדאג בעצמנו.

אגב. אותם אנשים שרוצים שהמדינה תממן את הלימודים, בריאות, תשלם קצבאות, תאריך את חופשת הלידה על חשבונה גם רוצים שהמדינה תגדיל את השכר שלהם באמצעות רגולציה על שכר מינימום.

אף פעם לא הארכתי אז לא מכירה, או שהארכתי ונשארתי עם הפעוט בנוסף בבית.

מבינה אותך ומסכימה איתך.

שנה שעברה בספטמבר 2 הקטנים שלי היו בו שנה ושמונה, ובת ארבעה חודשים.

היה לי מאוד חשוב להשאר עם הקטנה בבית עד גיל חצי שנה אבל אחרי החגים חזרתי לעבוד כך שלא יכולתי להשאר עם שניהם בבית.

בפועל שילמתי על שניהם מתחילת שנה, כדי לשמור מקום כי אם הייתי מחכה לגיל חצי שנה כבר לא היה לי לאיפה להכניס את הקטנה ( אין אצלינו עוד אופציות)

ככה שילמתי על חודשיים מחיר מלא על 2 ילדים (קרוב ל7000) כאשר בפועל אחת הייתה איתי בבית

האמת שכן זה מעצבן מאד.. לעבוד קשה מאד ואז לוקחים לך המון המון מהמשכורת למיסים.

אם בעלך לא היה איתך בחגים,שבתות וכו' , את היית מרגישה כמו חד הורית שהכל נופל לך על הכתפיים ומוציאה המון כסף על בייביסיטר, האוכל מוכן לשבת, וכו' וכו , הייתם מרווחים יפה אבל היו לוקחים לכם 35 אחוז לפחות מהמשכורת שכל כך עמלתם בשבילה , גם היית אומרת ככה?

אז אומרת לך מהצד שחווה את זה, כן זה מעצבן מאד.

אי אפשר לאכול את כל העוגה, ואף אחד לא מחלק כסף חינם. בשביל משכורות גבוהות אנשים עובדים קשה מאד, וזה בא על חשבון דברים אחרים שלך יש ולנו אין. והמון המון לחצים והישרדות.

בהכרח עובד פחות קשה

בכל אופן על אלה שרצו את המשכורת של בעלי מוזמנים לעבוד גם בשבתות בחגים ולראות איך זה שהבעל לא נמצא איתם באירועים, שמחות , בדיקות רפואיות וכו'. הכל הכל לבד. כל דבר יש לו יתרון וחיסרון.

ולאוכלוסיות רווחה כן יש קשר ישיר לזה.

דבר ראשון אחוז המיסים בארץ הוא לא מהגבוהים בעולם,

אבל אחוז ההטבות החברתיות שנגזרות מהמיסים והחלוקה של מי משלם את רוב המיסים לא הוגנת.

על חלק גדול אין לנו שליטה ברמה האישית - כי מדובר ובכספי מיסים שהולכים לביטחון המדינה ותשלום חובות לאומיים - לכן נגזרת ענקית מהמיסים הולכת לזה ולא לטובת החברה.

מה שנשאר מהמיסים מתחלק במדיניות רווחה כמו סבסוד מעונות (זה לא משנה שאת מקבלת רק "400" שקל, הסך הכללי יוצא הרבה ביחס לשארית מס שנשאר, אבל ביחס למדינות אירופיות אחרות , אנחנו יחסית לא מדינת רווחה)

עם החרדים יש שתי בעיות

אחת - אחוז עבודה נמוכה בעיקר אצל הגברים (משהו כמו 53% חרדים לעומת 86% חילונים)

השנייה - גם כשכבר יוצאים לעבוד, ההכנסות נמוכות מאוד בהשוואה למגזרים אחרים - כלומר משלמים פחות מיסים.

מה שמוביל ל- ציבור שעובד קשה ומתפתח בקריירה - ואוכל אותה. "מעמד הביינים"

גם מיסים גבוהים, גם כמעט לא נהנים מהטבות.

לכן כן, הם לא טועים, המדינה מעודדת אבטלה.

יש תמריץ שלילי, משהו בחלוקה הזאת לא עובד טוב.

אפשר להסתכל על יתרונות אחרים שחרדים מביאים כמו ילודה שזה חשוב מאוד למדינה במצב שלנו (לא רק מורל לאומי, פשוט פיתרון דמוגרפי) וערכים יהודיים למי שמאמין או רואה בזה צורך.

אם מסתכלים רק על בפן הכלכלי, בהחלט יש בעיה.

השילוב של מדינה עם צורכי ביטחון כל כך גבוהים ומגזר שלא מכניס משכורות גבוהות וגם כשיוצא לעבוד משלם מיסים נמוכים, לא כרגע וגם לא בעתיד (כל מערכת הכוללים, ישיבות שמשמרים את המצב ) מבחינה כלכלית בלבד-בעייתי.

יש אחוז גדול מהעם שעובד יותר ומשלם יותר ונהנה פחות. ככה פשוט.

זה לא משנה כמה קשה את עובדת,

באופן כללי מקרים פרטיים בודדים לא משנים את התמונה הגדולה.

זה גם עניין כלכלי כבד

כי חוסר ילודה פוגע קשות בכלכלה

אני לא בטוחה מה תורם יותר לכלכלה

ילודה/ לעשות כסף ולשלם מיסים

בראיה רחבה ועתידית

בהנחה שהילדים שנולדים נכנסים למעגל העבודה ולא הופכים באופן סיסטמטי לאוכלוסיית רווחה.

אחד המטרות של מדיניות רווחה היא לצמצם פערים ולעזור לאוכלוסיות חלשות להתרומם.

הבעיה שנראה שהחרדים מעוניינים להישאר במצב הקיים (אני יודעת שיש שינוי אבל במיינסטרים הרבני)

זה ציבור שלא מקדש קריירה, יש בזה הרבה יופי ערכים אבל כלכלית זה פוגע.

רווחה נכונה צריכה ללכת ברובה למקומות שישתלמו לה.

כמו סבסוד לימודים וכו'. לא כדי לשמר רווחה.

בקיצור אנחנו מדינה מאוד מורכבת

ואין פיתרון קסם

לא יהיה כאן איזה מושיע אחרי הבחירות

רק צריך לקחת בחשבון את האחוזים של היוצאים מהחברה החרדית שעולה כל הזמן

את אחוז הגברים העובדים שגם עולה בהדרגה

ואת גובה המשכורת של הנשים שגם עולה בהדרגה ואולי גם של הגברים

ברור שלא יהיה מושיע

שינויים לרוב מגיעים מהעם ולא מההנהגה

הבעיה הזאת של המיסים ומעמד הביינים שנדפק קורה כמעט בכל חברה עם ערכים סוציאליסטים

אבל אני חושבת שהטינה המרכזית לחרדים כרגע היא שאידאולוגית הם רוצים לשמר את המצב + מצב הגיוס ששם הם לא יוצאים שם טוב + מרמור של אזרחים שעובדים קשה ומקבלים מעט

הבחירות לגמרי רכבו על הגב שלהם

אבל מתחת לפרופגנדה יש גם הרבה אמת וזאת חברה שצריכה לראות איך היא מתאימה את עצמה למצב

היה טינה לחרדים

גם בצדק וגם שלא

לכל חברה יש את הבעיות שלה

כולל הכלכליות

(נניח החברה החילונית חוגגת על פנסיות תקציביות/ משרות ממשלתיות מיותרות

יותר מכל חברה אחרת

במשך שנים ארוכות)

בינתיים אני משלמת מיסים וגם על המוסדות החרדיים של הילדים שמתוקציבים באופן חלקי ביותר

כלומר משלמת פעמיים

אבל לא מתלוננת

לא יודעת מאיזה מעמד אני

ולא מעניין אותי שדופקים אותי

אני יכולה לדאוג לעצמי בכל מקרה

בתור חרדית רוצה לומר לך שנכון שיש חרדים שלומדים או שעובדים בשכר נמוך. אבל כמעט כל מי שאני מכירה סביבי כולל כל משפחתי הקרובה, חברות, שכנים- אנשים עובדים קשה, מרוויחים יפה, משלמים המון מיסים, (הרבה פעמים מקבלים פחות בהרבה דברים כמו חינוך... אבל לא רוצה להיכנס לזה) ואח"כ עוד מתבכיינים שאנחנו חיים על חשבון החילונים... ממש מתסכל לשמוע את זה כשאנחנו משלמים אלפי שקלים בחודש למיסים וכנראה ממנים דרגה במעון למשפחות אחרות בעוד שאנחנו לא זכאים (ברוך השם בגלל הכנסה).

רוצה רק לומר שלא להאמין לכל מה ששומעים בתקשורת, תדברי עם כמה אנשים באופן עצמאי ותקבלי תמונה שונה...

אני מאמינה לכל מילה שלך, אבל סטטיסטית אתם כנראה לא מייצגים את רוב הציבור החרדי..

הציבור החילוני וגם הדתי במובנים מסוימים, הם מאד אינדיווידואליים - כל אחד לעצמו לטוב ולרע. אין "כוח קהילתי" מול גופים עסקיים, קופות חולים וגופים ממשלתיים, אבל גם מתייחסים לכל אחד לעצמו.

מי שמשתייך לקהילה שמתייחסת לעצמה כגוש אחד - זה עובד כשזה נוח, אבל קורה גם כשזה לא נוח..

התסכול שלך מאד מובן, באמת! אבל תביני מאיפה זה מגיע..

וגם מהיכרות קרובה עם משפחות חרדיות שעובדות ומתגייסות.

לצערי זה לא מספיק.

אני לא צורכת חדשות בכלל

הנתונים הם ממשרד העבודה ומכון הרישוי לדמוקרטיה

אפשר להתייחס לערכים אחרים שהחברה הזאת מביאה

אבל בפן הכלכלי כשמדובר במספרים אלה הנתונים

אבל אתעכב על הבעיה השנייה של החרדים - שהם מרוויחים קצת.

למה אתם חושבים שחרדים בכוונה מרוויחים קצת? כי הם מקבלים הטבות אז זה משתלם להם? ממש לא!

ואגב זה לא רק חרדים, זה גם הרבה נשים דתיות שחשובה להם עבודה קרובה לבית/פחות שעות/לא לקחת את העבודה הביתה וכו'

הן מוכנות להרוויח פחות בשביל התנאים

הם בוחרים בתנאים שמתאימים להם ושמביאים להם על הדרך הטבות

הם מרוויחים קצת כערך

לא בגלל ההטבות

בגלל חוסר בלימודים גבוהים או רצון לקריירה משגשגת

בגלל ערכים אחרים שקודמים אצלם לערך כסף

זה אולי ראוי להערכה למי שמסתכל בלי שיפוטיות

אבל בכלכלה זה פוגע

לכן הם מעוררים הרבה כעס

השאלה מה יקרה אם ההטבות יעלמו ואז נדע האם הם הסתמכו על ההטבות או שערך שלהם גדול מכל הטבה.

אולי הם יצמחו להיות כמו קהילות חרדיות בחו"ל

משגשגות כלכלית

וממנים לעצמם כוללים

כלומר בוחרים מקצוע עם הכנסה נמוכה אבל מן הסתם מתוך הנחה שיהיו להם הטבות פה ושם.

תחשבי על עצמך, אני שואלת בכנות באמת, מענין אותי (כי כשאני בחרתי מקצוע הייתי ממש קלולס ולא הבנתי כלום מהחיים. התגלגלתי למקצועות אחרים עם הזמן) - אם כשהיית בוחרת מה ללמוד היו אומרים לך: יש למקצוע הזה יתרונות xyz (מה שבגללו בחרת את המקצוע) אבל תחיי בעוני ולא תקבלי שום הטבה אף פעם - עדיין היית בוחרת את המקצוע הזה? כי אני מניחה שבמצב כזה היית מעדיפה לבדוק מקצועות יותר מכניסים. כמו בארהב שמי שרוצה לחיות ברמת חיים מסוימת, לשלוח לביס יהודי וכו יודע שהוא חייב לכוון למקצוע מכניס מאד..

אז זה לא חוכמה שציבור מסוים "יסכים להרוויח קצת" בשביל הערכים שלו, אם ברגע שהם לא יכולים להסתמך על הטבות ממשלתיות הם יכעסו שגוזלים אותם, כמו שקורה במניעת הטבות למשתמטים. זה לא נקרא להסכים להרוויח קצת אלא להסכים לקבל תלוש נמוך והטבות גדולות

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

אל דאגה...

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

אין לי מספר של האחות שעובדת איתו.

ואני לא יודעת אם היא נמצאת גם בזמנים אחרים, או רק כשהוא נמצא.

הקטע המעצבן הוע שאני ביקשתי ממנו הפניה בביקור האחרון, והוא אמר לי שזה עוד הרבה זמן ואני אבקש בהמשך הפניה דרך האפליקציה.

אבל עכשיו הוא לא זמין.

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

יש לזה כללים.

לדעתי הכי פשוט שתפני למוקד אחיות ותבדקי איתם מה לעשות

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

והUS. לא יתנו לך להשתחרר בלי זה. (בטוחה שUS מספיק? חושבני שבכזה מצב עושים גם מוניטור, ככה לי היה בכ"א במעקב גדילה)

ממליצה לבדוק מראש איפה את יכולה לעשות את המעקב

בלאומית למשל אפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה, במיוחד בתקופת החגים שיש צמצום בשעות הפעילות.

אני עשיתי מעקב גדילה במאוחדת, אולטראסאונד אצל טכנאית כל שבועיים שלושה וכשהיה משהו בעייתי שלחה אותי לרופאה שלי.

זה לא מעקב של הריון בסיכון...

עשו מעקב גדילה, זרימות ואז מוניטור בכל מעקב

רק בהמשך ההריון, אם באמת העובר יהיה קטן.

כרגע רק אולטרסאונד כל שבועיים, כדי שאם תתחיל האטה בגדילה נזהה את זה בזמן.

אני עכשיו בשבוע 23. הבדיקה אמורה להיות בשבוע 24.

קבעתי תור במרכז בריאות האישה שבקרוב אלי, אבל זה אולטרסאונד שאני יכולה לעשות בכל מקום שיש.

התקשרתי למוקד הריון ולידה של הקופה, לא ידעו לענות לי ואמרו שהם לא יכולים לתת הפניה.

לא הספקתי להתקשר למרפאה שאליה קבעתי את התור, כי הם פתוחים רק בבוקר והיה לי יום עמוס בעבודה.

ננסה מחר בבוקר.

ניסיתי להתקשר למכון אולטרסאונד בבית אגד, אבל לא היה מענה.

ראיתי שאני יכולה לשלוח פניה באפליקציה גם לרופא נשים אחר, שהייתי אצלו לפני ההריון.

שלחתי אליו פניה, מקווה שהוא יתן לי הפניה.

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

מניסיון של כמה פעמים הם כן בודקים אם יש ירידת מי שפיר עם ספקולום.

אמרו שאם זאת ירידת מים אז אין מה לעשות להציל את העובר. ברוך ה' לא הייתה.

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

של עוד מי שפיר

החששות והעבר.

אני מבינה את הפחד, אבל יתכן מאד שבזמנו באת להבדק כי משהו לא היה תקין נכון? או שהיה לך חשש וכד' ואז התפתח דימום וכו'...

בעקרון בדיקה פנימית לא אמורה לגרום לדימום, בוודאי לא לצירים

ופשוט היה פה צירוף מקרים שבאת להבדק כי משהו התחיל להתפתח ואז היה דימום/צירים....

אבל אי אפשר להתווכח על לב של אמא

לכן הכי נכון בעיני זה לשבת מול רופא ולדבר על הכל....

בהצלחה יקרה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

אצלי בהריונות היו ממש דליפות רציניות ופעם אחר פעם הלכתי לבדוק וגיליתי שזה שתן (ממש ברמה של מים נשפכים)

ובין לבין גם תחושת רטיבות במאמץ. דווקא זה שזה קורה במאמץ מחזק את זה שזה שתן, כי כשרצפת האגן חלשה אז כל מאמץ קטן

גורם לדליפה (שיעול, צחוק ואולי גם הרמת קול על הילדים)

מה בערך התקציב?

היינו במקום מאד יפה בפקיעין. אבל זה גדול מאד וגם יחסית יקר

תגידי אם רלבנטי אשלח לך מספר

תקציב לא נמוך אבל לא גבוה מדי...

בפקיעין גם אני מכירה אחלה מקום, אולי זה אותו מקום

עם משפחות גדולות יותר.

תנסי וילות היוקרה

R צימר

תסנני לפי חדרים ועם בריכה.

תמיד מגיעים מאתרים כאלה וזה דווקא מצוין.

סתם לחפש באינטרנט.

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת