(חוץ מאחד הרבנים שאמר בפירוש)

נגד זה .. וכמה זה קדוש לערבים ובלה בלה

הלם התפרסות מוחלטת.

תחשבו שזה לא מוליד טוב.. בסדר 

אבל להגיד לנו לוותר לחלוטין מה השתגעתם

מסכים ממש. אמנם, לא פעם ולא פעמיים שפוליטקאים ועיתונאים סילפו והוציאו דברים מהקשרם, אז להאמין (לפחות כרגע) ששאר הרבנים שם לא ידעו שזה ההקשר זה אפילו לא בגדר לימוד זכות, זה להיות ריאלי. ואני מקווה שלא יתברר אחרת.

ממילא, צריך להתרפס בפני אויבינו,

אסור להתגייס לצבא,

וכד'.

אפשר להיות ציני ולדבר על חשיבות שיתוף הפעולה הפוליטי עם המפלגות הערביות, אבל זה נראה לי אידיאולוגי בעיקר.

זו הייתה בעיקר שאלה רטורית, איך ייתכן שהם סוברים ככה.

ודווקא משום שאני מעריך אותם ומצפה מהם להרבה יותר מזה, אני תמה איך הם עדיין נשארים בתפיסות גלותיות. זה כמו שאני אצפה מבן-אדם להסתכל למציאות בעיניים פקוחות ולא להיות עיוור כלפיה, אני אצפה מבן-אדם גדול וחכם להבין את המהלכים ההיסתוריים שהקב"ה מנהל במציאות ועל פיהם להקיש שאנחנו נמצאים בדור הגאולה, שממילא דורשת התנהלות אחרת.

המטרות לא שונות, גם הם רוצים בית-מקדש וגאולה, פשוט חולקים על הדרך איך נגיע לשם, וזה נובע מתפיסות שונות של היהדות והמציאות.

שלך.

אבל האידיאלים שלהם שונים מאוד מסתבר

אבל האידיאלים צריכים להיות מחוברים למציאות, וזה לא מה שאני לא מבין. גם הם מודים (אני חושב) שהאידיאלים צריכים להיות מחוברים למציאות, ואני לא מבין פשוט את קריאת המציאות שלהם.

הרי גם הם רוצים בית מקדש וגאולה, לא? אני יודע שקריאת המציאות שונה, וזה מה שמפריע לי, איך ייתכן שמישהו קורא אחרת את המציאות כשהיא כ"כ ברורה.

זה שונה מאוד.

ביחס להסתכלות, בלי נדר אפשר לדבר על כך בהרחבה בהמשך (מוזמן להזכיר לי בהמשך, בכל זאת יום שישי היום)

גם אנחנו וגם הם רוצים גאולה, וכל השאלה היא מה הדרך שתוביל לכך.

👍

לא זכיתי להבין

אתחיל מהגדרות:

אידיאל = דבר שאליו אני שואף.

הדרך = האופן שבו אגיע אליו.

כאשר חושבים על עולם התורה לדוגמא, אפשר לחשוב על שני אידיאלים שונים:

1. שיהיו לומדי תורה בעם ישראל/שיצאו x ספרי קודש חדשים בשנה מסוימת או משהו כזה.

2. אני אהיה אחד מלומדי התורה.

מדובר באידיאלים שונים שמובילים לפעולות שונות בדרך.

גם ביחס לגאולה:

1. אפשר לרצות שיהיה גאולה שתתבטא במשיח ועם מקדש שירד מהשמיים, ממילא העיקר יהיה תפילה.

2. אפשר לרצות להיות חלק ממביאי הגאולה, ממילא יש ציפיה שאשתתף בכך באמצעות העלאת מודעות לנושא, תרומה לארגונים שמקדמים זאת, גיוס לצבא כדי שהמדינה תוכל להיות הגאולה השלמה.

מדובר באידיאלים שונים - כי השאלה היא האם השאיפה היא שאנחנו נביא את הגאולה או שהגאולה ממילא תבוא, כמו המקבילה שהבאתי קודם על לימוד תורה.

מובן יותר?

ציור העולם העתידי שונה, איך הגאולה תיראה, שהבדל זה נובע מהשאלה מה תפקיד הגאולה, והאם האדם מטבעו הוא א-לוהי או שחייב את חסדי ה' כדי לגאול אותו ובלעדיו הוא חוטא. כן, מסכים איתך לחלוטין.

אבל עכשיו אני שואל שאלה אחרת: מובן מאוד למה הם לא רואים בציונות החילונית גאולה. אבל איך הם לא רואים שיש אפשרות לשלב קודש וחול? איך הם לא מסתכלים עלינו, הדתיים-לאומיים, ואומרים: הנה, יש אפשרות לבן-אדם בעצמו לשלב קודש וחול, גם בלי המשיח וניסים ועננים וכדו'. שמעתי פעם על חרדי אחד שהודה שאכן הדתיים-לאומיים הם האידיאל, אבל פשוט הוא לא יכול (ואולי חושב שגם העם לא מתאים לדרך הזו, לא זוכר בדיוק). אתה מבין את השאלה שלי?

באופן הבסיסי ביותר,

התפיסה הדתית לאומית מבוססת על תפיסה של שילוב,

התפיסה החרדית מבוססת על רשב"י בה אין שאיפה לשילוב, כך שאולי אפשר לשלב, אבל זה בדיעבד ואם אפשר בלי אז עדיף מבחינתם.

עיין ערך דעת רשב"י על לימוד תורה ועבודה, ובגדול, החשיבות שהם נותנים למדרש ש"משחרב הבית אין לו לקב"ה אלא ד אמות של הלכה בלבד" עד כדי שלעתים רבות מתעלמים מהפתיחה שזה תוצר של חורבן.

וכן על זה הדרך, הברירת מחדל החרדית היא שאין אידיאל לשלב והמטרה היחידה היא לימוד התורה, השאר זה אולי אם צריך ולא מסוגלים ללמוד.

אצלנו במגזר לעומת זאת יש שאיפה לשלב.

כן, אבל אני שואל, למה? האם זה נובע מסוג של פרפקציוניזם? (סוג של נשמות דתוהו, אם אתה יודע מה זה). או שהם לא רואים ערך בלהיות שותף? האם אכן הם אינם מעדיפים שהאדם עצמו יהיה קדוש ושותף בגאולה? האם הם מעדיפים נהמא דכיסופא? זה מה שלא נתפס אצלי. אני מבין למה לחשוב שטכנית זה לא אפשרי, ואז גם אם אנחנו רוצים לשלב, אי אפשר, אבל למה שיהיה אידיאל כזה? טוב, כשאני כותב את זה אני מתחיל להבין מה תפיסתם, שהם רוצים גאולה א-לוהית, מושלמת כזאת, ותופסים שכל נגיעת אדם בגאולה מורידה מהגאולה. אתה חושב שזו הנקודה או שיש לך פרשנות אחרת?

יתכן שהם מאמינים יותר בפרישות, יתכן שלא נותנים משקל רב למעשים ובמקום זה נותנים יותר משקל ללימוד, ויתכן שיש משהו נוסף שם שאני לא מבין אצלם.

יישר כוח

אני כן יודע מה זה מהנדס, רופא, עו"ד ושאר בעל המקצועות שעברו בחינות ואת הידע שלכם אפשר לכמת ולבדוק. מאידך, "תלמיד חכם" נשמע כמו תואר אמורפי שבד"כ מצמידים כמעט לכל רב מבוגר עם כיפה שחורה וזקן. אותו רב הוא לא מלאך, הוא יכול לטעות, להיות מונע מאידאולוגיה כזאת או אחרת וכו' וכו'. חוץ מזה, ירידת הדורות היא בלוף.

לא צריך בהכרח בחינה רשמית של מוסד כדי להיות בעל ערך. מדהים שצריך להגיד את זה. אני כן מסכים בכך שלפעמים נעשה בתואר הזה שימוש לרעה, אבל לא נשפוך את התינוק עם המים בגלל זה.

מעשה בתלמיד החכם ו'מלך טוגו':

Guest Post: Daas Torah, Rav Chaim Kanievsky, and the King of Togo

התואר רב לא מפוקפק, אבל הוא מעיד על ידע תורני בלבד ולא ניתן להסיק מכך על קריאת המציאות.

יש בעיה נוספת של חוסר ידע קיצוני במציאות אצל חלקם שמוביל לבעיות.

אעיר על גוף הסיפור, לי זכור שבערוץ ובעולם קטן דיברו באותו האופן על אותו "מלך" כך שהרמה שלהם בבדיקת המציאות קצת חסרה כנראה וחבל.

להתחלת התגובה שלך אני לא רוצה להגיב.

לגבי סוף התגובה שלך - אני לא מכירה את האתר שבו פורסם המאמר הזה, אבל יש שם מאמר נוסף למה משה לא היה המחבר היחיד של התורה. זה ביקורת המקרא, ואני לא מרגישה צורך לפרט מה זה אומר.

מה שאת מרגישה לא מעניין אף אחד.

כל השאלה היא מה עומד באיזה מבחן.

את עושה פה בדיוק את מה שהדיון כולו סובב סביבו - מקומו של הבוז והלעג.
את "לא רוצה להגיב" לטענה, ובהמשך "לא מרגישה צורך לפרט" (אבל כן מפרטת יופי את הרגשות האנינים שלך).

כל זה מעניין כקליפת השום.

כל הדיון כאן סובב סביב הדרישה וההכרח להתייחס עניינית לגופם של דברים.
גם אם "כואב כאן" או "לוחץ שם" לשמוע מה שלא נוח.
גם מי שפתח בדיון הזה נפל בדיוק לאותו בור, ואיכשהו הצלחת לא ללמוד כלום.

Later rabbinic commentators who suggested multi-authorship includes Ibn Ezra (who wrote that “many believe” in multi-authorship),[xi] Rabbi Yehuda HaChassid,[xii] Ramban as understood by Abarbanel,[xiii] R’ Shlomo ben Shmuel HaTzrafati,[xiv] and possibly Radak[xv] among others.[12]

כל רב פוסק כהבנתו ואמונתו.

יש לי בעיה עם כך שהם שוללים את הלגיטימיות של פסיקה אחרת מהם.

"עוברים על איסור כרת"

אני ספרדי. אוכל אורז בפסח. אז אני עובר על כרת של חמץ  לדעת האשכנזים?

לא.

גם כאן לא.

זכותם של רבנים אחרים לפסוק אחרת.

וחוסר הכבוד כלפי פסיקה אחרת זאת לא דרכה של תורה.

ואם כבר ליהודים אסור לעלות

ק"ו של ק"ו שלגויים אסור להעלות

עצוב שאין רבנים שזועקים על כך.

שרק בשנה הזו התנהל סביבה דיון סוער, כולל התקפות ארסיות ומשמיצות נגדי כי העזתי להעלות את דעתו הייחודית של רב גדול, לא בשאלה אם מותר לספרדי לאכול קטניות בפסח (כי אם בכלל הרי הייתי שמח לדעת, אם לדעת האוסרים על יוצאי אשכנז, הנוסחים והנוהגים המזרחיים נחשבים ליהדות בכלל, ולמותר לציין שלא תמצא את כרכי ילקוט יצחק במדפי ספריית ישיבה ליטאית ממוצעת), אלא בשאלה אם בכלל הרהורים מותרים בליבו של חריף ובקי, בנוגע לתקפות האיסור. אז "חוסר הכבוד כלפי פסיקה אחרת" זה אנדרסטייטמנט, רק שתמהני כמה מהמוחים בחריפות בדף זה כנגד אותו חוסר כבוד בעניין החשוב לליבם, היו נאבקים מרות כל כך על הזכות שתישמע בדיון הרלוונטי האחר אותה הבנה שאתה כבר בטוח שכולם אכסיומטית מקבלים, שאיסור קטניות האשכנזי בפסח (וכן האורז) לא בהררי קודש יסודו. ולאו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא נאמרו הדברים, שהרי גם הרב הגדול וגם אנוכי הדל לא מעלים בליל הסדר כל קטנית על שולחן עורך הסדר, שאפילו בהתם נאמר יש אם למסורת, אלא רק לצורך הדיון. ואף על פי כן נתקלתי באף ובחימה, נידונתי אני וספרי הישן ברותחין, וקיתונות של שופכין נשפכו. יהי רצון אם כן שתשרה ממרומים רוח חדשה, של קבלת האחר, ושל זכות האחר להיחשב יהודי שומר תורה ומצוות גם אם חרגו פסקי רבותיו ולו כמלוא הנימה מרוב מניין ובניין, ובלבד שטענה היתה בפיהם.

אתה יכול לתמצת את הנקודה?

לאורך כל הדורות היו ויכוחים נוקבים וחריפים בין תלמידי חכמים. כשמישהו לומד וברור לו מצידו מה האמת, והוא שמע את טענות הצד השני ולא הגיע למסקנה שזה נופל בתחום שבו אפשר לומר כך ואפשר לומר כך (אלא שמדובר וודאי בטעות) אז חובתו היא לומר את האמת כהבנתו. ממש כמו שמי שכן עולה אומר על תלמידי חכמים אחרים שלא אכפת להם בכלל מהמקדש והם גלותיים וכדומה.

פופושדו בפסח.

לדעת חלק מהרבנים חמץ גמור.

ולדעת חלק אחר מהרבנים. יאכלו ענווים וישבעו. 

והענווים? יעשו להם רב, ודי להם.

מותר לחלוק.

אבל צריך לכבד. גם אם הדעה של הרב השני היא שונה.

סליחה על ה"דוחף", אבל אגיד את דעתי. קודם כל, יש חילוק בין ירידה לפסים האישיים, ובין השמעת דעה הלכתית. רב שאומר למי שעולה שהוא עובר על כך וכך, אין בכך אף בעיה. הוא אומר את דעתו, מי שהוא אומר לו את זה יודע שזו רק דעתו וישנן עוד דעות, והכל בסדר. אסביר את הרעיון: יש אמת אובייקטיבית אחת, וכיוון שהרב הזה סובר כך, אז בהכרח יוצא שלדעתו (ברור שכל ההתנהלות של האדם תהיה לדעתו ולא ע"פ דעות של אנשים אחרים) אותו אדם עובר על איסור. זה לא שאותו אדם לא עובר על איסור משום שיש רב אחר שאמר אחרת. במקסימום חומרת האיסור תהיה פחותה כי הוא הקשיב לרב ולא סתם עשה את מעשיו. אבל השאלה כאן היא שאלה אובייקטיבית.

לעומת זאת, רב שאומר: "אתה אומר את זה כי לא אכפת לך מהמקדש", או לחילופין: "אתה אומר את זה כי אתה לא מספיק ירא שמים", יש כאן ירידה לפסים האישיים וזה לא מכובד, כמובן. השמעת דעה הלכתית- כן, ירידה לפסים האישיים- לא. גם השמעת הדעה ההלכתית יכולה לבוא בצורה יותר תקיפה, או בצורה פחות תקיפה, זה כבר תלוי באופי של הרב, אבל העקרון שאמרתי צריך להישמר.

נ.ב בהתחלה התלבטתי אם לכתוב את זה, כתבתי ומחקתי, אבל בסוף החלטתי כן לכתוב את זה. יש עוד עניין: האדם מופקד על דעתו. אדם שסובר משהו, לא סתם ה' נתן לו את השכל המסויים שלו, והחיים המסויימים שלו (או בעצם את הנשמה שלו, שעיקר ההבדלים בין דעות האנשים הוא מהנשמה), והוא בעצם סוג של מופקד על "האמת שלו" (לא במובן המערבי של המילה). כל אחד מוכרח לפעול לפי האמת שלו (או אם תרצה, צו מצפונו) ומחובתו המוסרית לנסות לשכנע את כולם להגיע אל אותה אמת שמבחינתו היא הנכונה (ובד בבד להיות פתוח ולהקשיב אולי ישנה את דעתו, כמובן). האדם הוא שומר, יש לו פקדון, והוא חייב לעשות את רצון ה'. ורצון ה' ממנו זה לפעול לפי הכלים שניתנו לו. זה מה שאמרו חז"ל: אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. האדם לא נתבע להיות א-לוהים, הוא נתבע להיות מי שהוא, וצריך למלא את התפקיד שלו עד הסוף, ואבוי לו אם ינסה להיות אדם אחר או ינסה להיות א-לוהים. עכשיו קולט ש @נקדימון הקדים אותי....יישר כוח

האויבים באים עלינו בשם ה' ואנחנו מתרפסים בשם ה'.

נקווה שהשלב הבא של התפיסה הזו לא יהיה להתאסלם למראית עין משום פיקוח נפש.

שיהודים יעלו ויתפללו בהסתמך על הגדולים שמתירים זה סוף העולם ויש חובת מחאה, והם בריונים שמתכסים באצטלה של יראת שמיים. אבל שערבים יהיו שם ויבזו את המקום שנים רבות, על זה אין חובת מחאה.

ולצערנו זה נשמע כאילו חכם באשי מדבר שם ולא הראשון לציון.

אבל הרבנים הגדולים האלה לא עושים את זה דווקא, הם באמת חושבים ככה לצערנו. תינוקות שנשבו מהבחינה הזאת. והם לא ישנו את דעתם בגיל כזה.

לכן העבודה שלנו היא לדאוג להחדיר כמה שיותר את האמת הפשוטה, מבחינה תורנית ומבחינה מציאותית, למי שכן מעוניין לשמוע.

ועל דרך הדרש- בעקבתא דמשיחא נערים פני זקנים ילבינו- בזכות הצעירים עם המבט הטבעי הבריא שמתאים היטב לפשט התורה, הקב"ה מנקה את פני הזקנים.

זה אומר שאתה מעיד שאין אלוקים מלבד אללה, ושאתה מעיד שמוחמד הוא שליח אללה. זה כל מה שצריך בשביל להתאסלם, אם מישהו מעוניין, אני אישית התאסלמתי כמה עשרות פעמים בשביל הפרובוקציה.

(סליחה מראש על הפרובוקציה, דבריך חשובים ונכונים, אך לצערי נחה עלי רוח שטות כרגע)

למה זה לא קורה במקצועות אחרים.

כאן הרבנים עוסקים בתחום התמחותם ואנחנו לא נותנים להם להעז להתבטא.

שוב, בלי קשר לסוגיה, זה פשוט קורה המון.

יש לי בעיה עם כך שהם מזלזלים בפסיקה של רב אחר.

זה לא אומר שהם עושים את זה טוב ונכון

הנקודה היא הרפיסות וההוצאת שם רע

אעי ממש נפגעתי באופן אישי מהדברים שהם אמרו עלינו וזה היפך עניינם של רבנים להכפיש ולזרוע פחד

ובאמת נראה אותם מוחים נגד הבזיון של ערבים רוצחי ומעודדי רצח יהודים שמסתובבים בהר ה' שהאש עליו בוערת עדיין כבר אלפיים שנה והם אפילו לא מוציאים על זה מילה

זה לא עניינם

פוליטיקאים הם כלום בעיני

לכן המנהיג היחיד שיגיד לי מה לעשות זה הרב שלי

והמשיח בעזרת ה' בקררוב ממש

ואני עדיין לא מצליח להבין מה אתה בא להגיד

בפרט אם הם רבנים, והם לא עובדים אצלך.

אני מקווה שזה מספיק ברור עכשיו.

ואני אענה לך שאם אין לך משו להוסיף בנושא אני אשמח שתעצור פה כי הדרך הזאת שלך לדבר ממש גרועה ולא נעימה לאף אחד

אם אתה רוצה לדבר על זה אפשר לדבר אל תבוא עם אמירות כאלה מעצבנות ותתלונן שאנחנו הבעייתיים

כמו שכולם הסתדרו פה עם הדיון חוץ ממך

בסך הכל פרקתי פה ושיתפתי את הדבר שהכי כאב לי בעולם שבעיני זה דבר לגיטימי לעשות וגם בעיני כל המגיבים האחרים פה שפשוט זרמו איתי

כעבדים של הקדוש ברוך הוא, הם מחוייבים לעשות רצונו, לדרוש מצוותיו חוקותיו ותורתיו.

ואם פשעו, מצווה על כל אחד להוכיחם, שכן אין משוא פנים בתורה, ואפילו רבך המובהק.

אני אכעס ואתעצבן על כל מי שיתרפס ככה מול הערבים

מותר להם וחובה עליהם להביע את עמדתם ההלכתית. אבל זהו סרטון פוליטי, לא סתם הכתוביות בערבית.. יכול להיות שהרבנים לא ידעו מה יעשו עם הצילומים האלו, (חוץ מהרב יצחק יוסף שמדבר במפורש לאומות העולם)

שלום לכם,

אתם כותבים דברים חשובים,

אבל צריך לזכור כמה דברים חשובים מאד בסוגייה הזו סביב הר הבית.

א. אקדים ואומר אנחנו מדברים פה  על גדולי דור אנשים שישבו ולמדו לא מעט שנים תורה וגדולים ועצומים, והם לא טיפשים ולא מסובבים אותם מהכרות אישית עם כמה גדולי דור הם יודעים טוב מאד מה קורה.

ב. הסוגייה סביב הר הבית היא מח' הלכתית טהורה, מה מוגדר כמורא מקדש, רב אברום שפירא זצ"ל תמיד היה או' שאנחנו עם כרת לא מתעסקים, הר הבית זה ספק כרת ולכן לא עולים להר הבית, וכן גם גדולי הדורות שלפני כן התריעו על כך הרב זצ"ל הוציא על כך כרוזים שאסור לעלות להר הבית וכן הרצי"ה זצ"ל, ומי שכן מתיר לפחות ממה שאני יודע לדוג' מו"ר הרב ליאור שליט"א זה מצד דין של כיבוש, אבל הרבנים שמדברים בסרטון מדברים נגד עלייה שמטרתה היא לעורר את העולם כמו שהשר בן גביר עושה, וזה חילול הקודש משום שבן גביר לוקח את הר הביתת ככלי פוליטי וזה חילול הקודש והמקדש!!!!!!!!

ג. וגם אם זה נגד כל העליות להר הבית זה גם נובע מאותה נקודה שצריך שיהיה מורא מקדש נכון ואמיתי ולא זלזול בקודש ח"ו.

יישר כוח

כי מי אני ומי אתה שנדון בזה

אני אלך לפי הרב שלי ואתה לפי הרב שלך וזה בסדר גמור

הנושא פה הוא שונה

אבל אנחנו מנצלשי"ם את השרשור גם לדיון ההלכתי....😁 😉

זה לא קשור לשיחקו בהם. תחשוב על זה שמתקשרים אליהם ושואלים אותם על דעתם לגבי עלייה להר הבית, ואז פשוט שמים מתחת כתוביות בערבית ושמים את זה בסרטון ושולחים לערבים. לא הייתה להם יכולת לדעת שזה מה שיעשו בדבריהם.

ב. הרב דב ליאור לא מתיר מצד כיבוש, הוא מתיר כי הוא חושב שאין בזה ספק כרת (הבן שלו, הרב אלקנה ליאור כתב ספר שבו הוא מוכיח את זה, לטענתו לפחות, ויש בו הסכמה של אביו, שבה הוא כותב שהוא סומך על שיטתו, אם אינני טועה).

ג. גם אם רב סובר משהו, הוא יכול להבין שיש רב אחר שסובר אחרת, וכמו שהרבנים שמתנגדים (שאגב, אני גם לא עולה) ישבו שנים ולמדו תורה, כך הרב דב ליאור ודעימיה ישב שנים ולמד תורה. (ואגב, הרב שילת סובר שהרצי"ה היה סובר כמותו היום, אם אינני טועה). והפוך, הרבנים שאוסרים צריכים לשמוח שיש רב שמתיר ובזכותו הערבים לא משתלטים לגמרי על המקום (ואף שסוברים שיש בזה איסור, כיוון שלדעת אותו רב זה מותר, ולתלמידיו גם כן מותר לעלות, נמצא שאותם תלמידים עולים בהיתר גמור מבחינה הלכתית, ו"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" וכו'....).

התורה כוללת בתוכה גם את הפוליטיקה.

אין הפרדת דת ממדינה, המדינה צריכה לפעול יחד עם התורה.

אין דבר כזה כשאתה נלם על מקום קדוש, לא להשתמש בפוליטיקה, ואין בזה שום פסול.

דוד המלך עסק בכבוש ארץ ישראל, האם הייתה זו מצווה? בוודאי! האם זה העלה את קרנו הפוליטית? בוודאי!

אז מה? נאמר שלא לעסוק במצוות אם זה מרומם את קרננו הפוליטית???

קרנה הפוליטית של התורה צריכה לעלות, ואם השר בן גביר מקיים מצוות, אדרבה ואדרבה שקרנו הפוליטית תעלה! אנו רוצים מדינת הלכה, שרים מקיימי מצוות לוחמים עליהן!

כמו כן, מצוות מורא מקדש היא לעלות להר הבית ושם לנהוג במורא, לא לנטוש את המקום בידי האוייב! פתח נא רמב"ם בהלכות מורא מקדש ותיווכח, או עדיף, פתח את הספר "מורא מקדש".

על פניו אתה רואה יהודי, הדור פנים, זקן שיבה מעטר את פניו. מספרים עליו שכל היום הוא לומד, ללא הפסק בכלל.

יהודי שאין מה לומר בכלל, צדיק! צדיק שבדור!

אל תסתכל בקנקן.

אם כבוד הרב הצדיק הנ"ל, לא פועל למען עיקר התורה, למען בית המקדש, משהו מסריח כאן.

הקנקן ריק. הוא יכול ללמוד תורה ולמלא כריסו ש"ס ופוסקים, אבל אם לימודו אינו יורד לידי מעשה, של בניין בית המקדש, משהו כאן חשוד מאד.

איך ייתכן אדם כזה גדול וצדיק שעיקר היהדות, רוב מצוות תרי"ג, לא מעניין אותו?! איך ייתכן כדבר הנורא הזה?!?!

ואם אותו רב גדול אומר: "הילכתא למשיחא" ולמה נעסוק בזה עכשיו, הרי שהוא כופר, שהרי חייב אדם להאמין כל יום שיבוא המשיח.

ואם מוסיף אותו רב, שהמשיח יפסוק בהכל, יעשה הוקוס פוקוס בילי בוקוס וכל אויבינו ימותו ובית המקדש ירד מהשמיים, הרמב"ם כבר כתב על שוטים אלה שלא נהיה כמותם.

ואם אותו רב מתחיל לסלף דברי תורה, כגון שאומר ש"אסור באיסור כרת לעלות לשטח הר הבית כיוון שאנחנו טמאי מתים" שזה שטות והבל הרוח, והמעיין יעניין במשנה ויגלה שאיסור כניסה לטמאי מתים הינו לעזרה, ואילו בשטח הר הבית הם מותרים בכניסה, הרי שהרב הנ"ל הינו דמגוג.

ואם יאמר הרב, שאיננו בקיאים בטהרה, ואיננו בקיאים בגבולות המותרים בכניסה, או שיבואו אחרים טמאים ויעלו אחרינו, והנה לפני עיוור לא תיתן מכשול.

התשובה פשוטה, בכל הדורות טבלו נשים, ובכל הדורות פוסקי הזמן היו בקיאים מאד בטהרה. בנוסף לכך, ישנם כללים המופיעים במקורותינו לטהרה בגברים ונשים כאחד, והם פשוטים מאד. הטהרה ממש לא מורכבת, וזוהי טענה דמגוגית.

כעת טענת הגבולות.

אכן, מי שלא עשה מחקר רציני, ולא בדק כראוי את מבנה ההר וסביבתו, וכן כמה היא אמה, ולא מוכן להכיר במסורת שבידינו שכיפת הסלע היא מקום קודש הקודשים(למרות שטופוגרפית זהו המקום היחיד שמסתדר), באמת אינו בקיא.

להבדיל, מי שחקר על פי הנתונים שבידינו, יכול לומר בוודאות איפה מתחילות העזרות והיכן הן מסתיימות.

כמו כן, העלייה להר הבית מתבצעת ברובה צמוד לחומות, במקום שהוא מעבר לכל ספק הר הבית, ואין שום אפשרות לצייר שאלו העזרות, אלא אם כן אומרים שהחומות זזו כמה מאות מטרים.

ולגבי לפני עיוור.

אדם צריך לקיים מצוות. אם אחרים עלולים לעבור עבירות בשל כך, הוא צריך להשתדל שלא יעברו עבירות, לא לבטל מעצמו מצווה.

אותם רבנים המנופפים בטענה הזו, האם הם לא יכלו לומר לתלמידיהם להצטרף למשמרת המקדש, שעומדים בחגים בכניסה להר, ומסבירים על קדושתו ועל כך שצריך להיטהר קודם העלייה?

אותם רבנים, הם לא חוששים לכך שחילוני יראה דתי קונה מצה רכה, ויחשוב שלאפות מותר לאכול בפסח?!

סיכום, אלה שתורתם בתוך קנקנם ולא מעטרת את כד הזכוכית מבחוץ, הם לא אלה המדברים כעת נגד העלייה להר בית ה'.

אח שלי, תיזהר בכבודם של ת"ח ותיזהר בלשונך ובדיבורך עליהם. זה שאדם חייב להאמין שבכל יום יבוא המשיח, לא סותר את העובדה שיש זמנים שונים, ואכן בזמן הגלות, כשגילוי האהבה עדיין לא היה רצוי ("השבעתי אתכם...אם תעירו...את האהבה עד שתחפץ"), היה אסור (מצד כלל האומה) לעלות לא"י (שוב, אני לא נכנס לפינה שבאמת זה לא פרקטי, כי ברגע שיש התעוררות רצון לשוב, זה סימן שהאהבה בגילוי רצוייה, אני אומר את עצם הדברים, שיש זמנים ויש זמנים). וגם אם יש אמונה שהמשיח יכול להגיע בכל יום, זה אומר שהוא יכול להגיע. וכיוון שהרמב"ם כבר כתב שלא נדע היאך יהיו הדברים עד שיהיו, אפשר שהמשיח היה מגיע, ואז היה קיבוץ גלויות (אם הבנים שמחה מדבר על כך שאפשר לרחק את הקץ, אז אם עם ישראל לא היה מסתכל בעינא פקיחא על המציאות והיה נשאר כולו בגלות, אז אפשר שהיינו מרחקים את הקץ עד שהיה מגיע השלב הסופי של ביאת המשיח. וכבר כתב הרמב"ם שהמשיח יקבץ נדחי ישראל, ואפשר שהיה מקבץ כולם, אם לא היינו משכילים ומקדימים לבוא כפי שעשינו).

לרמב"ם יש שיטה מיוחדת מאוד בעניין אחרית הימים וגם הוא כתב בעצמו שהוא רק לפי דעה אחת בחז"ל ולא נדע היאך יהיו הדברים עד שיהיו, ויש הרבה מקורות לכאן ולכאן (ונכון שאם הבנים שמחה הראה תירוץ שמסביר את כל המקורות, אבל בהחלט לגיטימי לחשוב שיש פה מחלוקת האם בית המקדש ירד מהשמים או שאנחנו נבנה אותו, ולחשוב כפי אחת מהשיטות, ואף שוודאי רש"י ותוס' חשבו כמו אם הבנים שמחה, כפי שהוכיח מהם, לא בהכרח שכל הראשונים סברו כך).

המחלוקת היא איפה נמצאת העזרה, שזה נובע מהמחלוקת איפה נמצא בית קודשי הקודשים. וחוץ מזה שיש טומאות יותר חמורות מטמא מת, זב מורחק גם מהר הבית.

לגבי הגבולות: לאף שיטה אין הוכחות חד-משמעיות. בסופו של דבר מדובר בתיאוריות, גם אם תיאוריות מאוד מאוד מסתברות. ומלבד זה שיש שאלה עד כמה הוכחות ארכאולוגיות יש להן תוקף הלכתי (לא טענתי שאין להן, רק אמרתי שזו שאלה, ולא ברור כמה חזק הכוח שלהן, וניתן לשמוע שכלים אלו לא קבילים מבחינה הלכתית לעניין זה). הטענה בגדול של הרב טאו לדוגמא היא שבכלל לא מתחיל דיון. זאת אומרת, זה לא שמכניסים את ראשינו ומחשבותינו ושכלינו לסוגייה זו ורואים כך או אחרת, אלא פשוט אל לנו לשנות מהמסורת ומהמקובל כל עוד לא יהיה מהלך היסתורי א-לוהי ברור (לא בהכרח דיבור א-לוהי מפורש, אלא מהלך שממנו ברור שרצון ה' שנעלה). ומלבד שגם הטענה היא שאין מקום לעליית פרטים, העלייה להר הבית היא רק כשבית המקדש בנוי וכלל ישראל יעלה (וברור לכולנו שכלל ישראל לא יכול לעלות היום בשלושת הרגלים, אין מקום לכל ישראל להיכנס בגבולות המותרים). אתה טוען שהמצווה לעלות מוטלת על היחיד, אבל האמת היא שזו מצווה ציבורית כלל-ישראלית. יש ראשונים שטוענים אף שכל החשיבות והקדושה של בית המקדש נובעת מכך שכל עם ישראל מתאחד סביבו (עושה כל ישראל חברים. ועיין פרק רביעי באם הבנים שמחה שמדבר על עניין זה באריכות), וברור שאין עניין שחלק יעלו (פה זה כבר עניין פחות הלכתי, אבל יש לו התייחסויות מפורשות, ואני לא אומר את זה רק מעצמי). וכיוון שאין פה חיוב, כפי שאמרתי (לפחות תודה שאין חיוב, גם אם תחשוב שיש עניין ליחיד לעלות), אז כן שייך פה לפני עיוור (ומדובר בפסיק רישא, רק אם זה ספק, אז פסקינן לקולא בלפני עיוור).

יש ארגון שמסביר לכאלו שבאים לעלות על איך לעלות בטהרה, אף שהם תלמידים של אותם רבנים שאוסרים לעלות, ולא עולים בעצמם, אז אל תגיד סתם.

ואוסיף משהו שלדעתי ממש חשוב ועיקרי, מלבד הדיון לגבי עלייה להר הבית, לחשוב שצריך לבנות את בית המקדש זה נראה לי ממש לא נכון, אם הבנים שמחה מצטט מלא ספרים שפוסקים שצריך רשיון מלכויות כדי להקים את בית המקדש (ויש גם מדרש מפורש שאומר כן, והרב שמעון קליין תולה את זה בפסוקים מפורשים בתנ"ך), וכן בשביל להקים בית-מקדש צריך נביא (לא זוכר כרגע מקור לכך, אם הבנים שמחה מזכיר את זה, אם אינני טועה), וכן מדוייק ברמב"ם שלפני הקמת בית המקדש צריך קודם כל לקבץ נדחי ישראל ולהכרית זרעו של עמלק (וזה מדוייק בתנ"ך שקודם כל ה' יניח לאוייבי שלמה מסביב, ורק אז יניח לו לבנות את בית המקדש, ורק אז מגיע הציווי על בניין בית המקדש, עיין דברי הימים א פרק כב פסוק ט' וכן עיין בשמואל ב', ז', א).

זה גם מסביר הרבה דיונים שלנו בעבר, ואין סיבה שאשיב לשטויות כגון אלו.

אני לא טוען שזה איסור הלכתי. תסתכל על הסוגריים שהבהרתי את עצמי. אל תהיה פוליטיקאי רדוד שקורא חצאי משפטים, בבקשה (אתה לא כזה, אני חושב).

לא ראיתי הבדל, אתה טוען שלכאורה יש איסור, וברגע שיש התעוררות ממילא הוא בטל. וזו שטות.

זה ממש דמגוגיה, לומר שהמשיח 'יכול' לבוא, וזה לא אומר בגלל זה שצריך להתכונן אליו, וזה גם ממש לא מה שאומר הרמב"ם, הוא אומר בפירוש שחייב אדם להאמין בכל יום בביאת המשיח. לא בזה שהוא 'יכול' לבוא, בזה שהוא יבוא וצריך להתכונן אליו.

אתה יודע, הרמב"ם גם כותב שהמשיח כופה את ישראל לקיים מצוות, זה לא פוטר אותנו מקיום המצוות.

לגבי החושבים שהמקדש ירד מהשמיים, ודאי שהם שוטים שבעולם, ואין טעם להיכנס לוויכוח הנ"ל. מה שכן, גם אם נניח שבית המקדש אמור לרדת מהשמיים, זה לא פוטר אותנו מהחובה לבנותו.

איני יודע מה חשבו שאר הראשונים, מה שנכתב נכתב, ומה שלא לא קיים.

אמת, זב ובכל קרי אסורים בכניסה להר הבית, ויש להם טהרה, בעל קרי טובל מותר בכניסה, וזב צריך לשמור שבעה נקיים ולטבול המעיין מים חיים.

הזיבה אינה מחלה נפוצה, ומעולם לא הייתה נפוצה במיוחד, ומאד קשה על פי ההלכה להיחשב זב. ישנן טענות שהזיבה נעלמה מן העולם עם המצאת האנטיביוטיקה.

לגבי הגבולות, כבודו באמת אינו יודע דבר.

ישנן הוכחות חד משמעיות, שכיפת הסלע היא מקום קודש הקודשים, וזו ממש לא תאוריה.

ישנה מסורת שבחלקה מסתמכת על מקורות גויים המשיחים לפי תומם, וכן בטופוגרפיית ההר אין מקום לספק כי שם המקום.

ואם תאמר שאתה לא סומך על הגויים, איך אתה יכול לסמוך עליהם לעניין מיקום הר הבית? אולי בכלל קודש הקודשים נמצא בהרחבת הכותל?! (בקיצור לא להיות שוטים)

לגבי הרב טאו, שיביא הוכחות הלכתיות לדבריו, שכן מקורותינו מעלים ערך בעליית יהודים להר הבית, עיין במסכת נדרים שם מסופר בעקיפין שהיו עולים לרגל אחרי החורבן.

שלא לדבר בכלל על מצוות ירושת ארץ ישראל, שגדולה בהר הבית משאר הארץ.

ולא הבנתי את טענתך שעם ישראל כולו לא יכול להיכנס בבת אחת לגבולות המותרים, נראה לך שבבית ראשון ושני היה אפשר?! החושב אתה שכל עם ישראל עלה לרגל והתכנס בהר הבית שבעת ימים?!

בשביל מה יש שבעה ימים לרגל? בשביל שיהיה זמן לכולם להיכנס ולהקריב קרבנות.

שוטה שבעולם! זו מצווה ציבורית שכל אחד מישראל חייב בה! ואם הציבור פושע, ונשאר בבבל, אז לא נבנה בית לה' אלוקינו?!

אילו שטויות אתה דובר?? בגלל שזו מצווה שכל הציבור חייב בה, אז היחיד יכול לפשוע כי גם הציבור פושע?! ואם הציבור פושע, אתה בעצם אומר שזה מבטל את חובת הציבור?!?! תביא ראיות ומקורות לדברי ההבל הללו!!!

ומה הקשר לפני עיוור?? אתה עוסק במצווה, אם הוא בור ועם הארץ, נסה להסביר לו!

כלום נפסיק ליטול לולב בחג, מחשש שחילוני יראה אותנו ויקטוף ערבות והדסים בחג?!

ממש לא פסיק רישא, אתה קובע דברים בלי ידע. ושוב, אין קשר לפני עיוור, לפני עיוור זה למשל לא להעביר צינור של צונן בתוך חמי טבריה, שלא יחשבו שמותר בשבת לחמם מים.

יש שם לארגון המסתורי שאתה מדבר עליו?

(רק אל תגיד משמרת המקדש ותשים עצמך ללעג ולקלס)

המשך דבריך הם ללא ספק שטויות והבלים, מצווה עלינו לבנות את בית המקדש בכל דור ודור, וכמו בימי עזרא, אם יהודי הגולה לא יבואו נבנה בעצמנו.

לגבי אישור מלכותי לא מכיר הלכה כזו, הארץ שלנו ומצווה עלינו להחזיק בה.

הרמב"ם לא אמר שצריך לקבץ נדחי ישראל, ורק אז לבנות את המקדש.

אם כבר, הוא הזכיר את שלושת המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ, להמליך להם מלך, להכרית זרע עמלק, ולבנות את בית הבחירה.

וגם מקור זה מצטט הרמב"ם מסנהדרין רק כדי להוכיח שצריך להמליך מלך, בספר עבודה הוא לא מזכיר שום סדר כזה!

ובבבלי והירושלמי נכתב שקודם ייבנה המקדש, ואחר כך יבוא המשיח.

ובכלל, שים לב, בגמרא בסנהדרין כתוב מפורש, בכניסתם לארץ!

וגם הרמב"ם במורה נבוכים כתב שכל הטעם של הסדר הוא שלא יריבו השבטים בנחלתו של מי ייבנה בית המקדש.

יפה. קראתי הכל כמו שביקשת, התעצבנתי מהדמגוגיה שלך כמו שרצית.

שבת שלום!

עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך י"ד באב תשפ"ד 23:52

קודם כל, אל תגיד שטות על דבר שאינך יודע מה מקורו. הרב שרקי בסרטון שאשים בסוף התגובה ב-16:10-20 אומר בקצרה ממש את מה שאמרתי כאן (אמנם לא כתבתי את דעתי בבירור, אחדד אותה ואבהר אותה כאן) שיש מושג הלכתי שנקרא זמן גלות, ובו יש איסור להקים מדינה (אין איסור על יחיד לעלות, וגם רב שיורה לציבור לעלות, אין בכך אף בעיה, כי הוא מורה להם כיחידים לעלות, רק אם יקימו מדינה, שזה משהו ציבורי, זו תהיה בעיה) בזמן הגלות. הרב יששכר טייכטאל, בעל "אם הבנים שמחה" במפורש כותב כן, ואומר את זה ג"כ בדעת רבנים שהיו קודם זמנו שבמשך זמן הגלות אסרו לעלות לא"י, וטען שזה משום שזה היה בזמן הגלות, אך השתנו הזמנים (ישנם כמה קריטריונים אפשריים שקובעים מתי אומרים שהשתנו הזמנים, אם הבנים שמחה אומר כמה מהם), ואותם רבנים שבזמנם אסרו, בזמנו של הרב יששכר היו מורים לעלות (יש להעיר שאותם רבנים סברו שתהיה בעיה לעלות אף בלי להקים מדינה, ואולי חילקו בין הוראת רב לבין יחיד שעולה מעצמו, או שסברו כרב יהודה שיש איסור עשה, לעומת הרב יששכר שלא טען שיש איסור ליחידים לעלות, אלא טען שכל האיסור היה להקים מדינה). בקיצור, פעם הבאה כדאי שתשקול שנית לפני שאתה אומר על משהו שטויות (ומה שאמר הרב צבי יהודה שאלו דברי אגדה, אז או שבאמת זו דעה אחרת, שאני לא בהכרח אומר שהיא לא נכונה, אבל אין זה אומר שהדעה שהבאתי היא שטויות. ב', ניתן לומר שהכוונה היא שסבר שאף אם יקימו מדינה, לא תהיה בזה בעיה, כי עצם ההתעוררות להקים מדינה מראה שזה הזמן, וכיוון שפרקטית לא יהיה מצב כזה שבו ישנו איסור, זה נחשב בגדר דברי אגדה, כיוון שאין לכך השלכה למעשה).

לא, זו לא דמגוגיה, אלו דברי אמת, ולא כל מה שמקומם אותך נחשב דמגוגיה. הסברתי איך דברי הרמב"ם לגבי האמונה בכך שהמשיח יכול לבוא בכל יום מסתדרת עם העובדה שיש מושג כזה של זמן גלות, ואתה מתעקש לומר שזו דמגוגיה, אף שהסברתי והטעמתי את דבריי. אז במקרה הזה, זו דמגוגיה לומר על כל דבר דמגוגיה. אבל באמת אתה צודק, הרמב"ם בכלל לא כותב שצריך להאמין שבכל יום הוא יבוא (כפי שמשמע מהקיצור בסידור), אלא שצריך להאמין שהוא יבוא בעת שקצובה ("בעתה") ולא יאחר ממנה (מתי זה? יכול להיות עוד חמישים שנה ויותר), ודווקא כותב במפורש שאין להאמין שיבוא בזמן מסויים שהאדם חושב שהוא צריך להגיע בו. לשון הרמב"ם בהקדמתו לחלק: "היסוד השנים עשר, ימות המשיח. והוא להאמין וּלְאַמֵּת שיבוא, ולא יחשוב שֶׁיִּתְאֶחָר, "אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ" (

נ.ב. צריך לדייק מה טעותם של הרבנים החרדים. בשלוש השבועות ניתן לומר שהם טעו בכך שיש איסור על יחידים לעלות, או בכך שזה בכלל איסור, אבל אתה הרחבת את טעותם הרבה מעבר לכך, ומדבר אל ת"ח בבזיון ובלשון מלוכלכת. כדאי לך להישמר ולהיזהר בלשונך נגד רבנים, ולא להשפיל את עצמך ואותם.

ציטוטים, הפניות לשיעורים, הסתמכות על פוסקים? הכל שטויות, רק אתה צודק.

איזו מצווה יש בתרי"ג המצוות לעלות להר הבית? (לא לבית המקדש בשלושת הרגלים, להר הבית).

מה הגדר של זה? האם יש חובה לעלות בכל יום? כמה פעמים? אתה מבין בעצמך שאין אף חובה כזאת, במקסימום זו יכולה להיות מצווה קיומית. לכן כל הטענות שלך כאן בטלות ומבוטלות.

מי הגדיר שבכך מקיימים את המצווה? (גם אם זה הכשר מצווה וזה עוזר למצווה, זה עדיין לא אומר שזו המצווה עצמה, כמו שלא מברכים על בניית הסוכה אף שלולי בניית הסוכה לא ניתן לקיים מצוות סוכה). מלבד זה שגם אם נאמר שאם תעשה את זה, אתה מקיים מצווה, בוודאי שאין לזה גדר ושיעור, ולא ניתן לומר שמי שלא עושה את זה מבטל מצוות עשה, כמו שטפלת פה על גדולי ישראל.

אינו מקיים אותה.

אל תבלבל במוח, חלק ממצוות בניין המקדש היא קודם כל לדרוש את המקום ולכבשו, אתה יכול גם לעיין ברמב"ם בתחילת ספר עבודה.

אין גדר למצווה, כמו שאין גדר לוהגית.

כל אחד כפי יכולתו, כמה שיותר.

והם לא גדולי ישראל אם הר הבית אינו חשוב להם.

אם זו לא המצווה עצמה (ואת המצווה עצמה וודאי אי אפשר לקיים היום, וזה פשוט להתעלם מהיהדות אם אתה טוען שאפשר לבנות היום בית מקדש. אף רב לא אומר את זה), ורק הכשר מצווה לעתיד, אז אין אף חובה לקיים את זה, ואתה לא יכול לצעוק ולהזדעק את כל הצעקות שלך נגד מי שרק לא עושה הכשר מצווה. זה ברמה הפשוטה. אני חושב גם שיש עניין לא לעשות את הכשר המצווה הזה, אבל זה כבר מעבר למה שכתבתי פה, אני קודם רוצה להראות לך שכל הזעקות שלך חסרות בסיס. אני אומר לך להביא הוכחה, ותשובתך: אל תבלבל במוח. מה אתה לא קולט? יש הבדל בין הכשר מצווה למצווה, ואין אף חיוב הלכתי לקיים את הכשר המצווה כשאין אפשרות לקיים את המצווה (או נגיד לשיטתך, כל עוד לא בנינו טכנית את בית המקדש, אין אף חובה לעלות להר הבית). הסתכלתי בתחילת ספר עבודה, ואין שם שום דבר שאומר שזו המצווה.

יש גדר לוהגית. ק"ש שחרית וערבית. אתה פשוט טועה הלכתית (תסתכל ש"ך יו"ד רמ"ו ס"ק א' שאומר במפורש כך).

מציע לעיין בספרו של הרב קלישר, דרישת ציון.

מבחינה מציאותית זה לא ריאלי כל עוד לא נרצה כמדינה, אבל זה לא שאין אף רב שסובר שמצוות בניין מקדש לא תקפה כיום.

צודק

ועד דמוטבת לי מרשב"ג, סייעינו לי מתנא קמא, אתה טוען שאני מבלבל במוח??? מי פה מבלבל במוח?!?!?!

רב שאומר שאי אפשר לבנות היום את בית המקדש הוא אידיוט נקודה, אף אחד לא אומר את זה.

אתה החלטת שאי אפשר לבנות היום את בית המקדש, ואז החלטת שאין עניין לקיים את הכשר המצווה.

אתה פשוט דמגוג! וכמה מפתיע, זה לא הפעם הראשונה שאני אומר לך את זה!

אתה רוצה הוכחה יותר מפורשת שחייבים לעלות להר הבית?! מצוות מורא מקדש! תעיין ברמב"ם, ותעיין גם בספר החשוב מורא מקדש.

לגבי והגית אני אסתכל, מקובלני מהישיבה אחרת.

כל הרבנים הגדולים שבעד עלייה להר הבית בימינו לא בעד בניית בית מקדש. ואני מציע לך לעדן את אופן הדיבור שלך כלפי רבנים. "אף אחד לא אומר את זה"- אתה פשוט אומר שטויות.

הוכחתי בשרשור כאן למה אין אף הוכחה ממצוות מורא מקדש, ואז פתאום אתה מגיע וחושב ששלפת ג'וקר מהשרוול עם טענה ניצחת. מה נסגר? תסתכל על השרשור ועל התגובות לפני שאתה מתלהב על עצמך יותר מדי.

תסתכל, אין מה לחלוק, הקבלה שבידיך טעות.

ואמר בן של אחד מהם.

למי נאמין?

אתה מה שנקרא נכון לא נכון, חרטט בביטחון. אתה פשוט לא מכיר כלום.

רבנים שבעד בניית המקדש:

הרב ישראל אריאל, הרב אלישע וולפסון, הרב דב ליאור, הרב אליעזר מלמד, הרב עזריה אריאל, הרב אליהו וובר, הרב הלל בן שלמה, הרב יאיר פרנק, הרב דודי דודקביץ', הרב ארל'ה הראל, הרב דביר טל, הרב יוסף אלבוים.

הא לך רשימה של רבנים שרוצים לבנות את בית המקדש, ידידי בעל הדוקטורט לדמגוגיה.

כן, ראיתי את הטענה שלך בנוגע למורא מקדש. לא סתם שלחתי אותך לספר מורא מקדש.

מה? מאיפה הבאת שאני לא מכיר רבנים שעולים להר?

תביא מקור לרשימה הזאת. גם רב שסובר שתיאורטית שייכת מצוות בניית בית המקדש בימינו, לא אומר שסובר שהלכה למעשה (או בלע"ז: פרקטית, בתכל'ס) יש לעשות את זה היום או מחר.

של מי הספר מורא מקדש?

הנה, סתם דוגמא לרב אחד שציינת (הרב אליעזר מלמד) שבמפורש כותב הפוך ממך:

https://www.yeshiva.org.il/ask/6657

וכן הרב עזריה אריאל:

https://www.yeshiva.org.il/ask/131372

רוב הרבנים לא אומרים כך, כך שהטענה שיש רבנים שכן סוברים כך היא טענה שמוציאה מגדר הרגיל ומחייבת הוכחה.

ובקשר לתגובה שלך למטה יותר, אתה פשוט לא יודע לקרוא. אצטט לך מתשובת הרב אליעזר מלמד: "בית המקדש השני נבנה על פי הנבואה. עדיין לא זכינו לנבואה שתדריכנו בקשר לבניית בית המקדש....".

כי אתה מוציא עליהם לעז משל אינם רוצים לבנות את בית המקדש. כבן של אחד הרבנים הנ"ל וכמי שנכח בשיעורים בנושא בניין המקדש של מרבית הרבנים הנ"ל, כמי שפגש אותם בעלויות להר הבית, אני יכול לומר לך בוודאות שאתה מבלבל את המוח.

היותר מזה, סיפרתי לאבי את טענתך והוא ענה לי בשפתו העדינה שאתה שוטה.

לגבי הרב אליעזר מלמד, השואל שואל "למה" עדיין לא בונים את בית המקדש. הוא לא שואל "האם" "האם" צריך" או "האם הרב רוצה". הוא שואל טכנית למה לא בונים, והרב עונה לו שטכנית אי אפשר.

שמע, זה נראה לי ממש מגוחך להמשיך להתווכח בצורה כזו, הבנת הנקרא, בן אדם!

אתה פשוט מצחיק אותי....

הוא כותב במפורש שהעניין הוא לא טכני, אלא מהותי. אין לנו נבואה.

ואני מסכים איתך, זה פשוט מגוחך להמשיך להתווכח ככה....

הם ממש לא אומרים שלא צריך לעשות את זה מבחינה הלכתית, הם אומרים שאנחנו אנוסים. והם צודקים בהחלט, אחד הגורמים לכך הוא חוסר רצון ציבורי, אבל במו אזניי שמעתי את הרבנים הנ"ל אומרים שברגע שיותן אישור ממשלתי לבניין הבית, צריך להתחיל בבנייה.

אתה דמגוג, הוצאת דבריהם מהקשרם, הופכת את דבריהם שהם אומרים שתכל'ס לא פרקטי כי יש מניעות, לכך שתכל'ס לא צריך מבחינה הלכתית. זו דמגוגיה, ואתה ממש עולה על העצבים ידידי.

הספר מורא מקדש נכתב על ידי הרב הלל בן שלמה.

אני מציע שתשלח שאלה לרבנים שהבאת פה, ותשנה את נוסח השאלה מ"למה לא בונים" ל"האם צריך לבנות" ונראה מה יגידו לך.

https://www.yeshiva.org.il/ask/93888

וכן של הרב יצחק בן יוסף:

https://www.yeshiva.org.il/ask/107985

לגבי העלייה על העצבים, זה הדדי....

הרב יעקב עונה שבוודאי שיש מצווה, מוסיף דבר מעט תמוה שלא נדון בו כעת, והרב יצחק בן יוסף אומר דבר שאינו נכון, ולהרחבה עיין בספר פסח לה'.

ועדיין, גם אם נניח שהם צודקים, זה לא אומר חס ושלום שהרבנים לא רוצים לבנות את בית המקדש בגלל זה, זה מה שאומרים אותם רבנים שלא עולים, הרבנים שעולים עוסקים בנושא מנסים לברר ולהכריע את ההלכה, כדי שברגע שיוכלו יבנו מיד!

שלח את אותן שאלות לרבנים מעולי הר הבית. אם אתה צריך מספר של אחד מהם דבר איתי.

מעבר לכך, אין זה חיוב (אמנם, זה יהיה אולי בגדר של מצווה ועושה, ואכמ"ל)

אני צריך להאכיל אותך בכפית? קודם כל, אם הגמ' לא הייתה מביאה את הפס' הזה, בכלל לא הייתה הו"א ללמוד מזה, כי זה דברי קבלה, ומדברי קבלה לא ילפינן, אז בכלל לא מובן למה הגמ' בכלל הביאה את זה. אבל בכל אופן, זו דעת רבי ישמעאל, אבל דעת רבי שמעון שזה כמו לחם התמיד, שאם עסק קצת מהיום וקצת מהלילה, ועושה את זה בכל יום, שפיר קרינן לזה "והגית בו יומם ולילה", שהרי הגה בכל יום ולילה.

הגה: ותחשב לו כאילו לומד בעצמו (טור). ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה ויחלוק עמו השכר, אבל אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור לו חלקו בשביל ממון שיתנו לו. (תא"ו נתיב ב' מש"ס דסוטה)." (שלחן ערוך יורה דעה סימן רמו סעיף א)

כפי ש@תות"ח! אמר נכון, החובה ההלכתית המינימלית היא קריאת שמע שחרית וערבית. (בנ.ב. עם הערתי לעיל, לרשב"י אין שילוב ביחס ללימוד תורה, זה או מינימום או מקסימום.)

היא שהוא חושב ש"יומם ולילה" כוללים בתוכם בהכרח את המילה "כל", בעוד שכוונתם היא פשוט "ביום ובלילה".

קונקורדנציה תגלה שאין הכרח כזה.

כתבתי לו את זה. שכוייח

ויפה מאוד שאתה מבין שטעית....

מצות עשה כא - לירוא מן המקדש
היא שצונו לירא מן המקדש הזה מאד עד שנשים בנפשנו משא הפחד והיראה וזה מיראת מקדש. והוא אמרו יתעלה את מקדשי תיראו.

וגדר זאת היראה כמו שזכרו בספרא אי זהו מורא לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו ולא יעשה קפנדריא ולמדוהו מקל וחומר. וכבר התבאר במקומות מהתלמוד שאין מותר לשבת בעזרה אלא מלכי בית דוד בלבד. וזהו כלן באמרו יתעלה ומקדשי תיראו.

וזהו יתחייב לעולם ואפילו בזמננו זה שהוא חרב בעונותינו שרבו. ולשון ספרי אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מנין. תלמוד לומר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם. ושם נאמר גם כן לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי ששכן שכינתו במקום הזה.

--מדובר במצוות עשה, ולא "לא תעשה". ולכן מדברי הרמב"ם "אי זהו מורא לא יכנס להר הבית במקלו וכו'" מובן שצריכים להכנס באופן הראוי - ובזה מקיימים מצוות עשה של מורא מקדש. שלא יעלה על הדעת שאדם מקיים את המצוות עשה כשהוא אינו עושה דבר.

מצווה נוספת מפורשת - מצוות כ"ב.

מצות עשה כב - לשמור המקדש וללכת סביבו
היא שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו, והוא אמרו לאהרן (במדבר יח, ב): "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת" רוצה לומר אתם תהיו לי לפני תמיד. וכבר נכפל זה הציווי בלשון אחר והוא אמרו (שם, ד) "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד".

וכתוב בספרי " 'וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת' הכהנים מבפנים והלוים מבחוץ", רוצה לומר לשמרו וללכת סביבו. ובמכילתא אמרו "'וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד' אין לי אלא בעשה, בלא תעשה מניין? תלמוד לומר 'וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ'". הנה נתבאר לך ששמירת המקדש מצות עשה. ושם נאמר: גדולה למקדש שיש עליו שומרים, ואינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים, וידוע כי פלטרין הוא שם ההיכל. אמרו כי גדולת ההיכל ורוממותו הם השומרים המסודרים עליו.

הטענה שלך שמצוות עשה חייבת להיות מעשה איננה נכונה. יש דבר שנקרא: "איסור עשה", שאף שמדובר באיסור, זה לא בגדר לאו (שלוקים עליו), אלא בגדר עשה (לא זוכר דוגמא עכשיו). לכן, דבריך לא נכונים (מלבד זה שזה מצחיק לנסות להוכיח ממצוות מורא מקדש על כך שיש חובה לעלות לשם. אפשר לטעון שמורא מקיימים ע"י שעולים ולא ע"י שנמנעים לעלות, אבל ישנם רבנים גדולים שטענו שהמורא הוא לא להיכנס למקדש, ומלבד העובדה שלא מוכח בכלל ממצוות מורא מקדש שמדובר במשהו חיובי, הסברה נותנת שמורא מקדש זה דווקא להישמר מהמקדש, ולא כמו כיבוד אב ואם, כפי שראיתי שכתוב בחוברת של הרב וולפסון, שהרי לעומת כיבוד אב ואם, לגבי המקדש חוזר הרעיון בתורה כ"כ הרבה פעמים שאסור למי שלא ראוי להיכנס למקומות מסויימים, וכן לגבי הר סיני שלא הורשו ישראל לעלות, ואפילו משה רבינו כששכן הענן לא נכנס, ושבט לוי היה מצומצם בגלל שפרץ לקודש, וחטא נדב ואביהוא וכו'....רואים בפירוש שבקודש, לעומת כיבוד אב ואם, יש צורך לשמור על דיסטנס. ומלבד זה שמורא זה אכן לשמור על דיסטנס, לא לשבת במקומו וכו', כך שהטענות האלו מכיבוד אב ואם אינן נכונות. בקיצור, להוכיח ממורא מקדש זו הנחת המבוקש. אם תוכיח שיש חיוב לעלות, אז אולי יש קיום של מצוות יראת מקדש ע"י שעולים, אבל כל עוד לא הוכחת כן, זה להניח את המבוקש)

לגבי מצווה כ"ב, זו מצווה שמוטלת על הלוויים לשמור על המקדש שלא ייכנסו זרים אליו (התורה חוזרת מלא פעמים על כך שהלווים הם שומרי המקדש, ויש שני תפקידים ללוויים, או שומר או בעל מנגן). הפסוקים שהרמב"ם מביא מדברים על הכהנים והלווים, ככה שלהגיד שמדובר בישראלים זה להתעלם מהפסוקים וממה שכתוב באמת ברמב"ם.

א. איסור עשה זה "לאו הבא מכלל עשה" כלומר התורה אומרת "תעשה" ומזה אנחנו מבינים מה הלאו. זה לא נכון שאין שום מעשה באיסור עשה, זה פשוט מצוות עשה שיש בה נגזרת היא "שלילית", כלו' אנחנו מבינים מכלל הן אנחנו שומעים "לאו". לגבי סוגייתנו - אם התורה אמרה שצריך לירא מן המקדש ברור ממלא שאסור לעשות משהו שהוא הפוך מיראת המקדש כמו לעלות למקדש במקלו וכו' - אבל אחרי הכול זה מצוות עשה כלו' בזה שאדם לא עולה במקלו ובמנעלו הוא מקיים את מצוות העשה של התורה.

ב. זה ברור מסברא. אדם שיושב בבית ולא מחלל את קדושת המקדש ברור לכל שהוא לא מקיים שום מצווה של מורא מקדש, ברובד הכי פשוט, הוא לא שייך במורא מקדש כל עוד הוא לא קשור למקדש. מורא מקדש שייך דווקא כשאדם שייך בזה. מתי אדם שייך בזה? דווקא כשהוא עולה. אין סיטואציה אחרת.

א. זה בדיוק אותו הדבר. התורה כתבה: "ומקדשי תיראו", ממילא מבינים שאסור לבוא במנעלו וכו'...לירא מהמקדש זה בלב, להרגיש תחושת יראה, ואסור לעשות מעשים שמבטאים חוסר יראה או שיביאו לידי חוסר יראה. לכן, מסכים שיש תוכן חיובי למצווה, אבל התוכן הוא לא בהכרח מעשה, כפי שרצה לטעון חסום לשעבר (במקסימום אפשר לומר שכשבאים למקדש מקבלים יותר יראה, אבל וודאי שמי שלא בא למקדש ביטל עשה זה, רק מי שעשה מעשים שמנגדים לאותה יראה, או שבליבו כלל לא ירא, ביטל עשה זה).

ב. נכון, אם גוי ישב בבית הוא לא יקיים מצוות מורא מקדש, יהודי- כן. כל יהודי שייך בזה, גם אם הוא לא עולה. ברור שאדם שיושב בבית יכול לקיים מצוות יראת מקדש. אני אשאל אותך, האם צריך לצאת מחוץ לבית כדי לקיים מצוות אהבת ה' או מצוות יראת ה'? לא צריך. אותו דבר לגבי מצוות יראת מקדש. ולענ"ד דווקא אדם שבפועל עולה כנגד רוב מניין ובניין של רבנים שאומרים שאין לעלות, לענ"ד זה מבטא חוסר יראת מקדש (מלבד שבקבלה הצדיק הוא הראש, וכן בית המקדש הוא ראש (עיין ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה ס"ז, וחוסר יראה מת"ח שגם היא מצוות עשה דאורייתא זו פגיעה בעצם באותה בחינה). אבל בכל אופן, גם אם בזה אתם חולקים עליי, וודאי שאין לכם הוכחה.

שגוי, נכון? אני מקווה מאוד שהבנת את זה.

לגבי מה שחשבת להוכיח מהרמב"ם שכיוון שצריך להאמין שבכל יום יבוא המשיח, אז בהכרח לא ייתכן מושג הלכתי של זמן גלות. והראיתי לך שלעומת מה שהיה אפשר לחשוב מהקיצור בסידור של עיקרי הרמב"ם, הרמב"ם בעצמו אומר שיש להאמין שיבוא בעת שצריך להגיע, ואין אף אזכור לגבי זה שצריך להאמין שיכול להגיע בכל רגע, וההיפך, הוא כותב שם שאין להאמין ולחשוב שהמשיח יגיע ברגע מסויים (תיפח רוחם של מחשבי קיצים). לכן, הטענה שהבאת מהרמב"ם לא מחזיקה מים.

. עכשיו אני קולט שהתכוונת לומר שלא הבנת שזה פשוט שגוי. טוב, מה אני אגיד, כנראה כאן שייך לומר בשמך: אל תיתנו לעובדות לבלבל אתכם.

אבל אל תוכיח מהרמב"ם כלום (נגד דעות חשובות שסוברות שיש כזה מושג, למשל "אם הבנים שמחה" בשם הרמב"ן).

דמגוג, שמביא טענה מרב שהיה אנטי ציוני בגלל טענת שלושת השבועות, (שמשום מה לא ממש מוכרת בראשונים)

וטוען משמו שהוא טוען משום הרמב"ן משהו שיסתדר עם שלושת השבועות.

וואלה יופי, אז לידיעתך ידידי, הרמב"ם לא הכיר טענה כזו, ובטח ובטח שאני אוכיח ממנו נגד דמגוגיה.

נראה ש @ארץ השוקולד  ידידנו כבר דן איתך על הנושא, ומשום מה לא הגבת לו

אתה מביא מושג "זמן גלות" - צעירים מעל עשרים

הן פתוחות אצלי במחשב, מקווה שמחר יהיה לי זמן. תעקוב ותראה מה הגבתי להם

ברמב"ם,

הוא היה נידון אצל אלה שעלו כדי להביא את המשיח וביניהם:

רבנו יחיאל מפריז ותלמידיו,

מקובלי צפת ובכללם רבי יוסף קארו ועוד.

והוא גם היה נידון מול דעת רבי עקיבא שחשב שבר כוכבא היה משיח, אף אחד בגמרא לא הקשה עליו שיש זמן גלות.

לסיכום, זה טענה מעניינת של הרב שרקי, אבל בוודאי שלא מוסכמת.

מקור שהעליה מגיעה כדי להשיב את השכינה לציון ולא כעליית יחידים מופיע בסיפור במקור האחרון (די ארוך) :

https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3736

שימו לב גם לאמירות שם החולקים על תפיסות מקובלות כיום.

אבל בכל אופן קראתי (הכרתי אותו כי בשיעור אחד של הרב שמואל אליהו הוא סיפר את הסיפור הזה).

דווקא הפוך, רואים מהסיפור הזה שזה בכלל לא בשביל השכינה, אלא בשבילם, שיזכו לאור עליון שישרה עליהם (ותהיה קפידא אם לא ירצו להשיג אור עליון כזה, כיוון שזה "לא מנומס" לסרב למתנה, ומראה על זלזול בכבודה וגדולתה וחשיבותה של המתנה). זה ממש ברור מהסיפור לענ"ד. ברור שזו לא הייתה עלייה ציבורית, אלא עליית יחידים (וגם אם בזה רצו "להביא את המשיח", זה לא סותר, ע"י עליית יחידים רצו "להכין את הקרקע" ובכך לזרז את הגאולה, אבל וודאי שלא סברו שרק הם יקימו את בית המקדש. ועוד ניתן לומר שהם סברו שהשתנה הזמן. ושם במפורש השכינה גילתה להם שהזמן השתנה והגיעה עת האהבה- "לא כל העיתים שוות". בקיצור, אין משם אף הוכחה).

תקרא את נוסח לכה דודי למשל,

למה וודאי לך שהם סברו שלא רק הם יקימו את המקדש?

והציטוט כאן למשל מהסיפור:

"ועלו לארץ ישראל, כי לא כל העתים שוות, ואין מעצור להושיע ברב או במעט, ועיניכם אל תחוס על כליכם, כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואם תאבו ושמעתם טוב הארץ ההיא תאכלו. לכן מהרו ועלו, כי אני המפרנסת לכם ואני אפרנסכם"

ניסיון חידוש הסמיכה במטרה לכונן סנהדרין.

יהדות הגולה והכמיהה לציון, 1240-1840 - תכלת

ב"כיכר היריקות" בצפת - כבר הייתם?!

בכתבה הראשונה כתוב שם בפירוש שהם ראו סימנים לכך שזמן הגאולה הגיעה, ולא סתם עלו.

הכתבה השנייה לא קשורה, שם הם ניסו לעשות מעשה כדי להחיש את הגאולה, לא כתוב לאיזה שלב היו מחישים את הגאולה, אפשר שזה רק היה מקצר את הגלות, וגם אם אחרי מעשה זה הייתה נגמרת הגלות, בלי שהיה סימן משמים לכך שנגמר זמן הגלות, עדיין היה זמן גלות. לא כתוב שמה שעלו לא"י היה בשביל זה, רק אותו מעשה שעשו שם.

שלא נפסק ברמב"ם, הגדולים שעלו בחלקם ניסו לקדם את הגאולה ולא ראינו שום התייחסות אצלם למניעה מצד "זמן גלות".

ברור שזה לא מושג מוסכם עליהם כי ראינו שהם ניסו ולא התייחסו למושג כזה.

אתה יודע מה?

אאתגר אותך עם אחרונים, בדרישת ציון יש לו התכתבות עם רבים מגדולי ישראל ובכללם רבי עקיבא איגר, החתם סופר ועוד על בניית מקדש בזמנם, תמצא לי מי מהם אומר שיש כזה דבר "זמן גלות" שצריך להתמלא וטרם היה.

בלכה דודי הוא הראה את הכיסופים למקדש, לא כתוב שם באף מקום שהוא מתכנן להקים מקדש לבדו. מלבד זה שכבר אמרתי שיכול להיות שהם סברו שבזמנם השתנו הזמנים.

טוב הארץ- סגולות ארץ-ישראל לנבואה ולהשגות רוחניות.

וניסו,

אם זה לא מוכר לך שמקובלי צפת ניסו להביא את הגאולה אז מציע ללמוד היסטוריה

העובדה שהם ניסו להביא גאולה לא אומרת שהם חשבו שאין כזה דבר זמן גלות. אפשר שהם ראו סימנים שהראו להם שהשתנו הזמנים (וכפי שהבאת מהכתבה שאמרו את זה במפורש, כך שזו הוכחה חיובית לשיטתי וקושייה עליך). אבל בכלל עצם העובדה שניסו להביא גאולה זה לא קשה. הם לא הקימו מדינה. הם ניסו להביא גאולה. איך תבוא הגאולה? ברגע שמגיעה הגאולה, ישנם סימנים להגעתה, וזה מראה שהסתיים זמן הגלות. לא כתוב באף מקום שהם רצו להביא גאולה מבלי שיהיו לה סימנים.

אתה מעלה טענה על "זמן גלות", רבים עסקו בניסיון הבאת הגאולה והם לא התייחסו לדבר כזה, אז נראה פשוט להניח שהם לא הכירו במושג כזה.

תן מישהו אחד מהראשונים ועד המאה השבע עשרה שסבר כך?

הם ניסו בדרכים שהיו ביכולתם.

לא הבנתי את הקושיה עלי.

מה הקשר שהם לא התייחסו? הם ניסו להביא גאולה בדרכים שלהם. ואתה יודע מה? עזוב את הנקודה הזאת, כי אני לא צריך להגיע לשם. בכתבה שהבאת כתוב במפורש שהם ראו סימנים של גאולה. ציטוט מהכתבה: "והיום אשר סידרנו המשמרות, בלילה ההוא נדדה שנת מלכו של עולם, והראה לנו סימן גאולה, וירעם בשמים ה', ועליון ייתן קולו, ויהי גשם שוטף ורוח גדולה, מפרק הרים ומשבר סלעים. וזה היה ביום י"א לעומר, אשר באותו הזמן הוא פלא להמטיר בירושלים, כי אין המים יורדים בימות הקיץ, רק בימי הגשמים מסוכות עד פסח... ואין זה אלא סימן גאולה". העובדה שהם מדברים על כך שה' מסמן להם שעכשיו זמן גאולה מוכיח שיש כזה דבר זמן גלות וזמן גאולה, ובלי הסימן הזה לא היו פועלים.

אשריך

עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך ט"ז באב תשפ"ד 0:21

זו בכלל לא קושייה. הרמב"ם בעצמו שמביא את דברי רבי עקיבא סובר שבשביל להיות משיח צריך לקבץ נדחי ישראל, לבנות בית הבחירה וללחום מלחמות ישראל. כתוב שרבי עקיבא "דימה" שהוא המשיח. דהיינו, הוא חשב שייתכן מאוד שהוא המשיח, אבל עדיין לא הגדיר אותו משיח, שהרי עדיין לא הביא לגאולה, ובסוף התברר שבאמת לא היה המשיח (או שדורו לא היה ראוי. יכול להיות שרבי עקיבא צדק ואם דורו היה ראוי אכן בר כוכבא היה המשיח, אלא שדורו לא היה ראוי).

לא טענתי שהיא מוסכמת, גם הרב שרקי אומר רק ש"יש אומרים" כך ולא אומר שזה בהכרח נכון, מה שעצבן אותי זה ש@ימח ערפאת טוען שאין בסיס לשיטה השנייה, ואני הראיתי שכן, אני  בעצמי גם לא בטוח עם איזו שיטה אני מסכים בעניין הזה (כמובן, לא מסכים עם החרדים, הכוונה היא עם עצם המושג שיש כזה דבר זמן גלות). אני מניח שאם הרב שרקי אומר שיש אומרים כך, הוא התכוון לזה, ולכן יש מי שאומר את זה (בכל מקרה ה"אם הבנים שמחה" אומר את זה, אם אני זוכר נכון הוא גם אומר את זה ברמב"ן).

שאלה: למדת את הסוגייה בכתובות קי"א-קי"ב עם כל הראשונים והפוסקים שאתה יודע שזה לא נידון בראשונים ובפוסקים? יש להעיר שגם לא צריך שתהיה התייחסות מפורשת בראשונים, מספיק שהרי"ף פסק סתמא דסוגייה בכתובות והרא"ש יביא אותו, וכן מספיק שהרמב"ם יצטט בלשונו את הגמרא בכתובות כדי לפסוק שיש כזה מושג, כיוון שסתמא דסוגייה שם אומרת שיש זמן גלות, ודעת הרב צבי יהודה שאלו דברי אגדה היא מחודשת (לא שבגלל זה דעתו לא נכונה או שיותר מסתבר להגיד שיש כזה מושג, אבל זה מספיק מחודש שזה לא יהיה סתמא דסוגייה).

כי דימה = חשב,

התגלה למפרע שהוא טעה.

ביחס לרמב"ם ולרב שרקי, אכן, יש צדדים לכאן ולשם.

לא למדתי עדיין את כל הראשונים שם, אבל באופן ברור זה לא מוסכם שמדובר בהלכה, עובדה שזה לא הובא ברמב"ם ואלה שעלו כדי לנסות להביא את הגאולה לא חששו מזמן גלות.

אמר לו במפורש מי שאמר "יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבוא". לא מובן איך אתה מתעלם מגישה מובהקת שכזו, שבוודאות עשתה מספיק רושם להימצא גם בירושלמי וגם באיכה רבה. בהבנה הכי פשוטה שאני מעלה על הדעת, זו אזהרה למעשה - גם אם לא להלכה - מפני דחיקת הקץ. אולי זה לא מכריח שכדי לנסות להשיג איזו אתחלתא דגאולה דרושה בת קול משמיים, אבל זה כן דורש לחשב חישוב ריאליסטי של העולם בכל נקודת זמן. דונה גראציה אולי מוזמנת לבקש פירמאן מהשולטאן ליישב יהודים בארץ, אבל בטח לא לגייס צבא יהודי לכיבושה מהמוסלמים. ותחת הבריטים אולי אפשר להיאבק על הרחבת ההתיישבות היהודית, אבל בטח לא להפציץ את לונדון. ובשלטון ישראל העצמאית אולי אפשר להכריז הר הבית בידינו, אבל בטח לא להסיר ממנו את ההשגחה היומיומית שלא יבוא איזה אוסטרלי וינסה לשרוף את כיפת הזהב. בהבנה הפשוטה שאני מציג, כל ההתנסויות הקבליות והמיסטיות היו מעשי תועה ואיסור, כל מיני הקמות סנהדרין ומשיחות בשמן, עניינים הגובלים במשיחיות שקר ובשבתאות. ולא בכדי היה כל כך נפוץ ללמוד את מעשה יוסף דה לה ריינא.

רבי יוחנן בן תורתא, כמה מימרות יש בשמו?

לעומת רבי עקיבא שעל גדולתו אין חולק ותלמידיו קיבצו לנו את רוב ספרות חז"ל.

אכן, היו שחלקו עליו אבל הם המיעוט הזניח, כמו שאוהבים לומר על רב בית כנסת שחולק על גדול הדור, זה היה המצב אז, רבי עקיבא מצד אחד מול רב לא מוכר.

שוב, מבחינה מעשית זה לא רלוונטי כעת ולא הצליחו אז, אבל אם מסתכלים על ההלכה ומסורת ישראל הם ניסו ולכן כנראה שאין מניעה הלכתית.

"רב בית כנסת שחולק על גדול הדור" זו הסיסמה של מתנגדי העלייה להר - ואתה מאמץ אותה בכיוון ההפוך (אבל על תנא, לא פחות).

אני אקבל על עצמי אלף פעם בנושא העלייה להר שאלו ואלו דברי אלקים חיים [כל עוד שיש טענה, לא שסתם בא למישהו משהו], אבל אני בספק שזו תהיה הגישה שלך.

עניינית, החולק על רבי עקיבא השמיע דברי טעם. ואף אם יש צידוקים לצדד באחרון, מכל מקום למאמר אותו דור התוצאה והמצב היו שנסרק בשרו במסרקות של ברזל.

אז כל ניסיון למעוך דעה אחרת רק כי זה בא מהגדול יותר, אי אפשר שלא לפחות ייקח בחשבון את הפרטים.

לא ניסיתי למעוך, אלא ניסיתי להראות שהמשקל במסורת היה לנסות להביא את הגאולה עם בר כוכבא, לצערנו הרב זה נכשל אבל אפשר ללמוד מזה שאין מניעה מבחינה הלכתית בניסוי.

ואולי גם ונשמרתם לנפשותיכם, אם מישהו ממש צריך. לא מפורש במקרא גם לא לאכול אבנים.

ולגבי ה"ונשמרתם", ראינו שהחשש שהשתחוואות בהר הבית יובילו לבלאגן גדול יותר התבדה, אז גם כאן לא הייתי נחרץ בהערכה מה התוצאות.

האנלוגיה מהסטודנט היא אולי למקושש נדבות - בדרג "רב בית כנסת" כפי שניסחת זאת במו פיך - שמצטלם בפוזה של יבבות וצרחות על מרצפות תרומת הסולטאן, כמו אחרון השנוררים החרדים בעוד שליחות לנגידים באמריקה, לקבל לכיס כמה דולרים.
האנלוגיה שאני עוסק בה היא למתרוצצים שמנסים להשמיד את המדינה הריבונית הקונסטיטוציונית שאנו אזרחיה, במעשי פרובוקציה מטורפים במפגיע ובמזיד. זה כמו שהסטודנט יחשוב שהוא אמור, מייד אחרי שיעור ראשון במבוא לתורת היחסות, להשיג תוריום ולבנות בבית מתקן גרעין.

לא אומר שלא נכון לשאוף אליו ולנסות להתכונן בדרכים אפשריות כיום כדי שבע"ה נזכה להיות חלק מהגאולה השלמה.

לא אומר שהגישה שלך לא דפוקה.

אצלי ואצל מספיק אחרים - קצת בשונה ממה שטוען "דמוגרפית" בר הפלוגתא שלי כאן - הגישה שלך נחשבת דפוקה מהיסוד, והיא קאזוס בלי טוטאלי למלחמת הכל בכל.

נכון אמנם שבכמה מחנות קיץ להכנת ילדים לטרור - במודל העזתי הקלאסי - לימדו ילדונים זבי חוטם איך להרגיש בסדר גם במרתף של שירות הבטחון.

אבל אני מקווה שיימצאו למחלקות המתאימות מספיק כלים לפורר את כל הניסיונות האלו להשמיד אותנו דרך טרור, הנעשים בהשראת הסיקריקים הקדומים.

ונראה לי נובע מקריאה של אנשים שונים כבעלי אותם דעות, מה עוד שיש פה חוסר הבנה טוטלי של מה זה טרור, אדם שרוצה לבנות מקדש כעת הוא כנראה קיצוני אבל לא קשור לטרור, טרור זה ניסיון להשיג מטרות באמצעות הפעלת אלימות ופחד כלפי האוכלוסייה.

יש שאלות מציאותיות:

1. האם זה אסון להקים מקדש כיום?

לא יודע, חשבנו שיהודים משתחווים יוביל לאסון ומסתבר שלא, אז מי יודע.

2. האם ריאלי להקים מקדש כיום?

לא, כי המדינה שלנו היא מדינה דמוקרטית ותלויה ברצון העם וזה לא רצון העם כעת.

יש הערה תורנית שאותה שללתי מבחינת המסורת, נאמר פה על ידי תות"ח בשם הרב שרקי על "זמן גלות", הערתי שרבי עקיבא לא סבר שיש דבר כזה כי עובדה שהוא תמך במרד בר כוכבא.

מציאותית, המרד לצערנו נכשל וקרה אסון מזעזע מיד לאחר מכן (האם הוא היה קורה ללא המרד, לא יודע, כי היו תקופות נוראות גם בלי מרידות תחת המגף הרומאי, מציע לחפש סרטונים של מכון מגלי"ם למשל.)

אפשר ללמוד מזה שצריך להיות זהירים יותר בחישוב יכולת ההצלחה, ניתן ללמוד מזה על הטעות של רבי עקיבא ובאמת מול רומא או משהו גדול מאיתנו בהרבה לא אפשרי, אבל אפשר ללמוד מזה גם שמבחינת המסורת של המיינסטרים ההלכתי אין חובה של "זמן גלות". יתכן שאתה לא חש מחויב או נותן מקום למסורת, אבל אני נותן לכך מקום ומנסה להבין מהם איך הם ראו את המציאות שלהם ומה ניתן ללמוד מזה.

שאפו על המוזיאון הסינמטקי שאתה מנהל, אבל זה המקום שבתוכו אתה חי.

לא ברור לי מי טוען שזה אסון להקים מקדש. זו לא הטענה שלי ואל תנסה לטפטף פירכות לוגיות טיפשיות לתוך דיון, שאחד כמוני מזהה מקילומטרים.

זה טרור ועוד איך לנסות לייצר את התשתית הפיסית לבניית המקדש, בטח במתכונת שתנועות ההר מעוניינות שתהיה המציאות המחודשת בו. ותשתדל לא להיתמם, כי זו אחת ההתנהגויות הפתטיות ביותר במנעד הפסיכולוגי של האדם.

בטח לא טענתי - ובכלל אני מכיר מעט מאוד שטוענים באיזה אופן מחייב - שקיימת חובה מוחלטת לתפוס את מימד הזמן באיזה אופן טרנסצנדטי מסוים ("גלות" או כל הגדרה דיסקרטית-מתמטית או אנלוגית-פיסיקלית אחרת). אף אחד לא מתעסק כאן עם שום "חובה".
מאידך גיסא בנקודה זו, אתה מקשקש שטויות הזויות ולא יכולת לייצר שגיאה לוגית מביכה יותר מאשר "אין חובה [להאמין בזמן גלות] => יש חובה [לא להאמין בזמן גלות]". אם לא ברורה לך הטעות שלך, פנה לפילוסוף תורן (רוב המחלקות האוניברסיטאיות מחזיקות תמיד אחד במשמרת לילה, למקרי חירום).

אתה יודע מה ההגדרה לטרור?

אז מה הדרגה שלך, שתלמד את כולנו מה זה טרור? מרשל? פילדמרשל?

מה שטרור אצלי הוא אולי לא טרור אצלך. אבל זה לא משנה, כי מה שחשוב הוא מה מהווה קאזוס בלי לפחות לאחד מהצדדים בדיון. ואת זה כבר הבהרתי לעיל.

רק בתור דוגמה, בתאריך 1 באוקטובר 2023 - פחות משבוע לפני הטבח - תנועת "חוזרים להר" הוציאה נוסח הודעה רשמי ובתוכו הביטויים "החוזה נפתח, אין יותר מקום לשלטון מוסלמי בהר הבית, הגיע הזמן להקים בית מקדש יהודי ולחדש את עבודות הקורבנות. ממשלה וערבים יקרים... עבודת הקורבנות תחודש ובית המקדש יבנה בקרוב מאוד". אז נכון, אין בנוסח ההודעה הסבר איך בדיוק כל זה יתבצע. ובהיתממות תיאטרלית אפשר לייחסו לאמונה אדוקה ואפילו חרדית, שהעניין בכלל מסור לשמי מרומים ולאיתערותא דלעילא בלבד בלא כל מגע יד אדם. אבל זה מה שידוע לחוקרים כטרור סטוכסטי, לאמור מעין איום כללי, שנמעניו אינם זוכים לפירוט אבל אמורים להבין את מוחשיותו, ויתר על כן, ייתכן שמהווה איזה קוד הפעלה לביצוע פעולות אקטיביות שמוכרות רק לשותפי סוד פנים אירגוניים.

הוספה בעריכה: למותר לציין כמה נפיצים ואומללים נשמעים הדברים, על רקע מה שאירע כעבור פחות משבוע, כשהאויב התוקף הגדיר את המוטו של פעולותיו הרצחניות כתגמול כביכול על פגיעה באל אקצא. ולא שיש באמת צידוק כלשהו למעשיהם הנפשעים, או שישראל הריבונית פגעה עד אותו זמן באיזה סטטוס קוו, אבל ברור שהם - וכל מבקשי נפש ישראל באשר הם - מחפשים את התואנה להצדיק את עצמם ולהרשיע את ישראל. ודאי שמבחינת הריבונות הישראלית אספקה של צידוקים היא סכנה קיומית ואקוטית.

ולעניין הנוסף, שוב שגית לוגית באופן מביך כשהביטויים שאני עשיתי בהם שימוש - "לא ברור לי מי טוען", "זו לא הטענה שלי", "לא טענתי", "אני מכיר מעט מאוד שטוענים" - הפך אצלך ל"אמרת <כביכול בוודאות>... [ש]אין [מי] שטוען". מה יהיה עם הגרירות הלוגיות השגויות לחלוטין האלו?

כה אמר ה': בעודך צוהל דמוקרטיה כמטורף הרוקד בטראנס החופש הפראי, ושילחתי בך את אדום וישמעאל, גם כי תרבה תפילה אינני שומע יען כי עזבת מצוותי חוקותי ותורותיי וזנית אחרי אלהים אחרים, אלהי פטיש השניצלים שאינו אלא אנוש שאני יצרתי. ועתה בן אדם! דע! כי לא תשוב מהפגינך בתל אביב, יען כי עשית את הדבר הרע בעיני ה' אלוהיך.

בזכות חוכמתך הפציעה בי ההבנה, שכאשר יוקם מזבח, אנהג בו בחרדת קודש.

תקוותי היא שהקמתו לא תערב טרור.

ואם אפשר, שיוקם לאו דווקא בידי טרוריסטים.

אצרף את ההגדרה מהמילון ואז תגיד לי איך לבנות מקדש זה טרור?

נורא פשוט,

לא חושב שמציאותית נכון לבנות מקדש כעת, אבל זה שמשהו לא נכון לדעתי או אפילו מדובר במעשה מסוכן לא הופך אותו לטרור. כדאי שהדיון יהיה אמיתי ונכון.

אתה לא מתחיל רשימה במספר 1?

כמה מצחיק.

אבל כן, שוב נפלת לוגית לבור, כי השאלה איננה סביב אופרטור "כל" (A הפוכה) אלא סביב "קיים" (E הפוכה).

איפה הכוחנית או הרצחנית?

בבניית מבנה על ידי המדינה אילו הייתה חפצה בכך.

אז אתה משתתף בדיון רק כדי להוכיח שאתה טרול.

עד עכשיו דובר כאן על פעולות ספוראדיות, מאיפה פתאום המדינה מעורבת בסיפור?

ובוודאי שזו רק הטרלה כשאתה דן בזה מולי, הרי הבהרתי שכל העניין כולו הוא קאזוס בלי למלחמה פנימית בכל כוח זמין.

אין בכלל "מדינה" שזה רלוונטי בנוגע אליה. זה כמו שתדמיין את המלאך שהיכה את צבא אשור, מטלפן למשרד הוואקף ומתרה בהם. מידת הרלוונטיות של אפשרות כזו לענייננו, היא מידת הרלוונטיות של המדינה הנוכחית לעניין. זו שנוהלה ברגע האמת הקובע והמכריע, בידי מי שהגדיר את הנושא "הוותיקן הזה".

לא היה שינוי בסטטוס קוו ולא יהיה. המשתטחים, המיטהרים והמתקדשים אל הגנות, עם כל הכבוד להם ולמצח החזק שלהם, לא ישיגו שום דבר. המרצפות היו ותישארנה מרצפות תורכיות מטעם השולטאן.

והראית שוב שאתה עושה סלט בין טיעונים שונים.

1. תמיד דיברתי על המדינה כמדינה ולא על פעילות ספורדית, זה שקישרת בין דבריי לדברי אחרים מעיד שעשית סלט כפי שאמרתי לך בעבר כאן.

2. אף אילו היה מדובר בפעילות ספורדית זה לא קשור לטרור, אולי לא חכם/חוקי/ראוי, אבל זה לא טרור.

3.

א. נראה לי שכדאי שנטיל ספק במה נחשב קאזוס בלי או לא אחרי השנה האחרונה. לא יודע מה ברור או לא. היינו חושבים שיקומו על ההשתחוויות, בפועל עיקר הצעקה היה ברחוב היהודי, לא ראינו אויבים נוספים שקמו עלינו כתוצאה מכך.

בגדול, מציע לא להיות נחרץ כל כך בתפיסה.

ב. אף אם משהו היה מוביל לתקיפה של האויב, מי שמבצע את הטרור ופוגע בנו זה האויב, בל נבחין בין אח שמנסה משהו שעלה במחיר לבין אויב, ביחס לכל דבר כולל אלה שיצאו מהרצועה, שרון לא רצח את אלה שנטבחו בשמחת תורה, מי שטבח אלה אויבינו, בל נתבלבל לרגע.

4. ראיה היסטורית שהמרצפות ובפרט במזרח ההר הם של שליט עות'מאני?

אם אני אדבר על חשיבותם של פינגווינים להקמת המקדש, זה יעניין אותך?

באותה רמה זה חשוב אם אתה מדבר על "המדינה" - כל עוד שכוונתך איכשהו למנגנון האכיפה שמנהלת הממשלה הקונסטיטוציונית בירושלים בהתאם לחוקי הבחירות בספר החוקים של הכנסת - זה לא רלוונטי ולא כלום ושום דבר.

ולגבי טרור או לא טרור - אתה תישאר עם המילונים שלך, ואני אשמח מאוד להמשך פעילותן המבורכת של כל מחלקה לפיקוח וללוחמה חשאית כנגד מערערי יציבות מסוכנים.

וזה גם מה שמבדיל בין כמה משתטחים שישנים על האף לבין כל עניין אחר. דווקא התגלגלותם באבק רגליו של בן גביר [עריכה: בדגש על זמן תפקידו כשר בממשלה קואליציונית שבה גם חברים למשל דרעי וגפני שבכלל מעקמים פניהם מול כל הסיפור], במידה רבה מעקרת את כל היומרה המתרברבת הזאת, מרמה מסוכנת של (נניח) צדקיה בן כנענה המסית, למשהו בסגנון העתירות המשפטיות העגמומיות של גרשון סלומון עליו השלום בזמנו.

וזה ברור שיש להילחם עליו גם בזמן הגלות, זו ההגדרה של "שעת השמד", שהיא הגדרה הלכתית ששייכת לזמן גלות (וכפי שהרב יעקב לבנון אומר: בגאולה הדין הוא יהרוג ואל יעבור). וכמו ש"אם הבנים שמחה" כתב, יש הבטחה בגלות שעם ישראל יוכל לחיות (ולשמור מצוות), כך מביא בשם הרמב"ן וזו גמרא מפורשת במכות, וכשאין אפשרות לעשות זאת, זה סימן משמים שיש להילחם (ואע"פ שהמרד נכשל, משמים היה צורך במרד, שהחזיק את עם ישראל, עיין חגי בן ארצי שמדבר הרבה על כך).

@ארץ השוקולד 

הייתי עוד נתלה ברמב"ם להכריע שרבי עקיבא (ח"ו) עשה עוונות איומים, שנאמר בלשון הזהב של הנשר הגדול "שנהרג בעוונות".

הגזירות הדתיות עצמן (לא למול, לא ללמד תורה וכן הלאה) נגזרו בידי הרומאים כעונש על המרד ולא היו סיבתו.

אז מה הכוונה "שאין אפשרות"? שאם אדריאנוס מבקר בארץ, וחבל לו על ההר החרב והוא חושב שעדיף לבנות בו מקדש רומאי מאשר להותירו בשממונו, אז ספוראדית משתתפים במרידה טוטלית וחסרת סיכוי, להרג ולאבדן ולשמד? מי אמר שזה סימן משמים? חגי בן ארצי? על מה בדיוק מסתמך הרב לבנון? אולי ההחלטה של אדריאנוס היתה סימן משמים להפסיק עם הפנטזיות להקים מקדש במהרה לאותו זמן?

במאמר מוסגר, ההיכל לצלם יופיטר - פסל האבן הלא יושיע - אמנם נבנה בסוף, והנה כבר בימי יוליאנוס - אוהד היהודים ויוזם בניית המקדש - ידוע כי היה הרוס וחרב למדי כשלעצמו. אז הנה, תמצי לומר אולי שכבר אז תם משהו מריצוי העוון מידי שמיא ולא הועיל שום מעשה אדם.
ולגבי תקופתנו, האם אפילו במידה וכל הנחותיך וטענותיך ההלכתיות הן האמת, יש איזו נפקא מינא לעניין פוליטי מבצעי?
אפשר לפחות כבר להבין למה אני כל כך חד בהגדרות של אידיאות מסוימות כטרור וכאיום טרוריסטי קיומי?

בהבנה הפשוטה שאני מציג כאן, כל ההכרזות האלו הן חלק מהקאזוס בלי האוטומטי, שממנו לצערי כבר מתגלגלות תוצאות עגומות ביותר, אבל אין לי שום דרך לראות פשרות בעניין.

ח"ו! רבי עקיבא?! פטרון התורה שבע"פ? כולהו סתימתאה אליבא דרבי עקיבא! היה ראוי שתינתן התורה על ידו! נהרג בעוונות הכוונה היא לעוונות עם ישראל, שהרי ידוע שהצדיקים מתים כדי לכפר על עוונות הדור (זה מופיע בכמה וכמה מקורות).

הקמת מקדש אלילי זה בפירוש שעת שמד, שהגויים מנסים להמיר דתם של ישראל ע"י שהופכים את הכל לאלילי. ההרג והאבדן היו יותר גדולים אם עם ישראל לא היה נלחם על זהותו הדתית ולא היו לו קווים אדומים. עם ישראל הוא העם היחיד שנרדף ונטמע בקרב האומות וחזר להיות עם בארצו. תנחש למה? כי הוא שמר על זהותו הדתית. "אין אומתינו אומה כי אם בתורותיה" (רס"ג). בעניין פה הסימן משמים יש לו גדר מאוד פשוט, פשוט צריך לבחון מבחינה הלכתית אם זה בסדר או לא. וכאן ההלכה אומרת שיש להילחם.

לא כ"כ הבנתי מה טענת לאחר מכן, עד סוף התגובה, אשמח אם תסביר.

משהו למישהו, שלא מסוגל לתפוס שנינות גם כשהיא מסומנת בפלומבה אדומה בגודל של תאו.

עבור גולשים רבים אחרים, אציין כמובן את שמיותר לציין, שכל זה לא ענה לעניין אלא רק הוכיח את ההכרח בקאזוס בלי החל ממצב מסוים.

אגב, גם אותו "רב בית כנסת" שנידון בדיון הנוכחי, כבר חוצה קווים לאקטיביזם מהסוג שתיארתי כטרור סטוכסטי, עקב הפנייה הנסערת של רבנים לשר בממשלת ישראל שמשרדו יעסוק במיסוד העלייה להר.

זה לא חוסר קליטה של ציניות, אני פשוט לא מבין חלק מהמילים שלך....😅 (לדאבוני הרב, צריך לרכוש ידיעה נרחבת יותר באוצר המילים הלועזי).

"במאמר מוסגר, ההיכל לצלם יופיטר - פסל האבן הלא יושיע - אמנם נבנה בסוף, והנה כבר בימי יוליאנוס - אוהד היהודים ויוזם בניית המקדש - ידוע כי היה הרוס וחרב למדי כשלעצמו. אז הנה, תמצי לומר אולי שכבר אז תם משהו מריצוי העוון מידי שמיא ולא הועיל שום מעשה אדם". פה הבנתי כל מילה בנפרד, אבל לא כ"כ הבנתי מה טענת פה, המשפט לא מתחבר לי. על איזה ריצוי עוון אתה מדבר? מה הכוונה לא הועיל שום מעשה אדם?
"ולגבי תקופתנו, האם אפילו במידה וכל הנחותיך וטענותיך ההלכתיות הן האמת, יש איזו נפקא מינא לעניין פוליטי מבצעי?". לא הבנתי מה השאלה שלך (גם פה הבנתי את המילים, כמובן....). גם השאלה שלאחריה לא הבנתי מה פשרהּ. ובסוף לא הבנתי את המילה: "קאזוס", ומה זה בלי האוטומטי (בקיצור, מלבד המילה קאזוס הבנתי את כל המילים, אך לא את החיבור בין המילים....).

דימה זה אומר שהוא חשב שייתכן שהוא המשיח. דימה זה אומר לא רק שאובייקטיבית הוא טעה והתגלה שהוא טעה, יש אדם שבטוח במשהו ואעפ"כ התברר שטעה. כתוב שהוא "דימה", דהיינו, הוא בעצמו לא היה בטוח, אלא "דימה", בבחינת: "ואביו שמר את הדבר". ואמרתי שמוכרח לומר כן, כי הרמב"ם בעצמו שהביא את דעת רבי עקיבא סובר שבשביל להיות משיח צריך למלא כמה תנאים שבר כוכבא לא עמד בהם.

לא טענתי שזה מוסכם, טענתי שיש שיטות כאלו. בסדר, אז הרמב"ם כנראה סבר שאין מושג כזה. מי שעלה לא עלה כציבור, אלא כיחידים (ומלבד כן, בשרשור טענתי שגם אם כל ישראל עולים, כל עוד לא הקימו מדינה, זה נחשב כעליית יחידים, גם אם זה "הכשר מצווה" להקמת המדינה).

ומאיפה לך שהם עלו כיחידים ולא במטרה להביא את הגאולה לכלל עמנו?

דימה זה אומר שמצידו הוא רק "דימה". כדי להסביר לך למה דמיון כוונתו למשהו שאיננו מחשבה שכך הוא הדבר, נמשול לך משל. משל לנגר שרוצה לבנות כסא. בהתחלה הוא מדמיין איך הכסא נראה, יש לו מן ציור עתידי, עד שהוא כבר רואה את העצים כאילו הם כבר עוד שנייה כסא, ורק צריך בפועל לעשות את מה שצריך כדי שיצא מהם כסא. הרמב"ם כותב ש"לא כל מדומה אפשרי"- דבר שבדמיון הוא לא בהכרח קשור ותלוי במציאות, כיוון שדמיון זה ציור בראש של הבן-אדם, ואם הדמיון הזה ריאלי (ואני מאמין שאצל רבי עקיבא זה היה ריאלי והוא לא דימה דברים בלתי-אפשריים...😉), אז זה ציור של דבר עתידי. זה דבר פשוט בשפה העברית, ואם הרמב"ם היה רוצה לכתוב שרבי עקיבא חשב שבר כוכבא הוא המשיח, היה צריך לכתוב שרבי עקיבא סבר שהוא המשיח (וסברה זה מראה שלאחר מכן התברר שזו טעות, עיין תוס' ב"ב ב' עמ' א' ד"ה "סברוה מאי מחיצה גודא"), או שהוא חשב שהוא המשיח וכו'....מלבד זה שהבאתי לך כבר הוכחה מכך שהרמב"ם במפורש מביא תנאים למשיח שלא התקיימו בבר כוכבא, ועם זאת הוא הביא את דברי רבי עקיבא במשנה-תורה.

אתה מתכוון לרבי יוסף קארו ודעימיה? מהסיפור ששלחת נראה לי פשוט שרואים משם שזו לא עלייה בשביל להחזיר את עם ישראל לארץ. לא כתוב שם פעם אחת עם ישראל, מלכות ישראל, כלל ישראל, מלך, משיח, גאולה. כתוב שם רק שהשכינה אמרה להם שיש להם לעלות ולא כל העיתים שוות, ותהיה עליהם קפידא אם לא יעלו. תקרא עוד פעם את הסיפור ונראה לי יהיה לך ברור שזו הייתה מטרת עלייתם. בנוסף, אמרתי לך שגם אם עלייתם הייתה סוג של הכנה לגאולה, זה לא אומר שהם סברו שזו הגאולה. יכול להיות שהם עלו כעליית יחידים בשביל "להכשיר את הקרקע" לעם ישראל שיעלה, ואין אף הוכחה וסימן לכך שהם סברו שזו הגאולה (וכבר אמרתי שאין בעיה בעליית יחידים, גם רבי זירא שעלה לא"י בעצמו סבר- על הצד שהסוגייה לא דברי אגדה, שיש מושג הלכתי כזה שנקרא זמן גלות. וגם אם הסוגייה דברי אגדה, על כל פנים יש מושג אגדי כזה).

לא בלשוננו כיום.

וביחס לרבי יוסף קארו, חידוש הסמיכה היה כדי להקים סנהדרין, לא בדיוק מדובר פה על אירוע של אדם יחיד. הסיפור מדבר על החזרת השכינה מהעפר, זה נראה לי עניין גאולי ולא של יחיד.

רבי זירא לא ניסה להביא את הגאולה אבל אין ממנו ראיה לכאן או לשם, הוא פשוט התחמק מדיון עם רבו כמפורש שם וממילא לא ידוע האם הוא בכלל קיבל הנחות יסוד של רבו.

וכפי שמקובל במסורת ההלכתית, יש פוסקים ומנהגים ולא רק גמרא אם הם לא פסקו ונהגו כמו דעה בגמרא אז ברור שההלכה היא לא כמו אותה דעה.

ושוב, מוכרח להבין ככה, שהרי הרמב"ם כותב שברגע שמת בר כוכבא (=ולא עשה את התנאים למשיח שכתב הרמב"ם) נודע שהוא לא המשיח.

העלייה שלו לארץ היא עלייה כיחיד. הנסיון שלו להביא גאולה הוא נסיון שיגיע זמן הגאולה מהשמים.

הגמ' במפורש דנה בדעת רבי זירא ואומרת מה הוא חשב, לא צריך לנחש. אני לא אמרתי שהלכה כרבי זירא, רק הבאתי ממנו עקרון שאע"פ שאדם עלה לא"י, לא בהכרח שהוא חולק על המושג של זמן גלות, כפי שרבי זירא בעצמו עלה וסבר (כך הגמ' אומרת) שיש כזה דבר שלוש השבועות.

אכן, מי שעלה כיחיד לא מוכיח ובפרט רבי זירא לא ולכן לרגע לא טענתי על רבי זירא.

ולכן דיברתי על עליות שנועדו להביא גאולה, כגון מאות מבעלי התוספות שעלו לעכו, מקובלי צפת וכד'.

או קצת ביטויים. אין כמעט מילים שהושאלו למשמעות אחרת ממה שהיו, זה נדיר מאוד, ואתה זה שצריך להוכיח שהמשמעות זו שהשתנתה (מה שנקרא: "חזקה קמייתא"). בכל זאת אנסה לבדוק אם אני רואה בפירוש מקום ברמב"ם שמוכח ממנו כך.

שוב, אתה רצית להוכיח מרבי עקיבא, ואמרתי לך שאין הוכחה מדבריו, והוכחה לדבר שהרמב"ם פסק את רבי עקיבא ועם זאת הביא שברגע שבר כוכבא מת הוכח שהוא לא המשיח (כיוון שלא ענה לתנאים שהרמב"ם מציג בשביל להיות משיח), מה שמוכיח שלפחות לדעת הרמב"ם בדעת רבי עקיבא, ר"ע רק סבר וחשב שאולי בר כוכבא הוא המשיח, ולא היה בטוח שהוא המשיח.

שים לב שלא רק שרבי זירא הוא לא הוכחה לשיטתך, הוא קושייה על שיטתך, והוכחה לשיטתי, שהרי רואים שאף שהוא עולה הוא סובר שיש כזה דבר זמן גלות. בגמרא מופיעות רק שתי דעות: דעת רב יהודה שיש איסור עשה לעלות, ודעת רבי זירא. אז להגיד שהשיטה שמופיעה במפורש בגמ' איננה נכונה, ויש שיטה אחרת שלא מופיעה והיא הנכונה וכל חכמי ישראל סברו כמותה, זה נראה לי מופרך.

שוב, עליית בעלי התוס' זו פרטית, מקובלי צפת זו עלייה פרטית. אם אחרי זה הם ניסו לקדם את הגאולה, זה משהו אחר. גם מחו"ל אפשר לנסות לקדם את הגאולה ע"י תפילות, פה בארץ יש סגולה מיוחדת, התפילות יכולות יותר להתקבל, ואפשר יותר לקדם גאולה מבחינה רוחנית (ומלבד כן, אפשר גם לומר שכל עוד לא מקימים מדינה לא עוברים על האיסור).

אגב, רציתי לומר לך שמוכח מהרמב"ן המפורסם שמנה את מצוות א"י כמוני, שכן כתב: "אם כן, היא מצות עשה לדורות, מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות". גם לכאורה מוכח מזה שכתב רק במצווה השנייה שהיא הדירה ולא במצווה של הכיבוש והחלת הריבונות שזה בזמן גלות, משמע שהכיבוש והחלת הריבונות לא נוהגים בזמן גלות, רק המצווה השנייה של הדירה, שהיא של האדם הפרטי, נוהגת בזמן גלות.

1. ביחס להוכחות שלי:

א. הרמב״ם לא מזכיר שרבי עקיבא טעה עם בר כוכבא כי היה "זמן גלות".

ב. לא נפסק ברמב"ם על זמן גלות.

ג. לא מכיר דיון בין מקובלי צפת על "זמן גלות", אשמח לראות מקור. וכנ"ל אצל בעלי התוספות שעלו: ביניהם רבינו יחיאל מפריז והר"ש משאנץ.

2. ביחס לרבי זירא, הוא סבר לכאורה שיש זמן גלות, אבל היכן הלכה נפסקה כמותו או כמו רב יהודה?

אנחנו פוסקים לפי ספרי הלכה ולא לפי הגמרא.

3. הערה למחשבה על רבי עקיבא ובר כוכבא, האם הטעות התגלתה בגלל אי קיום התנאים או פשוט כי בר כוכבא נהרג וממילא הוא לא יכל להיות המשיח?

4. לגבי הציטוט מהרמב"ן:

הוא מדבר על המצווה שקיימת בזמן הגלות, ואין שאלה שהיו זמנים שהיינו בגלות, אבל האם זה מחייב שצריך מכסה מסוימת או שטכנית היה זמן גלות?

אין הרבה מילים ששינו משמעות.

א. אתה רצית להוכיח מרבי עקיבא שהוא לא סבר שהיה זמן גלות, כיוון שחשב שהוא המשיח, ואיך ייתכן שהיה המשיח, הרי היה זמן גלות. וכתבתי שהעובדה שדימה שהוא המשיח, דהיינו, חשב שהוא יכול להיות המשיח, לא אומרת שבאותו זמן חשב שהוא המשיח, וכל עוד לא היה קורה סימן וכדו', אכן בר כוכבא לא יכל להיות המשיח (ולכן אין מרבי עקיבא הוכחה, אא"כ כמובן תניח את המבוקש....).

ב. אין הוכחה מאי פסיקה של הרמב"ם. אני מבין ממך שאתה מתנגד לכל מושג של זמן גלות, גם אם איננו הלכתי-מעשי, ואם כן, אפשר שהרמב"ם סבר שיש מושג כזה, וכמו הרבה דברים שאינם פרקטיים שהרמב"ם לא פסק, גם את זה הוא לא פסק. וגם אם סבר שיש כזה דבר שיש לו השלכה מעשית, דהיינו, שאסור להקים מדינה בזמן הגלות, אפשר שלא התייחס לזה מכל מיני סיבות (הן פוליטיות והן אסטרטגיות). בכל אופן, להוכיח מסתימת ראשון זה דבר לא פשוט, ובוודאי שלא הוכחה ולא קושייה אלימתא כפי שהצגת.

ג. ידעתי שזה מה שאתה טוען, רק חשבתי שתחשוב פעמיים על דבריך אחרי שאתה מודה שהדעה שאתה אומר לא מופיעה בגמרא והדעה שאני מציג מופיעה בגמרא.

ד. נהרג=לא התקיימו התנאים. לא הבנתי מה אתה רוצה לטעון כאן. וכבר אמרתי לך שהלשון מוכיחה כדבריי, ועליך להביא הוכחה שזו מילה שהשתנתה.

ה"א. לפי שיטתך זמן הגלות הוא משהו טכני בלבד ואין לו אף תוקף, ואין סיבה שמבחינה הלכתית יהיה שינוי בין זמן הגלות ובין הזמן שאין גלות. מזה שהרמב"ן אומר על המצווה השנייה שהיא נוהגת אפי' בזמן גלות זה מראה שזמן הגלות הוא גם במישור ההלכתי (לפחות בספקטרום ההלכתי, גם אם לא ברור שיהיו לזה נפק"מ מעשיות, כפי שאמרתי). ולא ענית על הדקדוק שלי שהוכחתי שהמצווה הראשונה, שהיא החלת ריבונות על הארץ, כיבוש ציבורי, אינה נוהגת בזמן הגלות.

בכל אופן, רציתי להוסיף שפשוט להסביר שהמקובלים סברו כזוהר שאחרי אלף שנים עקרונית נגמר זמן הגלות, ואחרי כן זה רק עם ישראל מעכב את עצמו בעוונותיו (ואז אף שמשמים יכולים לסקל נסיונות עלייה, מצד עם ישראל אפשר כבר לעלות ולהקים מדינה כי עקרונית בטל האיסור כיוון שזמן הגלות נגמר. וגם עצם עליית העם מבטלת את החטאים והעיכובים, ואכמ"ל) (האם הבנים שמחה מביא את הזוהר הזה....).

@תות"ח! מקובל במגזרינו לצטט את הרצי"ה שיש סדר בשלוש המצוות, אבל זה בניגוד לדברים מפורשים של הרמב״ם ובעצם יוצא שהרצי"ה חולק בזה על הרמב״ם.

יש את דעת הרמב"ם מה יקרה בגאולה, אבל הוא כותב שגם הדברים שהוא חושב הם לא מוחלטים, ולא שייך בזה פסיקת הלכה, המציאות תורה מי צודק.

אלא מה שיהיה, יהיה.

ממילא, הטענה של הרצי"ה שצריך קודם א לפני ב בתהליך הגאולה היא שגויה לפי הרמב״ם.

הוא אומר שלעומת הלכות אחרות ששם לא שייך להוכיח מהמציאות שהלכה כמו פלוני או אלמוני, בעניין ימות המשיח ה' יגלגל את הדברים כפי אחת מהשיטות ואז יסתבר שהיא זו שצדקה. הרמב"ם אומר את דעתו איך צריך שיהיה הסדר, ועם ישראל (-מי שמקשיב לרמב"ם) צריך לנסות לעשות כפי הסדר הזה, ואם ה' יגלגל את הדברים אחרת יתברר שאחרת. בכל ענייני הגאולה וימות המשיח מדובר בדברים עלומים וישנן הרבה סתירות במקורות ודברים לא מוחלטים, ולכן אומר הרמב"ם שהדברים שכתב אינם בהכרח האמת, ואפשר שהדברים יהיו אחרת. ממילא, טענת הרצי"ה היא האמת.

"ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת" (רמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יב הלכה ב)

זה לא ברור מכאן שאין חשיבות עקרונית בסדר? ומה שיהיה הסדר יהיה.

בסוף נגלה מה הסדר שיהיה ואז נגלה אם הרצי"ה צדק בדיעבד, אי אפשר באמצע הדרך לומר שבוודאות הדרך הנכונה היא דרך שטרם סיימנו, כמו שאני לא יכול לומר בוודאות שהדרך למקום פלוני הוא דרך מסוימת כשטרם הגעתי לשם ואף אחד עוד לא גם אם אני באמצע הדרך.

עיקר בדת= מי שלא מאמין בזה לא נחשב כופר ואפיקורס.

אני לא יכול לומר בוודאות מה יהיה, אני יכול לומר בוודאות הלכתית מה לעשות (דהיינו, כיוון שזו הסברה ההלכתית של מה שיהיה, אז יש לנהוג לפיה. כל הלכות ספיקות זה ככה, אדם עושה מעשה אף שהוא לא בטוח, אבל ההלכה אומרת לו לנהוג כך או אחרת במקרים של ספיקות).

אשמח אם תראה פרשן שמפרש כדבריך.

עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך כ"ד באב תשפ"ד 16:46

אבל כרגע מצאתי מדרש שאומר כמו הרב צבי יהודה:

"ועברתם את היר' ויש' בא' ר' יהודה אומ' שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ לבנות להן בית הבחירה ולמנות עליהן מלך ולהכרית זרע עמלק אינו יודע איזה מהן יקדום אם למנות להן מלך אם לבנות להן בית הבחירה ואם להכרית זרע עמלק ת"ל (שמות יז טז) ויאמ' כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק משישב המלך על כסא יה אתה מכרית זרע עמלק ומנ' שהכסא זה מלך ת"ל (דהי"א כט כג) וישב שלמה על כסא ה' למלך: ועדיין איני יודע איזה יקדום אם לבנות להן בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק ת"ל אשר ה' אלהי' מנחיל וה' לכם מ' אי' מס' ואומ' (ש"ב ז א) ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ואומ' (שם ב) ויאמ' דוד לנתן ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה" (מדרש תנאים לדברים (הופמן) דברים פרק יב פסוק י (פרשת ראה). מופיע גם במדרש אגדה (בובר) דברים פרק יז פסוק יד (פרשת שופטים), וכן בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים דף יט עמוד א, וכן בילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רסח, ומופיע בעוד מדרשים ופרשנים).

וחוץ מזה, אין אף שעבוד הלכתי לנו"כ. אם יש הבנה פשוטה ברמב"ם ("דקדוק ברמב"ם"), אז זו דעת הרמב"ם, ואין חובה להבין כמו הנו"כ. אבל אחפש כדי לחזק את דברי הרב צבי יהודה.

אתה רציני?! הרדב"ז מפרש כמו הרב צבי יהודה! גם הכסף משנה מפרש כך.

זה כל מה שאמרתי, יש את הדעה של הרצי"ה והיא כבר חשובה, טוב לדעת שהוא מסתמך על מדרש ועל הרדב"ז והכסף משנה.

וזה שיש מדרש שהרמב"ם לא התייחס להיבט על זה מעיד או שהוא סבר שזה לא מחויב או שהוא לא הכיר, אם הכסף משנה מכיר את המדרש אז כנראה שגם הרמב״ם הכיר ולכן זה מחלוקת פשוט עם פוסקים חשובים בכל צד.

לא כ"כ הבנתי

הרמב"ם אמר את דעתו ההלכתית ואמר שיכול להיות שהמציאות תראה שהרמב"ם (בשם חז"ל) טעה הלכתית כביכול (דהיינו, שחז"ל טעו). אנחנו צריכים לחתור ולעשות את הסדר כפי מה שנדרש מפסוקים ונפסק ברמב"ם, ואם יהיה אחרת, יהיה אחרת.

כבר עניתי לך על זה, לכן לא הבנתי מה כתבת....

עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך כ"ה באב תשפ"ד 22:37

עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך כ"ה באב תשפ"ד 10:05

עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך כ"ה באב תשפ"ד 10:05

כשאין אחר שחולק, טעו בהבנת הרמב"ם וסתם חרטטו משהו שלא כתוב? זה פשוט, יש לך מדרש שאומר משהו, הרמב"ם מעתיק את הלשון שלו (מצטט אותו), ברור שהרמב"ם פוסק את המדרש הזה. ושוב, הוא לא אמר שנראה איך יהיה וזהו, אם הוא היה כותב רק את זה, סבבה.

תקשיב, אסביר לך את זה בצורה כזאת. יש מחלוקת עקרונית מאוד בין הרמב"ם (שממשיך את בית מדרשו) לבין הרמב"ן בעניין ספר המצוות. לפי הרמב"ן, חכמים שדורשים מהפסוקים, הם דורשים דרשות חדשות לגמרי, מסברתם ומשכלם, ויש לזה תוקף של דאורייתא. הרמב"ם לא מקבל את זה בכלל, וחולק על הרמב"ן בתקיפות. לפי הרמב"ם, כל דבר שהוא דאורייתא, בהכרח שהייתה לגביו מסורת, ואם מצינו דרשות חכמים שנוגעות לדאורייתא, זה כי חכמים מראים איך המסורת טמונה גם בתורה, אבל זה לא המקור לדין. כיוון שהרמב"ם מחזיק כ"כ מהמסורת ומקבלת התורה בע"פ מסיני (ואם תרצה להעמיק בזה, תשמע קצת שיעורים של הרב שרקי בנושא, הוא מדבר על זה די הרבה, אם תרצה, אחפש הפניות מדוייקות לשיעורים שבהם הוא מדבר על זה), קשה על הרמב"ם, איך ייתכן שלגבי המשיח ישנן כ"כ הרבה מחלוקות, והרי הדבר נדרש מפסוקים! אומר הרמב"ם, לעומת מצוות מהתורה שיש בהן נפק"מ דאורייתא כמו מיתות בי"ד, הלקאות וכדו', לגבי המשיח אין את זה, וכיוון שאין בזה נפק"מ דאורייתא (ואולי מעוד סיבות), ה' לא טרח להעביר מסיני במפורש דרך משה הלכה בנושא (לפי עניות דעתי ה' בכוונה השאיר את זה עמום, כפי שכתבתי), ולכן, שם ייתכן שחכמים ידרשו מעצמם פסוקים מהתורה וזה לא רק להראות איך המסורת טמונה בתורה, אלא אותן הלכות שחכמים רוצים לחדש ממש יוצאות מהפסוקים. לכן, אומר הרמב"ם, זה רק דרבנן, ולא דאורייתא, ואין לזה מסורת ממשה רבינו, וכיוון שכן, אז ממילא להלכה זה דרבנן, ועוד נפק"מ, יכול להיות שיתברר שחכמים טעו. אע"פ שהם פירשו את הפסוקים, אפשר שהבינו את הפסוקים לא נכון וכדו', וכיוון שאין על זה מסורת מפורשת ממשה רבינו (מסיני), לא בהכרח שכך יהיה וחכמים צדקו. אבל, התורה מצווה אותנו לשמוע לחכמים, ויש ציווי מהתורה לשמוע אליהם, ולכן, גם מצוות דרבנן אנחנו מחוייבים לקיים. ולכן, בעניין שלנו, יש חובה מדרבנן לעשות כפי הסדר הזה.

נגיד לדוגמא העי'קר של שכר ועונש. לפי הרמב"ם, מי שלדוגמא מאמין בא-לוקים אך לא מאמין בשכר ועונש, הוא כופר. מדוע? כי יש הבטחה א-לוהית נצחית על העניין של שכר ועונש, ומי שחושב וסובר שאולי יקרה אחרת הוא כופר בהבטחה א-לוהית מפורשת. לעומת זאת, בעניין של איך יגיע המשיח (לעומת עצם ביאת המשיח שזה כן אחד מעיקרי האמונה), על זה חכמים לא קיבלו מסורת, שהרי לפי הרמב"ם לא ייתכן שתהיה מחלוקת על מסורת, ולכן גם כשיש לחכמים הבנה מסויימת באיך הדברים יהיו, ההבנה הזאת היא לא הבטחה א-לוהית נצחית שבהכרח תתקיים ויהי מה, ולכן, לדוגמא, מי שלא מאמין (=מחשבתית) בדברי חכמים בהקשר הזה, הוא לא כופר. אבל בד בבד, יש חיוב לעשות בפועל כדברי חכמים.

חוץ מזה, שיכול להיות שהרמב"ם באומרו: "סדור הוויית דברים אלו" לא התכוון מלשון סדר כרונולוגי, אלא התכוון לומר סידור מלשון בהירות הדברים, וזו תמורה לדקדוקיהן, וזה מוסב רק על הדוגמאות שהביא על וגר זאב עם כבש וכו'....

כמעט כל הפוסקים של הדור האחרון התנגדו לעלייה להר הבית ובעיקר מהטעם שאם הגבול יפרץ אנשים שאינם טהורים יעלו אף הם.

מותר לחלוק. אבל אם אתה מזלזל בגדולי ישראל, כנראה הבעיה היא בך ולא בהם.

מי אתה לעומת הרב מרדכי אליהו? הציץ אליעזר? ר' משה פיינשטיין? ר' אברום שפירא? ר' שלמה זלמן אוירבך? ועוד ועוד.

אתה חושב שכולם שקרנים? מי הרבנים שלך בכלל?

אני יכול להבין את הטענה, ש"לי אין אין אחריות על כלל ישראל, ואני ידע להזהר" אוקי, את זה אני יכול לקבל.

אבל אני בהחלט יכול להבין את הסברא של גדולי ישראל. להם היה אחריות על כלל ישראל, והם חששו שהר הבית יהפך "לכותל מערבי" שמגיעים לשם קבוצות של חילונים וכו'

בין הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שניסה לפעול להקמת בית כנסת בהר הבית, לרב יצחק יוסף למשל, שלכמותו התכוונתי.

ואם רשימת הרבנים שהזכרת מבטלת מכלל ישראל מצוות דאורייתא, בלא שום סמכות, אז הבעיה היא בהם ולא בי.

מי אני? יהודי עובד ה'. מי הם?

ולגבי הטענה אותה כביכול נראה לך שאני טוען, מצינו בגמרא במסכת שבועות, שהכריזו הסנהדרין על הגיא בין הר הזיתים להר הבית בירושלים, על מנת שלא יאבד שטח זה מישראל.

וזאת אף על פי שאכלו שם עמי הארץ קדשים קלים, כגון את הפסח, שזהו חוץ למקומו.

הרב מרדכי אליהו התנגד לעליה להר.

הוא ניסה להקים בית כנסת מחוץ להר הבית כדי שלא יכשלו בכניסה להר. 

בפומבי הוא התנגד לעלייה להר הבית, אך לא ניסה לנטוש אותו לכלבים כמו הרבנים הנ"ל.

ברבנות הוא פעל לכך שיבנה בית כנסת בשטח ההר.

בספרו שו"ת הרב הראשי תש"ן-תשנ"ג (עמ' 26) כותב הרב: "מועצת הרבנות הראשית החליטה שאסור להיכנס כלל להר הבית… הסיבה לאיסור זה, כי אין אנו יודעים את הגבולות המדויקים של הר הבית המקודש… בזמנו הצעתי לבנות בית כנסת – לא בשטח הר הבית ממש, אלא מחוץ לחומה בצד מזרח, במקום גבוה שיראה למרחוק".

למרבה הצער הועדה לא התכנסה מעולם.

והוא כותב מפורש על בית כנסת על הר הבית באזור הדרומי  "הבטוח". הוא מתנה את זה שיהיה אפשר לפקח על העולים שיעלו רק אחרי טבילה. וששאר ההר יהיה מגודר ולא יהיה אפשר להגיע אליו

"לא בשטח ההר ממש"

מקום שמוסכם על כולם שזהו אינו מקום ההר.

הרב קורן מדבר על עלייה לאזור הדרומי על זה הרב אליהו מגיב לו "זה טוב ויפה אם תהא לנו שליטה מוחלטת על המקום". ולכן הוא אומר במקום זה לבנות שם בית כנסת "במקום המותר" האמור לעיל שהוא האזור הדרומי שאינו חלק מהעזרה אבל חלק מהר הבית ולכן צריך שגם אליו "הכניסה תהיה מבוקרת" כי זה גם חלק מהר הבית. אם כוונתו היתה מחוץ להר הבית למה צריך שהכניסה תהיה מבוקרת? ההקשר של הדברים מורים שבוודאי שהוא מתיר באופן עקרוני עלייה להר הבית אלא שהוא חושש לעלייה בלתי מבוקרת כלו' לא בטהרה ולתוך שטחי העזרה שאליהם צריך אפר פרה אדומה...

במה שאני הבאתי הראיתי שבאמת הוא התנגד אבל ההתנגדות היא לא "עקרונית" שאנחנו לא יודעים את הגבולות וכו' אלא שגם אם אנחנו יודעים זה עדיין בעייתי כי יש אנשים שעולים שלא בטהרה וגם אפשר לטעות ולעלות גם למקומות האסורים. ולכן במציאות כזאת שאפשר לפתור את הבעיות האלו על ידי זה שהמקומות האוסורים יהיו מתוחמים ולא יהיה אפשר להגיע אליהם ושיהיה אפשר לפקח על ענין הטהרה הרב אליהו מתיר לעלות. וזה ההצעה שלו לבנות בית כנסת על הר הבית עצמו בגבולות שמחוץ למקום העזרה

הרב אליהו אומר במפורש (בתגובה למאמר של הרב זלמן קורן, זה נמצא אצלי אני לא מצליח להעלות את הקובץ) שהוא בעד להקים בית כנסת להר הבית בתנאי שיהיה אפשר לפקח על העולים שכולם יעלו רק אחרי טבילה ובלי שתהיה אפשרות להתקדם לכיוון העזרה. כיוון שזה לא המצב היום, א. אין פיקוח. ב. אין גבול מגודר בין העזרה לשאר ההר. - גם הרב אליהו נגד העלייה להר.

ושמע, אני אישית לא נגד עלייה להר. אני מאוד מבין את הסברא של העולים.

כל מה שאמרתי שאסור לזלזל בסברא של מי שחושש. א. מדובר בגדולים שפוסקים בכל התורה כולה ובאנשים רציניים מאוד.

לדעתי החשש מובן ומוצדק. זה שחילונים עולים להר הבית בלי טבילה זה לא "בעיה שלהם" זה בעיה של עם ישראל! זה חילול של קדושת ההר והמקדש!

(ואגב אני ממש לא מדבר על הרב יצחק שיש לי בעייה איתו בעוד כמה נושאים)

שני צדדים בהלכה.

כמו קטניות בפסח.

כואב לי לראות בעיקר שני דברים מצד הרבנים.

1. חלק ממי שאוסר. מקטין ומבזה את מי שמתיר (הרב אליהו לדוג' לא עשה כך בניגוד לרבנים אחרים)

2. מי שאוסר. איך לא מזדעק על כך שגויים עולים. אם ליהודי אסור לעלות למקום מקדש. ק"ו לגוי. לא ראיתי רבנים שמוחים על העליה של גויים. (וזה לא משנה לי אם זה תייר נוצרי או מתפלל מוסלמי)

מי שעולה באישור רבותיו. אשריו ואשרי חלקו. עושה מצווה גדולה!

ומי שלא עולה כי רבותיו הורו לו כך. גם כן. אשריו וכו'

מפריע לי הזלזול

שים לב שיש פה בפורומים מישהו מן המתירים שמבזה את מי שאוסר. לצערי הוא לא היחיד, ויש תופעה של זלזול מצד מי שעולה כלפי מי שלא עולה (אם כי אולי פחות מבחינת היקף התופעה), וכמובן, התופעה משני הצדדים פסולה ולא טובה.

2. מה זאת אומרת, זה ברור שזה לא טוב ואולי חוץ מהרבנים החרדים האלו וודאי שכל הרבנים מהציבור שלנו שאוסרים חושבים שזו בעיה שהערבים נמצאים שם ומבזים את בית ה', אך זה לא בהכרח פתיר, או שפשיטא שזו בעיה והם לא צריכים להתריע בפניה, לעומת עלייה של יהודים להר הבית שממנה הם מתריעים. אני מניח גם שחלקם מגנים את זה. עיין לדוגמא כתבה זו: /news/596557 שבה הרב זלמן קורן סובר שאע"פ שאסור לעלות, יש למנוע כל טומאה שנמצאת בהר הבית להיות שם. וכמו שיש להוציא פגר של כלב, כך יש להוציא את הערבים משם ולא לתת להם לטמא את בית מקדשינו, אך אין זה אומר שיש לעלות.

לגבי הסוף, מי שעולה באישור רבותיו, לפי הרבנים שסוברים שיש בזה איסור (ואני לא מדבר רק על איסור כרת, יש גם ציווי מורא מקדש, ואכמ"ל), אז הוא לא עושה בזה מצווה (אף שלשיטתו ולשיטת רבותיו הוא עושה מצווה). אמנם אין קפידא על כך שעושה עבירה, כי נהג לפי ההלכה, שהרי נהג לפי הוראת רבו, אך אין זה סותר שאם יתברר שאכן היה איסור בעלייה, הוא לא עשה מעשה מצווה (המציאות היא אובייקטיבית, או שיש מצווה, או שאין מצווה).

הרב אליהו התנגד בעבר לעלייה להר הבית, ודעתו לא השתנתה עד פטירתו.

אילו היה חי היה משנה דעתו? ייתכן.

ובכל אופן, כוונתי הייתה שהרב אליהו לא הפקיר את בית ה', ההר היה חשוב לו, ואמנם הוא לא רצה להתיר עלייה גורפת ומיידית מחששות שונים, שלדעתי מוטעים, אבל שלא כמו הרב יצחק יוסף, הוא לא חשב להפסיק את הדיון "אסור וזהו" אלא להקים ועדה מטעם הרבנות שתחקור מהן הגבולות, ולאט לאט להגיע למסקנות אליהם הגיעו כבר שוחרי המקדש.

לעומת זאת, רב שאומר בלי כל מחשבה שהר הבית הנו מחוץ לתחום וזהו, משהו פה מסריח.

אמת, זה שחילונים עולים להר בטומאה זה נורא.

זה שחילונים מתחייבים כריתות הרבה בשבתות הרבה זה גם נורא.

אז לכן ניבטל מעשיית מצוות???

אנחנו מצווים להפרישם מהאיסור, אך לא ראיתי גדודי דוסים הולכים להפריש אנשים מרכביהם בשבת. למה?

הרבה תשובות למה.

נכון, חילונים עולים להר הבית בטומאה. הם עלו לפני שהחלה תנופת העלייה הדתית, והם יעלו גם אם היא תיפסק.

אבל הם מוכנים לכבד, ולטבול במקווה, אם מישהו יסביר להם שצריך לעשות את זה.

לשם כך קם משמר המקדש לפני 25 שנה, כשרוב העולים להר הבית היו גויים וחילונים.

משמר המקדש נסגר אמנם לפני כ20 שנה, אבל לפני כמה שנים הוקמה משמרת המקדש, אנשים צדיקים העומדים בשערי ההר ומחלקים פלאיירים לעולי ההר החילונים ובהם הסבר על הטבילה וכיצד לטבול.

מזמין אותך להיות חלק מהארגון.

כמה תורה למדת עד כה בחייך? כמה שנים? עם איזה תלמידי חכמים הספקת להתכתב בעמקות? כמה ספרים כתבת? האם יש לך סמיכה לרבנות או לדיינות? האם מישהו מכיר בך בכלל כתלמיד חכם, כרב, כאברך בעל ערך? כדאי שתחשוב פעמיים לפני שאתה יורק על רבנים ברגל גאווה.

לעניינו, גם מי שחשוב שמותר לעלות (או שצריך לעלות) לא חושב ולא אומר שהאוסרים "עוקרים" משהו מהתורה, אלא טועים בדבר הלכה. הפער בין שני הדבריל האלה הוא שמיים וארץ. ואתה צריך לעשות תשובה.

גם אוויל מחריש חכם יחשב, וגם תינוק הבורח מבית הספר, כאשר הוא שומע שרב מסויים אומר לא להניח תפילין, אז הוא יודע בוודאות שאותו רב עוקר דבר מן התורה.

לא צריך לגמור את הש"ס בשביל זה.

רמת הידע והכבוד שלך מסגירים את העובדה שאתה תינןק שברח מבית הספר, לכן הביטוי קרוב ללבך

אתה צועק זאב זאב, אני מציע שבאמת תלמד קצת על שב ואל תעשה, ולמי יש סמכות לתקן כזה דבר.

יש שבגלל חשש הטהרה, כמו שהזכרת,

ויש בגלל חשש כניסה למקומות האסורים ((ולכן עם תיחום מתאים יתירו)

ויש שמצרפים לזה 'פיקוח נפש', אבל זו סברה די חדשה.

קראתי שטויות שכתב פעם רב אחד, שתיאר כלה שעולה להר הבית עם כל הצלמים שלה, ושהיא טהורה, אבל היא מכשילה את הצלמים שלה.

זו דמגוגיה, ואנשים שלא מכירים את המציאות בהר הבית.

המציאות היא שכיהודים אי אפשר להסתובב חופשי בהר, והשוטרים מוליכים אותנו במסלול מוגדר מראש, מחוץ לשטח העזרות.

ופיקוח נפש זו ממש לא סברא חדשה, היא הייתה קיימת תמיד בחוגי סאטמר ונטורי קרתא הבוגדים. מי שרוצה להצטרף אליהם, שיבושם לו, אבל הוא יסומן באותה משבצת של בוגד.

הכניסה להר צריכה להיות בטהרה

אבל אנשים כמוך שלא מכירים, באמת לא מבינים מה אני רוצה.

ראינו צלמים וכתבים שעולים להר הבית שלא בטהרה.

המצלמה לא חייבת להיות ענקית, והשמלה לא צריכה להיות בולטת..

יש כאלה שיגידו שדוקא זה שעולים זה מסייע לביטחון. כי כניעה לטרור רק תביא עוד טרור ולכן זה שאנחנו נאבקים דווקא על הדברים שרגישים להם מביא רגיעה ביטחונית

הלכתי לראות את הסרטון ולא ראיתי התרפסות

התמלאתי הערכה אליהם

רואים שהם מדברים ביישוב הדעת 

מי אמר שדווקא הכל צריך להיות כוחני ומיידי? אסור לחיות בשלום עם אומות העולם? למה לא למצוא פתרונות בכבוד? זה אפשרי, פשוט העם שלנו לא שם עדיין ברמה של לפעול פוליטית לפי התורה. 

וגם מבחינה אמונית, לרצות להחיש את הגאולה ולכסוף אליה זה מהמם, אבל לפי ההשקפה של רוב הרבנים זה לא הדבר הנכון לעשות בפועל.

בקיצור לא רואה את זה כהשפלה עצמית, דוקא התמלאתי כבוד אליהם ותודה לאל שיש לנו רבנים כאלה צדיקים.

שבגלל דמגוגים כאלה השתכנעת שאיננו צריכים לפעול למען הגאולה.

ביתי חרב!!!! צועק ה', ומה אתם עושים?!?!?!

אתם מעזים להתעלם מחובתכם???

שכינתא בגלותא!!!

איך קרה השקפה פוליטית החלה לעקור מצוות דאורייתא????

בושה וחרפה!!!

דמגוגיה על טהרתה

ובניגוד לדרישתו של הרמבם בתחילת ספר המדע.

כמה תורה למדת עד כה בחייך? כמה שנים? עם איזה תלמידי חכמים הספקת להתכתב בעמקות? כמה ספרים כתבת? האם יש לך סמיכה לרבנות או לדיינות? האם מישהו מכיר בך בכלל כתלמיד חכם, כרב, כאברך בעל ערך? כדאי שתחשוב פעמיים לפני שאתה יורק על רבנים ברגל גאווה.

לעניינו, גם מי שחשוב שמותר לעלות (או שצריך לעלות) לא חושב ולא אומר שהאוסרים "עוקרים" משהו מהתורה, אלא טועים בדבר הלכה. הפער בין שני הדברים האלה הוא שמיים וארץ. ואתה צריך לעשות תשובה.

ובגללם חטפנו המון נרצחים במשך השנים ואת ה7.10.

הערבים לא מחפשים שלום ומה שהם מבינים זה כוח.

הרב עובדיה עשה טעות חמורה בהסכמי אוסלו (כפי שהוא אמר בעצמו), והבן שלו ממשיך באותו קו, מבלי להתייחס למציאות הפשוטה שניצבת מול העיניים. ועכשיו הוא עוד מתרפס בפניהם במפורש (כשהוא אומר אומות העולם שמאמינים באל אחד כוונתו למוסלמים) ומראה להם שאנחנו מפחדים מהם.

"פשוט העם שלנו לא שם עדיין ברמה של לפעול פוליטית לפי התורה"- יש פער ענק בין אי היכולת לפעול פוליטית לפי התורה לבין לבוא ובאופן אקטיבי להתרפס בפני הערבים. ועוד בזמן מלחמה שאנחנו מצויים לא להכניס מורך לב בלב העם.

אגב, בעבר היו רבנים חרדים גדולים עם קו אחר.

והם גם הדגישו את החשיבות של לפעול למעשה בעניין.

ציטוט אחד מהכתבה- האדמו"ר מליזענסק ירושלים הרב אלימלך שיף זצ"ל היה מזכיר תדיר את מה ששמע מהגרי"י פישר: "בשחרור הר הבית בשנת תשכ"ז היה עלינו לפרק את המבנים הערביים ממקום מקדשנו, לבנות מזבח ולהתחיל בהקרבת קרבנות. בעשייתנו זאת מיד היינו נושעים". (הרב פישר היה הראב"ד של העדה החרדית..)

אדמו"רי ורבני ב"ב שעלו לאמירת תהילים בהר הבית | חשיפה 

לגבי ההתנתקות, תראה את הסרטון הזה (ויש עוד הרבה כמוהו) 

הרבנים אומרים דברים נכונים רק אנחנו אלה שלא מקשיבים להם וזו הבעיה שלנו. שההנהגה לא פועלת לפי תורה.

גם שמעתי את הרב יוסף בן פורת שאמר לגבי הערבים בארץ שלא צריך לעשות טרנספר ולגרש בכוח אלא לגרום להם לעזוב בדרך יפה ומתורבתת. לעודד הגירה, להכניס חברות כוח אדם למקומות בעולם שצריכים ליישב ויכוונו אותם לשבת שם. לתת צ'ופר לכל ערבי שיוצא מהארץ איזה סכום כסף כלשהו כדי לעודד את זה או שמי שרוצה להשאר משלם מיסים.

לגבי היחס לערבים נכון שאם הם באים בכוח צריך לבוא אליהם בעוד יותר כוח אבל: א. אתה רוצה שהממשלה עושה את זה? לא, היא עסוקה במגננות במקום לטפל כמו שצריך במקרים. אין צדק. ב. מלכתחילה אפשר לחיות בשלום לצד הערבים. 

מה רע במה שהרב יצחק יוסף אמר? למה לא לכבד אותם כבני אדם ולחתור למשותף שהוא האמונה באל אחד? איזהו מכובד המכבד את הבריות! זה הפוך. הוא לא מתרפס, יש לו כבוד עצמי, הוא בא בדרכי שלום. הוא לא ויתר על שום דבר לערבים. האיסור לעלות להר הבית הוא בלי קשר לזה שהערבים שם. 

למה אנחנו לא מבינים שהאויבים הם כלי ביד ה' שנחזור בתשובה... אנחנו כמו הכלב שנושך את המקל שמכה אותו... 

לגבי הרבנים, מאמינה שהם עלו אבל בצנעה עובדה שרק עכשיו זה מתגלה לציבור, כי כשעושים מעשים טובים עושים אותם לשמם ולא מנפנפים בזה. אנחנו עושים עד כמה שידינו מגעת גם דברים טובים נעשים במתינות ובצורה מכובדת ולא בהתלהמות ועקשנות ילדותית.

העם בכלל לא ברמה של לעלות להר הבית, להתיר עליה על הרקע הזה לא יאפשר כנראה לשמור על הקדושה. מה משרת את מה... 

שבת שלום(:

אני מכיר את דעתו על ההתנתקות. הבין את הטעות שהייתה באוסלו.

הסרטון הזה דווקא מראה את הטעות של הרב יצחק יוסף, שלא מבין שויתור בהר הבית משדר חולשה והם ירצו עוד ועוד, כפי שהרב עובדיה אמר (אגב, מעניין שבשנים האחרונות שבהן היחס היהודי להר הבית השתפר, כבר אין שם את המהומות של הערבים שהיו שם פעם).

לפני שאנחנו מתלוננים שההנהגה לא מתנהלת לפי תורה, קודם כל שהמפלגות ה"תורניות" יתנהלו על פי תורה (ואלף בית של תורה זה דרעי הביתה, ושרבנים יצאו נגד החילול ה' שהוא עושה והפגיעה שלו באנשים. כמו שהבן של הרב יורם קם באומץ לב לאחרונה ודיבר).

לא אמרתי לגרש בכח, כרגע זה לא מעשי.

והגירה מרצון זו תכנית שסמוטריץ' רוצה לקדם אגב (זה שרבנים אומרים זה נחמד, זה שפוליטיקאי שעוסק בעולם המעשה פועל או רוצה לפעול בעניין זה יותר חזק, מורכב וקשה).

את מי נכבד? את אלו שרוצים לרצוח אותנו או שתומכים בהם?

הרב יוסף מתרפס כי הוא בעצם אומר להם "סליחה שיש יהודים שעולים להר הבית, המקום הקדוש ליהודים".

כל הרבנים האלה היו אומרים אותו דבר גם אם לא היה איסור עליה להר הבית.

האויבים הם כלי ביד ה' שנחזור בתשובה. אכן.

וחלק מהותי מהתשובה זה לקיים את ציווי ה' להוציא אותם מכאן (בדרכים האפשריות). וק"ו שלא לוותר להם ולהתרפס בפניהם.

זה שהרבנים עלו לא מתגלה לציבור פשוט כי העלימו את זה, כי זה סותר את התפיסה החרדית.

העולים ובן גביר לא מנפנפים, הם רוצים להראות לכולם את האמת ואת זקיפות הקומה הלאומית. פשוט יש כאלה שחיים בהשקפת עולם גלותית שלא מסוגלים לתפוס את זה.

אני לא יודע איפה העם יהיה ואני לא חושב שאפשר לדעת. כמו שלא היה צפוי שפתאום מסורתיים וחילונים יצומו בתענית אסתר האחרונה כמו שהיה (כי הבינו שזה מסמל שיתוף).

מי אמר שאם יהיה מזבח וקרבנות הרבה אנשים לא יתקרבו? מי אמר שאם יהיה מקדש ותהיה השראת שכינה ברמה מסויימת אנשים לא יחזרו בתשובה כתוצאה מכך? ואולי אנשים דווקא מחפשים שיהיה מקום מרכזי וכללי של האומה לעבודת ה'? ואולי ברגע שתהיה נהירה של גויים לראות את המקדש (במקום שמותר להם להיכנס) גם החילונים מהשמאל שמגדירים את עצמם אוניברסליים יסתכלו על היהדות אחרת?

מה שכן ברור (למי שלא מעוות את המציאות), זה שהדרך לעבוד עם ערבים זו לא התרפסות.

שיתוף עם מוסלמים שרוצים להקשיב כן, אבל מתוך עוצמה ומסר שיש לנו להעביר (כמו שעושה הרב שרקי), ולא מתוך חולשה ופחד.

נכון טעיתי וערבבתי את אוסלו עם ההתנתקות. אבל גם לגבי אוסלו הרב עובדיה יוסף לא תמך, זה היה דרעי. שכן, ידוע שיש לו קופת שרצים מה שנקרא.

אוקי... כאילו עם חלק ממה שכתבת אני מסכימה ועם חלק לא. באמת הבדלים בגישה.

לגבי הסרטון... אני רק עכשיו מבינה שזה לא כזה תמים כמו שחשבתי, כשצפיתי בסרטון באמת לא ראיתי את זה בצורה כזאת, אז סליחה לא הייתי צריכה להכנס למשהו שאני לא מבינה בו. 

דרך אגב אני לא אהיה פה בימים הקרובים אז אם ענית ולא הגבתי...

@נוגע, לא נוגע, כתבת דברים יפים, אבל בכל אופן ארצה להוסיף כמה נקודות:

להגיד שיש בינינו ובין הערבים משותף והוא אמונה בא-ל אחד זה בגדול שקר (לא חלילה שאת שקרנית, אלא אובייקטיבית זה ההיפך מאמת, שזה שקר). זה נכון שהרמב"ם כתב שהאסלאם והנצרות הם שכלול של עובדי האלילים וזה יותר מקרב את העולם לימות המשיח. אבל אע"פ שלעומת עובדי האלילים, האסלאם והנצרות הן קצת יותר טובות, לא אומר שהן דומות וקרובות ליהדות, ממש לא. האמונה של האסלאם בא-ל אחד היא אמונה בא-ל מכניע, מכופף, שעושה כל מה שבא לו ולא פועל בצורה חכמה ומוסרית (רצונו קובע מה מוסרי ומה לא, שזה נובע מתפיסה שאין טבע קדוש ואכמ"ל). הנצרות מאמינה בא-ל רכרוכי וסליחה על הביטוי: "ילד כאפות", שאם מגישים לו לחי אחת הוא מגיש את השנייה, ועל זה נאמר: "כל האומר הקב"ה וותרן, יוותרו חייו" (או יוותרו בני מעיו, לפי הירושלמי, בתרגום לעברית). לעומת זאת, היהדות מאמינה בא-ל בעל חסד ומשפיע טוב, בבחינת זקן מלא רחמים, אך מנגד א-ל שהוא הבסיס לאמת, למשהו תקיף וחזק שיש לו נצחיות ולא דבר רכרוכי וחולף (לכן גם התפתחה תרבות המערב דווקא במדינות אירופה שרובן נוצריות, שגורסת שאין אמת). היהדות מאמינה שה' ברא טבע טוב שמטבעו איננו חוטא אלא קדוש (לעומת תפיסת הנצרות שהאדם חוטא מטבעו, ולעומת תפיסת האסלאם שהאדם הוא בטל ומבוטל לעומת הא-ל. אגב, הוספתי את הנצרות לחידוד ההבנה, אבל עיקר הדברים, כמובן, זה ההתייחסות לאסלאם). לכן, כל עוד האסלאם נשאר בתפיסתו, אפילו שרשמית הוא מאמין בא-ל אחד, לא יהיה שלום (מלבד העובדה שהאמונה בקוראן פירושה שיש מצווה להרוג אותנו וכל הסכם שלום הוא רק כלפי חוץ וזמני. ממליץ בהקשר הזה לצפות בסדרה שנקראת "מוסר מלחמה" של הרב דני לביא, ממש ממש מעניין ויסודי).

הארץ היא שלנו ואנחנו צריכים להיות בה. דין קריאה לשלום מחלוקת אם זה רק במלחמת רשות או גם במלחמת מצווה, וישנה שיטת ראשונים שדין קריאה לשלום לשבעת עממין נהג רק קודם שנכנסנו לארץ, אך אחרי שנכנסנו, כבר בטלה אפשרות זו (וניתן לומר שלפי שיטה זו, אם לדוגמא נרצה לכבוש חבל ארץ רחוק מאיתנו שטרם התקרבנו אליו, אז יש דין קריאה לשלום, אך אם כבר אנחנו סמוכים אליו, לא שייך דין קריאה לשלום. וכן בערבים שאנחנו בסמיכות אליהם). מובן שצריך לברר את זה אם זה נכון הלכתית (אני לא בקיא בסוגייה), אבל לא בהכרח ששייך פה דין קריאה לשלום. חוץ מזה, שאני מזכיר לך שדין קריאה לשלום אומר לא רק להעלות מיסים, אלא גם לקבל מלכות ישראל (אולי לחלק מהשיטות צריך גם לקבל שבע מצוות בני נח, לא זוכר), וזה וודאי לא יקרה מצד הערבים (מבהיר שלקבל מלכות ישראל הכוונה היא שהערבים לא יקימו מדינה משלהם ח"ו, ארץ ישראל שייכת באופן בלעדי לעם ישראל ואין לנו רשות לוותר עליה תמורת אף מחיר שבעולם, כל מה שאפשרי זה שאנשים מעמים אחרים יחיו תחת מלכותינו בארץ, כמין פליטים).

מה שאני אומר הוא שזה בכלל לא פשוט לומר שיש מציאות הלכתית שהערבים יכולים לגור כאן, וגם אם כן, צריך שיהיה שינוי מהותי מבחינתם, וכל עוד זה לא קורה, אין להם מקום בארץ. מה שהכי יעשה טוב לעולם זה להכרית את הרֶשַע (החמאס ודעימיה) ולכונן פה בית לאומי לעם ישראל (ולא שתי מדינות לשני עמים ח"ו) שהוא אור לגויים, ובמיוחד במלחמה הזאת בא לידי ביטוי עד כמה הוא (=אנחנו) מופת וסמל להתנהגות מוסרית ברמה גבוהה, ומנגד, אי ויתור לרשע ולרוע (לא הכל מושלם לגמרי, יש עוד מה לתקן, אבל בגדול).

האויבים אכן הם כלי ביד ה' כדי שנחזור בתשובה, אבל חלק מהחזרה בתשובה קשורה גם למעשה, והוא, הכרתת הרוע מהעולם, שהוא החמאס. ע"י שנבער אותו מהעולם, נבסם את העולם ונכרית גם את הרוע מליבנו עוד יותר. אבל מעבר לכך, מלבד הבירור האישי (שיש עליו דגש רב בחסידות), מלבד מה שהמאורעות מכוונות אלינו באופן אישי (-כלפי כל יחיד ויחיד), יש לנו תפקיד אוניברסלי, כלל-עולמי, והוא שעלינו להכרית את הרוע בשביל כל העולם (אם נהיה קיצוניים נאמר ש"לא הכל קשור אלינו באופן אישי", זה קשור אלינו מצד שאנחנו מייצגים את כל העולם, אבל לא באופן אישי. אמנם, אין צורך להיות קיצוניים, ואפשר לומר שיש שני רבדים, שני תפקידים לאוייבי ישראל, ורק אחד מהם הוא כלפינו, אך זו לא כל התמונה).

סליחה אם חזרתי פה על דברים או טענות, וסליחה אם הארכתי יתר על המידה. יישר כוח

אה, וגם חשוב להוסיף שאף שהגויים הם כלי ביד ה', זה לא סותר את העובדה שהם עושים את זה מסיבה לא טובה, הם לא עושים את זה כדי להיות השליחים של ה', ועל כן מגיע להם עונש. בבחינת: "מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב".... @הרמוניה 

אבל קראתי שכתבת שצריך לעשות טרנספר בדרך מתורבתת.

רק הערה, שהכיבוש הארץ יהושוע שלח איגרות ליושבי הארץ ונתן להם שתי אפשרויות: לברוח או למות.

לא הוזכר שם פרס כספי.

וגם בפן האידאולוגי, באיזה מציאות נותנים פרס לרוצחים שהשתלטו לנו על הבית ורצחו אותנו?

ופרס על מה? על זה שייצאו מהבית ששייך לנו?

בטוח? מוזר הרב אמר שהם יכלו להשאר ולשלם מיסים... תודה על ההערה...! 

שאלה טובה אבל זה אחלה פיתרון להוציא אנשים מהבית שלהם בדרך נקייה

והישיבה בארץ הרי היא בתנאי שעמ"י שומר את המצוות

יש מה שנקרא "שיטת המקל וההגזר". יהושע השתמש במקל, לא בטוח שאצלנו שיטת המקל תעזור (מכל מיני סיבות), לכן אין ברירה אלא להשתמש בגזר. מסכים שאידיאלית  עדיף להשתמש במקל, ויש לנו טכנית את האפשרות הזאת, אבל מבחינה פוליטית זה לא כ"כ ישים (לפחות כרגע).

(השמאלנים ואומות העולם) להשתמש בשיטה הזאת באופן כזה שיאיים על הערבים עד שיעופו מהארץ. תנסה להיות קצת פחות מתלהם ולקרוא את מה שכתבתי ולא להכניס לי דברים שלא אמרתי.

עכשיו אני מסתכל בתחילת תגובתי ומבין למה חשבת שכתבתי את זה. אבל בכל אופן, כיוון שראית שבסוף דבריי כתבתי אחרת, ויש סתירה בין דבריי, לא היה לך למהר לקפוץ למסקנות.

אתה פשוט זורק את המילה הזאת בלי קשר לכלום. אני באמת לא מבין מה הקשר דמגוגיה. כאילו, אתה לא יכול לענות עניינית לטענות? ואתה יודע, לא יזיק אם תודה שטעית בהתנהלותך, זה לא יגרע משמך, זה רק יוסיף לך חן.

בעיני הדיון פה די משעשע וצחקתי די הרבה מלקרוא אותו ולראות את הניקים כאן מתייחסים ברצינות להודעות שלך ומנסים להסביר את עצמם ולהבין למה אתה מתכוון.

ואחרי זה עוד אתה כותב לאנשים דמגוגיה חחחח הגמל לא רואה את דבשתו וכו'

תודה רבה על השעשוע!

כך או כך, ראש בקיר אי אפשר ללכת ושיקולים בין-מדינתיים הם חלק מהעולם. כך היה גם בימי התנך וכך גם בהווה. אם בגלל מעשים שונים פתאום יחליטו בעולם לא לעזור לנו יותר מול איראן, למשל, אז חלק מהארץ יהיה שממה (יותר מעכשיו) ואז וודאי זה יהיה מנוגד לאיסור להותיר את הארץ לשממה או לזרים. שורה תחתונה, אנחנו צריכים לעשות מה שטוב לנו, אבל לעשות את זה בחוכמה ובסבלנות. אם החיפזון יהיה בעכרנו, לא עשינו כלום. אם הסבלנות והדיפלומטיה ישיגו מטרות, עשינו יותר.

לא בטוח שיש להשוות בין ההבטחה ובין השבועה שנשבעו לגבעונים, שכן אולי יש הבדל בין הצהרה שנכתבה במגילה ובין שבועה (ואני לא מדבר במובן ההלכתי, אלא במובן האוניברסלי, איך נתפסת הצהרה ואיך נתפסת שבועה. וודאי ששבועה נתפסת בעולם כדבר הרבה יותר מחייב וחמור מאשר הצהרה, שהעם יכול להצהיר עכשיו אחרת ולבחור ערכים אחרים שעליהם הוא מתבסס, ולא בהכרח שיש פה משהו מחייב).

הצהרה זה השבועה החדשה. אולי.

אם מישהו רוצה ללמוד בעצמו הלכה ולצאת בעזות מצח על אדירי תורה, כדאי שידע להתמודד עם השלגות נוספות של המסקנות שלו. 

מי הם ומה סמכותם, ולמה אי אפשר לצאת נגדם?!

איפה מצינו כזה דבר בהלכה, שבגלל שרב מסויים אמר משהו נבטל את כל הדעות האחרות מפניו?!

חוץ מזה, אין משוא פנים בתורה, ואם הם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה, לא נשתוק.

אתה כנראה מדבר מסטיגמות ומתקשורת, ולא מהיכרות אמיתית של הדעות שאוסרות. וגם אם ישנו רב אחד או שניים שנוהגים כן, האם זו אכן דעת האוסרים? ממש לא. אני מציע לברר את הדברים. ומלבד כן, גם אם נניח שזו האמת (אף שזו לא האמת), ההתנהגות שלך היא התנהגות ילדותית. זה כמו להגיד: "אמא, אבל הוא התחיל". העובדה שרבנים מסויימים עושים שלא כהוגן, לא מתירה לך להתנהג שלא כהוגן (והתנהגות כזאת עד כמה שידוע לי לא פוסלת רב מלהיות רב מבחינה הלכתית).

שלא כהלכה?! אתה משתמש כל היום בדמגוגיות, מביא טענות בשם רבנים כשזה לא מה שהם טענו, מזלזל בת"ח, ואתה אומר עליהם שהשמעת דעה הלכתית זה דבר פסול?! (ובל נשכח שזו דעת רוב מניין ובניין של גדולי ישראל, כולל הרב צבי יהודה).

כן, הם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה. כן, במקום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד לרב. וכן, העובדה שרב במזיד מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אכן פוסלת אותו מלהיות רב.

אתה אוהב לצפצף בטענת גדולי ישראל. מי אלו גדולי ישראל? מה סמכותם? מי קבע שאלו הם גדולי ישראל?

כמו כן, אתה דמגוג, כיוון שאנחנו דנים על סרטון הרבנים החיים, ולא על הרב צבי יהודה זצ"ל, שכבר אינו יכול לומר לנו מה דעתו והאם השתנתה, וזה שבעבר הייתה דעתו לאסור ממש לא אומר שהוא מסכים עם דמגוגיית הרבנים החיים.

לא כל אחד שעלה קצת הדם למוח יכול להגדיר רב שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה. לשיטתך זה לא כהלכה, כי אתה חושב באופן מסויים, לשיטתם זה כן כהלכה ואתה זה שמגלה פנים בתורה שלא כהלכה. בסופו של דבר בסוגייה הזאת יש מחלוקת בין רבני ישראל, ואי אפשר לומר שדעה אחת היא פסולה לחלוטין, עד שבעז"ה יהיה לנו סנהדרין שיכריעו.

גדולי ישראל אלו מי שהציבור מקבל על עצמו, ומי שהולכים אליו לשאלות הלכתיות מורכבות.

אתה טוען שהרב צבי יהודה היה משנה את דעתו? למה שישנה?

גם אם אין שבועות ברמת המדינות (מי אמר לך שאין?), זה לא אומר שהצהרה היא ברמת שבועה.

לגבי הרבנים, אני מסכים איתך, רק הערתי לגבי מה שטענת בעניין השבועות.

מסכים עם העקרון שלא ניתן ללמוד קופי פייסט מיהושע, וצריך גיבוי מהתורה שבע"פ, ראשונים ופוסקים, אבל מנגד, עם עצם הטענה של השבועות אינני מסכים. אף שאין הוכחה מוחלטת מהתנהגות יהושע, בהכרח זהו מקור שיש לדון בו ולהתייחס אליו, ואם יש התייחסות מפורשת בהלכה כנגד אותו מקור מיהושע, אתה יכול לומר שזו הוראת שעה וכדו', ואין מזה קושייה, או ששם טכנית לא היה שייך לעשות את זה, וכדו' מתשובות אלו, אבל בגדול כל מקור מהתנ"ך זוקק התייחסות והסבר, גם אם ההסבר הוא שזה מקור יוצא דופן שלא מלמד (ואם אין תשובה, אז נשארים בצ"ע, ואוחזים בהלכה, אבל יש להשתדל להתייחס למקורות ולהסביר אותם ע"פ ההלכה). אין צורך להקשות בכוח, פשוט יש לנו כללי פסיקה הלכה למעשה, ואין אנחנו יכולים ללמוד הלכה למעשה רק ממקור בתנ"ך (כפי שכתוב שמי שלומד ממשנה הרי זה ממבלי עולם).

ואפילו מכאיב לי מאד

אבל מכבד את הדעה שלך זה לצערי לא ענייני

איך גם אחרי מה שקרה בשמחת תורה אפשר לחשוב שיש אפשרות לחיות עם הערבים בשלום?

באמת לא מובן לי

אם היה עונש מספיק ראוי למחבלים זה לא היה אפשרי? כבדהו וחשדהו. וכן, אם אתה רואה אותו מקים צבא וחופר מנהרות תלחם אל תתן לו לתכנן איך להרוג אותך ותשב בשקט, ברור שמי שבא להלחם בנו זה משהו אחר.

בפועל גם ביו"ש (וגם במסגדים בהר הבית) יש רוב גדול בעד חמאס והטבח שעשה, ובפועל הם גם מנסים כל הזמן להתחמש ולהרוג בנו.

אם הם היו רוצים לחיות איתנו בשלום זה סיפור אחר, אבל המציאות היא שהערבים כאן רוצים להלחם איתנו, ככה שלא הבנתי על זה ערבים את מדברת שאפשר לפתור איתם סכסוכים בדרכי שלום.

אנחנו לא מדברים תיאורטית על מציאות אחרת, אנחנו מדברים על הסרטון הזה שפורסם עכשיו.

צריך להסביר ואני לא זמינה ממש בתקופה הזאת בשביל להתחיל ויכוח, אבל אם מעניין אותך להבין מה ומאיפה ההשקפה שלי בעניין אז זה משיעורים של הרב יוסף בן פורת

או על תולדות השנאה הערבית בארץ ישראל, או על סקרים שנערכים שם, או על חומרי הלימוד שמלמדים את ילדיהם (אם ניקח 3 יהודים ונרצח שניים מהם, כמה יהודים עוד נצטרך להרוג?).

את חדשה בסביבה? לא יודעת שהרשות משלמת משכורות למחבלים שיושבים בכלא הישראלי, ושמי שהרג יותר מקבל יותר. לא ראית את כל העדויות של הלוחמים בעזה על כך שבכל בית יש תמונות של כיפת הזהב, וזה מה שמניע אותם. לא למדת בשיעורי היסטוריה על היודעם בארצות האסלאם? על מס ג'יזיה? מס גולגולת? על ההכרח לחתן ילדות מוקדם כדי שלא יחטפו אותן המוסלמים, על האיסור לרכב על סוס, על החובה לפנות את הדרך לפני מוסלמי? כדאי לך ללמוד, זה יחכים אותך.

הם ממש לא מתנגדים מתוך התרפסות.

הם מתנגדים משום שלא כל המון העם יודע עד איפה מותר ללכת ועד איפה אסור כמו אלה שמרשים לעצמם לעלות.

יש פה איסור כרת ואם זה לא נחשב בעינך אז אני לא יודעת מה כן

ואם תרצה לשים גדרות בתוך המקום שיסמנו עד איפה מותר או אסור,

יוצא שאתה מתחיל עם הערבים כבר ממש וגם בנוסף גורם לביטול הסכם השלום עם ירדן.

להתחיל עם הערבים זה טוב ולבטל כל הסכם שלום זה טוב

אי אפשר להלחם רק על עזה כשמקום המקדש עדיין שומם

ש"אם לא הקרבת זה כרת", אבל יש מספיק שחולקים עליך במצבנו כיום. מבחינת מספיק מהם המצב הוא אנוס רחמנא פטריה, שזה כמובן בצריך עיון לגבי הגדר, אבל זה בדיוק מה שדנו בו בדיון המוצלח בינינו, לאמור שאתה טרור ויש כאלו שמבחינתם יילחמו עד מוות נגד הטרור. כשתופסים אתכם ערב פסח עם הגורים בכיסים, וחלף השחיטה החצי חלוד - קצת מסוכן בידיהם של פספוסים קטנים - על האספלט הרותח של "מעלה השלום"[...], מבחינת מי שלא מעוניין בשליחות הציבורית הזאת שלכם, אתם טרוריסטים מתאבדים. מוכר לנו מכמה ארצות דוברות ערבית (ומהמפגע היהודי בעיר דוברת הערבית).

כפי שאתה שם לב, לא אפספס הזדמנות להיכנס בך עם אאודי מירוץ בארבע מאות קילומטר לשעה, כי - אולי בניגוד למה שמכניסים לך לראש, ומשלים אותך להאמין שהועלית בדרגה - אף אחד לא מפחד מהביריונות הנעבעכדיקער שלך. מקסימום צריך להיזהר, שמא הייאוש יוביל אתכם למעשים קיצוניים, אז כמו בנוגע לעזה וסינוואר, פשוט חשוב לפקוח עיניים ולהתכונן.

אבל אני יכול להסכים שהיתה סיבה טובה לבקש לא להיכנס לדיון ההלכתי, ואולי אפילו הפוליטי המקיף. מי שהגבת לה גם היתה פסקנית מאוד לטעון ש"יש פה איסור כרת". הבעיה עם כולכם איננה הגיל, אלא הבורות, שאינכם לומדים ומשכילים בלוגיקה ובמתמטיקה. הדדוקציות, הסילוגיזמים והלוגיקות שלכם פגומים ללא תקנה כבר עכשיו.

זה לאו דווקא אתה חושב כך, אלא הפספוסים הקטנים שנתפסים עם הגור בכיס. האם, אגב, אתה חושב שההקרבה אפשרית כיום? אולי אתה רק מהמתרגלים בתרגולים - שכבר הפכו לעסק חצי-רשמי ממשלתי כיום - של השיפודייה הנעשית ברוב עם בשנים האחרונות מספר ימים קודם לאמצע ניסן. בטוח טעים.

גמרא מפורשת היא שמקריבין אף על פי שאין בית.

אותם תבוסתנים שאומרים בחוצפה שאינם רוצים שוב את ריח הפגרים העולה מבית המטבחיים הנם שוטים ורשעים.

אם הנך אחד מהם, דע לך שאתה כופר ורשע ואפיקורס.

וזה שכבודו נוהג באאודי יעיד כאלף עדים המומחים עד כמה הוא מתחבר אל לוחמי החופש שהזכיר, עזה וסינוואר.

אנחנו בהחלט מבינים את ההערכה שלך כלפי טרוריסטים, ואת הפחד שלך מפני הפרובוקטורים שניגשים עם כבש להר הבית ערב פסח. גם חברך סינוואר מפחד מהם מאד, מכיוון שהוא מבין שאלו רוצים באמת להשמיד אותו, לנצח במלחמה ולהקים מלכות ישראל שתקיים מצוות ולא תמנע מאיתנו לקיימן.

אבל תבוסתנים שכמוך היו תמיד, ויהיו לעד.

זה החל בקורח ועדתו, דותן ואבירם, והמשיך הלאה לחטא המרגלים.

שוטים גם היו תמיד, וכאשר הם אינם מנסים להסתיר בכלל את בורותם וטיפשותם, הם מעלים גיחוך.

אתה גם לא מכיר חלקים נוספים בשפה.

זה לא יעזור לך להפוך את המציאות על ראשה, אתה הטרור.

אל תתחמק מהשותפות האידיאליסטית (לא אידיאולוגית, אלא אחדות הדרך) עם עושי הטרור.

אמר בן גוריון - נילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה יחד עם אנגליה, ונילחם את המלחמה יחד עם אנגליה כאילו לא היה ספר לבן.

משהו מזה רלוונטי גם כאן: נילחם בטרוריזם הסיקריקי כאילו לא היתה מלחמה מול עזה (וכל האויבים בכלל מאיראן ועד הרשות), ונילחם מול עזה (וכל האויבים בכלל מאיראן ועד הרשות) כאילו לא היה טרוריזם סיקריקי.

ובן גוריון לא נלחם נגד הספר הלבן.

מי שלחמו היו אנשי הלח"י שהוא רצח והסגיר לבריטים, בטענה שהם טרוריסטים.

אני אוהד הלח"י, ומתיימר להמשיך דרכם. אם זה הופך אותי לטרוריסט בעיניך, גאה אני להיות טרוריסט שכזה.

בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום.

בית כנסת - השדה,

תפילה - מלכות ציון,

בשמאלי לולב - רובה,

במיני אתרוג - רימון!

היא שקרב הרחם הערפאתי-משהו שהוכרז במחנה התורני לאומי כדי לחולל שינוי אלקטורלי (ואני בספק האם רק אל מול חילונים וערבים, או שגם אל מול יהודים אדוקים, במלבושי כבוד של שחור ומגבעות ובמנהגיהם הישנים), העיר את גם ישראל שאינם דאיגי בתורה ובמצוות, להסתער על אותה חזית. פתאום רואים בערבות תל אביב, בשדות הקיבוצים, ובקייטנות לילדי העובדים בסטארט אפים ידידותיים למגדרים, אמהות מוקפות בארבעה-חמישה זאטוטים (שהבנות בקרבם עוטות מחלצות מחוגי ריקוד וטיקטוק, והבנים בחליפות הכדורגל של מינכן ומדריד). יישר כוח, גבעונים, הצלחתם להזניק את האוכלוסייה החילונית ולמלא את הכבישים והחופים בשבתות ובחגים.

אצל חילוניות שיעור הילודה ירד ל 1.98

(אני אישית כמובן שמח על כל יהודי שנולד)

ברור שהרעיון התורני לאומי זה משהו בסגנון "טוב, שכל היהודיות תלדנה את המקסימום האפשרי כפי יכולתן, בכל היתר נטפל אחר כך". כלומר גם אם זמנית פי עשר מכוניות טסות לחופים בשבת, סוף ישראל לעשות תשובה ויבוא המשיח. אבל מה שעיני האדם החי רואות זה הרבה יותר הצגות תיאטרון לילדים בהיכלי התרבות כל שבת וחג. אולי גבעון שחי באשליה הזו שרבותיו למדו לתאר כ"אווירה גאולית" וכל הסיסמאות, או נניח ליובאוויטשער שאצלו החדשות היחידות ביקום זה עלונים של כפר חב"ד, מתעלמים באלגנטיות. אבל לגבי היתר שדאיגי בתורה ובמצוות, זה לא בדיוק מתכנס למשהו שקל לעכל.

רק הערתי על זה שכתבת שהילודה אצל החילונים עולה

לא...

אבל יש הרבה יותר מהצפוי בחברות מערביות וליברליות.

שבקרבן, חשוב בהרבה שיהיה ילד - גם אם בודד במשפחה - שהוגה בסארטר ובקאנט, מאשר חמולה שמחה ורועשת.

אמנם כשנסמכים על עושר חומרי [ובטח כשנזקקים לעושר כזה כדי לקיים מדינת וילה בג'ונגל], וכשייתכן שכל הילדים יזכו להיות מתכנתים, רופאים או קציני צבא קבע, דהיינו אנשי עשייה ולא אקדמאים אנינים, אפשרי אולי שגם בחברה מודרנית יהיו ריבוי ילודה, וריבוי דת על חשבון השכלה סכולאסטית.
אנחנו בהחלט מזהים מגמה כזו בקרב הציבור החילוני (או הדי-מסורתי, ולמותר לציין בציבור הדתי-לאומי) בישראל.
מריבוי ילודה שכזה מעוניינים הקברניטים - מבצלאל ואיתמר ודרך נתניהו וגלנט ואדלשטיין, ואפילו אולי סער ובנט - שייצאו מהנדסי בליסטיקה לחימושים, לא פלאונטולוגים לחקר גאולוגי של הארץ כחלק מהמאסיב הערבו-נובי בטקטוניקת לוחות הפלנטה, ואבולוציית הרכיכות בים תטיס שכיסה אותה בעידן קדום.

ואכן, הקונספט התורני לאומי בטח רואה אפילו בילודת ה"שלא לשמה" הזה, אפקט נשגב משמי מרומים "שבסוף יבוא לשמה".

כי - גם באיתערותא דלעילא אבל גם באיתערותא לדתתא [כגון נס סינואר על שם סטרוק, או כיבוש הכיכר על שם זעירא] - הרי שבסופו של דבר, לפי ההבנה הבצלאלית (ובוודאי הרבנית תורנית לאומית), יתרחש הנס הגדול ויכירו כוח מלכותך ויגידו צדקך ויטו שכם אחד לעבדך.

יום בהיר אחד.

אצלי ואצל רבים אחרים, גם עם כיפה על הראש, כל זה נשמע הזיה מטורללת. ומה שחמור מכך, סכנה קיומית (גם ברמה של טרוריזם וגם ברמה האסטרטגית) למדינה הריבונית הסטטוטורית שמנהיגה ממשלת ישראל.

אני מחכה ומצפה כל יום למשיח בן דוד, אבל לא מתיימר - ושים לב שבר הפלוגתא שלי כאן התפאר ביומרנותו - להיות האסיסטנט של המשיח.

בסופו של יום, הדמוגרפיה מראה שאנשים כמוך יש מעט, והם עושים הרבה רעש.

לעומת זאת אנשים כמוני יש המון, והם עושים הרבה מתחת לרדאר.

זה שיש כאלה שאינם איתי, אך גם לא איתך, חשוב כקליפת השום, כי המאבק הוא ביני לבינך.

והם קרובים אליי יותר משהם קרובים אליך.

בחזרה אליך, קפלון.

באיראן למשל, שיעור הילודה עומד על 1.6. לבנון 1.7 (נכון לשנת 2016).

באמת התלבטתי מאיפה להגיב.

אם להתחיל בזה שקפצת על הרעיון שאני אישה אז ישר קדימה נגיב מהצד של הנידה? אולי זה יעקוץ כמו שצריך..

או בזה שחיברת נושאים שאינם קשורים אחד לשני? אולי זה אחד מתחביבך להקיש נושאים אחד לשני בלי מחשבה

יש הבדל גדול בין לעלות להר הבית כשאינך בקיא (אלא אם כן אתה כן ואת זה לא ציינת) בכל המקומות שבהם מותר להסתובב

לבין אדם שלמד את זה טוב טוב ויודע איפה זה מה וזה באמת אין התנגדות

רק שמסבירים לך שאי אפשר להתחיל להסביר לכל המון העם שירצו לעלות מה בדיוק הגבולות או לשים גדרות בתוך הר הבית

ולגבי הקורבן פסח אני חושבת שכבר ענו כאן

כמה נוח לדבר בלי להכיר בכלל את המציאות, נכון?

ובכן, גבירתי, אין אפשרות כיהודי להיכנס למקומות האסורים בכניסה.

מכיוון שהמשטרה לא רוצה שיהודים יסתובבו חופשי וישתחוו בשטח ההר לא עלינו, או חס ושלום יעיזו להתפלל מנחה, או לנופף בדגל או להניח תפילין או ליזרוק סוכריות או להרים אבנים מהריצפה, (או כל דבר אחר שחס ושלום יבעיר את המזרח התיכון, כידוע) הם קבעו מסלול שבו היהודים היו הולכים ממילא, מסלול שלא עובר בתוך העזרות, אלא מקיף אותם, וכעת לאחר הרבה שנים שככה נעשות העליות, הם פשוט מתורגלים להוביל אותנו במסלול שנקבע על ידי עולי ההר, ולא מרשים לנו לזוז ממנו ימינה שמאלה קדימה ואחורה.

זה רק לגבי הבנת המציאות, שמי שאינו עולה לא יודע, כפי שהוכיחה הגברת.

כעת, טענה הגברת שאי אפשר ללמד את כולם את המקומות המותרים בכניסה.

הדבר תמוה. למה אי אפשר?

האם כולם יודעים שאסור לחצות ברמזור אדום?

מה?! הכיצד ייתכן שכולם יודעים זאת?! עובדה.

ולעניין יותר הלכתי, האם כולם יודעים שיש איסור נידה? (כרת לא פחות מהר הבית) אז שמא נפסיק להתחתן כדי שהשכן הבור לא ייתחתן גם כן? את מבינה שיש פה משהו לא הגיוני?

ומצות רכות בפסח, יש אנשים שלא יודעים להכין? יש אנשים שעלול לצאת להם לאפות? במאפיות הגדולות, עלול גם כן לצאת לאפה במקום מצה?

אנחנו צריכים לעשות השתדלות שכולם ידעו. אנחנו לא יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שכל העולים להר הבית יעלו בטהרה, ולא יכנסו למקומות שאסור(אם הם עולים כתיירים ולא כיהודים הם מסתובבים חופשי ולא במסלול הקבוע), אבל אנחנו לא נפקיר את הר ה' בשל כך, ולא נפסיק לקיים מצוות.

המון אנשים לא יודעים מה מותר ומה אסור בשבת. הם חושבים שחשמל אסור, אבל לקטוף עלה מהעץ?! למה שיהיה אסור בכלל?

אני בטוח שבשבת האחרונה היו המון אנשים שחשבו שהם שומרים שבת, ולא ידעו שהם עוברים איסורי כרת.

אמת, הם לא התחייבו כרת. ע"מ להתחייב בכרת הם צריכים לעשות את אותה מלאכה במזיד. והם עשאוה בשוגג.

וכך גם יהיו אלה שיכלו למקומות האסורים בשוגג.

הארכתי קצת יותר מדי, אבל לא נורא.

אין מקום טכנית לכל עם ישראל בגבולות המותרים. ולשיטתך אפשר פשוט למחוק את הפסוק: "ולפני עיוור לא תיתן מכשול". יש הלכות בזה, אבל קל לך פשוט לזלזל ולהגיד מראש שאין בזה אף בעיה (וזו הסיבה שהרב מרדכי אליהו זצוק"ל, רצה להקים בית-כנסת. אני מבין שאתה לא מתרגש מהרב מרדכי אליהו זצוק"ל....)

מה הקשר?! מעולם לא היה מקום לכל עם ישראל בגבולות המותרים, וזה לא קשור לעניין היתר כניסה.

לא לשיטתי אי אפשר למחוק את הפסוק, אבל זה לא קשור במציאות בה אנחנו צריכים לקיים מצוות, ויש לנו אפשרות ללמד את עמי הארצות.

האם כבודו מסביר לאנשים שלא לאכל מצות רכות בפסח, מכיוון שחילוני יראה אותו ויחשוב שלאפות מותר לאכול בפסח?

במסכת שבועות כתוב שחכמים אמרו שהואדי בין הר הזיתים להר הבית הוא גם כן שטח ירושלים, כדי שלא יאבד שטח זה מישראל, למרות שידעו שעמי הארץ יאכלו שם קרבנות שלמים, שזה חוץ למקומו.(קרבן פסח!!!)

אז אתה יכול לומר שזה לפני עיוור, אבל כאשר עוסקים במצוות רבים, לא מתחשבים בספק עבירת יחיד.

כמובן שצריך לעשות מאמצים שלא יהיו בורים בישראל ושכולם ידעו שגם אם הדלקת את האור עם המרפק זה חילול שבת. ואף על פי כן, זה לא נכנס בגדר של לפני עיוור.

נ.ב.

אפרופו אור בשבת, אם חילוני עובר ברחוב, ורואה פתאום אורות נדלקים בבתים, הוא לא יחשוב על שעון שבת.

הנה התייחסות שלהם לעלייתו של בן גביר: "עוכר ישראל מזרחניק, מתגרה באומות, מי שעולה להר הוא רוצח של ממש" ושאר ההבלים. הבעיה היא שההבלים הללו שמקורם אינם באיזושהי סטטיסטיקה, אלא בפחד קמאי מהגויים, מהווים הבסיס לפסיקותיהם של כמה וכמה בקרב האוסרים לעלות להר: "התגרות באומות" היא הנימוק הראשי, עונש כרת הוא נימוק משני בלבד.

זה ידוע מי אלו סאטמר ומה דעותיהם

לא קשור לדיון בכלל

אפילו לכותל הם לא נכנסים אז מה הראיה מהם

ואם תשאלי את משתתפי הסרטון, החל מיצחק יוסף, תגלי נימוקים דומים

טעימה אחת בלבד: 

יצחק יוסף – ויקיציטוט

מת על במבה ושוקולדים  

וסוגים של שוקולד פרה שמשיקים בחורף, עם כל מיני מילויים. 

הסרטון הזה ביזיון, אני מקווה שהרבנים שמופיעים בו לא ידעו מה עושים עם הסרטונים שלהם.

האמת שאני לא עולה להר הבית (פעם הייתי עולה, אבל החלטתי להפסיק) אבל הסרטון הזה משדר שתפילה בהר הבית חמורה מעלייה ללא תפילה (שקיימת כבר הרבה מאוד שנים)

וגם, להתנצל מול הערבים זה משדר שאסור לעלות להר הבית כי הוא שלהם, ולא מפאת קדושתו לפי תורת ישראל 

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.