כבעל חברה, אתה יכול לקבוע מי עובד אצלך כל עוד זה לא ניכר ואין הוכחות שאתה מפלה.

אם למשל תבחר בקבלן יהודי שמעסיק רק סינים, אף אחד לא יוכל להוכיח שבכוונה נמנעת להעסיק ערבים.

פשוט צריך להפעיל שכל אם לא רוצים לחטוף תביעה.

ושוב, כל זה נכון לעסק. לאדם פרטי מותר להפלות.

עד אז הם יכולים להיות נחמדים וסחבאקים ולשתות אתך קפה ולחייך. איך כתב הערב עמית סגל: רק מפלצת שטנית יכולה לנשוך את היד שמאכילה אותה ולכבוד האירוע לחלק בקלוואות.

אתה יכול לא להכניס אותם אליך הביתה, אבל עדיין תפגוש אותם בבתי חולים בתי מרקחת תחב"צ וכו'

אף אחד לא מספר לילדים בבית ספר בכפר קאסם שכל אחד חייב להיות שאהיד.

ערבים ישראלים הצילו חיים במסיבה של 7 באוקטובר, וחלקם אפילו הקריבו את חייהם.

גיא זוהר הראה בתוכנית שלו ערבים ששולחים אוכל לחיילים.

במילואים האחרונים כל הנהגי משאית שהביאו לנו אוכל היו ערבים.

6 או 7 פעמים שמעתי מערבים שאני גיבור (בזמן שלבשתי מדים) וקיבלתי איחולים לחזור הביתה בריא ושלם.

את הספר של בן ארי, עוד לא הספקתי לקנות, אבל ממש ממליץ עליו, או על הפרודקאסט שלו - אפשר למצוא אותו בספוטיפיי.

@בייניש פתוח סתם זורק הצעה גם, או שהיית שם ויודע מה הם מלמדים?

מסיתים נגד מדינת ישראל. אני בהחלט שומע את העשרות אלפים מכריזים בהר הבית "חייבר חייבר יא יהוד" ובתור אחד שלמד היסטוריה, אני מבין מה הם רוצים לעשות לנו.

כן, למדתי היסטוריה ולמדתי את התפיסות ודרכי הפעולה, הן של התנועה האסלמית לפלגיה והן של קבוצות אחרות בחברה הערבית - מאנשים שיודעים לשמוע ולקרוא ולא נותנים לקונספציות המערביות לשכנע אותם, שכשהם קוראים לילדיהם על שם דמויות ג'הדיסטיות, כשבכל בית בעזה יש את מפת הארץ, בלעדינו ואת אל אקצא - הם בכלל מתכוונים שהם רוצים פרנסה.

ואז כשהייתי ילד, הערבים באום אל פאחם והסביבה הפכו להיות אויבים על מלא ("אירועי אוקטובר").

אז אמרתי לעצמי שזה רק הערבים ההם, בצפון הרחוק, שחיים רק עם ערבים באזור שכמעט כולו ערבי.

ואז הגיעו הפרעות, מעשי הרצח, הלינץ', הביזה והטרור של שומר חומות. פתאום זה כבר לא בצפון הרחוק, פתאום זה לא רק ערבים שחיים באזור שכולו ערבי. 

הערבים בערים המעורבות, אלה שיש להם שכנים יהודיים שהם אומרים להם שלום במעלית, אלה שמעלים לאוטובוסים שהם נוהגים בהם את היהודים שחיים בערים שלהם, אלה ששולחים את הילדים שלהם למעונות התמת שבהם נמצאים היהודים מהמשך הרחוב... הם אלה שעשו את מעשי הזוועות האלה.

חברי הכנסת שמייצגים אותם תומכים בטרור בגלוי וללא בושה, מסרבים לראות עצמם חלק מהמדינה ולדאוג לאינטרסים שלה.

אני לא חושב כמו הסטורי שבתוך כל ערבי מסתתר רוצח שרק מחכה להזדמנות (או שלא הבנתי אותו נכון?),

אבל אני בהחלט חושב שאחוז הרוצחים הפוטנציאליים שם פשוט מטורף - ובגלל שאין לי מכונה שיכולה לקרוא מחשבות, אני צריך פשוט להיזהר מכולם.

אלה לא רק בודדים, מדובר בכמויות אדירות של תומכי טרור.

אבל, מה שמתפרץ במקרים שאתה תיארת ובעוד אין ספור אירועים בארץ ובעולם מאז מוחמד ועד היום - זה לא מקרה, זה מוטמע עמוק עמוק בתרבות ובחינוך שלהם.

מה שקרה אתמול, שגרם לעמית סגל המתון לכנות אותם מפלצות - שהפועל רצח את מי שנתן לו את פרנסתו, זה לא אירוע חדש. בתרפ"ט בחברון, הם טבחו בבית הדסה, שם יום יום ערבים קיבלו טיפול רפואי חינם.

עכשיו כך מיני יקפצו לי, עם שלושה וחצי סיפורים על ערבים שהצילו יהודים - אין חולק שיש כמה כאלו. בדיוק כמו שהיו כמה כאלו בחברון בתרפ"ט, באמת היו, אבל הם בטלים בהרבה יותר משישים לאלו שהשתתפו או לפחות תמכו. גם בגרמניה הנאצית, היו כמה שהצילו יהודים, כל הכבוד להם, באמת, זה לא הופך את הגרמנים ככלל לפחות אשמים ואחראים לשואה.

צריך ללכת עם טנק לסופר. בהצלחה

אני כן אלך לבית חולים או סופר או כל מקום שיש בו ערבים, אבל אני לא אעסיק ערבים

זה שיש הרבה ערבים גם במדינת ישראל שעוינים לנו, זה לא סוד.

זה לא אומר שאין גם דברים אחרים.אתה יודע לחשוב רק בשחור לבן.

גם הדפוס חשיבה שלך בהודעה ההיא לא רציונלי בכלל.

בחיי, אתה חייב ללמוד לכתוב ולהתנסח בצורה מותאמת יותר, כזאת שלא יוצרת אנטי ותחושת זלזול.

לגופם של דברים,

להגיד ''יש הרבה אבל זה לא כולם'' זה נכון, אבל כשמישהו אחד ירצה לרצוח אותי, באותו הרגע לא יעזור לי שיש הרבה ערבים שלא עוינים אותי. מגדלי התאומים הופלו על ידי עשרות אנשים (כולל המתכננים, המממנים וכו') למרות שיש מיליארד מוסלמים שלא עשו שום דבר רע.

וכך גם לגבי טבח שמחת תורה, וכל פיגוע אחר כולל זה שהיה רק לפני יומיים.

כמו שכתבתי, אין לי יכולת לדעת מה עובר בראש של האדם מולי, אני לא יכול לדעת אם הוא מתכנן לפגוע בי או לא, לכן אני נאלץ בלית ברירה להקטין סיכונים עד כמה שניתן.

נערך

אני בהחלט לא חושב שכתבתי אז בצורה שיש ללמוד ממנה

אם מישהו מספר שההורים שלו דורשים ממנו דין וחשבון על כך שהוא עובד במשלוחים ודורשים ממנו להתבייש והוא מתוסכל מזה, הדבר האחרון שצריך לעשות זה להסביר לו כמה זה נורא לעבוד במשלוחים.

במיוחד כשעשית את זה שוב ושוב ושוב.

(לפני שלוקחים בחשבון שהתעלמת באופן מוחלט מהתכנית לעבוד בהוראה פרטית, ועל שלמדתי באופן חלקי ואני עובד באופן עצמאי על פרויקט שיכול להכניס בעתיד ולהתחיל קריירה מסוימת)

למרות שזה בכלל לא מה שכתבתי שם.

עייפתי

/flashes/1009630?utm_source=webshare&utm_medium=social&utm_campaign=share

בית ספר שמורים בו יכולים להיות מודעים לגיוס לדעא"ש ולא לרוץ באותו רגע למשטרה...

שעה קודם עלתה ידיעה על רופא בסורוקה שנשבע לדעא"ש.

(כמובן אנחנו נגד גזענות ולא מכלילים ומשוכנעים בכל נימי גופינו ונפשנו שאלו יוצאים מן הכלל וכל חבריהם ומכריהם בכלל רוקדים בכיכרות עם דגלי ישראל לקול צלילי עם ישראל חי. מה לעשות, בלי רקע ובלי הכוונה לכך ובלי חינוך בכיוון יש כמה שוטים, בודדים, חסרי הקשר חברתי-לואומי-דתי שנשבעים אמונים לתנועה שמומחית בעריפת ראשים ומשחק כדורגל איתם)

אגב, בני משפחתן הקרובים מעורבים בעסקי נשק לא חוקי ושאר פשעים מסוכנים...

כי הגירסא הראשונה שלהן היתה שהוויז בלבל אותן. מאנשים בגבעה שמעתי שמבחינתם היתחילו צעקות שערבים חדרו לגבעה.

בסופו של דבר, לא הייתי שם, אבל כאן בדקות הראשונות אתה יכול לשמוע חוויות מכלי ראשון:

"מדברים בהר" מארחים את צבי יחזקאלי • הקול היהודי

או לא,

זה לבדוק את יחס רוב האנשים בקבוצה המדוברת בסקרים ובאמירות של המייצגים,

ממילא, אם רוב האוכלוסייה גינתה את האירוע אז מדובר ביוצאי דופן, אם רוב האוכלוסייה לא גינתה ואפילו תומכת בסקרים אז כנראה שלא מדובר ביוצאי דופן.

אני פשוט נזהר, ממי שהאידיאל הלאומי שלו מרוכז בלטבוח אותי ואת כל בני עמי.

תפנימו, מדינת ישראל מזמן הפכה למקבילה של ממלכת ישראל בימי ירבעם. 

https://www.youtube.com/live/6s25iZnTnPY

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.

אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
 

אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)

השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.

האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?

אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי

החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.

והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.

כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..

לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.

לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.