כבעל חברה, אתה יכול לקבוע מי עובד אצלך כל עוד זה לא ניכר ואין הוכחות שאתה מפלה.

אם למשל תבחר בקבלן יהודי שמעסיק רק סינים, אף אחד לא יוכל להוכיח שבכוונה נמנעת להעסיק ערבים.

פשוט צריך להפעיל שכל אם לא רוצים לחטוף תביעה.

ושוב, כל זה נכון לעסק. לאדם פרטי מותר להפלות.

עד אז הם יכולים להיות נחמדים וסחבאקים ולשתות אתך קפה ולחייך. איך כתב הערב עמית סגל: רק מפלצת שטנית יכולה לנשוך את היד שמאכילה אותה ולכבוד האירוע לחלק בקלוואות.

אתה יכול לא להכניס אותם אליך הביתה, אבל עדיין תפגוש אותם בבתי חולים בתי מרקחת תחב"צ וכו'

אף אחד לא מספר לילדים בבית ספר בכפר קאסם שכל אחד חייב להיות שאהיד.

ערבים ישראלים הצילו חיים במסיבה של 7 באוקטובר, וחלקם אפילו הקריבו את חייהם.

גיא זוהר הראה בתוכנית שלו ערבים ששולחים אוכל לחיילים.

במילואים האחרונים כל הנהגי משאית שהביאו לנו אוכל היו ערבים.

6 או 7 פעמים שמעתי מערבים שאני גיבור (בזמן שלבשתי מדים) וקיבלתי איחולים לחזור הביתה בריא ושלם.

את הספר של בן ארי, עוד לא הספקתי לקנות, אבל ממש ממליץ עליו, או על הפרודקאסט שלו - אפשר למצוא אותו בספוטיפיי.

@בייניש פתוח סתם זורק הצעה גם, או שהיית שם ויודע מה הם מלמדים?

מסיתים נגד מדינת ישראל. אני בהחלט שומע את העשרות אלפים מכריזים בהר הבית "חייבר חייבר יא יהוד" ובתור אחד שלמד היסטוריה, אני מבין מה הם רוצים לעשות לנו.

כן, למדתי היסטוריה ולמדתי את התפיסות ודרכי הפעולה, הן של התנועה האסלמית לפלגיה והן של קבוצות אחרות בחברה הערבית - מאנשים שיודעים לשמוע ולקרוא ולא נותנים לקונספציות המערביות לשכנע אותם, שכשהם קוראים לילדיהם על שם דמויות ג'הדיסטיות, כשבכל בית בעזה יש את מפת הארץ, בלעדינו ואת אל אקצא - הם בכלל מתכוונים שהם רוצים פרנסה.

ואז כשהייתי ילד, הערבים באום אל פאחם והסביבה הפכו להיות אויבים על מלא ("אירועי אוקטובר").

אז אמרתי לעצמי שזה רק הערבים ההם, בצפון הרחוק, שחיים רק עם ערבים באזור שכמעט כולו ערבי.

ואז הגיעו הפרעות, מעשי הרצח, הלינץ', הביזה והטרור של שומר חומות. פתאום זה כבר לא בצפון הרחוק, פתאום זה לא רק ערבים שחיים באזור שכולו ערבי. 

הערבים בערים המעורבות, אלה שיש להם שכנים יהודיים שהם אומרים להם שלום במעלית, אלה שמעלים לאוטובוסים שהם נוהגים בהם את היהודים שחיים בערים שלהם, אלה ששולחים את הילדים שלהם למעונות התמת שבהם נמצאים היהודים מהמשך הרחוב... הם אלה שעשו את מעשי הזוועות האלה.

חברי הכנסת שמייצגים אותם תומכים בטרור בגלוי וללא בושה, מסרבים לראות עצמם חלק מהמדינה ולדאוג לאינטרסים שלה.

אני לא חושב כמו הסטורי שבתוך כל ערבי מסתתר רוצח שרק מחכה להזדמנות (או שלא הבנתי אותו נכון?),

אבל אני בהחלט חושב שאחוז הרוצחים הפוטנציאליים שם פשוט מטורף - ובגלל שאין לי מכונה שיכולה לקרוא מחשבות, אני צריך פשוט להיזהר מכולם.

אלה לא רק בודדים, מדובר בכמויות אדירות של תומכי טרור.

אבל, מה שמתפרץ במקרים שאתה תיארת ובעוד אין ספור אירועים בארץ ובעולם מאז מוחמד ועד היום - זה לא מקרה, זה מוטמע עמוק עמוק בתרבות ובחינוך שלהם.

מה שקרה אתמול, שגרם לעמית סגל המתון לכנות אותם מפלצות - שהפועל רצח את מי שנתן לו את פרנסתו, זה לא אירוע חדש. בתרפ"ט בחברון, הם טבחו בבית הדסה, שם יום יום ערבים קיבלו טיפול רפואי חינם.

עכשיו כך מיני יקפצו לי, עם שלושה וחצי סיפורים על ערבים שהצילו יהודים - אין חולק שיש כמה כאלו. בדיוק כמו שהיו כמה כאלו בחברון בתרפ"ט, באמת היו, אבל הם בטלים בהרבה יותר משישים לאלו שהשתתפו או לפחות תמכו. גם בגרמניה הנאצית, היו כמה שהצילו יהודים, כל הכבוד להם, באמת, זה לא הופך את הגרמנים ככלל לפחות אשמים ואחראים לשואה.

צריך ללכת עם טנק לסופר. בהצלחה

אני כן אלך לבית חולים או סופר או כל מקום שיש בו ערבים, אבל אני לא אעסיק ערבים

זה שיש הרבה ערבים גם במדינת ישראל שעוינים לנו, זה לא סוד.

זה לא אומר שאין גם דברים אחרים.אתה יודע לחשוב רק בשחור לבן.

גם הדפוס חשיבה שלך בהודעה ההיא לא רציונלי בכלל.

בחיי, אתה חייב ללמוד לכתוב ולהתנסח בצורה מותאמת יותר, כזאת שלא יוצרת אנטי ותחושת זלזול.

לגופם של דברים,

להגיד ''יש הרבה אבל זה לא כולם'' זה נכון, אבל כשמישהו אחד ירצה לרצוח אותי, באותו הרגע לא יעזור לי שיש הרבה ערבים שלא עוינים אותי. מגדלי התאומים הופלו על ידי עשרות אנשים (כולל המתכננים, המממנים וכו') למרות שיש מיליארד מוסלמים שלא עשו שום דבר רע.

וכך גם לגבי טבח שמחת תורה, וכל פיגוע אחר כולל זה שהיה רק לפני יומיים.

כמו שכתבתי, אין לי יכולת לדעת מה עובר בראש של האדם מולי, אני לא יכול לדעת אם הוא מתכנן לפגוע בי או לא, לכן אני נאלץ בלית ברירה להקטין סיכונים עד כמה שניתן.

נערך

אני בהחלט לא חושב שכתבתי אז בצורה שיש ללמוד ממנה

אם מישהו מספר שההורים שלו דורשים ממנו דין וחשבון על כך שהוא עובד במשלוחים ודורשים ממנו להתבייש והוא מתוסכל מזה, הדבר האחרון שצריך לעשות זה להסביר לו כמה זה נורא לעבוד במשלוחים.

במיוחד כשעשית את זה שוב ושוב ושוב.

(לפני שלוקחים בחשבון שהתעלמת באופן מוחלט מהתכנית לעבוד בהוראה פרטית, ועל שלמדתי באופן חלקי ואני עובד באופן עצמאי על פרויקט שיכול להכניס בעתיד ולהתחיל קריירה מסוימת)

למרות שזה בכלל לא מה שכתבתי שם.

עייפתי

/flashes/1009630?utm_source=webshare&utm_medium=social&utm_campaign=share

בית ספר שמורים בו יכולים להיות מודעים לגיוס לדעא"ש ולא לרוץ באותו רגע למשטרה...

שעה קודם עלתה ידיעה על רופא בסורוקה שנשבע לדעא"ש.

(כמובן אנחנו נגד גזענות ולא מכלילים ומשוכנעים בכל נימי גופינו ונפשנו שאלו יוצאים מן הכלל וכל חבריהם ומכריהם בכלל רוקדים בכיכרות עם דגלי ישראל לקול צלילי עם ישראל חי. מה לעשות, בלי רקע ובלי הכוונה לכך ובלי חינוך בכיוון יש כמה שוטים, בודדים, חסרי הקשר חברתי-לואומי-דתי שנשבעים אמונים לתנועה שמומחית בעריפת ראשים ומשחק כדורגל איתם)

אגב, בני משפחתן הקרובים מעורבים בעסקי נשק לא חוקי ושאר פשעים מסוכנים...

כי הגירסא הראשונה שלהן היתה שהוויז בלבל אותן. מאנשים בגבעה שמעתי שמבחינתם היתחילו צעקות שערבים חדרו לגבעה.

בסופו של דבר, לא הייתי שם, אבל כאן בדקות הראשונות אתה יכול לשמוע חוויות מכלי ראשון:

"מדברים בהר" מארחים את צבי יחזקאלי • הקול היהודי

או לא,

זה לבדוק את יחס רוב האנשים בקבוצה המדוברת בסקרים ובאמירות של המייצגים,

ממילא, אם רוב האוכלוסייה גינתה את האירוע אז מדובר ביוצאי דופן, אם רוב האוכלוסייה לא גינתה ואפילו תומכת בסקרים אז כנראה שלא מדובר ביוצאי דופן.

אני פשוט נזהר, ממי שהאידיאל הלאומי שלו מרוכז בלטבוח אותי ואת כל בני עמי.

תפנימו, מדינת ישראל מזמן הפכה למקבילה של ממלכת ישראל בימי ירבעם. 

https://www.youtube.com/live/6s25iZnTnPY

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.