זה חמור מאוד,

שים לב שזה לא במדינת ישראל אם זה קרה לפני, זה בארץ ישראל.

אפילו היו בחירות פעם למי מייצג את הישוב היהודי בארץ ישראל.

אבל פעם לכל קבוצה היה עיתון משלה ו0 חשיפה למה קורה במקומות אחרים.

בימינו מאוד אוהבים להבדיל בין ערוץ 14 לערוץ 13 או ynet.

אתה צודק שכיום ההפרשים בין הקבוצות קטנים בהרבה

או אפילו גר בכינרת ב1912?

דיברת על כך שעכשיו יש שלטון יהודי ואז היה, אם כי ברור שמדובר בשלטון שונה לחלוטין. אז הבנתי את דבריך באופן שגוי מקודם, מחילה

לא קרה רק על רקע עדתי נחלים – ויקיפדיה 

לא מסרנו חלקים מארץ ישראל לגויים, אבל כאן היה מדובר בגירוש לכל דבר.

תושבי בארי לא רצו שנצרים תשב בתוך אוכלוסייה ערבית, אבל היו מוכנים לקבל אותם אליהם. חלק מתושבי גוש קטיף גרים בדרום עוטף עזה.

בכרם שלום יש קהילה דתית גדולה וחצי מהתושבים הצביעו ט.

אבל במקרה הזה יהודים גירשו מאדמתם יהודים אחרים שלא באו להם טוב בעין.

אבל הדבר היותא חמור בו, היה עצם החרבת עשרים וחמישה ישובים והפקרת השטח לאויב, תוך רמיסת מצוות ישוב הארץ ועבירה על לא תחונם, בזה היה גם נטישת ערכי הציונות הבסיסיים ביותר. על הדרך גם היתה הפקרת דם ישראל (כדברי הרמטכ"ל דאז: "רוח גבית לטרור") מהפיגועים באותה שנה ועד טבח שמחת תורה.

ההסברה אז מאוד גמגמה ולפחות חלק מהדוברים התמקדו סביב הנושא הפרטי, אפ' הכלכלי. מו"ר הרב יאיר גזבר הזהיר אותנו חזור והזהר, שלא תהיה עלינו טענה של "בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם מחיתם".

שהוא מסירת שטח לאויב.

וכמו שכבר ציינתי לפתית שלג, תושבי בארי לא רצו שנצרים תשב בתוך אוכלוסייה ערבית, אבל היו מוכנים לקבל אותם אליהם. חלק מתושבי גוש קטיף גרים בדרום עוטף עזה.

בכרם שלום יש קהילה דתית גדולה וחצי מהתושבים הצביעו ט.

אבל במקרה הזה יהודים גירשו מאדמתם יהודים אחרים שלא באו להם טוב בעין.

הדוגמא שהבאת מכרם שלום אינה קשורה לעניין. כרם שלום, כמו שלל ישובים חילוניים ביש"ע ובקווי העימות על הגבולות, הבינו שאם הם רוצים התפתחות, הם צריכים (אחרי עשרות שנים של שמירה על חברה ספציפית מאוד, אפשר להבין זאת) לפתוח את השערים לבני הציונות הדתית. זה ממש לא קשור לעניין.

 דובר על משפחות בודדות, היו בריונים שביצעו את זה. להנהגת הישוב לא היו כוחות ביטחון מסודרים, בקושי ההגנה שהיתה עוד בחיתולים.

זה שהביאו תימנים לכנרת זה כבר מוזר, הם לא מבינים בחקלאות אלא הם מבינים בהרבה דברים אחרים.

הם גם הצליחו לגרש אותם למרות שהיו רבים מהם וקדמו להם.

אין ספק שאנשי המושבות והקבוצות היו יותר דומיננטיים מהתימנים, ממילא הם הצליחו לדחוק אותם. ההנחות על התנהלות ממסדית הם הוצאת שם רע (ודאי כשבכותרת כתבת 'במדינת ישראל' שהקורא שלא טורח על הפרטים, משוכנע שיש טענות נגד המדינה, למרות שהיא עדיין לא קמה!) עד שיוכח אחרת, אם יש לך הוכחה שהממסדים הם שעשו זאת, תביא אותה!

https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/mizrachit/2020-07-15/ty-article/0000017f-ef2a-ddba-a37f-ef6e64410000

יכולת להגיע לזה בעצמך, זה קישור שמופיע בתוך הערך בויקיפדיה אליו הוספתי כבר קישור.

אגב, ציינתי בפירוש שזה משהו שקרה לפני קום המדינה 

יש כאן בדיוק את מה שאני תיארתי - קבוצה יותר דומיננטית, שדוחקת קבוצה פחות דומיננטית.

זה שהיה יחס גזעני - היה, לא על זה הוויכוח. אבל זה בוודאי לא 'מדינת ישראל' שהוקמה שנים רבות אח"כ וגם אין שם שום מידע שאומר שמי שנישל אותם מאדמתם, זה הנהגת הישוב היהודי בארץ.

בגדול התפקיד של תנועה מיישבת אז, הוא להציע שטח וקצת לעזור.

נ.ב.

לגבי הטענה שם על דחיפת צורפים ואורגים לחקלאות, זה מה שהיה אז בארץ. לנו זה נשמע הזוי היום, אבל אז עולים הלכו מעצמם או נשלחו לחקלאות בהמוניהם, גם אם הם הגיעו מאירופה עם תארים אקדמאים ומקצועות חופשיים. זה נחשב שיא ההגשמה הציונית.

ואגב שוב אזכיר לך, שאם נסתכל על האיזור של הכנרת, התימנים היו רוב ועלו מספרית על הקיבוצים. אז איך הקיבוצים הצליחו לגרש אותם ללא גיבוי מלמעלה?

לא כל דבר עובד דרך ההנהגה, אם יש לך ראיה, אשמח לראות

שמעתי מכמה זקנות שהתנדבנו בבית אבות .. קורע לב

לא הייתה אף חטיפה. קונספירציות אפשר להפריך בקלות, בייחוד בעידן של רשת האינטרנט. היכן אותם אלפי התינוקות השחומים שכביכול נמכרו לאמריקאים עשירים? מה מפריע לחסידי הקונספירציה להקים עמוד בפייסבוק, לחלק ערכות לבדיקת דנ"א לכל מבוגר שחום עם הורים לבנים ולתבוע למדינת ישראל את הצורה?

ועוד לא דיברו לשינוי שחל בזיכרונותיהם של אותן סבתות תימניות (מה שמתואר היטב ב"א.א. קונספירציות"): שנות ה-60, "יחיא המסכן שלי היה חולה מאז שנולד, לקחו אותו לבית חולים, שם הוא נפטר", שנות ה-90: "יחיא שלי היה בריא כמו שור, קלגסי המשטרה קרעו אותו מידיי".

סבתא שלי תימנייה, וניסו לחטוף מאמא שלה (סבתא רבתא שלי, שנפטרה לפני כמה שנים) את הילדה שלה. על מה אתה מדבר? זה מזכיר לי את התיאוריות שכדור הארץ מרובע ונאס"א עובדים על כולנו....

לא בארץ ולא בחו"ל, בייחוד בארה"ב עם חוקי ההפרדה הגזעית דאז. לסבתא שלך יש דמיון עשיר. בבקשה:

יתומי תימן

https://aaconspiracies.wordpress.com/2018/07/17/%d7%94%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a4/

אני לא יודע מה היה האינטרס שלהם, אולי למכור אותם לעבדות באמריקה או משהו, אולי הם היו חשוכי ילדים ורצו ילד לא משנה באיזה צבע הוא, אבל בפועל זה מה שקרה. סבתא שלי לא מדמיינת, הקונספירטורים האלו מקריצים ומכחישים את המציאות.

עובדה שעד היום לא בא אף ילד ואמר חטפו אותי...אני לא דומה למשפחה שלי...

גם בוועדות שהיו בכנסת לא היו הוכחות מבוססות של התימנים...

בבקשה:

התחברות לפייסבוק | פייסבוק

השתיקו אותם חזק מאוד

איימו עליהם

תראי מה עשו לרב עוזי

את לא מבינה שהיה מאפיות של הממשלה?

איך אפשר מולם..

עובדה שלקח שנים לחשוף את הפרשה ועדיין יש אנשים שלקחו חלק לכן הכל מושתק

משפחות שלמות נקרעו בגלל אותם סיפורים

יש לזה השלכה עד היום .

אני מכירה זוג שההורים עד היום בריב

בגלל שחטפו לאבא את הילדה שלו.. לא חזרה מהגן עד היום.

ואני מכירה עוד מישהי מאוד מאוד חדה שאמרו לה שהילדה שלה נהרגה .. (כולה היה לה חום) והיא השתוללה ואיימה והבינה שמנסים לחטוף אותה , עד שמצאה את הילדה של בחדר אחורי בבית חולים חיה נושמת שהאחות עושה לה צמה

אז עדיף שתשתוק

תתחילו לקרוא מסמכים במקום להאמין לסבתות פרימיטיבית. כן, אני חצוף וחותר לאמת.

הבעייתיות של הזיכרונות או להאמין למשפחות – אבל מה קורה שהמשפחות סותרות את עצמן? | א.א. קונספירציות

המצב שלך באמת נוראי אם אתה מאמין לודעות השטותיות האלו.

תכף תגיד שגם ועדות החקירה שיעשו על ה7 באוקטובר הן לגמרי אמת ללא שום רבב.

אתה עוד אומר לאנשים לפקוח את העיניים? טול קורה מבין עיניך ותתעור מהתרדמת שאתה נמצא בה נשמה אתה לא יודע איפה אתה חי ומי מנהל פה את העניינים

לכן וועדת ממלכתית אינה מספקת את החושדים במדינה.

היו מספר נציגים שרצו לחקור שלא מטעם המדינה.

לרובם התייחסו כאל משוגעים

(ואני לא מדבר על עוזי משולם שנקט נקט באלימות. אני לא מצדיק את זה. אבל יכול להבין למה הוא עשה את זה - ושוב. אני לא מצדיק)

אתה יודע, כשיש לי בחירה למי להאמין, לסבתות או לאנשים בממשלה שכל יום או יומיים נחשפות פרשיות שחיתות, במיוחד כאן כשיש כ"כ הרבה עדויות וראיות, ברור לי למי אני מאמין.

אל תאמין לסבתות, תלמד מסמכים. 

אתה חושב שיש תוקף משפטי למה שכתוב שם?

היה שם באלגן שלם

זה לא סותר שהיו ילדים חיים שלא חזרו 

ב.זה שאתה טוען שלא רצו אותם כי הם היו חומים , לא כל התמנים חומים ו.ג כבר ירד לך ה"תוקף " , נראלך שזה שהם לא היו בהירים , זה תוקף משפטי?

בבקשה

יהודה קנטור 

לך תשב עם אותם אנשים. . יביאו לך תמונות של אנשים שהיו ואינם אפילו לא קברו אותם וזה לא היה רק לתמנים.

אני שואל שוב:

1. מדוע לא היה ביקוש ל-500 יתומים חוקיים  שהועלו מתימן?

2. בעידן האינטרנט וערכות לבדיקת דנ"א ב-20 דולר, היכן אותם אלפי התינוקות החטופים?

3. מה עם המסמכים שנונה דולברג עברה עליהם בקפידה ומצאה שכל ה"חטופים" שמספרים את סיפורם, ננטשו ואומצו כהלכה?

אני מבין שמאוד קורץ לציבור הדתי-לאומי להאמין בסיפורי החטיפות ובבן גוריון הרשע שגזז פאות ומכר ילדים למיליונרים בארה"ב, אבל רבאק, אנחנו בעידן האינטרנט, הכול עבר דיגיטציה וזמין לבדיקה נוספת.

והכי מצחיק שאתה בטוח שאתה צודק כי "קראת באינטרנט בדור המדיה" , חילנו פה את התימנים, וזה לא אני אומר..אם אתה כל כך כל כך אוהב עדויות ואינטרנט בקלות אתה יכול למצוא עדויות למצב הרוחני העגום שהממשלה דאז כפתה על התימנים ואם לא אני אשלח לך דבר איתי.

אם לא היייתה קורית פה השואה הרוחנית הזאת מי יודע איזו תורה ענפה הייתה היום לעם ישראל אבל לצערינו חילנו את הצעירים התימנים, ועל זה יבוא איתם חשבון בורא עולם זה לא לנו לשפוט, אבל להגיד שהדברים שקר? הס מלהזכיר. מצרף לך סרטון של שרגא שמידלר בנושא

לפחות 2 סיפורים על ניסיון חטיפה מאומתים

לא סיפורי פוגי צד שלישי.

שניהם קרובי משפחה שלי

אחד לא תמני אבל כן עדות המזרח

בשניהם הילד היה חולה מאוד

הרופאים לקחו את הילד לבית חולים

אחרי שבוע הודיעו למשפחה שהילד נפטר

המשפחה ביקשה את הגופה. אמרו שלא אפשרי לקבל כי כבר קברו את הגופה. ובאחד מהם הראו למשפחה ממש קבר

אחרי שהמשפחה עשו בלאגן ואיימו על חייהם של הרופא/האחות. (דבר שאני ממש מתנגד לו. אני נגד אלימות בכללי ובמיוחד נגד צוותים רפואיים)

פתאום אמרו שיבדקו שוב והילד חזר אחרי כמה ימים

בשניהם מדובר בילד קטן. בן שנה+-

ועוד פעם. לא סיפורים ממעגל שלישי.

בשניהם שמעתי את הסיפור ממקור ראשון ממש.

וכמוני. יש אלפי סיפורים דומים שחברים שלי שמעו ממקור ראשון מהמשפחה שלהם.

אז להגיד שלא היו חטיפות?

שסיפרו סיפורים מאוד משכנעים. תקראו את נונה דולברג, היא עברה על עשרות מקרים של "חטיפות", כולל נבירה בארכיונים. הכול להד"ם, אימהות צעירות שנכנסות להריון, נוטשות את התינוק, והוא מאומץ לפי חוקי מדינת ישראל

במקרה של קונספירציית החטיפות יש תיעוד רב המצביע על היותה של תאוריית הקשר שקר גמור. כל זה מול סבתות נבערות שלפני 70 שנה אמרו א' ולפני 30 שנה החלו לומר ב'.

בישראל מדליפים כל דבר. יאללה, איפה מחירונים, פרוטוקולים סודיים, תכתובות עם מאמצים בחו"ל?

אלא מספר מועט של מסמכים שאין הוכחה אמיתית לתאריך כתיבתם. שהם לא נגישים לציבור ואף אחד לא יכול לאמת מי כתב אותם ובהוראת מי.

בעבר גם שמעתי סיפורים על חטופים אמיתיים שאחרי עשרות שנים נפגשו במקרה. לאחר חשד שאחד מהם נחטף. ביררו מול האמא והתברר שאמת המקרה

והדבר אומת ע"י בדיקות גנטיות

לצערי אינני זוכר את שמם

כל המסמכים שהיא איתרה (מדובר בארבעים פוסטים לפחות), זמינים לציבור הרחב.

לחטוף המדומה הרבה יותר נוח להאמין בתיאוריות קשר מאשר להודות שאימו הביולוגית נטשה אותו.

אלא רק מקרה של פעוט שמת

וקם לתחיה

ואומנם לא במשפחה הקרובה

יש עוד סיפור דומה על פעוט שמת וקם לתחיה

רק שממש היה לו קבר

ועוד סיפור (גם ממקור ראשון) על תינוק שמת בלידה.

ולמחרת קם לתחיה.

כולם קמו לתחיה אחרי שההורים עשו בלאגן גדול. מאוד גדול.

אז או שהרופא/אחות בדרגת משיח מחיה מתים

או שהם התכוונו לעשות משהו עם הילדים.

או שכולם סיפרו לי סיפורי פוגי.

אני בוחר ב2

אתה חושב שסיפורי פוגי. זכותך

ולצערי יש עוד הרבה סיפורי זוועות מראשית המדינה שרימו את העולים (בעיקר עדות המזרח ותימן) אולי גם זה סיפורי פוגי.

סבא שלי סיפר שהוא הלך להציל את אחותו מבית חולים ולא רצו לתת לו להיכנס אז הוא חפר מתחת לגדר ולקח אותה..ואח שלו נעלם להם כשעלו..

המדינה כבר הכירה ומוכנה לשלם להם וכבר שילמה חלק על החטופים, לא שהכסף שווה משהו אבל אפילו המדינה מכירה בזה, ואתה אומר שלא היו? אם תרצה אני יכול לעשות לך סבב באיזור שלי באהבה שקצת יפקחו לך העיניים 

@ט'

@נפשי תערוג

הדיון מוצה ברובו, והגיע למקום שבכלל לא רציתי שיגיע אליו.

פורסמה כתבה על נושא דומה.

אבל מוזכרת פרשת החטיפה כדרך אגב.

'https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/16306142

הילד יודע שהוא מאומץ

וגם ההורים שלו מודים שהוא מאומץ.

הטענה שהוא לא נמסר לאימוץ מרצונם של ההורים

אלא ע"י חטיפה כזאת או אחרת (החל מטענות על מוות שלו ועד קביעה שהמשפחה לא יכולה לגדל אותו מטעמים כאלה ואחרים)

ורק בשביל שתבין את הפלונטר,

ולתבוע את מדינת ישראל לא בדיוק אפשרי.

א.לך תוכיח שלא מסרת אותו מרצונך. שאפילו תעודות פטירה לא נתנו לעולים. אלא אמירה סתמית. הוא מת. בלי לקבל גופה. בלי קבר. בלי כלום.

לדוג' במרוץ השנים גילנו שחלק מהדודים שלי לא נרשמו בכלל כילדים של סבא וסבתא. (תוקן שהיה צריך לעשות צוואה לירושה)

אז גם לך תוכיח שהיה לך ילד.

ב. ניצלו את העולים כדי להחתים אותם על מסמכים בלי שהם מבינים על מה הם חותמים (ואת זה אני מאשר ממקור ראשון. לסבא שלי עיברתו את שם המשפחה שלו בגלל שהוא לא ממש הבין את הפקיד עליה. לאחיו יש שם משפחה שונה משלו.

סיפור לא נעים גם סבתא של אישתי מספרת)

ככה שיכולים להוציא לך מסמך שחתמת מיוזמתך להעביר את הילד לקיבוץ/משפחה אומנת וכו'.

למרות שאין לך מושג על מה מדובר.

ג. וכמו הפלונטר של ועדה חקירה ממלכתית. כדי לתבוע את מדינת ישראל. צריך להתשמש בבית דין של המדינה.

ולצערנו. כמו שאנחנו רואים במרוץ השנים. הוא לא באמת אובייקטיבי.

יחד עם זאת, לא היו חטיפות לצורך אימוצים. זאת מסיבה מאוד פרוזאית: אחרי השואה לא היו חסרים ילדים לבנים ומאידך, לא היה ביקוש לילדים שחומים. שוב, אותה נונה דולברג עקבה אחרי כמה וכמה מקרים של 'קורבנות החטיפה הממוסדת' וגילתה אימהות צעירות שנכנסו להריון מבלי שרצו וכו'.

פעם לפני שנים שאלתי חבר, לא סתם אלא חברותא, אם הוא רוצה לטייל בבין הזמנים. הוא סירב שלא בא לו. וכששאלתי אותו "הרי אתה כן יוצא לטיולים כי הנה הלכת עם ההוא ועם הזה", אז הוא ענה שיש חברים לטיולים ויש חברים לחברותא.
 

מיותר לציין שמחקתי אותו מחיי, ולו רק בגלל חוסר הטאקט לחשוף את היחס הזה.

מאחל לך שתמצא אנשים שראויים לחברות שלך. בעז"ה תלך לקודקוד, תמצא קבוצות חדשות, חייך ישתפרו בעז"ה.

אלא לדבר על כך;

הייתי כל כך שמח לו היית מודיע לי שהתארשת...

די נפגעתי כשלא שיתפתם אותי בטיול. כחברים טובים, ציפיתי שתשתפו אותי...

ככה. בלי להטיח. רק לבטא את אכזבתך וכאבך.

ותראה למה זה יוביל;  

תראה, יכול לקרות מצב כזה, כשיש כמה אנשים כשלא לכל אחד יש אותה תכנית

ואז צריך ללהטט, וזה די מעייף....כדאי לך לברר. עם כל אחד יכול לקרות מצב כזה.

אם מדברים על זה, המתח יורד, הדברים מתבהרים, ולפעמים רואים את הדברים

אחרת, ואפשר לסלוח. והם יכולים לעשות תשובה וללמוד להתחשב יותר. לא?

במצבים כאלה, הכי קל וטבעי לחשוב על האפשרות הראשונה: שהחברים שלך פשוט אנשים רעים ובוגדניים.

 אם זה שרשור פריקה זה לגמרי מובן, ואתה מוזמן להתעלם מהאפשרות השנייה.

אבל יש גם אפשרות אחרת: יכול להיות שמבחינתם הכל בסדר והם אוהבים אותך, אבל התפיסה שלכם לגבי מהות הקשר היא שונה. מבחינתם אתה אולי חבר חמוד, זורם וכיפי, אבל לא מעבר לזה – בעוד שמבחינתך הם היו הבסטיז שלך. חוסר ההדדיות הזה הוא המקום שבו נוצר הפער הכואב.

בנקודה הזו עומדות בפניך כמה אפשרויות:

האחת: להיפגע, לנתק איתם קשר ולחפש חברים חדשים ולקחת בחשבון שגם קשרים עם חברים אחרים יכולים להיות לא הדדים במיוחד.

השנייה: להבין שזה המקום שלהם בחייך, ופשוט לא לצפות מהם ליותר...

לגבי החבר שהתארס – רק רציתי להזכיר שיש אנשים שכשהם נכנסים לקשר רציני או מתארסים, הם שוכחים מכל העולם ושקועים בבן/ בת הזוג שלהם.

 זה ממש לא אומר שהבעיה היא בך. יש סיכוי סביר מאוד שפרק זמן מסוים אחרי החתונה, הוא ייזכר בחברים הטובים שזנח מאחור וינסה לחדש את הקשר (אם כי בד"כ קשר עם חבר נשוי הוא לרוב שונה משמעותית מקשר עם חבר רווק או גרוש).

מאחלת לך שתמצא בקרוב זוגיות ואהבת אמת (אם אתה בקטע), ושתזכה לחברים טובים, נאמנים ובעיקר – הדדיים.

ולגבי קודקוד, מכירה כמה בחורים משם ובסך הכל יש שם חברה נחמדים ממש, אבל לא כולם שם מכירים לגמרי את כולם, נראהלי תלוי בסגנון...

אבל זו הזדמנות חדשה בסך הכל.

ייתכן שזה פשוט לא הסתדר איכשהו....

וגם, מחפש אהבה, אחותי! עצמי ובשרי! הודיעה לי על אירושי בנה , בבוקר אחרי (אם אני לא טועה)

קיבלתי הלם. גם לידת הנכד הראשון נודע לי מבלי שידעתי שכלתה מצפה.

אבל אני כן אמרתי לה, שעין הרע או לא עין הרע, כאחות אני מצפה שתהיי יותר גלויה, כי זה מעליב.

וזה הסתדר, תודה לקל. היא לא אומרת לי על החודש הראשון...אבל גם לא בבום, אחרי שהרך הנולד

הגיע out of the blue....

אז יש כאן אולי נקודה נוספת לקחת בחשבון: יש אנשים שמאוד חוששים מקנאה, עין הרע...

הרי אין ברכה אלא במה שסמוי מן העין...

יכול להיות דווקא מאוד מעניין מדוע לא שיתפו אותך בשני המקרים. ותמיד, תמיד -

למרות שקל יותר להיפגע ולהשתבלל ולהיסגר,  כדאי לפתוח את מה שפוגע ומכאיב -

לפחות עבורנו; שנדע שעשינו דבר מה כדי לברר את הדברים. אחרת נשארים מצולקים

ואנחנו המפסידים מזה ראשונים. לא החברים (זו כבר הבעיה שלהם).

בל נשכח שכולנו רק בני אדם, אחרי הכל. מי שאף פעם לא מאכזב....נו, אתה

יודע מיהו.

נשמח לשמוע מה קרה לאחר שדיברת.

שבת שלום!

אתה צודק!

אבל טוב לדעת מי יש סביבנו באמת גם אם זה מאוד כואב..

בכל אופן אני בחיים לא שומרת בבטן אומרת מה יש לי (בלי התלהמות) וממשיכה הלאה בחיי

בדכ 2 אופציות

יש סיבה והיגיון מניח את הדעת

אין סיבה ואז הם או מתנצלים ולוקחים להבא או שזה לא מתאים הקשר הזה ודרכנו מתפצלות

אבל לפחות הלב נקי

לא מאמינה ב'חבר אמת'

קשרים בנויים על אינטרסים

על תן וקח

זה טבע של בני אדם

ואין מה לצפות להדדיות רק בגלל שאתה נותן אהבה

אנשים אוהבים לנסוע ולטייל עם מי שזורם להם

ולא עם כל אחד שהם בקשר איתו

גם אם הוא לכאורה קשר טוב

מה שהכי חשוב בחברות

זו מודעות

מה הקשר נותן ומה הוא לוקח

האם זה קשר טוב והאם הוא שווה

והמשפט האחרון די נכון

אנשים עסוקים בעיקר עם עצמם

וזה לא ממש רע

לדאוג לעצמך

כי אז אתה מרגיש טוב והכל יכול לעבוד יותר טוב

זה באמת מעניין להיכנס לראש הזה- כאילו, הם ראו את החברות שלנו שונה משלי.

אבל זה הכי מבאס, כי אני חשבתי שזה הדדי. אני לא חושב שהם אנשים אטומים. דווקא הם אנשי נפש, וזה סוג של משבר... "משיח השם אשר אמרנו בצילו נחיה בגויים" כזה.

באמת יש פה עוד שאלה ענקית האם חבר הוא בנוסף לחיי נישואין או רק סוג של תחליף זמני [פה הדעות שלכם חלוקות].

ומעל הכל, באמת מה שהכי קשה לי זה ההבנה שאין ידיד אמת בעולם הזה. אדרבה, אם מישהו מצא שייעדכן אותי זריז איך כי אני לא שורד.

בקשר לחבר הגרוש, זה באמת ממש מעניין. כי יש אנשים שקשה להם עם מחוייבות אפילו מינורית. אז אולי כשאני נתתי לו אז הכל היה טוב, וברגע שאני רוצה להיתרם מהקשר פתאום הוא נסגר [אמרתי לו את זה, הוא לא הכחיש].

מי שיכול לעשות סדר בבלאגן - תודה מראש

ציפיות יש רק לכריות.

מה שהיה גם אם נגמר או השתנה לא בהכרח לא היה אמיתי.

אני כן מאמין בחברי אמת אבל לא בהכרח במובן של best friends forever.

ברור שאת כל אחד מעניין בעיקר הוא עצמו, זאת נקודת המוצא.

ועדיין אפשר להוציא מזה הרבה, גם אם פחות ממה שמצפים.

נחלת

נקדימון

@שפלות רוח 

ברמה הספרותית @צדיק יסוד עלום ו @סופר צעיר 

אבל אני אוהב לקרוא את טיפות-של-אור בעניינים תורניים, ואני חושב שגם ארץ-השוקולד. שניהם בעלי ידע רחב ומעמיק.

השאלות של זיויק מעניינות ומעוררות בדרך כלל, אבל אני לא אוהב את העובדה הוא עצמו לא מוסיף גם את דעתו שלו.

חתול-זמני מסקרן אותי גם כן. יש סגנון ייחודי לבחור הזה...

@חתול זמני שנון ומסקרן

@די שרוט בפעמים הנדירות שמפציע בפורום שורט לי את המוח מבפנים 😂

 אני אוהבת את הלוגיקה של @לגיטימי 

@נחלת סבתוש חמודה 💗

ובאופן כללי יש כאן הרבה חברה טובים ונחמדים ואין לי כוח להמשיך לתייג

מה יגרום לי ללכת לקצה השני? שאני אראה צורך לאזן

כלום לא ישנה את דעתי.

הרצון שלי לחיים פשוטים

אבל עם השנים צצו הזדמנויות ודברים מעניינים

שעשו אותם לפעמים יותר סוערים

וזה נותן הרבה עניין ומשמעות בחיים

כשזה מתאים בקצב 

בנויים

מתנועות

תהליכים

בחירות

אינטרקציות

סוערים יותר או פחות

תלוי בקצב ובסגנון שבוחרים

הדברים המעניינים לרוב יותר סוערים 

על בסיס רוגע ושלווה.

ואולי כשאזדקן אעדיף את השקט

בית שכיף לחזור אליו וטוב להיות בו

אבל לא שגרה אפרורית אלא הרבה יציאות, שמחה וכיף. 

מקווה שזה נקרא מספיק סוער

כמה אחריות יש לך על הכתפיים כיום

ואם זה אמור להשתנות בקרוב

ככה בתחושה שלי לפחות, וזה ילך ויפחת ככל שאתמקצע ואקבל ביטחון בעז"ה.

זה לגבי העבודה.

לגבי החיים עצמם, אז כן, אני רווקה הוללת כמו שאוהבים לומר ואין לי אחריות על משפחה/ ילדים

יהפכו את הכל לפשוט יותר.

אם אתה מחפש ריגוש אז שיהיה מוצלח וחיובי.

אם אתה מחפש פשטות מה זה אומר? לחיות כמו האמיש או מורמוני? לחיות כמו נזיר בודהיסטי או לחיות כמו פועל סיני במפעל לייצור מקלות אוזניים כדי להתקיים מחופן אורז ביום? לדוג דגים באנטרטיקה ולאבד תחושת זמן כמו אסקימו?

גם זה לא, אם אתה מחפש חיים פשוטים שיהיו מוצלחים.

לחיים פשוטים , לוותר על טכנולוגיה שעשויה לעזור. על האינטרנט אגב, הייתי מוותרת. כן. בהחלט.

גם לא חושבת שזו היתה הכוונה בשאלה; - פשוטים או סוערים.

יהיה קל יותר לענות אם יפרטו את הכוונה בשאלה.

לדידי, חיים פשוטים הם חיים הקרובים לטבע. להרגיש את האדמה, הצמיחה.

להתלבש פשוט, לאכול פשוט, ללא יומרות שצריך לרדוף אחריהן, לא לרוץ

אחרי דברים עד שהנשימה מתקצרת. להעריך כל יום ולהיות יכולים להנות

ממנו, מהמתיקות שבו....

כן. לא להתערבב באנשים אחרים, להיות יכולה לחיות עם עצמי, למלא

את עצמי, להספיק לעצמי.

ואם אפשר בבקתה פשוטה עם עץ ענק גדוש עלווה, בסמוך, 

ובעלי חיים נחמדים בגינה (שאני הכנתי), ולשבת באכסדרת

העץ הנוחה עם כוס קפה או משהו, בערב, להקשיב למלמול

העלים, לציוצים מנומנמים של ציפורים שהופרעו קצת

משנתם......הרי זה משובח.

מובן שאני לא חיה כך. אבל זה מאוד מושך אותי. מעורר

בי געגוע למשהו כזה.

אולי זה יהיה, אחרי 120, גן העדן שלי....

החיים קצת....מעייפים לפעמים. שוחקים...

בחיים פשוטים.

אגב, אפשר גם בלי ט לפון בגלל. מכתבים למשל. או ביקורים ומפגשי רעים אחת ל....

באמת. ברצינות. כי אם אסתפק בעצמי, לא אהיה זקוקה לשיחות טלפון ו/או אחרות רבות.

יש כמובן סכנה של ניוון איזה שהוא, ללא מגע חברתי,ללא אינטרקציות, אבל אפשר לאזן;

ואז האיזון הזה, הויתור על הפרטיות המוחלטת שלי - הוא יהיה הסערות שלי.

באמת באמת הייתי שמחה לנסות את זה לזמן מה. אולי חודשיים בתור התחלה, כדי לראות

ולהרגיש איך זה.

הבעיה שאין מקום כזה שאפשר להיות בו ללא חשש. ללא אנטישמיות (אם זה בחו"ל)

ללא העלבויות משאר בני המשפחה; זה בהחלט יראה מוזר. ומה יגידו לנכדים?

(בתקווה שההורים יעכלו את זה איך שהוא...); סבתא בוחרת להתבודד - ללא

טלפון ללא קשר איתכם לזמן מה, ללא ביקורים, ללא....

צריך אומץ כדי לעשות צעד כזה.

נ.ב.  לאחרונה ביקשתי מאחד הבנים פינגווין כמתנת יום הולדת...כך שהילדים

לא יהיו מזועזעים מי יודע מה...אולי בעצם כן כי הם יודעים שאני רק כלב (סליחה

אבל זה הפתגם, לא?) נובח.

הם מכירים אותי. לא אשה אמיצה מי יודע מה. חולמת הרבה אבל לא מגשימה.

חבל.

"שירים פשוטים", שלמה גרוניך.

עיין שם והטה ליבך למוזיקה.

מדובר בזמר ויוצר בחסד עליון מדרום הר חברון, שמתפרנס מבניה. שמעתי עליו בעיקר כרצף..

יש בטוח. גם אם לא מלא

הקישור מוביל לדיון בפורום של ערוץ 7 שכותרתו **"מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות"**. בפוסט הפותח המשתמשת מבקשת רעיונות למיתוג או סלוגן לטיול צוות מורות, עם חיבור לנושאים של **גאולה, צמיחה וחינוך**. ([ערוץ 7][1])

אם המטרה היא למצוא רעיונות למיתוג כזה, הנה כמה כיוונים אפשריים:

* **מצמיחות גאולה**

* **צועדות אל האור**

* **מחנכות עתיד, בונות תקווה**

* **זרעי חינוך – פריחת גאולה**

* **בדרך לצמיחה משותפת**

* **מאירות את הדרך**

* **מחיבור לצמיחה**

* **משורשים של אמונה לפירות של עשייה**

* **גאולה מתחילה בחינוך**

* **יחד מצמיחות דור של אור**

אם תספר/י:

* גיל התלמידות,

* אופי הצוות (יסודי/תיכון/אולפנה וכו'),

* האם הטיול הוא יום גיבוש, סיכום שנה או פתיחת שנה,

* והאם רוצים סגנון רציני, מרגש או קליל,

אפשר להציע סלוגנים וקונספטים ממוקדים יותר.

[1]: מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות - צעירים מעל עשרים "מחפשת סלוגן/ מיתוג/ קונספט לטיול צוות מורות | ערוץ 7"