#די_כבר_לאינסליות_הפופולרית

תעמין לי עישתי עחי אין לה אלוהים זותייי מגהצת ת'כרטיס אשראי 🤣🤣🤣🤣

נשים עי אפשר איתם עי אפשר בלעדיהם אחשילייי 😂😂😂

הראשון דבילי, באסה שעדיין יש לו הזיית מקורות

השני דווקא מקסים!

והשלישי - מה הכוונה האמיתית במשפט?

אבל בעקבותיך עיינתי- 

בן כ' כו'. כמ"ש (במדבר א':י"ח) מבן עשרים ומעלה כל יוצא צבא כו': (גר"א)

בן עשרים לרדוף. אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות. פירוש אחר, בן עשרים לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו, שאין ב"ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים: (ברטנורא) 

לרדוף במצות עונשין (רש"י)

בן עשרים לרדוף לטרוח אחר מזונותיו. וגם לצאת למלחמת ישראל. אולם חייב גם לרדוף אז ביותר אחר מצות, דבב"ד של מעלה אין מענישין בפחות מבן עשרים [ב"ר פרשת קרח וירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה, ושבת פ"ט ב']: (תפארת ישראל דמשנה)

מעניין. יכול להיות שהם פירשו באופן שיהיה רלוונטי גם לימי הגלות. אגב יפה לברטנורא אם הוא הגיע לגיל 20 לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, ומה שנשאר לו זה רק לבקש אחר מזונות

אבל אם מבקשים ממנו ליצור ציטוט הוא באמת טוב, לדוג' רציתי משפט מחזק לתוכנית כושר שעשיתי אז ביקשתי ממנו בסגנון הרב קוק:

"כשם שהתפילה מזככת את הרצון הפנימי

כך כושר גופני מעורר את עוז החיים שבבשר.

אין הנשמה יכולה להוציא אל הפועל את גנזי 

אורותיה כל עוד הגוף רפה וחלש; רק כשהגבורה 

הגופנית והטהרה הרוחנית מתאחדות לאבוקה אחת

יכול אדם לקרוא בשם ד' מתוך מלאות החיים ובריאות היצירה."

"ההתעלות אל על אינה יכולה להיעשות בבת אחת, שכן לעיתים כותונת המעשים המצומצמת של ימי הילדות הופכת לחיץ. האדם שואל בנפשו: איככה אוכל כי אלבשנה שוב, את אותה השגרה הישנה, בעוד שנשמתי משתוקקת למרחבים? הרי במקורותינו מודגש כי הערך הפנימי של השם מתגלה דווקא מתוך התיקון, וכל חילול של קודש המופיע בטעות, אפילו מן הבחינה של השגגה, מעיד על הצורך בזיכוך הכלי הגופני.

לכן, כשהאדם הוא בן עלייה, עליו לדעת כי בשנות העשרים לחייו מתעורר בו כוח רצון כביר, שנועד לרדוף ולהשיג את השלמות. נאמר על כך כי דווקא דרך הכושר שבו הוא מנהיג את חיוניותו הגופנית, הוא בונה קומה של חביב ויקר, המאפשרת לרוח הגדולה לשכון בבטחה בתוך המציאות המעשית, מבלי שתהיה פשטתי וחסרת לבוש, אלא עטורה במסכת של גבורה ותפארת אבות."

חופשה טובה, בפרט בחו"ל, לראות ולהיחשף למקומות אחרים, לאווירה אחרת, לאורחות חיים אחרים - ואז לחזור לבית הפרטי והנעים שלנו, ולהעריך את כל הטוב שכן יש לנו 

מזג אוויר כזה עושה אותי שמחה

אין דרך לקום בבוקר, לראות שהכל אפור ורטוב בחוץ, ולהשאר עצובים

פתר את החידה של החיים שלו

תמיד נופל בשכונה שלנו

(לפחות לרב קו זה יתרון לגור כאן...)

סוער בפנים כמו בחוץ

סופות החיים 

תודה! בעזרת ה'

קשוח

העיקר לא לקבל החלטות כבדות משקל כשהכל סוער

זה בדיוק מה שבא לעשות(:

שניצלח את הסערה🙏

שלא עשני בת בשם ומלכות

הצילו 🥲

אבל ישר חשבתי , בעז"ה שלא יהיו נפילות חשמל אם כבר נגזר כביכול על המקום "נפילות" שזה יהיה נפילות חשמל ולא נפעלות טילים בליסטיים מאיראן 😂😂

ונשמע שהרב קו מבסוט לגור שם (זה כי לקח לי זמן להבין מה את מתכוונת במשפט הזה 😅)

חחחחחחח

איך קוראים לזה פרופיל גאוגרפי... אז זה

או חותך ישר בחצי נגיד? באופן כללי בארץ הכוונב לא איך שזה עובד אצלכם שמה . אצלנו אין הנחה אז אני לא מכיר את זה

ככה שאני לא משתמשת בזה כי אני לא נוסעת כל כך הרבה שזה ישתלם😏

פשוט הרהרתי מה קורה עם סטודנטים נגיד יש הנחה שליש וגם לתלמידי תיכון יש משהו, אז אם יש זה +זה וחישובים שונים ומשונים. אבל זה לא נסיעה בודדת.

עכשיו אני מהרהר ,הרי יש אפשר לשלם גם בטלפון ,היה את מוביט ועכשיו יש גם אג. אז אם נגיד סטודנט מכניס לפרטים לשני האפליקציות , הוא אכן יכול לתקף פעמיים בהנחה עבור אותה נסיעה? (נגיד על מישהו אחר). (כמובן שהלכתית ומוסרית לא, מעניין אם זה אפשר טכנית. אני לא יודע אם זה שאלה מסובכת מדי לאיי.איי. מה שבטוח אני לא לא הולך לבדוק, מה בכך)

😭😭

(עריכה: פסיכי תראה כמה המוח שלך מתפוצץ נגיד אתה כותב איזה 8 פעמים נגיד, אתה מפחיד אותי)

כלומר הרי נתקלים באנשים עם  זיכרון צילומי.

ולא אין בכלל, אבל מאוד מאוד נדיר
אצל ילדים זה כנראה לא באמת נדיר

הוא אכן בעל כישורים פנומנליים בהרבה תחומים.  

הוא קורא בתורה בלי להתכונן. מהזיכרון.  

פרופסור בתחום מדעי.

כשהוא נותן דבר תורה בבית הכנסת, הכל בע"פ, מצטט פסוקים בלי סוף, ובאופן מדוייק להפליא.

אני בטוח שהכישרון והכישורים שלו נובעים בהכרח מזיכרון צילומי.  

הכוונה איזה הגדרה קלינית. יש מושג של זיכרון חזותי, אבל הכל פה ספקטרום ומערב כמה עניינים. (נגיד יש אנשים שיכולים לזכור באופן מרשים פסוקים מדויקים בניקוד בטעמים, ויש אנשים שיכולים לזכור באופן מרשים מראי מקומות של נושאים שונים גם בלי לזכור את הציטוט המדויק בתוכם וזה לא בהכרח קשור לזיכרון חזותי.) וגם יש הרבה אנשי אקדמיה שפשוט חזקים בניתוח, לוגיקה , חישובים, וזה עוד אספקט שלא בהכרח קשור בזיכרון חזותי (הוא יכול להיות עיוור לצורך העניין, לא יודע אם פרופסור. אבל אדם חכם שגם זוכר המון). אז אני לא רואה פהשום "בהכרח". נראה לי לא מדוייק. (מעבר לזה שמעולם לא שמעתי שזה קשור איכשהו דווקא לגיל (כלומר לא קשיש לעומת צעיר אלא ילד לעומת בוגר (שגם בוגר (מבחינת התפתחות מוחית) זה לא 18, כן. זה סתם גיל שירירותי בנוגע ל"חוק", כי היו חייבים לגייס אנשים מתי שהוא. ואיך יצדיקו לתת להם נשק ולא לתת להם לקנות בירה). יש יתרונות למוח גמיש וצעיר אבל יש גם יתרונות למוח בוגר ומפותח.

(עריכה: לא באמת מבין על ההיסטוריה החוקית של גיל 18, זה תיאוריה ששמעתי פעם ממישהו אבל לא כזה מהותי אם יש בה מן האמת. היום יודעים שמבחינה התפתחותית 18 זה לגמרי לא ה-גיל שהופך בן אדם לבוגר. אבל זה בסדר, צריך למתוח קו איפשהו. וכנראה בן אדם יכול לקחת אחריות על המעשים שלו גם לפני גיל 30 )

כן, הכל ספקטרום וזה לגמרי לא מה שדיברתי עליו 

מעניין