עברתי את זה בהריון קודם וזה הרבה אי וודאות

1. לא יודעת מספרית, אבל וודאי שעוד יכול להתהפך

2-3. יש טיפולים ש*עוזרים* לעובר להתהפך - כלומר נותנים לו תנאים יותר טובים ברחם בשביל שיוכל להגיע למנח הרצוי.

שזה כולל עיסוי חיצוני לרחם שמשחרר את הרצועות שמחזיקות את הרחם ואת האגן - ונותן לעובר תנאים יותר טובים כדי להגיע למנח ראש

היפוך ממש - שהופכים את העובר פיזית - רק בבי"ח!!

טיפולים טבעיים-

יש איזון אגן - אקוויליבריו

יש את הטיפול במים - שזה דומה לאקוויליבריו אבל במים

גם דיקור סיני יכול לעודד תנועתיות של הרחם ולעודד היפוך

כל הטיפולים האלה - נותנים תנאים טובים לעובר, וממה שידוע לי יש להם הצלחות יפות, אבל זה אף פעם לא 100%

בד"כ מי שעושה איזון אגן - גם נותנת תרגילים להמשיך לתרגל בבית כדי להמשיך לתת לעובר מקום באגן

4. היפוך בבי"ח - עושים החל משבוע 37, ותכלס זה גם השבוע שמומלץ לעשות

אני הייתי אצל הרופא שלי בתחילת שבוע 37, ראה בא"ס שעדיין מנח ראש, ונתן הפניה למיון נשים בשביל היפוך

למחרת בבוקר באתי למיון ושם עשו

לא יודעת אם ככה זה בכל בי"ח.

בכל מקרה, את ההפניה להיפוך נותנים רק בשבוע 37 כי עד אז נותנים לעובר סיכוי להתהפך לבד. (משבוע לשבוע הסיכוי יורד)

בזמנו כשביררתי המון - הבנתי שה-מומחה בארץ זה ד"ר פלוטקין בשערי צדק - שאפשר לבוא אליו פרטי

לא היה לי רלוונטי ליסוע לירושלים בשלב הזה של ההריון אז הלכתי באזור שלי

אם ירושלים רלוונטי לך ואת רוצה פרטי - נראה לי זו אופציה מעולה

בהצלחה!!!

אם יש לך עוד שאלות - בכיף!

הדולה שלי אמרה לי לעלות/לרדת הרבה מדרגות. לשבת על כדור פיזיו ולעשות סיבובי אגן. לעשות הליכות

גם בדקנו את כל ספרי הקודש בבית שלא הפוכים, והתפללנו.

התהפך חזרה לראש סביב שבוע 36 ב"ה 

1. יש תמיד סיכוי... (לי הייתה עוברית שהתהפכה גם בשבוע 38... אבל זה חריג)

2. יש דברים טבעיים - כמו להשמיע מוזיקה בתחתית הבטן או לכוון פנס לתחתית הבטן או ללכת על שש כמה שאפשר. ויש דברים רוחניים - כמו לבדוק שאין ספרי קודש הפוכים בבית או הסגולה של הסטף (שמומלצת רק אם שומעים אותה ישירות מהרב שנותן את הסגולה. אבל היא גם עלולה להיות מסוכנת מבחינת זיהום).

3. לא ניסיתי. הדולה שלי אמרה לי להתרחק מדברים כאלה, כי הם עלולים להכניס את העובר למצוקה.

4. קובעים לשבוע 37 או 38. אם את בירושלים - ממליצה על ד"ר פלוטקין.

בשעה טובה ובקלות!

אוף אני מפחדת מהיפוך.. :/
נשמע פרוצדורה לא נעימה בכלל ועם היתכנות לסיבוכים..

שהיפוך בצורה לא מבוקרת (בא"ס) ולא בידי מישהו מקצועי (רופא) עלול לגרום לחבל הטבור להסתבך סביב העובר ולסכן אותו בלידה (ואולי גם לפני).

הדולה שלי בעיקרון הכי בעד דברים טבעיים, אבל במקרה הזה - אחרי שהיא ראתה פעם תינוק שנולד כחול מחוסר חמצן אחרי היפוך שכזה - היא ממש לא ממליצה.

אבל אולי תתייעצי בעצמך עם דולה או מיילדת...

אולי היפוך במים זה משהו אחר אני לא מכירה.

וגם לא יודעת בדיוק על מי היא דיברה

אבל יש לי המלצה למישהי מאוד טובה בירושלים

אני לא עשיתי היפוך, אבל כן טיפול להתברגות טובה יותר ומכירה כאלה שכן עשו היפוך,

בגדול עיקר הפוקוס בשיטה הוא על חבל הטבור ועל הרצועות והשרירים של האמא

ההנחה היא שהתינוק יודע מה נכון לו ואיך להתמקם,כשהוא לא ממוקם טוב זה כנראה כי משהו מפריע לו אז רק מנסים להסיט מעכבים

ובכלל לא נוגעים בתינוק

דווקא בעיני זה הרבה יותר בטוח מהיפוך קונבנציונלי שהוא קצת "אגרסיבי"

כמובן רק אצל מישהי מקצועית שיודעת מה היא עושה

מה שכן- באמת זה לא תמיד יעבוד.... כמו כל דבר שהוא יותר טבעי ונותן לגוף את ה"בחירה" אם לשתף פעולה או לא (גם קונבנציונלי לא תמיד עובד האמת)

לפותחת- 

בינתיים שווה לנסות לעודד את ההיפוך לבד -

עמידת נר (תישעני על ספה או קיר , ובזהירות כשאת מתהפכת חזרה שלא תהיה סחרחורת,  העיקר שהבטן תהיה הפוכה, לי אמרו אפילו 10 דקות. פעמיים ביום)

עמידה על 6 ולהרים רגל ויד נגדית כל פעם

ובכלל תרגילים שנקראים "ספינינג בייבי". הם עובדים על שחרור רצועות הרחם

אצלי התהפך לבד אבל אין לדעת אם זה בזכות התרגולים או שהיה מתהפך בכל מקרה ;)

אם ד"ר פלוטקין באמת כ"כ מומלץ, לא אכפת לי לנסוע גם לירושליים, למרות שזה מאמץ..

לצערי הרופאה שלי לא כתובת כ"כ.. היא לא כ"כ נותנת הסברים, וגם את המצג גיליתי כי דיי "הכרחתי" אותה לתת לי הפניה לאולטראסאונד. היא טענה שזה ממש מיותר. אבל אני התעקשתי כי לא עשיתי כמעט במהלך ההריון, וזכרתי שהרופאה הקודמת היתה נותנת לי לעשות מידי פעם..

ורקאנטי יצא לפנסיה ממה שהבנתי

בירושלים בשע"צ יש את שווד ופלוטקין שנחשבים מומחים ואפשר ללכת אליהם פרטי להיפוך

לי אמרו לקבוע לתחילת 38 והמליצו לי על מאיר

והייתה עכוז משבוע 21 (כל שבוע עשיתי אטלטרסאונד ותמיד הייתה עכוז).

אני עשיתי תרגילים בבית (עמידת נר וכד'), פעם אחת הלכתי לרפלקסולוגיה שעשתה לי גם תרגילים.

בדקתי ספרים הפוכים.

והכי הרבה- תפילות תפילות תפילות ותהילים. סיימתי כמה וכמה ספרים.

https://www.embryobalance.com/reverseinversion

שלום לך אני מבינה את החשש מהיפוך חיצוני רפואי.

אך אני מביאה פה את האפשרות להיפוך טבעי בשיטת אמבריו באלאנס. שמי רות פדידה אני מיילדת ותיקה ומפתחת שיטתאמבריו באלאנס . אני מטפלת כבר 15  וטיפלתי כבר ב8000 נשים ועוברים במצג עכוז. הכשרתי נשות מקצוע מצויינות בשיטה.

אז חדוב לי להרגיע את החששות שעלו בעקבות ההודעה.

ראשית צרפתי לינק לכל הפרטים על הטיפול.

שנית הטיפול לא גימיק-רופאים.מיילדות .מרפאות ודולות שמעורות בעולם הזה מפנות .

אחוזי הצלחה 70-80%.

וכמובן הכי חשוב 0% סיכונים.

וזה מכוון שבשיטה אנחנו עובדות עם העובר ולא על העובר.

ואם יש חבל טבור שמגביל את התנועות שלו . הוא לא יתהפך.

בכל מקרה אני לא בטוחה שהייתי מזמינה אותך עכשיו לטיפול. זה תלוי בנתונים רבים. אך לפחות אשמח שתקראי ותביני כי הטיפול מסייע יעיל ומועיל.

והכי חשוב ללא סיכונים.

בכל מקרה בהצלחה

רות פדידה

זה שהוא היה ראש וזז זה כבר סימן טוב. עוברים שעכוז לאורך כל ההריון פחות סיכוי שתהפכו.

ממליצה מאוד על תרגילי ספינינג בייביז, על אקווליבריו, ואם הוא לא מתהפך עד 37 או 38 אל תפחדי מללכת להיפוך חיצוני. בהצלחה!

וגם המזוזות.

אצלי בהריון הקודם בדקתי את כל הספרים ואח"כ את כל המזוזות והמזוזה האחרונה הייתה הפוכה.

הפכתי אותה, הלכתי למיטה. שכבתי על צד שמאל וממש הרגשתי את הבת שלי מתהפכת (זה כואב).

ובאמת באולטרסאונד ראו שהיא חזרה לראש אחרי שהייתה עכוז. וזה היה אחרי שבוע 34

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..