עברתי את זה בהריון קודם וזה הרבה אי וודאות

1. לא יודעת מספרית, אבל וודאי שעוד יכול להתהפך

2-3. יש טיפולים ש*עוזרים* לעובר להתהפך - כלומר נותנים לו תנאים יותר טובים ברחם בשביל שיוכל להגיע למנח הרצוי.

שזה כולל עיסוי חיצוני לרחם שמשחרר את הרצועות שמחזיקות את הרחם ואת האגן - ונותן לעובר תנאים יותר טובים כדי להגיע למנח ראש

היפוך ממש - שהופכים את העובר פיזית - רק בבי"ח!!

טיפולים טבעיים-

יש איזון אגן - אקוויליבריו

יש את הטיפול במים - שזה דומה לאקוויליבריו אבל במים

גם דיקור סיני יכול לעודד תנועתיות של הרחם ולעודד היפוך

כל הטיפולים האלה - נותנים תנאים טובים לעובר, וממה שידוע לי יש להם הצלחות יפות, אבל זה אף פעם לא 100%

בד"כ מי שעושה איזון אגן - גם נותנת תרגילים להמשיך לתרגל בבית כדי להמשיך לתת לעובר מקום באגן

4. היפוך בבי"ח - עושים החל משבוע 37, ותכלס זה גם השבוע שמומלץ לעשות

אני הייתי אצל הרופא שלי בתחילת שבוע 37, ראה בא"ס שעדיין מנח ראש, ונתן הפניה למיון נשים בשביל היפוך

למחרת בבוקר באתי למיון ושם עשו

לא יודעת אם ככה זה בכל בי"ח.

בכל מקרה, את ההפניה להיפוך נותנים רק בשבוע 37 כי עד אז נותנים לעובר סיכוי להתהפך לבד. (משבוע לשבוע הסיכוי יורד)

בזמנו כשביררתי המון - הבנתי שה-מומחה בארץ זה ד"ר פלוטקין בשערי צדק - שאפשר לבוא אליו פרטי

לא היה לי רלוונטי ליסוע לירושלים בשלב הזה של ההריון אז הלכתי באזור שלי

אם ירושלים רלוונטי לך ואת רוצה פרטי - נראה לי זו אופציה מעולה

בהצלחה!!!

אם יש לך עוד שאלות - בכיף!

הדולה שלי אמרה לי לעלות/לרדת הרבה מדרגות. לשבת על כדור פיזיו ולעשות סיבובי אגן. לעשות הליכות

גם בדקנו את כל ספרי הקודש בבית שלא הפוכים, והתפללנו.

התהפך חזרה לראש סביב שבוע 36 ב"ה 

1. יש תמיד סיכוי... (לי הייתה עוברית שהתהפכה גם בשבוע 38... אבל זה חריג)

2. יש דברים טבעיים - כמו להשמיע מוזיקה בתחתית הבטן או לכוון פנס לתחתית הבטן או ללכת על שש כמה שאפשר. ויש דברים רוחניים - כמו לבדוק שאין ספרי קודש הפוכים בבית או הסגולה של הסטף (שמומלצת רק אם שומעים אותה ישירות מהרב שנותן את הסגולה. אבל היא גם עלולה להיות מסוכנת מבחינת זיהום).

3. לא ניסיתי. הדולה שלי אמרה לי להתרחק מדברים כאלה, כי הם עלולים להכניס את העובר למצוקה.

4. קובעים לשבוע 37 או 38. אם את בירושלים - ממליצה על ד"ר פלוטקין.

בשעה טובה ובקלות!

אוף אני מפחדת מהיפוך.. :/
נשמע פרוצדורה לא נעימה בכלל ועם היתכנות לסיבוכים..

שהיפוך בצורה לא מבוקרת (בא"ס) ולא בידי מישהו מקצועי (רופא) עלול לגרום לחבל הטבור להסתבך סביב העובר ולסכן אותו בלידה (ואולי גם לפני).

הדולה שלי בעיקרון הכי בעד דברים טבעיים, אבל במקרה הזה - אחרי שהיא ראתה פעם תינוק שנולד כחול מחוסר חמצן אחרי היפוך שכזה - היא ממש לא ממליצה.

אבל אולי תתייעצי בעצמך עם דולה או מיילדת...

אולי היפוך במים זה משהו אחר אני לא מכירה.

וגם לא יודעת בדיוק על מי היא דיברה

אבל יש לי המלצה למישהי מאוד טובה בירושלים

אני לא עשיתי היפוך, אבל כן טיפול להתברגות טובה יותר ומכירה כאלה שכן עשו היפוך,

בגדול עיקר הפוקוס בשיטה הוא על חבל הטבור ועל הרצועות והשרירים של האמא

ההנחה היא שהתינוק יודע מה נכון לו ואיך להתמקם,כשהוא לא ממוקם טוב זה כנראה כי משהו מפריע לו אז רק מנסים להסיט מעכבים

ובכלל לא נוגעים בתינוק

דווקא בעיני זה הרבה יותר בטוח מהיפוך קונבנציונלי שהוא קצת "אגרסיבי"

כמובן רק אצל מישהי מקצועית שיודעת מה היא עושה

מה שכן- באמת זה לא תמיד יעבוד.... כמו כל דבר שהוא יותר טבעי ונותן לגוף את ה"בחירה" אם לשתף פעולה או לא (גם קונבנציונלי לא תמיד עובד האמת)

לפותחת- 

בינתיים שווה לנסות לעודד את ההיפוך לבד -

עמידת נר (תישעני על ספה או קיר , ובזהירות כשאת מתהפכת חזרה שלא תהיה סחרחורת,  העיקר שהבטן תהיה הפוכה, לי אמרו אפילו 10 דקות. פעמיים ביום)

עמידה על 6 ולהרים רגל ויד נגדית כל פעם

ובכלל תרגילים שנקראים "ספינינג בייבי". הם עובדים על שחרור רצועות הרחם

אצלי התהפך לבד אבל אין לדעת אם זה בזכות התרגולים או שהיה מתהפך בכל מקרה ;)

אם ד"ר פלוטקין באמת כ"כ מומלץ, לא אכפת לי לנסוע גם לירושליים, למרות שזה מאמץ..

לצערי הרופאה שלי לא כתובת כ"כ.. היא לא כ"כ נותנת הסברים, וגם את המצג גיליתי כי דיי "הכרחתי" אותה לתת לי הפניה לאולטראסאונד. היא טענה שזה ממש מיותר. אבל אני התעקשתי כי לא עשיתי כמעט במהלך ההריון, וזכרתי שהרופאה הקודמת היתה נותנת לי לעשות מידי פעם..

ורקאנטי יצא לפנסיה ממה שהבנתי

בירושלים בשע"צ יש את שווד ופלוטקין שנחשבים מומחים ואפשר ללכת אליהם פרטי להיפוך

לי אמרו לקבוע לתחילת 38 והמליצו לי על מאיר

והייתה עכוז משבוע 21 (כל שבוע עשיתי אטלטרסאונד ותמיד הייתה עכוז).

אני עשיתי תרגילים בבית (עמידת נר וכד'), פעם אחת הלכתי לרפלקסולוגיה שעשתה לי גם תרגילים.

בדקתי ספרים הפוכים.

והכי הרבה- תפילות תפילות תפילות ותהילים. סיימתי כמה וכמה ספרים.

https://www.embryobalance.com/reverseinversion

שלום לך אני מבינה את החשש מהיפוך חיצוני רפואי.

אך אני מביאה פה את האפשרות להיפוך טבעי בשיטת אמבריו באלאנס. שמי רות פדידה אני מיילדת ותיקה ומפתחת שיטתאמבריו באלאנס . אני מטפלת כבר 15  וטיפלתי כבר ב8000 נשים ועוברים במצג עכוז. הכשרתי נשות מקצוע מצויינות בשיטה.

אז חדוב לי להרגיע את החששות שעלו בעקבות ההודעה.

ראשית צרפתי לינק לכל הפרטים על הטיפול.

שנית הטיפול לא גימיק-רופאים.מיילדות .מרפאות ודולות שמעורות בעולם הזה מפנות .

אחוזי הצלחה 70-80%.

וכמובן הכי חשוב 0% סיכונים.

וזה מכוון שבשיטה אנחנו עובדות עם העובר ולא על העובר.

ואם יש חבל טבור שמגביל את התנועות שלו . הוא לא יתהפך.

בכל מקרה אני לא בטוחה שהייתי מזמינה אותך עכשיו לטיפול. זה תלוי בנתונים רבים. אך לפחות אשמח שתקראי ותביני כי הטיפול מסייע יעיל ומועיל.

והכי חשוב ללא סיכונים.

בכל מקרה בהצלחה

רות פדידה

זה שהוא היה ראש וזז זה כבר סימן טוב. עוברים שעכוז לאורך כל ההריון פחות סיכוי שתהפכו.

ממליצה מאוד על תרגילי ספינינג בייביז, על אקווליבריו, ואם הוא לא מתהפך עד 37 או 38 אל תפחדי מללכת להיפוך חיצוני. בהצלחה!

וגם המזוזות.

אצלי בהריון הקודם בדקתי את כל הספרים ואח"כ את כל המזוזות והמזוזה האחרונה הייתה הפוכה.

הפכתי אותה, הלכתי למיטה. שכבתי על צד שמאל וממש הרגשתי את הבת שלי מתהפכת (זה כואב).

ובאמת באולטרסאונד ראו שהיא חזרה לראש אחרי שהייתה עכוז. וזה היה אחרי שבוע 34

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

לק"י

להשען על הרגל כזה.

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

דבר שלא כרוך בתינוק עצמו.

חוץ מ:

לחתל את הפעוט שלפניו (שכבר גדול בדר"כ ואז בעמידה) או בשכיבה על הספה

להכין כריכים קרים עם טונה, גבינה, פסטרמה עם איזה ממרח (בלי תוספות, חסות,עגבניות, מלפפון)

אני אוסיף

שמשתמשים בכלים חד פעמיים

כביסות בעלי ממלא

והילדים ממיינים לסל עם השם שלהם את הכביסה שלהם בלבד

לא מכניסים לארונות

הם מקבלים 3 שקלים על העבודה הזאת

לי אמרו בבית חולים שמותר להרים עד בערך 7 קילו. מאמינה שהילדים שוקלים יותר, אבל אם בעלך יכול להכניס אותם למקלחת ולהוציא את יכולה לקלח ולהלביש.

חשוב לנוח ולשכב אל תתרוצצי ותתאמצי יותר מדי, אבל גם שכיבה סטטית היא לא בריאה. אחרי לידה יש יותר סיכון לקרישי דם ולנוח בלי לזוז עלול לגרום לזה עוד יותר.

שמותר להרים עד משקל התינוק... (ואז כשנולדו לי התאומים התחכמתי ושאלתי האם מותר לי להרים את שניהם יחד ואמרו לי שלא... אף שהם נולדו במשקל קטן...)

עושה כלום...

אבל בגדול ההנחיה היא לא להתאמץ יותר מידי- לא לעמוד 40 דק' רצופות, או להתכופף 4-5 פעמים רצופות וכו'

כן מבשלת דברים פשוטים.

אם אפשר בישיבה אז עדיף. אולי לשבת על כסא בר ליד השיש?

אני גם מקלחת את הילדים.

אחרי הלידה הראשונה שהיתה בניתוח, בעלי עזר לי להכניס ולהוציא את הקטנה מהאמבטיה. ובימים הראשונים, קילחתי אותה עם אחותה הגדולה שעזרה לי.

אני לא מלבישה על שידת החתלה, אלא על מיטה או ספה.

לשטוף כלים בשגרה בעלי עושה, אבל אחרי לידות ששאבתי, כן שטפתי בקבוקים וחלקי משאבה, כולל באשפוז עצמו.

אני מתאוששת מהר אחרי הלידות, ולא מרגישה שזה פוגע בי.

היו הבדלים בין לידה ללידה מבחינת הכוחות והיכולות שלי. בעיקר מתי חזרתי לפזר ולאסוף את הילדים.

וכן בכללי לעשות כמה שפחות מכל מה שכתבת. אפשר להביא נערה לאח''צ ערב לעזרה בשעות הקשות ולאפס כלים וכו'.

מועבר לזה, הבעל שיתמודד... צריך בשיח ובתיאום ציפיות. אבל גוף של יולדת שדחקו אותו מיד לקצה אח''כ ידרוש תשלום בריבית וזה ''עולה יותר' מכל הבחינות.

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

יש שיטה חדשה של אפילציה עם פינצטה חשמלית וזה אפילו לא כואב. יש לי המלצה למישהי במרכז.

זה מתאים גם למקרה שיש הרבה שערות באיזור הסנטר?

זה בול המקרה, כמה טיפולים מדללים מאד ואם מתמידים זה ממש נעלם. יש לי המלצה למישהי נהדרת בבני ברק אם רלוונטי לך תפני בפרטי.

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

לא נשמע לי הגיוני שגדל תוך כמה ימים אולי היא לא הורידה מהשורש...

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

ממש ממש ממליצה על טיפול אקוויליבריו. זה יקר (סביב ה600 ש"ח לפחות) אבל מכירה המון שזה ממש הציל אותן, ואצלי גם אם לא פתר את הבעיה עצמה עדיין ממש הקל עלי.

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד

ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.

במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

היה מין פוליגל מושחל.

הוצאתי אותו ואז נפתח יותר טוב.

שאחפש לך את הקישור שלה?

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

https://www.ibabylove.co.il/product/%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%AA-%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%91/?gclid=Cj0KCQiAip-PBhDVARIsAPP2xc1sZuQpJCti97C2FnVx-hyC3h1YMvIaRteSp6CxmGuJkr-IySbxlf8aAmUgEALw_wcB

אפשר לכוונן את הגובה שלה לפי הגובה של המיטה.

זאת מהמשנת יוסף

אבל לא חושבת שיותר קל לנייד אותה מאשר של עץ, בסוף הבסיס מתכת...

אבל היא מעולה

מדהימה

לא עשיתי, אבל יודעת שהיא מומלצת מאד מאד

עדיפות לאזור המרכז

אבל יכולה גם לנסוע לירושלים בשביל מישהו מאוד מומלץ. תודה!

עין כרם.

זו לא בדיקה נעימה. אח''כ למיטה לנוח ולשתות יומיים ואז לאט לאט. אבל עובר ללא זכר. ולא נורא. גלידה בנסיעה עזרה

תבדקי החזר מסל ההריון (הבעיה עם ללכת פרטי בעין כרם שזה אומר שהכל פרטי, כולל המעבדה וזה יקר. כלומר מעבר לתשלום לרופא המבצע) או לקבוע ליום שהיא שם ולקוות לטוב.

אמרו לי בכללי בבלינסון נגיד ומניחה שבעוד מקומות שרק מומחים מבצעים, אם מרגיע.

זה מנותק לחלוטין מהבית חולים.

מסתבר שתצטרכי לחתום על סירוב אשפוז.

יש בהדסה כיום מחלקה ד' חדשה ומפנקת עם חדרים פרטיים, תתפללי שתצליחי לקבל שם חדר......

אני בניתי על זה אבל אז הבייבי היה צריך תמיכה נשימתית ואפילו ביות לא היה לי.....

(עכשיו נזכרת שגם במחלקה ד' לא כל המטפלות אחיות ותינוק שזקוק לניטור או בדיקה לא יכול להיות שם, בעז"ה שלא תצטרכו כלום)

שיהיה בשעה טובה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

לגבי הבדיקות תארתי לעצמי שאין שם התכוונתי עד כמה זה מסובך לחזור למחלקה לבדיקות האלו המלונית קרובה למחלקה? מאפשרים בכלל לעשות אם הבדיקות אם השתחררתי?

בנוגע למחלקה הבנתי שיש משהו חדש כי אני הייתי לפני 4 שנים במחלקה ד' וזה לא היה חדרים פרטיים זה היה חדרים של 2 יותר פיציים מהחדרים במחלקה ג' (שם הייתי לפני 12 שנה אז בטח גם שם כבר השתנה) מקווה באמת שהתנאים השתפרו מאז.

ואי אפשר לחזור למחלקה לבדיקות, הם לא עושים שם בדיקות לתינוקות שכבר שוחררו.

אגב, לדעתי האוכל בהדסה מעולה...

אני הייתי במחלקה ד בחדר מהמם טבל של 2.

משקל וצהבת כן יש להם שם את המכשירים אבל זה לא קשור לבית חולים (נניח לא יכולים לתת בפניה או להזמין רופא במידת הצורך)

אם יש משקל וצהבת אז חסר לי רק הpku (אם הבדיקת שמיעה הראשונה יוצאת תקינה) אפשר לבקש להקדים את הבדיקה הזאת?

האמת שהכי מפריע לי בבית חולים זה אחיות שנכנסות באמצע הלילה + רעש של השכנה בחדר מרגישה שרק כשאני מגיעה הביתה אני משלימה שעות שינה (פחות קריטי לי אוכל למרות שאני בררנית ולא אוכלת יותר מידי בבית חולים).

מצוינת