תזכרי את זה.
תזכרי.
תזכרי.
זה מוכר לך, לא מהיום וגם לא מלפני שנה או שנתיים.
זה מהיום הראשון, מהרגע הראשון.
בלבלה בלב
קשת רגשות אחת גדולה
זה זה
זה לא זה
זה הכל מוזר לי בפנים
רוצה את זה אבל מפחדת
מפחדת לפתוח את זה
מפחדת לצפות
ואולי זה לא
אולי זה לא נכון לי
אולי אני סתם משלה את עצמי
מפחדת לאכזב
אבל למה?
למה שאאכזב?
ככ הגיוני שזה יקרה וגם כל כך הגיוני שכן
וגם ככ הגיוני שלא והכל בסדר
יש לך את שלך
יש לי את שלי והוא מכתוב כבר מזמן
אז אין לי מה להילחץ.
להיות אני, לשדר אותי ובעזרת השם מה שצריך לקרות, ממילא יקרה