יש להם קטע כזה של להיכנס ומיד להתחיל לסדר. חמותי בעיקר. וכאילו, באתם לראות את הנכדים. אפילו הבאתם כל מיני דברים מיוחדים לעשות! ובמקום לעשות אותם, היא פשוט מסדרת. הבית מבולגן, נכון. והוא ישוב להיות מבולגן מהר מאוד אחרי מה שהיא תספיק לסדר. וכבר נואשתי מלומר להם לא לסדר (מביקורים קודמים), למרות שזה מעצבן אותי. פשוט הרגשה מגעילה אחרי ביקור של כמה שעות, למרות שהילדים כן בטוח שמחו ונהנו. סבא ישב על משחק כלשהוא עם הגדולים, וסבתא תוך כדי הסדר קצת הסתכלה איך הקטנה בונה מגדלים, הן סידרו קצת ביחד וכזה. אז לילדים היה נחמד. פשוט לי זה מאוד לא נעים.
וכשזה מתחיל כך אז גם כל דבר שהיא תגיד כבר עובר אצלי מיד לאיזור ה"ביקורת" אז עניתי תשובות ממש קצרות ולא פיתחתי שיחה וסתם אוף.
אני חושבת שאני יודעת איך להכין את עצמי במחשבה ובדיבור עם עצמי לפני שהם באים כדי לגרום לה להיות טוב יותר בתחושה שלי. אבל כבר שכחתי איך זה כשהם מבקרים (הרבה זמן לא היו) ולא התכוננתי...
הבנה וחיבוק יתקבלו בברכה. מרגישה דפוקה ממש.
(בקיצור... חמי וחמותי באו לבקר)

