מה אתן עושות כשה' שוב אומר לכן לא?אנונימית בהו"ל

סליחה שזה מאנונימי, כואב לי מדי בשביל שזה יהיה מהכרטיס שלי..

 

אז היום קיבלתי מחזור.

אחרי עוד חודש של הורמונים ומעקב זקיקים.

אחרי יותר משנה של סגולות ותפילות.

אחרי יותר משנה של עבודת המידות ושל תהילים וקברי צדיקים.

 

היום קיבלתי מחזור.

ובכיתי אולי שלוש שעות.

כי אני טובה. אני באמת טובה.

אני הולכת סופר צנוע והראשונה לעזור למי שמבקשת ולמי שלא.

אני מתפללת שחרית ורצה למעקב זקיקים ואז לעבודה כדי לפרנס בעל אברך שלא עובד בכלל, ומשאירה בית מתוקתק אחריי.

אני מתמודדת עם חמות בלי גרם של טקט ולא אומרת לה מילה, אף פעם, ותמיד מכבדת אותה מאוד, יותר מהילדים שלה לפעמים.

אני תמיד מכינה אוכל ליולדות ומארחת את כל מי שצריך ורוצה.

אני כמעט תמיד שמחה וצוחקת ומאירת פנים.

אני מחפשת לי בכוונה סביבה לא דתית כדי לקרב את מי שצריך ולהיות דוגמא.

אני לא מוציאה את בעלי אף פעם מהישיבה, אני עושה הכל בבית, סוחבת קניות, עובדת בשלוש עבודות ונותנת לו ללמוד בשקט. גם בימי שישי לחוצים.

אני נחמדה לכולן וחברותית ואוזן קשבת, וכשצריך אני מארגת אירועים ומפגשים.

אני מחנכת את בנות ישראל ומשתדלת שזה יהיה ביראת שמיים ואהבת תורה.

 

אני באמת בסדר! ריבונו של עולם אני באמת בסדר!

נותנת את כל כולי בשבילך

אבל כשאתה אומר לי לא-

אני מגלה שאני בעצם לא שווה כלום, כי אין לי מספיק אמונה.

 

אני רוצה ילדים, והרבה, ובקלות. 

למה זה כל כך מסובך?

למה זה נראה שכולן מסביבי עם עגלה או בטן או גם וגם?

למה זה נראה שרק אצלי משהו תקוע?

למה השפע מתפזר אצל כולם ורק עלינו מדלג?

ולמה, ריבונו של עולם, למה, אני בכלל מסתכלת על בתים של אחרים כל פעם שאני במחזור?

למה?

למה אני כל כך מתערערת כשגיסה או חברה זוכה לדבר שאני כל כך מייחלת לו?

הרי אני לא רוצה שלא יהיה להם, חלילה.

אבל אני רוצה שיהיה גם לי.

 

יש לי תמונה בראש שלי ושל בעלי עם לפחות 12 מסביבנו, לפחות לפחות.

ה', אתה יכול הכל, אז למה אתה לא נותן?

 

ולמה אני רוצה להבין אותך ולהבין את החשבון, אם אני יודעת שאין לי סיכוי?

ה' 

אני רוצה להיות החיילת הכי טובה שלך, 

תעזור לי לשחרר ולרצות להבין,

לרצות לשלוט,

לרצות להחליט.

בבקשה תעזור לי.

 

כואב לי ליפול וכואב לי להתאכזב וכואב לי שאתה שוב אומר לי לא.

אנא ממך

קח ממני את העוגמת נפש הזאת, תעזור לי להבין מה שאני צריכה להבין ותיתן לי מלא מלא ילדים בקלות ובשמחה.

אנא ה'.

 

 

 

אוך, בכלל לא התכוונתי שתצא לי כזאת פריקה.

בסך הכל רציתי לשאול איך אתן מתמודדות עם האכזבה הזו ועם הנפילה, עם המחשבות של מה יהיה ואיך יהיה ולמה אני לא בהריון,

איך אפשר להתחזק באמונה ולשחרר את המקום של "מגיע לי" ושל האוף.

פשוט לתת לו להוביל אותי ולשמוח, ולסמוך עליו שהוא יודע הכי טוב ומכין לי את הכי טוב.

תודה למי שקראה ועוד יותר תודה למי שתגיב..

אני.

כתבת מדהים.תודה_לה'
הלוואי שעוד חודש תעדכני בבשורות טובות בע"ה💗
אהובהההההההמתלבטת13

אמאל'ה..... 💔

ככ מרגישה את הלב שלי איתך.... כמה כאב

(יא מושלמת אחת, בסוגריים, אמאל'ה.. וואי איזו אישה צדיקה את כפרעלייךךךךך).

חיבוק חזק ותפילה עמוקה ביחד איתך

❤️❤️❤️❤️❤️❤️

את יודעת את מי את מזכירה לי?גלסגולכהה

את אמותינו הקדושות.

באמת.

 

מאחלת לך שתפילותייך יענו כהרף עין, ובראש השנה תשפ"ו תאחזו בלפחות שני תינוקות מתוקים ומשם והלאה יושפע עליכם שפע רב מן השמיים בפשטות ובקלות

וואי צדיקה שאת!טוווליי

באמת. כתבת כלכך נוגע. 

והזדהיתי מאד.

ב"ה עברתי את התקופה שאת מתארת (פעמיים),

ויכולה להגיד שלא פשוט להרים מבט ולהסתכל בעיניים אמוניות.

אבל-

כשכן הצלחתי, ניסיתי להסתכל על התקופה הזו כחתיכה במסע החיים שלי ולחשוב מה אני לומדת מהחלק הזה של המסע.

חיזוק הקשר עם ריבונו עולם, כי פתאום התפללתי הרבה יותר בכוונה.

עבודה על מידת השמחה, למרות שלא הולך כמו שאני רוצה.

הזדמנות להשקעה בקשר עם בעלי.

מפגש שלי עם עומק רגשי של עצמי שלא הגעתי אליו בנסיבות אחרות.

ועוד ועוד שאני בטוחה שתמצאי.

 

וזה יבוא. בע"ה. 

ואז תזכרי את התקופה הזו ככזו שזימנה לך גם מתנות.

בע"ה בקרוב!!

חיבוק!

רק לתת חיבוק... ❤️אמא ל4 + פצפון

כתבת כל כך נוגע.

ומרגש שאת מעיזה להגיד את כל מה שעל ליבך.

להיות כנה ושבורת לב ומשתוקקת כמו שאת.


את לגמרי בסדר. לגמרי לגמרי.

בא לי להגיד לך שזה לא בגלל משהו שעשית או שלא עשית. זה לפעמים פשוט גדול מאיתנו.

אבל גם אני לא באמת יודעת...


תזכו בקרוב, באהבה ובריאות ❤️

קראתי הכלבאתי מפעם

את ממש צודקת.

לא פשוט בכלל...

לי נראה שדווקא בגלל שאת כזאת טובה, משתדלת, מכבדת, צנועה.... דווקא בגלל כל הטוב שלך, הקב''ה מתאווה לתפילות שלך. ממש כמו האמהות שהיו בוודאי כל כך טובות וצדיקות, אבל לא. לא. לא. לא. עשרות שנים.

שולחת לך מלא כח, ואמונה. ❤️

לא תמיד התכניות שלנו זה התכניות של הקב''ה בעולם הזה... 

אני בוכה איתך - זה הכי כואב שיש בעולםשושנושי

החזרת אותי לשנות ההמתנה

היטבת להגדיר ולתאר

מה את בסה''כ רוצה? ילדים שיאירו את העולם בתורה ומעשים טובים

למה כולם כן ןרק את לא

למה???????

למה לטובים לא ולכל השאר כן

למה???????


אוף, זה פשוט כואב מידי

לא מתיימרת לעודד

בטוח לא מנסה לתת כח

כן שולחת חיבוק מלא בתפילות

הלוואי ובקרוב

חיבוק אהובה אחתדפני11

כתבת ככ נוגע ומהלב....


אין לי באמת תשובה

באמת שאין

רק רוצה לתת לך חיבוק

ענק ענק

ולומר לך כל הכבוד

ושאת אלופה

איך את נאמנה להשם

אין לי מה לומר

רק שאני בטוחה שהשם אוהב אותך עד כלות

למרות שעדיין לא נתן לך את מה שאת הכי מבקשת


הלוואי ויהיה בקרוב

חיבןק ענק

כואבים את ה'לא'. עד העצם.המקורית

ומבינים שכנראה השם מתכנן לנו דברים אחרים.כנראה בזמנים אחרים או האופנים אחרים ממה שרצינו, אבל הכל בהשגחה וכחלק מהתכנית האלוקית. וצריך לקבל את זה בהכנעה, אבל לא להפסיק להתפלל. לפעמים זה להתפלל לקבל את מבוקשנו, וגם להתפלל לקבל את רצונו שיתיישב על ליבנו. לא להפסיק להיות מי שאת בגלל זה, שזה החלק הכי קשה, כי אנחנו כביכול מתייחסים לקשר כ- נתתי את שלי, אז תתן לי גם. אבל הרבה פעמים זה לא סימטרי מסיבות שלא נבין. וזו גדילה כואבת, אבל מחזקת מאוד. תשליכי עליו את הכאב. תבקשי שירפא אותך 'אני מחצתי ואני ארפא', תנצלי את הקושי כדי להתקרב אליו כי לפעמים זו כשלעצמה המטרה של הייסורים

שולחת לך חיבוק ענק❤️ ובעז"ה תתבשרו בבשורות טובות בקרוב ממש!

 

חיבוק ענק!רקאני

כתבת יפה ונוגע

 

רק אומרת,

לא תמיד כשה' אומר לא

זה כי הוא לא מרוצה ממך

תמיד טוב להיות טובים יותר

אבל לא הכל אפשר להבין

ואת נשמעת מדהימה וה' אוהב אותך וגאה בך

 

לא תמיד זה טוב רק לחפור ולחפש איפה אני לא טובה

צריך להתפלל מלא

אני בטוחה שהוא אוהב את התפילות שלך

ותאהבי את עצמך! תחבקי את עצמך! את מדהימה!

ובעזרת ה' בקרוב תזכי לראות ישועות

וואו נשמהתהילה 3>

איזה כאב לב, ואיזה מפח נפש❤️

את נשמעת כזאת מסורה ומשקיעה ומשתדלת, וכמה זה כואב להרגיש ככה.


 

קודם כל רוצה להגיד לך שזה הזמן לכאוב, ולהתאבל, על החלום הזה ועל החלומות שקשורים בו, על התקווה הגדולה

על האכזבה מזה שכל מה שאת עושה כאילו לא מספיק

על חוסר האונים הזה שבסוף הדברים לא באמת בידינו.


 

שולחת לך חיבוק גדול.

ה' רוצה את הלב. ולפעמים הלב זה דווקא לכאוב כשכואב,

ולפעמים הלב, זה להקשיב לאן דברים לוקחים אותי במציאות שה' מביא לפתחי. מול הבעל, בעבודה, עם החמות

לא להגיד אני בסדר ולדלג מעל, אלא לעבור בתוך.

 

אני ככה מאמינה, שעבודת ה' עוברת במציאות עצמה, בלחוות ולהיות נוכחת בחיים שלך ובמה שה' מדבר אלייך את המציאות.

ה' כנראה לא רוצה שנעבור מעל ונבליג ונדחיק דברים שקורים לנו,

אלא שנבין אותם לעומק, איפה הם מטלטלים אותנו, במה הם נוגעים

איזה פצע שיש שם הוא שולח לנו דרך לרפא ואנחנו הודפים כשאנחנו מדחיקים.


 

 

מאחלת לך שבע"ה מהרה כל תפילותייך יתקבלו לטובה!!!

חיבוק נשמה! ריגשת אותי ממש!דיאן ד.

זה עבודה של ממש להבין שאין לנו דרך לדעת חשבונות שמים.

אבל הקב"ה רואה כל מעשה ומעשה שלך,

כל התגברות כל התחזקות.

שום דבר לא מתפספס מעיניו.

והוא אוהב אותך אהבה שלימה וענקית.

לפעמיםשירה_11

הייתי חושבת שאולי בגלל שאני מרגישה שאני בסדר והשם הוא הריי כל כך טוב אז אדרבה אני אמורה להיות יותר רגועה שזה הרצון שלו וכנראה זה באמת בול בשבילי.

 

ולפעמים הייתי חושבת שאולי הוא מתאווה לתפילות שלי

 

ולפעמים הייתי אומרת לעצמי "סתמי ותגידי תודה על מה שיש לך"

נרשמתי רק בשבילך.פעם ראשונה.

אחות יקרה ואהובה. ריגשת כ"כ עם כל האמת שלך.

הסגולה האמיתית היא רק השמחה. השמחה של היהודי אינה צריכה להיות תלויה בכלום! אלא אך ורק על עצם היותו בן של מלך מלכי המלכים.

נכון, יש הסבר בשמיים לכל דבר ולכל עיכוב, בסיבת גלגולים בסיבת ניסיון האמונה או התפילה. דבר אחד הוא בטוח, השמחה היא פותחת הכל ככה שלא רלוונטי לנו בעולם הגשמי לדעת מה הסיבה לעיכובים וחלילה ליסורים.

צריכים לדעת שהשם הוא טוב כמו שנראה שאת יודעת ומאמינה. תאחזי חזק בכח השמחה. תשמחי על כל דבר שיש לך ואין יהודי שאין לו! כי גם מי שחסר כ"כ הוא בכל זאת זכה לקבל נשמה אלוקית חלק מהשם אנחנו ה' יתברך ממש!! זה עמוק כל כך הנשמה האלוקית. תחזיקי חזק תמשיכי להתפלל, תתנצחי עם הקב"ה תאמרי לו שהוא ברא לך את הרחם בשביל מטרה מסוימת והמטרה הזו היא רצונו יתברך והוא רוצה בזה יותר ממך! ואת רוצה לגדל אותם בדרכו שלו! תגרמי לו "להבין" כמה שווה לו לתת לך! זה ניצחתי ואנצח!

השם איתך תמיד. את אהובה! ואלו המתייסרים הם הנשמות החזקות ביותר והמאמינות ביותר ולהשם יתברך יש תענוגות מכל תפילה והתמודדות של נשמות כמוך. תשמחי על הנחלה שמחכה לך בגן עדן עם אימותינו הקדושות על הקרבה בשביל התורה והקדושה. השם יתן לך ויכפיל לך את מה שיש ויתן לך בקלות ממש בזכות סגולת השמחה את מה ש"חסר". תודה לך שבאת לעולם. ריגשת אותי מאוד וחיזקת מאוד 🤍

וואי שברת לי את הלבעדינה אבל בשטח

הכנות שלך. התמימות. את באמת נשמעת בת שכל אבא היה רוצה ומתפאר בה.. את בעצם עושה הכל נכון אבל העולם לא מחזיר לך...

מבינה קצת קצת ממה שאת עוברת , עברתי עקרות משנית, אז קצת.

במה שרשמת בהתחלה, עזר לי להבין שדווקא בגלל שאני טובה, אני יכולה לעמוד בניסיון הזה.. שאני מהנבחרת של בורא עולם. שלא כל אחת היתה מקבלת את הניסיון הזה. אז נכון, לא בא לך אותו ויש בנות טובות של ה' שמקבלות שפע, אבל פה נכנס האלמנט שלא הכל אנחנו יודעים , לא רואים את התמונה השלמה, וצריך באמת להאמין שהכל לטובה, ושבסוף, יהיה טוב!!

מאחלת לך להרגיש את הטוב בכל מה שבורא עולם עושה, שולחת לך כוחות, את במסע לא פשוט, אבל תהיי בטוחה, בטוחה, שהוא ייגמר בטוב ❤️ ואולי ממש ממש בקרוב! 

התפילה שלך מתוקה במיוחד התחברתי במיוחדאם_שמחה_הללויה

לבקשה שלך לשחרר ולהפסיק לשלוט, לרצות להבין, להחליט.

תמשיכי להתפלל ולהתעקש ולהחזיק חזק ברצון.

כי רק הרצון שייך לנו, ההוצאה לפועל זה ממנו יתברך.

ה' אוהב אותך ואת התפילות שלך במיוחד כשאת מתעקשת ואומרת שמה בסך הכל את רוצה??? לעשות רצונו!! לקיים את המצוות פרו ורבו שזה המצווה הראשונה בתורה ולגדל את הילדים לתורה ולמעשים טובים.

הרצון שלך חזק, מכאן והלאה זה ממנו, שיכין את הגוף שלך ואת הנפש שלך להריון ואת כל התנאים מסביב וכו'.


 

תנצלי את הזמן הזה של הירידה להתפתחות רוחנית ובעיקר להתחזקות בשמחה.

ממש תעברי על כל דבר ודבר שאמרת ותשאלי את עצמך האם את עושה את זה בשמחה?? ואיך את יכולה לעשות את זה ביותר שמחה. לא בקטע של לרדוף את עצמך, להיפך.

נשמע שאת סוחבת על עצמך המון, מנסה לרצות את כולם, אולי כדאי טיפה להוריד הילוך, להאט?

ה' אוהב אותך תמיד והכי רוצה לראות אותך שמחה כפשוטו.

אז תעצרי רגע ותחשבי מה ישמח אותך לעשות?

ותעשי משהו שישמח אותך ולא כי צריך♥︎

כל הברכה תלויה בשמחה שלנו.

 

חיבוק ❤️‍🔥 בא לי לצרף לך טקסט מנחם שקיבלתישעוונית

המהות, בגדול היא שכדי להאמין -

עלינו לעבור בכאב שהקב"ה מכין לנו

זאת האמונה.

וכדי לעבור בכאב -

עלינו לכאוב...

לכאוב ממש.


מצרפת פה את הפוסט

ארוך אבל כל מילה זהב!!

נכתב אתמול בעקבות היום הקשה שעברנו כעם...

(ובכללי ממליצה בחום על כל מילה של שרה מושייב.

אפשר לבקש ממנה בהודעת ווטסאפ לעקוב אחריה,

מי שתרצה אצרף מספר)


‏מסיימת יום שבו המשולש הקדוש היה על repeat

100 פעמים לפחות.

‏קבוצות -WhatsApp סטטוס- אימייל .


משהו מהם בטוח יהיה מרתק מספיק,

לקחת אותי הרחק מכאן ,

מהלב הנוכח ברגעים אלו,

שכל פעימה בו מורגשת.

כואבת.


‏אי ההלימה בין החוץ לפנים,

רק מעצים את הכאב.


הקרנבל שלקחנו את הילדים,

כי אין ברירה ,סנדיי, וצריך לעשות איתם משהו ,

החיוכים שצריך לחייך אליהם,

ולעמוד בתור שעה בשביל כתר מבלונים שהתפוצץ תוך רגע ,

ונקניקיה שבסוף תיפול על הרצפה חצי אכולה.


‏החיים ממשיכים,

והם גם נעצרים,

ואיפה בדיוק הקו הזה,

שעוצרים בו לנשום ולאחוז את הגאפ.


ההתבודדות,כמובן.


‏מה זה הקטע ההזוי הזה ,

שאלתי אותו.


איך אתה מסכים לכאלה ימים להתרחש?!


מה, אתה לא רואה כמה אנחנו מנסים להחזיק את עצמנו מעל המים?!

אז תביא לנו בשורות טובות.

שיהיה לנו קל יותר להאמין ולקוות.


11 חודשים הם בשבי ,

ומה שמחזיק אותם זה התפילות שלנו .


אבל מה מחזיק את התפילות,

שלי ,לפחות?!

התקווה הזו,

שמשהו טוב קורה איתם ,

או יקרה עוד רגע ,

או מחר.

או מחרתיים.


איך אתה נותן לתקוות שלי להתפזר ברוח,

מה ,אתה לא רואה שאין לי גרם של כוח לאסוף אותם?!


כעסתי עליו בלי להתבייש ולהסתיר,

כי אלול.


אלול,

למדנו היום בבית. מדרש רחם,

‏זה חודש הרחמים והסליחות,

ואתה אומר לנו,

א-ל מלא רחמים,

שיש לך מלא רחמים.


נתת לכל אישה בעולם רחם ,

והוא תורה והוא תבונה אינסופית ,

ומה שעולה בי באינטואיציה,

בשיחה מולך ,

זה לגמרי קדוש.

אתה רוצה לשמוע אותו.


‏אלול זה חודש הסליחות ,ברבים,

וזה לא רק אתה סולח לנו ,

זה גם אנחנו שאתה מבקש שנסלח לך ,

כל שנה מחדש,

על כל מה שהעברת אותנו באותה שנה.


ואיך אני אסלח לך,

אם אני לא אכעס עד הסוף.

ואיך אני אכאב אם לא אכעס קודם.

זה הולך בשכבות הרי,

רק אחרי ‏שהכעס משתחרר,

מגיע השקט,

ואנחנו נפגשים שוב.


‏נזכרתי תוך כדי שיחה,

בסדרה שצפיתי לא מזמן .

אריקה ,בחורה שמרגישה לא מוצלחת ומלאת חרטות על בחירות שגויות שעשת בחיים שלה,

נכנסת למועדון יוקרתי של מטפלים במכונת זמן ,

שבו היא יכולה לחזור אחורה ולתקן את הטעויות שטעתה בעבר,

בתנאי אחד,

אסור לך לשנות את העבר של מישהו אחר.


‏אריקה, וכל שאר גיבורי הסדרה,

כאשר יש בידם את הכוח להפעיל את מכונת הזמן ולשנות את המציאות שלהם או של האהובים להם,

כל אחד בתורו,

כשהוא רואה את החיים של החבר שלו -

עושה את הטעות,

פועל נגד הכללים,

ומשנה- ‏רק קצת-

את העבר או העתיד של החבר שלו,

כי הם לא מסוגלים לחוות את האהוב שלהם סובל.


הם ננזפים על ידי הפסיכולוג הראשי,

ומראים להם איך השינוי בתוכנית לא באמת מסייע לבנאדם בטווח הארוך,

איך הוא צריך לעבור את כל הלימוד מחדש,

בצורה אחרת.


עבורי ,זה היה מפליא ומרתק לצפות ,

מה יעשה בנאדם ,

טוב ומסור ואנושי,

שנמסרו בידיו יכולות אלוקיות .

היכולת לשנות מציאות.


‏ בן אדם הוא קטן .

אכפת לו מדי.

לא מסוגל לראות בקושי של האחר,

אז הוא לא יעמוד בפיתוי וישנה דברים.


ככה אנחנו.

זו מגבלה להיות אנושיים.


והשם.

אלוקים.

אנחנו אוהבות לקרוא לו הבורא.

אבא.

אנחנו רוצות לשמוע את מידת הרחמים,

לא מידת הדין.


אבל יש לה מקום,

למידה הזו .


אלוקים.

גבורה.


שהוא מתגבר ורואה ועלבונו ועלבונינו.

ומתגבר.

ולא פועל .

ושותק.

ומסכים למציאות להתרחש.


‏הוא כל כך על אנושי,

שהוא מסוגל לאפשר למציאות להתרחש ,

כפי שהיא נועדה,

לאפשר לנו לעבור את הכאב והלימוד,

בלי לשנות את זה מרוב רחמים עלינו .


כזה גיבור הוא.

מסכים לראות את הדמעות של כולנו.

מסכים לנו לעבור את המצב הזה,

כי איכשהו,

כבורא עולם,

הוא יודע שמשהו מיטיב קורה פה.


תראה אבא,

יש מלא מלא הצעות ייעול עבורך

איך היום הזה אמור היה להיות,

אפשר לשוחח,

אעלה אופציות ,נבחר ביחד ;)


אבל אם נודה על האמת,

אפילו שיש לי מלא עצות לתת לך,

בכל אופן ,

יש לך רזומה של 5000 שנה פלוס של ניהול העולם,


ואני בקטע של ניהול,

לומדת ב27  שנים

 לנהל את הרגשות שלי

ואת מערכות היחסים שלי ,

וזה עדיין תהליך שנמצא בחיתוליו.


המסקנה ,

היא אחת אפס לטובתך בקטע של ניהול.


‏ואם אם אתה יודע יותר טוב ממני ,

ואתה מסוגל לחוות את הכאב של כולנו,

יותר ממני ,

ואתה מאפשר לדבר מאוד כואב להתרחש,

ונותן בנו אמון שנגדל מזה,

אני מסכימה לעשות את החלק הקטן שלי ,

ולעבור בכאב הספציפי שנתת לי.


‏את הכאב של אחרים אני משאירה לך.

אתה יודע איך להתמודד איתו.


‏ואת הכאב שלי ,

אני אשתף אותך,

‏עד שארגיש יותר טוב.

יותר בטוחה.

יותר סומכת.

כל פעם מחדש…


‏ותודה לשרה סהלו אלבז,

‏שפתחה את בית מדרש רחם היום ,

עם מילים שהן פנינים מתוקות,

ביניהם הפירוש היפה

על א-ל מלא רחמים

וחודש הסליחות ההדדי .


בית מדרש רחם

הוא לגמרי טל תחיה אחרי שנה עמוסה כזו.


שרה מושייב

תודה על זה!מכחול
שולחת חיבוק ענק ומוחץאורוש3אחרונה

זה בכלל לא קשור לכמה את טובה.

את טובה פלוס פלוס וצדיקה (באמת. וואו) ואהובה בשמיים ובארץ.

זה חשבונות שמיים שאין לנו מושג בהם.

שולחת הרבה כח ופרק תהילים לשמיים עבורך.

ושואלת בזהירות, למה הורמונים ומעקב בלי טיפול? הזרעות? הפריות? כמה זמן אתם מנסים? עשיתם את כל הבדיקות? כולל זרע!!

מקווה שכן יקרה.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

היתה תקופהריבוזוםאחרונה

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

תאמת כבר לא סומכים על אף אחדאםאני

גם הרופא המטפל בקופה היה מה זה שאנן

ואני הריון ראשון אין לי מושג כמה כואב אמור להיות התכווצויות,

אומרים לי זה רגיל הרחם גדלה אז ביי…

אבל ברוך ה נראה שנעצר כרגע.

אני כל הזמן מזהירה אותו שאין לו עוד מה לחפש בחוץ,

שייקח את הזמן בפנים,

מה הלחץ😅