סליחה שזה מאנונימי, כואב לי מדי בשביל שזה יהיה מהכרטיס שלי..
אז היום קיבלתי מחזור.
אחרי עוד חודש של הורמונים ומעקב זקיקים.
אחרי יותר משנה של סגולות ותפילות.
אחרי יותר משנה של עבודת המידות ושל תהילים וקברי צדיקים.
היום קיבלתי מחזור.
ובכיתי אולי שלוש שעות.
כי אני טובה. אני באמת טובה.
אני הולכת סופר צנוע והראשונה לעזור למי שמבקשת ולמי שלא.
אני מתפללת שחרית ורצה למעקב זקיקים ואז לעבודה כדי לפרנס בעל אברך שלא עובד בכלל, ומשאירה בית מתוקתק אחריי.
אני מתמודדת עם חמות בלי גרם של טקט ולא אומרת לה מילה, אף פעם, ותמיד מכבדת אותה מאוד, יותר מהילדים שלה לפעמים.
אני תמיד מכינה אוכל ליולדות ומארחת את כל מי שצריך ורוצה.
אני כמעט תמיד שמחה וצוחקת ומאירת פנים.
אני מחפשת לי בכוונה סביבה לא דתית כדי לקרב את מי שצריך ולהיות דוגמא.
אני לא מוציאה את בעלי אף פעם מהישיבה, אני עושה הכל בבית, סוחבת קניות, עובדת בשלוש עבודות ונותנת לו ללמוד בשקט. גם בימי שישי לחוצים.
אני נחמדה לכולן וחברותית ואוזן קשבת, וכשצריך אני מארגת אירועים ומפגשים.
אני מחנכת את בנות ישראל ומשתדלת שזה יהיה ביראת שמיים ואהבת תורה.
אני באמת בסדר! ריבונו של עולם אני באמת בסדר!
נותנת את כל כולי בשבילך
אבל כשאתה אומר לי לא-
אני מגלה שאני בעצם לא שווה כלום, כי אין לי מספיק אמונה.
אני רוצה ילדים, והרבה, ובקלות.
למה זה כל כך מסובך?
למה זה נראה שכולן מסביבי עם עגלה או בטן או גם וגם?
למה זה נראה שרק אצלי משהו תקוע?
למה השפע מתפזר אצל כולם ורק עלינו מדלג?
ולמה, ריבונו של עולם, למה, אני בכלל מסתכלת על בתים של אחרים כל פעם שאני במחזור?
למה?
למה אני כל כך מתערערת כשגיסה או חברה זוכה לדבר שאני כל כך מייחלת לו?
הרי אני לא רוצה שלא יהיה להם, חלילה.
אבל אני רוצה שיהיה גם לי.
יש לי תמונה בראש שלי ושל בעלי עם לפחות 12 מסביבנו, לפחות לפחות.
ה', אתה יכול הכל, אז למה אתה לא נותן?
ולמה אני רוצה להבין אותך ולהבין את החשבון, אם אני יודעת שאין לי סיכוי?
ה'
אני רוצה להיות החיילת הכי טובה שלך,
תעזור לי לשחרר ולרצות להבין,
לרצות לשלוט,
לרצות להחליט.
בבקשה תעזור לי.
כואב לי ליפול וכואב לי להתאכזב וכואב לי שאתה שוב אומר לי לא.
אנא ממך
קח ממני את העוגמת נפש הזאת, תעזור לי להבין מה שאני צריכה להבין ותיתן לי מלא מלא ילדים בקלות ובשמחה.
אנא ה'.
אוך, בכלל לא התכוונתי שתצא לי כזאת פריקה.
בסך הכל רציתי לשאול איך אתן מתמודדות עם האכזבה הזו ועם הנפילה, עם המחשבות של מה יהיה ואיך יהיה ולמה אני לא בהריון,
איך אפשר להתחזק באמונה ולשחרר את המקום של "מגיע לי" ושל האוף.
פשוט לתת לו להוביל אותי ולשמוח, ולסמוך עליו שהוא יודע הכי טוב ומכין לי את הכי טוב.
תודה למי שקראה ועוד יותר תודה למי שתגיב..
אני.
