ועכשיו תסבוכי יולדת כמובן😊
אשמח ממש לעצתכם.
אחת הסבתות ממש היה לה דחוף לדבר איתי אחרי הלידה ולא הצלחתי הייתי נורא ילשה ויש לנו צהבת אז לסחוט ולשאוב ולהביא ולדאוג לילדים שבבית היה מלא סידורים
ולא הייתה לי שניה ללכת לשירותים
אבל היא לא הפסיקה להתקשר אז כתבתי לה שאני נורא עמוסה ומקווה להתקשר מחר
)תבינו כבר 12 בלילה ואני לא הראה בקרוב גם ככה את המיטה) אחרי כמה דקות נכנסת אלי כלתה.
כולה מרוגשת ומלאת צלצולים. רק באתי להגיד מזל טוב וסבתא רוצה שיחת וידיאו😶.
כולי בהלם אבל מה אני יגיד?! בקשתי שניה סגרתי את השאיבה שהייתי באמצע(!)
קשרתי את הכיסוי המרושל.
והיא בינתיים כבר התקשרה להראות את התינוק שבפוטו...
תראו איזה מתוק. תראו איזה גדול (נולד 4 קילו 😂)
ואז הסבתא לאוזני "כן באמת מאדם היתה נורא נורא שמנה".
נגמר לי נגמר לי הנשימה
כל ההריון הזה אני מתמודדת עם הדימוי גוף שלי
הייתי נפוחה ורק במקומות שהכי לא מחמיאים לא פורפורציונלית
מחודש שישי הערות של עוד לא ילדת? בשעה טובה וכו...
גם הערות מגברים שעל גבול ההטרדה.
נשברתי ואספתי את הלב כל שבוע בערך בגלל העניין הזה.
ועכשיו שהיא באה עלי במקום כל כך חשוף פיזית ורגשית התרסקתי.
אין פה מראת גוף. עוד לא ראיתי איך אני נראית אחרי
עוד כמה ימים אמורה לעמוד בברית ואין לי מושג מה יראה עלי ויאך.
זאת ההערה האחרונה שהייתי צריכה עכשיו.
וזה לא הסוף הצלצולים ממנה לא מפסיקים
אולי נבוא היום? אולי עכשיו אנחנו קרובים.
עכשיו נפנפתי את כל הביקורים כי לא ישנתי שעתיים ברצף מהלידה בגלל הצהבת.
אבל היום קצת רווח לנו.
ואני לא יודעת מה לומר לה! לא מסוגל. אחרי המשפט הזה לעמוד מולה בחלוק בית חולים או בפיגמה לא בא.לי שגם בלי לשמוע אני אדע שהיא בןחנת איפה ירדתי ואיך אני נראית עכשיו. ועוד לפני שגיבשתי דעה על עצמי זה פשוט עושה לי רע.
ועכשיו גם אמא שלי הציעה. הם בדיוק נוסעים מחר ועוברים פה באזור ונוסעים לליד הבית שלי אז שאולי נצא מהשחרור איתם
או שיבואו לבקר שאנחנו בבית ואני רק מתכווצת יותר האמת לא יודעת מה מחכה לי בבית
שלא לדבר על העומס בהכנות
אבל איך אני יוצאת מזה? אבאאאאאא
תודה למי שקראה עד פה
