יש שעוונית חלבית.

כשאוכלים בשרי שמים תחתיות כאלה.

שולחן במטבח/ בסלון/ ספה

ולקטן גם שולחן וכסא קטנים

הילדים לוקחים לבד (לפעמים גם מכינים לבד) לקטן צריך להגיש מה שקשה לקחת לבד.

אין לי משהו מיוחד לבשרי/ חלבי

וגם אי

אני שונאת מפות האמת. רק לשבת/ חג אני משתמשת בהן

בגדול אוכלים על השולחן/ האי

כמעט לא אוכלים חלבי פה אבל גם אז לא משנה שום דבר

מלוכלך

והאמת, הרבה יותר מגעיל אותי למחזר מפה רב פעמית אפילו דאני מנקה אותה מאשר לקרצף שולחן פעם ביום עם סקוטץ'. אבל זה אני🤷

כשאוכלים בשרי שמים שעוונית מתחת לצלחת.

מפה רק בשבת.

והשולחן די קטן אז הסירים על השיש וממלאים לכל אחד צלחת לפי בקשתו [גם בשבת לצערי, בגלל גודל השולחן]

אצלנו יש פינת אוכל במטבח ושולחן גדול יותר בסלון.

ביום יום אוכלים במטבח. לא פורסים מפה. השולחן חלבי, ובארוחות ערב (אוכלים בשרי בד"כ) שמים פלייסמט (רחיץ) מתחת לצלחות.

אני לא מגישה מרכזי לשולחן. שמה לכל אחד בצלחת, ומי שרוצה מנה שניה מקבל שוב מהסירים. 

בשולחן בסלון אוכלים בשבתות וכשיש משו חגיגי כמו יומולדת, תחילת זמן, וכו'...

בעלי, אני והבן שלי בן שנה וחצי. הניו בורן עוד לא יושב סביב השולחן.

חחחח

נכנסים שם חמישה ילדים בדוחק.

בפועל כל אחד אוכל איפה שבא לו ברחבי הסלון והמטבח... וכן, זו חלק מהסיבה שהבית דורש ניקיון יומיומי...

בשולחן בסלון אוכלים רק בשבת ובאירועים מיוחדים, כי בדרך כלל הוא מלא בשלל דברים (מדברים של שיעורי בית ועד דברים שהניחו אותם "רק לרגע" על השולחן). אירועים מיוחדים יכולים להיות גם סתם רוח שנחה על הילדים לארגן ארוחה חגיגית ולצורך כך לפנות את השולחן...

אין לנו בשרי בבית, אז מהבחינה הזו אין לנו בעיות.

כלומר - בעלי ואני וחלק מהילדים. הילדים שאוהבים בשרי אוכלים את זה במקומות אחרים...

(האמת שזה גם מתאים לנו מבחינת הלחץ ההלכתי, שלא יהיה בשרי בבית. אני לא בנויה להקפדה להפריד בין בשרי וחלבי, וגם בעלי עלול להשתגע מזה... חוץ מזה שאותי בשרי זה ממש מגעיל, אז לא ארצה שהוא יהיה במטבח שלי...)

אתן מדברות על שעוונית בשרי/חלבי כי אסור לאכול באותו שולחן/אותה מפה בלי להחליף כשאוכלים בשר/חלב?

נראה לי שכל הזמן עשינו עבירה..

יש מפה אחת של יום חול,  אוכלים עליה הכל, עם צלחת כמובן..

לא ראיתי סיבה לשעוונית כי אנחנו לא אוכלים מהשולחן....

יש כאלה שמקפידים יותר ויש כאלה שפחות.

בעיקרון אם האוכל בצלחת לא רותח אז ההלכה היבשה היא שלא קורה כלום אם שמים צלחות קרות בשרי וחלבי על אותו שולחן.

אנחנו מקפידים על מפות נפרדות ושיש נפרד, לא שמים כלי חלבי על מפה או שיש בשרי וכן להיפך, גם אם זה לא חם, כדי לא להתבלבל ולהגיע למצב שנשים משהו חם במקום הלא נכון.

יש גם קווים טלפוניים לשאלות הלכתיות, או מענה דרך האינטרנט, אם אין לך או שלא נוח לך לשאול רב שאתם מכירים.

אפשר פה למשל -

שאל את הרב | שאלות בהלכה, אורח חיים ודיני ממונות | דין

היום נהוג לאכול בצלחת, ובד"כ אוכלים על שולחן נקי.אז ממש לא חייב להחליף מפה

אצלנו בכלל אין מפה הרבה יותר קל לי לנקות את הפורמייקה

כשלא מקפידים לנקות, או אם יש ילדים שכל הזמן שמים אוכל על השולחן/מפה אז יותר חשוב להקפיד להפריד

עוד פתרון מקובל זה לאכול רק חלבי או רק בשרי על השולחן. ואז כשאוכלים את ההפך לשים תחתית מתחת לצלחת ואז זה הפרדה

תמיד לומדים.

חייבת לשתף שכשהתחתנו אמרתי לבעלי שצריך מפה לחלבי ומפה לבשרי והוא לא הבין על מה אני מדברת בכלל...

עד היום מגיע לי עם המפה מהארון ושואל: זאת חלבית או בשרי?

לא משנה ששאל גם שבוע שעבר ולפני חודש ולפני חודשיים...

עושה לי סלט שלם עם המפות, כבר אני מתחילה להתבלבל מה חלבי ומה בשרי....

למרות שיש גם ספרדים שפוסקיפ שצריך מפה נפרדת

לפי הרב עובשיה לא צריך

הסכרת ךי דיון ארוך בין כיתה ספרדיה למורה אשכנזיה בנערותי😅

הוא ענק ומכיל את כולנו (6) + נספחים בקלות. הכיריים על האי אז ברור שהסירים גם. חלבי אוכלים ישירות עליו בשרי עם פלייסמנטים.

עשוי שיש וממש קל לניקוי מעבירה סמרטוט/מגבון ובדכ זה מספיק.

בשבת אוכלים בפינת אוכל בסלון שסגורה כל השבוע.

שבו אכלנו אני והילדים באמצע השבוע.

בעלי פחות הסתדר עם השולחן הזה, אכל בפינת האוכל, שהייתה מרוחקת יחסית מהמטבח..

בשבתות בפינת האוכל..

היום עברנו לדירה חדשה של קבלן, שהמטבח ופינת האוכל זה יחד. אין מקום לשים שולחן במטבח במקרה. ממש מבאס.. כי הכל מצטבר על שולחן פינת האוכל ותמיד נהיה שם בלאגן.

אני לא שמה אף פעם סירים על השולחן

יש לי כלי הגשה

לרוב ארוחות של אמצע שבוע לא אגיש בכלי הגשה, נגיד פסטה/ פתיתים/ קוסקוס

אאכ זה מנה גדולה של בשרי כמו שניצל וצ'יפס שאני כן שמה מרוכז 

שאני לא ממש מהווה דוגמה..

השולחן שלנו במטבח זה המשך של השיש החלבי עם כסאות בר. יש מקום לרגליים. רק השיש באוויר (בשרי אוכלים על פלייסמנט. אל כי כמעט לא יוצא לנו בשרי באמצ''ש כי אני לא אוהבת)

יש בו מקום ל 3 כסאות

דיי מגוחך בהתחשב בזה שאנחנו מתוכננים להיות יותר משלושה סביב השולחן. בעז''ה בהמשך.

בבוא היום נסתדר

חוץ מארוחות בוקר וערב של הילדים

לזה יש להם שולחן קטנטן במטבח

מאד נח לנקות אחר כך

ובשבת עם המפה, הכלים השבתיים, המפיות, הפרחים לא נראה בכלל אותו דבר!!!

וכן שמה מפות כאלה קטנות יש לי בשריות וחלביות (לא יודעת מה זה שעוונית….)

רוב הפעמים אני מגישה לשולחן בכלי הגשה, ככה הכי נח, גם רטבים, סלסות, קטשופ וכו

אלא אם כן זה מרק, שאני מגישה מהמטבח

שהוא בעצם גם השולחן במטבח (אין לנו מטבח נפרד) יש שולחן אחד עם מפה יפה שנשארת כל השבוע כולל שבת ומעליה שעוונית שקופה חזקה

כשאוכלים כולם ביחד או כשהארוחה מורכבת מתבשיל אחד בעיקר מביאים את הסירים לשולחן אבל בדכ הגדולים לוקחים לעצמם מהסירים שעל הגז ולקטנים אני שמה ישירות בצלחת

בין בשרי לחלבי מסתפקים בלנקות את השעוונית

אין מצב שאני מחליפה מפה/שעוונית כל ארוחה, אפילו לא לשבת, זה אומר שצריך לפנות את השולחן לגמרי בין הארוחות,להחליף מפה ואז לתקוע איפשהו את המפות שלא בשימוש כרגע, אני לא בנויה לזה ואני פריקית של מינימליסטיות ושל חיסכון בעבודה 

מנקים עם מגבון בין הארוחות

אין מקום לכולם, אבל יש לכל הילדים הקטנים. השאר אוכלים בזמן אחר או יושבים בשולחן הגדול או סתם תופסים פינה ליד השולחן מטבח

תמיד היה בפינת אוכל בסלון. כשעברנו לדירה הזאת תכננו לעשות אי ליד המטבח ואיכשהו עדיין לא הגענו לזה.

יש לנו מטבח פתוח עם סלון אז זה ממש יכול להתאים.

עכשיו הזזתי את השולחן קרוב למטבח למקום שהיה אמור להיות האי. באמצע שבוע הוא מוקטן ובשבת מגדילה אותו על ידי השלבים. דווקא נחמד, פתאום הכל קרוב, לא צריך לרוץ כדי להגיש. וגם הסלון נפתח פתאום יש מלא מקום.

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?