כוס קולה זה 84 קלוריות וארבע כפיות סוכר,

חפיסת שוקולד זה 10 כפיות סוכר וכ550 קלוריות,

השאלה היא כמה אוכלים מכל אחד, שורת קוביות שוקולד שקולה לכוס קולה.

הבעיה הגדולה עם המשקאות המתוקים היא שקל לשתות כמויות

אבל נראלי שהם לא אוהבים שמכניסים אותם למקרר.

מי עושה דבר כזה? יש כמה שעושים. אני לא ממליץ.. השוקולד מאבד את כל האפקט של הטעם 

הוא הופך לנוקשה, ונהיה לבן. זה מגעיל.

(וזה בכללי אחד הדברים הכי בריאים שיש)
זה מאוד לא חד משמעי כמו שאתה מציג את זה

עם 90 אחוז קקאו וכו'

הסוכר הוא מאוד אלים לגוף האדם, כנראה החומר הכי מזיק אחרי הניקוטין שבני אדם צורכים, ובעיקר כשצורכים אותו מילדות ללא הגבלה.

בשוקולד אין כמעט חלבון.

ומה זאת אומרת זה לא חד משמעי? דיברתי נטו על מספרים בהקשר של סוכר

אין כמעט חלבון? קח שוקולד שיש לך בארון, תבדוק כמה יש בזה

ואז קח קופסת גבינה ותבדוק, מספרים דומים מאוד (ותלוי בשוקולד, אבל לטובת השוקולד בד"כ)

בשוקולד יש 8.8 גרם חלבון ל100 גרם, ובגבינה 25 גרם ל100 גרם

בגבינות לבנות בכלל לא מתקרבים לאחוז החלבון שאתה הצגת... אולי יש גבינה מיוחדת "פרו" שהוסיפו לה חלבון באופן מלאכותי ואז היא עולה פי כמה מגבינה רגילה וגם מכילה פי כמה יותר קלוריות, אבל אלה לא הגבינות הרגילות שמשפחות קונות בשוטף.

בגבינה קשה כמו שאתה הצגת, יש כמויות מאוד מאוד גבוהות של שומן *רווי* (כלומר לא בריא) ובהתאם הרבה מאוד קלוריות.

הנה מתוך האתר של טרה:

וזה מתוך האתר של תנובה:

למה כתוב גבינה חצי קשה?

למה אתה כל כל מפחד משומן רווי? הוא הכרחי כמו כולסטרול שמי שיש לו 0 ממנו מת (זה בדיוני אגב, רוב הכולסטרול מיוצר בכבד) כמו שמלח וסוכר הכרחיים אבל בכמות מסוימת, כאשר בקוקה קולה יש הרבה יותר ובשוקולד פי 3-4 מזה, בעוד שפרוסה אחת של גבינה צהובה ביום לא תהרוג אף אחד.

ולמה נראה שאתה מפחד מגבינה צהובה ובתגובה אחרת אתה מסביר שהיא בריאה הרבה יותר מגבינה לבנה?

גבינות קשות ורוויות בשומן הן באמת בריאות, וכמו כל דבר בריא ועתיר שומן (כמו טחינה או אבוקדו) צריך מאוד להיזהר לא לצרוך יותר מדי. להבדיל מגבינה לבנה למשל שאפשר לאכול ממנה יותר ובלי שייגרם נזק (אך מצד שני באמת יש בה פחות דברים טובים כמו חלבון).

כי מי שצריך לעלות במשקל, אמנם הרבה יותר קל לו לעלות בעזרת ג׳אנק, אבל הרבה יותר בריא לו לעלות בעזרת טחינה, שמן זית, אגוזים ואבוקדו.

להחליף שתיה מתוקה במים, מאשר להפסיק לאכול אוכל מתוק.

(לפחות מבחינתי זה ככה...)

אז אם לפחות בשתיה אני יכול לחסוך לעצמי, למה שאני לא אעשה את זה?

ובדיוק השבוע יצא פרק מעולה בהסכת "התשובה", שם הוא מדבר ספציפית על השוואות של "מה יותר בריא".

בקצרה: זה לא פשוט כמו מתמטיקה. כמעט אף פעם אין תשובות נחרצות, כי מה שבריא לך לא בהכרח יהיה בריא לי, ומה שבריא למוח שלך לא בהכרח יהיה בריא ללב שלך וכן הלאה.

תשובות נחרצות יכולות להיות רק אם השאלה מאוד מאוד ספציפית, למשל "איפה יש יותר סוכר? 100 גרם שוקולד או כוס קוקה-קולה?"

זה כבר כן מתמטי ולכן קל לענות.

אבל אם השאלה היא "איפה יש יותר סוכר? שוקולד או קוקה-קולה?" אז אי אפשר לענות על זה, כי ממה שאני מכיר - פחות מצוי למשל לאכול טבלת שוקולד מלאה בבת אחת, אבל לשתות 500 מ"ל של קולה בארוחה אחת זה דווקא מאוד מצוי.

ואם השאלה הופכת להיות כללית יותר, כמו "מה יותר בריא", אז הבלגן חוגג עוד יותר: הרי "בריא" זה לא רק "למי יש פחות קלוריות". גבינה צהובה 28% תכיל הרבה יותר קלוריות מגבינה צהובה 5%, ולמרות זאת היא עדיין הרבה יותר בריאה בכמעט כל המובנים. 
 

בעוד לשוקולד יש גם יתרונות בריאותיים משמעותיים, אני לא מכיר יתרון בריאותי כלשהו שיש לקוקה קולה (אולי מלבד הקפאין שבו שדווקא כן בריא במידה מסוימת).
בזמן שעיקר מה שלא בריא בשוקולד זה שהוא עמוס בפחמימות ושומנים (שאלה דברים טובים ובריאים והכרחיים, אך רק כשצורכים אותם במידה מוגבלת), מה שלא בריא בקוקה קולה חמור הרבה יותר - יש בו חומרים שהגוף שלנו לא זקוק להם כלל ואפילו הגרם הראשון שלהם לא תורם לנו דבר, במקרה הטוב.

האמירה לפיה קולה עדיפה מחלווה היא כבר ממש בגדר אבסורד: חלבה עמוסה בחומצות שומן חד ורב בלתי רוויות (שזה מעולה לבריאות שלנו אבל כמובן במידה מוגבלת), ברזל, חלבון, סידן... לעומת כלום ושום דבר טוב שיש בקוקה קולה.

אמנם כמו שכתבתי בהתחלה - מאוד מאוד מורכב לענות על השאלה "מה יותר בריא" כי כמעט לכל מאכל יש יתרונות וחסרונות, ועדיין - דווקא בדוגמאות שאתה הבאת התשובה מאוד ברורה והיא בדיוק הפוכה ממה שכתבת. חלווה ושוקולד הם בחירה הרבה יותר טובה מאשר קוקה קולה.

דבר ראשון, דיברתי בבירור על צמצום קלוריות.

דבר שני לגבי כמויות, בצבא הייתי שותה קולה בפחית, ולכן הכמות הייתה בהחלט מוגבלת. ולגבי שוקולד אני בהחלט מסוגל לסיים טבלה. ולגבי עוגיות, בהחלט אפשר לזלול כמות גדולה. במיוחד בארוחות משותפות בד"כ בשבת.

דבר שלישי, במילואים חייתי על חלבה וקבנוס, השמנתי הרבה אך זה בהחלט עדיף על מוות או על קוקה קולה בלבד שלא היה מספק לי שום ערך תזונתי. אבל כשאוכלים בריא לא צריך להתרגש מעוד ערך תזונתי שיש בקינוח, כשאפשר להשיג אותו בדברים אחרים כמו טחינה גולמית. ועדיף יותר לצמצם בסוכר.

(אולי החומצה הזרחתית תכריע לרעה נגד הקוקה קולה, אבל הזכרתי לא רק קוקה קולה אלא שתייה ממותקת שלא בהכרח נמצאת בתחתית שרשרת המזון)

דבר רביעי, כמו שהגבתי לקפיץ, הזכרתי מספרים בהקשר של סוכר.

1.

''מי שמנסה *להקפיד על בריאות* או על צמצום קלוריות''

כלומר כתבת שדבריך מכוונים גם למי שמנסה לצמצם בקלוריות, וגם למי שמנסה להקפיד על בריאות. לא כתבת רק על קלוריות.

2. ''למרות שהרגילו אותנו לכך שמשקאות ממותקים הם בתחתית שרשרת המזון'' - שרשרת המזון לא מתייחסת לקלוריות אלא לערך הבריאותי של סוגי המזון השונים ומידת חשיבותם לגוף.

3. עיקר הטיעון שלי לא היה לגבי הכמויות, זה היה רק בשביל להסביר שאי אפשר לשאול ''מה יותר בריא'' כי יש אינספור משתנים.

הטיעון העיקרי היה שחלבה ושוקולד מספקים לגוף גם דברים טובים, להבדיל מקולה שזה סתם זבל, ולכן לכתוב אחרי המשפט ''מי שמנסה להקפיד על בריאות'' שעדיף לצרוך קולה (או שלא יותר גרוע לצרוך קולה) זו פשוט טעות.

הזכרתי גם את זה וגם את זה. ולכן אולי יש אנשים שלא ידעו להבדיל או שיותר חשוב להם לצמצם דווקא סוכר.

לגבי 3, תקרא שוב את ההערה השלישית שלי.

לא אמרתי שקוקה קולה עדיף בריאותית על שוקולד וחלבה, אבל אנחנו רגילים לקשר באופן ישיר בין בריאות לקלוריות, וגם הזכרתי שתייה ממותקת בכללי, וכמו שציינתי לפעמים באמת עדיף קוקה קולה או נסטי על שוקולד (בתור קינוח לארוחה בריאה שכבר מכילה ערכים תזונתיים, או במקרים בהם חשוב לצמצם דווקא בסוכר)

הם מתכוונים ל"פחות קלוריות"

וזה לפני שאנחנו מדברים על זה שקלוריות זאת יחידת מידה מטופשת לגמרי שמתייחסת למה שקורה כששורפים (מילולית, כשמעלים באש) את הדברים.

וכי הגוף משתמש באוכל אחרת מלהעלות אותו באש - זה בגדול לא אומר כלום

יש מישהו שחושב שסוכריית טופי יותר בריאה מתפוח?

הרי יש בה פחות קלוריות...

וגם אם נגיד שזה בגלל שהתפוח שוקל יותר, עדיין אפשר למצוא דוגמאות אחרות שבהן המשקל לא מהווה פקטור:

כוס מיץ תפוזים שנסחטו הרגע, היא בוודאי יותר בריאה מכוס דיאט קולה, למרות שיש בה הרבה יותר קלוריות.

אף אחד לא יעלה בדעתו להגיד שהקולה בריאה יותר, אפילו שיש בה פחות קלוריות.

בחמאת בוטנים ללא תוספת סוכר (100% בוטנים) יש יותר קלוריות מחמאת בוטנים עם סוכר לבן מוסף. אז מישהו חושב שהחמאה הזולה עם תוספת הסוכר תהיה בריאה יותר?

אגוזי מלך מלאים בשומנים בריאים ואומגה-3, אבל יש בהם הרבה קלוריות לעומת פופקורן דל שומן שאין בו שום דבר חיוני לגוף.

תראה כמה סרטונים של "מאמני כושר" וכאלו

ואז תחזור אלי ותנסה להגיד שאף אחד לא יעלה בדעתו להגיד כזה דבר

אבל נכון, עדיף טיקטוק

לשתייה המתוקה 

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

למוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות

אבל לegg באמת אין פרסומות

אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף

מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.  

ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.  

גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.  

שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך. 

אני עברתי לegg,הוא הרבה פחות מדוייק, ומציג מסלולים יותר מסורבלים

פעם אחת הוא גם כתב על אוטובוס שמגיע, בשעה מאוחרת שאיןכבר את האוטובוס הזה

קיצר חזרתי למוביט

אנחת רווחה

הוא לא מתכנן מסלולים אבל עוזר למי שכבר יודע לאן ואיך.

אי אפשר להשוות את השימוש ב Moovit כאשר אתה לא מופצץ בפרסומות - הרי זו כל ההצדקה לעבור ל egg, בעיית הפרסומות 

אבל תפסתי את זה כשהם הציעו את זה ממש בגרושים. המחיר הוא כמעט חינם.

והאפליקציה טובה, מה לעשות.

נוחה, מאורגנת טוב, מדויקת.

זה נראה כמעט לגמרי כמו הופאון

(בהופאון יש אפשרות לתכנן מסלולי נסיעה, רק שאנשים לא יודעים..)

הופאון עובד לנו מעולה. בהתחלה אשתי הייתה גם משווה למוביט, כי היא השתמשה במוביט שנים, אבל עכשיו אנחנו לגמרי משתמשים רק בהופאון

להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן

(כמו אצל נשים.   התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח) 

הכי הרבה זה קרם לידיים בגלל יובש

ולכן, אם את רוצה לקנות את זה למישהו

תוודאי טוב טוב אם הוא משתמש בזה

בדיאודורנט

ושמפו 

🤭

ברצינות- אם המטרה היא לקנות מתנה למישהו, נדמה לי שגבר קלאסי לא מתפנק ממוצרי טיפוח. בדרך כלל משתמשים רק במוצרים הבסיסיים. שמפו-דאודורנט.

אם זה גבר שמשתמש בבשמים אז זאת אחלה אופציה. אבל בבשמים לא תמיד קל לקלוע לטעם שלו..

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה

אם זה כך, אז על מה אנו נתבעים אחרי 120?

אם זה כך, מה יגידו בעלי תשובה שחזרו מעבר להרי החושך ועכשיו צריכים לשנות ה כ ל?

כדאי להצטרף לסדנא של הרב פנגר, או לשמוע אותו (הידברות) - באופן קבוע, יכול לעזור.

יהדות היא לא  אקזיסטיאליזם (לא אייתי נכון....)  נוסח קאמי ( לא דיברו כאן לפני זמן מה על בחירה חופשית....?) - יש אלוקים!

במהות - באמת לא, כפי שכתבו לפני, אבל הרגלים - כן.

"הכוח לשנות" - ברברה ברגר.

גם "התבוננות פנימית" - ד"ר יחיאל הררי. ביוטיוב

ויש מן הסתם עו ד המון חומר.

וחוצמזה "אין יאוש כלל"!

עד שליבך יתנגן - אלומה לב.

עד שליבך יתנגן , אלומה לב. ספר. לפי שיטת ימימה.

נפלא. (פונה לבנות ונשים משתתפות הקורסים שלה אבל מתאים לכולם). לדעתי.

לאחרונה נתקלתי בו

אולי אחרי זה אני ממש אפתח אותו