זה בטח לא מפחית מהכאב אבל זה אולי ממסגר את האמירה באור רך יותר, כזה שדואג לבאות כדי שתמשיכו מבחינתו במצב המצויין שלכם.

לא פייר להעמיד אותך במצב הזה, שהוא מתאמן לו באופן קבוע ומתחזק שרירים ואת חודש (!!!) אחרי לידה רביעית, ואז בא להעיר לך כי משיכה וכו..

הייתי שואלת אותו קודם האם הוא היה מוכן לפנות מזמנו כדי שתוכלי להתעסק בנראות, חיטוב ובריאות..? 

איך היחסים ביניכם באופן כללי..? חודש אחרי לידה לדבר כך זה אומר שהוא די מנותק ממך, במחילה

בנוסף, מיניות מתחילה בראש. 

אני רוצה להאמין שאם יש קושי של משיכה הוא לא בהכרח קשור למשקל (אם כי משקל יכול להשפיע, אבל לדעתי רק בעודפים אולי מאוד משמעותיים ולא בלהיו 'מלאונת') אלא יותר לתדר פנימי בין בני הזוג. אישה שאוהבת את עצמה ובטוחה בעצמה ועפה על עצמה - זה מדבק. זה קודם כל

האם את במצב הזה..!? 

אם לא, משם תתחילי לפעול

ולמה..? קודם כל כדי שלא יוכלו לפגוע בך עם הערות על המשקל. לא אומרים את זה לאישה חודש אחרי לידה, עם כל הכבוד. מישהו צריך להעמיד אותו במקום 

דבר שני, כדי שבאמת תרגישי כמה שאת מהממת. הבאת חיים לעולם 4 פעמים, זה 4 פעמים להעלות משקל משמעותי ולצפות לרדת אותו כל פעם חזרה בדיוק זה קשה. מה גם שרוב הנשים לא חוזרות לגרסת הנעורים הצרה והמחוטבת. זה החיים נשמה.  

בקיצור, עצתי היא - תחזקי את עצמך כמה את מדהימה. ממש ממש. תתחברי לתחושות שלך כרגע. מה את מרגישה עם מה שהוא אמר..? ותגידי לו את זה.. לא כהאשמה, אלא איך זה גרם לך להרגיש

ותמיד אפשר להתייעץ עם אשת מקצוע כמובן  

והמשפט *תעופי על עצמך, זה מדבק* חזק. להדפיס ולתלות.

אני כמובן גפ מתמודדת בים היתר עם חוסר ביטחון עצמי כמעט מולד

אני חושבת שיש לנו זוגיות טובה ואוהבת מאוד לא חושבת שהוא מבין את העניין של חודש אחרי לידה

יש להם גנים טובים במשפחה כל אחת שם מקל סנוקר..

ואני לא .. לפני שנתיים ירדתי 20 קילו שקלתי לפני 74 והגעתי ל54 .. זה לא החזיק הרבה זמן ולאט לאט עליתי שוב.. עכשיו חודש טחרי לידה נמצאת באותו מצב 74 קילו

ברור שאני רוצה לרדת במשקל אבל לשמוע את זה ממנו זה פשוט מרסק

כי אני ישר לוקחת את זה למקומות שהוא לא באמת אוהב אותי והוא רוצה  שאני אשתנה והוא לא מבין כמה זה קשה וכמה זה דורש ממני

האמת שאני פשוט מתוסכלת עצובה ובוכה בעיקר. הוא אמר שכואב לו מאוד לראות אותי עצובה והוא מצטער

אבל חושב שזה מאוד חשוב 

והוא צריך להבין שהגם שיש דברים חשובים מאוד, התזמון לפעמים חשוב יותר..

חודש אחרי לידה הכי חשוב שתנוחי ותהיי רגועה כי זו תקופה מטלטלת בככ הרבה בחינות. כשעולים 20 קילו בהריון, הציפייה לרדת אותם חודש אחרי לידה היא לא ריאלית בעליל (מניסיון. אני עליתי יותר)  והכי חשוב זה לתת תחושה טובה לאשתך שבדיוק הרגע ילדה והייתה חודש תשיעי+ אחרי לידה. עם ילדים בחופש הגדול

שיותר חשוב מהמשקל חשוב לדבר בכבוד ובנעימות ובמיוחד לאישה שהוא בחר להקים איתה משפחה.

אני הייתי הולכת ליעוץ זוגי כדי שלפחות יהיה מהנסיון הזה צמיחה והתקדמות.

גם אם לא היית אחרי לידות, הוא אמור לאהוב אותך ולקבל אותך כמו שאת ולא לדרוש שתשני

מסכימה מאוד שהעיתוי של האמירה הוא לא שייך

כי חודש אחרי לידה זה זמן ככ עדין, רגיש, הורנונלי, שברירי מבחינה פיזית.. לא מתאים.

אבל עצם האמירה אומנם לא נעימה, אך מסןג הדברים שלפעמים צריכים להאמר, דווקא במסגרת זוגית בריאה ואוהבת.

אני לא רואה בזה שום סתירה לאהבה, ויש מקום לומר לו בכנות- תראה אהוב, אני חודש אחרי לידה, אתה יודע כמה זה נושא רגיש לי  וכרגע ההתכנות של ביצוע מהלך כזה שדורש ככ הרבה כוחות וזמן לא ראלית

אני לוקחת את זה לתשומת ליבי, אני רוצה שזה יבוא מתוך רצון שלי ולא מתוך חוסר ביטחון עצמי.

תן לי לתבשל עם זה, להתחזק

וכשזה יהיה לי רלוונטי אנחנו נהיה בזה יחד כי אני צריכה את העזרה שלך בכל המהלך הזה.

אםשר להוסיף כמה חשוב לך שהוא גם ידברר את האהבה שלו ולא רק את החוסר כי זה רגיש לך 

עם הקביעה שמשקל זה ממש חשוב.

בסדר גבר.

ועדיין, אם חלילה היית נפצעת בריזה תאונה ונשארת עם צלקת מכוערת ענקית?

אם הגוף משתנה באופן בלתי הפיך?

מגבר שנשוי 8 שנים עם ארבעה ילדים, הייתי מצפה לאיזה שינוי במטוטלת שבחשיבות הנראות החיצונית לחשיבות של קשר שלא מבוסס על נראות חיצונית.

אם הייתם נשואים שנתיים עם ילד אחד, הייתי מבינה למה הוא חושב שזה מאוד חשוב.

אני חושבת שהוא צריך לעשות מאמץ לשינוי מחשבתי לפחות כמו המאמץ שהוא מצפה שתשקיעי בשינוי הפיזי ואיפשהו תיפגשו באמצע.

חודש אחרי לידה זה ממש ממש לא הזמן לשיחות כאלו. בייחוד אם את גם מניקה!

זה טוב שהוא מבטא דברים שמפריעים לו, אבל עכשיו זה פשוט מיותר.

לדעתי תנצלי את ההזדמנות ותפילי עליו מעכשיו את כל הבישולים, שידאג לך ל3 ארוחות בריאות וטעימות ביום אם זה כל כך חשוב לו! וכשתרגישי יותר טוב ותתאוששי מהלידה ויתחשק לך, שידאג לשמור על הילדים בזמן שאת מתאווררת באיזה חוג ספורט שאת אוהבת.

כלות, שהגברים יביאו אישור ששמעו את המשפט שלהזכיר לאישה ענייני משקל או דיאטה זה טאבו.

מצער ממש שככה הוא אמר (ואין בעניין הזה בעיני דרך אמיתית לצאת עדין) ופוגע מאוד.

ובכלל הציפיה הנשית והגברית היום שאשה צריכה להיראות משהו מסוים לא משנה הגיל והקורות חיים- זה ממש עוול.

אין לי מילים חכמות לומר, כואבת איתך 💕

זה מאד מאד לא רלוונטי לחשוב על זה עכשיו

ובטח לא להעיר, חודש אחרי לידה אין זמן אפילו להתחיל לחשוב על זה.  לא נפשית, ובטח לא טכנית כשבקושי יש זמן לארוחה נורמלית, ואם את מניקה אז גם הרעב הפסיכי של ההנקה.

לדעתי קודם כל להגיד לו את זה, שזה לא פייר להעיר הערה שהיא מראש במקום כל כך גבוה בסיכון לפגוע - כשאין לך מה לעשות עם המידע הזה. את גם ככה בזמן שהגוף שלך משתנה זה תמיד קשה לעיכול ודורשהמון קבלה עצמית וחמלה, ואת עוד קרובה ללידה מאד, ואין זמן ויכולת לשינוי תזונה, וספורט בכלל אסור לך עדיין...

אז אפילו שבאמת נשמע ממך שעשה ככל יכולתו להגיד בצורה יפה ולא לפגוע ובצורה חיובית - זה הערה שאין לך מה לעשות איתה חוץ מלהרגיש רע עם עצמך, והוא היה צריך לחשוב על זה.

וחיבוק גדול בכללי

את בתוך משכב לידה, אחרי חופשת לידה בחופש הגגול, עם 3 קטנים נוספים

את בטח מותשת לגמרי
 

נשמע שאת צריכה להבין מדוייק מה את מרגישה ואז להגיד לו את זה בצורה נעימה אבל חד משמעית שיבין מה הרגשת כשאמר לך.

בעתיד אם יהיה לך חשק לחזור לתזונה ספורט וכו - זה דבר שדורש משאבים של זמן, והרבה פעמים גם כסף. אז תדעי שיש מישהו שמפרגן לך ורוצה שתפרגני לעצמך לחזור לאנרגיות ולכוח ולבריאות  כרגע מה שאת צריכה לעשות בשביל זה זה אך ורק לישון

לא שאני חושבת שאי פעם זה משהו שגבר יכול להעיר לאשתו או הפוך...אבל יש גם מודלים אחרים לזוגיות ממה שאני מאמינה בו 😉

בכל מקרה ברור שחודש אחרי לידה זה לא קשור לכלום.

הגיוני שהוא לא מספיק מודע למצב של אישה בשלב הזה

אולי לא קיבל מספיק הכנה והבנה לתהליך הזה

ההתאוששות מהלידה היא ארוכה,גם פיזית וגם רגשית,ואם את מניקה אז בכלל...

ובכלל בשלב הזה עוד אסור לעשות כמעט ספורט ובטח שלא דיאטה

בעז"ה תתאוששי מהלידה , תתחזקי, תחזרי לעצמך,ואז תחליטי אם מתאים לך להשקיע בטיפוח הגוף (קודם כל בשבילך כמובן)

ואם כן אז תשתפי אותו איך הוא יכול לעזור לך לפנות לזה משאבים כי מעבר לרצון זה לא כזה פשוט לאמא להשקיע בדברים האלה זה מצריך מאמץ ופניות

ולגבי המשיכה- ברור שיש קשר ויש השפעה, אבל המאמץ צריך להיות איך אתם מייצרים ביניכם אינטימיות וקשר משמח וקרוב. ככל שהאינטימיות במובן הרחב יותר טובה ומספקת כך פחות מושפעים ממראה הגוף וכו

מה יהיה כשתהיו בני 60?

ברור לך ששניכם תראו פחות טוב 😉

נקודה חשובה למחשבה ועיכול.....

מזל טוב!

ממש ממש כואב בשבילך שאת צריכה לעבור את זה. אין לי מה להוסיף הרבה, כולן כתבו מדויק.

רק אוסיף שמילא אסור לך פעילות גופנית לעוד שבועיים וגם אז צריך אישור מהרופא שלך. ובכלל לא הייתי ממליצה בשלב פעילות גופנית בשביל ירידה במשקל, אלא רק להרגיש טוב וחזקה. אני אישית רק עולה בהנקה, אני מורעבת יותר מההריון.

את מכירה את עצמך, את יכולה ליזום איתו שיחה על כך שממש פגע בך ההערה שלו, למרות שאת מבינה שהוא מגיע ממקום של רצון לקרבה, אבל זה מראה שהוא לא לגמרי קולט איפה את אוחזת.

ללדת 4 ילדים ב8 שנים, זה וואו!!! רק על זה מגיע לך מדליית זהב, עזבי, גם אם תשקלי 100 קילו מגיע לך על זה מדליית זהב! בכל הריון הגוף שלך רק סיים להתאושש מלידה בקושי. את גיבורה ואלופה! 

הוא לא מבין את חומרת הבעיה .

מבחינתו הוא אמר את זה כי הוא רוצה שיהיה לנו טוב ולהיות כנה ופתוח איתי .

אמרתי לו שאני לא יודעת אך אצליח להיות באינטימיות איתו אחרי שהוא אמר את זה

הוא לא מבין מה זה שייך . לא יצא כלום מהשיחה .

אני יודעת שלרדת במשקל מפחד שהוא לא ירצה אותי ככה זה פשוט לא יעבוד ..

השם יעזור 

תרשמי לו על פתק ברחל ביתך הקטנה

שחודש אחרי לידה זה כלום, והדבר האחרון שאת צריכה לשמוע זה עניינים על המשקל שלך , שזה גם ככה ממלא לך את הראש ואת במלחמה עם עצמך , כדי להרגיע את עצמך שזה בסדר. יופי שהוא רוצה לדאוג לזוגיות שלכם,אבל הוא צריך קודם להפעיל את הרגש ולא את השכל וזה אומר שחשוב יותר כרגע לדאוג לנפש שלך ובריאות שלך, ובמצב ההורמונלי שלך עכשיו, דיאטה תזיק ולא תעזור. תסבירי לו שהבאת לו ילד לעולם, זה לא הולך ברגל. זה משנה חיים וגוף. ועם זאת. עדיין, גם את רוצה להיראות ולהרגיש טוב, אבל עכשיו את לא מסוגלת. תסבירי לו שמה שאת צריכה עכשיו זה עזרה, אהבה, הכלה, הבנה, קבלה וכן, גם אוכל טוב.

אוף הגברים האלו. אוף. סורי, זה פשוט מעלה לי מהעולמות שלי❤️

את מלכה ובעז"ה הקילוגרמים ירדו במוקדם או במאוחר, תתחזקי, תנשמי, תשמחי בתינוקי שלך ותביני ששינית חיים של הרבה שמסביבך ובעיקר את שלך, מותר לך לקחת זמן כדי לחזור לעצמך מכל הבחינות, הכל יהיה בסדר גם עם הזוגיות שלכם, אולי הוא נבהל, את שם כדי להרגיע ולהזכיייררר , וכן, לעוף על עצמך, לא יודעת מה הגובה שלך אבל 74 זה לא כל כך הרבה, את עדיין יכולה להיות יפהייפיה עם גוף טוב, יאללה לעוף! וגם אם לא, תזכרי שזה זמני וזה עובר, אחרי לידה זה קשוח מכל הבחינות

מקווה שלא חפרתי מידי, שולחת אהבה וכוחות !

ואנחנו כבר נעזור לו להבין שזה לא במקום.

אולי תגידי לו ככה:

תאר לעצמך שעבור המשפחה שלנו, הגוף שלך היה חייב לעבוד קשה במשך תשעה חודשים, היית חייב לאכול הרבה, לא להרגיש טוב וחייב להעלות במשקל, לסיום היית עובר ניתוח שמחייב אותך לנוח לפחות שישה שבועות. היית מקבל תרופות ( =הורמונים) שמשפיעים על הרגשות שלך ועל התאבון, לטוב או לרע.

והיית חוזר על זה כל שנתיים.

זה היה מתאים אם הייתי מעירה לך על המשקל שלך במקרה כזה?

בעלי הציע, שתעבירי לו את הטלפון של בעלך והוא כבר יתן לו על הראש... 

לא קראתי את הכל לעומק,

אבל נשמע שבעלך רק ניסה לפתוח את שעל ליבו.

לא שהוא ניסה להגיד שאת צריכה למצוא פתרון,

אלא רק לומר שהגוף שלך אחרי לידה השתנה.

אני מבינה לגמרי כמה שזה קשה לשמוע את זה, כי נשים בד"כ מאוד מודעות לעצמן ולא צריכות שיגידו להם את זה.

אבל תנסי לקחת את זה למקום הזה ולא למקום של "הוא מצפה ממני לעשות דיאטה".

תגידי לו שמצד אחד את שמחה על הפתיחות שלו והוא אומר מה שהוא חושב כי הלב הוא לא מחסן ואתם זוג ומשתפים אחד את השני במה שמטריד ומעסיק אתכם,

ומצד שני תשקפי לו את הגל העצום של השינוי שאת עוברת, ולשמוע שיש עוד השלכה לשינוי שהגוף שלך עבר, פוגע בדימוי גוף ובמצב רוח שלך. ולכן חשוב לשתף, אבל לא בכל מצב. ואולי היה צריך לחשוב שהשיתוף הזה לא יועיל בשלב הזה.

ואם הוא חשב שעבר מספיק זמן מהלידה ואת כבר בשלה לשיתוף הזה, אז עדיין לא. ואולי לעולם לא. ואולי כדאי להגדיר מחדש את הצורך לשתף אחד את השני ובמה לשתף. ואם צריך אפשר להתייעץ עם יועץ זוגי על הקטע הזה של מה אומרים ומה לא. כי לשני הצדדים יש חשיבות ובשני הצדדים יש אמת. השאלה היא איך מאזנים בין שני הצרכים.

ומשם להתחבר למה שאמרו פה ואיך להסביר את זה.

אבל הנקודה היא השיתוף ולא הציפייה לרזות.

מבינה אותך ממש ממש

רק רוצה להגיד לך שהרבה פעמים הגברים לא רואים את זה כמונו, מבטיחה לך שהוא לא התכוון לפגוע בך בכלל בכלל

קודם כל את חייבת עכשיו להיות בחמלה עם הגוף הזה שנתן לך את 4 המתנות הכי מדהימות בחיים

תאהבי אותו, תפנקי אותו ומשם תתחילי גם לאט לאט לשמור עליו!! בשבילך, לא בשבילו

ועוד משהו שנשמע ממש אבל ממש מוזר…. אחרי הלידה השנייה ראיתי שבעלי היה שמח אם ארד (לא אמר או רמז פשוט שמתי לב) והתחלתי לשמור על ״דיאטה״ קפדנית רק כשהוא היה נמצא, זה לא היה כדי לרמות, רק נטו להביא לו הרגשה טובה שאכפת לי איך הוא רואה אותי ולהראות טוב בשבילו

זה ברור לא אומר שכשיצא כל יום דפקתי המבורגר ושוקולד ( רק לפעמים חח) אבל ראיתי במוחש כמה זה עשה לו ולנו טוב

אז חיבוק ושיהיה לכם רק טוב אהובה!!

קראתי פה כל הודעה בדמעות הרגשתי שאתן שולחות לי כוחות אפילו שאנחנו לא מכירות.

אני מקווה שהשם יתן לי כוחות להתמודד עם זה ואולי יתן לו קצת דעת להבין למה זה כ"כ פגע בי ושבר אותי.

קשה לי לשמוע שהוא אומר שהוא אוהב אותי אחרי זה.

הוא לא מבין מה הקשר כי מבחינתו זה 2 דברים שונים ..

קשה לי לא לחבר את זה יחד..

אבל אפשר לאהוב מישהו גם לי להתחבר לאחך שהוא נראה….

ברור שבזוגיות זה חשוב, והוא גם אף פעם לא אמר שלא אוהב איך את נראית….. רק שזה פוגע במשיכה שלו אלייך

תנסי עד כמה שאפשר להפריד מזה כל דבר

ועכשיו רק תנשמי ותני לזה קצת לעבור

כנראה גם להורמונים של אחרי לידה (שנואי נפשיייי) יש מה להגיד אהובה!!

ומאפשרת לו את זה.

תצאי גם את להליכה מדי ערב והוא יטפל בכולם בזמן הזה, עד שתרדי במשקל.

רק באתי לתת לך חיבוק.

כל כך מבינה כמה זה פוגע ונוגע במקומות הכי הכי רגישים שלנו...

פשוט אאוצ' אחד גדול 😔

ואני בטוחה שבעלך אוהב אותך ופשוט לא מבין מה הבעיה לחזור למשקל שלך .. אין. הגברים לפעמים פשוט .... 🙄 לא קולטים מה זה לידה וחודש אחרי לידה את עדיין מפורקת לרסיסים. פשוט לא רלוונטי לדבר על זה אפילו. אוף. חיבוק גדול!!

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!

חיבוק , איזה חוויה מטלטלת! 

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

אחת הטבילות הקשות שהיו לי...

בגדול משתדלת להתנהל כרגיל.

טובלת בזמן.

מתפללת מלא לה' שיקח את המסירות נפש הזאת וירשום אותה לזכותנו כזוג ומשפחה ולעמ"י.

אם יש משהו שהוא יכול לעשות כדי לעזור לך לעבור את זה יותר בטוב - להגיד לו! לא לצפות בשקט. נגיד "אני אשמח שתעשה לי משלוח של × שאני אוהבת בערב הטבילה כדי שארגיש שאתה איתי מרחוק" או אם הוא יכול להיות זמין בטלפון וזה יעזור לך לדבר איתו...

ולהיות בחמלה עצמית. מותר לבכות ולהתבאס. מותר להיות אדישה ומנותקת. מה שעולה לך באותו רגע.

זה באמת מהמסירות נפש שלנו במילואים!!

בעז"ה שלא יהיה לנו יותר מזה.

ותיפקדו בקרוב ממש!

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

לא צריך לבוא לביקורת? ואם יש בעיות/רוצים לקצר את החוטים/זה כואב וכו

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי