שכחו לי אותו בחצר בגן לבדשואלת♡

פתחתי ניק במיוחד...


תחילת גן טט"ח .

הגעתי לגן לאסוף בסוף היום.

רואה את כולם יושבים בח' והגננת באמצע להקריא סיפור, מעיפה מבט והמתוק שלנו לא שם. שואלת איפה שמוליק. הגננת והסייעות מחפשות אותו.. שמוליק, שמוליק.. ואז קולטים שהוא עדיין בחצר. לבד. הדלת לחצר נעולה.


כשהסייעת פותחת לו את הדלת היא שואלת אותו "שמוליק למה לא אמרת שאתה כאן?" (איך יגיד?? למי יגיד? הדלת נעולה.)

בהלם שאלתי אותן כמה זמן הוא שם - אומרות לי שלא הרבה.

הגננת בתגובה - "כנראה שכשקראנו לכולם להיכנס הוא נשאר בחוץ" (כן, דיי ברור שזה מה שקרה.  אבל האחריות שהפעוט החמוד יכנס לגן היא על הצוות)

ואחת הסייעות אמרה כזה "כן ראיתי תיק לבד על הכיסא , באמת שאלתי של מי הוא ומי לא פה" (אז למה לא בדקת?)


לילד שעוד לא בן 3 גם 5 דקות זה הרבה.

אם היה נופל שם? נרדם?


לא מרגישה שאני יכולה לסמוך עליהן שישגיחו עליו. רוצה ממש להעביר אותו גן. ברור לי שיש סיפורים חמורים יותר, אבל זה בקלות היה יכול להגיע למשהו חמור.

בכיתי ממש.. אני שמה את הילד שלי וסומכת עליהן ובסוף זו רמת (חוסר) היחס והאכפתיות שהוא מקבל.


וגם לא הייתה פה לקיחת אחריות בכלל.


לא ממש יודעת מה אני רוצה מכן.  

אולי שתגידו שאני לא מגזימה.

זה ככה בכל הגנים??

ממליצה לך לפנות למפקחתהכל לטובה

לשתף אותה

וגם לפנות לגננת ולשתף אותה מה את מרגישה.

חוויה לא נעימה וגם אסור שזה יקרה

איך הילד הגיב?

היה נראה אבוד ממש ועל סף בכי.שואלת♡

כשראה אותי נרגע, ב"ה.

אוף מסכנציקהבוקר יעלה

כואב לי עליו ממש. ועלייך. חוויה לא פשוטה!!

תפני קודם למפקחת. הייתי מצפה שהיא תדבר על הצוות ותעמיד אותן במקום. תפקידם לוודא שהילדים שיצאו נכנסו. 

הייתי פונה למפקחתאין לי הסבר
זה ממש חוסר אחריות. ב''ה שנגמר בטוב
תגובה שונה מהצד של הגננתמחכה לבת
הן ממש לא בסדר והן כן היו צריכות לקחת אחריות אבל אם את מתכוונת להשאיר אותו בגן הזה לא הייתי פונה עד המפקחת אלא מבקשת ומבצעת איתן שיחה רצינית כמה זה כאב לך ויכולה להגיד שאת פסע מלפנות למפקחת, לדעתי עדיפה שיחה פתוחה איתן ורצינית מאשר לפנות למפקחת כי את באותו רגע משניאה את עצמך ואת הקשר איתך עם הצוות וזה פחות היית רוצה.... כשאין קשר טוב וכמה עם הצוות הילד רק מפסיד, זו דעתי
שואלת ברצינות, דווקא כי את גננתאני10
ברור שהורה שפונה לפיקוח סתם הוא מעצבן. אבל זה נראה לך סתם פניה? במקרה כזה לא היית מבינה את האמא? את לא חושבת שחוסר האחריות של הגננת הוא סופר חמור?


כי בתור אמא בדבר הזה נראה לי חמור ביותר. ברור לי שהייתי פונה לפיקוח, מבהירה שאני פסע מהגשת תלונה ומבקשת העברה מיידית של גן. ואם לא היו מעבירים הייתי באמת מגישה תלונה על זה. מה המשמעות של קשר טוב עם הצוות אם זה ליטרלי על חשבון הביטחון והנפש של הילד? 

מסכימה ממשאמא לאוצר❤
ממש לא מסכימה איתך.אושר אקספרס

קשר טוב עם הצוות לא על הגב של הילד.

המפקחת צריכה לדעת על זה

גננת שעושה פדיחה כזו, עם כל הכבוד,המקורית

צריכה לקבל על הראש, להוריד אותו ולומר טעיתי


למה בגלל טעות שלה ההורים משניאים את עצמם..? יצאת לא בסדר, יש לך אחריות. קחי בחשבון שעל טעויות משלמים. אז ינזפו בך 🤷 בגלל זה את מוכרת את הילד כל השנה..?

גם אם זה בתום לב.

הסתכלות ממש עקומה לדעתי

סליחה זה חמור מאודYaelL
זה לא משהו בקטנה שאפשר להסתפק בשיחה עם הצוות לדעתי, זה משהו שצריך להגיע מעבר.
פעם קרה לי סיפור בגןאנונימית בהו"ל

לקחתי את הילדה לשירותים בסוף יום (ביקשתי רשות מהסייעות)

הן יצאו ונעלו אותנו בתוך הגן כי מאוד מיהרו..

הייתי בתחילת היריון, עליתי על שולחן ויצאתי והוצאתי אותה מהחלון

אח"כ התקשרתי לגננת המקסימה שלא הייתה בגן בזמן הזה והיא כעסה נורא וישר התקשרה לסייעות. אני יודעת את זה כי הן התקשרו אלי להתנצל ובכלל לא לקחו אחריות

אז קודם כל אני ממש מבינה, אצלי הייתי אתה ועדיין לקחתי את זה אתי הרבה זמן, וכאן הוא היה לבד.

הייתי צעירה ולא ידעתי למי לפנות, היום כנראה שהייתי פונה לפיקוח.

אצלך התלונה היא על הגננת אז זה קצת יותר מורכב.

את לא מגזימה בכלל!! ממש מבינה. חיבוק

את לא מגזימה!!!אושר אקספרס

אוף, איזה כאב לב 🥺

חוסר אחריות!

את יכולה לפנות למפקחת בלי קשר אבל לדעתי להעביר גן...

את לא מגזימה, וזה לא בכל הגנים.אני10
ואם הגננת באמצע להקריא סיפור אז לפחות זה הזמן של להכנס, להתאפס, להתיישב ולהקריא. וזה אם לא היתה פעילות לפני. 
זה ממש חסר אחריות וממש לא קורה בכל הגניםכחל
עבדתי פעם בכמה גנים ובכולם מתי שנכנסו לגן חזרה, אחת הסייעות סרקה טוב טוב את כל החצר לראות שאף אחד לא נשאר בחוץ חלילה
את לא מגזימה בכלל בכלל!!ספסלים

זה סיפור חמור מאוד!

אני סייעת בגן ואני ממש נחרדת.

כשחוזרים מהחצר אמורים לעשות סיבוב ולוודא שכל הילדים חזרו לגן ואף אחד לא נשאר בחוץ, עוברים על הנוכחות של אותו יום ובודקים שכולם בגן, זה לא אמור להתפספס ככה סתם. במיוחד כשהם ראו שחסר ילד ולא טרחו לבדוק יותר מדי..


ממליצה מאוד לפנות לפיקוח ולהעביר גן, בגלל שלא הייתה לקיחת אחריות ולא התייחסו לזה כמו שהיה נדרש.

זה משהו שיכול לקרות, לא אומרת שלא, אבל התגובה ו(חוסר) ההתייחסות למקרה כן דורשים תגובה חריפה..


חיבוק גדול גדול על החוויה💕

מהניסיון שלי עם פאשלות של אנשי חינוךהמקורית

כאלה ואחרים, הם לא אוהבים לקחת אחריות. להתנצל בטח שלא

זה לא בגלל שהם אנשי חינוך בדווקא,  זה יותר בגלל שאנשים לדעתי לא אוהבים לצאת לא בסדר.. אם התנצלות ולקיחת אחריות זה מה שירגיע אותך - לכי על זה


לדעתי זה באמת חמור, בעיקר בגלל שזה גן טטח ורק עכשיו התחילה המסגרת. הן לא מכירות את כל הילדים, מצופה מהן לשימת לב מוגברת לילדים.

לא יודעת מה הייתי עושה במקומך. אני רוצה להאמין שעכשיו הן ישימו לב יותר

מה שכן - מבינה את התחושה המבאסת ממש

קודם כל-מדברה כעדן.

זה חוסר אחריות בוודאי. אין צל של ספק.

ובעיקר מה שמטריד בסיפור- שהן התנערו מאחריות, לא הביעו חרטה וביקשו סליחה.

והפיקוח חיייייב לדעת מזה. זה לא דבר של מה בכך...

לא רק בשבילך, בשביל כל ילד אחר שיטפלו בו אי פעם.


גם זה שהצוות כולו, בצורה אחידה, לא הביע חרטה וסליחה, זה מה שהכי חורה לי פה! כלומר הן מגבות את הטעויות אחת של השניה! נשמע באמת שהפיקוח חיייייב לדעת!


והייתי מנסה ליצור קשר עם הורים ותיקים שמכירים את הצוות אם זה נשמע להם חד פעמי ולא אופייני או שחלילה כן... 

אמור להיות נוהלאגמה

כשנכנסים לגן אחרי החצר עוברים בין מתקני החצר לוודא שאף ילד לא נשאר בחוץ.

חשוב לוודא שמקפידים על זה, מאוד מסוכן

את ממש לא מגזימהבאורות

הייתי פונה לבקש לעבור גן ואחרי שאת מקבלת שיבוץ אחר פונה למפקחת.

אם הן היו ממש מבקשות סליחה ומתנצלות ומראות חרטה הייתי אומרת שטוב, טעו..טעות חמורה אבל טעות אנוש. אבל מהתיאור שלך נשמע שהן בכלל לא מבינות את החומרה של מה שקרה. ולכן זה משהו שעלול להעיד על מגמה. לצורך העניין גם השער יכול היה להיות לא נעול ואולי ילד ברח? מאיפה הן יכולות לדעת שזה לא יקרה? וגם להשאר בחצר בשיא החום זה מסוכן. אמנם תחילת שנה ועדיין לא מכירים אבל עובדתית שמו לב שחסר ילד ולא עשו שום דבר בנושא לפי מה שאת מתארת. והתגובה שלה של "למה לא אמרת " 🙄 בקיצור לא נשמע טוב, התגובה שלך באמת מוצדקת ומזל שלפחות הבן שלך לא חווה את זה טראומתי

תודה לכולן על התגובות ♡שואלת♡

הפתעתן אותי עם הכיוון הברור של לפנות לפיקוח.


מקווה בע"ה לפנות בראשון לאחראי שיבוצים בתקווה שיסתדר מהר.

לא רואה את עצמי מצליחה לשלוח אותו שוב לגן במצב הזה.


לגבי פניה לגננת - לא בטוחה שיש עניין. לא מרגישה שיכולה לסמוך אחרי מקרה כזה ותגובה כמו שקיבלתי...

מצרפת לכל מה שאחרות אמרו לפנות ישר לפיקוחברונזה

בנוסף לזה שהם יסתכלו על הילד שלך ב7 עיניים יותר כי יראו שאת לא חלילה מזניחה או מבליגה על המעשה

תחשבי על טובת ילדים אחרים שזה יכול להיות להם כזה דבר

פתאום שפונים לפיקוח והפיקוח יעשה עם זה משהו כל גננת תהיה יותר אחראית בעז"ה

רק חושבת אם לא היית מגיעה באותו זמן כמה זמן היה לוקח להם להתאפס ולקלוט

ה ישמור

ברור, בע"ה אפנה גם לפיקוח.שואלת♡
ב"ה שנגמר ככה בלי נזק חמור מדיי.
פתחתי ניק להגיב62657888

רק כדי להגיב לך

אני עוקבת ממש שקטה כאן כבר המון זמן


ממש ממש לא בסדר

אני פניתי ישירות למפקחת ולמשרד החינוך

גרים במקום שיש בו אזעקות/חדירות מחבלים

ושכחו את הילדה כמעט חצי שעה ולא שמו לב

הגן שלה היה סגור יומיים

בסוף הוחלפה גננת


מה חשבו שאר ההורים?

ממש לא אכפת לי.

זאת הבת שלי ואני אלחם בשבילה

שום דבר לא נעים בקטע הזה…

בהצלחה מבינה אותך

וואו, את אמא מדהימה ואת צודקת לחלוטיןדיאט ספרייט

אני גם שמחה שהתייחסו לתלונה ברצינות, דבר שלצערי לא תמיד קורה.

כל הכבוד לך!!! שירבו הורים כמוךאושר אקספרס
אמל'ההההההבאתי מפעם

וואו. וואו.

חיבוק גדול!

אי חוויה מטלטלת !

יש לי גם ילד בגיל הזה, לא יכולה לדמיין את זה.... מזעזע אותי ממש..

השם ישמור לא מגזימה בכללללאמא לאוצר❤

מזעזע ברמות

חיבוק גדול על החוויה

לא יודעת מה להגיד

גם הייתי מנסה להעביר גן במקומך

אבאל'ה כעובדת חינוך הזכרת לי כמה חשוב להיות מפוקסתאוהבת את השבת
מפחדת שיכל לקרות לי בימים הראשונים שאתה ככ לא סגור על הילדים...
אני חושבת שיותר חמור מזה שהן שכחו אותומקרמה

(וזה חמור מאוד מאוד)

זה שהן לא מבינות עד כמה זה חמור!

 

וזה לכשלעצמו מצריך פניה לפיקוח

 

יש כמה כמה כשלים
 

1. ששכחו אותו

2. שלא עשו סריקה בחצר

3. שראו תיק ללא יחד- וזה לא הדליק להם נורא אדומה

 

מרגיש לי שאננות- שאין לה מקום בגן ילדים

ואם יש שאננות- וחוסר הבנה עד כמה זה חמור

זה מעלה את הסיכוי שחוסר אחריות שכזה (או אחר) יכול לקרות שוב פעם 

נכון, התגובה היא זו שמדאיגה...אוהבת את השבת

לפנות לפיקוח זה לדעתי רק אם רוצים להוציא מהגן

כי זה מביע כהז חוסר אמון שקשה אח''כ להישאר....


כן לבקש לקבוע שיחה

להבהיר כמה זה לא ייתכן

אפשר לבוא עם עוד הורה

להגיד ששקלתן שלפנות לפיקוח

אבל אתם מעדיפים לשבת איתם וכו'...

ברור שזה לא ככה בכל הגניםאמאשוני

אבל דווקא בגלל זה אני חושבת הפוך מכל התגובות פה.

כמו שלצערינו יש הורים ששוכחים ילדים ברכב, לא משנה מה הסיבה,

אבל ברור שזה לא בסדר, גם ברור לי שזה יכול לקרות לכל אחד,

אז אני חושבת שהמקרה הזה לא מעיד על הגן ועל הגננת.

החשיבות בפנייה לפיקוח זה כדי לחדד נהלים ולוודא שדברים כאלו לא יחזרו על עצמם לא בגן הזה ולא באף גן אחר.

אם את מרגישה שאת לא מסוגלת לשלוח אותו לשם שוב, זו תחושה ולא מתווכחת עם זה,

אבל לא חושבת שמבחינה רציונלית אפשר לומר שלגננת אחרת זה לא יקרה. לרובן זה לא קרה כי סטטיסטית זה אירוע נדיר, לא חושבת שזה לא קורה בגנים אחרים כי עושים משהו אקטיבי משמעותי שונה ממה שצוות הגן הזה עשה.

אני במקומך הייתי מבררת מה הנהלים בכניסה לגן והאם הנהלים בוצעו במקרה הזה או לא ולמה לא בוצעו.

אפשר גם להשאיר לפיקוח לבצע את התחקיר הזה, אבל זה נראה לי מה שנכון לעשות בסיטואציה הזו.


לגבי לקיחת אחריות- את צודקת שאת מצפה ללקיחת אחריות. התגובה של הגננת אולי נובעת מבהלה, מעניין מה אמרה/ הייתה אומרת בשיחה אחד על אחד אחרי כמה זמן ולא כתגובה מהבטן.

אם את פונה לפיקוח תבקשי מהמפקחת את תגובת הגננת לאירוע (מבלי לפרט את התגובה הקודמת שהיא חסרת משמעות בעיני)

אני חושבת שמן הראוי שהגננת הייתה מתקשרת בעצמה אחרי סוף היום להתנצל ולהרגיע ולהבטיח חידוד נהלים.

אבל אם לא עשתה זאת מיוזמתה אז לפחות מיוזמת הפיקוח.

אם זה לא קורה בכלל, גם אחרי שהפיקוח מעורב, זה כבר משהו אחר.

אני לא מסכימה איתך שלרובן זה לא קרה בגלל שזהרוצה_לענותאחרונה

אירוע נדיר.

לרובן זה לא קרה כי ברוב הגנים שומרים על הנוהל של סריקה בחצר לפני הכניסה לגן (או שסייעת עוברת על השמות, או שסופרים את הילדים... כל דבר כדי לוודא שאף ילד לא נשכח בחוץ)

זה חמור מאוד שלא עשו את הנוהל,

ולא פחות חמור שראו תיק בלי ילד ולא בדקו מה קורה...

חיבוק ענק יקרה זה בהחלט נשמע מטלטלפלא הבריאה

זה באמת לא פשוט לחשוב על הילד בסיטואציה הזו.

אני הייתי פונה לפיקוח לחדד נהלים. זה הפקרה.

וזה לא אמור להישאר ברמת הדיבור שלך אל מול הגננות

בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בהתפתחות הילד יש פסיכולוגים, ברורמתואמת
אבל זמני ההמתנה שם ארוכים, ולכן ממליצה בינתיים לגשת לפסיכולוג ילדים באופן פרטי, רק כדי לוודא שאין פה משהו אקוטי.
שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניooאחרונה

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


בלילה אני נותנתפה לקצת

כי אני לא שם כדי לראות איך הןא. אם זה אפשרי- אז מביאה כמה שיותר קרוב לזמו שאני הולכת לישון כדי שהתרופה תכסה יותר שעות שהוא לא בהשגחה.

ביום, אם לא נראה סובל אני לא מביאה. אבל אם טיפה נראה שסובל- אני מביאה כדי להקל עליו

לחי נפוחה ושן כואבתytrewq

לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...

שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)


אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה? 

צריך לבדוקדיאט ספרייט
ללכת לרופא שיניים.מוריה

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

ללכת כמה שיותר מהראהבה.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

קרה לי לאחרונה עם ילד..קיבל אנטיביוטיקהמולהבולה

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

צריך רופא שיניים דווקא?ytrewq
הייתי מתחילה בשיחת טלפוניתמולהבולה
אם את בטוחה שה משהו יתכן שילמו לך דרך הטלפון
אם את במכבי, יש להם שירות טלפוני במכבידנטמוריה
תבדקי באתר איך מגיעים אליהם.
כלליתytrewq
גם בכללית יש רופא שיניים אונליין124816
כן. כנראה דלקת שצריכה אנטיביוטיקההמקורית

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

לבקש עזרה ראשונה של רופא שיניים דווקא?ytrewq
כן. יש דבר כזה שנקרא טיםול חירוםהמקורית

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

כןooאחרונה

נראה לי שכל קופה אמורה לספק תורים מהרגע להרגע לעזרה ראשונה ברפואת שיניים

זה לא חייב להיות מקרה חירום

אם יש כאבים כלשהם לא צריך לחכות לתור מסודר אלא נותנים תור לאותו יום או מקסימום יום למחרת

השתנקות בזמן הנקהמולהבולה

התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ

ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...

יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?

אולישירה_11

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

ניסיתי וזה לא תמיד עוזר משום מהמולהבולה

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

לי הציעו להניק בתנוחת חדר לידהרוצה לשאול שאלה

שאת שוכבת ושמים את התינוק עליך ליד השד והוא 'מאכיל' את עצמו לבד ואז הוא שולט בזרם. 

אולי לשון קשורה?צלולה
נראה לי שזה יכול להיות קשור
וואלה? אני יכולה לראות את זה?מולהבולה
לפעמים... אולי קשה לזהות בפעם הראשונהצלולהאחרונה
תנסי להסתכל מתחת ללשון אם החיבור בין הלשון לרצפת הפה יחסית מקדימה.
להניק כשאת שוכבתזברה ירוקה

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

היה גם אצלינוחרות
עזר כששמתי אותה עלי כשאני על הבטן והיא עלי (לבדוק כל הזמן שיש נתיב אויר פתוח, אולי זה מפחיד מידי עם ניו בורן ולוודא שלא נרדמים כי אז זה מסוכן)
להישען אחורה בזמן הנקהממשיכה לחלום
רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

יש הבדל גדול בין גיל ההתבגרות לגיל 261112
נכון, אבל אני מאמינה שזה יישאר להם גם בבגרות...מתואמת
זה פשוט עניין אישי כנראה. לא קשור למגזריעל מהדרום
חח אני גם מאדדד אוהבת לקראחנוקה

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

 

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

אני גם אוהבת לקרוא, ודוקא מעדיפה להחזיק בביתיעל מהדרום

לק"י


ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...


(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

תלוי איזהחילזון 123
יש ספרים שכיף שיש אותם קרוב ואפשר לקרוא בהם שוב ושוב
הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומ

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אז משהו נחמד שקשור ללמידהמרגול

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.


או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.


בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

מתלבטת אם אפשר לעשות שידוך על סמךאהבה.
מה בחור יאהב לקבל מתנה חחחחחחח 
שעוןמחיאחרונה
אויש זה ממש אינדוודואלי... אצלנו יש חולשה איומהאמהלה

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

 

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

 

אולי סטנדר שולחן?אביגיל ##
ארנק או נגןמולהבולה
מה התחביבים שלו?דיאן ד.

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

 

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

מנסה מהיכרותי-אנונימיות

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר

הנקה-- לנשים בלבדחולמת להצליח

בזמן האחרון אני מניקה ויש לי גושים ענקיים, יותר מעגבניית שרי. יש דרך לשחרר אותם?

התינוקת גם לפעמים רוצה לאכול ממש הרבה, כל חצי שעה, שעה.

(קבעתי גם תור לאולטראסאונד שד לבדוק שזה לא בעייתי)

תנסיבאתי מפעם

לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.

אני עושה את זה וזה לא מספיק עוזרחולמת להצליח
חלק מהגושים נשארים..
זה מפחיד אותך כאילו שזה משהו בעייתי? או שסתם מציק?באתי מפעם
רק אומרת בהנקה יש הרבה פעמים תחושה של גושים וזה בסדר. בכל אופן תמיד עדיף לבדוק שתהיי רגועה. 
ממש תלכי לרופאת הנקהצמאה

להתייעץ

ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק

מה זה רופאת הנקה? התכוונת ליועצת?חולמת להצליחאחרונה
כן זה קצת מלחיץחולמת להצליח
כי זה גושים גדולים
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

גם אנחיו ממש משתדלים להדליק בזמןאורי8
אבל לפי התורה יש עוד מצוות כמוו כיבוד הורים... ואם יש אחים שעובדים בבוקר ומסבך אותם להגיע מוקדם, ולא מסתדר בזאת חנוכה מכל מיני סיבות. וחשוב חהורים שיהיה מפגש משפחתי ערב אחד וחשוב גם לנו ,כי הגודל של המשפחה כבר כמעט ולא מאפשר שבתות של כולם יחד), וזה הקשר של הילדים עם הבני דודים. אז' מותר לפי דעתי ( ודעת בעלי שהדלקה בזמן חשובה לו מאוד) ערב אחד להדליק מאוחר . 

אולי יעניין אותך