א. הפחתה בתנועות

ב. סטריפינג, ציטוטק ובסוף פיטוצין

ג. היה מהמם ב"ה!! ב"ה לא התגלגל לניתוח, אחרי יממה עם סטריפינג וציטוטק חיברו אותי לפיטוצין והוא התחיל להשפיע והלידה התקדמה בטיל. ישתבח שמו

תבשרי טוב!

א. הפסקת היריון

ב. ציטוטק, אבל לפני כן עבדה עלי רפלוקסולוגית (מהבי"ח) ולפי דעתי זה ממש עזר.

ג. ב"ה טוב, הספיקה מנה בודדת לייצר צירים צפופים שהלכו והתחזקו. ילדתי בערך 9 שעות אחרי הציטוטק.

א. מה הסיבה הרפואית שעשו לך השראת לידה?

באתי למעקב הריון עודף, ראו מיעוט מים גבולי. שלחו למיון. הרופאה אמרה שיש מצב תוך כמה שעות המים יתאזנו בחזרה אבל בגלל שבמילא הייתי אחרי התאריך אז שולחים למיון.

אשפזו אותי לילה ובבוקר הציעו זירוז והסכמתי כי כבר נשבר לי מההריון ורציתי כבר לגמור אותו ולהיות אחרי.

ב. באיזה אופן? בלון סטריפינג פיטוצין אחר....

בלון שיצא אחרי 6 שעות ועשה פתיחה 3.5, ואז פיטוצין בחדר לידה. התחילו ממינון נמוך והכפילו מינון כל שעה.

לא הרגשתי כלום - לא בבלון ולא בפיטוצין כל הערב והלילה,

אבל התעוררתי בבת אחת מכאבי תופת בחמש בבוקר אחרי יותר מ12 שעות של פיטוצין וזה היה כאבים לא שפויים שבבת אחת התחילו, בלי הדרגה.

מציעה לך לבקש אפידורל לפני פיטוצין. לצערי קראתי על האפשרות הזאת פה רק אחרי הלידה ואם הייתי יודעת מראש הייתי חוסכת לעצמי הרבה סבל.

בסוף כמובן שביקשתי ישר אפידורל אבל לקח זמן כי היה החלפת משמרת ואז בדיקת רופא ואז אפידורל.

ג. איך היתה הלידה? (התגלגל לניתוח?(

זוועת עולמים

הייתי ממש קרובה לניתוח אבל ה' החליט לרחם עלי לפחות בזה.

א. iugr+ מיעוט מי שפיר

ב. שלושתם😅 התחילו עם בלון, כשהוא יצא לא היה חדר לידה אז עשו סטריפינג, ואחרי שהתפנה חדר לידה קיבלתי פיטוצין

ג. בגלל שלא היה חדר לידה פנוי ממש התעכבתי ונמרחתי בבית חולים. אבל מהרגע שהגעתי לבי''ח למעקב הריון ועד שהוא היה בחוץ לקחו 22 שעות, שרובן היו המתנה.

מאז הכנסת הבלון עד שיצא עברו 3 שעות, הובילו לצירים חזקים, שנעלמו אחרי כמה שעות בגלל שחיכיתי.

מתחילת הפיטוצין לקח 3 שעות, וב''ה עברה לידה טבעית, רק עם קרע קטן (איפה שבלידה הראשונה עשו לי חתך יזום)

זירוז בגלל עובר קטן וירידות בדופק.

זירוז עם בלון.

אחרי 4 שעות התחילו צירים.

16.5 שעות מהכנסת הבלון הוא יצא.

בערך 3 שעות אחר כך עשיתי סטריפינג ונכנסתי לחדר לידה, בפתיחה 4.5.

משם זה רץ.

אחרי בערך שעה הייתה פתיחה מלאה, וילדתי די מהר.

אבל סיפור מורכב יותר:

היריון תאומים, ירידת מים בלי צירים בשבוע 34, חשד למים מקוניאליים, אחרי החלטה של הרופאה הפרטית - פיטוצין במינון נמוך (הצוות שם לא הבין למה היא לא מכניסה אותי לניתוח וזהו), ואז בפתיחה 4 ירידה בדופק של אחד העוברים (זה שייצר את המים המקוניאליים) וניתוח חירום.

בכל אופן, נראה לי שאי אפשר ללמוד מזה לסיפורים שגרתיים של השראת לידה...

הייתה לי עוד לידה שהגעתי אחרי כמה לילות עם צירים (שפסקו בבקרים) ופתיחה 3.5. הרופאה עשתה לי סטריפינג ואחרי ארבע שעות ילדתי בלידה רגילה. לא יודעת אם זה באמת נחשב זירוז...

שיהיה בקלות ובבריאות שלמה!

לידה ארוכה ארוכה ארוכה ארוכה...

אבל לידה ראשונה ואפס תנאים...

בגלל מיעוט מי שפיר וירידות דופק במוניטור

התחילו עם סטריפינג, רצו להתקדם אבל במשך הרבה שעות ביקשתי לחכות ולנסות לתת לפתיחה להתקדם לבד, עם עוד כמה פעמים סטריפינג בהמשך נתנו פיטוצין במינון נמוך(אני אחרי קיסרי) ואחר כך פקעו את המים

היה ארוך, בעיקר בגללי, הרגשתי שחייבת את הזמן לקלוט שזה קורה.

בסופו של דבר היתה לי חוויה ממש טובה, הרגשתי שמקשיבים לי ולמרות ההתערבות הלידה היא שלי, החלק של הלחיצות היה קצרצר ונתנו לי להוציא את התינוקת בעצמי הייתי בהיי

והסתבר שיש ירידות בדופק

הדופק אחכ התייצב, אבל היה לא מספיק ריאקטיבי והייתי בסוף 38 אז כבר התחילו השראת לידה

2 בלון

2 פרופס

1 סטריפינג

מינון הכי גבוה של פיטוצין

הייתה לידה ארוכה אבל חוץ מאפידורל ללא התערבויות נוספות

שלב לחיצות קצר, תפר קטנטן

אחלה לידה ברוך ה'

האורך היה מאוד קשה פיזית ומנטלית, וחוץ מזה חסדי ה' טפו חמסה אחלה לידה.

שבוע 40+2

באתי לביקורת בגלל הפחתת תנועות

ואכן, היה הפחתה וגם חיידק gbs

תכלס תוך כדי בדיקה ושחיכיתי לרדת לחדר לידה הייתה ירידת מים שהובילה במהירות ללידה

אחרי 3 שעות הייתי עם התינוק ביד (לא הספקתי אפידרול)

א. מה הסיבה הרפואית שעשו לך השראת לידה?

הייתי בהריון עודף (41 וצפונה…) + ירידת מים+ הערכת משקל גבוהה

ב. באיזה אופן? בלון סטריפינג פיטוצין אחר....

עשו לי סטריפינג שלא השפיע. וא״כ פיטורין.

ג. איך היתה הלידה? (התגלגל לניתוח?(

וואו הייתה לידה מדהימה ומהירה. מרוב מהירות לא הספקתי אפידורל אבל היה נסבל 

א. האטות בדופק/ עובר קטן

ב. פיטוצין/ בלון/ סטריפינג

ג. טבעיות לחלוטין (אפידורל) ללא חתך/ואקום/ניתוח ב''ה

ממליצה בשביל זה ללכת למקום שמעודד טבעי

קודם כל איזה כיף לראות פה את כולכן

מלא זמן שלא קפצתי לפה ❤️

בהריון הקודם היו האטות בדופק אז נתנו לי בלון

אח״כ פיטוצין עם אפידורל

אח״כ פקיעת מים 🙏🏼

חיכיתי המון זמן ללידה כי הפיטוצין היה בעוצמה ממש נמוכה בגלל קיסרי קודם.

ממליצה מאוד על דיקור. קידם אותי מאוד 

אני ב"ה בטוב

לידה ראשונה -

שבוע 39

משקל עובר גדול

מתחילים עם סטריפינג

אין שום שינוי

יום אחרי מקבלת בחדר לידה ג'ל לצוואר הרחם. כמה שעות אחרי מקבלת פיטוצין ואפידורל

20 שעות לאחר מכן הילד נולד.

לידה שנייה -

שבוע 40 פלוס

עם צירים לא סדירים למשך שבוע

סטריפינג בפתיחה 1.5 - הצירים מתחזקים אבל לא סדירים

לאחר שלושה יומיים פתיחה 3 עדיין צירים לא סדירים. עושה שוב סטריפינג

כמה שעות לאחר מכן ילדתי בלידת מים טבעית רגילה מדהימה 

א. הפחתה בתנועות (בתוך תוכי נראה לי פשוט רצו להפטר ממני כי הייתי מגיעה כל יום.. -התרגשות, חוסר ניסיון ולחץ של הריון ראשון)

ב. חצי כדור לזירוז, ולאחר שעתיים הביאו לי את החצי השני כי החצי הראשון לא השפיע

ג . תודה לה' היתה לידה טבעית וחלומית. בכל זאת זירוז אז הצירים לא היו טבעיים אבל עדיין הגדרתי את הלידה כחוויה טובה תודה לה'

הייתי שבוע 39+5

א. לצערי היה צריך לסיים את ההריון

ב. ציטוטק לא זוכרת אם היה קודם דרך הפה או ווגינאלי אבל קיבלתי גם וגם. מכיוון שהייתי וולדנית פלוס (זה היה לידה שמינית) אז נתנו לי מינון נמוך

ג. התחיל במחושים בסוף כאב ממש, אבל רק למשך כשעה (לא לקחתי משככים) לא התגלגל לניתוח ב''ה

4 לידות עקב עובר קטן

בשבועות 34-36 הכל התחיל שכבר הייתי בפתיחה של 2

לידה 1 פיטוצין - תוך 6 שעות ילדתי

לידה 2 קיסרי מההתחלה

לידה 3 פיטוצין במינון נמוך עקב הקיסרי, סטריפינג ופקיעת מים - לידה ארוכה מאוד של כ 17 שעות, ב"ה לידה רגילה

לידה 4 סטריפינג ופקיעת מים- נגמר בקיסרי עקב האטות

סתם.. ולא כדאי לבאס, רק לדעת שזה קיים..

שבוע 38, בעקבות עצירה בגדילה. הייתה פתיחה קטנה (2-2.5) ועשו סטריפינג. בחדר לידה (די מהר) פקעו את המים אבל מאז שנכנסנו לחדר לידה לא היה מוניטור תקין, כל הזמן היו האטות בדופק אז אפילו לא יכולתי להפסיק אותו ולרדת מהמיטה, כמה דקות אחרי אפידורל עפנו לקיסרי חרום.. ב"ה אנחנו בסדר 🙂

א. ירידות בדופק

ב. פיטוצין כי כבר היו תנאים טובים

ג. מהמם. לקח הרבה זמן (,12 שעות) אבל לא הפריע לי, באמצע לקחתי אפידורל. 

1. עקב מצוקה עוברית. סטריפינג - ללא השפעה. בלון (סיוט חיי) ופיטוצין. ארך יום וחצי.

2. עקב הריון עודף של כמעט שבועיים. סטריפינג - ללא השפעה, בלון ופיטוצין, חששו לניתוח אך בסוף אחרי 12 שעות ב"ה יצאה.

3. עקב הריון עודף של כמעט שבועיים. סטריפינג - ללא השפעה. נתנו פיטוצין, ולמרבה ההפתעה זה ארך רק 6 שעות...

א. שבוע 42

ב. כבר היו תנאים, אז עשו רק סטריפינג כדי להגיע לפתיחה הרצויה, ואז עברו לפיטוצין

ג. היתה לידה לא קלה אבל כנראה בגלל שהעובר היה במצג op לפחות עד שלב מסוים, ולא רציתי אפידורל 😬 בקיצור היו כמה שעות של צירים כואבים שלא קידמו פתיחה, בשלב מסוים כבר ביקשתי אפידורל אבל אז הפתיחה התקדמה. היו קצת האטות בדופק ובסוף הרופאים פחות או יותר משכו אותו החוצה (ואני לא אפרט כאן... זה משהו שלמיטב הבנתי בכלל לא עושים אותו היום, אבל ילדתי בפריפריה, ובית החולים שלנו קצת מתנהל אחרת). הם אמרו שזה היה זה או ואקום. בדיעבד גם התברר שהתינוק היה הרבה יותר גדול מההערכה, וברור לי שאם היו יודעים את זה הייתי מסיימת בקיסרי

41+0, ילדתי ב41+3

(זה היה אבל יומיים)

בלון + ציטוטק

זה היה קצת ארוך, אבל הסתיים מצוין

אחלה אפידורל 😉

הזירוז היה בתאריך המשוער ולא בתחילת תשיעי.

(הסכרת היתה מאוזנת עם תזונה בלבד)

התחילו בסטריפינג לא עזר (באחת הליגות עשו לי פעמיים ולא עזר!)

עברו לפיטוצין.

הלידה הרביעית היתה טובה יותר מכל אלו שלפניה.

הלידה החמישית היתה גם טובה ב''ה, חוץ מזה ששלב הלחיצות התארך כי התינוק היה הפוך (פנים לכיוון הנפוך, לא הכוונה למצג עכוז).

פיטוצין זה לא נורא!

אבל אולי זה שונה כי כבר היו לי צירונים במשך חודשיים, והגעתי לתאריך המשוער. לא עודעת איך זה כשמתחילים מאפס.

בכל מקרה, לי זה כאב באותה מידה כמו לידות שהתחילו טבעי.

עובר קטן והאטה בדופק במוניטור

בלון, תכננו גם פיטוצין בסוף לא היה צריך,

כי ב"ה הלידה התקדמה מהר ו5 שעות אחכ הוא נולד

לידה טבעית ברוך ה'

שבוע 38, לידה ראשונה

עובר גדול, שבוע מתקדם

ציטוטק 4 פעמים

לידה מקסימה

עשו לי כי הרופא היה בלחץ כי הייתי בת 42. וקיבלתי היתר הלכתי לזה.

עשו לי סטריפינג במיון נשים ואחרי שעתיים גם דיקור סיני ואז הלידה כבר התפתחה מעצמה ממש מהר, כשבאו לקחת אותי לזירוז כבר לקחו אותי ישר לחדר לידה כי הייתי ממש בלידה פעילה כבר.

בפעם אחרת, כמעט סיימתי שבוע 42, ועשו לי 3 סטריפינג...(בחמישי, ושניים בראשון) ואז הלידה הואילה בטובה להתחיל. 

הלידות היו טובות, למרות שהגעתי אליהן בחוסר סבלנות בגלל הזמן שהתהליך לקח וההמתנה המורטת עצבים

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

למה המליצו עליו

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

ותוודאי שאין חורים בקירות

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

לק"י

אבל אולי כדאי.

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

בלי כלום.

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

רגעים של הנאה מהם? נחת?

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

למרות שהבית שלי לא במצב קשה הפעם. ברוך השם. ואני לא מבשלת הרבה בכלל, מכינה רק דג וחמין ושקשוקה לצהריים

לא יודעת להסביר את זה, אין לי כח בימי שישי כבר הרבה זמן

רוב הפעמים הבעיה היא באמת הציפיות

או שלנו או של אחרים

צריך ללמוד לשים גבול לציפיות לא ריאליות 

לסטטוס שיש להם זמן לבית קפה...

מצחיק

הרף של בעלי יחסית גבוה בשבתות

אני משתדלת להוריד אותו כל פעם

אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות בבית, ואוהבים אורחים

וזה פשוט לא הולך

נגיד עכשיו אני בעבודה

אתמול עבדתי קשה בטירוף

והוא עושה פינשיים

וממש באלי בית יותר נקי 😔

ופשוט לא מגיעה לזה 

אבל אין לי עם מי😅

גם הרף שלי גבוה. אני משקיעה הרבה בסלטים וקינוחים. הרבה פעמים עושה את הקניות רק בשישי, ואני עושה. ואנחנו כל שבת בבית. עד שהבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי להתאבד על זה ביחד עם שבוע עבודה, נקיונות כביסות וגיהוצים, ובעלי בכלל לא נכנס למטבח/ מנקה.

ולכן - מורידה הילוך.

קונה קינוחים לפעמים ולחם תמיד, לפעמים מקפיאה סלטים אם הכנתי כמות גדולה ודואגת לפרופורציות

סעודה שלישית למשל אוכלים פה טונה בקופסא/ סרדינים

עשיתי לעצמי מעין תעדוף

קודם כל אוכל שזה בעיקר דג לערב+ מנה פשוטה למחרת

נקיון אחרי.

קינוחים זה בונוס

ובין לבין מנוחה והרבה.

אבל זה רף שלי, לא שלו

אם זה לא עושה לך טוב הרף שלו - דברי על זה. בטח לא כשאת זו כשנקרעת

לא הייתי מעלה על דעתי לארח ככה 😂

לפחות בחמישי את בבית? 

לפעמים כן ולפעמים לא

פשוט נדיר שמסתדר לנו לארח אותם ספציפית

וכבר הרבה זמן אני רוצה, אז מסתדרים 

ובין הקצר

משהו כיף בשבילה אז כל היום נראה אחרת.

אחת אוהבת בית קפה

אחת קניות

אחרת פילאטיס

אחרת הליכה בבוקר מוקדם.

אין לי כוח ולא התחלתי כלום

בא לי לישון

כי האמת שאם מכינים רק דברים בסיסיים ואת לא בהריון מתקדם/ אחרי לידה

אז אולי זה כבדות בנפש או שיש חוסרים מסויימים בגוף

או משהו בהתנהלות שאפשר לשנות

שבתות קיץ ארוכות ממש אפשר גם לבשל, גם לנקות בסיסי וגם לנוח או לצאת קצת..

שבת בסיסית מבחינתי יכול להיות מרק עוף גדול לער"ש, אפשר גם עם קוסקוס משקית.

לצהריים עוף עם תפו"א בתנור, שעועית ירוקה מבושלת/ בתנור לפעמים עם כרובית/ ברוקולי, הכל ישר מהשקית לזלף קצת שמן זית ולתנור.

ואורז.

סלטים מכינה סמוך לסעודה וגם זה רק בבוקר בד"כ. לא מתעסקת בבישולים בסלטים בכלל.

חלות ונשנושים, פירות, הכל קנוי.

אז אין הרבה לבשל, אפשר גם להשלים עם קנוי אם רוצים בכל זאת עוד משהו כמו סיגרים או מוקפץ או סלטים מוכנים.

סידורים, ארגונים ונקיון יש מי שעוזר לך?

אולי את לוקחת על עצמך יותר מדי בכללי, ובגלל זה בתחושה שיום שישי צריך לעשות המון?

אל תגלי לאף אחד, אבל אני לפעמים מתחילה להכין את השבת כבר מיום ראשון.

מחלקת כל יום קצת, יום אחד חלות ועוגה,

כשאני מכינה דגים זה תמיד בכמות משולשת ואז מקפיאה לעוד 2 שבתות.

את הבשרי גם לפעמים מקפיאה. ואז יום חמישי תוספות, סלטים. וביום שישי בעיקר ניקיונות... אין לי כוחות לעבוד 6 שעות ברצף, תוך כדי יש גם ילדים ב"ה, כביסות, מקלחות, שיעורי בית, מילואים, ארוחות של היומיום... אין רגע דל.

גם לשבת עצמה!

בגלל שאני אוהבת שמושקע וטעים אז מתחרפנת מעבודה לפני, ותוך כדי ולערוך ולהגיש ולפנות וכל השבת לטפל בילדים....

ולהיות איתם לבד שעות על גבי שעות כי בעלי מקםיד על תפילות במניין

לא אוהבת את הקונספט ולא מרגיש לי יום מנוחה

הוא לא לוקח איתו חלק מהילדים לתפילה?

הוא לא שותף להכנות/ להווי תוך כדי?

אולי כדאי לדבר על זה

עוד סיבה שאני נוסעת לשבת.

אני נגיד הולכת לקבלת שבת קבוע..עם כולם.. חלק איתו וחלק איתי וחלק הגדולים עם חברים.

ומקסימום יושבת עם חברות בחוץ אם לא הצלחתי להתפלל.. עדיין יוצר תחושת שבת ותפילה גם אם לא הצלחתי לומר בריכוז וברצף

בבוקר אצלי הוא לוקח את הבנים ולפעמים גם עוד כמה

הם אוהבים 5ת זה ומקסימום משחקים קצת יחד בחוץ

אבל גם אם כולם נשארים- למה זה כל כך הרבה שעות? אולי לשנות מניין למשהו יותר קצר?

ו..למה הכל עליך?למה לערוך לבד? למה לפנות לבד? למה לא להתחלק בטיפול בילדים בשעות הצהרים? ואז לנוח..

להוסיף לשבת משהו שעושה לך טוב.. זמן לקרוא.. להפגש עם חברה ללמוד חברותא עם הבעל?לשחק עם הילדים מהשו שנחמד לל?ללכת לשיעור?

לבשל טעים אבל בכמות סבירה שלא תגמור לך את הכוחות. לבחור משהו אחד שמושקע ומפנק אותך. אבל לא להתפרס על הכל..

לנוח ביום שישי

לתת לילדים תורנויות לפנות ולערוך

אצלי מגיל 3-4 הם עורכים-מפנים-מגישים...לא תמיד ברוח התנדבות חח אבל בשביל 3ינוח הם בדר''כ זורמים

קיצר.. זה היה רק דתם זריקת רעיונות

ומנחשת שמיד תגידי על הכל לא רלוונטי

אבל אולי כן תנסי לפתוח ראש יצירתי קצת איך אפשר לייצר שינוי שעושה לך יותר טוב