אז ברוך השם שכבר ילדתי כמה פעמים, כל הלידות שכבתי על הגב לבקשת המיילדת
למרות שבחלק מהלידות לא הייתי עם אפידורל, או עם כאבי גב שביקשתי תנוחה אחרת או אפילו לשכב על הצד ..
בעזרת השם מתוכננת ללדת והתכנון הוא בלי אפידורל, בלי זירוזים, כמה שיותר טבעי שאפשר..
מישהי נתקלה בזה שהיא רצתה ללדת בתנוחה אחרת והמיילדת לא זרמה? איך מתמודדים עם זה?
ילדתי בלי אפידורל, הייתי כל הזמן בסוג של רביצה על המשענת
בלידה עצמה הייתה מיילדת שפחדה ליילד אותי ככה אז הסתובבתי חצי כזה, כלומר פישקתי רגל אחת לכיוונה וחצי גוף עדיין על המשענת, מקווה שאני מובנת.
קצת באסה כי התנוחה הייתה לי מעולה אבל אני מעדיפה שהמיילדת תהייה בטוחה בעצמה בשביל הבטיחות של התינוק ;)
תנוחות אחרות. להגיד שוב ושוב, אני רוצה ללדת על 6/ כריעה/ על הצד וכו', אשמח אם תצמידו לי מיילדת שבעניין.
ולזכור תוך כדי (אני חושבת שיש בזה איזשהו שינוי לטובה היום, אבל עדיין זה חזק במערכת)- מותר לך להבין ולדעת לאן שולחים אותך ומה הכוונה בכל הביטויים או הבדיקות שהם זורקים אחד לשני ולהיות מעורבת בקבלת ההחלטות ולהגיד גם איפה לא מתאים לך מה שהציעו או להתעקש שאת מכירה את עצמך ולא סתם מבקשת עכשיו משהו זה כי ככה היה בלידות אחרות או כי את אומנם לא עושה הרבה רעש אבל מרגישה שאת מתקדמת וכו'. לפעמים הצוות כל כך מכיר ושקוע בפרוצדורה ומשתמש בדרך המועדפת עליו בלי לברר אם את עוקבת או מעוניינת, ומותר לך להגיד להם סטופ, חברו אותי, אני רוצה לעשות את זה בדרכי
המיילדת דחפה שוב ושוב להיות בכל תנוחה שנוחה לי
ניסיתי שתי תנוחות עד שילדתי בפועל
המיילדת רק עודדה לעשות שוב ושוב מה שנוח לי
לא זוכרת אם נתתי להם ואם קראו אותה אבל הבהרתי שאני שואפת ללידה טבעית ולא על הגב. אולי זה השפיע על בחירת המיילדת
יצא לי שהיא ביקשה תנוחה שונה ממה שאני רציתי כי היא חששה לקבל ככה תינוק אבל לא על הגב. לא זוכרת בדיוק איזה תנוחה זה היה....
וב''ה היא זרמה.. זו היתה לידה שביעית שלי והרגשתי שהצלחתי ללחוץ כמו שצריך. נשארתי עם טעם טוב מהלידה...
פשוט עמדתי על שש עם הגב לכיוון המיילדת כשהפנים שלי לקיר והידיים מחזיקות בראש של המיטה ונתתי את הלחיצה של החיים.
בלידות קודמות ביקשתי גם ללדת ככה והמיילדות לא הסכימו בשום אופן.
מתפללת שגם בלידה הזאת בע''ה אצליח ללדת ככה.
מה שכן חייבת לציין שאחרי הלידה היו לי כאבי גב חזקים במשך שבוע שבועיים. למרות שילדתי בלי אפידורל.
פעמיים ילדתי שאני נשענת הכריעה על המיטה, היה מעולה, פעמיים בישיבה. תמיד ביקשתי מיילדת שזורמת עם טבעי ולרוב קיבלתי
בלידה השביעית הגעתי והיה בלאגן בבי''ח, היה חסר כוח אדם והמיילדת שקיבלתי הייתה נחמדה אבל לא ידעה לקבל לידה בתנוחה זקופה ונאלצתי ללדת בחצי שכיבה, לשמחתי ב''ה הלידות שלי קצרות
אני תמיד רוצה ללדת לא על הגב אבל בינתיים תמיד בסוף ילדתי על הגב.
בלידה האחרונה ממש רציתי להגשים את הרצון הזה, וביקשתי המיילדת, והיא הסכימה, אבל ראיתי שדווקא זה דורש ממני הרבה כוח שכבר אין לי בשלב הלחיצות, והיה לי יותר קל לקום בין לחיצה ללחיצה ובציר משמעותי לשכב על הגב.
אחרי שילדתי (על הגב) המיילדת אמרה לי שבלידה על הגב יש פחות קרעים, גיגלתי קצת על העניין וראיתי את האמירה הזו הרבה.
ניסיתי! רציתי כל פעם, כריעה, שש, להישען על הגב של המיטה... בפועל כשהצירים כבר ממש חזקים (כלומר לקראת הלידה תכל'ס) אני פשוט לא מסוגלת, אפילו לא ממש על הצד.
מוסיפה כאן בעקבות מה שכתבת שילדתי שלוש פעמים, כולן על הגב, הפעם היחידה שהיו לי טיפונת קרעים ממש מינוריים היתה בתינוק ששקל קצת מעל 4 קילו. בפעמיים האחרות לא היה כלום
@נועה נועהזה מרגיע לקרא שגם לך זה קורה כך.ולא רק לי הרצון הזה לא יוצא לפועל.
אין נכון ולא נכון לכל אחת מתאים משהו אחר.
זה גם לא נראה לי שזה גישה מערבית כי גם לא כל בעלי חיים ממליטות ברביצה,
אז אי אפשר להאשים סוסה במודרניזציה...
בעבר היה כסא יולדת - אורבניים. נראה לי גם שזה לא היה ברביצה, אבל אני לא בטוחה.
אני גם חשבתי כמוך אבל להפתעתי דווקא על הגב הרגשתי שהאזור נפתח יותר בקלות.
@מתיכון ועד מעון ניסית להשוות?
כי אני מצליחה לפסק יותר דווקא על הגב, מעניין שאצלך זה הפוך.
@בשורות משמחות אויש🙁 לא נעים להיקרע בכל מצב.
@oo זה מעניין לקרא שגם אצלך זה כך! תמיד מעניין אותי האם סטיגמות קשורות למציאות או לא... אבל אין דרך באמת לבחון דברים כאלה ...
בשכיבה על הגב עצם הזנב בולטת במקום בו אמור לעבור התינוק וכסא יולדת הוא בדיוק ההוכחה שהתנוחה לא אמורה להיות על הגב.
לא חייב דווקא כריעה או רביצה יש המון תנוחחות שטובות ללידה-לתינוק. שהלידה תלך יותר מהר.לרצפת אגן. ולקרעים.
כסא לידה הוא אחת מהם והוא יוצר תנוחה של כמו ישיבה על שרפרף שמגביה את הברכיים ומפשק אותם בלי להשעין את הגב ולגרום לעצם זנב לזטז פנימה שזה הבעיתיות בתנוחה על הגב.
בעצם הכלל הוא שכל תנוחה שטובה ליציאות בשירותים טובה ללידה.
כמו שתינוק באזור גיל שנה עושה על שש הוא בחצי ישיבה.
כמו שהוראות של פיזיותרפיסטית רצפת אגן זה להגביה את הברכיים.
אגב אישית אם אני לא עושה את זה נהיה לי טחורים אז רואה במידי השפעה על רצפת אגן
והיה לא מוצלח
הכי קל לפסק כאשר נמצאים בתנוחת כריעה.
תבדקי בעצמך פסקי רגליים שאת שוכבת על הגב ושאת בתנוחת כריעה תראי איפה הגוף נפתח ביתר קלות
מעבר לכך כוח הכובד עוזר בתנוחה זקופה אז הלידה קלה ומהירה יותר
הגישה המערבית אומרת ככה
אבל את יכולה להרגיש על הגוף שלך איך התנוחה הזו סוגרת את האזור ולא הגיונית באמת ללידה.
אגב הלידה היחידה שנקרעתי זה שחייבו אותי להיות על הגב
לפני הצירים הכואבים
היה לי מאד נוח לשכב על הגב כל הזמן כולל בלידה עצמה
ככה כל הלידות, ללא תפרים בכלל.
בניגוד לסטיגמה שזו תנוחה פחות נוחה/ טובה
דווקא על הגב יש הכי הרבה התערבויות וקרעים-
התערבויות- כי משך הלידה מתארך עקב העדר כוח משיכה ויש פחות אספקת חמצן לעובר עקב לחץ על כלי דם מרכזים- מה שמביא לירידות בדופק לעיתים.
וקרעים- כי עצם התנוחה מאפשרת הכי פחות גמישות של הפרינאום, כך שהוא מימלא מתוח ונוטה להיקרע יותר.
זה חד משמעי פחות מומלץ לא ראיתי שיש חולקים.
מה שכן- אולי ראית שיש פחות קרעים משמעותיים כיוון שלמיילדות זו תנוחה מאוד נוחה לבקר ממנה על מצב הפרינאום ולבצע חתך חיץ (שיכול ההה כאמור להחסך הרבה פעמים)
יכול להיות שבעקבות כל מיני נתונים אישיים היה לך נכון ככה כי היית כבר מותשת מדי וכו'
אבל זה נגד חוקי הטבע
נגד כח הכבידה, נגד המבנה של הגוף
ב"ה 4 לידות. מראש להתעניין על בית חולים שיותר זורם.
לבקש מראש בקבלה מילדת שזורמת עם תנוחות אחרות. אפילו עם תנוחות זקופות.
(רק שתדעי שיש אפשרות אפילו לא ללדת על המיטה אלא בעמידה).
גם בפתיחה מלאה אם המיילדת מתנגדת להגיד שוב שאת רוצה אחרת ולבקש גם בשלב הזה להחליף מיילדת.
ובסוף גם אם היא מתנגדת ואת ללא אפידורל את הרי יכולה לעשות מה שטוב לך. לקום, לשנות. את האחראית הבלעדית על גופך.
ואם היא באמת לא יודעת לקבל ככה היא תקרא למישהי אחרת. בכל אופן חשוב ממש שתרגישי שאת בשליטה על הסיטואציה ולא נכפפת לעשות משהו שלא רצית זה חשוב לחוויה טובה מהלידה. ולחוויה לא טראומטית.
עזרתן לי מאוד
כנראה שאעשה תכנית לידה והפעם בנוסף לזה שאציין אפס הפרדה אבקש מלכתחילה מיילדת שמתאימה לי..
תוכנית הלידה היא בשבילך בעיקר, כדי לברר את הרצון שלך וכדי שאת והמלווים שלך ידעו לעמוד על הרצון הזה.
אני בהתחלה כתבתי תוכניות ובלידות חוזרות בלי אף דף ידעתי מה אני רוצה וזה היה נהדר ב"ה. צריך רק לומר ולעמוד על מה שחשוב לך
לידה ראשונה המיילדת לא זרמה איתי בכלל וחייבה אותי לשכב על הגב.
יצאתי עם חוויה לא ככ נעימה (החוויה הפנימית של הלידה היתה מהממת אבל התקשורת עם הצוות לא)
לא הרגשתי שהיה עם מי לדבר והיה הרבה לחץ מסביב מזה שיש ירידת דופק וצריך להוציא אותו איך שהצוות חושב....
בלידה שניה ב"ה המיילדת מעצמה עודדה אותי לבחור תנוחה שנוחה לי. ילדתי בכריעה (עמידה על הברכיים והישענות על הגב של המיטה שמוגבה) היה מבחינתי הרבה הרבה יותר טוב מבחינת כאבים, ומבחינת השליטה שלי וההקשבה לגוף. חווית לידה ממש טובה ומיוחדת. מקווה בעתיד שאזכה עוד.
הרגשתי באמת כמה זה משמעותי שהמיילדת תהיה בראש שלך
הבעיה שלי שבשתי הלידות הגעתי בסוף
פתיחה- 8-9 הגעתי למיון יולדות (בכוונה)
ואז הייתי פחות מפוקסת ופחות יש לי זמן לתאם עמדות.
אז בס"ד בלידה השניה ה' שלח לי מיילדת מהממת שהייתה איתי.
אם תהיי החלטית ולא תסכימי אז אין להם ברירה אלא ליילד איך שתחליטי
אני ביקשתי ללדת על 6 הסכימו אבל אמרו שיותר כדאי על הגב כי זה הנוהל של הצוות לכתחילה
אבל אין להם בעיה שאלד על 6 וזרמו גם אגב בקורס הכנה הם כן פורסים את האפשרות ללידה לא על הגב אלא בתנוחות אחרות ומה שטוב ליולדת
אני חושבת שזה יותר גישה של בי'ח יש מקומות שלא יהיו גמישים וזה הנוהל
אז תחפשי מקום שהתפיסה ללידה טבעית יותר בא לידי ביטוי
בד"כ יתאימו מיילדת שתדע לעזור לך ללדת בצורה שאת מעדיפה, יותר טבעית וכו'.
לפעמים המיילדת ממליצה לשנות לתנוחה שהיא רואה שתעזור לעובר לצאת בצורה טובה ותשמור מקרעים.
שכיבה על הצד עם רגל מורמת יכול לעזור בסוף ליציאה של העובר וגם למיילדת יש שדה ראיה שתוכל לקבל את התינוק בצורה טובה.
בלידה עכשיו המיילדת היתה מדהימה והציעה בעצמה אם ארצה ללדת על שש. זו היתה חוויה ממש אחרת (טוב גם השלב של הצירי לחץ לקח בדיוק 4 צירים שקפצתי מפתיחה 7 לפתיחה מלאה וראש בחוץ) חוויה מעולה!!! לי היה ממש טוב ללדת ככה, לא הרגשתי כמעט את התחושה של השריפה של ההכתרה, היה לי לאיפה לנתב את הכח בהשענות על המיטה... לא ראיתי מי נמצא בחדר תוך כדי כי הייתי מכונסת עם עצמי... מדהים. וגם ב"ה בלי שריטות או קרעים. כשבשתי הלידות הקודמות היו (וילדתי בשתיהן על הצד-גב).
ממש מזרזת את שלב הלחיצות, מאפשרת לך להתמקד במה שעובר עלייך בלי שכל העולם מולך ובלי האי נוחות שבפיסוק חסר אונים
את רואה את התינוק מייד ויכולה אפילו לאסוף אותו אלייך
חוויתי ממש את מה שאת מתארת. הפתרון הוא אסרטיביות ולהיות מאוד ברורה ונחרצת.
כשאת מתקבלת במיון יולדות, ישר תגידי עוד לפני הכל-
לידה טבעית, על 6. רק מיילדת שיודעת לילד ככה.
לא כבקשה, כאמירה.
גם אם את בספק האם תצליחי בלי אפידורל, אל תציגי שום היסוס ובטח אל תזכירי אפידורל כי אז ישדכו לך אחת שלא יודעת לילד באף דרך אחרת חוץ מעל הגב.
כשאת מגיעה לח. לידה
פשוט תעמדי על המיטה על שש. אל תתני לאף אחד לתת לך הנחיות, זו הלידה שלך .
אם היא אומרת 'גברת רק על הגב'
תגידי לה- אני רק על שש, אם זה מורכב שיביאו מישהי אחרת שיודעת.
ילדתי 3 לידות על 6 או הישענות על המשענת כזה.. והאמת שלא שאלתי פשוט אמרתי שאני צריכה ללחוץ יצאתי מהמקלחת שהייתי בה ועליתי ככה למיטה בתמיכת אמא שלי... היה פעם אחת שהמיילדת הייתה ממש כזו, והיו פעמיים שלא במיוחד אבל לא אמרו כלום
וידעו להביא לך מיילדת מתאימה
אני גיליתי שבזמן הצירים והלחיצות נורא מעייף אותי להיות על הרגליים ואני צריכה תמיכה
והמיילדת אמרה לי שהכי קל לה לשמור על אזור הפרינאום שלא יהיו קרעים בשכיבה על הצד ואילו בכרגיעה על שש אין לה איך כל כך לשמור
אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.
ישמצב שבכזא הכל תקין?
אוף
הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.
בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡
תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.
או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.
עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.
בת 8 חודשים,
היא אוהבת ביצה,
נתתי לה גם לטעום דג סלמון
וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.
אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.
מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?
כרגע אסור לה מוצרי חלב.
תודה 🙏
אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.
מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים.
אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)
ואחכ גם מנה של פירות טחונים
בננה מעוכה
אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים
זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....
טונה
אבוקדו
חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית
פשטידות
דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)
מרקים
קציצות טונה וקינואה
לק"י
חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.
לחם מטוגן
החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.
ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.
אני מועכת הכל במזלג.
התקן ושני פסים
אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא
השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?
דימום בינוני
ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים
ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה
ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈
לק"י
ואז מגלים שזה לא.
ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.
אני בשוק שדבר כזה קיים
הכי לא מצחיק שיש
ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?
איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!
חיבוק , איזה חוויה מטלטלת!
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
אמאל'ה, זה הזוי.
לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.
עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים , מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ...
אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.
אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.
מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.
לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.
ממש ממש מתסכל....
תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...
חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע...
אחת הטבילות הקשות שהיו לי...
בגדול משתדלת להתנהל כרגיל.
טובלת בזמן.
מתפללת מלא לה' שיקח את המסירות נפש הזאת וירשום אותה לזכותנו כזוג ומשפחה ולעמ"י.
אם יש משהו שהוא יכול לעשות כדי לעזור לך לעבור את זה יותר בטוב - להגיד לו! לא לצפות בשקט. נגיד "אני אשמח שתעשה לי משלוח של × שאני אוהבת בערב הטבילה כדי שארגיש שאתה איתי מרחוק" או אם הוא יכול להיות זמין בטלפון וזה יעזור לך לדבר איתו...
ולהיות בחמלה עצמית. מותר לבכות ולהתבאס. מותר להיות אדישה ומנותקת. מה שעולה לך באותו רגע.
זה באמת מהמסירות נפש שלנו במילואים!!
בעז"ה שלא יהיה לנו יותר מזה.
ותיפקדו בקרוב ממש!
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
ואז ב"ה במעקב הריון אצלו
הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה
אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים
הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו
ב"ה
לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת
עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן
עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי
מאד מאד מרוצה
לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים
אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...
לא צריך לבוא לביקורת? ואם יש בעיות/רוצים לקצר את החוטים/זה כואב וכו
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
עם כדור או בלי כדור,
כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!
והרי החדשהבשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום
שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...
תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים
ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי
