בגדול בגיל שנתיים זה בדכ ממש ריאלי כבר לעשות אבל עושים גם בגיל הרבה יותר קטן

ועדיף ממש לטפל כמה שיותר מוקדם

ממש מפתיעה האחות

תשובה ממש לא מקצועית

עושים בדיקות שמיעה לגיל הזה והם עוזרות מאוד לטפל 

בכל מקרה יש בדיקות מותאמות גם לגילאים ממש צעירים

נראה לי שכדאי לפנות לאאג

לא, נכון?

אז מה אכפת לך כמה היא נחושה בדעתה?

זה לא התחום שלה.

היא יכולה לתת טיפ מהניסיון שלה אבל היא לא יכולה לתת חוות דעת.

לעשות בדיקת שמיעה את יכולה בכל מקרה.

מה לעשות עם זה הלאה, זאת שאלה לרופא אא"ג ילדים.

לעשות בדיקות שמיעה בכל גיל! וזה חשוב כל כך! בוודאי שככל מגדלים הבדיקה אמינה יותר, אבל ברור שתעשי עכשיו.. ובדרך כלל יש המתנה של מספר שבועות, אז תבקשי להיכנס להמתנה.. (מכירה את התחום מקרוב).

לא מבינה איך אחות טיפת חלב אומרת דבר כזה, זו אחריות גדולה..

כשראו שהיא לא משתפת פעולה עם המשחקים שיש שם, עשו לה בדיקה לפי השמעת צלילים.

הם אמרו שזה באמת לא אמין עד הסוף, אבל זה כן נתן כיוון. (ואמרו שנחזור שוב אחרי חצי שנה. אנחנו באמת אמורים לעשות את זה )

בקיצור, אם את חושדת אז תפני לרופא הילדים ותבקשי הפניה. בהחלט יש סיכוי שיהיו תוצאות מהימנות.

לבת שלי יחסית בוגרת לגילה הלך מעולה

בשניידר

בכל גיל זה מותאם לגיל, וככל שהילד יותר גדול ויותר משתף פעולה, זה יותר יעיל.

בגיל שנתיים וחצי אפשר לשים אוזניות, אם הילד משתף פעולה. כדאי להתאמן איתו בבית לפני.

משמיעים צלילים ובודקים תגובה. בגיל הזה נראה לי זה הפניה של הראש לכיוון הצליל, ואז מראים לו משהו בצד הזה כדי ליצור משוב חיובי.

גם אם הילד לא מסכים לאוזניות, משמיעים קולות הכיוונים שונים, אבל אז קשה לבדוק כל אוזן בנפרד.

עוד משהו שעושים בבדיקה, מראים לילד כמה חפצים מוכרים. אומרים לו שם של חפץ המבקשים ממנו להביא או להצביע.

בגיל יותר גדול עושים את זה עם תמונות.

גם את זה אפשר לתרגל בבית לפני.

יש מצב שיסרב לשים אוזניות ומקווה שישתף פעולה בצורת בדיקה אחרת

לא הבנתי את החלק האחרון. לשים מולו כמה משחקים ולבקש שיביא את אחד מהם? זה יותר הבנת הנשמע משמיעה, לא?

משמיעים את הקולות בחלל החדר, בכל פעם מכיוון אחר (כדי לבדוק את שתי האוזניים).

ובאשר לשאלתך - זה אכן מבוסס על הבנת הנשמע ועל שיתוף פעולה של הילד, ולכן לפעמים הבדיקה לא מהימנה בנוגע לשמיעה. אבל בעיקרון באמת מניחים שם חפצים שהילד אמור להכיר...

אבל זה באמת גיל גבולי, ולכן מנסים אבל לא מתעקשים אם רואים התנגדות.

אבל אם יש בבית אוזניות גדולות כדי לשחק איתם לפני ולהתחיל להתרגל, זה יכול לעזור.

היתרון של בדיקה עם אוזניות, שהיא נותנת מידע יותר מלא לגבי השמיעה של כל אוזן בנפרד. כי כשהצלילים מושמעים באוויר, אין הפרדה מלאה בין האוזניים, ויכול להיות שילד לא שומע מאוזן אחת אבל האוזן השניה תשמע ולכן הוא יגיב.

ולגבי מה ששאלת על הבאת משחקים @מקושרת -

זו בדיקה שעושים לילד שיש לו הבנת הנשמע, ז"א שהוא מכיר את השמות של החפצים וכשהוא שומע ברור הוא יכול להביא את החפצים בלי קושי לפי מה שהתבקש (כמובן בודקים מראש בעוצמת קול גבוהה מספיק עבורו, שהוא מזהה ומכיר את כל החפצים בשמותיהם).

ואז על סמך זה שאנחנו יודעים שהוא יודע לבצע את ההוראה הזו, בודקים מה העוצמה הכי נמוכה בה הוא מגיב להוראה, וכך יש מידע על השמיעה שלו.

לכן אם מתרגלים בבית מראש משחק כזה שבו הוא צריך להביא או להצביע על המשחק שאמרו לו, זה יכול לעזור לו בשיתוף פעולה בבדיקה.

בכל מקרה, גם אם המידע שמקבלים בבדיקה הוא לא מלא, זה ממש לא סיבה לא לבדוק. בכל גיל בודקים לפי מה שניתן לבדוק באותו גיל, ואם יש צורך בעוד בירור, עושים בדיקות נוספות כשגדל (לבדיקה מלאה לרוב אפשר להגיע בגיל 4-5, נראה לי. אבל יש הרבה מידע שאפשר להגיע אליו גם קודם).

(עבדתי פעם תקופה קצרה בבדיקות שמיעה, כותבת מהידע שלי מהלימודים וגם מהעבודה שלי שם...).

בהצלחה!

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...