בעלי חזר ליומיים מהמילואים.
עבר עליי שבוע מאוד קשה וקשוח עם הרבה בכי וכאב, וכמה ימים לפני שהוא בא, קיבלתי מחזור
והחיבוק שכל כך חיכיתי לו לא הגיע
(בסבב הקודם לא התראנו כמעט חודש וגם אז כשהוא הגיע היינו אסורים)
לפני יומיים הוא חזר למילואים. ונפרדנו בלי חיבוק ובלי כלום.
אני גאה בנו מאוד מאוד ויודעת שעשינו את הדבר הנכון אבל גם קשה לי ברמה מטורפת.
וזהו מאז אני מסתובבת עם דמעות בעיניים.
וזה לא משהו שאפשר לספר בעולם בחוץ ואין למי לפרוק וגם מרגיש שכולם עמוק בתוך החיים שלהם ולאף אחד לא באמת אכפת ואנשים לא תמיד מבינים איזה אתגרים המצב הזה מביא.
ובא לי שהקב"ה יראה את זה! ויראה לנו שהוא רואה את ההקרבה הזאת!
ובא לי לשמוע שהקב"ה באמת באמת רואה את זה!!
לא יודעת מה אני רוצה.
אולי רק לפרוק.

