לק"י

נדמה לי שאם להורים יש סוג דם שונה או אחד מינוס ואחד פלוס, ואז לתינוק יש סוג דם אחר מהאמא.

חושבת שאז מומלץ לנתק מהר את חבל הטבור.

גם אצלינו כולם היו עם צהבת, אבל לשנינו אותו סוג דם, אז זה לא קשור.

וגם אין לי מושג מה סוג דם של ילדיי חח

אבל אם אצלך זה לא קשור אז כנראה יש משהו אחר

לגבי לנתק את חבל הטבור בכל מקרה חותכים ישר, לא מתמהמהים, מה הכוונה לחתוך מהר? ולמה זה אמור למנוע

לק"י

משהו כזה.

במקרה של סוגי דם שונים, זה כנראה לא טוב.

יש לכם g6pd?

אצלי זה הסיבה לצהבת

אבל לא מינוס ופלוס

אלא בגלל שלי יש o+ לבעלי ab לילדים שיש a/b היה צהבת

אגב, איך את יודעת מה הסוג דם שלהם?

הבנתי שאפשר לדעת רק בתרומת דם או כשאישה עושה בדיקת דם מיועדת לזה, לרוב בהריון.

אולי את זה שהצהבת לא תופיע למרות הסוג דם

לי לא ידוע על משהו שעוזר לזה.

וכן זה שיש לךo די מסביר שזו הסיבה.

בביהח הם ידעו לומר לך זה נקרא צהבת בגלל קומבס חיובי.

ואת הסוג דם הם בודקים לפחות אצלי בכל הלידות לכל הילדים זה בדיקת דם.

יכולה לומר לך שבהתמודדות עם הצהבת היה לי הרבה יותר קל בביות מאשר במחלקה הרגילהה שם הייתי צריכה להיות על הרגליים בתינוקיה לילות וימים כדי להביא חלב אם שיגמןר את זה מהר

בעין כרם ובשערי צדק בוודאות נותנים

בסורוקה עושים פוטו בחדר עם האמא.

אין לי מושג בזה ב"ה.

אז זה אומר שעכשיו בכל לידה הסיכון לצהבת עולה?😬

ובדרך כלל זה אומר שכל ילד שיוולד לך עם הסוג דם השני, תהיה צהבת (וכנראה יותר ארוכה וקשה)..

אין איך למנוע את זה ואין איך לטפל בנוגדנים האלה..

באמת פשוט צריך להתכונן לזה, ולקחת בחשבון מראש אשפוז ארוך יותר..

אם אין איך למנוע את זה, אפשר לפחות לנסות להתמודד עם זה יותר טוב..

אמאלה

עוד משהו לקחת בחשבון ללידה הבאה😖

לק"י

הוא היה בטיפול באור ממש מוקדם.

לשאר התפתחה קצת אחרי.

וזה לא על רקע סוג דם.

לק"י

יום לפני רק ידענו שהיא תתקיים במועד.

אני מכירה כל מיני שיטות וסגולות להורדת צהבת, לא למניעה

לילד הראשון היה ברמה של צורך בטיפול באור..

לאחד היה וירד לבד (אפילו לא היינו צריכים לדחות את הברית)

ולעוד 4 לא היה בכלל🤷

אני גם שמעתי שזה קשור לסוג הדם...

צהבת על רקע סוג דם היה רק לגדול

והשאר לא היה(ויש ב''ה הרבה לידות )

מהשני והלאה הקפדנו לנתק חבל טבור מיד כמו שהמליצו לנו במקרה כזה

חוץ מפעם אחת ששכחנו ועדיין לא היה

לא יודעת להסביר 

רק שלא תמיד כנראה

סליחה לא התנסחתי נכון

לראשון הייתה צהבת

לשני ממש בקושי

אבל גם הצהבת של הראשון לא הייתה ממש חמורה, עשינו ברית בזמנה

לשניים לא היה ולעוד אחד היה קצת לא נזקק לפוטו וגם הקטנה היה קצת בלי פוטו..

ועם הראשונה אושפזנו והיה ממש ארוך אבל אצלה דלקת בדרכי השתן שכנראה הפריעה לצהבת לרדת וגם היה עוד משהו רפואי. לקח לצהבת למעלה מחודש לרדת לגמרי והיינו במעקבים חודש ומשהו..

לרוב, על רק סוג דם

לפעמים חוסר g6pd

תינוק פג

ועוד כמה.

לפעמים אומרים שניתוק מהיר של חבל הטבור יכול לעזור להפחית (תוך כמה שניות ולא כמה דקות)

שנפוץ מחסור בו אצל יוצאי צפון אפריקה

אכן אצלי היתה צהבת אצל ילד אחד עם סוג דם B ולי יש O

את זה לא ניתן למנוע

יש עוד כמה סיבות

צהבת יילודים (צהבת תינוקות) | שירותי בריאות כללית

בהריונות שלי לא הייתי בכלל בתת תזונה או חוסר, הנקתי את שניהם אחרי הלידה ממש. את הקטנה רק כמה יומיים, אבל לא הייתה לה צהבת בכלל לעומת הגדול שכן הנקתי 5 חודשים

סוג הדם שלי O + אגב. 

השאלה המשמעותית היא על רקע מה הצהבת שלכם?

בגדול בילירובין מתפנה בצואה ולכן להניק המון המון

שימי שעון מעורר כל שעה וחצי להניק ותעירי בשביל זה.

אצלנו זה ממש העביר את הצהבת מהר ב"ה

אז לא חושבת שמשהו עוזר

אצלנו לפחות זה ככה

וילדים שנולדו עם סוג דם a פתחו צהבת ילודים

ככה הסבירו לי במחלקה.

אני B+

ולא בדקו לתינוק שלי.

אצלינו גם בעלי וגם אני o+, כך שגם הילדים כמונו. לא?

והצהבת שלכם, לפחות בעיניי, לא מוסברת (;

לאמא שלי יש גם o+ וגם לי

ועדיין היתה לי צהבת כשנולדתי.

אז בכללי משהו פה לא מוסבר חחח

בהעדר מידע מדויק לגבי האבא, תינוק לאמא עם סוג דם O בסיכון לצהבת ולכן צריך לבדוק את סוג הדם שלו.

אז אם לתינוק יש סוג דם A או B, כשהדם של האם נחשף לדם של התינוק, הוא מפתח נגדו נוגדנים שגורמים להרס של הדם, שמתבטא בצהבת.

עם סוג דם שלילי וחיובי זה ברמה עוד יותר משמעותית (אם לאמא יש סוג דם שלילי ולתינוק חיובי אז היא מפתחת נגדו נוגדנים ברמה שעלולה גם לסכן את החיים שלו). פעם היו מגיעים למצב שעוברים היו נפטרים ברחם בגלל הסיבה הזו, מי שהיה לה סוג דם שלילי, היה ידוע שהיא לא יכולה ללדת יותר מידי ילדים, כי בשלב מסויים הם לא שורדים את ההריון. אבל ב"ה המציאו את האנטי די שמונע את התפתחות הנוגדנים אצל האמא, ולכן אין סיכון לעובר, ואפילו לא צהבת (אלא אם כן יש בגלל סיבות אחרות, אבל בלי קשר לסוג הדם).

אבל בסוגי דם שונים של A או B לתינוק, עם אמא מסוג O, נכון לעכשיו אין עדיין טיפול שמונע את התפתחות הנוגדנים. ב"ה זה לא מביא למצבים מסכני חיים, אבל כן לצהבת גבוהה שמצריכה טיפול.

לק"י

זה מסביר למה בודקים את התינוק.

אבל בעצם אם שני ההורים עם o+, אז הסיכון לצהבת הוא כמו כולם, ואין התפתחות של נוגדנים.

אבל אז אני מניחה שמה שoo כתבה זה ההסבר לזה שאולי בכל זאת בודקים.

כמו שגם אצלנו אף פעם לא באמת בדקו מה סוג הדם של בעלי (ואם הוא היה שלילי אז לא היתה לנו סיבה אפילו לקבל אנטי די. אבל הרופא לא יכול לדעת בוודאות שזה האבא של התינוק, וזו גם לא שאלה שהוא יכול לשאול...)

אם הצהבת על רקע סוג דם אין איך למנוע.

אבל אפשר למנוע חלק מהתסכול ע"י הכנה נפשית וקבלה שזאת הסיטואציה, וב"ה שיש טיפולים טובים ויעילים מאוד לצהבת, עד שכמעט ואין תינוקות היום שחלילה מגיעים למצב של סיכון לנזק מוחי..

זה לא נעים בכלל, אבל גם לא כל כך נורא..

מבינה קצת בגנטיקה?

סוג דם זו תורשה יחסית פשוטה - שני אללים, אחד מהאבא, אחד מהאמא. יש שני סוגים דומיננטיים - A וB, ואחד רצסיבי - o.

אז יכול להיות מצב של שני הורים בלי סוג דם o, שהם נשאים של האלל הרצסיבי (נגיד Ao וBo, או ששניהם Ao, או שניהם Bo), שמה שמתבטא אצלם זה הגן הדומיננטי, אבל 25% מהילדים שלהם יכולים לרשת את שני האללים הרצסיביים - oo, מה שיתבטא בסוג דם O.

ועכשיו אני רואה שכתבת שלך יש סוג דם O.

אז בעצם אם בעלך גם נשא של אלל רצסיבי (יש לו Ao או Bo) אז חצי מהילדים שלכם יכולים להיות עם סוג דם O (כי כולם יקבלו ממך אלל רצסיבי, כי זה כל מה שיש לך, וחצי יקבלו ממנו את הדומיננטי שישתלט, וחצי יקבלו את הרצסיבי).

אבל אם הוא לא נשא של אלל רצסיבי (נגיד יש לו סוג דם AB, או שהוא סוג דם A אבל עם שני אללים דומיננטיים - AA, או כנ"ל עם סוג דם B), אז באמת אף אחד מהילדים שלכם לא יוכל לקבל סוג דם O. אבל הם כן יהיו נשאים, אז אולי זה יעזור לדור הבא...

מקווה שלא סיבכתי אותך. זה הסבר שאמור להיות ברור למי שלמדה קצת גנטיקה, אבל אם לא למדת אז בטח זה קצת נשמע כמו סינית...🫢

אבל כן הבנתי שאין סיכוי לילד עם סוג דם o

כי לבעלי יש A/B/AB

אבל בטוח לא o

ובאמת שניסיתי להבין כי זה נשמע סופר מעניין, אבל זה באמת נראה מורכב למי שלא למד

אבל אם יש לו A או B אז יש סיכוי לתינוק עם סוג דם   O. 

אז עכשיו אקרא שוב את מה שכתבה, כי זה באמת חשוב לי להבין

וסליחה שזה על חשבונך..

אבל כשאבדוק סוג דם של בעלי בטח לא יהיה כתוב Ao או Bo , אלא אצטרך לבדוק אם אחד מההורים שלו עם סוג דם o

ואם כן אז יד סיכוי שיהיה לנו ילד עם סוג דם o

או שאני טועה?

מוסיפה:

יכול להיות שלבעלך יש AO למשל, אבל גם להורים שלו אין 0.

אלא שלאחר מהם יש O רצסיבי.

וגם כדי לחדד עבורי

O רצסיבי הכוונה שאין לו סוג דם o אלא יש לו בגנטיקה דרך אחד ההורים/ סבים והוא נשא את אותו סוג

שאת זה לא נוכל לדעת, אם להורים אין  o

אלא אם כן אנחנו נגזים ונבדוק את סוג הדם של הסבים

אז בטוח הוא נשא, ויכולים להיות לך ילדיך עם סוג דם O.

אם את לא יודעת את זה, אז באמת לא תוכלי לדעת, אלא אם כן תדעי שאחד מהילדים שלך הוא O, וזה יענה על השאלה..

(אצלי היתה אותה שאלה על סוג דם שלילי וחיובי. לי יש שלילי, לבעלי יש חיובי, ורצינו לדעת עם הוא נשא של שלילי, שזה רצסיבי, כדי לדעת אם יש סיכוי לילדים עם סוג דם שלילי. ואז השלישי שלנו היה עם סוג דם שלילי, אז קיבלנו תשובה...).

יש סיכוי שתנסי לפענח לי חידה?

האחות טיפת חלב אמרה שלבלי יש ab על סמך זה שלי ישo+

לגדולה יש גם o+

ולקטנים אחד עם a+

ואחד עם b+

לשתי הקטנים היה צהבת

לפי מה שאת כותבת לא הגיוני שיש לבעלי ab

אז מה כן יש לו?

זה המצב שלי בערך

אמא שלי o+ , אבא שלי a+

ועדיין אני o+

אם יש לך O, ויש לך גם ילד A וגם ילד B, אז באמת הגיוני להסיק שלבעלך יש AB.

אבל אם כך, לא ברור לי איך הגיוני שיש לך גם ילדה עם O. יש רק שני אללים לכל אחד, ולבעלך שני האללים הם A וB, ואין לו את האלל הרצסיבי, אז בעיקרון זה נשמע שזה לא אמור להיות אפשרי.

בקיצור, או שיש פה איזו טעות בסוג הדם של אחד הילדים, או שיש פה תופעה מיוחדת שצריך לחקור אותה... (או שאני לא מספיק מבינה בגנטיקה בשביל לנתח את הסיטואציה...)

שאת o, ויש לך ילדים עם סוגי דם O, a  וגם b?

לא יודעת לפי כללים של תורשה פשוטה, מה שכתבת לא אמור לקרות.

יכול להיות שתורשה של סוגי דם היא יותר מסובכת ממה שבדרך כלל מלמדים / נהוג לחשוב

@בארץ אהבתי לשתי הצהובים יש b

אין לי מישהו עם a

כנראה שבעלי הוא גם b😂

שמסתבר שלשתי הצהובים b ואין לנו a

אז כנראה שבעלי גם a

לי יש O לבעלי B

ויש לי 2 ילדים עם O

הגדולה שלי גם o+

והיא היחידה אצלי שלא היה לה צהבת

שמביאים בבית חולים?

יכול להיות שאם אדחה את החיסון אז לא יהיה להם צהבת ילודים?

ואני מבינה שאם זה באמת קשור אצלי בסוג דם אז הדרך היחידה לנסות את מזלי זה רק אם יחתכו את חבל הטבור מהר אחרי הלידה..? מקווה לזכור ברגע כזה 

אני לא מחסנת

כי לא מחסנת חיסונים באופן כךלי

ויש לי שץיים שהיה להם צהבת

לק"י

אחרי 4 ימים בערך, הצהבת ירדה מספיק.

אצל שני הגדולים זה לקח קצת יותר.

לא אומר שזה גם מחסן אותם לצהבת?

כי כשהיה להם צהבת אמרו לי בטיפת חלב בגיל חודש שהצהבת עכשיו תרד בזכות החיסון לצהבת של גיל חודש.

אבל אני מבינה שאין קשר בכלל

אם זה בן אז זה מעכב ברית, וגם אם זו בת זה קצת מלחיץ

אפשר גם לסחוט קצת חלב ולתת בכפית.

אאל''ט ויטמין e לאמא גם אמור לעזור,

ולחשוף לשמש.

לק"י

או שלקח זמן לצבע הצהוב לעבור?

כי גם כשהבילירובין בדם יורד לוקח זמן לצבע להיעלם (אני מנוסה בזה עם 4 ילדים😂).

גם עם הבנות  , אבל עם בנות זה לא מעכב כלום אלא רק מחכים לטוב

שעדיף לשחרר. גם אם זה מעכב ברית.

אצל הבן שלי זה מאוד הלחיץ וביאס אותי ועשיתי המון מאמץ ותרופות סבתא

ובסוף הייתה ברית בגיל 3 שבועות. והכל בסדר.

מי שיש לו צהבת רצינית, ולא בקטנה, כל הפתרונות האלה לא עוזרים, בוודאי לא בצורה משמעותית

אני מצאתי שהנוסחא המנצחת זה טיפול באור+לחכות מספיק זמן

בדיעבד בילדים הבאים אני לא מתכוונת לעשות הרבה עצות וסגולות כדי שהצהבת תרד

לחכות בסבלנות והברית (אם יהיה לי בן) תהיה בעיתה ובזמנה המדויק לה

אבל חוץ מהלחץ והמעקבים- היה המון לחץ מצד המשפחה

ונאלצנו לעדכן יום אחד מראש על הברית והרבה התבאסו עלינו וביקשו שנדחה קצת כדי שיוכלו לבוא כי הם לא יכולים לבקש חופש מהיום למחר

אבל לא יכולנו לעכב יותר ממה שהתעכב..

עדיין הלחץ לא עוזר.

ורוב תרופות הסבתא לא עוזרות.

אנחנו הודענו יום לפני ב9 בלילה. זו האופציה היחידה שהייתה לנו

ובאמת לא באו הרבה מהמשפחה

צריך להבהיר למי שמלחיץ שזה לא בידיים שלכם ואם יש להם טענות הם מוזמנים להתקשר  לקב"ה ולא אליכם 

עדיין סיכוי טוב שזה לא ימנע לגמרי

מצד שני, לא ניסיתי שום דבר ממה שכתבת, אז אין מה להפסיד , מקסימום יעזור ;)

ואם זה יעזור אז כן אאמץ לשאר הילדים בע"ה..

אני מאמינה שיש דרך טיפול טבעית כמעט לכל בעיה רפואית ופשוט צריך להכיר את הדרך.

כמו שבפורום גיליתי שיש חומצה כלשהי שמזרזת ספיגה של המטומה ובאמת ראיתי פלאים, עם הרבה תפילות וסיעתא דשמיא

אבל לא מחייב שהיא קצרה יותר.

בד"כ טיפולים טבעיים למינהם אורכים זמן ארוך יותר מטיפולים קונבנציונלים

והבנתי שזה לא בהכרח נכון..

הייתי עם תומך הריון מההתחלה, והיתה לי המטומה גדולה שרק גדלה עד שלב מאוחר

ואז פה המליצו לי על החומצה, ואחרי פחות מחודש היא מאוד קטנה

מה שהתומך לא עשה בכמה חודשים- החומצה עשתה בפחות מחודש.

אבל שוב, צריך להכיר את הדרך היעילה בכל בעיה.

כי את החומצה הזו הכרתי פה, אבל לא בטוחה שזה ידוע ומוכר כל כך

לגבי המטומות לצערי הן לא נספגות בדרכ, יש מקרים שכן ויש מקרים שלא . בבית חולים אמרו שההמטומה גדולה והם לא יכולים להתחייב שההריון ימשיך. אמרו 50-50.

ויצא לי לשמוע על כמה מקרים שההריון הסתיים כי ההמטומה לא נספגה וגדלה

(אגב, זו הסיבה שהגעתי לפורום הזה,  כי היתה לי המטומה ולא ידעתי כמה היא מסוכנת עד ששמעתי על מקרים שההריון נגמר בגלל זה בכל מיני שבועות, גם בשבועות מתקדמים, אז נעזרתי בפורום עם הבנות)

ולדעתי הגישה הזו בכללי אפשר להגיד על הכל.

שאי אפשר לדעת אם החיסון עזר או שמלכתחילה הילד לא חלה או שהגוף שלו חזק, או אם התרופה עזרה או שעבר לבד, או שהמשחה עזרה או שהפצע היה מגליד עם הזמן גם בלי משחה וכו..

התפקיד שלנו לעשות השתדלות כדי להגיע למטרה הנשגבת, וכמובן להתפלל לה', לפני הכל..

עדיף לשתות כמון, לנתק מהר את חבל הטבור, להניק הרבה, לשים בשמש, וכל מה שהציעו פה, ולהתפלל לה' שהיו פה שליחות טובות ובאמת כל זה יעזור.

מאשר לא לעשות כלום ולחוות עוד ילד עם צהבת לתקופה של חודש+

שתעשי את כל הדברים האלה ועדיין תהיה צהבת של חודש.

ובהחלט אפשר להגיד את מה שאמרת על הרבה דברים. זה רק מחזק את הטענה שלי. אנשים נוטים לייחס קשר נסיבתי לדברים, לא תמיד בצדק. 

וזה באמת יכול לקרות.

השאלה מה יקרה, בע"ה בתקווה מאוד גדולה שזה יקרה, שהוולד באמת יהיה בלי צהבת?

או שבאמת זה עזר או שזה מקרי לחלוטין, ואוכל לדעת רק בילדים הבאים.

אם אני לא טועה מישהי פה כתבה שאצלה כמון וניתוק עזר, אז אצלה זה מניסיון..

אבל כמובן אהיה חכמה יותר רק אחרי שאנסה..

כרגע זה רק החיפוש אחרי הפיתרון על ידי בעלות ניסיון, כי עוד חודש של צהבת ועיכוב ברית זה יותר מבאסה

ואני רואה שאת גם עמוק בתוך הניסיון הזה, אז מי כמוך מבינה את התסכול והעקשנות שלי לעשות כל מה שיזרקו פה חח

והלוואי שנגלה כולנו שבאמת זה מעלים או אפילו מקצר, ונתפלא מהטבע כמה שהוא מדהים , ונוכל להעביר את זה הלאה .

אולי לחלק אמהות עדיף לחוות צהבת של חודש אבל לא להרגיש שהן מנסות מלא דברים מתוך לחץ?  אלא משהות ניתוק של חבל הטבור, מניקות בנחת, חוות עם הילד את הימים הראשונים לחיים שלו בנחת, מקבלת את זה שהגוף של הילד שלה חלש יותר ולא יכולה להיות ברית בזמנה?

כל אחת ומה שטוב לה..

רק באמת טוב שאת מבררת ולומדת ומחכימה לפני, כדי להבין מה זה אומר וממה זה נגרם...ידע זה כוח להתמודד בזמן אמת♥️

ובגלל זה אני מנסה, כי מהניסיון שלי אני יודעת שאי אפשר באמת להיות בנחת כשצריך לנסוע לבית חולים כל יומיים לבדוק אם יש חדש עם הצהבת, ופה רופא ושם רופא, ובדיקת כבד, ומה לא..

דווקא כשיש צהבת אין את הנחת ואת השקט הנפשי והחוויה עם הילד, יש רק ריצות .

ושלא נדבר ,(למרות שכבר דיברתי) על המשפחה שכל היום בטלפונים אם יש חדש ולחץ כללי לגבי הצהבת והברית..

וחד משמעית מסכימה עם ידע זה כח💗

תנסי למצוא דרך להקל עלייך בתחום הזה.

אני למשל החלטתי, שאני עושה את הבדיקות באופן פרטי, בעלות של 100 ש"ח לבדיקה, ולא כל יומיים אלא כל שלושה ימים וזה מאוד הקל עליי.

(דרך אגב אני שוקלת ברצינות רבה לקנות לעצמי את המכשיר של בדיקות הדם של הצהבת ולעשות בבית לילדים הבאים)

יש מקומות שיש את המכשיר בקופ"ח ולא בבי"ח וזה גם יותר קל יחסית.

אולי יש אופציה שאת לא תצטרפי לנסיעה?

לגמרי מבינה את העניין של הריצות, זה באמת מאוד מתיש וקשה.

אבל ממש תחפשי איפה להקל

אבל חלילה אם כן אז נחשוב על זה

תודה רבה🙏

אולי אני מדברת רק מהחויה שלי, אבל כאשר אני משקיעה, ועושה הרבה מאמצים שלוקחים ממני זמן, כח ושלוה, כשאני שניה אחרי לידה וממילא לא קל לי, ובסוף הברית לא ביום השמיני (ואולי אפילו אם כן)

אני תוהה, האם זה היה שווה את זה? האם זה שלא היה לי שקט להתאושש מהלידה שווה את זה שהברית יותר מוקדמת?

בסוף, ברור לי שהתשובה מאוד אינדבדואלית: אם מישהי אוהבת כמון, שותה את זה בכיף שלה, ומקסימום יעזור זה דבר אחד.

אבל אם זה מגעיל, ולעשות כל יום תזכורות, ולתזז מסגולה לסגולה זה דבר אחר.

אני לא אומרת לא לעשות *שום* השתדלות, אלא לבחון כל סגולה ותרופה, ב: אם זה לא יעזור כלום, האם זה שווה לי?

לדוגמא אצלי יום לפני היום השמיני המוהל המליץ לשאוב חלב ולתת במקום להניק. בהתחלה חשבתי להענות לזה, אבל במחשבה שניה, קלטתי כמה מאמצים זה ידרוש ממני בתקופה כ"כ רגישה, ולא חשבתי שזה יעזור. המשכתי להניק כרגיל, ובאמת לא הייתה ברית ביום השמיני, אבל ידעתי שבחרתי נכון.

זה הרבה פחות מעייף מלנסוע כל יומיים לבית חולים עם תינוק בין יומו

אבל שוב, כרגע מאוד קל לי לדבר.

אם אראה שזה לא עובד אז אדע שעשיתי השתדלות ובאמת אין פיתרון,

ואם אראה שעבד אז ברוך ה' ואלפי תודות לה' שלא היה לשווא.

בשני המצבים אני ארוויח משהו

נגיד פעמיים לנסוע לבית חולים, במקום לא יודעת כמה פעמים בלי כמון,

היינו נוסעים המון, הרגיש שכל התקופה עד הברית התבזבזה על זה.

וגם כשלא היינו בבית חולים אז היינו בקופ"ח כדי לשלול בעיות אחרות כי עבר הרבה זמן והצהבת לא ירדה (כבר עניין אחד שלא יהיה רלוונטי אם הכמון יעזור ויוריד את הצהבת תוך שבוע )

זה שהחומצה עזרה לך, לא בהכרח אומר שלכל בעיה רפואית יש פתרון קליל ומיידי.

אי אפשר להשליך ממקרה אחד, שב"ה הסתדר לטובה, על כל השאר.

והנה, היא עזרה לך תוך חודש, אולי גם תרופות סבתא לצהבת עוזרות תוך חודש...

אין לדעת.

וכמובן מצטרפת גם למה שיעל כתבה

עדיף מלא לעשות כלום ואז בטוח יהיה עוד ילד עם צהבת לחודש+.

ברגע שמשנים דרך אז כנראה גם התוצאה תשתנה.

מקווה שהיא באמת תשתנה לטובה ולא תהיה צהבת או שלפחות לא תעכב ברית בעקבות כל ההמלצות שהביאו פה.. בעזרת ה'

אבל בואי, התינוק היה מחובר לחבל הזה לא מעט חודשים... זה לא שהכמה דקות האלו ישנו יותר מידי...אז אין יותר מידי מה לתלות בניתוק החבל

אני גם בילדים הבאים לא מתכוונת לזרז את ניתוק חבל הטבור.

יש יתרונות בהשהיית הניתוק

ולא ברור כמה זה באמת יעזור לצהבת

בעזרת ה'

ולא חודש + אחרי

ויזרז ברית בכמה שבועות..

מקסימום ימנע עליה קטנה של הצהבת מעבר למה שכבר יש..

של צהבת גבוהה למשך חודש

בעזרת ה' כשאזכה לעשות כל מה שהצעתן פה אז אוכל להגיד מהניסיון אם באמת היה הבדל

יכול להיות שגם לא יהיה שינוי ואני אתבאס שציפיתי סתם, אבל לפחות זה גם יתן לי תשובה חד משמעית שבאמת אין פיתרון

אמבטיה עם דגי זהב.

(למרות שזה מאווווד לא מתאים לי)

בבדיקה הבאה הצהבת הייתה הרבה יותר נמוכה והיה אפשר לעשות ברית.

אני עדיין לא מאמינה שזה בזכות זה 

אבל אם בא לך לצרף עוד סגולה (;

והייתה צהבת 3 שבועות...

זה נגרם מפירוק של דם שהכבד לא מספיק לפנות בקצב מהיר מספיק.

זו לא מחלה שנגרמת מוירוס או חיידק.

למעשה אין באמת קשר בין סוגי הצהבת השונים, חוץ מזה שכולם גורמים לעור להיראות צהבהב.

חיסון נגד צהבת B מכיל אנטיגן של וירוס הצהבת B (HBV), שהוא החלבון המסייע לגוף לזהות את הווירוס ולבנות תגובה חיסונית נגדו. החיסון עשוי להכיל גם חומרים נוספים כמו חומרים משמרים ומייצבים, אך העיקרון המרכזי הוא האנטיגן שגורם לגוף ליצור נוגדנים נגד הווירוס. החיסון בדרך כלל ניתן במספר מנות, והוא יעיל במניעת הדבקה בצהבת B.

ואין קשר ביניהן בכלל

אצלי לילד הראשון הייתה צהבת גבוהה יחסית עד שהתאזן כ-6 ימים

ועוד 2 ילדים עם אותו סוג דם היה צהבת בערך יומיים מהלידה עד שהתאזן בלידות האלה הקפדתי לשתות הרבה מים עם תירוש שהגביר את החלב והעלייה במשקל הייתה יחסית מהירה וטובה והצהבת התאזנה דיי מהר

לגבי ניתוק מהיר של חבל הטבור אני למרות זאת כן מעדיפה להשאיר עד שהכל נכנס לתינוק

וזה בגלל שיש להם סוג דם a

לאחת הבנות שלי יש סוג דם o כמו שלי והיה לה צהבת כמה שעות מהלידה וזה ירד ממש במהירות

יש הרבה שיטות לנסות להוריד את הצהבת אבל לא לגמרי לבטל אותה

כמו לחשוף לאור שמש עדינה את התינוק ללא בגדים

לשים זהב מתחת לבגדים של התינוק

להקפיד על נטילת ידיים לתינוק..(לא יודעת מה המקור אחד המוהלים אצלנו אמר לנו)

בהסבר על זה אבל מה שכתבו פה בתגובות שיש תגובה כנראה

בכל אופן אצלי לא ראיתי השפעה על המצב מבחינת זמן הניתוק

אם את מניקה, תנסי להכין לעצמך תה כמון (חליטה של 3-4 כפות כמון במים רותחים), ולשתות.

מגעיל ממש, אבל עובד כמו קסם. 

(אני קבוע מביאה איתי כמון בתיק לידה. מוזר, אבל עובד.

וכל דבר שעובד מתקבל

שעבדה אצלי (וגם אצל חברות נוספות).

כמובן שאני לא מתחייבת. אבל לא מזיק לנסות (מקסימום, שתית משהו מגעיל לחינם).

אבל זה היה בשלב שהצהבת כבר ירדה ב"ה.

אני נותנת להכל לשקוע ושותה רק את החלק העליון של הכוס.

שנראה לי שעוד לא נכתב (אלא אם כן פספסתי), וזה גם ידוע ומוכח רפואית - אור שמש.

למעשה, כששמים תינוק בפוטו, זה בעצם אור דומה לאור של השמש. ןהשמש עושה את אותה פעולה - מפרקת את הבילירובין (לכן היא גם מורידה מהבגדים כתמים מהמציאות של התינוק, כי הכתם זה הבילירובין שנשאר, והשמש מפרקת אותו).

צריך לעשות את זה בזהירות, שלא יהיה לתינוק קר מידי או שלא יישרף מהשמש, אבל חשיפה לשמש (בלי בגדים, לפחות בחלק מהגוף) בשעות המתאימות ובמינון מתאים יכולה ממש להוריד את הצהבת.

אפשר לקרוא פה על הנושא קצת יותר בהרחבה:

האם כדאי לחשוף תינוקות לשמש? - in4gan

צריך שבאמת תהיה שמש ולא יהיה מעונן מידי. וגם להיזהר שלא יהיה לתינוק קר מידי (למרות שיכול להיות שהקרינה משפיעה גם דרך חלון, ואז אפשר להיות בחדר מחומם ליד אור שמש שמגיע מהחלון. לא אומרת מידיעה, כדאי לבדוק את זה...). היתרון הוא שהשמש פחות מסוכנת בחורף, אם מצליחים לחשוף אליה...

בעז"ה שיהיה רק לטובה.

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני