פעם שמעתי על דרך מניעה שיהיה צהבת יילודיםדפנה06032000

אני לא זוכרת אבל מה , אולי מפה תבוא הישועה

אולי תת תזונה בהריון גורם לצהבת

או חוסר ויטמין כלשהו...

או חוסר הנקה ביומיום הראשונים אחרי הלידה..


אני ממש לא זוכרת

כל הילדים שלי נולדו עם צהבת, ופעם קראתי מה הסיבה לזה ושכחתי לגמרי כי זה היה רחוק מלהיות רלוונטי


מישהי?

אולי חוסר ויטמין די בהריון?.. מישהי?דפנה06032000
יש כאלה שזה קשור אצלם לסוג הדםיעל מהדרום

לק"י


נדמה לי שאם להורים יש סוג דם שונה או אחד מינוס ואחד פלוס, ואז לתינוק יש סוג דם אחר מהאמא.

חושבת שאז מומלץ לנתק מהר את חבל הטבור.


גם אצלינו כולם היו עם צהבת, אבל לשנינו אותו סוג דם, אז זה לא קשור.

לא יודעת מה סוג דם של בעלי האמתדפנה06032000

וגם אין לי מושג מה סוג דם של ילדיי חח

אבל אם אצלך זה לא קשור אז כנראה יש משהו אחר


לגבי לנתק את חבל הטבור בכל מקרה חותכים ישר, לא מתמהמהים, מה הכוונה לחתוך מהר? ולמה זה אמור למנוע

לא תמיד חותכים מהר. נותנים לדם לזרום לתינוקיעל מהדרום

לק"י


משהו כזה.

במקרה של סוגי דם שונים, זה כנראה לא טוב.

מעניין,שלומית.

יש לכם g6pd?

נכוןמאדם

אצלי זה הסיבה לצהבת


אבל לא מינוס ופלוס

אלא בגלל שלי יש o+ לבעלי ab לילדים שיש a/b היה צהבת

ויש דרך למנוע את זה? או שתלוי בוולד והסוג דם שלודפנה06032000

אגב, איך את יודעת מה הסוג דם שלהם?

הבנתי שאפשר לדעת רק בתרומת דם או כשאישה עושה בדיקת דם מיועדת לזה, לרוב בהריון.

לילדים שלי בדקו בבית חולים קצת אחרי הלידהשלומית.
לילדים שלי לקחו מבחנה בלידה מחבל הטבורבארץ אהבתי
ומשם בדקו מה סוג הדם.
אין לך איך לשנות את הסוג דםמאדם

אולי את זה שהצהבת לא תופיע למרות הסוג דם

לי לא ידוע על משהו שעוזר לזה.

וכן זה שיש לךo די מסביר שזו הסיבה.

בביהח הם ידעו לומר לך זה נקרא צהבת בגלל קומבס חיובי.

ואת הסוג דם הם בודקים לפחות אצלי בכל הלידות לכל הילדים זה בדיקת דם.

יכולה לומר לך שבהתמודדות עם הצהבת היה לי הרבה יותר קל בביות מאשר במחלקה הרגילהה שם הייתי צריכה להיות על הרגליים בתינוקיה לילות וימים כדי להביא חלב אם שיגמןר את זה מהר

איפה נתנו לך לעשות פוטו בחדר עם קומבס חיןבי?מישהי11
אף פעם לא שמעתי שמונעשלומית.

בעין כרם ובשערי צדק בוודאות נותנים

מה זה קומבס חיובי?יעל מהדרום
לק"י


בסורוקה עושים פוטו בחדר עם האמא.

נוגדנים שיש בדם של האמא ועוברים לתינוקמישהי11
ומתרבים מלידה ללידה...זה מקשה יותר ויותר על הפירוק של הבילירובין ובעצם הופכת את הצהבת לקשה יותר וארוכה יותר
אההה...אז אני לוקחת את דברי בחזרהיעל מהדרום
לק"י


אין לי מושג בזה ב"ה.

תמיד זה מתגבר?~מרמלדה
יש לי סוג דם o, ולשתי הבנות שלי יש סוג דם שונה. אצל שתיהן היתה אחרי הלידה עליה ברמת הבילירובין, אבל התאזן בהמשך ולא הגיע לרמה של צהבת. לקטנה היה קומבס חיובי.


אז זה אומר שעכשיו בכל לידה הסיכון לצהבת עולה?😬

כן, אם יש קומבס חיובי, הסיכון עולה.פשיטא

ובדרך כלל זה אומר שכל ילד שיוולד לך עם הסוג דם השני, תהיה צהבת (וכנראה יותר ארוכה וקשה)..

אין איך למנוע את זה ואין איך לטפל בנוגדנים האלה..

מאוד מעודד😅~מרמלדה
סתם, ב"ה שאלה הצרות שלנו
סליחה, לא ניסיתי לייפות את המציאות..פשיטא

באמת פשוט צריך להתכונן לזה, ולקחת בחשבון מראש אשפוז ארוך יותר..

אם אין איך למנוע את זה, אפשר לפחות לנסות להתמודד עם זה יותר טוב..

אעעעעע לא ידעתימאדם

אמאלה

עוד משהו לקחת בחשבון ללידה הבאה😖

בהחלט לקחת בחשבון!פשיטא
בלניאדו. ברגע שהערכים של הצהבתחילזון 123
לא הצריכו פגיה
נותנים בהתאם לגובה הבילירובין,פשיטא
לא קשור לקומבס חיובי, לפחות בשעצ
בביות בשערי צדקמאדם
מחלקה חלום
אגב, גם אני o+, ובעלי לא o אבל לא יודעת מה כןדפנה06032000
גם אצלי זה ככה, צהבת מיידיתמישהי11
לגדול שלי נראה לי שגם היתה צהבת זמן קצר אחרי הלידהיעל מהדרום

לק"י


הוא היה בטיפול באור ממש מוקדם.

לשאר התפתחה קצת אחרי.


וזה לא על רקע סוג דם.

יש עוד גורמי סיכון לצהבת מיידיתמישהי11
אבל בסןג דם זה ממש נפוץ, בנוסף מתפתחים נוגדנים שגדלים מלידה ללידה ומפריעים לפירוק של הבילירובין והופכים את הצהבת ללא יציבה, מה שאומר שאי אפשר לדעת איך היא תתנהג ויכולה פתאום לחזןר לקפוץ למרות שירדה...אצל הרביעי שלי השתחררנו אחרי בערך 3.5 ימים בפוטו, והמשכנו מעקבים והצהבת קפצה חזרה ל18 והתאשפזנו שוב..
וואי....איזה קשה זה לחזור לאשפוזיעל מהדרום
כן..וזה היה בן והברית נדחתהמישהי11
וכל הזמן המתח של מתי כן נוכל לעשות ברית...קשה לחזור לחיים לפני שמצליחים לעשות ברית לתינוק
לי היה קשה לא לדעת מתי תהיה הבריתיעל מהדרום

לק"י


יום לפני רק ידענו שהיא תתקיים במועד.

יוהוו תני טיפיםמאדם
פתאום קולטת שאני בדרך לשם
לי אמרו שאם לילד הראשון הייתה צהבת אז כנראהפה לקצת
שלכולם יהיה, בינתיים הם צדקו


אני מכירה כל מיני שיטות וסגולות להורדת צהבת, לא למניעה

גם אצלינו...יעל מהדרום
אצלי לא היה ככה🤷חזקה בעורף

לילד הראשון היה ברמה של צורך בטיפול באור..

לאחד היה וירד לבד (אפילו לא היינו צריכים לדחות את הברית)

ולעוד 4 לא היה בכלל🤷


אני גם שמעתי שזה קשור לסוג הדם...

אצלי זה לא היה קשור לסוג הדםפה לקצת
הרופא בשיא הביטחון בילד הראשון אמר לי שלילד אין צהבת כי אין לנו את הסוג דם הבעייתי.
כי זה גורם סיכון. לא 100%יעל מהדרום
לא נכון אצלינו ההפךאימאלה ואימלה

צהבת על רקע סוג דם היה רק לגדול

והשאר לא היה(ויש ב''ה הרבה לידות )


מהשני והלאה הקפדנו לנתק חבל טבור מיד כמו שהמליצו לנו במקרה כזה

חוץ מפעם אחת ששכחנו ועדיין לא היה


לא יודעת להסביר 

אין פה נכון או לא נכוןפה לקצת
מספרת מה היה אצלנו ומה כנראה הגורם סיכון אצלנו כרגע
לא התכוונתי לומר שלא נכון מה שאמרתאימאלה ואימלה

רק שלא תמיד כנראה

סליחה לא התנסחתי נכון

אצלי לאממשיכה לחלום

לראשון הייתה צהבת

לשני ממש בקושי

אבל גם הצהבת של הראשון לא הייתה ממש חמורה, עשינו ברית בזמנה

דוקא אצלנו לראשונה היה ואזאני זה א

לשניים לא היה ולעוד אחד היה קצת לא נזקק לפוטו וגם הקטנה היה קצת בלי פוטו..

ועם הראשונה אושפזנו והיה ממש ארוך אבל אצלה דלקת בדרכי השתן שכנראה הפריעה לצהבת לרדת וגם היה עוד משהו רפואי. לקח לצהבת למעלה מחודש לרדת לגמרי והיינו במעקבים חודש ומשהו..

יש כמה סיבות שלמיטב ידיעתי לא ניתנות למניעהשלומית.

לרוב, על רק סוג דם

לפעמים חוסר g6pd

תינוק פג

ועוד כמה.

לפעמים אומרים שניתוק מהיר של חבל הטבור יכול לעזור להפחית (תוך כמה שניות ולא כמה דקות)

מה זה החוסר שציינת? מה זהדפנה06032000
זה אנזים שמפרק חמצןשלומית.

שנפוץ מחסור בו אצל יוצאי צפון אפריקה

זה מה שגורם לזה שאסור לאכול פולים?יעל מהדרום
אכן (:שלומית.
הסיבה המשמעותית לצהבת היאoo


אכן אצלי היתה צהבת אצל ילד אחד עם סוג דם B ולי יש O

את זה לא ניתן למנוע


יש עוד כמה סיבות

צהבת יילודים (צהבת תינוקות) | שירותי בריאות כללית

איזה קטע, גם אני oדפנה06032000
גם אצלי זה היה בדיוק כךילדה של אבא
יש גורמי סיכון לצהבתמאדם
תכלס הרופא ילדים בביהח אמר לי שצהבת זה מצב טבעי שלכל היילודים יש ברמה כלשהיא מה שאנחנו קוראים צהבת זה שהביליבורין גבוה מדי
הלוואיהמקורית

בהריונות שלי לא הייתי בכלל בתת תזונה או חוסר, הנקתי את שניהם אחרי הלידה ממש. את הקטנה רק כמה יומיים, אבל לא הייתה לה צהבת בכלל לעומת הגדול שכן הנקתי 5 חודשים

 

סוג הדם שלי O + אגב. 

והבת שלך מה סוג דם?דפנה06032000
לא זוכרת האמתהמקורית
מניעה אין התמודדות ישחירות4576

השאלה המשמעותית היא על רקע מה הצהבת שלכם?

בגדול בילירובין מתפנה בצואה ולכן להניק המון המון

שימי שעון מעורר כל שעה וחצי להניק ותעירי בשביל זה.

אצלנו זה ממש העביר את הצהבת מהר ב"ה

זה נושא שמטריד כי זה מעכב בריתדפנה06032000
אחרת זה באמת עניין של זמן ובע"ה יעבור כשיעבור
אם זה עניין של סוג דםבשורות משמחות

אז לא חושבת שמשהו עוזר

אצלנו לפחות זה ככה

וילדים שנולדו עם סוג דם a פתחו צהבת ילודים

מעניין עכשיו מה הסוג דם של הילדים שלידפנה06032000
תבדקיבשורות משמחות
במכתבי שחרור שקיבלת לאחר הלידה זה מצויין שם
סוג דם של הילדים? ואי מעניין, אבדוקדפנה06032000
בודקים לילדים רק אם האמא היא O+רוני_רון

ככה הסבירו לי במחלקה.

אני B+

ולא בדקו לתינוק שלי.

או אם יש לאמא סוג דם שליליבארץ אהבתי
למה? מענייןיעל מהדרום
כי זה גם גורם לנוגדניםמאדם
אותו סיבה של הo+
אבל למה ש-o+ יגרום לנוגדנים?יעל מהדרום
לק"י


אצלינו גם בעלי וגם אני o+, כך שגם הילדים כמונו. לא?

לא יודעת לא מבינה בזהמאדם
רק זה מה שאמרו לי בבית חולים
מסתבר שהילדים שלכם כמוכםשלומית.

והצהבת שלכם, לפחות בעיניי, לא מוסברת (;

האמת שאחרי בדיקה משפחתיתדפנה06032000

לאמא שלי יש גם o+ וגם לי

ועדיין היתה לי צהבת כשנולדתי.

אז בכללי משהו פה לא מוסבר חחח

יש עוד גורמי סיכון לצהבתמאדם
אז אולי זה שלך היה צהבת זה היה בשל גורם סיכון אחר
גם לאחי יש o+ והיה צהבתדפנה06032000
והיא אומרת שלכל הילדים היה צהבת, גם למי שיש o וגם למי שאין
יש עוד סיבות חוץ מסוג דם שונה....יעל מהדרום
אולי בגללoo
שבית חולים לא מסתמך על מידע שהוא לא בדק, כל לידה בודקים מחדש את סוג הדם של היולדת, אבל לא בודקים את סוג הדם של הבעל (וגם הם לא יודעים בוודאות אם הוא האבא)


בהעדר מידע מדויק לגבי האבא, תינוק לאמא עם סוג דם O בסיכון לצהבת ולכן צריך לבדוק את סוג הדם שלו.

אבל זו השאלה, למה o הוא בסיכון לצהבתיעל מהדרום
כי הוא מפתח נוגדנים מול כל חשיפה לA או Bבארץ אהבתי

אז אם לתינוק יש סוג דם A או B, כשהדם של האם נחשף לדם של התינוק, הוא מפתח נגדו נוגדנים שגורמים להרס של הדם, שמתבטא בצהבת.

עם סוג דם שלילי וחיובי זה ברמה עוד יותר משמעותית (אם לאמא יש סוג דם שלילי ולתינוק חיובי אז היא מפתחת נגדו נוגדנים ברמה שעלולה גם לסכן את החיים שלו). פעם היו מגיעים למצב שעוברים היו נפטרים ברחם בגלל הסיבה הזו, מי שהיה לה סוג דם שלילי, היה ידוע שהיא לא יכולה ללדת יותר מידי ילדים, כי בשלב מסויים הם לא שורדים את ההריון. אבל ב"ה המציאו את האנטי די שמונע את התפתחות הנוגדנים אצל האמא, ולכן אין סיכון לעובר, ואפילו לא צהבת (אלא אם כן יש בגלל סיבות אחרות, אבל בלי קשר לסוג הדם).

אבל בסוגי דם שונים של A או B לתינוק, עם אמא מסוג O, נכון לעכשיו אין עדיין טיפול שמונע את התפתחות הנוגדנים. ב"ה זה לא מביא למצבים מסכני חיים, אבל כן לצהבת גבוהה שמצריכה טיפול.

תודה על ההסבר!יעל מהדרום

לק"י


זה מסביר למה בודקים את התינוק.

אבל בעצם אם שני ההורים עם o+, אז הסיכון לצהבת הוא כמו כולם, ואין התפתחות של נוגדנים.

זה נכוןבארץ אהבתי

אבל אז אני מניחה שמה שoo כתבה זה ההסבר לזה שאולי בכל זאת בודקים.

כמו שגם אצלנו אף פעם לא באמת בדקו מה סוג הדם של בעלי (ואם הוא היה שלילי אז לא היתה לנו סיבה אפילו לקבל אנטי די. אבל הרופא לא יכול לדעת בוודאות שזה האבא של התינוק, וזו גם לא שאלה שהוא יכול לשאול...)

מצטרפת לקודמותי,פשיטא
עבר עריכה על ידי פשיטא בתאריך י"ג באלול תשפ"ד 23:38

אם הצהבת על רקע סוג דם אין איך למנוע.

אבל אפשר למנוע חלק מהתסכול ע"י הכנה נפשית וקבלה שזאת הסיטואציה, וב"ה שיש טיפולים טובים ויעילים מאוד לצהבת, עד שכמעט ואין תינוקות היום שחלילה מגיעים למצב של סיכון לנזק מוחי..

זה לא נעים בכלל, אבל גם לא כל כך נורא..

לגמרי מסכימהמישהי11
ככל שההכנה הנפשית שלך טובה יותר ככה זה עובר בטוב יותר, ואני ממש אומרת לעצמי שאלה יהיו הצרות שלנו, ברוך ה' יש טיפול פשוט ויעיל
ואין סיכוי שיהיה לי ילד עם סוג דם o נכון?דפנה06032000
אלא אם כן לבעלי גם היה o
זה לא מחייבבארץ אהבתי

מבינה קצת בגנטיקה?

סוג דם זו תורשה יחסית פשוטה - שני אללים, אחד מהאבא, אחד מהאמא. יש שני סוגים דומיננטיים - A וB, ואחד רצסיבי - o.

אז יכול להיות מצב של שני הורים בלי סוג דם o, שהם נשאים של האלל הרצסיבי (נגיד Ao וBo, או ששניהם Ao, או שניהם Bo), שמה שמתבטא אצלם זה הגן הדומיננטי, אבל 25% מהילדים שלהם יכולים לרשת את שני האללים הרצסיביים - oo, מה שיתבטא בסוג דם O.


ועכשיו אני רואה שכתבת שלך יש סוג דם O.

אז בעצם אם בעלך גם נשא של אלל רצסיבי (יש לו Ao או Bo) אז חצי מהילדים שלכם יכולים להיות עם סוג דם O (כי כולם יקבלו ממך אלל רצסיבי, כי זה כל מה שיש לך, וחצי יקבלו ממנו את הדומיננטי שישתלט, וחצי יקבלו את הרצסיבי).

אבל אם הוא לא נשא של אלל רצסיבי (נגיד יש לו סוג דם AB, או שהוא סוג דם A אבל עם שני אללים דומיננטיים - AA, או כנ"ל עם סוג דם B), אז באמת אף אחד מהילדים שלכם לא יוכל לקבל סוג דם O. אבל הם כן יהיו נשאים, אז אולי זה יעזור לדור הבא...


מקווה שלא סיבכתי אותך. זה הסבר שאמור להיות ברור למי שלמדה קצת גנטיקה, אבל אם לא למדת אז בטח זה קצת נשמע כמו סינית...🫢

האמת לא למדתידפנה06032000

אבל כן הבנתי שאין סיכוי לילד עם סוג דם o

כי לבעלי יש A/B/AB

אבל בטוח לא o


ובאמת שניסיתי להבין כי זה נשמע סופר מעניין, אבל זה באמת נראה מורכב למי שלא למד

זה לא מה שבארץ אהבתי כתבה 🙃קופצת רגע
אם לבעלך יש סוג דם AB באמת אין סיכוי לתינוק עם סוג דם O.


אבל אם יש לו A או B אז יש סיכוי לתינוק עם סוג דם   O. 

אהה חחחחחח אופסדפנה06032000
תודה רבה על ההסבר


אז עכשיו אקרא שוב את מה שכתבה, כי זה באמת חשוב לי להבין

סליחה שאני מנסה להבין משהו שמורכב לידפנה06032000

וסליחה שזה על חשבונך..

אבל כשאבדוק סוג דם של בעלי בטח לא יהיה כתוב Ao או Bo , אלא אצטרך לבדוק אם אחד מההורים שלו עם סוג דם o

ואם כן אז יד סיכוי שיהיה לנו ילד עם סוג דם o

או שאני טועה?

הבנת נכוןהשם שלי

מוסיפה:

יכול להיות שלבעלך יש AO למשל, אבל גם להורים שלו אין 0.

אלא שלאחר מהם יש O רצסיבי.

אני מחדדת כדי לקבל אישורדפנה06032000

וגם כדי לחדד עבורי

O רצסיבי הכוונה שאין לו סוג דם o אלא יש לו בגנטיקה דרך אחד ההורים/ סבים והוא נשא את אותו סוג


שאת זה לא נוכל לדעת, אם להורים אין  o


אלא אם כן אנחנו נגזים ונבדוק את סוג הדם של הסבים

אם את יודעת שלאחד ההורים שלו יש Oבארץ אהבתי

אז בטוח הוא נשא, ויכולים להיות לך ילדיך עם סוג דם O.

אם את לא יודעת את זה, אז באמת לא תוכלי לדעת, אלא אם כן תדעי שאחד מהילדים שלך הוא O, וזה יענה על השאלה..


(אצלי היתה אותה שאלה על סוג דם שלילי וחיובי. לי יש שלילי, לבעלי יש חיובי, ורצינו לדעת עם הוא נשא של שלילי, שזה רצסיבי, כדי לדעת אם יש סיכוי לילדים עם סוג דם שלילי. ואז השלישי שלנו היה עם סוג דם שלילי, אז קיבלנו תשובה...).

ואי אמאלה זה מרתק ברמות! תודה על ההסבר!דפנה06032000
רגע רגעמאדם

יש סיכוי שתנסי לפענח לי חידה?

האחות טיפת חלב אמרה שלבלי יש ab על סמך זה שלי ישo+

לגדולה יש גם o+

ולקטנים אחד עם a+

ואחד עם b+

לשתי הקטנים היה צהבת

לפי מה שאת כותבת לא הגיוני שיש לבעלי ab

אז מה כן יש לו?

אולי יש לו ab אבל גם יש o רצסיבידפנה06032000

זה המצב שלי בערך

אמא שלי o+ , אבא שלי a+

ועדיין אני o+

אולי האמת שלא ממש הצלחתי להביןמאדם
רק להתפעל מנפלאות הגנטיקה
לא יכול להיותYaelL
למע שיש ab אין o רצסיבי. יש לו 2 גנים, a ו b. לא קראתי את ההסבר שנכתב בהודעה למעלה.
אני מתחילה להתרגש שאשכרה עניתי לךדפנה06032000
עם המושגים הגנטים החדשים האלה .. 
האמת שקצת התבלבלתיבארץ אהבתי

אם יש לך O, ויש לך גם ילד A וגם ילד B, אז באמת הגיוני להסיק שלבעלך יש AB.

אבל אם כך, לא ברור לי איך הגיוני שיש לך גם ילדה עם O. יש רק שני אללים לכל אחד, ולבעלך שני האללים הם A וB, ואין לו את האלל הרצסיבי, אז בעיקרון זה נשמע שזה לא אמור להיות אפשרי.

בקיצור, או שיש פה איזו טעות בסוג הדם של אחד הילדים, או שיש פה תופעה מיוחדת שצריך לחקור אותה... (או שאני לא מספיק מבינה בגנטיקה בשביל לנתח את הסיטואציה...)

טוב הולכת לבדוק שוב את הסוג דם שלהם בטפסיםמאדם
אעדכן🤣
את בטוחה בכל הנתונים שכתבת?קופצת רגע

שאת o, ויש לך ילדים עם סוגי דם O, a  וגם b?

לא יודעת לפי כללים של תורשה פשוטה, מה שכתבת לא אמור לקרות.

יכול להיות שתורשה של סוגי דם היא יותר מסובכת ממה שבדרך כלל מלמדים / נהוג לחשוב

כן בטוחהמאדם
אני רואה שבארץ אהבתי בכל זאת גרמה לך לפקפק 😅קופצת רגע
נפתקה התעלומהמאדם

@בארץ אהבתי לשתי הצהובים יש b

אין לי מישהו עם a

כנראה שבעלי הוא גם b😂

מעולה! כי לא היה לי נעים לכתוב את זה קודםקופצת רגע
אבל כמובן, הפתרון הפשוט של ה'חידה' בנתונים שכתבת קודם, שלאם יש סוג דם O ולילדיה O, A, B, הוא שהילדים הם לכל הפחות משני אבות שונים... 
חחחחח ה' ישמורמאדם
אז אחרי בדיקה באמת יש לילדים o,b וa?דפנה06032000
עניתי בדיוק מקודםמאדם

שמסתבר שלשתי הצהובים b ואין לנו a

אז כנראה שבעלי גם a

אם שניהם b בעלך הוא b, לא aהשקט הזה
אצלנוoo

לי יש O לבעלי B

ויש לי 2 ילדים עם O

יש יש סיכוימאדם

הגדולה שלי גם o+

והיא היחידה אצלי שלא היה לה צהבת

אתן חושבות שיש קשר בין החיסון צהבתדפנה06032000

שמביאים בבית חולים?

יכול להיות שאם אדחה את החיסון אז לא יהיה להם צהבת ילודים?


ואני מבינה שאם זה באמת קשור אצלי בסוג דם אז הדרך היחידה לנסות את מזלי זה רק אם יחתכו את חבל הטבור מהר אחרי הלידה..? מקווה לזכור ברגע כזה 

זה לא אותה הצהבת. רק שמות דומים...חילזון 123
ועדיף לעדכן בקשר לחבל הטבור כבר בתחילת הלידה
מקווה לזכור, תודה!דפנה06032000
לא קשורמאדם

אני לא מחסנת

כי לא מחסנת חיסונים באופן כךלי

ויש לי שץיים שהיה להם צהבת

כמה זמן ארכה הצהבת?דפנה06032000
אצלינו אצל שני הקטנים עד השחרור,יעל מהדרום

לק"י


אחרי 4 ימים בערך, הצהבת ירדה מספיק.

אצל שני הגדולים זה לקח קצת יותר.

אחד היה באור 30 שעות השני 48מאדם
צהבת של תינוקות היא לא מחלה, בניגוד לצהבת הרגילהיעל מהדרום
אז עצם זה שיש להם צהבת באופן טבעי מהלידהדפנה06032000

לא אומר שזה גם מחסן אותם לצהבת?

כי כשהיה להם צהבת אמרו לי בטיפת חלב בגיל חודש שהצהבת עכשיו תרד בזכות החיסון לצהבת של גיל חודש.


אבל אני מבינה שאין קשר בכלל

נשמע מוזר.... היתה להם צהבת עד גיל חודש?יעל מהדרום
כן. ירדה קצת אחרי גיל חודשדפנה06032000
וואו....הרבה זמןיעל מהדרום
בגלל זה אני מנסה להביןדפנה06032000
אם אפשר למנוע או לקצר את הצהבת בבאים בע"ה..


אם זה בן אז זה מעכב ברית, וגם אם זו בת זה קצת מלחיץ

להניק המון המון...חילזון 123

אפשר גם לסחוט קצת חלב ולתת בכפית.

אאל''ט ויטמין e לאמא גם אמור לעזור,

ולחשוף לשמש.

תודה רבה!דפנה06032000
את מתכוונת שהיו ערכים גבוהים של צהבתיעל מהדרום

לק"י


או שלקח זמן לצבע הצהוב לעבור?

כי גם כשהבילירובין בדם יורד לוקח זמן לצבע להיעלם (אני מנוסה בזה עם 4 ילדים😂).

היו ערכים גבוהים שלא איפשרו לעשות בריתדפנה06032000
היה גבוה ורק עלה ועלה ולא היתה מגמת ירידה תקופה מאוד ארוכה, היינו במעקב בבית חולים כל יומיים


גם עם הבנות  , אבל עם בנות זה לא מעכב כלום אלא רק מחכים לטוב

לא פשוט כל המעקבים האלה.יעל מהדרום
ממש לא, בגלל זה אני מבררת אם יש מה לעשותדפנה06032000
כדי לחסוך לי את הריצות האלה אחרי הלידה, ואת הדאגה הזו
אני אגיד לך לדעתישלומית.

שעדיף לשחרר. גם אם זה מעכב ברית.

אצל הבן שלי זה מאוד הלחיץ וביאס אותי ועשיתי המון מאמץ ותרופות סבתא

ובסוף הייתה ברית בגיל 3 שבועות. והכל בסדר.

מי שיש לו צהבת רצינית, ולא בקטנה, כל הפתרונות האלה לא עוזרים, בוודאי לא בצורה משמעותית

אני מצאתי שהנוסחא המנצחת זה טיפול באור+לחכות מספיק זמן

בדיעבד בילדים הבאים אני לא מתכוונת לעשות הרבה עצות וסגולות כדי שהצהבת תרד

לחכות בסבלנות והברית (אם יהיה לי בן) תהיה בעיתה ובזמנה המדויק לה

 

כל הכבוד לך על ההסתכלותדפנה06032000

אבל חוץ מהלחץ והמעקבים- היה המון לחץ מצד המשפחה

ונאלצנו לעדכן יום אחד מראש על הברית והרבה התבאסו עלינו וביקשו שנדחה קצת כדי שיוכלו לבוא כי הם לא יכולים לבקש חופש מהיום למחר

אבל לא יכולנו לעכב יותר ממה שהתעכב..

בכל זאתשלומית.

עדיין הלחץ לא עוזר.

ורוב תרופות הסבתא לא עוזרות.

אנחנו הודענו יום לפני ב9 בלילה. זו האופציה היחידה שהייתה לנו

ובאמת לא באו הרבה מהמשפחה

צריך להבהיר למי שמלחיץ שזה לא בידיים שלכם ואם יש להם טענות הם מוזמנים להתקשר  לקב"ה ולא אליכם 

בדיוק מה שהיה אצלנודפנה06032000
בגלל זה מנסה מה שאפשר כדי שאולי אגלה שיש דרך למנוע צהבת או לפחות לזרז החלמה כדי לא לעכב ברית..
אי אפשר למנועYaelL
כי זה לא בגלל גורמים חיצוניים אלא דברים שאי אפשר לשנות כמו סוג הדם למשל.
גם לחתוך מהר את חבל הטבור כמו שהציעו?דפנה06032000
זה יכול אולי קצת להפחיתשלומית.

עדיין סיכוי טוב שזה לא ימנע לגמרי

בואי נגיד ככהYaelL
אם היה אפשר למנוע או לקצר צהבת בצורה פשוטה ע"י ניתוק חבל הטבור בתזמון כזה או אחר, או ע"י שתיית כמון, או אמבטיה עם דגים ועוד שלל פתרונות, כנראה שכולם היו עושים את זה ולא היתה צהבת. 
נכוןדפנה06032000

מצד שני, לא ניסיתי שום דבר ממה שכתבת, אז אין מה להפסיד , מקסימום יעזור ;)

ואם זה יעזור אז כן אאמץ לשאר הילדים בע"ה..

אני מאמינה שיש דרך טיפול טבעית כמעט לכל בעיה רפואית ופשוט צריך להכיר את הדרך.


כמו שבפורום גיליתי שיש חומצה כלשהי שמזרזת ספיגה של המטומה ובאמת ראיתי פלאים, עם הרבה תפילות וסיעתא דשמיא

יכול להיות שיש דרך טבעיתשלומית.

אבל לא מחייב שהיא קצרה יותר.

בד"כ טיפולים טבעיים למינהם אורכים זמן ארוך יותר מטיפולים קונבנציונלים

אז החומצה הזו פתחה לי את העינייםדפנה06032000

והבנתי שזה לא בהכרח נכון..

הייתי עם תומך הריון מההתחלה, והיתה לי המטומה גדולה שרק גדלה עד שלב מאוחר

ואז פה המליצו לי על החומצה, ואחרי פחות מחודש היא מאוד קטנה

מה שהתומך לא עשה בכמה חודשים- החומצה עשתה בפחות מחודש.


אבל שוב, צריך להכיר את הדרך היעילה בכל בעיה.

כי את החומצה הזו הכרתי פה, אבל לא בטוחה שזה ידוע ומוכר כל כך

קחי בחשבוןYaelL
שאת לא יכולה לדעת שהחומצה הזו, מה שזה לא יהיה, גרם להמטומה להיספג, כמו שלא תוכלי לדעת אם מה שתעשי כדי לטפל בצהבת עזר. כי צהבת תמיד עוברת, אף אחד לא נשאר עם צהבת לכל החיים. וגם המטומות נספגות בדרך כלל. בין אם תקחי משהו ובין אם לא. סליחה שאני משביתת שמחות.
הכל טובדפנה06032000

לגבי המטומות לצערי הן לא נספגות בדרכ, יש מקרים שכן ויש מקרים שלא . בבית חולים אמרו שההמטומה גדולה והם לא יכולים להתחייב שההריון ימשיך. אמרו 50-50.

ויצא לי לשמוע על כמה מקרים שההריון הסתיים כי ההמטומה לא נספגה וגדלה

(אגב, זו הסיבה שהגעתי לפורום הזה,  כי היתה לי המטומה ולא ידעתי כמה היא מסוכנת עד ששמעתי על מקרים שההריון נגמר בגלל זה בכל מיני שבועות, גם בשבועות מתקדמים, אז נעזרתי בפורום עם הבנות)


ולדעתי הגישה הזו בכללי אפשר להגיד על הכל.

שאי אפשר לדעת אם החיסון עזר או שמלכתחילה הילד לא חלה או שהגוף שלו חזק, או אם התרופה עזרה או שעבר לבד, או שהמשחה עזרה או שהפצע היה מגליד עם הזמן גם בלי משחה וכו..


התפקיד שלנו לעשות השתדלות כדי להגיע למטרה הנשגבת, וכמובן להתפלל לה', לפני הכל..


עדיף לשתות כמון, לנתק מהר את חבל הטבור, להניק הרבה, לשים בשמש, וכל מה שהציעו פה, ולהתפלל לה' שהיו פה שליחות טובות ובאמת כל זה יעזור.

מאשר לא לעשות כלום ולחוות עוד ילד עם צהבת לתקופה של חודש+

אוYaelL

שתעשי את כל הדברים האלה ועדיין תהיה צהבת של חודש.

ובהחלט אפשר להגיד את מה שאמרת על הרבה דברים. זה רק מחזק את הטענה שלי. אנשים נוטים לייחס קשר נסיבתי לדברים, לא תמיד בצדק. 

צודקת לחלוטיןדפנה06032000

וזה באמת יכול לקרות.

השאלה מה יקרה, בע"ה בתקווה מאוד גדולה שזה יקרה, שהוולד באמת יהיה בלי צהבת?

או שבאמת זה עזר או שזה מקרי לחלוטין, ואוכל לדעת רק בילדים הבאים.

אם אני לא טועה מישהי פה כתבה שאצלה כמון וניתוק עזר, אז אצלה זה מניסיון..

אבל כמובן אהיה חכמה יותר רק אחרי שאנסה..

כרגע זה רק החיפוש אחרי הפיתרון על ידי בעלות ניסיון, כי עוד חודש של צהבת ועיכוב ברית זה יותר מבאסה

אני מבינה אותך ממשYaelL
הצהבת הזו ממש יכולה לתסכל. גם אצלי היתה אצל כל הילדים ברמה כזו או אחרת, למרבה המזל זה לא גרם לדחיית הברית אצל הבנים. אצל הבת הקטנה זה האריך את האשפוז אחרי הלידה בגלל שהיתה בטיפול באור (פוטו) שמאוד היקשה עלי רגשית במצב ההורמונלי של אחרי לידה ולקח בערך חודש עד שזה התחיל באמת להעלם. אני לא חושבת שאפשר באמת למנוע, אפשר כן לקצר ע"י הנקה מרובה. מאחלת לך שילך בצורה הכי טובה שאפשר והלוואי בלי צהבת.
אמן!! תודה רבה!דפנה06032000

ואני רואה שאת גם עמוק בתוך הניסיון הזה, אז מי כמוך מבינה את התסכול והעקשנות שלי לעשות כל מה שיזרקו פה חח

והלוואי שנגלה כולנו שבאמת זה מעלים או אפילו מקצר, ונתפלא מהטבע כמה שהוא מדהים , ונוכל להעביר את זה הלאה .

רק לגבי ההמטומותYaelL
רוב ההמטומות כן נספגות. אלה שמאוד גדלות ומסכנות את ההריון, אלה המיעוט. 
עניין של גישה..פשיטא

אולי לחלק אמהות עדיף לחוות צהבת של חודש אבל לא להרגיש שהן מנסות מלא דברים מתוך לחץ?  אלא משהות ניתוק של חבל הטבור, מניקות בנחת, חוות עם הילד את הימים הראשונים לחיים שלו בנחת, מקבלת את זה שהגוף של הילד שלה חלש יותר ולא יכולה להיות ברית בזמנה?

כל אחת ומה שטוב לה..

רק באמת טוב שאת מבררת ולומדת ומחכימה לפני, כדי להבין מה זה אומר וממה זה נגרם...ידע זה כוח להתמודד בזמן אמת♥️

זה המצב שהייתי בו עד עכשיודפנה06032000

ובגלל זה אני מנסה, כי מהניסיון שלי אני יודעת שאי אפשר באמת להיות בנחת כשצריך לנסוע לבית חולים כל יומיים לבדוק אם יש חדש עם הצהבת, ופה רופא ושם רופא, ובדיקת כבד, ומה לא..

דווקא כשיש צהבת אין את הנחת ואת השקט הנפשי והחוויה עם הילד, יש רק ריצות .

ושלא נדבר ,(למרות שכבר דיברתי) על המשפחה שכל היום בטלפונים אם יש חדש ולחץ כללי לגבי הצהבת והברית..


וחד משמעית מסכימה עם ידע זה כח💗

רק לגבי הנסיעותשלומית.

תנסי למצוא דרך להקל עלייך בתחום הזה.

אני למשל החלטתי, שאני עושה את הבדיקות באופן פרטי, בעלות של 100 ש"ח לבדיקה, ולא כל יומיים אלא כל שלושה ימים וזה מאוד הקל עליי.

(דרך אגב אני שוקלת ברצינות רבה לקנות לעצמי את המכשיר של בדיקות הדם של הצהבת ולעשות בבית לילדים הבאים)

יש מקומות שיש את המכשיר בקופ"ח ולא בבי"ח וזה גם יותר קל יחסית.

אולי יש אופציה שאת לא תצטרפי לנסיעה?

 

לגמרי מבינה את העניין של הריצות, זה באמת מאוד מתיש וקשה.

אבל ממש תחפשי איפה להקל

נקווה שלא נגיע למצב הזה שובדפנה06032000

אבל חלילה אם כן אז נחשוב על זה

תודה רבה🙏

אני לא מסכימהשלומית.

אולי אני מדברת רק מהחויה שלי, אבל כאשר אני משקיעה, ועושה הרבה מאמצים שלוקחים ממני זמן, כח ושלוה, כשאני שניה אחרי לידה וממילא לא קל לי, ובסוף הברית לא ביום השמיני (ואולי אפילו אם כן)

אני תוהה, האם זה היה שווה את זה? האם זה שלא היה לי שקט להתאושש מהלידה שווה את זה שהברית יותר מוקדמת?

בסוף, ברור לי שהתשובה מאוד אינדבדואלית: אם מישהי אוהבת כמון, שותה את זה בכיף שלה, ומקסימום יעזור זה דבר אחד.

אבל אם זה מגעיל, ולעשות כל יום תזכורות, ולתזז מסגולה לסגולה זה דבר אחר.

אני לא אומרת לא לעשות *שום* השתדלות, אלא לבחון כל סגולה ותרופה, ב: אם זה לא יעזור כלום, האם זה שווה לי?

 

לדוגמא אצלי יום לפני היום השמיני המוהל המליץ לשאוב חלב ולתת במקום להניק. בהתחלה חשבתי להענות לזה, אבל במחשבה שניה, קלטתי כמה מאמצים זה ידרוש ממני בתקופה כ"כ רגישה, ולא חשבתי שזה יעזור. המשכתי להניק כרגיל, ובאמת לא הייתה ברית ביום השמיני, אבל ידעתי שבחרתי נכון.

 

 

לדעתי לשתות כמון מגעילדפנה06032000

זה הרבה פחות מעייף מלנסוע כל יומיים לבית חולים עם תינוק בין יומו


אבל שוב, כרגע מאוד קל לי לדבר.

אם אראה שזה לא עובד אז אדע שעשיתי השתדלות ובאמת אין פיתרון,

ואם אראה שעבד אז ברוך ה' ואלפי תודות לה' שלא היה לשווא.


בשני המצבים אני ארוויח משהו

לא עושים אצליכם בדיקה לצהבת בקופ"ח?יעל מהדרום
אבל זה לא במקוםYaelL
זה במקביל. זה שתשתי כמון לא יפטור אותך ממעקב ובדיקות צהבת. אחרת איך תדעי אם זה עוזר?
התקווה להטרטר פחותדפנה06032000

נגיד פעמיים לנסוע לבית חולים, במקום לא יודעת כמה פעמים בלי כמון,

היינו נוסעים המון, הרגיש שכל התקופה עד הברית התבזבזה על זה.

וגם כשלא היינו בבית חולים אז היינו בקופ"ח כדי לשלול בעיות אחרות כי עבר הרבה זמן והצהבת לא ירדה (כבר עניין אחד שלא יהיה רלוונטי אם הכמון יעזור ויוריד את הצהבת תוך שבוע )

עדיין בעיניי זה לא אומר שהנחת המוצא שלך נכונהשלומית.

זה שהחומצה עזרה לך, לא בהכרח אומר שלכל בעיה רפואית יש פתרון קליל ומיידי.

אי אפשר להשליך ממקרה אחד, שב"ה הסתדר לטובה, על כל השאר.

והנה, היא עזרה לך תוך חודש, אולי גם תרופות סבתא לצהבת עוזרות תוך חודש...

אין לדעת.

וכמובן מצטרפת גם למה שיעל כתבה

אני פשוט אומרת שזה לא מזיקדפנה06032000

עדיף מלא לעשות כלום ואז בטוח יהיה עוד ילד עם צהבת לחודש+.


ברגע שמשנים דרך אז כנראה גם התוצאה תשתנה.

מקווה שהיא באמת תשתנה לטובה ולא תהיה צהבת או שלפחות לא תעכב ברית בעקבות כל ההמלצות שהביאו פה.. בעזרת ה'

חיתוך חבל הטבור אולי יכול טיפה להפחית ממש בקטנהפשיטא

אבל בואי, התינוק היה מחובר לחבל הזה לא מעט חודשים... זה לא שהכמה דקות האלו ישנו יותר מידי...אז אין יותר מידי מה לתלות בניתוק החבל

מסכימהשלומית.

אני גם בילדים הבאים לא מתכוונת לזרז את ניתוק חבל הטבור.

יש יתרונות בהשהיית הניתוק

ולא ברור כמה זה באמת יעזור לצהבת

מה היתרונות?דפנה06032000
להפחית זה לא רע, המטרה זה ברית בזמנהדפנה06032000

בעזרת ה'

ולא חודש + אחרי

אבל זה לא שניתוק מוקדם יעשה כזה הבדל מטורףפשיטא

ויזרז ברית בכמה שבועות..

מקסימום ימנע עליה קטנה של הצהבת מעבר למה שכבר יש..

כרגע אני מכירה רק את הצד הקיצוןדפנה06032000

של צהבת גבוהה למשך חודש

בעזרת ה' כשאזכה לעשות כל מה שהצעתן פה אז אוכל להגיד מהניסיון אם באמת היה הבדל


יכול להיות שגם לא יהיה שינוי ואני אתבאס שציפיתי סתם, אבל לפחות זה גם יתן לי תשובה חד משמעית שבאמת אין פיתרון

בעז"ה שיעזור!פשיטא
אמןן תודה רבה!דפנה06032000
דרך אגב אני שמתי את הילד שלי בתוךשלומית.

אמבטיה עם דגי זהב.

(למרות שזה מאווווד לא מתאים לי)

בבדיקה הבאה הצהבת הייתה הרבה יותר נמוכה והיה אפשר לעשות ברית.

אני עדיין לא מאמינה שזה בזכות זה 

אבל אם בא לך לצרף עוד סגולה (;

כתבתי לעצמי גם את זה, תודה💗דפנה06032000
ואני נטלתי ךתינוק ידיים ובבדיקה אחרימאדם
היה שינוי משצעותי
גם רשמתי חחדפנה06032000
אני נטלתי לתינוק ידיים כל יום מאז שנולדשלומית.

והייתה צהבת 3 שבועות...

צהבת ילודים זה משהו אחרבארץ אהבתי

זה נגרם מפירוק של דם שהכבד לא מספיק לפנות בקצב מהיר מספיק.

זו לא מחלה שנגרמת מוירוס או חיידק.

למעשה אין באמת קשר בין סוגי הצהבת השונים, חוץ מזה שכולם גורמים לעור להיראות צהבהב.

וצהבת שמתחסנים נגרמת מחיידק?דפנה06032000
אז מה מכניסים לחיסון אם זה וירוס?דפנה06032000
אין לי מושג. אבל בטח אפשר לחפש מידע באינטרנט...בארץ אהבתי
זו תשובת צא'ט GPT, לא יודעת כמה זה אמין...


חיסון נגד צהבת B מכיל אנטיגן של וירוס הצהבת B (HBV), שהוא החלבון המסייע לגוף לזהות את הווירוס ולבנות תגובה חיסונית נגדו. החיסון עשוי להכיל גם חומרים נוספים כמו חומרים משמרים ומייצבים, אך העיקרון המרכזי הוא האנטיגן שגורם לגוף ליצור נוגדנים נגד הווירוס. החיסון בדרך כלל ניתן במספר מנות, והוא יעיל במניעת הדבקה בצהבת B.

תודה רבה!דפנה06032000
זו לא אותה צהבתבשורות משמחות

ואין קשר ביניהן בכלל

אצלי לילד הראשון הייתה צהבת גבוהה יחסית עד שהתאזן כ-6 ימים

ועוד 2 ילדים עם אותו סוג דם היה צהבת בערך יומיים מהלידה עד שהתאזן בלידות האלה הקפדתי לשתות הרבה מים עם תירוש שהגביר את החלב והעלייה במשקל הייתה יחסית מהירה וטובה והצהבת התאזנה דיי מהר

לגבי ניתוק מהיר של חבל הטבור אני למרות זאת כן מעדיפה להשאיר עד שהכל נכנס לתינוק

וזה בגלל שיש להם סוג דם a

לאחת הבנות שלי יש סוג דם o כמו שלי והיה לה צהבת כמה שעות מהלידה וזה ירד ממש במהירות

 

יש הרבה שיטות לנסות להוריד את הצהבת אבל לא לגמרי לבטל אותה

כמו לחשוף לאור שמש עדינה את התינוק ללא בגדים

לשים זהב מתחת לבגדים של התינוק

להקפיד על נטילת ידיים לתינוק..(לא יודעת מה המקור אחד המוהלים אצלנו אמר לנו)

 

תודה רבה! ולא הבנתי למה לא מומלץ לנתקדפנה06032000
את חבל הטבור מהר?
אני אישית לא נתקלתיבשורות משמחות

בהסבר על זה אבל מה שכתבו פה בתגובות שיש תגובה כנראה

בכל אופן אצלי לא ראיתי השפעה על המצב מבחינת זמן הניתוק

תודה🙏דפנה06032000
לא זה לא קשור בכלל.פשיטא
לפעמים צהבת יילודים קיימת עוד הרבה לפני החיסון..
אין קשרYaelL
החיסון הוא נגד וירוס ההפטיטיס שאמנם בעברית המחלה הזו נקראת צהבת אבל זה משהו אחר לגמרי מצהבת ילודים שחא נגרמת מוירוס אלא מתהליכים שקשורים לפירוק כדוריות דם אדומות אצל הילוד.
בלת"קעוד מעט פסח

אם את מניקה, תנסי להכין לעצמך תה כמון (חליטה של 3-4 כפות כמון במים רותחים), ולשתות.

מגעיל ממש, אבל עובד כמו קסם. 

(אני קבוע מביאה איתי כמון בתיק לידה. מוזר, אבל עובד.

זה בעצם פיתרון ומניעה לצהבת ילודים?דפנה06032000
וגם לך יש סוג דם o+?


וכל דבר שעובד מתקבל

זו תרופת סבתאעוד מעט פסח

שעבדה אצלי (וגם אצל חברות נוספות).

כמובן שאני לא מתחייבת. אבל לא מזיק לנסות (מקסימום, שתית משהו מגעיל לחינם).

 

חחחחחחחחחחחחח מקסימוםדפנה06032000
וצודקת, אני בעד תרופות סבתא
את מזכירה לי שהמוהל אמר לי את זה🤣יעל מהדרום
לק"י


אבל זה היה בשלב שהצהבת כבר ירדה ב"ה.

המוהל המליץ לך גם על כמון להורדת צהבת?דפנה06032000
שותים עם הגרגרים?חירות4576
לאעוד מעט פסח

אני נותנת להכל לשקוע ושותה רק את החלק העליון של הכוס.

יהרוס אם נוסיף דבש? חחחח מרגיש חזק מדידפנה06032000
אין לי מושגעוד מעט פסחאחרונה
אחרי כל העצות שכתבו לך פה, מוסיפה עוד משהובארץ אהבתי

שנראה לי שעוד לא נכתב (אלא אם כן פספסתי), וזה גם ידוע ומוכח רפואית - אור שמש.

למעשה, כששמים תינוק בפוטו, זה בעצם אור דומה לאור של השמש. ןהשמש עושה את אותה פעולה - מפרקת את הבילירובין (לכן היא גם מורידה מהבגדים כתמים מהמציאות של התינוק, כי הכתם זה הבילירובין שנשאר, והשמש מפרקת אותו).


צריך לעשות את זה בזהירות, שלא יהיה לתינוק קר מידי או שלא יישרף מהשמש, אבל חשיפה לשמש (בלי בגדים, לפחות בחלק מהגוף) בשעות המתאימות ובמינון מתאים יכולה ממש להוריד את הצהבת.


אפשר לקרוא פה על הנושא קצת יותר בהרחבה:

האם כדאי לחשוף תינוקות לשמש? - in4gan

משמיים הבנים נולדו בחורף , אבל נקווה לשמש בימים הדפנה06032000
הראשונים אחרי הלידה 
בחורף זה באמת יותר מסובךבארץ אהבתי

צריך שבאמת תהיה שמש ולא יהיה מעונן מידי. וגם להיזהר שלא יהיה לתינוק קר מידי (למרות שיכול להיות שהקרינה משפיעה גם דרך חלון, ואז אפשר להיות בחדר מחומם ליד אור שמש שמגיע מהחלון. לא אומרת מידיעה, כדאי לבדוק את זה...). היתרון הוא שהשמש פחות מסוכנת בחורף, אם מצליחים לחשוף אליה...

בעז"ה שיהיה רק לטובה.

לפי מה שאני יודעת אפשר דרך החלוןפאף
תודה רבה רבה ומתפללת שהכל יסתדר בע"הדפנה06032000
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !