לק"י

נדמה לי שאם להורים יש סוג דם שונה או אחד מינוס ואחד פלוס, ואז לתינוק יש סוג דם אחר מהאמא.

חושבת שאז מומלץ לנתק מהר את חבל הטבור.

גם אצלינו כולם היו עם צהבת, אבל לשנינו אותו סוג דם, אז זה לא קשור.

וגם אין לי מושג מה סוג דם של ילדיי חח

אבל אם אצלך זה לא קשור אז כנראה יש משהו אחר

לגבי לנתק את חבל הטבור בכל מקרה חותכים ישר, לא מתמהמהים, מה הכוונה לחתוך מהר? ולמה זה אמור למנוע

לק"י

משהו כזה.

במקרה של סוגי דם שונים, זה כנראה לא טוב.

יש לכם g6pd?

אצלי זה הסיבה לצהבת

אבל לא מינוס ופלוס

אלא בגלל שלי יש o+ לבעלי ab לילדים שיש a/b היה צהבת

אגב, איך את יודעת מה הסוג דם שלהם?

הבנתי שאפשר לדעת רק בתרומת דם או כשאישה עושה בדיקת דם מיועדת לזה, לרוב בהריון.

אולי את זה שהצהבת לא תופיע למרות הסוג דם

לי לא ידוע על משהו שעוזר לזה.

וכן זה שיש לךo די מסביר שזו הסיבה.

בביהח הם ידעו לומר לך זה נקרא צהבת בגלל קומבס חיובי.

ואת הסוג דם הם בודקים לפחות אצלי בכל הלידות לכל הילדים זה בדיקת דם.

יכולה לומר לך שבהתמודדות עם הצהבת היה לי הרבה יותר קל בביות מאשר במחלקה הרגילהה שם הייתי צריכה להיות על הרגליים בתינוקיה לילות וימים כדי להביא חלב אם שיגמןר את זה מהר

בעין כרם ובשערי צדק בוודאות נותנים

בסורוקה עושים פוטו בחדר עם האמא.

אין לי מושג בזה ב"ה.

אז זה אומר שעכשיו בכל לידה הסיכון לצהבת עולה?😬

ובדרך כלל זה אומר שכל ילד שיוולד לך עם הסוג דם השני, תהיה צהבת (וכנראה יותר ארוכה וקשה)..

אין איך למנוע את זה ואין איך לטפל בנוגדנים האלה..

באמת פשוט צריך להתכונן לזה, ולקחת בחשבון מראש אשפוז ארוך יותר..

אם אין איך למנוע את זה, אפשר לפחות לנסות להתמודד עם זה יותר טוב..

אמאלה

עוד משהו לקחת בחשבון ללידה הבאה😖

לק"י

הוא היה בטיפול באור ממש מוקדם.

לשאר התפתחה קצת אחרי.

וזה לא על רקע סוג דם.

לק"י

יום לפני רק ידענו שהיא תתקיים במועד.

אני מכירה כל מיני שיטות וסגולות להורדת צהבת, לא למניעה

לילד הראשון היה ברמה של צורך בטיפול באור..

לאחד היה וירד לבד (אפילו לא היינו צריכים לדחות את הברית)

ולעוד 4 לא היה בכלל🤷

אני גם שמעתי שזה קשור לסוג הדם...

צהבת על רקע סוג דם היה רק לגדול

והשאר לא היה(ויש ב''ה הרבה לידות )

מהשני והלאה הקפדנו לנתק חבל טבור מיד כמו שהמליצו לנו במקרה כזה

חוץ מפעם אחת ששכחנו ועדיין לא היה

לא יודעת להסביר 

רק שלא תמיד כנראה

סליחה לא התנסחתי נכון

לראשון הייתה צהבת

לשני ממש בקושי

אבל גם הצהבת של הראשון לא הייתה ממש חמורה, עשינו ברית בזמנה

לשניים לא היה ולעוד אחד היה קצת לא נזקק לפוטו וגם הקטנה היה קצת בלי פוטו..

ועם הראשונה אושפזנו והיה ממש ארוך אבל אצלה דלקת בדרכי השתן שכנראה הפריעה לצהבת לרדת וגם היה עוד משהו רפואי. לקח לצהבת למעלה מחודש לרדת לגמרי והיינו במעקבים חודש ומשהו..

לרוב, על רק סוג דם

לפעמים חוסר g6pd

תינוק פג

ועוד כמה.

לפעמים אומרים שניתוק מהיר של חבל הטבור יכול לעזור להפחית (תוך כמה שניות ולא כמה דקות)

שנפוץ מחסור בו אצל יוצאי צפון אפריקה

אכן אצלי היתה צהבת אצל ילד אחד עם סוג דם B ולי יש O

את זה לא ניתן למנוע

יש עוד כמה סיבות

צהבת יילודים (צהבת תינוקות) | שירותי בריאות כללית

בהריונות שלי לא הייתי בכלל בתת תזונה או חוסר, הנקתי את שניהם אחרי הלידה ממש. את הקטנה רק כמה יומיים, אבל לא הייתה לה צהבת בכלל לעומת הגדול שכן הנקתי 5 חודשים

סוג הדם שלי O + אגב. 

השאלה המשמעותית היא על רקע מה הצהבת שלכם?

בגדול בילירובין מתפנה בצואה ולכן להניק המון המון

שימי שעון מעורר כל שעה וחצי להניק ותעירי בשביל זה.

אצלנו זה ממש העביר את הצהבת מהר ב"ה

אז לא חושבת שמשהו עוזר

אצלנו לפחות זה ככה

וילדים שנולדו עם סוג דם a פתחו צהבת ילודים

ככה הסבירו לי במחלקה.

אני B+

ולא בדקו לתינוק שלי.

אצלינו גם בעלי וגם אני o+, כך שגם הילדים כמונו. לא?

והצהבת שלכם, לפחות בעיניי, לא מוסברת (;

לאמא שלי יש גם o+ וגם לי

ועדיין היתה לי צהבת כשנולדתי.

אז בכללי משהו פה לא מוסבר חחח

בהעדר מידע מדויק לגבי האבא, תינוק לאמא עם סוג דם O בסיכון לצהבת ולכן צריך לבדוק את סוג הדם שלו.

אז אם לתינוק יש סוג דם A או B, כשהדם של האם נחשף לדם של התינוק, הוא מפתח נגדו נוגדנים שגורמים להרס של הדם, שמתבטא בצהבת.

עם סוג דם שלילי וחיובי זה ברמה עוד יותר משמעותית (אם לאמא יש סוג דם שלילי ולתינוק חיובי אז היא מפתחת נגדו נוגדנים ברמה שעלולה גם לסכן את החיים שלו). פעם היו מגיעים למצב שעוברים היו נפטרים ברחם בגלל הסיבה הזו, מי שהיה לה סוג דם שלילי, היה ידוע שהיא לא יכולה ללדת יותר מידי ילדים, כי בשלב מסויים הם לא שורדים את ההריון. אבל ב"ה המציאו את האנטי די שמונע את התפתחות הנוגדנים אצל האמא, ולכן אין סיכון לעובר, ואפילו לא צהבת (אלא אם כן יש בגלל סיבות אחרות, אבל בלי קשר לסוג הדם).

אבל בסוגי דם שונים של A או B לתינוק, עם אמא מסוג O, נכון לעכשיו אין עדיין טיפול שמונע את התפתחות הנוגדנים. ב"ה זה לא מביא למצבים מסכני חיים, אבל כן לצהבת גבוהה שמצריכה טיפול.

לק"י

זה מסביר למה בודקים את התינוק.

אבל בעצם אם שני ההורים עם o+, אז הסיכון לצהבת הוא כמו כולם, ואין התפתחות של נוגדנים.

אבל אז אני מניחה שמה שoo כתבה זה ההסבר לזה שאולי בכל זאת בודקים.

כמו שגם אצלנו אף פעם לא באמת בדקו מה סוג הדם של בעלי (ואם הוא היה שלילי אז לא היתה לנו סיבה אפילו לקבל אנטי די. אבל הרופא לא יכול לדעת בוודאות שזה האבא של התינוק, וזו גם לא שאלה שהוא יכול לשאול...)

אם הצהבת על רקע סוג דם אין איך למנוע.

אבל אפשר למנוע חלק מהתסכול ע"י הכנה נפשית וקבלה שזאת הסיטואציה, וב"ה שיש טיפולים טובים ויעילים מאוד לצהבת, עד שכמעט ואין תינוקות היום שחלילה מגיעים למצב של סיכון לנזק מוחי..

זה לא נעים בכלל, אבל גם לא כל כך נורא..

מבינה קצת בגנטיקה?

סוג דם זו תורשה יחסית פשוטה - שני אללים, אחד מהאבא, אחד מהאמא. יש שני סוגים דומיננטיים - A וB, ואחד רצסיבי - o.

אז יכול להיות מצב של שני הורים בלי סוג דם o, שהם נשאים של האלל הרצסיבי (נגיד Ao וBo, או ששניהם Ao, או שניהם Bo), שמה שמתבטא אצלם זה הגן הדומיננטי, אבל 25% מהילדים שלהם יכולים לרשת את שני האללים הרצסיביים - oo, מה שיתבטא בסוג דם O.

ועכשיו אני רואה שכתבת שלך יש סוג דם O.

אז בעצם אם בעלך גם נשא של אלל רצסיבי (יש לו Ao או Bo) אז חצי מהילדים שלכם יכולים להיות עם סוג דם O (כי כולם יקבלו ממך אלל רצסיבי, כי זה כל מה שיש לך, וחצי יקבלו ממנו את הדומיננטי שישתלט, וחצי יקבלו את הרצסיבי).

אבל אם הוא לא נשא של אלל רצסיבי (נגיד יש לו סוג דם AB, או שהוא סוג דם A אבל עם שני אללים דומיננטיים - AA, או כנ"ל עם סוג דם B), אז באמת אף אחד מהילדים שלכם לא יוכל לקבל סוג דם O. אבל הם כן יהיו נשאים, אז אולי זה יעזור לדור הבא...

מקווה שלא סיבכתי אותך. זה הסבר שאמור להיות ברור למי שלמדה קצת גנטיקה, אבל אם לא למדת אז בטח זה קצת נשמע כמו סינית...🫢

אבל כן הבנתי שאין סיכוי לילד עם סוג דם o

כי לבעלי יש A/B/AB

אבל בטוח לא o

ובאמת שניסיתי להבין כי זה נשמע סופר מעניין, אבל זה באמת נראה מורכב למי שלא למד

אבל אם יש לו A או B אז יש סיכוי לתינוק עם סוג דם   O. 

אז עכשיו אקרא שוב את מה שכתבה, כי זה באמת חשוב לי להבין

וסליחה שזה על חשבונך..

אבל כשאבדוק סוג דם של בעלי בטח לא יהיה כתוב Ao או Bo , אלא אצטרך לבדוק אם אחד מההורים שלו עם סוג דם o

ואם כן אז יד סיכוי שיהיה לנו ילד עם סוג דם o

או שאני טועה?

מוסיפה:

יכול להיות שלבעלך יש AO למשל, אבל גם להורים שלו אין 0.

אלא שלאחר מהם יש O רצסיבי.

וגם כדי לחדד עבורי

O רצסיבי הכוונה שאין לו סוג דם o אלא יש לו בגנטיקה דרך אחד ההורים/ סבים והוא נשא את אותו סוג

שאת זה לא נוכל לדעת, אם להורים אין  o

אלא אם כן אנחנו נגזים ונבדוק את סוג הדם של הסבים

אז בטוח הוא נשא, ויכולים להיות לך ילדיך עם סוג דם O.

אם את לא יודעת את זה, אז באמת לא תוכלי לדעת, אלא אם כן תדעי שאחד מהילדים שלך הוא O, וזה יענה על השאלה..

(אצלי היתה אותה שאלה על סוג דם שלילי וחיובי. לי יש שלילי, לבעלי יש חיובי, ורצינו לדעת עם הוא נשא של שלילי, שזה רצסיבי, כדי לדעת אם יש סיכוי לילדים עם סוג דם שלילי. ואז השלישי שלנו היה עם סוג דם שלילי, אז קיבלנו תשובה...).

יש סיכוי שתנסי לפענח לי חידה?

האחות טיפת חלב אמרה שלבלי יש ab על סמך זה שלי ישo+

לגדולה יש גם o+

ולקטנים אחד עם a+

ואחד עם b+

לשתי הקטנים היה צהבת

לפי מה שאת כותבת לא הגיוני שיש לבעלי ab

אז מה כן יש לו?

זה המצב שלי בערך

אמא שלי o+ , אבא שלי a+

ועדיין אני o+

אם יש לך O, ויש לך גם ילד A וגם ילד B, אז באמת הגיוני להסיק שלבעלך יש AB.

אבל אם כך, לא ברור לי איך הגיוני שיש לך גם ילדה עם O. יש רק שני אללים לכל אחד, ולבעלך שני האללים הם A וB, ואין לו את האלל הרצסיבי, אז בעיקרון זה נשמע שזה לא אמור להיות אפשרי.

בקיצור, או שיש פה איזו טעות בסוג הדם של אחד הילדים, או שיש פה תופעה מיוחדת שצריך לחקור אותה... (או שאני לא מספיק מבינה בגנטיקה בשביל לנתח את הסיטואציה...)

שאת o, ויש לך ילדים עם סוגי דם O, a  וגם b?

לא יודעת לפי כללים של תורשה פשוטה, מה שכתבת לא אמור לקרות.

יכול להיות שתורשה של סוגי דם היא יותר מסובכת ממה שבדרך כלל מלמדים / נהוג לחשוב

@בארץ אהבתי לשתי הצהובים יש b

אין לי מישהו עם a

כנראה שבעלי הוא גם b😂

שמסתבר שלשתי הצהובים b ואין לנו a

אז כנראה שבעלי גם a

לי יש O לבעלי B

ויש לי 2 ילדים עם O

הגדולה שלי גם o+

והיא היחידה אצלי שלא היה לה צהבת

שמביאים בבית חולים?

יכול להיות שאם אדחה את החיסון אז לא יהיה להם צהבת ילודים?

ואני מבינה שאם זה באמת קשור אצלי בסוג דם אז הדרך היחידה לנסות את מזלי זה רק אם יחתכו את חבל הטבור מהר אחרי הלידה..? מקווה לזכור ברגע כזה 

אני לא מחסנת

כי לא מחסנת חיסונים באופן כךלי

ויש לי שץיים שהיה להם צהבת

לק"י

אחרי 4 ימים בערך, הצהבת ירדה מספיק.

אצל שני הגדולים זה לקח קצת יותר.

לא אומר שזה גם מחסן אותם לצהבת?

כי כשהיה להם צהבת אמרו לי בטיפת חלב בגיל חודש שהצהבת עכשיו תרד בזכות החיסון לצהבת של גיל חודש.

אבל אני מבינה שאין קשר בכלל

אם זה בן אז זה מעכב ברית, וגם אם זו בת זה קצת מלחיץ

אפשר גם לסחוט קצת חלב ולתת בכפית.

אאל''ט ויטמין e לאמא גם אמור לעזור,

ולחשוף לשמש.

לק"י

או שלקח זמן לצבע הצהוב לעבור?

כי גם כשהבילירובין בדם יורד לוקח זמן לצבע להיעלם (אני מנוסה בזה עם 4 ילדים😂).

גם עם הבנות  , אבל עם בנות זה לא מעכב כלום אלא רק מחכים לטוב

שעדיף לשחרר. גם אם זה מעכב ברית.

אצל הבן שלי זה מאוד הלחיץ וביאס אותי ועשיתי המון מאמץ ותרופות סבתא

ובסוף הייתה ברית בגיל 3 שבועות. והכל בסדר.

מי שיש לו צהבת רצינית, ולא בקטנה, כל הפתרונות האלה לא עוזרים, בוודאי לא בצורה משמעותית

אני מצאתי שהנוסחא המנצחת זה טיפול באור+לחכות מספיק זמן

בדיעבד בילדים הבאים אני לא מתכוונת לעשות הרבה עצות וסגולות כדי שהצהבת תרד

לחכות בסבלנות והברית (אם יהיה לי בן) תהיה בעיתה ובזמנה המדויק לה

אבל חוץ מהלחץ והמעקבים- היה המון לחץ מצד המשפחה

ונאלצנו לעדכן יום אחד מראש על הברית והרבה התבאסו עלינו וביקשו שנדחה קצת כדי שיוכלו לבוא כי הם לא יכולים לבקש חופש מהיום למחר

אבל לא יכולנו לעכב יותר ממה שהתעכב..

עדיין הלחץ לא עוזר.

ורוב תרופות הסבתא לא עוזרות.

אנחנו הודענו יום לפני ב9 בלילה. זו האופציה היחידה שהייתה לנו

ובאמת לא באו הרבה מהמשפחה

צריך להבהיר למי שמלחיץ שזה לא בידיים שלכם ואם יש להם טענות הם מוזמנים להתקשר  לקב"ה ולא אליכם 

עדיין סיכוי טוב שזה לא ימנע לגמרי

מצד שני, לא ניסיתי שום דבר ממה שכתבת, אז אין מה להפסיד , מקסימום יעזור ;)

ואם זה יעזור אז כן אאמץ לשאר הילדים בע"ה..

אני מאמינה שיש דרך טיפול טבעית כמעט לכל בעיה רפואית ופשוט צריך להכיר את הדרך.

כמו שבפורום גיליתי שיש חומצה כלשהי שמזרזת ספיגה של המטומה ובאמת ראיתי פלאים, עם הרבה תפילות וסיעתא דשמיא

אבל לא מחייב שהיא קצרה יותר.

בד"כ טיפולים טבעיים למינהם אורכים זמן ארוך יותר מטיפולים קונבנציונלים

והבנתי שזה לא בהכרח נכון..

הייתי עם תומך הריון מההתחלה, והיתה לי המטומה גדולה שרק גדלה עד שלב מאוחר

ואז פה המליצו לי על החומצה, ואחרי פחות מחודש היא מאוד קטנה

מה שהתומך לא עשה בכמה חודשים- החומצה עשתה בפחות מחודש.

אבל שוב, צריך להכיר את הדרך היעילה בכל בעיה.

כי את החומצה הזו הכרתי פה, אבל לא בטוחה שזה ידוע ומוכר כל כך

לגבי המטומות לצערי הן לא נספגות בדרכ, יש מקרים שכן ויש מקרים שלא . בבית חולים אמרו שההמטומה גדולה והם לא יכולים להתחייב שההריון ימשיך. אמרו 50-50.

ויצא לי לשמוע על כמה מקרים שההריון הסתיים כי ההמטומה לא נספגה וגדלה

(אגב, זו הסיבה שהגעתי לפורום הזה,  כי היתה לי המטומה ולא ידעתי כמה היא מסוכנת עד ששמעתי על מקרים שההריון נגמר בגלל זה בכל מיני שבועות, גם בשבועות מתקדמים, אז נעזרתי בפורום עם הבנות)

ולדעתי הגישה הזו בכללי אפשר להגיד על הכל.

שאי אפשר לדעת אם החיסון עזר או שמלכתחילה הילד לא חלה או שהגוף שלו חזק, או אם התרופה עזרה או שעבר לבד, או שהמשחה עזרה או שהפצע היה מגליד עם הזמן גם בלי משחה וכו..

התפקיד שלנו לעשות השתדלות כדי להגיע למטרה הנשגבת, וכמובן להתפלל לה', לפני הכל..

עדיף לשתות כמון, לנתק מהר את חבל הטבור, להניק הרבה, לשים בשמש, וכל מה שהציעו פה, ולהתפלל לה' שהיו פה שליחות טובות ובאמת כל זה יעזור.

מאשר לא לעשות כלום ולחוות עוד ילד עם צהבת לתקופה של חודש+

שתעשי את כל הדברים האלה ועדיין תהיה צהבת של חודש.

ובהחלט אפשר להגיד את מה שאמרת על הרבה דברים. זה רק מחזק את הטענה שלי. אנשים נוטים לייחס קשר נסיבתי לדברים, לא תמיד בצדק. 

וזה באמת יכול לקרות.

השאלה מה יקרה, בע"ה בתקווה מאוד גדולה שזה יקרה, שהוולד באמת יהיה בלי צהבת?

או שבאמת זה עזר או שזה מקרי לחלוטין, ואוכל לדעת רק בילדים הבאים.

אם אני לא טועה מישהי פה כתבה שאצלה כמון וניתוק עזר, אז אצלה זה מניסיון..

אבל כמובן אהיה חכמה יותר רק אחרי שאנסה..

כרגע זה רק החיפוש אחרי הפיתרון על ידי בעלות ניסיון, כי עוד חודש של צהבת ועיכוב ברית זה יותר מבאסה

ואני רואה שאת גם עמוק בתוך הניסיון הזה, אז מי כמוך מבינה את התסכול והעקשנות שלי לעשות כל מה שיזרקו פה חח

והלוואי שנגלה כולנו שבאמת זה מעלים או אפילו מקצר, ונתפלא מהטבע כמה שהוא מדהים , ונוכל להעביר את זה הלאה .

אולי לחלק אמהות עדיף לחוות צהבת של חודש אבל לא להרגיש שהן מנסות מלא דברים מתוך לחץ?  אלא משהות ניתוק של חבל הטבור, מניקות בנחת, חוות עם הילד את הימים הראשונים לחיים שלו בנחת, מקבלת את זה שהגוף של הילד שלה חלש יותר ולא יכולה להיות ברית בזמנה?

כל אחת ומה שטוב לה..

רק באמת טוב שאת מבררת ולומדת ומחכימה לפני, כדי להבין מה זה אומר וממה זה נגרם...ידע זה כוח להתמודד בזמן אמת♥️

ובגלל זה אני מנסה, כי מהניסיון שלי אני יודעת שאי אפשר באמת להיות בנחת כשצריך לנסוע לבית חולים כל יומיים לבדוק אם יש חדש עם הצהבת, ופה רופא ושם רופא, ובדיקת כבד, ומה לא..

דווקא כשיש צהבת אין את הנחת ואת השקט הנפשי והחוויה עם הילד, יש רק ריצות .

ושלא נדבר ,(למרות שכבר דיברתי) על המשפחה שכל היום בטלפונים אם יש חדש ולחץ כללי לגבי הצהבת והברית..

וחד משמעית מסכימה עם ידע זה כח💗

תנסי למצוא דרך להקל עלייך בתחום הזה.

אני למשל החלטתי, שאני עושה את הבדיקות באופן פרטי, בעלות של 100 ש"ח לבדיקה, ולא כל יומיים אלא כל שלושה ימים וזה מאוד הקל עליי.

(דרך אגב אני שוקלת ברצינות רבה לקנות לעצמי את המכשיר של בדיקות הדם של הצהבת ולעשות בבית לילדים הבאים)

יש מקומות שיש את המכשיר בקופ"ח ולא בבי"ח וזה גם יותר קל יחסית.

אולי יש אופציה שאת לא תצטרפי לנסיעה?

לגמרי מבינה את העניין של הריצות, זה באמת מאוד מתיש וקשה.

אבל ממש תחפשי איפה להקל

אבל חלילה אם כן אז נחשוב על זה

תודה רבה🙏

אולי אני מדברת רק מהחויה שלי, אבל כאשר אני משקיעה, ועושה הרבה מאמצים שלוקחים ממני זמן, כח ושלוה, כשאני שניה אחרי לידה וממילא לא קל לי, ובסוף הברית לא ביום השמיני (ואולי אפילו אם כן)

אני תוהה, האם זה היה שווה את זה? האם זה שלא היה לי שקט להתאושש מהלידה שווה את זה שהברית יותר מוקדמת?

בסוף, ברור לי שהתשובה מאוד אינדבדואלית: אם מישהי אוהבת כמון, שותה את זה בכיף שלה, ומקסימום יעזור זה דבר אחד.

אבל אם זה מגעיל, ולעשות כל יום תזכורות, ולתזז מסגולה לסגולה זה דבר אחר.

אני לא אומרת לא לעשות *שום* השתדלות, אלא לבחון כל סגולה ותרופה, ב: אם זה לא יעזור כלום, האם זה שווה לי?

לדוגמא אצלי יום לפני היום השמיני המוהל המליץ לשאוב חלב ולתת במקום להניק. בהתחלה חשבתי להענות לזה, אבל במחשבה שניה, קלטתי כמה מאמצים זה ידרוש ממני בתקופה כ"כ רגישה, ולא חשבתי שזה יעזור. המשכתי להניק כרגיל, ובאמת לא הייתה ברית ביום השמיני, אבל ידעתי שבחרתי נכון.

זה הרבה פחות מעייף מלנסוע כל יומיים לבית חולים עם תינוק בין יומו

אבל שוב, כרגע מאוד קל לי לדבר.

אם אראה שזה לא עובד אז אדע שעשיתי השתדלות ובאמת אין פיתרון,

ואם אראה שעבד אז ברוך ה' ואלפי תודות לה' שלא היה לשווא.

בשני המצבים אני ארוויח משהו

נגיד פעמיים לנסוע לבית חולים, במקום לא יודעת כמה פעמים בלי כמון,

היינו נוסעים המון, הרגיש שכל התקופה עד הברית התבזבזה על זה.

וגם כשלא היינו בבית חולים אז היינו בקופ"ח כדי לשלול בעיות אחרות כי עבר הרבה זמן והצהבת לא ירדה (כבר עניין אחד שלא יהיה רלוונטי אם הכמון יעזור ויוריד את הצהבת תוך שבוע )

זה שהחומצה עזרה לך, לא בהכרח אומר שלכל בעיה רפואית יש פתרון קליל ומיידי.

אי אפשר להשליך ממקרה אחד, שב"ה הסתדר לטובה, על כל השאר.

והנה, היא עזרה לך תוך חודש, אולי גם תרופות סבתא לצהבת עוזרות תוך חודש...

אין לדעת.

וכמובן מצטרפת גם למה שיעל כתבה

עדיף מלא לעשות כלום ואז בטוח יהיה עוד ילד עם צהבת לחודש+.

ברגע שמשנים דרך אז כנראה גם התוצאה תשתנה.

מקווה שהיא באמת תשתנה לטובה ולא תהיה צהבת או שלפחות לא תעכב ברית בעקבות כל ההמלצות שהביאו פה.. בעזרת ה'

אבל בואי, התינוק היה מחובר לחבל הזה לא מעט חודשים... זה לא שהכמה דקות האלו ישנו יותר מידי...אז אין יותר מידי מה לתלות בניתוק החבל

אני גם בילדים הבאים לא מתכוונת לזרז את ניתוק חבל הטבור.

יש יתרונות בהשהיית הניתוק

ולא ברור כמה זה באמת יעזור לצהבת

בעזרת ה'

ולא חודש + אחרי

ויזרז ברית בכמה שבועות..

מקסימום ימנע עליה קטנה של הצהבת מעבר למה שכבר יש..

של צהבת גבוהה למשך חודש

בעזרת ה' כשאזכה לעשות כל מה שהצעתן פה אז אוכל להגיד מהניסיון אם באמת היה הבדל

יכול להיות שגם לא יהיה שינוי ואני אתבאס שציפיתי סתם, אבל לפחות זה גם יתן לי תשובה חד משמעית שבאמת אין פיתרון

אמבטיה עם דגי זהב.

(למרות שזה מאווווד לא מתאים לי)

בבדיקה הבאה הצהבת הייתה הרבה יותר נמוכה והיה אפשר לעשות ברית.

אני עדיין לא מאמינה שזה בזכות זה 

אבל אם בא לך לצרף עוד סגולה (;

והייתה צהבת 3 שבועות...

זה נגרם מפירוק של דם שהכבד לא מספיק לפנות בקצב מהיר מספיק.

זו לא מחלה שנגרמת מוירוס או חיידק.

למעשה אין באמת קשר בין סוגי הצהבת השונים, חוץ מזה שכולם גורמים לעור להיראות צהבהב.

חיסון נגד צהבת B מכיל אנטיגן של וירוס הצהבת B (HBV), שהוא החלבון המסייע לגוף לזהות את הווירוס ולבנות תגובה חיסונית נגדו. החיסון עשוי להכיל גם חומרים נוספים כמו חומרים משמרים ומייצבים, אך העיקרון המרכזי הוא האנטיגן שגורם לגוף ליצור נוגדנים נגד הווירוס. החיסון בדרך כלל ניתן במספר מנות, והוא יעיל במניעת הדבקה בצהבת B.

ואין קשר ביניהן בכלל

אצלי לילד הראשון הייתה צהבת גבוהה יחסית עד שהתאזן כ-6 ימים

ועוד 2 ילדים עם אותו סוג דם היה צהבת בערך יומיים מהלידה עד שהתאזן בלידות האלה הקפדתי לשתות הרבה מים עם תירוש שהגביר את החלב והעלייה במשקל הייתה יחסית מהירה וטובה והצהבת התאזנה דיי מהר

לגבי ניתוק מהיר של חבל הטבור אני למרות זאת כן מעדיפה להשאיר עד שהכל נכנס לתינוק

וזה בגלל שיש להם סוג דם a

לאחת הבנות שלי יש סוג דם o כמו שלי והיה לה צהבת כמה שעות מהלידה וזה ירד ממש במהירות

יש הרבה שיטות לנסות להוריד את הצהבת אבל לא לגמרי לבטל אותה

כמו לחשוף לאור שמש עדינה את התינוק ללא בגדים

לשים זהב מתחת לבגדים של התינוק

להקפיד על נטילת ידיים לתינוק..(לא יודעת מה המקור אחד המוהלים אצלנו אמר לנו)

בהסבר על זה אבל מה שכתבו פה בתגובות שיש תגובה כנראה

בכל אופן אצלי לא ראיתי השפעה על המצב מבחינת זמן הניתוק

אם את מניקה, תנסי להכין לעצמך תה כמון (חליטה של 3-4 כפות כמון במים רותחים), ולשתות.

מגעיל ממש, אבל עובד כמו קסם. 

(אני קבוע מביאה איתי כמון בתיק לידה. מוזר, אבל עובד.

וכל דבר שעובד מתקבל

שעבדה אצלי (וגם אצל חברות נוספות).

כמובן שאני לא מתחייבת. אבל לא מזיק לנסות (מקסימום, שתית משהו מגעיל לחינם).

אבל זה היה בשלב שהצהבת כבר ירדה ב"ה.

אני נותנת להכל לשקוע ושותה רק את החלק העליון של הכוס.

שנראה לי שעוד לא נכתב (אלא אם כן פספסתי), וזה גם ידוע ומוכח רפואית - אור שמש.

למעשה, כששמים תינוק בפוטו, זה בעצם אור דומה לאור של השמש. ןהשמש עושה את אותה פעולה - מפרקת את הבילירובין (לכן היא גם מורידה מהבגדים כתמים מהמציאות של התינוק, כי הכתם זה הבילירובין שנשאר, והשמש מפרקת אותו).

צריך לעשות את זה בזהירות, שלא יהיה לתינוק קר מידי או שלא יישרף מהשמש, אבל חשיפה לשמש (בלי בגדים, לפחות בחלק מהגוף) בשעות המתאימות ובמינון מתאים יכולה ממש להוריד את הצהבת.

אפשר לקרוא פה על הנושא קצת יותר בהרחבה:

האם כדאי לחשוף תינוקות לשמש? - in4gan

צריך שבאמת תהיה שמש ולא יהיה מעונן מידי. וגם להיזהר שלא יהיה לתינוק קר מידי (למרות שיכול להיות שהקרינה משפיעה גם דרך חלון, ואז אפשר להיות בחדר מחומם ליד אור שמש שמגיע מהחלון. לא אומרת מידיעה, כדאי לבדוק את זה...). היתרון הוא שהשמש פחות מסוכנת בחורף, אם מצליחים לחשוף אליה...

בעז"ה שיהיה רק לטובה.

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

אני כל שלב מחדש מתפעמת ממה שאמהות עוברות,

ואוו. מעריצה אותכן

אין לי כח לכל הדבר הזהההה

ואשכרה כל הילדים עוברים את זה מתישהו כך או אחרת