לקראת פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו, אומרים חז"ל (ורש"י מביא זאת בפירושו) שיעקב "התקין עצמו לשלושה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה".
דורון, תפילה ומלחמה:
בעניין הדורון - מספרים חז"ל שיעקב היה שרוי בכעס על שהוא נאלץ לשלוח מנחה לעשיו, דבר שיש בו משמעות רוחנית של העברת חלק מכוחותיו לידי הצד שכנגד. בכל-זאת התגבר על עצמו - 'התקין עצמו' - ושלח את הדורון.
בעניין התפילה - יעקב חשש שמא חטא ואיבד את הבטחת ה' לסייעו. בכל-זאת התגבר על חששותיו והתפלל אל ה', בבקשו לקיים את ההבטחה "היטב איטיב" - בזכותך ובזכות אבותיך.
מעל הכול חשש יעקב מפני המלחמה, כפי שנאמר "וירא... ויצר לו" - הוא פחד פן יהרוג או ייהרג. בכל-זאת התגבר, 'התקין עצמו' למלחמה ובטח בה' ש"והיה המחנה הנשאר לפליטה".
לפחות במקרה זה, קודם ההכנות הפיזיות ואחרי זה באה התפילה.