אין השפעה גדולה לפרוטקציות וכו', אלא ללחץ פוליטי.

שזה כנראה מה שיש למשפחת יוסף.

וזה שונה מהוועדה המצומצמת לבחירת שופטים.

אם ראשות הממשלה תהיה תמיד בידי משפחה אחת, זה לא יהיה בעיה כל עוד הציבור בחר בו

80 מתוך 150 הם נציגי הרבנות ומערכת הדת,

דומה לאחוז המשפטנים בוועדה למינוי שופטים

כל אחד יכול להחליט עצמאית במי לבחור, לעומת הוועדה לבחירת שופטים שכידוע כל שופטי העליון מחליטים פה אחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מצטער על חוסר ההסכמה סביב מועמד אחד לרב הראשי האשכנזי אך מצהיר כי יקיים את הבטחתו להביא רב ציוני: "אדע לשבת עם השותפים שלי ולבדוק למי הסיכוי הטוב ביותר להיבחר. אביא אחרי 30 שנה רב ציוני דתי".

פירוש רש"י: מגזר שלא יודע להתלכד סביב מועמד מוסכם, שלא יעיז אפילו לחשוב להתקרב ללשכת הרבנים הראשיים.

ג'ובים ולא מקדם מטרה טובה לציבור.

מה הישגי הרבנות בעשור האחרון לדוגמא?

ברגע שאוטומטית זה הופך לויכוח מה מגזר הרב, כדאי לחשוב מה מטרת התפקיד ומה משיגים בכך?

אישית, ברגע שמינו רב שאיננו דיין לאב בית הדין זה קצת מראה על חוסר הבנה במהות התפקיד.

ואם רוצים להתעסק במינויים המוצעים במגזר:

קראתי את הכתבה בעבר של הרב מאיר כהנא מיד אחרי שנבחר כנציג הוועדה ולא הבנתי מה התועלת במינוי שלו.

ההתנהלות של סמוטריץ' כעת עם ה"הבטחה הליבתית" ביחס לרב ראשי שעשעה אותי.

האמירה שרב נבחר כי הוא הפר הבטחה צורמת לי מאוד.

הרב הראשי צריך להבחר מתוך חברי מועצת הרבנות הראשית, ומספיק רב אחד במקום שניים.

כך לעניות דעתי הקלושה.

אובססיה סביב לשון הרע ואמונה בקונספט ירידת הדורות בסופו של דבר יוצרות נפוטיזם וחסינות מפני ביקורת.

אבל חשוב להבין שהרבה פעמים קידום של קרובי משפחה (כמו גם קידום של בעלי קשרים אחרים) לא נובע ממקום שלילי, 

אלא כי באמת האנשים האלה זוכים ליותר אמון.

אז נכון שזה משהו שיש בו סיכון לבעיות, אבל אני יכול להבין מה גורם לאנשים ללכת בדרך הזו.

(קח למשל את הרב שמואל אליהו. ברור שחלק גדול מהאהבה שהוא זוכה לה מהציבור זה בזכות אביו...

וזה לא שאין קשר בין הדברים. באמת חלק מהותי מהתפיסה שלנו זה ש"שימוש תלמידי חכמים" הוא חלק בלתי נפרד מגדילה בתורה ובמידות טובות.

ובאופן טבעי זה גם עוזר לו להיכרות טובה יותר עם דמויות מפתח, וממילא יש לו יכולת מסוימת להשפיע השפעה ציבורית יותר מרבנים אחרים.)

אז אני לא אומר שאין מה להיזהר עם זה, אבל אני חושב שהנטיה להעדפה הזו יש בה גם הרבה צדק, אלא שגישה מעשית כזו היא אכן בעייתית מאד. 

ומצד שני אתה צודק.

הפרוטקציה גרועה משוחד.

נקווה לביאת משיח שיוכל להגיד לנו את רצון ה' האמיתי

ויחד עם זאת.

יש בעיה כיום לדעת את רצון ה' באמת.

הרי לרבנים אנחנו מקשיבים כדי שיפסקו הלכות. משמע אנחנו מאמינים שזה רצון ה'

הלכה לא נפסקה לפי אני אליעזר, למרות שבת הקול הייתה איתו.

במיוחד ובפרט בנושאים הלכתיים הנוגעים לשילוב של ההלכה והמדינה.  

כאן זה מתחבר להרבה מעבר למשרה תורנית בכירה

אלא גם להשלכות של ג׳ובים, מערך הכשרות, מועצות דתיות…

ולמה?

דוקא הוא הפסיד כבר פעמיים. ובלי אף אחד שקשור אליו (מה שידוע לי), חוץ מאביו שהוא זצ"ל.

אז מה פסול?

אתה מעדיף לחוקק שלא יוכל לכהן ברבנות מישהו בקרבת דרגה ראשונה לאחד הרבנים הראשיים (השליט"א והזצ"ל)? למה לנו?

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!