קרה לי גם שקשרתי חצי כיסוי לבית ויצאתי ככה בטעות מהבית.

לגבי הבעל מקצוע, לא נראה לי שהוא יזכור איך היית..  

פאדיחה, אבל עוברים הלאה.

קיבלתי על עצמי לא להיות רק עם בובו גם בבית.

גם אם הוא ישים לב זה חסר משמעות..

לא נעים, אבל ממש לא מעניין מה הוא חושב על זה.

אשתו של הרב ליכטנשטיין הייתה מסתובבת בביתה ללא כיסוי ראש גם כאשר הגיעו אורחים. ובעיקרון ממה שמכירה בגמרא כתוב שבביתה ובחצר ביתה לא צריכה כיסוי ראש, כך שיש על מה לסמוך בדיעבד. (לצד השני - יש שמקפידות מאוד להסתובב עם כיסוי ראש גם בתוך הבית)

אבל מבינה ממש את הפדיחה, את רגילה ככ למשהו ופתאום לא שמת לב… לדעתי לבעל מקצוע ממש לא אכפת אז זה שלך מול עצמך… באסה לי בשבילך על עוגמת הנפש

אני כל-כך אוכלת את עצמי שהבן שנתיים רואה אותי בלי מטפחת ולצערי בלבוש נורא חלקי לפעמים

אחרי לידה הנקה שינה וכו'

אני מסתובבת מלאת מצפון

ממש ממש מעניין לקרוא את זה

מעניין איפה יכולה למצוא מקורות אמינים לזה

ולהפנות אותך.

לגבי אשת הרב ליכטנשטיין - שמעתי זאת מתלמיד לשעבר בהר עציון (כלומר למד שם לפני 30 שנה בערך). כמובן לא מתחייבת על הדיוק ויכול להיות שמתבלבלת אבל כך שמעתי. 

היתה בבית בלי כיסוי רש גם כשגברים זרים הגיעו.

זה כמובן ענין של פרשנות הלכתית ופסיקה, אבל בהחלט יש לזה בסיס. 

ומעיקר הדין גם במרפסת/חצר גם אם יכולים לראות אותך.

על ילד בן שנתיים בכלל לא הייתי לוקחת יסורי מצפון, לא רואה בזה בעיה בכלל.. גם בילד מעל בר-מצוה האמת אני אישית לא רואה בעיה.. לבוש אחר קצת שונה בשבילי אבל גם תלוי מה ואיך

עד כמה לבוש חלקי? זה עניין בעיקר חינוכי ופחות הלכתי.

מלבד כמובן הלבוש הבסיסי ביותר שיש גם עניין הלכתי מגיל מסוים אסור לראות את ערוות ההורים

גם מול ילדים גדולים לא צריך כיסוי ראש, יש שנוהגים מגיל מסוים להקפיד מול ילדים בנים לפחות אבל זה לא הלכה

העניין הוא שיש דעות שבבית פטורה מכיסוי ראש גם מול אנשים זרים (בוודאי מעיקר הדין במקור) ומכירה גם כאלו שנוהגות ככה גם בפועל

הבן יכול לראות אותי רק בלבוש צנוע

אני חושבת בגלל העניין הזה שאסור לקיים יחסים מולו

אולי אני סתם מערבבתת בין כמה דברים

בעלי כבר מזמן ישן,

נדבר על זה מחר

לשאלה של גיל חינוך, מתי הוא מתחיל.

ובתחומים שונים הגיוני שיהיו גילים שונים - מה שהילד מתרגל לראות זה שונה מדברים שהוא מקיים בעצמו.

אנחנו החלטנו שכל עוד התינוק/הילד יונק בלילה - הוא יכול לראות אותי בלי כיסוי ראש (וכמובן לראות את מקום ההנקה).

אחר כך אני משתדלת שהם יראו אותי בצניעות (שזה אומר כיסוי ראש - לא נורא אם קצת מחליק, חצאית ושרוולים ארוכים - לא נורא אם קצת מתרומם או קצת צמוד).

אני בלי כיסוי ראש בכלל ליד הילדים, וגם כשאנחנו אסורים

וגם אין לי בעיה עם פיג'מה נורמלית לידם (מכנס מתחת לברך ושרוול קצר)

אבל הילדים שלי עוד לא כאלה גדולים (תחילת יסודי) אולי מתישהו אחליט אחרת

אמא שלי תמיד כן הלכה בחלוק וכיסוי גם בלילה אבל לי זה קשה

זה עניין של חינוך. אני מעדיפה קצת "לסבול" כדי שהילדים שלי ילמדו את ערכה של הצניעות.

לגבי אנשים זרים שמגיעים לבית - אני כן יודעת שלפחות לפי חלק/רוב הפוסקים צריך להיות לבושה בצניעות ובכיסוי ראש.

ומגדירה את עצמי דוסית אש😅

לפי הפסיקה שלנו זה מותר.

ברמת הרעיון הייתי שמחה להיות ליד הילדים עם מטפחת. אבל זה כלכך מציק ומטריד אותי שהרבה פעמים אני מעיפה אותה 

היא עדיין מסתובבת בביתה בלי כיסוי ראש וגם פתחה לנו את הדלת פעם ככה.

וגם הולכת ברחוב עם כיסוי ראש חלקי.

אז... נקסט... שכח בטוח... זה לא מעניין... הכל טוב.

אם מכירים אז באמת פאדיחה.

יש את הסיפור על קמחית

שזכתה ש7 בנים שלה יהיו כהנים גדולים

וכששאלו אותה כיצד?

היא ענתה שקירות ביתה לא ראו את שערה

נשאלת השאלה- למה זה מיוחד אם כך צריך?

והתשובה היא שזה מידת חסידות

ההסבר הוא שכאישה נמצאת בבית בעלה (היינו הבית שלה...) - ברור לכולם שהיא אשת איש ולכן מעיקר הדין אין צורך בכיסוי ראש

באופן אישי

גם אמא שלי וגם חמותי הולכות בהית ללא כיסוי ראש - גם מול החתנים

חמותי היא רשת רב (לחמי הסמכה כזו)

ואם תראי את ההורים שלי בשבת תראי זוג עם מגבעת וחליפה+ פאה

וגם אני אימצתי את מנהג אימוהותי (יש בכלל מילה כזו אימהותיי?)

הגמרא אומרת שזה לא משהו מיוחד שהיא עשתה וזה כנראה לא הסיבה כי "הרבה עשו כך ולא עלתה בידן" הזכות שבניהן יהיו כהנים גדולים,

ובאותה נשימה דנים בגמרא אם בכלל זה נחשב זכות ש7 אחים הם כהנים גדולים.

כהן גדול עובר מתפקידו אם הוא נטמא (וככה באמת היו הבנים שלה, הם נטמאו וזה כל פעם עבר לאח אחר), ויש ציפיה מכה"ג שיקפיד לא להיטמא בטעות, אבל מסתבר שלמרות שהם היו צדיקים מספיק להתמנות לא היה להם את כובד הראש הנדרש והאחריות כדי להיזהר מלהיטמא..  

מעניין הכיוון הזה

והיא נפלאה! רק כשמגיעים אליהם גברים זרים הם פשוט נבוכים ככ. ממש משפילים מבט ולא מבינים מה נסגר איתה שהיא מסתובבת עם קוקו מולם

יש בזה משהו לא צנוע בעיני אפילו עוד יותר מאישה שלא מכסה בכלל. כי פתאום האישה הצנועה בחוץ מפזרת את השיער שלה כשבאים אורחים הביתה וזה בולט פי כמה..

אז בחוץ בכללי הולכת עם בובו מטפחת קשירה גבוהה /בינונית ובאמת כשמגיעה הביתה יש חשק להעיף הכל בבת אחת לסלון.

מצאתי שנוח לי לשים מטפחת משולש דקה (כמו של חרדיות;) בבית

גם לברכות וכו'(ואני אוכלת הרבהה)

גם לחינוך של התינוקי אבל זה כבר פחות

גם אם תדפוק שכנה או אצטרך לצאת לרגע מהבית

וגם כי.. השיער שלי מתולתל ובשגרה אני לא מרגישה איתו ככ יפה אם לא משקיעה במראה.. אז לפעמים יותר נוח לי כשבעלי חוזר שאני עם מטפחת, באסה אבל מרגישה ככה יותר מסודרת.

לפעמים שמה את המטפחת בבית רק כדי להרגיש מסודרת

לאחרוה לא נוח לי כי מחליק כל פעם

אבל בכללי הכי מסודר

אז מה הרעיון של כיסוי ראש אם גם במרפסת ומול זרים אפשר להיות בלי?

אני יודעת שמכסים את השיער כי שיער של אישה נשואה הוא ערווה ואנשים זרים לא אמורים לראות אותו.

ולפותחת, מבינה אותך. גם אני הייתי מתפאדחת ממש אם זה היה קורה לי.

בעבר היו בונים בתים בצורה כזו:

יש חצר מרכזית ומסביבה בתים. אז חצר ביתה זה בעצם מקום משותף לה ולשכניה ושכנותיה. שגם הם בעצם יודעים שהיא נשואה, מכירים את המשפחה היטב וכו

יכולה להיות בלי כיסוי?

ובחצר ביתי רואים אותי גם אנשים שלא מכירים אותי, למה שם זה בסדר?

אם הכיסוי נועד לצניעות או להכירות שהיא נשואה.

אין פסיקה אחת שהוחלטה, ובהתאם למה שכל פוסק חושב אז הוא פוסק בכל מיני סיטואציות (נגיד מי שפוסק שלצניעות אז כלה אחרי חדר ייחוד חייבת כיסוי, מי שפוסק שסימן היכר כלה אחרי חדר ייחוד לא חייבת כי אף אחד לא מתבלבל) 

אבל בהחלט כן יש פסקים שמתירים לגלות עד כמות מסוימת של שיער בכל מקרה

ומה שאנחנו נוהגות היום זה על פי הזוהר כי יש בזה עוד ענייניםמוגעות.

ובסופו של דבר להלכה בעיקר בגלל המנהג שהתפשט הרב לא פוסקים ככה להלכה.

והפער המרכזי באמת נובע מהשאלה מה העניין בכיסוי ראש לאישה נשואה.

מזה גם נובע ההבדלים בפסיקות אם הכיסוי צריך לכסות כל שערה או 3 אצבעות או שמספיק סרט (היכר)

(כותבת על עצמי, לא עלייך, כן? ) 

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...