אבל אולי כשיושבים איתו לעצור אחרי 5 דקות, כשעוד יש לו חוויית הצלחה. לפני שמגיע השלב שזה יותר מדי והוא מתחיל לגמגם.

לתת לו במהלך היום דברים קטנים לקרוא (למשל באיזו אות מתחיל השלט בדרך לבית הספר). בתור התחלה דברים שקלים לו ולאט לאט לעלות רמה.

התייעצתם עם המורה?

היתי בודקת גם ראיה

מנסה במשך היום לעבוד בעל פה, למשל אומרת לו מילה ושואלת איזה אות פותחת וסוגרת. יודע לענות ברוך השם

דיברנו עם המורה, אמר שישים לב וטוב שדיברנו איתו

מה זה בעצם? אני צריכה הפניה לזה? זה דרך הקופה?

סליחה על השאלות אני באמת רוצה לקבוע לו

צריך ללכת קודם לרופא עיניים רגיל ולבקש ממנו הפניה למומחה של מיקוד ראיה (אורתופיסט או רופא עיניים מומחה לתחום).

(לי התיאור שלך נשמע תואם לתחילת כיתה א ולא בעייתי, אבל לא יזיק לבדוק מיקוד ראיה ומומלץ בכללי לקראת כיתה א לבדוק ראיה)

ואם יש מורה מתקנת בבית הספר - שגם היא תבדוק אותו.

אבל אנחנו רק בתחילת השנה... הילדים אמורים היו להגיע לכיתה א' כשהם קוראים?

בכל אופן, אם גם הוראה מתקנת לא תעזור (אבל צריך לתת לזה זמן), כדאי לבדוק עניין של קושי במיקוד ראייה.

והעיקר - לא להילחץ ולא להלחיץ. גם אם לאחיות שלו הלך חלק, זה לא אומר שהוא כמותן. וזה לא אומר שהוא לא ידע לקרוא - פשוט ייקח לו יותר זמן.

בהצלחה!

הכי חשוב בלי לחץ (קל להגיד קשה לבצע, אני יודעת).

אצלנו לא מצופה לדעת לקרוא לפני א, מתחילים ממש ממש לאט ורגוע.

אני חושבת ש10 דקות קריאה לילד שרק התחיל ללמוד זה הרבה, בטח אם זה קשה לו.

הייתי מנסה להקליל, לצמצם את התסכול, לנסות להפוך את זה לחוויה ומשחק

הייתי מתחילה עם בדיקה מול המורה שאין כאן קושי חריג. בהנחה שאין בעיית ראיה או משהו חריג אחר, הייתי ממשיכה עם חזרה יומיומית ונותנת לזמן לעשות את שלו.

הייתה לי בת עם קושי בשליפה שהביא לקושי בקליטת האותיות והקריאה. מניסיוני, להמשיך לעבוד יום יום (זה ממש "אם תעזבני יום ימיים אעזבך", אסור להעביר יום בלי חזרה). ומצד שני בלי לחץ ואוירה בוחנת.

מוסיפה משהו שאמר לי הרב של בן אחר שלי, כשאמרתי לו שמתבלבל בין כ' וב' ופ' ושאלתי אם לשבת ממוקד על האותיות האלה הוא אמר לי בפשטות: אם הוא מתבלבל תתקני אותו ותמשיכי הלאה. בשלב מסוים זה ייקלט לו ויפסיק להתבלבל.

ממש שינה לי את הגישה, שהייתה יותר סוג של בחינה כזאת, וכל שגיאה שלו הרגישה לי כישלון. פתאום זה נהיה קליל, הוא לא במבחן. אם טעה אני מגלה לו וממשיכים.

בעיני, הגישה הקלילה  והחזרה העקבית יביאו לתוצאות טובות. שוב, בהנחה שאת והמורה לא חושבים שיש כאן בעיה חריגה שדורשת טיפול. 

כ ב פ .. אקח לתשומת ליבי מה שכתבת, לתקן ולעבור הלאה

@יעל מהדרום אני לא יודעת איך הם הגיעו לזה, ולמה בת"ת שלו מערבבים ולומדים בו זמנית קמץ וחיריק.  אצל הבנות שלי קודם סיימו כל הקמץ, עברו לכל החיריק, אחכ לכל צרה סגול... הכי נורמלי לדעתי! קלטו מצוין!!!!

@בארץ אהבתי נשמע ממש הבן שלי, מקווה שהוא יהפוך למצטיין!! בטוחה שהוא יכול

באמת נשמע מבלבל.

יש ספרים מסודרים שלומדים על פיהם?

אני לא מבינה בזה יותר מידי, ואולי אפשר לתת עוד זמן לראות אם הוא מסתדר, אבל יכול להיות שאפשר גם לשקול ללמד אותו בשיטה שונה מהת"ת (כמובן בתיאום מול המורה). אולי אפילו לקנות את החוברות לימוד קריאה של 'לקרוא בנועם' שלומדים בכל חוברת ניקוד אחד, וכל אות בנפרד, ורק בהדרגה מוסיפים, ואולי ככה יהיה לו קל יותר לקלוט?

אבל אני לא יודעת אם זו עצה טובה. לא כותבת מניסיון.

האמת שאם את סומכת על המורים שלו, אולי יש מקום להתייעץ איתם, לשאול מה הם חושבים, אם יש להם ניסיון עם ילדים שהיה להם קשה לקלוט הכל ככה ביחד ושלמדו בצורה יותר מדורגת.

בכל מקרה, ממש תזכרי ותחזקי את עצמך שזה באמת לא אומר עליו שום כלום. זה לא אומר שהוא ילד עם קשיים, ולא אומר שיהיו לו קשיים בהמשך, ולא שום דבר מזה (אולי יהיה לו איזה קושי בהמשך, אני לא יכולה לדעת, אבל עצם זה שקשה לו עכשיו באמת לא מעיד על שום דבר, זה לגמרי לגמרי בתוך הנורמה).

לק"י

והבת שלי עכשיו קוראת לאט מילים ומשפטים קצרים. בטח לא טקסטים בקריאה שוטפת.

רק התחילה השנה....

אם המורים שלו יודעים ללמד קריאה (במחילה מכבודם, אין לי מושג מי הם ומה הם. אולי הכי טוב להתייעץ איתם. הוא בטוח לא היחיד שמתקשה).

של לרוץ בקריאה עוד בגן. להגיע לכיתה א קוראים או כמעט קוראים בשליטה מלאה. ולא חובה. אצל הבת שלי כיתה א. נכנסה לכיתה א כשרק יודעת את האותיות. מזהה אותן. וכותבת את השם שלה. זהו. עכשיו עם הכיתה בקצב איטי לאט אבל בטוח לומדים את התנועות וכתיבה וכו'

אז יכוליות שיקח לו יותר זמן  אבל לא מחייב שיש בעיה.

מתחברת למה שכתבו פה שכדאי לקצר אולי את זמן הלימוד היומי ולהכניס תרגול בין לבין בתוך היומיום.

את נשמעת אמא משקיעה ממש והוא יקרא בעז"ה

שיהיה הרבה הצלחה 

אם הוא עוד לא למד לפני תחילת השנה לקרוא, אז זה סה"כ לא נשמע חריג במיוחד.

יש הרבה ילדים שלומדים לקרוא לפני כיתה א', ואז תחילת השנה רצה להם יותר. לכן באמת אין פה מקום להשוואה.

קראתי אותך ונזכרתי איך לפני הרבה שנים, בחוה"מ סוכות ישבתי עם אח שלי ותרגלתי איתו קריאה (של קמץ-פתח, עם סה"כ איזה 3-4 אותיות), והיה לו ממש קשה. כל אות שהוא קרא היתה במאמץ, ובאות הבאה הוא כבר שכח מה הוא קרא קודם.

ואני זוכרת שאז דאגתי לו, כי רוב הילדים במשפחה שלנו הגיעו כבר קוראים לכיתה א', אבל אמא שלי היתה רגועה ואמרה שזה לגמרי נורמלי, ואין שום מקום להשוואה לשאר הילדים במשפחה.

ואני יכולה לספר שאחרי שהוא קלט את הקריאה הוא קרא המון ובלי שום בעיה, והוא בחור חכם שלמד באוניברסיטה והיה שנתיים מצטיין דיקן.

בקיצור, לבדוק אם יש גורם לקושי זה אף פעם לא מיותר, אבל שזה לא יהיה בלחץ.

ואני מצטרפת למי שהצליחו לתרגל כמה דקות כל יום, ולהישאר בחוויית הצלחה.

בעז"ה הוא ילמד ויצליח...

הבת שלי כל יום או יומיים מתקדמת בעוד אות.

הכיתה שלו מקדימה, חיריק זה רק בסוף מחצית.

ובכלל תחילת שנה צריך לשים דגש על ההתאקלמות ולא הלמידה.

כלומר מה שהספיק ללמוד עד סוף החופש, מעולה.

ואז לקחת הפסקה עד אחרי החגים.

בזמן הזה בעיקר בעיקר לדאוג למצב החברתי, הנפשי,

הרגלי למידה (יש ילדים בשלב הסה בלחץ היסטרי מהצלצול)

אם את מרגישה שהוא בשל להתקדמות, אז אפשר בשבת לשחק משחק זיכרון או השלמות,

אפשר לעשות שלישיית התאמות,

שני חלקים מרכיבים מילה וחלק שלישי מרכיב תמונה.

חשוב לשמור על אווירה נעימה ולא לחוצה.

אם תרצי רעיונות למשחקים או אתרים להוציא מהם דפי עבודה נחמדים, תגידי לי..

אצל הבן שלי בכיתה א למדו עד עכשיו אותיות בודדות עם קמץ פתח

אנחנו בבית רצינו לקדם קריאה וישבנו איתו כבר מגן חובה המון המון ועדיין הוא לא שולט בקריאה .מרגיש לי לגמרי נורמלי העיקר שאת מרגישה שיש התקדמות גם אם זה איטי

אם הוא בכלל לא קולט אז כן שווה לבדוק אם יש איזה קושי יותר בסיסי שצריך לעבוד איתו 

@אמאשוני 

הַתְאָמַת מִלָּה לִתְמוּנָה

יש באתר הזה כמה משחקים, יכול להיות שיש אותיות שהוא עדיין לא למד אז כדאי לראות שהוא מסתדר.

יש אצל חגית פרנקל כמה משחקים,

חגית אמסטרדם פרנקל - קמץ פתח

יש לה גם משחקים אינטראקטיבים חמודים.

יש את אתר איזמרגד שאני מאוד אוהבת את דפי העבודה שם, אבל משום מה לא נפתח לי.

בגדול משחקים של מילה ותמונה אפשר לשחק בכמה דרכים:

משחק זיכרון, משחק לוטו מילים (שהתמונות בערימה)

משחק לוטו תמונות (שהמילים בערימה)

או חלק תמונות וחלק מילים.

משחק התאמות. (ערימה של מילים וערימה של תמונות שצריך לשדך בינהם)

כדאי להתחיל עם מעט מילים ולהגדיל את האוסף עם הזמן.

אפשר להכין בנוסף גם כרטיסים עם פעלים:

אמר

שאל

לקח

גדל

הלך

ישב

רצה

וגם בצורה של בנות:

אמרה

עשתה

רצתה

רצה

פתחה

ובנוסף קבוצה של מילים עם אנשים/ דמויות:

אבא

סבא

גמד

סבתא

אדם

אסף

דן

שי

שרה

תמר

ואז אפשר לעשות משחק של הרכבת משפטים והילד צריך לסמן איזה משפט הגיוני ואיזה לא.

למשל:

אסף סגר שער זה משפט הגיוני.

אסף אכל נעל זה משפט לא הגיוני.

ואז אפשר לשחק שיש מילה חסרה במשפט והוא צריך להשלים מתוך שתי אפשרויות:

סבא/ סבתא- אכל בננה

המילה הנכונה: סבא.

גמד פתח/ לקח שער- המילה הנכונה: פתח.

תמר אכלה מרק/מחק- המילה הנכונה: מרק.

אפשר ליצור משפטים מצחיקים, להעתיק אותם ולצייר:

תמר אכלה מחק- מציירים ילדה שאוכלת מחק.

אפשר לשחק משחק הכתרים בשאלות של כן ולא הוא צריך לדעת איזה מילה שמת לו בכתר.

אפשר לשחק "מי חסר בגננו הנחמד"

רק עם מילים. את מפזרת על השולחן 4 מילים, הילד עוצם עינים ואת מעלימה מילה אחת (עם ערבוב או לא, תלוי ברמת הקושי שמתאימה לו)  והוא צריך לומר איזו מילה חסרה.

ברגע שיש רשימה סגורה של מילים שמשחקים בהם במגוון וריאציות זה מעלה את הביטחון של הילד שהוא מכיר כבר את המילה, ונהנה מהמשחק עצמו, ואז לפי הביטחון שלו פשוט להוסיף עוד ועוד מילים. ומשבת לשבת לחזור על אותם הכרטיסים שוב.

במשחקים גם את קוראת וגם את מתמודדת בדיוק כמוהו, זה לא מטלה לקרוא, זה חלק מהמשחק.

אז כמו שבמשחק קוביות גם את זורקת,

ככה במשחק קריאה גם את קוראת.

ואם הוא קורא כי הוא זוכר מה את קראת, זה גם בסדר גמור, ככה נבנה הביטחון והאהבה בקריאה.

בנוסף, להתחבר מתוך עולם הילד.

להכין רשימה של מילים שהוא זיהה כמילים שמתאימות לקמץ פתח מתוך התבוננות בסביבה:

למשל-

חלב

ארגז

מתנה

במבה

נעל

גג

ואז כל צמד כזה להוסיף לאוסף הכרטיסים והוא יהיה גאה בעצמו ש"עלה" על צמד וזה יהיה "שלו" כשזה בא מהילד זה מדרבן אותו לקרוא שוב ושוב ולחוות הצלחה עם הקריאה.

לא הגיוני קמץ פתח וחיריק

כל שלושה ימים מינימום יומיים עוברים אות

עכשיו אמורים להיות אחרי 6 אותיות בערך

ואל תתרגלי איתו עשר דקות אלא פחות ככה ישאר לו חויה טובה 

עם ילדה בכיתה א', שממש נאבקת בשביל להצליח לקרוא כל אות. לוקח לה המון זמן לקרוא מעט מאוד צלילים.

יש ילדים שלוקח להם יותר זמן, צריך יותר לתמרץ ולתגמל אותם, כי זה באמת קשה להם.

וממני כאמא זה דורש הרבה יותר השקעה. דיברתי עם המחנכת שלה עוד לפני שהתחילה שנה, שתשים עין כי קשה לה יותר.

חוץ מזה היא מטופלת כבר מכמה כיוונים שונים, כי כבר לקראת סוף הגן ראיתי שיש לה קושי.

גם ראיה היא במעקבים ופרוצדורות כבר כמה שנים, עכשיו זכתה גם במשקפיים, בחוות דעת נוספת שלקחתי אותה.

במכבי באיזור המרכז לא מצאתי רופא עיניים לילדים שהרגשתי שאני יכולה להיות בטוחה בטיפול שלה, אז כבר שנה בערך היא מטופלת רק פרטי.

ממליצה מאוד על רפאלה סגל, מבחינתי מה שהיא אומרת אני מקבלת, אחריה אני לא הולכת לעוד חוות דעת

מקבלת בתל אביב ובקדומים.

בסוף כולם לומדים לקרוא..

שיטה מצויינת שעובדים איתה הרבה בגני שפה.

לכל אות יש ציור שמתחיל באות הזו, ולא רק באות אלא ממש בצליל שהאות מתחילה. למשל ב'- ברז (שניהם מתחילים בב' עם צירה/סגול)

ככה הילד נעזר בתומך שהוא גם חזותי (הציור בצורה של האות), וגם ברמז הפונולוגי (הצליל הזהה).

אני לא יודעת איך אפשר להשיג את זה בפרטי אבל תגגלי על זה ואולי תמצאי. יכולה לנסות לברר גם..

וטוב ששמתם לב ואתם על זה, אבל כמו שאמרו, הכי חשוב שהחוויה של הלמידה לא תהיה באווירה לחוצה אלא משחקית ונעימה.

יש גם משחקי אותיות למיניהם שאפשר למצוא בחנויות.

בהצלחה!!

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

מה לגבי ל את עם בעלך לתפילה והוא יקח את הילדים לגינה ואת תלכי לטבול ותחזרי זריז?

סקרנת עם הניסים.

בעלי אמור להתפלל יחד עם המארחים אז יהיה חשוד אם לא יבוא איתם לתפילה, הקטנה שלי תפטפט בלי הפסקה בביכ, אז לא שייך להכניס אותה.

מספיקים לחזור מהמקווה לפני שהתפילה מסתיימת? אם לא זה ממש פדיחה שאגרום לסעודה להתעכב

כנראה כתבתי מאנונימי

אצלי מה שהיה בסוף זה שסיפרתי לחברה שגרה שם באיזור והיתה באותה שבת על המקווה

קבעתי להפגש איתה כאילו סתם עם הילדים והכל

היא שמרה לי על הילדים בגינה קרובה ואני טבלתי..

בעקרון אם את מנוסה בטבילות ליל שבת את יודעת שזה די זריז ומוקדם.. אם תגיעי מספיק מוקדם ואם לא יהיה עומס חריג את אמורה לחזור בזמן

אגב אני טיפה התעכבתי כי היה עומס במקווה והוא גם היה ממש רחוק מהמארחים אבל זה התקבל טוב כי "היה ככ כיף עם החברה שלא שמנו לב לשעון..."

וניסים מעל הטבע..

כבר מאוחר אין חי כח לפרט אבל זה היה משהו לא נורמלי

אפילו בעלי לא האמין שדברים כאלה קורים

ואם נוסעים ויהי מה, אז לצאת כולם ביחד לתפילה עם הילדים, אחרי קבלת שבת (בחוהמ נראה לי מקוצרת) בעלך לוקח ממך את הילדים לטיול ואת הולכת למקווה. הוא משלים את התפילה בחדר ביחידות... 

לומר למארחת בשקט שחברה שלך ביקשה שתשמרי לה על הילדה לחצי שעה עכשיו...

שהיא תחשוב שהחברה צריכה ללכת למקווה ואת עוזרת לה

תלכי עם תבנית עוגה בתן0וך התבנית את יכולה לשים מגבת;)

להביא לחברה שלך ואת כמה דק חוזרת וזהו