יש דבר כזה להגיע לאפס עמלות?
בעיקרון עד עכשיו היינו בחשבון צעירים שהוא בלי עמלות, אבל זה נגמר עוד חודש.
ונשמח מאוד להמשיך להיות בלי עמלות
אנחנו בדיסקונט אם זה משנה.
מתייגת את המומחה נראה לי @פשוט אני..
יש דבר כזה להגיע לאפס עמלות?
בעיקרון עד עכשיו היינו בחשבון צעירים שהוא בלי עמלות, אבל זה נגמר עוד חודש.
ונשמח מאוד להמשיך להיות בלי עמלות
אנחנו בדיסקונט אם זה משנה.
מתייגת את המומחה נראה לי @פשוט אני..
1. אומרים לבנקאי: תוריד לנו את העמלות ל-0 עגול, או שנעבור בנק.
שלב 2: נהנים מחשבון עם 0 עמלות (או בבנק שלך אם שלב 1 הצליח, או בבנק אחר אם שלב 1 פחות הצליח).
מלבד חדשות על המלחמה כמובן.
ואני מניח שחדשות כלכליות את לא קראת כבר... 5 שנים?
זה בנק לכל דבר ועניין, אלא שאין לו סניפים. הכל מתנהל דרך האפליקציה. הייתי בעצמי לקוח שלהם במשך שנה ומשהו, עד שעזבתי אותם בגלל סיבה מסוימת שכנראה לא רלוונטית אלייך.
מי שהקים את הבנק הוא היזם אמנון שעשוע, שגם הקים את מובילאי ועוד כל מיני חברות.
רק אציין שלדעתי הבנק הזה יכול להתאים רק למי שהחשבון שלו פשוט:
נכנסת משכורת/קצבה, יוצא כסף בכרטיס אשראי/הוראות קבע.
אם את צריכה מהבנק שלך יותר מזה, אז לדעתי הם לא פתרון אופטימלי.
בסיסי ומורחב.
הבסיסי בחינם, המורחב עולה 60 ש''ח לחודש.
בבסיסי אין עמלות על פעולות סטנדרטיות, במורחב אין עמלות גם על רכישת מטח, קניית מניות וכו'.
לדעתי לרוב הציבור זה אומר חינם..
כי רוב האנשים לא עושים בחשבון פעולות מורכבות כמו קניית ניי''ע או מטח, הוצאת צ'ק בנקאי או כל מיני דברים מיוחדים.
אני לא מכיר לעומק.
לי אישית יש חשבון בפפר
חשבון משני. (חוץ מהחשבון הרגיל)
כבר כמה שנים
מעולם לא לקחו שום עמלה.
יש חברה כלשהי בארץ שאין עליה ביקורות לא טובות?
יש גוף שנותן שירות לציבור ואין עליו תלונות?
השאלה היא לא האם יש עליהם ביקורות לא טובות, אלא כמה ביקורות לא טובות יש עליהם ביחס למתחרים שלהם (תוך התאמה למספר הלקוחות שיש לכל בנק).
אני לא הסנגור שלהם ואני בעצמי עזבתי אותם כי כשהייתי צריך דברים מורכבים הם לא היו יכולים לסייע לי, אבל במשך שנה ומשהו הייתי לקוח שלהם והעסק דפק כמו שצריך.
כשסגרתי חשבון בבבנק כלשהו הם ניסו לשכנע אותי לא לסגור אלא להקפיא, ואמרו שאם אני ארצה לקחת משכנתא מהם זה טוב שיהיה לי שם וותק של כמה שנים, זה נכון? יש באמת משמעות לוותק בבנק ספציפי?
ממה שאני מכיר, המצב בדיוק הפוך... בנקים מוכנים לתת תנאים יותר במשכנתא דווקא אם זה יגרום לך להפוך להיות לקוח חדש שלהם.
שווה להם להוריד עוד אחוז מסוים מהריבית בשביל להרוויח לקוח טוב, ואם אתה כבר לקוח שלהם אז למה שיתאמצו?
כך למשל היה כשסגרתי משכנתא בבנק מזרחי לפני מספר שנים. לא הייתי לקוח שלהם, והם התחייבו להוריד לי את הריבית עוד יותר ממה שכבר הציעו לי (וכבר אז זו הייתה ההצעה הכי טובה מכל הבנקים) אם אהפוך להיות לקוח שלהם בבנקאות.
בכל אופן, אם כשהייתי סוגר חשבון היו אומרים לי דבר כזה כמו שאמרו לך, הייתי אומר שאני מסכים להשאיר את החשבון אם אקבל מהם התחייבות בכתב שהם ייתנו לי הטבה בריבית של כך וכך אחוזים ביחס להצעה הכי טובה שאקבל מבנקים אחרים, בתמורה לזה שאני אשאר לקוח שלהם. אם הם לא מוכנים להתחייב, אז גם אני לא מוכן.
כאמור למטה, העו"ש המרכזי שלי מתנהל בבנק דיסקונט.
וכאשר הייתי צריכה משכנתא, קיבלתי מהם קדימות בתור בטיפול בתיק שלי, מה שחסך לי המתנה של חודשים ואפשר לי לקחת מהם משכנתא בפועל (וההצעה שלהם היתה טובה משל בנקים אחרים בצורה משמעותית מאוד).
על פי יועץ המשכנתאות (התותח!) שלי- ככה עובדים בנק דיסקונט ופועלים, אבל לא בנקים אחרים.
האמת שדווקא בנק לאומי אמרו לי את זה
התנאי הוא משכורת מעל 5000
אנחנו עברנו אליו הוא אחלה...בבנק הקודם לא הצלחנו להוריד את העמלות (גם לנו נגמר הסטודנט) ולא הזיז להם כשאמרנו שלעזוב, אז לקחנו את הרגליים והלכנו ועד היום הם במשבר כלכלי בגגלינו 
לפעמים מוצאים דברים אחרים
כשלנו נגמר הסטודנט אמרנו להם שחא שווה לנו לשלם את העמלות שהם דורשים והם מצאו לנו דרך אחרת שבה נוכל לקבל פטור (הגדרה אחרת שענינו עליה)
אם הם לא היו מסכימים היינו מחפשים בנק אחר
ולא בטוח שיש לנו.
עובדת משרד החינוך ולכן מקבלת פטור.
ממה שזכור לי, כשתפחנו היה פטור מעמלות לכל עובד מדינה (כולל מורים, אחיות, שוטרים וכו'- אולי זה יעזור גם לכם?).
לי, לא יודעת.
אנחנו קיבלנו את ההטבה לפני למעלה מעשור, אז אני לא זוכרת.
בכל מקרה, שווה להתקשר לפקיד הספציפי שלכם, ולשכנע שיביאו לכם את ההטבה כבר עכשיו (תסבירי למשל שעוד מעט המשכורת תעלה, אבל אם הם לא יורידו את העמלות כבר עכשיו היא כבר תיכנס לבנק אחר...).
חלק מהמשכורת ויש לנו קצבת ילד נכה שמשלימה ליותר מ-5000
תודה לכולם!
נשואים כבר כמה שנים טובות
קשה לי מאוד
בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל
ולי פשוט נמאס
בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.
ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!
אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!
פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות
לא מצליחה לסמוך עליו
עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה
תופס הרבה מהדפוסים האלה לפני שאנחנו בכלל שמים לב.
אני אומרת את זה מחוויות של הזוגיות שלנו.
לפעמים הפחדים הכי גדולים שלנו
מתממשים בזוגיות ולא סתם.
המוח מזהה משהו מוכר - גם אם הוא המוכר הכי מפחיד בעולם, המוח ההישרדותי מעדיף את המוכר והידוע על פני חדש.
למשל אם את אדם אחראי מטבעך שלוקח אחריות מאוד יכול להיות שתת מודע שלך זיהה דפוסים מוכרים שם שאת צריכה לקחת אחריות, ואצלו להיפך הוא לא לוקח אחריות וזיהה דפוסים אצלך שכן לוקחים אחריות ולכן נמשכתם.
אפשר לראות את זה בבנות לאב מכה שבחרו בבעל מכה שוב למרות שלא זיהו את זה בדייטים.
המוח קלט דפוס מוכר והוא משחזר.
זה לא משנה הרבה את התוצאה.
אבל זה עוזר לי להבין שלא סתם.
לא סתם בחרת אותו והוא אותך.
לפעמים אלה דגלים אדומים שצריך לחתוך ואין עם מה לעבוד.
לפעמים זה התיקון שלנו, בן הזוג יושב על הנקודה הכי כואבת שלנו
וזה כואב רצח.
אולי עם בן זוג אחר לא היינו נפגשים בכאב הזה, אבל רק דרך המפגש איתו אפשר להתרפא באמת ולהשיל דפוסים שרכשת שלא טובים לך.
זוג צעיר שעד עכשיו היינו בדירה זמנית מרוהטת
ועכשיו עוברים לדירה לטווח ארוך
איך ואיפה קונים מוצרי חשמל וריהוט איכותיים בכמה שיותר זול?
אני יודע שיש מלא שיטות של כמה להשקיע במוצרים שקונים ושהם יחזיקו הרבה או לקנות דברים זולים בידיעה שהם יהרסו בהמשך וגם ככה אנחנו הולכים עוד לעבור דירות
אבל בכל מקרה אשמח לשמוע המלצות טיפים ועצות לכל כיוון
במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).
אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.
במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.
אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).
יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
מתחתנים עוד חודש בעז"ה
קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה
היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש
מה עושים?
אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף
ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה
אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים
ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים
אז אין מה לשמור.
אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.
דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.
זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.
ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.
אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.
ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים.
אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.
אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.
למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.
שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.
ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.
וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.
בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול
לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם
אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו
ויש דברים שהעברנו הלאה
"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"
או
"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"
אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,
אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.
אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,
אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות,
אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,
אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,
אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה
אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"
אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"
נעצור רגע.
ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -
אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?
ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?
וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה
ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.
רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?
מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?
כי כולנו אנושיים.
ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.
נצליח לראות את האנושיות שלו.
את האנושיות שלה.
כמוני.
גם אני בן אדם
גם היא
גם הוא.
אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ?
או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?
ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח?
או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?
ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?
ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?
אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו
ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק
אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?
הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.
וקודם כל בינינו לבין עצמינו
ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר
זה כבר משמעותי מאוד מאוד.
שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.
קרה לכם פעם?
מבקש את עזרת הרגישים.
מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.
תודה
זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?
או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)
וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?
וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.
הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.
כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:
"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?
"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?
אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?
נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.
וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש.
כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.
וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.
לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק
אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.
רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.
ב"הצלחה רבה
לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים
זה מאוד קשה.
אבל-
זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות
אבל בלי קהל.
הקהל מפריע מאוד לריכוז
אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.
יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת
אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.
(אחרי סשן שלא ממש פתר)