אם נלך על הדוגמאות שנתת-
עד כמה ומה אתם מוכנים לתת מבחינה כלכלית,
מה אתם מממנים,
ומה ילד שרוצה משהו-משלם מכסף שעבד עליו (בייביסיטר, עבודה בקיץ, לא חסר).
אגב, גם מה שהילד בוחר לממן- צריך לעבור אישור שלכם כהורים של הבית (נניח רוצה לקנות פלאפון בגיל שלא מקובל מבחינתכם).
אפשר גם שיהיו השלכות- אחרי הילדים יודעים מה הכללים של הבית (למשל כיבוי מכשירי חשמל כשלא נמצאים) אם ילד לא עומד בכלל הזה- תהיה לזה השלכה. (למשל לשלם את החשמל שבזבז).
גם גבולות בדיבור להורים - באיזה סגנון את מוכנה שידברו אליכם. איזה סגנון דיבור את חותכת ואומרת שככה לא מדברים אצלנו בבית. גם לשקף להם את צורת השיח.. לא טענות, כן בקשות. לא חוצפה כן שיתוף..
כתבת:
" בפועל אם אחריות רק עלי על הכל , זה לא עובד. וגם אם היה ילד אחד , לא היה עובד. היה אפילו יותר גרוע. כי במשפחה קטנה הורים כן יכולים טכנית לטפל בכל דבר בעצמם , לצ'פר על כל הזזת אצבע ולהיות על כל קושי"
זה ממש לא מה שאמרתי!
בכל מה שכתבתי בשרשור הזה לא באתי לטעון שילד צריך לחיות חיי חופש ושחרור וההורים עומדים עליו לשרתו.
חס ושלום.
ברור שילד צריך להיות שותף בבית
הבית גם שלו (והוא הגורם העיקרי המבלגן(;)
גם במשפחה קטנה אני חושבת שזה לא נכון שההורים יטפלו בהכל (לא חינוכי ומוציא לעולם ילד חלש ולא מתמודד)
גם לא צריך לצ'פר על כל הזזת אצבע אלא על השקעות מיוחדות או עזרות יוצאות דופן.
כן צריך להעריך מילולית ולומר מילים טובות.
(אני גם מצפה שיאמרו לי תודה על האוכל שהכנתי למרות שמצופה ממני להכין).
בעיני, האחריות של ההורים זה לנהל את זה-
תורנות, תפקידים, מינון נכון של עומס (זו בתקופת מבחנים אז זמנית מוריד ממנה מטלה, ההוא בתקופה של עודף אדרנלין אז ניתן לו תפקיד פיזי, אולי הילד הקטן כבר גדל ומסוגל למשהו שעדיין לא עשה?
יש משפחות שהתפקידים נודדים בין הילדים, שמאפשרים בחירה.. יש כל מיני דרכים לנהל ולמנן את זה נכון)
ולדרוש מהילדים! בודאי. לא להציע שיעזרו ולקוות שברוב טובם יסכימו
.
הגבולות זה לוודא שהילדים לוקחים חלק מתוך שותפות ומחוייבות ומבצעים את התפקידים שלהם.
אני המון משקפת לילדים שלי. המון.
יכולה למצוא את עצמי עונה לילד שמתבאס שאין לו כח לסדר את החדר שלו- שגם לי לא היה היום כח לבשל
ועדיין כדי שבית יתפקד-יש משימות שעושים כל יום שוב ושוב. כדי שהבית יתפקד וכדי שיהיה לנו נח ונעים להיות בו..
אני לא מצפה שהילדים מעצמם יראו שמבולגן ויציעו עזרה (למרות שזה גם קורה לפעמים)
אני *מנהלת* את זה
אבל לחלוטין הם גם שותפים במטלות
(כמובן מתוך שימת לב להתאמת המטלות ולא להעמסה לא מבוקרת).
בסוף כשהבית מסודר ונעים- גם להם כיף וטוב
כל אחד מה שטוב לגוף שלו...
יש יותר מדי פרטים ודברים שצריך לשים לב אליהם, שאין לי כוח…