שכדאי לקבוע זמן רגוע לדבר על זה כי אם מדברים על זה בחדר זה באמת מכבה ומרחיק ואז מפסידים הכל. ואם קובעים זמן את כן מתייחסת לרצון שלו, ומראה שאכפת לך ולא רק אומרת לא. וכשכן מדברים- לנסות להבין את השני ולראות איך אפשר לגוון או לבוא לקראתו בדברים אחרים, הכוונה להסביר- זה ספציפית אני לא רוצה, וחשוב לי שנהיה ביחד באמת עם כל הלב ובשמחה, לכן אני עומדת על הרצון שלי, וגם חשוב לי ששנינו נשמח בזה לכן שנחשוב ביחד מה כן אפשר

שאני הייתי מתבאסת עליו בחזרה

זה לא סבבה להעמיד אותך בסיטואציה כזו, בזמן של אינטימיות. זה זמן רגיש ולדעתי אם הוא יודע שאת לא מעונינת ודיברתם על זה - תגידי לו שאת מרגישה שהוא לא קשוב לך וזה פוגע בך.

לעשות משו שלא רוצים זה יותר פוגע מלא לעשות משהו שרוצים לדעתי. בטח באישות.

והלחץ שלו בטוח לא עושה לך עוד חשק

שהוא מבחינתו לא מתכוון לפגוע אבל איכשהו זה מרחיק אותי ואז כשאני אומרת זה מרחיק אותו וזה גלגל..

לפני תקופה לא ארוכה פתחתי איתו נושא רגיש ומרגישה שזה יושב על זה.. הוא דואג לי ומשתדל כל כך וכמה שהסברתי זה כאיחו לא עובר. מתפללת ל-ה שנצמח מזה ונעבור את התקופה המאתגרת הזו בקלות..

זה בסדר שיש פערים, זה לא חייב להרחיק, אפשר לרצות/ לא לרצות לנסות, אפשר להגיד ׳לא׳ בכל פעם שזה לא מתאים, גם אם זה תמיד.

זה יכול להיות סוג של שיח מקרב ולא מרחיק, סירוב לא חייב להיות משהו רע, גם בקשה חוזרת שלא נענת שוב ושוב יכולה להיות שיח תקין וחיובי, כל עוד הוא נעשה בנינוחות, בכבוד ובכנות.

בזמן שקט ורגוע, בלי קשר ליחסים (למשל בדייט בפארק...)

להסביר היטב כל אחד את הצד שלו.

הגיוני שלא תצאו עם הסכמות (בעיניי גם לא כדאי להגיע למן "הסכמות" ופשרות שרק ירחיקו, וכל אחד צריך להשאר נאמן לעצמו בתחום הזה)

אבל לפחות שזה יהיה על השולחן בפתיחות ובנעימות.

בנוסף להעלות את הנושא של מה זה גורם שמעלים את זה תו"כ אינטימיות.

כמה זה מרחיק, ויוצר תחושה של אנטי, וכמה שרוצים שהמיקוד יהיה על החיוב ולא על השלילה.

אני חושבת שההפרדה בין הדיבורים ה"תיאורטיים" לבין המעשים היא חשובה.

להשאיר את המרחב האינטימי נקי מ"דיבורים על" והלוואי ש" ולהנות מהרגע

אבל לא להזניח אלא לדבר בנפרד

של יחסים והרגשתי שמבין אותי אבל בסוף בשעה של תסכול כנראה כביכול השתמש בזה נגדי..

אמרתי לו משהו שרוצה שנצא לדייט ובתגובה הוא שאל אותי מה עוד אני רוצה לפתוח איתו.. ואז אחכ בזמן אינטימי אמרתי לו משהו שלא נעים לי שכל פעם מחדש אני צריכה להגיד לו על העניין המסויים ואני אשמח שזה לא יעלה בזמן שאנחנו יחד ואם הוא רוצה לדבר על זה אפשר בזמן אחר והוא נעלב ואני התרחקתי כתגובה למה שהעלה ואז זה בעצם מעיין גלגל. אחכ כן דיברנו והיתה שיחה בונה ואני גם מבינה ומקבל שגם לי יש כאן עבודה מול עצמי( לא לוותר על מה שחשוב לי אבל כן להשתפר בכל מיני דברים אחרים שלא אפרט כאן) אבל הלחץ כביכול שלו מקשה עלי וגם נניח אתמול כן רציתי לבוא לקראתו במשהו מסויים אבל הדיבור שלו לא אפשר לי. ואז הכל התחרבש.. אגב גם זה שהוא עם יותר חשק ממני לרוב ברור שמשפיע. בקיצור מאמינה שבשיח נכון יהיה טוב

קודם כל ברור שזה מכבה ופוגע וסוגר, להזכיר את זה בסיטואציות אינטימיות. זה לא חכם ולא יפה.

אבל אם לנסות רגע להסתכל על הצד שלו, זה נשמע כמו מישהו שבהחלט מנסה להבין אותך, ועדיין נשאר מתוסכל.

אם אני אנסה למצוא דימוי, זה כמו ילד שהיה אמור לטוס לחו"ל עם ההורים והטיסה התבטלה מאיזושהי סיבה. הילד מבין שככה זה ואין מה לעשות אבל עדיין צובט לו בלב והוא מידי פעם זורק הערות של: עכשיו היינו אמורים להיות פה ועכשיו יכולנו לבלות שם.. לא ממקום של להכאיב להורים אלא מתסכול ואכזבה שלו. ומותר לו, לא? גם אם הטיסה התבטלה מסיבה מוצדקת והוא מבין את זה עדיין מותר להתאכזב. אני במקום ההורים שלו לא הייתי גוערת בו כשמזכיר את העניין אלא מנסה למצוא סוג של פיצוי או משהו אחר שישמח.

באופן כללי במערכות יחסים (גם בין אחים או חברים) הרבה פעמים יש קונפליקט שאחד רוצה משהו והשני רוצה אחרת. אני אומרת לילדים שלי שחייבים למצוא פתרון ששני הצדדים מרוצים. זה שאחד קיבל כל מה שרצה והוא שמח והשני לא קיבל כלום והוא עצוב  זה לא פתרון טוב בעיני, גם אם המריבה הסתיימה.

אני לא יודעת מה בדיוק הסיטואציה אצלכם, זה נשמע כמו משהו רגיש ואולי קשה למצוא פתרון ביניים אבל גם הפתרון הנוכחי בו הוא נשאר מתוסכל לא נשמע תקין, ועובדה שהנושא לא נעלם. מבחינתך אמרת לא והעניין נגמר אבל מבחינתו לא, הוא נשאר מתוסכל וקשה לו להשלים עם זה. אני חושבת שאת צריכה להבין שבסיטואציה הנוכחית להסביר את עצמך שוב ושוב לא באמת מרגיע או פותר את העניין מבחינתו. הוא רוצה להבין אותך אבל לא באמת מרוצה מהפתרון. בעיני, תצטרכו להמשיך ללבן את זה ולא רק שהוא יבין אותך, גם שאת תביני אותו ובסופו של דבר תמצאו יחד פתרון ביניים יצירתי שיהיה מקובל על שניכם וישאיר את העניין מאחוריכם. 

ובשמחתם"

אני לא מסכימה עם הדוגמה שהבאת, אני רואה את המקרה שבו אף אחד לא הבטיח טיסה לילד והוא בוכה שלא לוקחים אותו- יותר מתאים להיות מָשָל למה שהפותחת מתארת. זה יפה שיש לאיש פנטזיות, זה בסדר גמור שהוא משתף את האשה שלו שהן קיימות והוא ישמח שיתמלאו אי פעם, וזהו. עכשיו זה תהליך שלה עם עצמה להבשיל עם זה ולהציע את זה או להפתיע עם זה כשמתאים לה, או להבין שזה לא משהו שהיא מסוגלת לראות את עצמה נוהגת ככה בשנים הקרובות והוא יצטרך לקבל את זה. אני אגב מאמינה שככל שהוא יניח לזה ולא יזכיר מידי פעם ככה הסיכוי עולה שהיא תרצה מתישהו להיענות. ואם לא אז לא.

כמובן, וזה יותר לפותחת @אני זה א אני מסכימה שחשוב למצוא זמנים נייטרלים במסגרת של יציאה או דייט בבית או סתם שיחה נינוחה בלי הגדרה מסוימת, שבהם אפשר לפתוח את הנושא, להסביר את עצמך ואם צריך אז שוב ושוב, לפרט מה *גורם לך להרגיש* כשהוא עושה x או אומר x ומתי *ואיך כן* היית רוצה שהוא ישתף אותך בכזה סוג של שיתוף. וגם למצוא מקומות של הזדהות איתו, כלומר תחשבי לעצמך על משהו שמאוד מעורר אותך ומקרב בזמן האינטימי שהוא יגיד עליו 'לא מתאים לי'- מה היית מרגישה. אז בעיני זו לא השוואה באמת מקבילה, אבל את בודאי יכולה ככה להזדהות עם ההרגשה ולהבין אותה. בנוסף, לבטא את ההזדהות הזו מולו מן הסתם יתן לו הרגשה יותר חזקה שאת רואה אותו בעניין הזה, ואף על פי כן קשה לך, ואולי יהיה לו יותר קל ככה לקבל שכרגע לא מתאים ודי.

ועוד משהו, לא סתם יש בספרי ההלכה עניין של דיבור בשעת תשמיש, ואם זה מעורר פעם אחר פעם ריחוק, אז אולי יש מקום בינכם להמעיט בזה.

אגב, אני בעצמי גם הייתי נמנעת מדברים שלא התאימו לי בזמן אינטימי (וכנראה עדיין בכל מיני סיטואציות), וזה בהחלט תחום דינמי ומתפתח ולפעמים כשרוצים חידוש יש הרגשה שזה דוקא מתאים ומוסיף לנסות משהו חדש ואפילו שהיה עד עכשיו באופן ידוע מחוץ לתמונה, אז יש סיכוי שזה ישתנה יום אחד. ועדיין אני ממש איתך בעניין שאם זה לא מתאים לך אז לא.

לא חושבת חלילה שהפותחת צריכה לעשות דברים שהיא לא מרגישה בנוח איתם רק כדי לרצות. אחרת זה שוב מביא למקום של קונפליקט שפתרנו לכאורה עם אחד שמרוצה ואחת שמרגישה רע.

רק רציתי להדגיש את זה שהיא חושבת שהיא אמרה לא והעניין נפתר, אבל מבחינתו זה לא נפתר ולכן צריך להמשיך לנסות למצוא פתרון. מה הפתרון? אני לא יודעת לענות, זה ביניהם וצריך יצירתיות אבל איך שזה נשמע, זה לא שחור ולבן, או שהיא מסכימה או שהיא לא, כי בשני המקרים הפתרון לא מקובל על שני הצדדים.

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.

אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.

אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.

הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

של העובר אפשר לזהות את המין...