רבי אליהו לופיאן בספרו "לב אליהו" כותב השבוע האחרון של השנה מסוגל לתקן את כל ימי השנה. כיוון שביום חמישי הבא, א' בתשרי, (3.10.2024) תיכנס שנת תשפ"ה, החל ממחר, יום חמישי כ"ג באלול (26.10.2024) מתחיל השבוע האחרון של שנת תשפ"ד.

יום חמישי - מסוגל לתקן את ימי חמישי של כל השנה.

יום שישי - מסוגל לתקן את ימי שישי של כל השנה.

שבת - מסוגלת לתקן את השבתות של כל השנה.

יום ראשון בשבוע הבא - מסוגל לתקן את כל ימי ראשון של שנת תשפ"ד.

יום שני שלמחרתו - מסוגל לתקן את כל ימי שני של שנת תשפ"ד.

יום שלישי הבא - מסוגל לתקן את כל ימי שלישי של שנת תשפ"ד.

יום רביעי הבא, היום האחרון של השנה, מסוגל מסוגל לתקן את השנה כולה.

מדובר בהזדמנות נדירה: השקעה של שבוע אחד מכפרת על מאות ימי השנה האחרונה.

מקורות רבים (משנה ברורה סימן תרג סק"ב בשם היערות דבש. וכן הביא בחזון עובדיה על ימים נוראים עמוד רט מהמהרח"ו בשער הכוונות בשם האר"י ז"ל), מציינים ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, הם כנגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום יעשה תשובה על אותו יום. ובכח תשובה זו יכול לתקן את כל אשר פגם באותו יום במשך כל השנה. בעניין זה נוסיף כי בספר "יערות דבש" מובא כי עשרת ימי תשובה מסוגלים לתקן את כל ימות חייו.

יש לדעת כי הקדוש ברוך הוא שש על כל מצווה קלה שיהודי עושה. "אפילו מצוה קלה מאיש פשוט בתכלית הפשיטות רק מחשבה טובה באמת נתקבל לפני הקדוש ברוך הוא ברחמים וברצון, וכל מלאכי רחמים מעטרין אותה בכמה עיטורין... מזה יוכל כל איש לחזק את עצמו אם יזכה לעשות אפילו מצווה אחת ומחשבה טובה אחת כל ימי חייו - דיו".

בימות חודש אלול מתעורר בליבות בני ישראל התעוררות לשוב מחדש להתקרב אל אבינו שבשמים. לפעמים יעלו במוחו של אדם מחשבות ייאוש – מדוע אתחיל לעבוד ולהתקרב, הרי ממילא לא אגיע אל רום המדרגה. התשובה למחשבה מוטעית זו היא: כי כל פעולה קטנה שתעשה למען כבוד שמו – לפי מדרגתך, נחשבת בשמים כמעשה רב וגדול.

מסקנה מעשית מכך, אומרים רבותינו גדולי המוסר, כי על האדם לקבל על עצמך קבלות טובות ואפילו קטנות, אבל לעמוד עליהם כצור החלמיש.

רמז לכך ניתן למצוא בתקיעת "מאה קולות" בראש השנה. תקיעת מאה קולות מקבילות ליבבותיה של אימו של סיסרא. לכאורה, צריך ביאור, וכי לא מצאנו מהיכן ללמוד כמה קולות יש לתקוע, אלא רק מגויה זקנה?! אלא, חכמינו גילו לנו שלא יחשוב יהודי "מי אני ומה אני, ומה הערך של עוד מצווה קטנה שאני עושה". לא ולא, כי אם דמעותיה של ערביה זקנה לא הלכו לאיבוד, וכל דמעה מתוך דמעותיה 'ספרו' עד שבאו לחשבון 'מאה קולות' קל וחומר לכל דמעה ולכל פעולה קטנה של כל יהודי.

רבי ברוך בער סיפר על מעשה שהיה עימו בהיותו בקמניץ: אביו חלה והוא טיפל בו. למרות מאמציו נפטר האב הזקן, ורבי ברוך בער האשים את עצמו שלא טיפל באביו כראוי. כך הלך וגבר צערו של הגאון עד שנחלש. באחד הימים נזדמן רבי ברוך בער לאסיפה עם ה'חפץ חיים'. הסתגר ה'חפץ חיים' עם רבי ברוך בער באחד החדרים הצדדיים, ופתח בשיחה על נושא התשובה כשידו אוחזת בידיו של רבי ברוך בער, וחזר עימו פעמים רבות, שבכוח התשובה – לא די שהעוון נמחק כליל, אלא כל מהותו של האדם נהפך לאיש אחר. רבי ברוך בער החל לומר מרוב שמחה 'ברוך בער חדש', 'ברוך בער חדש', וכל ימיו הכיר רבי ברוך בער טובה לחפץ חיים, באמרו כי החפץ חיים ממש החיה אותו.

ייחודיותו של השבוע הנוכחי, השבוע האחרון של השנה: מכפר על השנה כולה

ואז בשחרית היו יותר אנשים מהרגיל… 

אם כבר מתעוררים מוקדם.. אז באים לתפילה במניין…

ורשתות תקשורת.

עם היקף מידע עצום האגור בה.

אי אפשר להתקין אינטרנט בתוך טלפון.  

ואי אפשר למחוק את האינטרנט.  

אפשר לכל היותר להתקין (או להסיר) בטלפון חיבור של תקשורת לאינטרנט  

מישהו יהיה נחמד ויתייג בשבילי?

להישאר פה חצי דקה לתייג?

@תמימלה..?

@קפיץ

@אנימה

@פ.א.

@מבולבלת מאדדדד

@די שרוט

אני כבר לא זוכר את מי מתייגים

אולי גם @צמר-ארד

ישר כח

או שלישי אם @פ.א. מעדיף

נראה שלא תיגמל מתסביכי אלוקים לעולם

גם איוב וירמיהו לא

כשאתה מציג את זה ככה

לקרוא?

אה......

חורף זה בדיוק הזמן להתעורר ולגלות את העולם שמחוץ למזגן🐌

התגעגעתי אלייך

למה?

כי התשובה היחידה ששמעתי עד עכשיו היא "לחסוך מראש" ל3-4 שנים בלי עבודה, וזה לא נשמע לי ריאלי, או שזה מה שכולם עושים.

אבל אני לא מבינה מה כן

https://www.milgapo.co.il/scholarships/groups/without-volunteering

"מלגת lenovo" (מלגה פרטית שאין לי מושג מה הקריטריונים שלה כי הם לא טורחים לפרסם)

"מלגת תושבי פריפריה"

"מלגת לימודים בפריפריה"

"מלגת משרד החינוך" (שיש לה הטיה מאוד חזקה לפי מיקום מגורים)

"מלגת יוצאי אתיופיה"

"מלגת חיילים משוחררים - בתנאי שהם מהפריפריה או יוצאי אתיופיה" (אני כבר לא חיילים משוחררים, אבל קודם)

כל מלגה שם זה או משהו חיצוני שאפשר להגיש בלעדיהם, או מלגות חסרות פרטים וקריטריונים שקיומם מוטל בספק ואין סיכוי שמקבלים אותם יותר מסטודנטים ספורים.

המיקום במלגה של משרד החינוך הוא לפי מדד כלשהו של אשכולות. תבדקי מה הדירוג של איפה שאת גרה כי זה יכול להפתיע אותך.

מלגות עם התנדבות...

הדירוג של איפה שאני גרה הוא 10. את חושבת שלא בדקתי? זה בדיוק למה זה עד כדי כך מעצבן

ומלגות עם התנדבות - ברוב המוחלט של המקרים כבר עדיף למלצר או משהו דומה.

וחזרנו לשאלת - איך את עושה את זה, כשיש לך את הלימודים עצמם + 20-30 שעות בשבוע על תרגילים (תרגיל של 8-10 שעות זה לא נדיר בשום צורה)

אם את מסכימה שמי שאין לו פריבילגיות מסוימות לא אמור ללמוד, למה את מופתעת מהטענה שלי?

חלק מהפריבילגיות יכולות להיות "המדינה הולכת לשלם לך על 90% מהתואר" , זאת עדיין פריבילגיה ענקית שלא לכולם יש

(אני לא טוענת שאין לי פריבילגיות אחרות, רק שרמת הפריבילגיות הנדרשת כדי ללמוד, בטוח בשביל לסיים בציונים טובים ולא כאלו שמגרדים את ה-60 מלמטה, די מטורפת)

לסטודנטים אשכנזים מהמרכז יש יותר תמיכה כלכלית מההורים, באופן סטטיסטי כמובן.

אני לא מופתעת מהטענה שלך, באמת אין שום "צדק" במערכת הזאת של המלגות. לכאורה זה לא נוצר כדי להיטיב עם אף פרט, אלא עם חברה מסויימת לפי הרצון של מי שנותן את המלגה.

אני מסכימה איתך שלשלם על לימודים ודברים נוספים במקביל ללימודים עצמם זה ממש קשה, ובתחומים כמו שלך זה נראה לי בלתי אפשרי להצליח בלימודים. אני מתפלאת בדיוק כמוך איך אנשים עושים את זה.

אין לי איך לעודד אותך, זה בחירות שאנחנו עושים בחיים ואנחנו אלה שצריכים לשלם עליהם

מה שאת אומרת מסתכם בסוף ל"(כמעט) כולם תלויים לגמרי בהורים שלהם עד גיל 25 לפחות"

זה גם נשמע לי מופרך ולא הגיוני

אני בטוח לא מבינה כאן משהו.

אם הנחת המוצא, כהתנהלות, היא שהורים מחזיקים את הילדים עד גיל 25, הרבה מאוד דברים צריכים לעבוד אחרת לגמרי

ההוצאות העיקריות זה לא שכ"ל אלא שכירות ומחיה.

או שעובדים קשה, ואז זה בא על חשבון הציונים בדרך כלל.

(ברוב המסלולים באקדמיה יותר קל לעבוד תוך כדי לימודים, תואר ריאלי באוניברסיטה זה לא הרוב.)

חוץ מזה, יכול להיות שיש כאן משהו שגם אני לא מבינה🤷‍♀️

בשביל מה אני מנסה לעשות את זה, במקום לקחת מההורים שלי כל שקל שיש להם?

אם זה מה שכולם עושים, ובסוף אני אצטרך לעשות את זה עם הילדים שלי

(וגם הדור של סבא וסבתא שלכם קיבלו עזרה מההורים, זה לא התחיל אתמול, זה פשוט איך שהעולם עובד.

וזה ממש לא שהדור שלנו יותר מפונקים או עצלנים. זה אחד הדברים הכי פחות נכונים שיש)

אז באמת, בשביל מה ההצגה, ולמה אני לא סוחטת מהם כל דבר שיש להם? סתם כי אני פראיירית מטומטמת?

מה שאת מקבלת ונותנת להורים שלך זה לא הצגה מול אף אחד אלא מציאות.

לילדים שלך את תוכלי לעזור לקחת את ההחלטות האלה בצורה שקולה ומותאמת לחיים בעולם המודרני וליכולת הכלכלית.

יש בעיקר הורים שמאמינים ב"דת האקדמיה" ומוכנים לשלם על המוצר הזה כמו תפילין לבר מצווה.

לא תמיד זה לטובתם. לפעמים כן.

הסיפור שההורים מחזיקים את הילדים עד גיל 25 הוא מציאות בכמעט כל הסיטואציות (ע"ע נשואים טריים דוסים בישיבה) וזה פשע נגד המציאות בכל כך הרבה רבדים.

לא יכול להיות שאני היחידה שלא

ועדיין: אם אנחנו מניחים שסטודנט הוא ילד שתלוי בהורים שלו, ומוכנים לקבל את זה שלפחות מקצועות מסוימים - דורשים לימודים (ושאנחנו צריכים את המקצועות האלו)

אז דברים צריכים להתנהל אחרת לגמרי. וכל עוד הם לא, כלום בעולם לא הגיוני מבחינתי

באמת לא הגיוני לי לשמוע מאנשים למה זה בעצם כן הגיוני, כי "אנחנו לא צריכות את זה". זו טענה הזויה באיזה מליון צורות

(או שצריך להוריד את הרף ולא לדרוש תואר על כל שטות).

אבל נראה לי שאת הדעות שלי שם אתה מכיר)

עד כמה זה מגיע? בהסכמי גרושין צד שמשלם מזונות צריך לשלם שליש מזונות במהלך השירות הצבאי. מניחים ממש שהחיילים הם "ילדים" שמתפרנסים על ידי הוריהם.

אני מתכוונת, זה נשמע כמו המקום היחיד שהחוק מכיר בו בעובדה שחיילים הם לא בגירים עצמאיים, כמו שמנסים להתייחס לזה בכל מקום אחר

אבל בשאר המקומות מניחים בטעות שחיילים הם בגירים עצמאיים (חוץ מבסיוע כספי, אז מתייחסים להכנסת ההורים בהנחה שהחייל רווק).

סיוע כספי בפועל מקבלים כמעט רק הסדרניקים שהרב שלהם מנחה אותם שמותר לשקר

בודדים מאוד אלו שלא בקטגוריה הזו ומקבלים משהו

לרוב גם נבעטים משירות סדיר ומקבלים פטור כי זה יקר מדי.

הרבה מלגות פריפריה הן על בסיס איפה למדת, ואיפה הייתה הכתובת הרשומה שלך בתיכון

יש מלגת "לימודים בפריפריה" למוסדות מסוימים

(אבל תסביר לי גם למה חצי מהמוסדות שמזכים הם בירושלים?!)

המלגה היחידה שנתקלתי שזה משנה בשבילה זאת מלגת משרד החינוך

גם כי אני לא מסוגל. אבל מה שעזר לשכנע את הסביבה זה שפשוט להסביר שהשכר שלי בשוק שווה יותר מהתועלת שאני אפיק מהתואר גם אם אצליח לסיים אותו.

דודה שלי מאמינת הדת האקדמאית: "אבל בגיל 40 לא תהיה מנכ"ל בלי תעודה"

אני: אז מה, ההפרש אחרי מס בשכר לא שווה את זה.

ספויילר: אני קרוב לשם מאי פעם. מנכ"ל אני כבר לא אהיה בגלגול הזה וסבבה לי לגמרי.