אני אולי קיצונית, כי גם חווינו דברים בעבר במסגרות של הילדים ואני לא מוכנה לשתוק ואז לגלות באיחור שטעיתי, כמו שקרה..
אני הייתי פונה דבר ראשון להנהלה ואם לא מעמידים אותה במקום אז לפיקוח.
יכולה לומר לך מנסיוני שכשהיינו במקום הזה דיברתי עם הורים אחרים, היו כמה שהמצב הפריע להם ולא היה להם כוח ו/או רצון להשקיע ולפעול. תכננתי לגשת בשם כמה הורים שאמרו שישמחו לגבות אותי, ובסוף ניגשתי בשם עצמי בלבד כי היה מקרה קטן נוסף שמבחינתי חצה קו אדום.
בסוף שמחתי שניגשתי לבד כי לא כל דבר הייתי צריכה לתאם את התגובה עם הורים אחרים ולקחת בחשבון שיקולים של אחרים שלא בהכרח בגישה שלי.
וכן, דיברתי עם הפיקוח, והם ממש היו נגדי ואמרו לי שאני מגזימה וחוצפנית וחסרת נסיון ואין לי מושג על מה אני מדברת, ופניתי לגורם חיצוני נוסף (שאין לו באמת באמת כח עליהם, זה היה יותר להתייעצות) שממש עודד אותי שאני צודקת והם הזויים ועדכנתי בזה את הפיקוח ואמרתי שאם הם לא מטפלים אני אעביר את זה לגורמים גבוהים יותר.
אישית באותו רגע הוצאתי גם את הילד מגן (זה היה מעון אז קל יותר כביכול, אבל המחיר היה שאולי אצטרך להתפטר כי לא היה לי מקום אחר בקנה....), וראינו איך הילד התחיל לפרוח ברגע שיצא משם.
ובגזרת הגן ידוע לי שאחרי שהבהרנו להם שאמנם יצאנו כי אין לנו אמון בצוות אבל לא נשתוק, עבור הילדים האחרים בגן, באותו שבוע הכניסו תכנית התערבות ובדיעבד אני יודעת שמנהלת המעון עברה תפקיד לא יודעת אם מרצונה או לא, אבל למען הילדים ברור לי שזה היה צעד חיובי.
עשיתי לעצמי פה אאוטינג של החיים אז אם מישהי זיהתה אשמח לדעת, אפילו דרך המנהלות
אבל לגופו של ענין רק לחזק אותך שאת באמת צריכה לעשות משהו. אם הדברים בדיוק כמו שכתבת אז יש פה גננת סופר סופר בעייתית!!! זו הגננת שצריכה ללמד אותם מוגנות ולספר כל דבר לאבא ואמא ושתמיד יאמינו להם? זו הגננת שצריכה ללמד אותם שמותר להם להגיד לא כשלא טוב? נכון, יש גבולו. ונימוס וכבוד אבל היא נשמעת מאד מאד מאד בעייתית והייתי פועלת מול ההנהלה והפיקוח, גם אם זה אומר להשאיר אותה בבית שבוע שבועיים.
וחשוב לתקף לילדה - גם אם הגננת אמרה שחייבים להגיד כן, זה לא נכון. אל תלכי להתווכח איתה ולהגיד אמא אמרה שאפשר להגיד לך לא אבל תדעי שהיא לא צודקת ותמיד תספרי לנו ותמיד נאמין. כי ילדים לא מבינים מה נכון ונורמלי וזה בונה להם תפיסה מעוותת של מה לגיטימי מול מבוגרים.
