נק' דגש שונות.

א. אני היום מרגישה במבט לאחור שכמובן בהנחה שמדובר בבן אדם טוב עם מידות טובות, הכי כדאי לשים דגש על התקשורת בינכם. שאת מרגישה שאת נפתחת מולו בקלות, שאת מרגישה בנוח לשתף אותו דברים מליבך, שאת *רוצה* לשתף אותו. שהתקשורת בינכם זורמת וחברית. (על בסיס זה כדאי ללמוד גם לתקשר נכון, לא כל דבר אומרים בכל מצב, אבל שהבסיס הוא שקל לדבר ולפתוח את הלב איתו.

ב. בהחלט בא בחשבון, ויש זוגות כאלה. מעריכה שזוג כזה יודע להעריך אצל השני את נק' החוזק ולקבל את העובדה שבינהם האישה מובילה (ויש דברים שהם הובלה שהיא יותר עם ביטוי חיצוני ויש דברים שהם יותר פנימה, וזה לא בהכרח שחור לבן מי במהות יותר מוביל או של מי *צריכה* להיות ההובלה שם). מעריכה שגברים שזה גורם להם להרגיש לא גבריים או נשים שזה גורם להם להרגיש לא נשיות (או אשה שזה מוריד לה מהגבר וגבר שזה מוריד לו מהאשה)- לא ימשיכו קשר כזה מלכתחילה, ואלה שבנויים להצליח לראות, לכבד וליקר תכונות אחרות בתוך קשר כזה (למשל, האישה מרגישה הרבה יציבות וביטחון מצד הגבר, וזה מאפשר לה להתקדם בידיעה שהגבר שלה תמיד יהיה שם איתה, או לדוגמה שהגבר מעריך את היוזמה וההובלה שהאשה לוקחת על עצמה בלי להיפגע או להרגיש מזה נחות) הם אלה שיוכלו להקים בית שמסוגל לעמוד גם בשינויים ומשברים.

בהצלחה

הכי חשובים בעיניי

תקשורת טובה, כבוד הדדי וכימיה טובה.

אחרי זה

התאמה מסוימת ברמה האינטלקטואלית.

והתאמה מסוימת בהתפתחות האישית והמנטלית - לדעת שגם הצד השני משקיע, ומוכן לשינוי ולהתקדמות.

הדבר שהכי שמו דגש עליו בחינוך החרדי שקיבלתי הוא דעות משותפות.

דווקא הוא ממש לא בראש הרשימה בעיניי.

כשיש כבוד ותקשורת טובה אפשר לצלוח כל אי הסכמה.

א. תקשורת טובה וכבוד והערכה אחד לשני 

ב. מאוד תלוי אופי לא נראלי שיש לזה כלל קובע,

יכולה לומר שאצלנו למרות שבאופי היה מתאים שאני (האישה) אהיה כזאת מובילה

(סתם כי אני עם מלא ביטחון עצמי והוא יותר ביישן אבל בזוגיות זה מתבטא אחרת...)

בפועל טוב לנו שהוא המוביל והיוזם...

בריאות נפשית.
הבנה שזוגיות זה מקצוע שיש ללמוד אותו, וגם יש להשקיע בו הרבה, וכשיש את הנכונות לכך, זה בע"ה יכול להוביל לזוגיות טובה.

אחד הדברים הבסיסיים והחשובים, היא פשוט לרצות בזוגיות בכלל ובאדם שבחרתי בפרט...

כשאין רצון וחשק אמיתיים, כנראה שכל שאר הדברים החשובים כשלעצמם לא יספיקו...

1. אחד בשביל השניה . ואחת בשביל השני.

2. הערכה הדדית.

3. להרבה זמן.

ויש גם 4....

נראה לי כדאי לך לשאול את עצמך למה את מחפשת את המודל שבו את יוזמת והגבר תומך מהצד? יכול להיות שהתייאשת מלמצוא גבר יותר יוזם ממך?

אגב, מה זה בכלל אומר שאת היוזמת והוא תומך? הכוונה כלכלית? חינוכית? זוגית?

לרוב הנשים נעים להרגיש שיש על מי להישען כשצריך, גם אם בפועל הן מרוויחות יותר/דומיננטיות יותר בחינוך הילדים (שזה אפילו יותר נפוץ).

עונה לך בתור אישה מאוד דומיננטית, שנחשבת יותר מצליחנית מבעלה, יותר משפיעה בחינוך מבעלה, ובכל זאת בזוגיות בינינו בעלי יותר יוזם ודומיננטי. 

מוזמנת לאישי אם בא לך.

א. לב טוב, מידות טובות, רצון להמשיך וללמוד ולהשקיע אקטיבית כל הזמן בזוגיות (ובכלל), הערכה וכבוד הדדי וכמובן אהבה

ב. יכול בהחלט לעבוד אם זה מה שמתאים ונכון וטוב לנפשות הפועלות, וכמובן שווה להעמיק עוד ספציפית ולראות במה ואיך בפועל זה בא לידי ביטוי בדיוק, מה כל אחד מהצדדים מרגיש וחושב על זה וכן הלאה להרחיב שם ולראות את המכלול של האדם ושל הזוגיות ולהסתכל כך במבט רחב ושלם ולא רק נקודתית.

ב"הצלחה רבה רבה

ב. עובד לגמרי

אנחנו רמה דתית שונה מראה שונה וחושבים אחרת לגבי הרבה דברים

ובכל זאת נשואים באושר עם 3 ילדים

הזוגיות תהיה חזקה יותר אם הגבר יתפלל במניין ויקבע עיתים?

אני מבין את החשיבות של זה, גם אני חיפשתי להקים בית שמבוסס על ערכים תורניים, אולם אני לא מבין למה זה חשוב דווקא לזוגיות.

לעומת זאת אם השאלה הייתה מה חשוב לחינוך הילדים למשל, הייתי מבין אותך גם בלי לשאול

זה בעצם כמו תעודה חתומה שהבנאדם עומד בזמנים בסדר ויש לו משמעת עצמית גבוהה 

לא אומר שיש לו בנושא אחר...

למשל אדם יכול להקפיד על תפילות בזמן, אבל לא להצליח להפסיק לאכול ואז הוא עולה 10 קילו בשנה.

או להקפיד על לימוד תורה קבוע, אבל לא להקפיד על לדבר בבית בנחת בלי צרחות על אשתו והילדים.

(ולא מתפלל במניין לצורך העניין)

אבל היא שאלה מה הייתי בודקת ...אז את זה כי זה מראה קביעות והתמדה +ערך של עבודת ה'

למה ההתמדה ועבודת ה' משליכה על איכות הזוגיות?

יש זוגות לא שומרי תורה ומצוות וחיים באושר..

ואם הכותבת בפורום דתי מניחה שגם לה

לא אומרת שאיאפשר למצוא אושר בזוגיות חילונית אבל עבורי זה לא האידיאל

אלא על מה חשוב לזוגיות.

אני חושב שזה יכול להיות אפילו מסוכן, להניח שאם מישהו קובע עיתים ומתפלל במניין אז זה מעיד עליו שהוא בן אדם טוב גם בכל הקשור לבן אדם לחברו, ובסופו של דבר - זה מה שהכי חשוב לזוגיות.

וכמו שציינתי רשמתי מידות טובות חובה

נראלי שהדיון מוצה זו דעתי מניסיון החיים שלי

חג שמח לכולם

והיום הכי חשוב בעיני-

1. רצון והשתוקקות לתורה-כי התורה כוללת את כל הטובות שבעולם.

2. מידות טובות

3. תקשורת זוגית טובה.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏