לרבני/ות המדרשות.

לפעמים... אתם יודעים, קורה שנפגשים ביינישים ובוגרי הישיבה, אתם יודעים "הרווקידה" ומדברים בינם לבין עצמם, מה שורש הבעיה, ומדוע קשה למצוא חן בעיני הבנות.

סך הכול איזה דרישות יש לנו מהמיועדת שתיכלל בדת יהודית (צניעות, תשתדל לעמוד בגדרי ההלכה המקובלים לנו) ושתהיה אישה טובה.

אחרי כל אותם דיונים תמיד מתחילים הסיפורים (ללא שמות), ולכול אחד ישנם גל של טענות כלפי המדרשיסטיות, שצנעת פרט יפים להם, אך כולם כוללים אותם שורשי בעיות שהמקור להם הוא במדרשה (כך שהרבה ביינישים מעדיפים לצאת עם אחת שלא הייתה במדרשה). אפרוט את הבעיות אחת לאחת אולי יפלו לאוזניים פתוחות ולאחת זה יועיל (לא כל הבנות כך, אך זו תופעה נרחבת).

אולי שורש הבעיות היא חוסר טבעיות הנובע משיעורי שידוכים, אנחנו מרגישים לעיתים כאילו שדיבוריה הם ציטטות מפי הרבנים/ות, אך זה אינו מופנם ועל כן נראה אף מוקצן, יוצא שאף ברגעי החלטות היא בעצם מעוניינת בך אך זה לא תואם את מה שלמדה, ואז מגיע משבר והפגישות עיתים מתארכות "כמסטיק" שלבסוף נזרק.

בעיה נוספת מאוד נפוצה היא שמדרשות מתמקדות על דרך אחת מדרכי ה' (כמו חבקו"ק) ואז מי שהולך בדרך ה' קצת שונה (ומאיפה לדעת מה עולה בראשה), כמובן שאינו תואם בכך אין ספק, כי הרי כך למדתי...

ובנוסף לכול זה אצטט דברי חברי "אם אתה לומד תורה אז למה לא גם מקצוע, אם אתה עושה את שניהם אז למה גם לא עובד, ואם אתה עושה את שלושתם בטוח אחד מהם אתה לא עושה טוב".

מה שאני מבקש זה להסביר לבנות שיש הרבה דרכים העולות לבית ה', ואין באחת לפסול את השניה כך כתב הראי"ה ב"מדבר שור", ואפשר ליצור הרמוניה עם גישות קצת מקבילות, לבוא לפגישה בחן וטבעיות (ולשכוח את המיקרוסקופ), מומלץ אף לגרום לחשוב שאת מעוניינת לצאת, לחשוב מה באמת חשוב לך בהקמת הבית, אפשר אף להתלבט יחדיו, ולחשוב בבדיקות על "ואהבת לרעך כמוך", ואולי לנסות ולחשוב על דברי הצד השני שהרי אף שיחת תלמיד צריכה לימוד ולא בטוח שדי בפגישה כדי לעכל זאת, יה"ר שנייבש את "הביצות".