בלידה הראשונה היתה הערכת משקל בשבוע 37 בערך 2300 בקופה. הפנו אותי למיון בגלל ירידות בדופק. שם היה אולי 2270. בפועל ילדתי למחרת במשקל 2260.

בלידה אחרת היתה הערכה בשבוע 37 של 2260. למחרת בבית חולים היה חצי קילו יותר.

בפועל ילדתי שבועיים אחר כך במשקל 2577.

כנראה באמת הוא היה איפושהו באמצע.

בקיצור, זה הערכה ויכול להיות לא מדויק.

אם עושים כמה בדיקות ובכולם יש את אותה מגמה, יש יותר סיכוי שיהיה קרוב.

בגלל זה אני מתעניינת, 37 זה כבר לידה תכף

ומה הסוד ללדת פחות מ3 קילו?

זכיתי לזה פעם אחת והלידה היתה בהתאם, מבורכת.

לידה אחת היתה קצת מתחת ל3 קילו אבל גם היא החליקה לי מרוב שהיתה קטנה, בלי כאבים ובאמת לידה מבורכת.

לא אשקר שאני מנסה לחקות את ההריונות איתה אבל לא הולך

אולי זה בכלל קשור לזה שהקאתי כמעט כל ההריון אז לא היה לה ממה לגדול

לק"י

הקטן שלי נולד כמעט 4 קילו, אבל הוא היה גבוה.

והלידה עברה בלי קרעים.

הרבה יותר קל הטיפול בתינוק שנולד מעל 3

בפועל ילדתי תמיד 3.500+ ולידות מצויינות ב"ה וללא תפרים

ויותר לסוג העור ואולי המבנה של האזור אצל כל אחת ואחת

גיסתי יולדת תינוקות ענקיים באמת 4,300 היה לה פעם אחת

וללא תפר אחד

במשקל נמוך.

בלידה הראשונה.

באחרות לא היו, אפילו שנולדו יותר גדולים (עדיין נולדו קטנים).

אפילו בילדה מתחת ל3 קילו, אבל עדיין שלב הלחיצות היה מבורך כי לא היה הרבה ללחוץ , היה קל ברוך ה'

אחכ היו מעח 3 קילו אז היה קשה להוציא אותם וגם הקרעים כאבו הרבה יותר

לידה שנייה איל ששמעתי שיש צורך בתפרים - רציתי למות רק מהמחשבה על זה (מרוב שתפרים לידה ראשונה מאוד כאבו לי)

בפועל - חוץ מאת התפירה עצמה לא הרגשתי כלום אחרי. פשוט כלום!!!!

אמרתי לרופא נשים בביקורת שלא הרגשתי והוא הסביר שיש סוג תפר פנימי שבאמת לא מרגישים בכלל בכלל

ב''ה עבר מצוין 

במשקל 3.600

אבל נסבלים ממש ברוך ה'

קצת שורף אבל לא נורא ואיום

עשיתי הרבה מעקבים.

אצלי זה כנראה גנים.

כולם אצלי נולדו קטנים.

אבל זה אומר מלא מעקבים בסוף ההריון.

וחלק היו גם בפגייה.

ממה שאני יודעת זה קשור יותר לצורה שבה התינוק מתברג ויוצא.

וגם לפעמים יש תינוקות שמנים יותר אבל פשוט ארוכים ורזים וזה לא משפיע על ההיקף ראש  

קשור יותר למבנה גוף

להתמקמות והזוית של התינוק

לאפקטיביות הצירים

ולהשגחה פרטית

באמת ה4וח י שלי כאב מאוד ביציאה עצמה אבל יצא בלחיצה אחת בקלות בלי שריטה קטנה אפילו

בלידה הראשונה ווואייי שעותתתת לחיצות כואבותת. ..ומשקל נמוך

קיצר זה לא קשור למשקל

שבוע 37- 2900 הערכה

שבוע 40+2 3300

ילדתי ב40+6 3600

פעם אחת בשבוע 30-34

פעם נוספת לקראת הלידה, בשבוע 37 בערך.

לי היו תינוקות קטנים בהערכה, ולכן הייתי במעקבים. ואכן נולדו קטנים...

זוכרת 2 מהם..

בראשונה בשבוע 34 כ3.100

שבוע 38 3.200 ונולדה אחרי שבוע 2.800 בלידה הכי ארוכה שלי (לידה טובה מאד ב"ה אבל הכי ארוכה ובמיוחד הזמן הלחיצות)

בלידה האחרונה שבוע 34 כ3.000

בשבוע 40 בתאריך 3.300 וככה המשיכו לומר במשך כמעט שבועיים

נולדה בשבוע 42+0 4 קילו בלידה הכי מהירה שלי וקלה..

לדעתי אין כמעט קשר למשקל והרוב זה מנח של העובר, התברגות וגנים😌

בראשונה עלתה רק 100 גרם בחודש, מהערכה הראשונה לשניה.

ובפועל נולדה פחות ממה שהעריכו בשבוע 34

ובשניה גדלה רק ב300 גרם בחודש וחצי

מה הסוד??

בעיקר המנח ואיך שהוא משתקף דרך האולטרסונד אבל גם משקל לא בהכרח שווה לגודל.. יש כאלו עם עצמות קלות ולהיפך.. יש כאלה נפוחים שנראים שמנים ושוקלים בקושי וכו.. בפועל הגיוניהשאחת מהערכות (אצל האחרונה) היתה נכונה רק שהיה מצחיק שיום לפני הלידה העריכו גג 3 וחצי ונולדה 4 קילו..

שבוע 37 הערכה 2850

נולדה בשבוע 40 2850..

שבוע 35 1750

נולדה כעבור ארבעה ימים 2600

האחרונים היו קיסרי מתוכנן עם הערכות תקינות בשבוע 32 אז לא עשו שום הערכות נוספות.

ולידה ראשונה היתה מהגהינום, עם עשרות תפרים, אחריה כולם קיסריים, עובר קטן לא מבטיח לידה קלה..

ואיך ב4 ימים כמעט קילו יותר

ההערכה הכי לא ההערכה שראיתי חח

רצו שאעשה דיקור מי שפיר כדי לבדוק מומים או לילד אותי כי העובר לא גדל..

רק שזו היתה טעות..

גם בהערכה ידנית וגם באולטרסאונד.

הרופא התעקש שאין 2 קילו

לא ידעתי שיש כאלה טעויות משמעותיות

ומה אמרו אחרי שב"ה ראו שהמשקל תקין?

הריון ראשון במיון יולדות העריכו 3.100, נולדה יום אחר כך 3.700

הריון שני הרופא אמר לי 3-3.100, שלושה ימים אחר כך ילדתי 3600😁

ובאמת תינוקות שמנים זה ברכה!! ואין קשר לתפרים

עשו לי הערכת משקל כשהגעתי למיון לזירוז

שבוע 40+1

יצא להם 3.100

בפועל נולד אחרי יומיים 40+3 במשקל 3.480

פער גדול מאד 

גם אין סיכוי בעולם שגדל ככה ביומיים

לי עשו זירוז בגלל הערכת משקל גבוהה, העריכו 4,100

בפועל נולד 3567

הזוי

עובר בשבוע החל משבוע 35?

אם אמרו לי שבוע 34 הערכת משקל 2.5 בערך .קצת גדול האמת הפתיע אותי ..כמה אמור התינוק לשקול בשבוע 40 ?

דווקא נשמע לי סבבה...

לי הפעם אמרו הערכת משקל 2.700 בשבוע 35 ונולד 3.130 בשבוע 39+0, אז 2.500 בשבוע 34 נשמע לי סבבה לגמרי

בערך 200 גרם בשבוע.

ואז בשבוע 40 הוא יכול להגיע ל 3700.

אבל זה לא מדויק.

בהריון הראשון עשיתי הערכת משקל גם כן בשבוע 37 והיה 2.9 ק"ג וילדתי כשבוע לאחר מכן במשקל 3 ק"ג.

ועושה איתם סיכום מראש שיום או יומיים בשבוע יוכלו להישאר ולבלות אתך, ובשאר הימים הם בקייטנה שתוכלי ללכת לסידורים וכו'.

אני חושבת שממש חשוב הזמן לעצמך לפני הלידה, אני אישית לא הייתי מוותרת על זה.

במיוחד אם יש לך החזר

ושולחת רק כשמתאים לי.

העלות בלי צהרון ממש נמוכה.. 100 שקל לילד בערך

הייתי רושמת ושולחת חלקית

עד סוף יולי, בלי צהרון.

בשנים קודמות, כשהקייטנות היו עד 21/7, זה היה 300.

כנראה זה תלוי מקום.

בדרך כלל זה לפי דירוג של העיר/ המועצה.

אבל זה בערך גם המחיר לצהרון אצלנו.

והקייטנה עצמה, לגנים לפחות עלתה 600 ומשהו..

נראה לי שזה לפי אשכול חברתי של המקום או משהו כזה

ובראש או מולם(תלוי בילדים) להניח את האופציה של פעם פעמיים בשבוע להשאיר בבית

יהיה להם גם את כל אוגוסט בבית אל תדאגי....

ואני לא חושבת שאםשר להקיש משנה שעברה כי שנה שעברה לא היית בסוף הריון. זה מאוד שונה.

אבל צודקת, עם ההיריון זה באמת יכול להיות יותר קשה, למרות שברוך ה' אני מרגישה טוב.

לי נשמע שאת רוצה להיות איתם בבית אבל יש לך חששות (מוצדקים...) אז מחפשת סיבות למה לשלוח.

קודם כל רוצה לומר שזה מרגש לקרוא את זה.

כתבת שאת אמורה ללדת באוגוסט והייתי בטוחה שנמשך המשפט יהיה שאת רוצה זמן לעצמך לפני הלידה.

הופתעתי לראות שכתבת שאת רוצה זמן משמעותי עם הילדים לפני הלידה.

וואו זה מרגש בעיניי!

ברמה הפרקטית

היה פה רעיון לרשום לקייטנות יום בשבוע לא לשלוח אותם ולהיות איתם בבית. או יומיים. לפי מה שמרגיש לך. קחי בחשבון ששישי הם בבית בכל מקרה.

או על אותו רעיון- שיהיו איתך בבית ותדברי מראש עם נערה שתבוא בוקר בשבוע להוציא אותם או לעשות להם איזו פעילות שתשחרר אותך לצאת או לעשות דברים אחרים בבית. מראש... עדיף קבוע אם תצליחי למצוא, שלא תצטרכי לטרוח על זה כל פעם מחדש ואז תוותרי על זה (מכירה את זה...)

על העלות או רובה תקבלו החזר אז באמת פחות מטריד.

שיהיה בידיים מלאות בעז"ה!

כזו שתוכל להתחייב לך.

רצון להיות עם הילדים ולא רק לשלוח למסגרות.
נשמעת אמא מהממת!
כמובן תחליטי לפי מה שנכון וטוב לך.
לפני לידה, אני הייתי רושמת. 

אבל אצלי נכנס מאוד גם השיקול החברתי. לגדולה שלי קשה לשמור על שגרה חברתית בלי מסגרת. היא יכולה לעבור ימים שלמים בכיף בבית, אבל אז כשצריך שוב להגיע לגן או להזמין חברה, ממש קשה לה.

כנראה שמה שאעשה בסוף זה לרשום לקייטנה בלי צהרון, כמו שהציעו פה. אולי חלק מהימים לא נשלח.

בשאגת ארי היה לנו ממש טוב בבית אבל היה לילדים קשה לחזור למסגרות אחרי. הם גם לא רצו ללכת לקייטנות והיה להם קצת קשה עם זה שבשעות הגן אין חברים זמינים.

בחום של יולי +סוף הריון, נראה לי שזה יכול להיות שיקול מכריע.

גם הריון גם אוגוסט גם מילואים ואת מתלבטת?

מה שיכול לעזור מבורך!

אני משווקת לילדים שלי את הקייטנה של בביהס כמשהו כיף והם מחכים לזה!

אני לא רושמת לצהרון כי אני מורה ולא רואה צורך, אבל הכמה שעות האלה בבוקר זו ברכה גדולה, ואחרי זה יש לך עוד מלא חופש להיות איתם!

ככה אחהצ תוכלי להיות יותר פנויה אחרי שנטענת בבוקר.

אגב, אם יש לך החזר מילואים שווה לבדוק אופציות של קייטנות יותר שוות.. 

הילדים שלי מאוד אוהבים סדר ובקייטנה יש נטייה ליותר בלגן, צוות פחות קבוע, לא מתחיל בזמן, אין סדר יום מובנה וזה מציק להם.

ואין אצלינו קייטנות אחרות.

כבר אטרקציה.

ויש יצירות, ומסיימים יוקדם. אצלם זה כבר כיף!

ואצלי האמת להשאר בבית לא היה אופציה, עד שמגיעים לכיתה ד.

חודשיים בבית זה המון לילדים קטנים, חייבים מסגרת חלקית. 

מוסיפה שיקול שלא ראיתי שכתבו-

משערת שרוב החברים שלהם ירשמו. ואז את נשארת איתם בבית בלי אופציות לחברים, זה שונה ממה שהיה במלחמה (אצלנו לפחות).

וגם- אם המטרה היא זמן משמעותי, אולי אפשר להחליט כל יום להשאיר רק ילד אחד (או לשלוח אותו מאוחר יותר מאת אחיו), ולתת לו זמן אחד על אחד עם אמא, מה שיותר קשה להשיג כשכולם יחד.

זה עודפים

כמובן אם עולה במשקל וחיוני סהכ

ב"ה עולה ממש יפה במשקל

מגיל 0 עד 120 אנחנו נדאג לכל דבר, ונדאג שיהיה מה לדאוג

אם אלו פליטות "רגילות", לא הקאה, זה יכול להיות שינוי בהרכב החלב, שהשתנה כדי לענות לצרכים, יכול להיות שינוי בקצב, בגודל הקיבה, המון גורמים משפיעים.

גם סוג הפליטה משתנה עם הזמן

אם זה לא הקאה בקשת

ולא כמות ענקית ומוגזמת לא נשמע שיש מה לדאוג

אצלנו זה הגביר ממש את כמות הפליטות לבערך שבוע, ואז זה חזר לקדמותו.

אבל בגדול פליטות זה לא מדאיג.

הממשלה רצתה, שר האוצר הוביל, אך נחלו כישלון לגייס את הרוב מבין חברי הכנסת שיעבירו את החוק.

חברי הכנסת נבחרים בפריימריז במפלגות - הם פועלים מאינטרסים אישיים, לקבל תמיכה ממרכז המפלגה כדי להיבחר מחדש ולא מעניין אותם לשרת את טובת העם והמדינה והכלכלה. 

מכוער ביותר.

חשוב להגיד שמי שחתם על הצו להרחבת הפטור ממע"מ הוא השר סמוטריץ ומי שביטלו אותו הם חברי כנסת רבים מאוד מהליכוד.

פשוט ניתוק עצום מצורכי העם וממה שהליכוד ייצגו, או ניסו לייצג, לאורך השנים. 

סופית: בוטל הפטור המורחב ממע"מ

מקווה מאוד שיהיה לך בסדר..

מעמ.

קודם כל אני שולחת לך חיבוק גדול.

חוסר שינה מתמשך יכול להוציא כל אחד מדעתו.

את אמא טובה מאוד, עובדה היא שאת רוצה שיהיה טוב לתינוק שלך ולכן את גם משקיעה המון שעות ובהרגעה של התינוק וגם מעירה את בעלך כשאת מרגישה שדי.

במקום להתייחס לתינוק בצורה לא טובה.

עכשיו יכול להיות שבעלך הוא מסוג האנשים שנהיים עצבניים כשמעירים אותם באמצע השינה, בייחוד אם זה משינה עמוקה כמו שאת מתארת.

במצב כזה, אני חושבת שכדאי שתדברו על הקושי שלך בטיפול בתינוק ועל חוסר השינה המתמשך ועל זה שאת רוצה שהוא יתחלק איתך באחריות - בשעה רגועה יותר, באמצע היום.

עדיף אם אפשר אחרי שאת כן הצלחת לישון.

אבל אם הוא מגיב אלייך ככה בגסות באופן קבוע, זה לא תקין בכלל. וכמובן צריך לדבר על זה גם, אבל אולי עדיף עם איש מקצוע.

אם זה הכיוון, צריך לחשוב איך להגיד לו שאת רוצה ללכת לייעוץ זוגי באופן שישתף פעולה.

הרבה גברים לא בעניין של טיפול באופן כללי, ובפרט אם הוא בטוח שאת "לא כשירה" והוא בסדר גמור - שזו אמירה קשה מאוד שמצביעה על קושי שלו באמפתיה - שוב, בהנחה שזו לא אמירה חד פעמית.

אם זו אמירה חד פעמית והוא בדרך כלל כן קשוב ואמפתי או לכל הפחות לא מדבר ככה, אני מניחה שזו מעידה של אדם עייף.

אני לא מסכימה שהנראות החיצונית משפיעה על הנפש של הילדים - תינוק בן שנה וחודשיים עדיין לא עם דיעה קדומה וניסיון חיים להשוות ולשפוט נראות חיצונית של מבנה ומתקנים…
 

הילדים כן קולטים ומתחברים מאוד למטפלות אהובות שנותנות יחס, אהבה, דיבור ושפה מתונים ולא עצבניים ולחוצים

אני בטוחה שאת גם מכירה את התופעה שקונים או נותנים לילד קטן צעצוע שווה ויקר - והוא דווקא נהנה לשחק עם המגירות במטבח, לפתוח דלתות, לשחק עם דברים הכי פשוטים בעולם…

אני הייתי בוחרת במעון השני בלי שום ספק 

4/5 מטפלות על כל הילדים יחד.

אם נניח צריך להחליף טיטול-יתחילו לריב מי תחליף?

בכל המעונות שראיתי עד היום כל מטפלת מוגדרת לקבוצה. ברור שהן עוזרות אחת לשניה.

מאמינה שלא הבנת נכון.

ואני הייתי הולכת על המעון הישן. אבל את מכירה את עצמך הכי טוב

החינוך שם גם דתי ומטפלות צנועות ולא עם סיגריה וגופיה אבל המקום המקום…: 

אני עבדתי במקום חדש נקי וכו עם אווירה זוועה

ובמקומות לא הכי נוצצים אוירה טובה ונעימה בצוות וכמובן לילדים.

במעון כי לא יכולתי להיות שם עוד רגע

יש גבול לכמה ישן אפשר להיות

זה הרגיש לי נורא לחוב על לבוא למקום העתיק הזה כל בוקר מחדש וסירבתי

נראות נעימה ויפה מרחיבה את הלב והדעת. גם אם לילדים זה לא משפיע, זה משפיע על המטפלות, וכשיפה ונעים מסביב, זה עושה טוב, וכשטוב להן טוב לילדים שלנו.
כמה נקודות למחשבה- במעון 1
האם הוא רק מבנה ישן?
או שיש הזנחה מבחינת משחקים וחפצים, כלים- כלומר שהםם ישנים, מלוכלכים, שבורים?
האם יש עומס משחקים שהצטבר, או יש סלסלאות מסודרות לפי משחקים, והם מזמינים?
4-5 מטפלות על כל הילדים- מניסיון, זה לא הכי טוב לפעמים.
אין לילד דמות אחת שהוא מחובר ואוהב, אלא כל אחת עושה קצת, וזה מבלבל לפעמים.
מצד שני, הוא יכול להתחבר למטפלת אחת ובבקרים למשל להירגע אצלה, וזה מעולה שיש לו דמות אהובה. אבל תחשבי מה קורה כשהיא לא באה??
 

מעון 2-
נשמע מעולה, האם שני המעונות קרובים לביתך?
אני הייתי חד משמעית הולכת על מעון 2
אצל ילדיי, היה טוב יותר כשהייתה דמות אחת מובילה- מטפלת קבועה ולא כמה ביחד...

עשיתי סיבו קצר ומהיר זה נראה שהמקום יישן

הגימבורי לדוגמא מדכא ממש