את יכולה להסביר בגדול איך זה עובד?

המשאבה מתלבשת על השד ויש לה מיכל אחסון, ככה שאת פשוט ממקמת את זה בזוית נכונה, סוגרת מעל את החולצה ומפעילה, וזה שואב. ברוב המשאבות החשמליות יש חוטים שיוצאים מהשאבה שמתחברים לבסיס שלה והמבנה שלהן בנוי ככה שחייבים להחזיק אותן וגם ברובן צריך להיות מחוברת לחשמל תוך כדי.

במשאבות אחרות- גם חשמליות וגם ידניות את חייבת להחזיק עם הידיים שלך את המשאבה בזמן שימוש. בחשמלית רק להחזיק שישאר בפוזיציה נכונה והמנוע של המשאבה מבצע את התנועות של השאיבה, והיא צריכה להיות מחוברת לחשמל, ויש ידניות ששם את לוחצת עם היד על הידית ומבצעת את השאיבה בפועל (קשה קצת פיזית אבל לפעמים יותר יעיל.

מבחינת טווח מחירים הכי זולות זה הידניות, סביב 200 בדרכ, ומגיע עד ל1000+ לחשמליות. 

עם המשאבות החשמליות שמתחברות לחשמל את די כבולה למקום והידיים שלך תפוסות בלהחזיק את המשאבה. זה מאוד מקשה

המשאבות שנתפבוץ בחזיה מאפשרות לך חופש לעשות משהו תוך כדי

זה במיוחד משמעותי אם את סטודנטית כי אם יש לך הפסקה קצרה ואת צריכה גם להספיק לאכול וגם לשאוב וגם לפטפט קצת המשאבה הזאת תאפשר לך יותר גמישות

למדלה יש כזו מעולה

עם מנוע חזק יותר מהביאמבה.

האם את צריכה להיות ניידת? או שהשאיבה תתבצע בעיקר בבית?

אני קניתי בזמנו משאבת אוונט ידנית.

עם החשמלית לא יצא לי כלום והידנית הייתה הישועה שלי. בנוסף, הידנית קומפקטית לקחתי אותה לעבודה ושאבתי בשירותים (קצת מגעיל אבל שאבתי וזרקתי לצערי את כל הכמויות כי פשוט לא היה לי איך להחזיר הביתה)

בהצלחה.. גם למדתי והנקתי במשך כמה זמן. מאוד קשה... חיבוק את אלופה! תצליחי בע"ה

יש לי שם מקרר ככה שאני יכולה לשמור ואני רוצה להביא למטפלת חלב שאוב...

יכול להיות שעדיף לי קודם לקחת משאבה מגמ"ח לראות אם אני מסתדרת ורק אז לקנות?

קצת נשמע לי מגעיל לקחת מגמ"ח... אבל לא רוצה לקנות ולהתבאס

גמ"ח משאבה ידנית

איך זה עובד? מה משאילים?

מגעיל אותי.

משאבה ידנית לא כל כך יקרה ביחס לחשמלית

ואת צריכה משהו שנוח לקחת איתך

ונוח לתפעול ..

אולי יבואו חכמות ממני כאלה שהזמינו און ליין והמחיר נמוך יותר מבארץ

אני שאבתי עם אמדה והייתי מרוצה מאוד היא לא מרעישה ולא מאוד כבדה אבל כן כדאי לחבר אותה לשקע כי עם סוללות היא פחות יעילה.

אם יש לך אפשרות לפרטיות ממליצה עליה בחום שאבתי איתה כמויות יפות.

אני ממליצה לשאוב בזמן שאת אמורה להניק אבל אם זה יוצא לחוץ אז עדיף בזמן שיש לך שקט ורוגע לשבת לשאוב

אני יכולה להיכנס לכיתה ריקה

או לחדר מרצים שלא ממש בשימוש אצלנו

אבל זה לא מאה אחוז פרטיות...

רק בשירותים

יש לכם אחראי מגדר והורות? תבררי.

כשאני שאבתי באוניברסיטה היה לי חדר עם מפתח ומקרר אבל גיליתי את זה רק אחרי שביררתי...

אני לומדת בשלוחה חרדית קטנה של מכללה גדולה...

אז במכללה עצמה יש כנראה אבל אנחנו מגיעות לשם רק למבחנים ומעבדה...

עשיתי שאיבות תוך כדי שיעורים עם סינר הנקה

נרשמו תגובות תומכות הן מהמרצות והן מהסטודנטיות

ומהר מאד לא הייתי היחידה

בעיני צריך להפוך ללגטימי כי זה מסרבל סתם

רוב הבנות רווקות אז זה לא כל כך נעים לי...

בהתחלה היינו רווקות כולנו והייתה משהי אחת ששאבה

הרוב קיבלו את אז זה בהבנה

והיו שתיים או שלוש שהרימו גבה

היא עשתה את זה לגמרי בצניעות.

בסוף זה אוכל של תינוק קטן ולתחזק שאיבות על הפסקות של רבע שעה זה קשוח

היא הסבירה את החשיבות של זה וזה עבר מעולה

הכי חשוב שעם המשאבות שנמצאות בתוך החזיה את יכולה לשאוב ומי שלא מכיר לא ישים לב כמעט

מקווה שלא חפרתי לך על זה

פשוט הייתי במקום הזה.והחופשיות לשאוב בשיעורים מאוד הקלה עלי

כי הפיצקון שלי אכל כמויות ממש גדולות והייתי צריכה לשאוב זמן ארוך בשביל זה

אז רק רוצה שתדעי שזאת אופציה לגיטימית ממש

יכולה לדבר איתי בפרטי אולי אני מכירה

ויכולה גם לגגל

אם את במכללה תשאלי את המזכירות רוב הסיכויים שיש חדר שאפשר להשתמש בו

בצורה מכובדת עם סינר הנקה

וזה היה הרבה יותר הגיוני

לא תמיד יש הפסקות מספקות בשביל שאיבה

הייתי היחידה שילדה בתואר

והיא כתבה שהבעיה שלה זה המקום לכן כתבתי לה

שיהיה לך נעים יותר.

אפשר גם לשאוב בקצה החדר עם הגב לדלת ועם סינר הנקה ואז לא רואים כלום

וכמה זה מנה?

אז עשר דקות פחות או יותר. ועוד קצת זמן התארגנות לפני ואחרי. אם לא דו''צ אז פי שתיים לפחות

מנה זה תלוי בתינוק ובגיל שלו כמה  הוא אוכל. 

מקווה שאני אסתדר...

בצקום לא מאד פרטי;עם סינר הנקה באופן קבוע

היה מעולה

משאבה ידנית-

יתרונות: זה יחסית זול, נח לקחת לכל מקום, את לא תלויה בחשמל, יש שליטה מלאה על קצב ועוצמת השאיבה.

חסרונות: צריך לשאוב כל צד בנפרד, להפעיל כל הזמן את היד.

משאבה חשמלית-

יתרונות: יש אפשרות לדו צדדי, לא צריך להפעיל עם היד (רק להחזיק), חלק מהמשאבות נטענות/ עם בטריה ואז זה יותר נייד.

חסרונות: צריך לסחוב גם את המנוע, לדאוג שיהיה טעון ואם לא נטען אז את חייבת לשאוב ליד שקע, יותר יקר, השאיבה בקצב של המשאבה.

משאבה שמתלבשות בתוך החזייה-

זה בעצם משאבה חשמלית נטענת שלא צריך להחזיק.

יתרונות: הידיים פנויות, אפשר לעשות דברים תוך כדי, יש אפשרות לדו צדדי, יש דגמים ששואבים ישירות למיכל אחסון.

חסרונות: אני חושבת שהיא יותר חלשה ממשאבה חשמלית רגילה, צריך לדאוג להטענה, מניחה שיותר יקרה.

כששאבתי בלעדית השתמשתי במשאבה חשמלית דו צדדית, שמתאימה גם לשימוש בעבודה.

כשאני שואבת ביום יום, פעם או פעמיים ביום בשביל בקבוק למסגרת, אני משתמשת בידנית.

את המשאבה שנכנסת לחזייה לא ניסיתי.

הכי טוב לשאוב בזמן שהתינוק במסגרת, במקום הנקה.

אני לא שאבתי דווקא בזמנים ובתדירות של ההנקה

שאבתי פעמיים ביום בשביל שלוש ארוחות, או פעם ביום בשביל ארוחה או שתיים.

את צריכה לראות איזה כמויות התינוק אוכל, ולפי זה לדעת כמה להשאיר לארוחה. זה משתנה מילד לילד. כדאי תמיד שיהיה קצת עודפים.

חלק מהמשאבות אפשר לקנות בהנחה דרך קופת חולים.

עזרת לי מאוד!!!

ידנית מעייף את היד ואפילו יכול לגרום לדלקת.

לגבי שאיבה בלימודים: לי היה קשה לשאוב בשני הצדדים בו זמנית (המשאבה לא נצמדנ לי ולא הייתה לי חזיית שאיבה) אז שאבתי צד צד מה שלקח לי פי 2 זמן, ב"ה לא שאבתי יותר מרבע שעה לכל צד כולל כל ההתעסקות, אבל עדיין זה דרש לעוף מהקורס ישר בתחילת ההפסקה לחדר הנקה ואיחרתי לפעמים,

ממה שאני יודעת:

בוקר להניק לפני המסגרת

מיד אחכ לשאוב שאריות

לשאוב בלימודים עוד פעם / פעמיים לפי אורך היום

ולחזור לקחת אותה ומיד להניק- לא לשאוב צמוד כדי שיהיה לך מנה מכובדת!!

מומלץ גם במקום המסגרת כדי שתחטפי את החיידקים שיש שם כדי שתתני לה את הנוגדנים שלהם

בכללי תקפידי על תזונה. הגוף מייצר פחות חלב כשהוא רחוק מהתינוקת..

תסתכלי תוך כדי על תמונות שלה תחשבי עליה תקחי חיתול או בגד להריח. זה ממש חשוב.

ממליצה על צידנית קטנה עם קרחום- קריטי כדי לשמור על החלב

ולכתוב על כל שקית תאריך שעה וכמה מל

אישית ממליצה על משאבה של חברה חדשה קוראים לה קליניקייר

לא חשבתי על זה שאם אני לא איתה יש פחות חלב...

בגדול אני מאוד מקווה לשים אותה אצל מטפלת קרוב ללימודים

ככה שאני אוכל לקפוץ לבקר בהפסקות ארוכות

אחרי שאמרת אני מבינה שזה אפילו ממש כדאי להתאמץ על זה... תודה!

שאיבה זה לא סתם ככה

חלב לא גדל על העצים..

ממליצה לך לקרוא על זה המון באינטרנט בימים הקרובים כדי לקבל מידע, מה שכתבתי זה רק מעט..

בהצלחה רבה!!

אם לא, אז אפשר לשלוח שני הגדולים באוטובוס.

את הציוד שלהם תקחו איתכם. שהם יקחו רק תיק קטן עם ציוד לנסיעה עצמה.

ולאסוף אותם מתחנה מרכזית כשתגיעו ליעד.

אני נוהגת לצפון, אבל כבר מכינה את הבכור שהוא מוציא רשיון כמה שיותר מהר וחולק בנטל.

יש גם יתרונות לפיצול נסיעה ארוכה.

גילאים מ11 עד 4 ועוד תאומים בני חצי שנה..

אני לא מסוגלת לנסוע לבד נסיעה כזאת ארוכה עם ילדים ברכב מכל מיני סיבות

אולי ניאלץ לקחת מונית או משהו

יש מצב למצוא טרמפ? לפחות לחלק מהדרך.

אם היה תינוק אחד הייתי מציעה שתקחי את הבכור ואת התינוק באוטובוס

ובעלך יסע עם השאר.

עם תאומים זה מסובך.

אולי אם הם לא יונקים תקחי איתך רק ילד בכור באוטובוס ובעלך יסע עם כל הקטנים כולל התאומים?

או שתסעי לבד והבכור יעזור לבעלך עם הקטנים במהלך הנסיעה.

אולי תמצאו מישהו נער/ מבוגר ללוות ילד בן 11 באוטובוס.

נסעתי ברכבת לצפון, אז בנהריה הייתה תחנת רכבת. שם ירדתי.
ומשם הזמנתי מונית למלון ונפגשתי עם בעלי ושאר הילדים.
לרכבת לקחתי תמיד את התינוק ואת הבכור שיעזור לי, לסחוב עגלה וכו...
אבל אצלך זה תאומים. מסובך יותר.

היום ב"ה הגדוליםן כבר עם רשיון, ממש עוזר... להם יש אומץ מה שלי אין.

בחרנו בכוונה מקום שנגיש בתחבורה ציבורית (צפת), וכך שילבנו בין הרכב לבין התחבורה הציבורית, גם בטיולים שעשינו במהלך ימי הנופש. (לרוב הילדים נסעו באוטובוס, אבל לפעמים גם אני)

זה דרש התארגנות ותכנון מראש, אבל ב"ה לרוב היה מוצלח וטוב.

(אני בכלל לא נוהגת, אז לא הייתה אופציה אחרת... אבל אתם פחות מתשע נפשות, נכון? אז אפשר לשכור רכב של תשעה מקומות לימי הטיול. כמובן, זו עוד הוצאה שצריך לקחת בחשבון...)

בדרכ בנסיעות כאלה אחד אחרי השני כשבעלי לפני

אני שמה וויז אבל כשיש תחנת אוטובוס או פניה הוא עוצר עד שהוא רואה שהגעתי וממשיך בנסיעה

אז ככה שאני לא באמת לבד נוסעת ואני יודעת שאם עולה איזה צורך הוא קרוב אליי לעזרה

תעשו אחד הלוך אחד חזור

יש לנו גם שני רכבים כמו לכם ואני נוהגת באחד, בעלי בשני.

עכשיו ב''ה יש כבר כמה נהגים אז גם הם נוהגים.

בעיני חשוב שגם האשה תוכל להיות עצמאית בנהיגה לכל מקום ולא תהיה תלויה בבעל.

הפעם הראשונה שעשינו את זה היה בנהיגה לצפת, חששתי, נהגתי לאט אבל בסוף הכל היה בסדר. ממליצה גם לך לנסות ולנהוג בעצמך

ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.

 (השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)

ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום, 

ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום 

(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)

ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!

צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.

ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!

בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.

א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל

ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום

מאוד מאוד עוזר

אני לקחתי כמוסות, אפשר גם לנסות להוסיף בננות לתפריט.

היה לי גם בהריון

ואצלי כשזה קורה, בגלל הסימפי אני אפילו לא יכולה לרדת לרצפה לדרוך על הרגל
כאבים אמיתיים

תנסי לקחת מגנזיום

צריך אישור מרופא לקחת? מרשם? או שפשוט קונים בבית מרקחת?

זה סיוט, מתעוררת כמה פעמים בלילה. ומפחדת ממש אם יקרה בלידה, כי הפעם זה בעוצמה חזקה הרבה יותר מההריון הראשון🙈

אם יש לך משחת סילברול עוזרת מאד לעזרה ראשונה.

אבל הטיפול הלאה תלוי באיך זה נראה. אם "רק" אדום בטח יעבור תוך יום יומיים, אם יש שלפוחיות כדאי לך להתייעץ עם גורם רפואי.

טיפלתי בברנדשילד ופד פראפין. במקום כוויה מפושטת נשארה רק 3 שלפוחיות קטנות.

@אמהלה, מבינה שלא היה לך צורך להתייעץ, שמחה שהיתה לך משחה טובה לשים והסתדרת.

תרגישי טוב

וניסיתי להבין האם אני צריכה להתייעץ עם גורם רפואי.

אני לגמרי בעד להתייעץ עם הפורום! וזה מה שעשיתי בעצמי

החלמה מהירה גם לך

נשארו שלפוחיות אבל ממש קטנות ב"ה.

שמן קצח/ג'ל אלוורה 100% טבעי למרוח על הכוויות

ולעשות קומפרס קר ץ-

לוקחת זוג גרביים מכותנה

אחת לחה וגורבת על היד

ועל זה גורבת גרב יבשה

וביניהם מכניסה קוביות קרח

וצריך לשמור על לחות שהעור לא יהיה יבש כדי שלא תישאר צלקת

על כוויית שמש האמת

זה לשים חלבון של ביצה חיה כמה שיותר זמן

ההסבר היה שזה מחזיר לגוף איזה חומר שחסר בגלל הכוויה

צחקתי כששמעתי את זה

וקצת אח"כ נכוויתי ממש בשמש וזה עזר לי מאוד

רפואה שלמה!

מרחתי את המשחה של גרין ופזרתי את הטלק שמצורף שקונים את המשחה.

מעניין אם זה טלק רגיל.

ונזכרתי שבעבר אמרו לי שצריך להדק את הכל עם ניילון נצמד, זה מה עשיתי.

משהו כמו עשרים דק אחרי המריחה. רגשתי הקלה.

מקווה שיחלים מהר, יש לי המון  פעילות בסופ"ש עם הידיים והכיורים מלאים (אין מי שיעשה כלים במקומי).

בבקשה באמת.

כל אחת שתעשה מה שטוב לה, אבל כשזה פורום ציבורי אני חייבת למחות.

זה כל כך לא שווה את הזיהום חס וחלילה שיכול להגרם מכזה דבר.

ובדיוק ראיתי מישהו שכתבה באריכות ובמקצועיות על כמה שזה נפוץ ומסוכן להשתמש בחומרים מהמטבח כדי לרפא פציעות - והיא כתבה נתונים על אנשים שהגיעו למיון בגלל זה, סליחה שאין לי את המקור.

ביצים חיות זה כל כך ריסקי, בבקשה

גם אני עשיתי דברים נואשים בגלל כוויה שהוציאה אותי מדעתי, ואני מסתכלת אחורה ולא מאמינה.

אז אני מבינה מאיפה זה מגיע, אבל בכל זאת - להזהר מתרופות סבתא, גם אם הן "עובדות" כי הסיכון לא שווה את זה.

פצעים פתוחים וכוויות זה דבר רגיש לזיהומים, ומוצרי מזון הם לא דברים שמיוצרים בהגיינה הנדרשת לטיפול רפואי. גם לא ניילון נצמד.

ורפואה שלמה לפותחת, אני ממליצה גם על משכך כאבים, כוויה זה אחד הדברים הכואבים 

אם כן, שמים אותה מהרגע הראשון ועוטפים הניילון ומעל חבישה

לגבי התוקף לא יודעת, אפשר לשאול

ביד היה נראה ממש לא רציני אבל בבוקר קמתי עם שלפוחית מפחידה בכל כף היד...

הבנתי אז שלא שמים את האזור מתחת לזרם מים זה מחמיר את הפציעה

יתכן ויש הבדל בין כוויה משמן רותח/תנור חם/מים רותחים.

הבוקר, ממש שיפור, רמת הכאב פחותה ויש מקומות שנוצרה אדמומיות.

לי היה כוויה מאדים. פתחתי סיר וכל האדים היו על היד שלי, שרף מאוד הייתי.תחת מים זורמים , בהמשך שמתי סילברול אבל בבוקר שמתי למשהו זוועה...לא שישנתי בלילה אבל זה מה שקרה

לפני הרבה שנים אבל

פושרים, רגיל מהברז.

יש הנחיה אחרת?

יכול להיות שאצלך זו פשוט היתה כוויה יותר חמורה, ושאם לא היית שוטפת במים היה אולי עוד יותר חמור. 

לא יודעת מה הרמה, אבל להתחיל קצת קצת

אם את אוכלת באמת שטויות כל הזמן, אז להתחיל בארוחת בוקר נורמלית יותר- פוסת לחם עם משהו- טחינה/גבינה/אבוקדו/חביתה

אבל הכי חשוב הרבה ירקות

העצלנות לחתוך לפעמים מבאסת אז אולי לשטוף בלי לחתוך לסלט אלא חתיכות גסות של ירק מסוים ולטבול בממרח אהוב ובריא

לקנות פירות שאת אוהבת

הכי חשוב לא לסבול בתהליך אחרת זה לא יעבוד

אם את לא אוכלת פחות קלוריות ממה שצריך לא תרדי המשקל וזה לא משנה כמה ירקות תאכלי

כמובן יש לירקוצ יתרונות אחרים..

בסוף הקושי הוא לא בלדעת מה לאכול, הקושי הוא ביישום

האתגר הוא נפשי/ מנטלי.

בנוסף כדאי מאוד להמשיך לחפש ספורט שאת כן מתחברת אליו.

ניסית ריצה, שחיה, אופניים, ריקוד ותנועה, אימוני כח?

אולי כדאי לנסות אווירה אחרת

למשל לא דומה סטודיו גדול למול סטודיו בוטיק.

לא דומה ספורט אישי לקבוצתי.

גם לפעמים אם יש חיבור לאנשים בקבוצה זה הופך את העסק לקליל יותר.

ואכן אורח חיים בריא, גם אם המשקל עדיין יהיה גבוה, ישפר מאוד את בריאות הגוף שלך, ויקטין סיכונים למחלות מבאסות כמו סגרת וכדומה.

איך הייתי עושה את זה בפועל?

בגדול- תצטרכי משהו שהוא בר קיימא. כלומר שתמשיכי להחזיק בו לאורך שנים רבות, ובשביל זה זה צריך להיות משהו שהוא לא אינסוף השקעה וסבל.

אז מוצאת ספורט שנעים לי. ומנסה להעלות את הפעילות הגופנית הלא-מאורגנת ביומיום, למשל- לעלות במדרגות ולא במעלית. ללכת לסופר ברגל אם זה להשלמה קטנה. כאלה….

וכמובן ספורט אינטנסיבי יותר שנחמד לך. כדאי בחברה/קבוצה, אבל מה שטוב לך.

גם הליכה עם חברה זה מדהים!

מבחינת תזונה- בעיניי המפתח הוא להפוך אוכל בריא לנגיש יותר, ואוכל לא-בריא לנגיש פחות.

כלומר להמעיט/להפסיק לקנות הביתה מזון מעובד מאוד, שתייה מתוקה, חטיפים, ממתקים וכדומה.

לקנות הביתה יותר ירקות ופירות טעימים. אם את אוהבת שייקים- אז פירות קפואים, שייקר…

לנסות מתכונים בריאים, כדי להוסיף לשגרה את אלו מהם שטעימים לך.

להפחית כמה שיותר צריכת סוכר ומזון מעובד.

זה ממש לא בהכרח השתעבדות. תלוי באיזו מידה עושים שינוי. אבל לתחושתי, אפילו רק להפסיק לקנות אוכל מעובד מאוד, ועוגות חטיפים וכו- עשה שיפור. (אה, וגם לא להכין עוגות עוגיות באמצע שבוע. מקסימום לשבת. כשיש אז אוכלים יחחח)

מהמאוד מעובדים ומלאים דברים שמזיקים לגוף.

וכן לקנות הרבה ירקות, יוגורטים(לא ממותקים), אגוזים וכד' לנשנושים. והרבה חומרי גלם טובים- דגים, עוף, בשר, קטניות, פחממות מורכבות.

ואם נגיד את מחליטה ששוקולד את כן צריכה לפה ולשם- לקנות מזה מעט. אם נגמר אז אין עד לקניה הבאה.

בהצלחה!

ואלך לנוח

המינימום הזה כולל לצורך העניין להתיישב ולהדריך ילדים בינוניים להמשיך לארגן

וכמובן שלא אמשיך את המטלות...

ומלכתחילה לא להכין משו רציני

אבל אם אני מרגישה שאני קורסת אז אני יעצור וילך לנוח 

אבל באמת מינימום

את מעט האנרגיות שי שעדיף להשקיע ברמה הרגשית...

לצרכים הפיזיים לעשות רק את החייב

זה הזמן לאוכל מוכן

טוסטים

חדפ

וכו..

ולכן היה לי חשוב לדעת אם הגוף שלי חלש או שפשוט אני לא דואגת לעצמי בהריון.

אפשר לראות בזה גם עזרה.

תלוי פרשנות וכנראה מכלול של היחסים שלכן.

אני הייתי שמחה אם חמותי היתה עוזרת לי במקרה כזה. ואם ישנים אצלה זה ויש כינים זה באמת יכול להיות מורכב וליצור הדבקות.

הכל תלוי בצורה שזה נעשה ובטיב היחס ביניכן.

אולי זה הרגל שלה שאני לא מודעת אליו,

כמובן שלא עשתה את זה לידי,אלא בערב שאני ובעלי יצאנו לקניה של משהו

הרגשתי לא נעים עם זה 

אז היא הבינה שהיא צריכה להשלים את הטיפול בהם,

בדיוק כמו ששולחים לפיפי לפני השינה וכמו שמצחצחים להם שיניים.

אבא שלי קבוע גוזז ציפורניים לכל הנכדים (הקטנים)

ואמא שלי מיישרת שיער (זה כמובן היא מתקשרת לשאול)

אולי גם גיסות שלי חושבות שזה חוצפה שאבא שלי גוזז ציפורניים בלי לבקש רשות?

לא יודעת זה כ"כ טבעי לי שאף פעם לא חשבתי שיכול להיות בזה משהו מוזר.

אם כבר, אם הייתי משאירה את הילדים שלי אחרי מקלחת וממהרת לצאת לסידורים ולילדים היה חשש אולי לכינים, הייתי מתבאסת אם אמא שלי לא הייתה מעבירה סירוק רק מחשש להיכנס למקומות לא לה. (אצלנו לא מעבירים בשגרה, רק כשיש חשש)

אם זה קורה כל הזמן ומפריע לך, אפשר לבקש לחדול מהמנהג אם זה מפריע לך.

אם זה היה בגלל הסיפור של הלידה, אז היה נגמר, תחליקי.

זה חלק מהרחצה.

כשאנחנו נוסעים להורים/חמים זה חלק בילט אין מהאירוח האמת 🤔

מקלחת, מסרק כינים, צחצוח שיניים

וזה הרבה פעמים עליהם

אישית הייתי שמחה מהעזרה

אבל את מכירה אותה כדי לדעת יותר טוב 

לנכדים שלהם.

אני רואה שאת ממש לא היחידה שכתבת, רק מראה כמה משפחות יכולות להיות שונות זו מזו וכמה חשוב לדון לכף זכות, שאולי מישהו אחר פשוט פועל לפי הרגל שונה משלי, וללא שום כוונה רעה או נסתרת. 

אלא שגרתי שמיד אחרי מקלחת מסרקים כינים.

אני עושה את זה לילדים שלי באופו קבוע, חלק מהשגרה, חופפים ומסרקים כינים. אולי זה גם השגרה של הסבתא

אם היא שמה לב שאחד היה מגרד קצת יותר מדי מתיישבת איתו ובודקת לו.

לא הפריע לי.

גם לא היה מפריע אם חמותי ז"ל היתה עושה את זה.

כל עזרה - ברכה מבחינתי.

כי אם לא, וזה סתם עזרה, לא רואה בזה בעיה.

חמותי קבוע גוזזת ציפורניים לילדים

היא אפילו אמרה לי בפירוש לא לגזוז להם לפני שאנחנו מגיעים...

האמת תחביב מוזר אבל אני ממש לא מתנגדת

חוץ מזה שהיא ממש עדינה, הרבה יותר ממני כנראה, וזה מעלה להם את הסטנדרט ...

גם כינים יצא לה לעשות אבל לעתים רחוקות.

שתבדוק תמיד, תחסוך לך..

אבל מודה שהייתי מצפה שהיא תשאל אותי לפני..