אתם מנהלים בית משותף, ברור שצריך לשתף אחד את השני במצב הכלכלי ובקבלת החלטות על מה מוציאים כסף וכו'.

הכי הגיוני לעשות חשבון משותף, אבל גם אם נשארים בשני חשבונות נפרדים ברור שהכי בסיסי זה לשתף אחד את השני במצב העו"ש שלכם.

ברגע שמתחתנים באמת מוותרים על הרבה מהפרטיות, אבל זה שווה את הבית המשותף שמקימים.

בדרך כלל כשמתחתנים עושים חשבון משותף, וממילא יודעים מה המצב. אם לא, אז כדאי לשתף אחד את השני במצב החשבון, אחרת איך תוכלו לקבל החלטות כלכליות יחד? 

לחשבון שלו יותר מחצי משכורת ואין לו בעיה להראות אבל יש לו הלוואות שלקח לפני החתונה ועכשיו מחזיר 

הוא לא מחזיר הלוואות, *אתם* מחזירים הלוואות.

לך אין חיסכון מלפני החתונה, *לכם* יש חיסכון מלפני החתונה.

בחרתם להתחתן?

מזל טוב.

אתם כבר לא שני אנשים נפרדים, אלא גוף אחד. יש לכם בית אחד, ארנונה אחת, שכירות אחת, בעז''ה בעתיד יהיו לכם ילדים משותפים ששניכם חייבים לחנך ולזון ולפרנס ולכלכל... בבית האחד שלכם יש לכם מקרר אחד עם אוכל של כולם, אתם תסעו ביחד ממקום למקום ברכב של שניכם...

מה התוכנית בדיוק? להישאר עם חשבונות נפרדים עד מתי? במה זה מועיל בדיוק? איך תוכלו לחשב מי חייב למי כמה ולמה?

זה נראה לי כמו מתכון לצרות צרורות, ובאמת רק התחלתם את חייכם המשותפים ועוד אין ילדים - והצרות והמתחים סביב זה מתחילים להיערם. לא חבל?

אז בכל מקרה כל הכסף שלך הוא גם שלו (אם מדובר בסכומי כסף גדולים במיוחד אולי כן הייתי מבררת עם עורך דין אם בכל זאת אפשר לעשות משהו בדיעבד)

לדעתי בשביל לנהל משק בית בצורה בריאה המצב הכלכלי שלכם צריך להיות פרוס לפניכם כך שתעשו החלטות מושכלות כרגע כל אחד מכם רואה רק חצי מהתמונה. אני אישית חושבת שחשבון משותף יותר נוח אבל אם אתם רוצים להשאיר חשבונות נפרדים אני מכירה זוגות שפתחו חשבון נוסף זוגי ולשם מעבירים משכורת (מינוס חיסכון אותו מנהלים מהחשבון הפרטי) ומשם יורדות כל ההוצאות.

אולי תפתחו חשבון משותף ושהוא יעביר את המשכורת שלו לא כולל החזר ההלוואות ואת תעבירי את המשכורת שלך ותראו אם אתם מצליחים לחסוך בחודש וכמה. לא רואה היגיון שאת תחסכי בסוף חודש ואצלו יעמיק המינוס...

מה ששלך שלו ומה ששלו שלך.

אם יש לו בעיות בהתנהלות כלכלית צריך לפתור את זה, העובדה שיש לכם חשבונות נפרדים לא תעזור לך בטווח הארוך.

שהוא מאיים לחתוך את הקשר אם לא תראי לו את החשבון שלך???🤔

מה...הוא ילד??

נשמע ילדותי ולא בוגר בעליל!

אולי היא מרגיש שהיא לא נותנת בו אמון, לא משתפת אותו במשהו שמבחינתו הוא בסיסי והכרחי בצרכים הזוגיים...

אולי הוא פשוט רוצה להרגיש יציבות כלכלית? אולי זה ממש מערער אותו כשהוא לא יודע מה המצב?

כלל מאוד הגיוני- אם ההוצאות משותפות, גם ההכנסות משותפות.

אתם קונים דברים בשביל שניכם, משלמים בשביל שניכם. אז הכסף שהוא מכניס הוא גם שלך והוא מוציא גם בשבילך, ואותו דבר את אליו.

יכולה לשתף אותך שלי ולבעלי יש חשבונות נפרדים אבל לשנינו יש את הפרטים של כל חשבון ככה שאפשר להתעדכן על הכול. חסכתי המון כסף לפני החתונה, וגם לי בהתחלה היה קשה לשחרר ופתאום לתת למישהו אחר להתנהל עם החסכונות שלי. אבל למה חסכתי אם לא בשבילו? בשביל הביחד שלנו? ואני סומכת עליו שהוא משתמש בהכול בתבונה ולא בזבוזים ואנחנו לגמרי פתוחים בכל ההתנהלות הכלכלית אחד עם השני.

אולי הוא פשוט מבקש (בדרך שלו) שתסמכי עליו בהתנהלות הכלכלית? תני לו להוכיח לך שהוא מסוגל לנהל הכול, ובעז"ה הוא יהיה טוב בזה ולך יהיה ראש שקט.

וגם משתתף בהוצאות.

הוא מוציא יותר ממה שהוא מכניס? את יודעת על מה הוא מוציא? הוא משתף אותך בזה או שאין לך מושג לאן נעלם הכסף? זה כסף שהולך לדברים לשניכם, לבית?

את צריכה להעביר לו לא כי הוא נזקק, זה בעלך... אתם חיים באותו בית

כל זמן שלא מחזירים הלוואה הריבית תופחת... ובסוף זה גורע משניכם.

אם את לא סומכת עליו בעניין בסיסי אחר שקשור לכסף כדאי לפתור את זה מהר כדי להימנע מסכסוכים שרק יגדלו עם הזמן ויגבירו את חוסר האמון והריחוק

אז טוב שהוא מחזיר את החובות האלה.

אי החזר יגרור צבירה גדולה של ריבית והבור רק יגדל.

וכתבה את זה נכון @השתדלות !

נראה רק אולי שיש בינכם בעיית אמון ותקשורת שהיא יותר מהותית וחשובה וצריך לטפל בה מהשורש, זה אולי יפתור גם את בעיית התקשורת בתחום הכלכלי הזה.

יכול להיות?

מצד אחד הוא רצה הסכן ממון - שאומר הפרדה רכושית מוחלטת ומצד שני כרגע את משלמת לו חלק מהחובות - שזה בסדר.

בעיני, כמכלול יש פה כמה נקודות אדומות  שדורשות פנייה לייעוץ בעל פה. 

הוא מדבר על מצב של גירושין, וקובע שבמקרה כזה הרכוש שנצבר לפני החתונה (ובמקרים נדירים גם רכוש שנצבר לאחר החתונה) אצל אחד מבני הזוג, לא יחולק אוטומטית שווה בשווה אלא לפי מנגנון מסוים שנקבע בהסכם.

כל עוד בני הזוג נשואים, אין להסכם הממון משמעות.

אם חסכת הרבה כסף (במאות אלפים) והוא מאיים בגירושין, לא הייתי שוללת.

אבלזה לא ככ חכם כרגע וזה מחשבות של בדיעבד. לא ידעת לפני על החובות? בכמה כסף זה מסתכם כל חודש ?

התחתנתם כדי לחלוק את כל החיים. גם חובות. גם רווחים ממוניים.

הדרך שאתם הולכים בה תוביל אתכם לאבדון

מצטרפת לעצות של ייעוץ זוגי. ומהר.

שאם אין הסכם ממון, אז כל היתרות והחובות יתחלקו שווה בשווה, בלי קשר לשאלה מי הביא איתו מה לפני החתונה...

למרות שגם אחרי הנישואין אפשר לעשות אבלבמצב של הזוג הנל -- זה רק יהרוס לדעתי

יתרות שהגיעו מלפני החתונה. יכול להיות שלא יתחלקו

חובות. מהכרות. יש אפשרות שלא יתחלק. קצת יותר מורכב.

בכל מקרה. רצוי להתייעץ עם עו"ד על מקרה פרטי

בחרתם להיות ולחיות ביחד

יש לזה משמעויות רבות כולל גם כלכליות.

ואם אחד הצדדים הגיע עם איזשהו חיסכון מגיל צעיר או כל חיסכון שהוא מהחתונה הוא משותף.

לכן בעיניי יש עניין בחשבון משותף ובטח לא להסתיר דברים שכאלה מהצד השני.

הוא לא יכול לאיים עלייך בעזיבה בגלל תנאי שכזה אבל הוא צריך להיות יחד איתך בנטל הכלכלי.

בעתיד בעזרת ה' יהיו ילדים, ובית וכו' וכו' ולא יכול להיות שהכל יהיה עלייך או ממך.

אתם חייבים וצריכים להיות שותפים לדרך 

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏