רק לפני ראש השנה ופסח.

אבל עם משתדלת לשלוח לה תמונות של הילדים מידי פעם.

אבל אם הייתי יודעת שזה ממש חשוב לה הם הייתי עושה השתדלות מידי פעם..

מעדיפה כשנפגשים פעם ב בטלפון מאולץ לי ומוזר.....

ומבינה שיש ציפיות זה מורכב....

בטח כשמצופה שאת תתקשרי....

אני לא מתקשרת.. אם חמותי מתקשרת אני זורמת איתה בשיחה קצת מאולצת

הבת גרה לידה, הכוונה באותה עיר...

אנחנו גרים במרחק מאוד רב מהם, ולא שומרים על קשר טלפוני וגם לא מתראים.. כך יוצא..

האמת, אני בסדר עם זה..

אני אחת שיכולה לדבר איתה בטלפון, אבל כשניסינו בעבר, ראיתי שהיא לא ככ דוברת אמת בטלפון, ומהצד שלה נשמעת שיחה מאולצת אז וויתרתי על ההשקעה של הזמן מצידי עבור שיחה שכזו עם מישהו שלא באמת מתעניין ולא משתף באמת...

אז שיחות טלפון הן רק לדברים ענייניים, ולרוב מתכתבות בווטסאפ (גם על דברים ענייניים או תמונות של הנכדים).

וכשנפגשות מדברות כמו שצריך...

לא יודעת איך גיסתי השנייה מתנהלת, אבל מניחה שדי אותו דבר. (אין עוד גיסות)

מקווה שתמצאי את דרך האמצע עם חמותך ❤️

שחררי מזה...

גם אני ככה זה אופי של בן אדם תעשי מה שטוב לך בסוף היא תקבל את זה

זה לא שאת עושה בכוונה רעה

תנסי אולי להתקשר רק בימי שישי להגיד שבת שלום? שיחה קצרה ואז את ״חייבת״ לסגור כדי לעשות משהו דחוף לכבוד שבת. או ליד איזה ילד שמפריע לדבר 😂

אני מאמינה שעם הזמן תרגישי שזה קל יותר.

באמצע שבוע אולי תשלחי מדי פעם תמונה חמודה או משהו כזה.

חמות מהממת זה מצרך נדיר ושווה להשקיע בקשר.

גם אני לא מתקשרת לחמותי אז ממש מבינה את ההרגשה שלך (לשמחתי היא לא מתלוננת…)

חמותי חשבה שאתקשר אליה המוןןןן

היא דיברה על זה מלא בהתחלה

ואני לא טיפוס כזה.. אין לי זמן ולהורים שלי לא מתקשרת ככ הרבה כמו שהיא מצפה.

פשוט הפסקתי להתקשר ככ הרבה והיא הבינה

וגם נכנסה כלה שגם לא ככ בקטע..

והשיחות וידאו שבכלל מרגיש לי שנכנסות לי לחיים כי הרבה פעמים אני בלי כיסוי ראש וכו… .

היום היא כבר מבקשת שהילדים יתקשרו וגם לזה אין לי כח כל יום

והיא מתלוננת..

והקשר הוא טוב

והולכים אליהם גם פעם ב3 שבועות חודש כזה

וכשצריך לדבר אז מדברים

אבל מה לעשות שאני לא בנויה לקשר צפוף כזה… 

אבל כן בקבוצת הווצאפ אני שולחת הרבה תמונות של הילדים

מצלצלת אליה מדי פעם כשאני בנסיעות

לאף אחד כמעט אני לא ארים טלפון אם אני לא בנסיעה

אולי כשיהיה לי יותר זמן עוד 10 שנים כזה? חח

יש לי קשר ממש נחמד

והואציכל להתפתח אם הייתי מדברת בטלפון

אבל אני שונאת ממש

עם כל אחד פשוט לא אוהבת שיחות מעבר לחייב בטלפון ממש ממש לא עובד לי

אז מקבלת את עצמי ומסבירה שצריך ומשקיעה במקומות אחרים

כל אחת והקרבה וההשקעה שלה

אפילו כחסד

לעשות תזכורת להתקשר אפילו שיחה קצרה

לספר לה משהו על הילדים או משהו מארועי השבוע

להתעניין מה שלומם

ולא לתת לה לצבור בלב העלבות מזה ולך הצטברות תסכול

לעשות ענייני ולחזק את עצמך שמלעשות טוב אף פעם לא מפסידים

רציתי להתקשר לאמא שלי לפני הצום אבל הטלפון שלי היה אצל אחד הילדים, אז לקחתי את הטלפון של בעלי, חיפשתי אמא וחייגתי, לקח לי שניה להבין שהתקשרתי לחמותי וגם היא היצה נשמעת מופתעת 😀

אז מזה אפשר להסיק את כמות השיחות איתה..

היא יותר בנאדם של מדבקות וכאלה ואני פחות משתפת פעולה.. שולחת תמונות של הילדים כשיש משהו מיוחד.

אני קצת מתביישת לעשות את השיחות חובה האלה ואפילו לפני חגים לא מתקשרת אלא רק שולחת דרך בעלי.. מקווה שלא יחזור לי בגלגול עם הכלות

וניתקתי =O 

ואני זאת ששומרת על קשר

גם עבור בעלי...

ואחרי שנתיים בערך אחרי החתונה של בקשות לשמור על קשר.. אני מתקשרת המון. האמת אני משתדלת להתקשר לשני הצדדים כמעט ברמה יומית. חושבת שזה חשוב להראות לילדים מצוות כיבוד הורים.

עברנו שנים קשות של לידות ומשברים וקורונה ומלחמות ומה לא, אז עושה את המאמץ מתוך אמונה  שמשפחה זה הכי חשוב בעולם ויש קשרים שחייבים לתחזק.

האמת שגם אני שונאת לדבר בפון..וחמותי גם הייתה שואלת אז פשוט אמרתי בפנים שאני לא מתקשרת לאף אחד סתם כי אני לא אוהבת לשוחח בטלפון אלא בסמס

וזהו...

אבל אם חמותי הייתה מהממת הייתי מתאמצת להקליט לה שבת שלום כל שבוע🤪

ארשום לי

אם כן, הייתי לוקחת ממנו בסוף השיחה להגיד שבת שלום. ולקוות שייעצר בזה..  

(קרה פעם אחת, כשבעלי היה מגויס)

אני ממשששש לא טיפוס של טלפונים. מתקשרת לאמא שלי רק לשיחות ענייניות, ולסבתא שלי לפני חגים.

מזל טוב, שבת שלום וכולי רק בוואצפ…

אולי כדאי להכניס באיזה שיחה איתה סתם דרך אגב שאת פחות אדם של טלפונים, להנמיך ציפיות.. האמת, נשמע מעיק. 

זה מאוד מאוד מחבר.

והזכות היא בגדול כולה שלך.... במיוחד אם היא חמות מהממת.

אצלי לפני שהתחתנתי סבתא שלי ממש עשתה לי שיחה כמה זה חשוב וכמה כדאי לי להשקיע בזה.

התקשרתי.. והיה מביך ברמות.... לא היה לנו מה לדבר...ככה עוד שבוע ועוד שבוע וכמעט ויתרתי ואז פתאום יום שישי אחד שהחלטתי שהוא האחרון שמעתי ב"שלום" שלה ככ הרבה שמחה.. שהבנתי פתאום שזה כן משמעותי למרות שהיה נראה לי יבש.

בכל אופן.

חושבת שזו אחת הסיבות העיקריות שהקשר שלי איתה יותר חם ובאיזשהו מקום יותר קרוב מאשר הקשר של גיסתי איתה.

אגב

סבתא שלי עודדה אותי ממש גם לשלוח תמונות של הילדים...

אין מה לעשות.. כנראה סבתא שלי החכמה הבינה שאין מה לעשות, תמונות של נכדים זה אחד הדברים שהכי משמח סבתות, והקטע הזה שהכלה מראה התייחסות לחמות כנראה נותן לחמות להרגיש שחשוב לכלה שלה שתהיה בעולמה אפילו קצת... בסוף, זה באמת שומר על קשר. ונותן לה מקום של שייכות בחיים...

זה הפרשנות שאני נותנת לזה.

וההוכחה שלי שזה באמת מקפיץ את הקשר- בעיקר מצד החמות. זה ממש נותן לה תחושה של חשיבות, של כבוד, וזה חוזר אליך בסוף פי כמה.....

תחשבי שאם היום היא מהממת- אז עם זה היא תהיה עוד יותר.....

בעיני זה גם מהמם שחמותך מבקשת את זה.

היא מודעת כנראה לצורך הזה שפשוט יכול להקפיץ בינכן את הקשר.... איזה כיף לך שהיא אומרת לך את זה ונותנת לך בעצם מקום לשדרג את הקשר...

זה גם מראה בעיני על פתיחות ואהבה כמו לבת- שהיא מרגישה בנוח לבקש ממך את זה... חשוב לה הקשר איתך.....

ולגבי הצמידות לשבת.

זה כזה פעם בשבוע.. וגם אולי יותר קל ליישם את זה ככה בלי לשכוח, וגם אולי המינון הוא סביר.. לא כל יום.. מצד שני לא משהו רחוק מידי..

חחחחח

כשמסתכלים על זה ככה זה באמת יותר קל.

ותאמת.. לא מצופה הרבה.

להתקשר, לשמוע מה שלומה, איך עבר עליה השבוע, ובקטנה לספר מה שלומך (ואם לא זורם לך אז משהו מיוחד שהיה השבוע עם אחד הילדים..)

חמש דקות שיחה וקנית אותה🤗

השפע ממנה אליך יגיע פי כמה..... מבטיחה לך...

אגב הסיבה שאני מאנונימי כי סיפרתי את זה כמה פעמים בהזדמנויות שונות..

בהחלט אסתכל על הזוית הזו

והיא םתחה את השיחה ב"למה אשתך לא מתקשרת???"

האמת שהיא צדקה בעניין הזה כי לא התקשרתי לאחל שנה טובה וזה באמת כבר לא יפה

אז התקשרתי להתנצל ובצדק ולמזלי היא לא יכלה לדבר.

אז התנצלתי בהודעה

היא אמרה שהייתה בטוחה שאני כועסת או פגועה (היא חושבת שכל מי שלא מתקשרת כועסת או םגועה...)
 

בכל אופן החלטתי שאני לא מתכוונת להתאמץ ככה כל שישי כי זה לא ייגמר.

בחלט להתקשר לחגים מידי פעם

ובאמת לשלוח הודעה של שבת שלום זה רעין טוב, מקווה שייספק אותה ;)

ופעם טלפונים זה מה שהיה, כנראה בגלל זה היא חושבת ככה.

(אגב, אני אוהבת לדבר בטלפון. לא עם חמותי... אבל גם עם מי שכן, אני בקושי מתקשרת. גם עמוסה וגם דוחה).

אני שולחת לפחות פעם בשבוע תמונה של הילדים לה ולחמי.

חמי מאוד רוצה לדבר עם הבת שלי בשיחת וידיאו, וזה קורה פים בחודש, בלעדיי.

אני מתכתבת עם חמותי לפעמים, אבל לא עמוק מידי. מה שלומכם וכו'.

מאודד לא זורם לי טלפונים ואני אחת שדוחה ממש כל טלפון

אבל נראה לי הרגל מאוד מכבד וחשוב

חמותי היתה מאוד רוצה שאשוחח איתה

כשהיא מבקשת ממני כשהילדים איתה בוידאו אז אני מכניסה את הראש ואומרת כמה מילים

(תמיד היא מסבירה לי שזה רק היא וזה בסדר אם אני בלי מטפחת 😉)

אבל היא התרגלה....

המזל שלי שאין לה למי להשוות אין עוד ילדים נשואים.

בכללי היא היתה רוצה קשר הרבה יותר חם, היא תמיד מנסה אבל מה לעשות זה לא אני

כמובן אני מכבדת אותה, מנומסת, נחמדה

אבל לא משהו מעבר

והיא באמת חמודה והכל ועוזרת ונותנת מלאאא אבל אנחנו הרבה יותר מדי שונות

מה עם הודעות?

אצלי זה הרבה יותר נח להתכתב עם אנשים, פחות מחייב

שונאת לדבר בטלפון ולא רואה שום סיבה לדבר עם אנשים בכח.

מודה שאני גם לא מתערבת בשיחות שלה עם בעלי, אני פשוט לא רואה עניין בלאחל כל שבת שבת שלום.

גם לאמא שלי אני לא מתקשרת כל שבוע וגם לא לפני חג.

וגם בעלי לא מתקשר להורים שלי לאחל להם שבת שלום...

בהתחלה הפריע לחמותי, עכשיו נראה שכבר השלימה עם זה מחוסר ברירה.

גיסתי כנראה מתקשרת אבל זה לא ענייני....

ואני גם לא קוראת לה אמא, אם אין ברירה קוראת בשם שלה, אבל כמעט ולא יוצא.

אלא אם כן צריך משהו טכני...

אנחנו מגיעים לבקר וזה מספיק בעיניי

כשבעלי מדבר איתה לפעמים אני מתערבת קצת בשיחה אבל לא יותר...

שאם היא שלחה את גיסתך,

ושלחה את בעלך,

ואמרה לך ישירות..

כנראה זה באמת חשוב לה.

אז קודם כל קחי את זה כמחמאה!

היא מתעניינת בקשר *איתך* ולא רק עם הבן שלה והנכדים...

אני חושבת שאפשר לעשות מאמץ, לפני שבת לשיחה קצרה. תתכנני לפני הטלפון איזה סיפור אחד על אחד הילדים שלך, איזה משהו מצחיק שאמר או עשה, תשאלי מה איתה בהכנות לשבת? התארגנתם כבר? ושבת שלום וזהו. אם יזרום מעבר לזה מה טוב ואם לא, לפחות זה.

אני גם שונאת שונאת שונאת שיחות טלפון, גם עם אמא שלי, אני אחרי שיחה צריכה לפעמים להתאושש. אמיתי. הבעיה שלי עם השיחות עם חמותי שהן מתארכות עדלא ידע... ואני מאבדת ס ב ל נ ו ת . וכבר פספסתי את הפואנטה ואני כבר .. אה.. וואו... כן... בטח .. יפה... נכון .. וואי וואי... וכו'... חחח

תכווני לשם מצוות כיבוד הורים, זה כולל גם חמות... 

חרשת🤭

אנחנו מדברות יחסית הרבה בווטסאפ ואני שולחת לה תמונות ומשתדלת לפרגן ולהביע הערכה להתעניינות שלה וכו'

יש מצב גדול שאם היא היתה שומעת היא היתה מצפה לטלפונים ואני שונאת את זה הכי שאפשר

ואני משתדלת ממש לדבר גם אמא שלי וגם עם חמותי מידי יום, ככל שמתאפשר.

לא בהכרח שיחות ארוכות, סתם לשאול בשלומם, איך מרגישים.

חוץ מזה שזה אור חוזר ממש, מרגישה שזה מחזק את הקשר בנינו ובינה לבין הילדים

ומוסיף להם עורף משפחתי וחוסן נפשי. בקיצור, גם אם מתחיל מאולץ זה יופי של מנהג.

מצד שני, עם אמא שלי אני מדברת כל יום וזו מן ציפייה לא כתובה שלה, שכן - אם לא התקשרתי היא נלחצת ובודקת אם הכל בסדר

לדעתי עצם הדרישה יוצרת אנטגנויזם, ומצד שני - לא רואה בזה רע.

אני מדברת עם חמתי לפעמים יותר מפעם בשבוע על כל מיני דברים, נותנת לה להרגיש חלק מחיי הילדים ומשתפת בכל מיני דברים. לדעתי זה חשוב

נכנסתי לתומי ולא הבנתי איך יכול להיות שיש 27 התראות 

עכשיו קוראת הכל

תודה לכןןן3>

אם את יודעת שזה חשוב לחמתך וזה כל כך משמח אותה- בעיני ברור שלהתקשר. (במיוחד שהיא חמות מהממת ונשמע שמנסה להיאחב איתך בפעמים אחרות).

גם לחמותי זה חשוב ואני מתקשרת אליה פעם בשבוע- או תוך כדי נהיגה ואז זה לא כשאני עסוקה או ביום שישי. אני מדברת איתה יותר מאשר אמא שלי. כי בשבילה זה הדרך לשמור על קשר ויחס (ולאמא שלי זה לא).

זה משמח גם את בן הזוג שלי שאני בקשר טוב עם אמר שלו.

שיחה של כמה דקות. לפעמים מאולצת- לא נורא.

אני מוכנה לעשות משהו שאני בכלל לא אוהבת ולצאת מאזור הנוחות שלי בשביל חמותי.

היום אחרי כבר 14 שנות נישואין- התרגלתי כבר לשיחות האלה והן אפילו כבר פחות מאולצות. 

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..

חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים  שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.

זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..

הם פותחים קבוצות מידי פעם..

הרבה כוחות!

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.

בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".

שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.

אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).

לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

הרופאה שלי פחות המליצה

אמרה שזה יכול להציף דברים שכאילו בעייתים, אבל זה לא מדויק, אז זה ידרוש עוד בדיקות שלא בהכרח ירגיעו

(מקווה שאני מדייקת)

שורה תחתונה היא לא המליצה לנו לעשות

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.

אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.

או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.

יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?

סליחה שאני חופרת 🤭