רק לפני ראש השנה ופסח.

אבל עם משתדלת לשלוח לה תמונות של הילדים מידי פעם.

אבל אם הייתי יודעת שזה ממש חשוב לה הם הייתי עושה השתדלות מידי פעם..

מעדיפה כשנפגשים פעם ב בטלפון מאולץ לי ומוזר.....

ומבינה שיש ציפיות זה מורכב....

בטח כשמצופה שאת תתקשרי....

אני לא מתקשרת.. אם חמותי מתקשרת אני זורמת איתה בשיחה קצת מאולצת

הבת גרה לידה, הכוונה באותה עיר...

אנחנו גרים במרחק מאוד רב מהם, ולא שומרים על קשר טלפוני וגם לא מתראים.. כך יוצא..

האמת, אני בסדר עם זה..

אני אחת שיכולה לדבר איתה בטלפון, אבל כשניסינו בעבר, ראיתי שהיא לא ככ דוברת אמת בטלפון, ומהצד שלה נשמעת שיחה מאולצת אז וויתרתי על ההשקעה של הזמן מצידי עבור שיחה שכזו עם מישהו שלא באמת מתעניין ולא משתף באמת...

אז שיחות טלפון הן רק לדברים ענייניים, ולרוב מתכתבות בווטסאפ (גם על דברים ענייניים או תמונות של הנכדים).

וכשנפגשות מדברות כמו שצריך...

לא יודעת איך גיסתי השנייה מתנהלת, אבל מניחה שדי אותו דבר. (אין עוד גיסות)

מקווה שתמצאי את דרך האמצע עם חמותך ❤️

שחררי מזה...

גם אני ככה זה אופי של בן אדם תעשי מה שטוב לך בסוף היא תקבל את זה

זה לא שאת עושה בכוונה רעה

תנסי אולי להתקשר רק בימי שישי להגיד שבת שלום? שיחה קצרה ואז את ״חייבת״ לסגור כדי לעשות משהו דחוף לכבוד שבת. או ליד איזה ילד שמפריע לדבר 😂

אני מאמינה שעם הזמן תרגישי שזה קל יותר.

באמצע שבוע אולי תשלחי מדי פעם תמונה חמודה או משהו כזה.

חמות מהממת זה מצרך נדיר ושווה להשקיע בקשר.

גם אני לא מתקשרת לחמותי אז ממש מבינה את ההרגשה שלך (לשמחתי היא לא מתלוננת…)

חמותי חשבה שאתקשר אליה המוןןןן

היא דיברה על זה מלא בהתחלה

ואני לא טיפוס כזה.. אין לי זמן ולהורים שלי לא מתקשרת ככ הרבה כמו שהיא מצפה.

פשוט הפסקתי להתקשר ככ הרבה והיא הבינה

וגם נכנסה כלה שגם לא ככ בקטע..

והשיחות וידאו שבכלל מרגיש לי שנכנסות לי לחיים כי הרבה פעמים אני בלי כיסוי ראש וכו… .

היום היא כבר מבקשת שהילדים יתקשרו וגם לזה אין לי כח כל יום

והיא מתלוננת..

והקשר הוא טוב

והולכים אליהם גם פעם ב3 שבועות חודש כזה

וכשצריך לדבר אז מדברים

אבל מה לעשות שאני לא בנויה לקשר צפוף כזה… 

אבל כן בקבוצת הווצאפ אני שולחת הרבה תמונות של הילדים

מצלצלת אליה מדי פעם כשאני בנסיעות

לאף אחד כמעט אני לא ארים טלפון אם אני לא בנסיעה

אולי כשיהיה לי יותר זמן עוד 10 שנים כזה? חח

יש לי קשר ממש נחמד

והואציכל להתפתח אם הייתי מדברת בטלפון

אבל אני שונאת ממש

עם כל אחד פשוט לא אוהבת שיחות מעבר לחייב בטלפון ממש ממש לא עובד לי

אז מקבלת את עצמי ומסבירה שצריך ומשקיעה במקומות אחרים

כל אחת והקרבה וההשקעה שלה

אפילו כחסד

לעשות תזכורת להתקשר אפילו שיחה קצרה

לספר לה משהו על הילדים או משהו מארועי השבוע

להתעניין מה שלומם

ולא לתת לה לצבור בלב העלבות מזה ולך הצטברות תסכול

לעשות ענייני ולחזק את עצמך שמלעשות טוב אף פעם לא מפסידים

רציתי להתקשר לאמא שלי לפני הצום אבל הטלפון שלי היה אצל אחד הילדים, אז לקחתי את הטלפון של בעלי, חיפשתי אמא וחייגתי, לקח לי שניה להבין שהתקשרתי לחמותי וגם היא היצה נשמעת מופתעת 😀

אז מזה אפשר להסיק את כמות השיחות איתה..

היא יותר בנאדם של מדבקות וכאלה ואני פחות משתפת פעולה.. שולחת תמונות של הילדים כשיש משהו מיוחד.

אני קצת מתביישת לעשות את השיחות חובה האלה ואפילו לפני חגים לא מתקשרת אלא רק שולחת דרך בעלי.. מקווה שלא יחזור לי בגלגול עם הכלות

וניתקתי =O 

ואני זאת ששומרת על קשר

גם עבור בעלי...

ואחרי שנתיים בערך אחרי החתונה של בקשות לשמור על קשר.. אני מתקשרת המון. האמת אני משתדלת להתקשר לשני הצדדים כמעט ברמה יומית. חושבת שזה חשוב להראות לילדים מצוות כיבוד הורים.

עברנו שנים קשות של לידות ומשברים וקורונה ומלחמות ומה לא, אז עושה את המאמץ מתוך אמונה  שמשפחה זה הכי חשוב בעולם ויש קשרים שחייבים לתחזק.

האמת שגם אני שונאת לדבר בפון..וחמותי גם הייתה שואלת אז פשוט אמרתי בפנים שאני לא מתקשרת לאף אחד סתם כי אני לא אוהבת לשוחח בטלפון אלא בסמס

וזהו...

אבל אם חמותי הייתה מהממת הייתי מתאמצת להקליט לה שבת שלום כל שבוע🤪

ארשום לי

אם כן, הייתי לוקחת ממנו בסוף השיחה להגיד שבת שלום. ולקוות שייעצר בזה..  

(קרה פעם אחת, כשבעלי היה מגויס)

אני ממשששש לא טיפוס של טלפונים. מתקשרת לאמא שלי רק לשיחות ענייניות, ולסבתא שלי לפני חגים.

מזל טוב, שבת שלום וכולי רק בוואצפ…

אולי כדאי להכניס באיזה שיחה איתה סתם דרך אגב שאת פחות אדם של טלפונים, להנמיך ציפיות.. האמת, נשמע מעיק. 

זה מאוד מאוד מחבר.

והזכות היא בגדול כולה שלך.... במיוחד אם היא חמות מהממת.

אצלי לפני שהתחתנתי סבתא שלי ממש עשתה לי שיחה כמה זה חשוב וכמה כדאי לי להשקיע בזה.

התקשרתי.. והיה מביך ברמות.... לא היה לנו מה לדבר...ככה עוד שבוע ועוד שבוע וכמעט ויתרתי ואז פתאום יום שישי אחד שהחלטתי שהוא האחרון שמעתי ב"שלום" שלה ככ הרבה שמחה.. שהבנתי פתאום שזה כן משמעותי למרות שהיה נראה לי יבש.

בכל אופן.

חושבת שזו אחת הסיבות העיקריות שהקשר שלי איתה יותר חם ובאיזשהו מקום יותר קרוב מאשר הקשר של גיסתי איתה.

אגב

סבתא שלי עודדה אותי ממש גם לשלוח תמונות של הילדים...

אין מה לעשות.. כנראה סבתא שלי החכמה הבינה שאין מה לעשות, תמונות של נכדים זה אחד הדברים שהכי משמח סבתות, והקטע הזה שהכלה מראה התייחסות לחמות כנראה נותן לחמות להרגיש שחשוב לכלה שלה שתהיה בעולמה אפילו קצת... בסוף, זה באמת שומר על קשר. ונותן לה מקום של שייכות בחיים...

זה הפרשנות שאני נותנת לזה.

וההוכחה שלי שזה באמת מקפיץ את הקשר- בעיקר מצד החמות. זה ממש נותן לה תחושה של חשיבות, של כבוד, וזה חוזר אליך בסוף פי כמה.....

תחשבי שאם היום היא מהממת- אז עם זה היא תהיה עוד יותר.....

בעיני זה גם מהמם שחמותך מבקשת את זה.

היא מודעת כנראה לצורך הזה שפשוט יכול להקפיץ בינכן את הקשר.... איזה כיף לך שהיא אומרת לך את זה ונותנת לך בעצם מקום לשדרג את הקשר...

זה גם מראה בעיני על פתיחות ואהבה כמו לבת- שהיא מרגישה בנוח לבקש ממך את זה... חשוב לה הקשר איתך.....

ולגבי הצמידות לשבת.

זה כזה פעם בשבוע.. וגם אולי יותר קל ליישם את זה ככה בלי לשכוח, וגם אולי המינון הוא סביר.. לא כל יום.. מצד שני לא משהו רחוק מידי..

חחחחח

כשמסתכלים על זה ככה זה באמת יותר קל.

ותאמת.. לא מצופה הרבה.

להתקשר, לשמוע מה שלומה, איך עבר עליה השבוע, ובקטנה לספר מה שלומך (ואם לא זורם לך אז משהו מיוחד שהיה השבוע עם אחד הילדים..)

חמש דקות שיחה וקנית אותה🤗

השפע ממנה אליך יגיע פי כמה..... מבטיחה לך...

אגב הסיבה שאני מאנונימי כי סיפרתי את זה כמה פעמים בהזדמנויות שונות..

בהחלט אסתכל על הזוית הזו

והיא םתחה את השיחה ב"למה אשתך לא מתקשרת???"

האמת שהיא צדקה בעניין הזה כי לא התקשרתי לאחל שנה טובה וזה באמת כבר לא יפה

אז התקשרתי להתנצל ובצדק ולמזלי היא לא יכלה לדבר.

אז התנצלתי בהודעה

היא אמרה שהייתה בטוחה שאני כועסת או פגועה (היא חושבת שכל מי שלא מתקשרת כועסת או םגועה...)
 

בכל אופן החלטתי שאני לא מתכוונת להתאמץ ככה כל שישי כי זה לא ייגמר.

בחלט להתקשר לחגים מידי פעם

ובאמת לשלוח הודעה של שבת שלום זה רעין טוב, מקווה שייספק אותה ;)

ופעם טלפונים זה מה שהיה, כנראה בגלל זה היא חושבת ככה.

(אגב, אני אוהבת לדבר בטלפון. לא עם חמותי... אבל גם עם מי שכן, אני בקושי מתקשרת. גם עמוסה וגם דוחה).

אני שולחת לפחות פעם בשבוע תמונה של הילדים לה ולחמי.

חמי מאוד רוצה לדבר עם הבת שלי בשיחת וידיאו, וזה קורה פים בחודש, בלעדיי.

אני מתכתבת עם חמותי לפעמים, אבל לא עמוק מידי. מה שלומכם וכו'.

מאודד לא זורם לי טלפונים ואני אחת שדוחה ממש כל טלפון

אבל נראה לי הרגל מאוד מכבד וחשוב

חמותי היתה מאוד רוצה שאשוחח איתה

כשהיא מבקשת ממני כשהילדים איתה בוידאו אז אני מכניסה את הראש ואומרת כמה מילים

(תמיד היא מסבירה לי שזה רק היא וזה בסדר אם אני בלי מטפחת 😉)

אבל היא התרגלה....

המזל שלי שאין לה למי להשוות אין עוד ילדים נשואים.

בכללי היא היתה רוצה קשר הרבה יותר חם, היא תמיד מנסה אבל מה לעשות זה לא אני

כמובן אני מכבדת אותה, מנומסת, נחמדה

אבל לא משהו מעבר

והיא באמת חמודה והכל ועוזרת ונותנת מלאאא אבל אנחנו הרבה יותר מדי שונות

מה עם הודעות?

אצלי זה הרבה יותר נח להתכתב עם אנשים, פחות מחייב

שונאת לדבר בטלפון ולא רואה שום סיבה לדבר עם אנשים בכח.

מודה שאני גם לא מתערבת בשיחות שלה עם בעלי, אני פשוט לא רואה עניין בלאחל כל שבת שבת שלום.

גם לאמא שלי אני לא מתקשרת כל שבוע וגם לא לפני חג.

וגם בעלי לא מתקשר להורים שלי לאחל להם שבת שלום...

בהתחלה הפריע לחמותי, עכשיו נראה שכבר השלימה עם זה מחוסר ברירה.

גיסתי כנראה מתקשרת אבל זה לא ענייני....

ואני גם לא קוראת לה אמא, אם אין ברירה קוראת בשם שלה, אבל כמעט ולא יוצא.

אלא אם כן צריך משהו טכני...

אנחנו מגיעים לבקר וזה מספיק בעיניי

כשבעלי מדבר איתה לפעמים אני מתערבת קצת בשיחה אבל לא יותר...

שאם היא שלחה את גיסתך,

ושלחה את בעלך,

ואמרה לך ישירות..

כנראה זה באמת חשוב לה.

אז קודם כל קחי את זה כמחמאה!

היא מתעניינת בקשר *איתך* ולא רק עם הבן שלה והנכדים...

אני חושבת שאפשר לעשות מאמץ, לפני שבת לשיחה קצרה. תתכנני לפני הטלפון איזה סיפור אחד על אחד הילדים שלך, איזה משהו מצחיק שאמר או עשה, תשאלי מה איתה בהכנות לשבת? התארגנתם כבר? ושבת שלום וזהו. אם יזרום מעבר לזה מה טוב ואם לא, לפחות זה.

אני גם שונאת שונאת שונאת שיחות טלפון, גם עם אמא שלי, אני אחרי שיחה צריכה לפעמים להתאושש. אמיתי. הבעיה שלי עם השיחות עם חמותי שהן מתארכות עדלא ידע... ואני מאבדת ס ב ל נ ו ת . וכבר פספסתי את הפואנטה ואני כבר .. אה.. וואו... כן... בטח .. יפה... נכון .. וואי וואי... וכו'... חחח

תכווני לשם מצוות כיבוד הורים, זה כולל גם חמות... 

חרשת🤭

אנחנו מדברות יחסית הרבה בווטסאפ ואני שולחת לה תמונות ומשתדלת לפרגן ולהביע הערכה להתעניינות שלה וכו'

יש מצב גדול שאם היא היתה שומעת היא היתה מצפה לטלפונים ואני שונאת את זה הכי שאפשר

ואני משתדלת ממש לדבר גם אמא שלי וגם עם חמותי מידי יום, ככל שמתאפשר.

לא בהכרח שיחות ארוכות, סתם לשאול בשלומם, איך מרגישים.

חוץ מזה שזה אור חוזר ממש, מרגישה שזה מחזק את הקשר בנינו ובינה לבין הילדים

ומוסיף להם עורף משפחתי וחוסן נפשי. בקיצור, גם אם מתחיל מאולץ זה יופי של מנהג.

מצד שני, עם אמא שלי אני מדברת כל יום וזו מן ציפייה לא כתובה שלה, שכן - אם לא התקשרתי היא נלחצת ובודקת אם הכל בסדר

לדעתי עצם הדרישה יוצרת אנטגנויזם, ומצד שני - לא רואה בזה רע.

אני מדברת עם חמתי לפעמים יותר מפעם בשבוע על כל מיני דברים, נותנת לה להרגיש חלק מחיי הילדים ומשתפת בכל מיני דברים. לדעתי זה חשוב

נכנסתי לתומי ולא הבנתי איך יכול להיות שיש 27 התראות 

עכשיו קוראת הכל

תודה לכןןן3>

אם את יודעת שזה חשוב לחמתך וזה כל כך משמח אותה- בעיני ברור שלהתקשר. (במיוחד שהיא חמות מהממת ונשמע שמנסה להיאחב איתך בפעמים אחרות).

גם לחמותי זה חשוב ואני מתקשרת אליה פעם בשבוע- או תוך כדי נהיגה ואז זה לא כשאני עסוקה או ביום שישי. אני מדברת איתה יותר מאשר אמא שלי. כי בשבילה זה הדרך לשמור על קשר ויחס (ולאמא שלי זה לא).

זה משמח גם את בן הזוג שלי שאני בקשר טוב עם אמר שלו.

שיחה של כמה דקות. לפעמים מאולצת- לא נורא.

אני מוכנה לעשות משהו שאני בכלל לא אוהבת ולצאת מאזור הנוחות שלי בשביל חמותי.

היום אחרי כבר 14 שנות נישואין- התרגלתי כבר לשיחות האלה והן אפילו כבר פחות מאולצות. 

אם לא, אז אפשר לשלוח שני הגדולים באוטובוס.

את הציוד שלהם תקחו איתכם. שהם יקחו רק תיק קטן עם ציוד לנסיעה עצמה.

ולאסוף אותם מתחנה מרכזית כשתגיעו ליעד.

אני נוהגת לצפון, אבל כבר מכינה את הבכור שהוא מוציא רשיון כמה שיותר מהר וחולק בנטל.

יש גם יתרונות לפיצול נסיעה ארוכה.

גילאים מ11 עד 4 ועוד תאומים בני חצי שנה..

אני לא מסוגלת לנסוע לבד נסיעה כזאת ארוכה עם ילדים ברכב מכל מיני סיבות

אולי ניאלץ לקחת מונית או משהו

יש מצב למצוא טרמפ? לפחות לחלק מהדרך.

אם היה תינוק אחד הייתי מציעה שתקחי את הבכור ואת התינוק באוטובוס

ובעלך יסע עם השאר.

עם תאומים זה מסובך.

אולי אם הם לא יונקים תקחי איתך רק ילד בכור באוטובוס ובעלך יסע עם כל הקטנים כולל התאומים?

או שתסעי לבד והבכור יעזור לבעלך עם הקטנים במהלך הנסיעה.

אולי תמצאו מישהו נער/ מבוגר ללוות ילד בן 11 באוטובוס.

נסעתי ברכבת לצפון, אז בנהריה הייתה תחנת רכבת. שם ירדתי.
ומשם הזמנתי מונית למלון ונפגשתי עם בעלי ושאר הילדים.
לרכבת לקחתי תמיד את התינוק ואת הבכור שיעזור לי, לסחוב עגלה וכו...
אבל אצלך זה תאומים. מסובך יותר.

היום ב"ה הגדוליםן כבר עם רשיון, ממש עוזר... להם יש אומץ מה שלי אין.

בחרנו בכוונה מקום שנגיש בתחבורה ציבורית (צפת), וכך שילבנו בין הרכב לבין התחבורה הציבורית, גם בטיולים שעשינו במהלך ימי הנופש. (לרוב הילדים נסעו באוטובוס, אבל לפעמים גם אני)

זה דרש התארגנות ותכנון מראש, אבל ב"ה לרוב היה מוצלח וטוב.

(אני בכלל לא נוהגת, אז לא הייתה אופציה אחרת... אבל אתם פחות מתשע נפשות, נכון? אז אפשר לשכור רכב של תשעה מקומות לימי הטיול. כמובן, זו עוד הוצאה שצריך לקחת בחשבון...)

בדרכ בנסיעות כאלה אחד אחרי השני כשבעלי לפני

אני שמה וויז אבל כשיש תחנת אוטובוס או פניה הוא עוצר עד שהוא רואה שהגעתי וממשיך בנסיעה

אז ככה שאני לא באמת לבד נוסעת ואני יודעת שאם עולה איזה צורך הוא קרוב אליי לעזרה

תעשו אחד הלוך אחד חזור

יש לנו גם שני רכבים כמו לכם ואני נוהגת באחד, בעלי בשני.

עכשיו ב''ה יש כבר כמה נהגים אז גם הם נוהגים.

בעיני חשוב שגם האשה תוכל להיות עצמאית בנהיגה לכל מקום ולא תהיה תלויה בבעל.

הפעם הראשונה שעשינו את זה היה בנהיגה לצפת, חששתי, נהגתי לאט אבל בסוף הכל היה בסדר. ממליצה גם לך לנסות ולנהוג בעצמך

לא יודעת מה הרמה, אבל להתחיל קצת קצת

אם את אוכלת באמת שטויות כל הזמן, אז להתחיל בארוחת בוקר נורמלית יותר- פוסת לחם עם משהו- טחינה/גבינה/אבוקדו/חביתה

אבל הכי חשוב הרבה ירקות

העצלנות לחתוך לפעמים מבאסת אז אולי לשטוף בלי לחתוך לסלט אלא חתיכות גסות של ירק מסוים ולטבול בממרח אהוב ובריא

לקנות פירות שאת אוהבת

הכי חשוב לא לסבול בתהליך אחרת זה לא יעבוד

אם את לא אוכלת פחות קלוריות ממה שצריך לא תרדי המשקל וזה לא משנה כמה ירקות תאכלי

כמובן יש לירקוצ יתרונות אחרים..

א. רוב הירקות מכילים כמות מים שזה טוב לחילוף חומרים

ב. ירקות בכללי גורמים לחילוף חומרים בעקבות מה שמכילים חוץ ממים

ג. אם משקיעים בסלט גדול הוא יכול להשביע כמו ארוחה, במיוחד עם מוסיפים אבוקדו, ביצה , טחינה ולא רק ירקות קלים

בסוף הקושי הוא לא בלדעת מה לאכול, הקושי הוא ביישום

האתגר הוא נפשי/ מנטלי.

בנוסף כדאי מאוד להמשיך לחפש ספורט שאת כן מתחברת אליו.

ניסית ריצה, שחיה, אופניים, ריקוד ותנועה, אימוני כח?

אולי כדאי לנסות אווירה אחרת

למשל לא דומה סטודיו גדול למול סטודיו בוטיק.

לא דומה ספורט אישי לקבוצתי.

גם לפעמים אם יש חיבור לאנשים בקבוצה זה הופך את העסק לקליל יותר.

ואכן אורח חיים בריא, גם אם המשקל עדיין יהיה גבוה, ישפר מאוד את בריאות הגוף שלך, ויקטין סיכונים למחלות מבאסות כמו סגרת וכדומה.

איך הייתי עושה את זה בפועל?

בגדול- תצטרכי משהו שהוא בר קיימא. כלומר שתמשיכי להחזיק בו לאורך שנים רבות, ובשביל זה זה צריך להיות משהו שהוא לא אינסוף השקעה וסבל.

אז מוצאת ספורט שנעים לי. ומנסה להעלות את הפעילות הגופנית הלא-מאורגנת ביומיום, למשל- לעלות במדרגות ולא במעלית. ללכת לסופר ברגל אם זה להשלמה קטנה. כאלה….

וכמובן ספורט אינטנסיבי יותר שנחמד לך. כדאי בחברה/קבוצה, אבל מה שטוב לך.

גם הליכה עם חברה זה מדהים!

מבחינת תזונה- בעיניי המפתח הוא להפוך אוכל בריא לנגיש יותר, ואוכל לא-בריא לנגיש פחות.

כלומר להמעיט/להפסיק לקנות הביתה מזון מעובד מאוד, שתייה מתוקה, חטיפים, ממתקים וכדומה.

לקנות הביתה יותר ירקות ופירות טעימים. אם את אוהבת שייקים- אז פירות קפואים, שייקר…

לנסות מתכונים בריאים, כדי להוסיף לשגרה את אלו מהם שטעימים לך.

להפחית כמה שיותר צריכת סוכר ומזון מעובד.

זה ממש לא בהכרח השתעבדות. תלוי באיזו מידה עושים שינוי. אבל לתחושתי, אפילו רק להפסיק לקנות אוכל מעובד מאוד, ועוגות חטיפים וכו- עשה שיפור. (אה, וגם לא להכין עוגות עוגיות באמצע שבוע. מקסימום לשבת. כשיש אז אוכלים יחחח)

מהמאוד מעובדים ומלאים דברים שמזיקים לגוף.

וכן לקנות הרבה ירקות, יוגורטים(לא ממותקים), אגוזים וכד' לנשנושים. והרבה חומרי גלם טובים- דגים, עוף, בשר, קטניות, פחממות מורכבות.

ואם נגיד את מחליטה ששוקולד את כן צריכה לפה ולשם- לקנות מזה מעט. אם נגמר אז אין עד לקניה הבאה.

בהצלחה!

ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.

 (השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)

ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום, 

ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום 

(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)

ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!

צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.

ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!

בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.

א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל

ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום

מאוד מאוד עוזר

אני לקחתי כמוסות, אפשר גם לנסות להוסיף בננות לתפריט.

היה לי גם בהריון

ואצלי כשזה קורה, בגלל הסימפי אני אפילו לא יכולה לרדת לרצפה לדרוך על הרגל
כאבים אמיתיים

תנסי לקחת מגנזיום

צריך אישור מרופא לקחת? מרשם? או שפשוט קונים בבית מרקחת?

זה סיוט, מתעוררת כמה פעמים בלילה. ומפחדת ממש אם יקרה בלידה, כי הפעם זה בעוצמה חזקה הרבה יותר מההריון הראשון🙈

חוסר במגנזיום

הרבה בננות

אגוזים וזרעים עשירים במגנזיום

קטניות עדיף מונבטות

אם יש לך משחת סילברול עוזרת מאד לעזרה ראשונה.

אבל הטיפול הלאה תלוי באיך זה נראה. אם "רק" אדום בטח יעבור תוך יום יומיים, אם יש שלפוחיות כדאי לך להתייעץ עם גורם רפואי.

טיפלתי בברנדשילד ופד פראפין. במקום כוויה מפושטת נשארה רק 3 שלפוחיות קטנות.

@אמהלה, מבינה שלא היה לך צורך להתייעץ, שמחה שהיתה לך משחה טובה לשים והסתדרת.

תרגישי טוב

וניסיתי להבין האם אני צריכה להתייעץ עם גורם רפואי.

אני לגמרי בעד להתייעץ עם הפורום! וזה מה שעשיתי בעצמי

החלמה מהירה גם לך

נשארו שלפוחיות אבל ממש קטנות ב"ה.

שמן קצח/ג'ל אלוורה 100% טבעי למרוח על הכוויות

ולעשות קומפרס קר ץ-

לוקחת זוג גרביים מכותנה

אחת לחה וגורבת על היד

ועל זה גורבת גרב יבשה

וביניהם מכניסה קוביות קרח

וצריך לשמור על לחות שהעור לא יהיה יבש כדי שלא תישאר צלקת

על כוויית שמש האמת

זה לשים חלבון של ביצה חיה כמה שיותר זמן

ההסבר היה שזה מחזיר לגוף איזה חומר שחסר בגלל הכוויה

צחקתי כששמעתי את זה

וקצת אח"כ נכוויתי ממש בשמש וזה עזר לי מאוד

רפואה שלמה!

מרחתי את המשחה של גרין ופזרתי את הטלק שמצורף שקונים את המשחה.

מעניין אם זה טלק רגיל.

ונזכרתי שבעבר אמרו לי שצריך להדק את הכל עם ניילון נצמד, זה מה עשיתי.

משהו כמו עשרים דק אחרי המריחה. רגשתי הקלה.

מקווה שיחלים מהר, יש לי המון  פעילות בסופ"ש עם הידיים והכיורים מלאים (אין מי שיעשה כלים במקומי).

בבקשה באמת.

כל אחת שתעשה מה שטוב לה, אבל כשזה פורום ציבורי אני חייבת למחות.

זה כל כך לא שווה את הזיהום חס וחלילה שיכול להגרם מכזה דבר.

ובדיוק ראיתי מישהו שכתבה באריכות ובמקצועיות על כמה שזה נפוץ ומסוכן להשתמש בחומרים מהמטבח כדי לרפא פציעות - והיא כתבה נתונים על אנשים שהגיעו למיון בגלל זה, סליחה שאין לי את המקור.

ביצים חיות זה כל כך ריסקי, בבקשה

גם אני עשיתי דברים נואשים בגלל כוויה שהוציאה אותי מדעתי, ואני מסתכלת אחורה ולא מאמינה.

אז אני מבינה מאיפה זה מגיע, אבל בכל זאת - להזהר מתרופות סבתא, גם אם הן "עובדות" כי הסיכון לא שווה את זה.

פצעים פתוחים וכוויות זה דבר רגיש לזיהומים, ומוצרי מזון הם לא דברים שמיוצרים בהגיינה הנדרשת לטיפול רפואי. גם לא ניילון נצמד.

ורפואה שלמה לפותחת, אני ממליצה גם על משכך כאבים, כוויה זה אחד הדברים הכואבים 

אם כן, שמים אותה מהרגע הראשון ועוטפים הניילון ומעל חבישה

לגבי התוקף לא יודעת, אפשר לשאול

ביד היה נראה ממש לא רציני אבל בבוקר קמתי עם שלפוחית מפחידה בכל כף היד...

הבנתי אז שלא שמים את האזור מתחת לזרם מים זה מחמיר את הפציעה

יתכן ויש הבדל בין כוויה משמן רותח/תנור חם/מים רותחים.

הבוקר, ממש שיפור, רמת הכאב פחותה ויש מקומות שנוצרה אדמומיות.

לי היה כוויה מאדים. פתחתי סיר וכל האדים היו על היד שלי, שרף מאוד הייתי.תחת מים זורמים , בהמשך שמתי סילברול אבל בבוקר שמתי למשהו זוועה...לא שישנתי בלילה אבל זה מה שקרה

לפני הרבה שנים אבל

פושרים, רגיל מהברז.

יש הנחיה אחרת?

יכול להיות שאצלך זו פשוט היתה כוויה יותר חמורה, ושאם לא היית שוטפת במים היה אולי עוד יותר חמור. 

ואלך לנוח

המינימום הזה כולל לצורך העניין להתיישב ולהדריך ילדים בינוניים להמשיך לארגן

וכמובן שלא אמשיך את המטלות...

ומלכתחילה לא להכין משו רציני

אבל אם אני מרגישה שאני קורסת אז אני יעצור וילך לנוח 

אבל באמת מינימום

את מעט האנרגיות שי שעדיף להשקיע ברמה הרגשית...

לצרכים הפיזיים לעשות רק את החייב

זה הזמן לאוכל מוכן

טוסטים

חדפ

וכו..

ולכן היה לי חשוב לדעת אם הגוף שלי חלש או שפשוט אני לא דואגת לעצמי בהריון.

אפשר לראות בזה גם עזרה.

תלוי פרשנות וכנראה מכלול של היחסים שלכן.

אני הייתי שמחה אם חמותי היתה עוזרת לי במקרה כזה. ואם ישנים אצלה זה ויש כינים זה באמת יכול להיות מורכב וליצור הדבקות.

הכל תלוי בצורה שזה נעשה ובטיב היחס ביניכן.

אולי זה הרגל שלה שאני לא מודעת אליו,

כמובן שלא עשתה את זה לידי,אלא בערב שאני ובעלי יצאנו לקניה של משהו

הרגשתי לא נעים עם זה 

אז היא הבינה שהיא צריכה להשלים את הטיפול בהם,

בדיוק כמו ששולחים לפיפי לפני השינה וכמו שמצחצחים להם שיניים.

אבא שלי קבוע גוזז ציפורניים לכל הנכדים (הקטנים)

ואמא שלי מיישרת שיער (זה כמובן היא מתקשרת לשאול)

אולי גם גיסות שלי חושבות שזה חוצפה שאבא שלי גוזז ציפורניים בלי לבקש רשות?

לא יודעת זה כ"כ טבעי לי שאף פעם לא חשבתי שיכול להיות בזה משהו מוזר.

אם כבר, אם הייתי משאירה את הילדים שלי אחרי מקלחת וממהרת לצאת לסידורים ולילדים היה חשש אולי לכינים, הייתי מתבאסת אם אמא שלי לא הייתה מעבירה סירוק רק מחשש להיכנס למקומות לא לה. (אצלנו לא מעבירים בשגרה, רק כשיש חשש)

אם זה קורה כל הזמן ומפריע לך, אפשר לבקש לחדול מהמנהג אם זה מפריע לך.

אם זה היה בגלל הסיפור של הלידה, אז היה נגמר, תחליקי.

זה חלק מהרחצה.

כשאנחנו נוסעים להורים/חמים זה חלק בילט אין מהאירוח האמת 🤔

מקלחת, מסרק כינים, צחצוח שיניים

וזה הרבה פעמים עליהם

אישית הייתי שמחה מהעזרה

אבל את מכירה אותה כדי לדעת יותר טוב 

לנכדים שלהם.

אני רואה שאת ממש לא היחידה שכתבת, רק מראה כמה משפחות יכולות להיות שונות זו מזו וכמה חשוב לדון לכף זכות, שאולי מישהו אחר פשוט פועל לפי הרגל שונה משלי, וללא שום כוונה רעה או נסתרת. 

אלא שגרתי שמיד אחרי מקלחת מסרקים כינים.

אני עושה את זה לילדים שלי באופו קבוע, חלק מהשגרה, חופפים ומסרקים כינים. אולי זה גם השגרה של הסבתא

אם היא שמה לב שאחד היה מגרד קצת יותר מדי מתיישבת איתו ובודקת לו.

לא הפריע לי.

גם לא היה מפריע אם חמותי ז"ל היתה עושה את זה.

כל עזרה - ברכה מבחינתי.

כי אם לא, וזה סתם עזרה, לא רואה בזה בעיה.

חמותי קבוע גוזזת ציפורניים לילדים

היא אפילו אמרה לי בפירוש לא לגזוז להם לפני שאנחנו מגיעים...

האמת תחביב מוזר אבל אני ממש לא מתנגדת

חוץ מזה שהיא ממש עדינה, הרבה יותר ממני כנראה, וזה מעלה להם את הסטנדרט ...

גם כינים יצא לה לעשות אבל לעתים רחוקות.

שתבדוק תמיד, תחסוך לך..

אבל מודה שהייתי מצפה שהיא תשאל אותי לפני..