אז הספה היא בעצם המקום היחיד כרגע שהיא יכולה לישון בו.

אולי אפשר לקנות מיטה מתקפלת?

תנסי לחשוב יצירתי.

אולי היא תוכל לעזור בשכ"ד שתוכלו לעבור לדירה עם חדר נוסף? כשיהיו ילדים בע"ה תוכלו להעביר אותם לישון לידכם/ על מזרון בסלון ולשכן אותה בחדר שלהם.

תחשבו איפה היא יכולה לעזור לכם לעזור לה.

לגבי הספה, האם אמרת לבעלך שאת לא רוצה שישנו עליה לפני שקניתם אותה?

אחרת זה לא ממש עוזר לומר לו את זה כשהספה היא מציאות קיימת.. לא אומרת בביקורת אלא כמציאות.

עכשיו צריך לחשוב מה עושים עם זה ואם יש פתרון אחר בכל זאת.

לא בשכר דירה ולא בכלל

ואין אפשרות שהיא תישן במיטה של הילדים כי המיטה תישבר, היא לא בנויה לזה.

לא הבנתי מה שכתבת לגבי מה שאמתי לבעלי או לא.

לישון בחדר שלך ושאת תשני על מזרון?

אתך בחדר נשמע לי לא נעים... ועל מזרון לא מכבד

אני לא יודעת מהיכן בא האירוח, אם זה אתם גומלים חסד אתה, או היא לכם. נשמע שזה טובה שאתם עושים לה. ואם זה לעתים קרובות, מה שהצעתי לא הגיוני. חשבתי על מקרה שונה, שאתם מזמינים ושזה לא כלכך תכוף.

מסכימה עם קודמותיי שאיתך בחדר זה לא נעים, ועל מזרן לא מתאים לגילה.

אחרת באמת תישני את על מזרן בסלון והיא בחדר.

לק"יּ

יכול להיות שלישון איתך לא נעים לה.

ולישון על מזרון לא מתאים לכולם, בטח אם היא לא צעירה.

לגבי משקל כבד על הספה, ספה אמורה להכיל משקל של בני אדם. בהנחה שחמותך לא שוקלת 200 קילו, זה כנראה בסדר.

שאפו ענק על האירוח! שאפו עצום!!

לארח לעתים תכופות ועוד חמות שלא תמיד זה נעים כי צריך להיות יותר זהיר ורגיש איתה..

וואו, עפה עליך

כי נשמע שאין כ"כ אופציות רלוונטיות באמת...

או אולי לפנות לה את החדר ולעבור שניכם לישון על מזרונים...?

ואיזה אלופים נשמע גמילות חסדים וכיבוד הורים משמעותי מאוד!

להחליף ספה?

תכל'ס למה החלטתם להשקיע כ"כ בספה?

זה באמת נשמע מתכון להרבה עגמת נפש...

נשמע שיש לה ממש "שיגעון" על הספה וזה לא ממש פתיר...

אולי כדאי כרגע למכור את הספה שלכם ולקנות במקומה ספה ב200 שלא אכפת לכם מה יקרה איתה

ולחכות עוד כמה שנים עם ספה יוקרתית...

זה פתרון די מעצבן אבל אולי שווה לכם לשקול אותו כדי להפחית עגמת נפש

לישון איתך? נשמע לי שממש לא בא בחשבון

איפה בעלך יישן בזמן שהיא ישנה איתך? אצלי בכל אופן אין סיכוי שאני ישנה עם חמותי בחדר..

לשים אותה על מזרון - גם לא מתאים

ככה שהאפשרות האחרונה היא הספה - אם לא מתאים לך על הספה פשוט שלא תבוא

לא רואה פתרון אחר 

למרות שבכנות זה מאוד מפחיד אותי עם המצב של היום

ובאופן כללי  לא בסוכות - על מזרון

הבעיה היא שהיא ממש מתעקשת על הספהההה

לא ברור

כי 2 האופציות האחרות הן לא להיט🤷‍♀️

נראה לי שאין ברירה, אלא לפתוח את הראש לאחד הרעיונות ולנסות ליישם בכל זאת.

(איפה אתם שמים מזרון לבעלך, אם היא במיטה שלו? אולי לשים שם מיטה בשבילה. ולאחסן אותה במחסן/ מקלט/ כוך כלשהו בשאר הזמן?)

על ספה נוחה, ולא על מזרון על הרצפה.

זה תלוי במנטליות ובהרגשת קרבה.

אבל אולי לא הייתי באה אם לא היה פתרון שמתאים לי (כלומר משהו קריטי. כי אני די גמישה בדברים האלה).

אז אני יכולה להבין שמבחינתך זה לכבד אותה,

אבל לגמרי יכולה להבין שזו לא נראית לה אופציה הגיונית.

גם מהכיוון שלא נעים לישון במיטה של זוג נשוי אחר,

וגם כי זה אומר שאת תישני על מזרון.

( גם לא יודעת איך הצגתם לה את זה. יכול להיות שרק אמרתם שאתם מעדיפים שלא תישן בסלון, והוא הבינה שאתם חסים עליה ורוצים לתת לה חדר, ולכן היא מבהירה שלא צריך לוותר על החדר שלכם למענה...)

תראי, אני לא מכירה את כי הסיטואציה, ובאמת כל הכבוד שאתם מארחים במיוחד אם הקשר כבר טעון גם ככה,

אבל פתחת את השרשור כדי להבין האם זה לא נחמד מצידך, לא לאפשר לחמתך לישון על הספה בסלון מפחד שהספה תהרס,

והתשובה שרוב המגיבות מנסות לכתוב לך היא: כן. זה לא נחמד. ואלו לא סטנדרטים ראויים לאירוח והשיקול של עלות הספה מול הנוחות המינימלית שזה מאפשר לחמותך, צריך לעזוב אותו (והאמת, שגם לא נראה לי סביר שלילה אחד של משקל כזה יהרוס את הספה. היא מגיעה אליכם לכל ימי החג או רק לחג ראשון? )

סליחה על הבוטות, אני לא מכירה אותך מעבר למה שכתבת כאן, אבל כן, לפי מה שאת מתארת כרגע לתת לה לישון על הספה בשמחה עד כמה שאפשר, ולטווח הארוך, לאירוחים הבאים, להשיג מיטה טובה, אפשר מיטת נוער מ מסירה, לשים בחדר הילדים ושתישן שם, והם על מזרונים בסלון/אתכם. 

כי לא מדובר על לילה אחד וגם לא מדובר על פעם ב

אין לי איפה לשים מיטת נוער 

וזה אגב באמת יפה וראוי להערכה שאתם מוכנים לארח למרות שאין מקום וזה מן הסתם משפיע על כל ההתנהלות בבית ומקשה מאוד. לא נראה לי שאני הייתי יכולה לעשות זאת, בוודאי ובוודאי שלא על בסיס קבוע כמו שאת מתארת.

אבל בעיני, השיקול של עלות הספה הוא לא במקום, זאת דעתי. 

מנסה לחשוב מתוך הראש של חמותך..

מזרון?? לא

לישון איתך?? לא

ספה.. עדיף אם זו ברירת המחדל

למה זה נשמע לך מוזר שהיא מעדיפה לישון דווקא על הספה?? לפי מה שהסברת גם אם מישהו אחר היה מתארח אצלך היה מעדיף לישון על הספה..

את שואלת מה אפשר לעשות ואין לך להציע אלטרנטיבה אחרת אז בפועל זה מה שיש

אז להחליט או לא לארח אותה לעיתים תכופות או לקבל את המצב כמות שהוא

אז הייתי מוכרת את הספה ביד 2

וקונה בזול ספה אחרת שלא יפריע לי שהיא תישן עליה...

.נשמע לי מוזר בסדר עדיפויות לוותר על לארח את החמות בשביל ספה...

וגץכן גם לי מורכב עם חמותי ולא תמיד קל.

אבל כן מרגישה שזה ערך ששווה להתאמץ בשבילו.... 

אם את רוצה לשמור על הספה, אז צריך להציע לה אופציה אחרת רלוונטית..

מזרון לא רלוונטי בגיל הזה? גם אם חמותך בת 45 צעירונת...

ראיתי שכתבת על המיטות של הילדים שלא מתאים וישבאו.

הייתי קונה ספפה ומחליפה את המיטות של אחד הילדים. אפשר לקנות גם ביד 2.

אגב את הילדים הייתי מוציאה למזרון בסלון ונותנת לה את החדר של הילדים

הכיבוד הורים הזה והמאמץ שהוא דורש, זה אכן מאמץ.

אבל מה שתרוויחו מזה שווה בעשרות מונים....

למה שיםריע לילד לישןן על ספפה?

אני ישנתי בתור ילדה על ספפה

וילדי ישנים עכשיו....

ונראה לי ש'ץזה אחלה.

יש לזה חסרונות אבל גם יתרןנןת שמשמש לאירוח....

אני אישית פחות אוהבת שזה מזרון שמחובר למיטה, אבל קיבלנו משכנים והשתמשנו עד לא מזמן.

אולי יש משהו אחר שיכול להתאים גם לה, אם יש לכם רצון ואפשרות להחליף.

יש הרייזר משולש או של שניים

זה נוח גם להורים וגם לילדים 

אני שואלת באמת כי כל ילדי עברו ממיטת מעבר הישר לספפה.

זה מאד נח שיש ארגז מצעים מתחת ושאפשר לפתוח לזוג והמיטות באותו גובה. כשאנחנו מתארחים אצל הורי אנחנו ישנים על אותה ספפה שישנתי עליה בתור ילדה כך שזו יכולה להיות השקעה לשנים ארוכות. אם צריך מעקה אפשר לקנות בנפרד אבל יש גם ספפה שבאה עם מעקה ממש מגניב עם ציר כך שאפשר להעביר מצד לצד (הצד של הרצפה והצד של הקיר).

ומעבר לטכני- נשמע שאת לא מתה על חמותך או שהיא טיפוס בעייתי בעיניך בלי קשר לספה.

אנחנו גרנו הרבה שנים ביחידות דיור פיציות והיה ברור לשני הצדדים שאי אפשר לארח שם אבל ברגע שעברנו לדירה נורמלית השקענו הרבה מחשבה איך לאפשר אירוח. יכול להיות שבאמת אי אפשר לארח אצלכם כמו שהיה אצלנו עד לא מזמן אבל יכול להיות שאפשר היה לחשוב מראש כל ספה מסוג אחר, ספפה לילדים וכדו׳

ישן עליה מגיל 1.7, מרוצה מאוד

לא נראלי שזה נקרא לישון לאורך זמן...

לשאול את עצמי מה הייתח עושה אם זו היתה אמא דלי ולא חמותי....

במיוחד אם אמרנו לה שאנחנו מעדיפים שלא

היא לא היתה חוקרת אותנו לגבי זה

כי היא אמא שלך

אבל תחשבי על חמותך, עד כמה נעים לה לישון עם כלתה.. 

הוא בתור נשוי קשה לי להאמין שיסכים לישון עם אמא שלו בחדר ואני על מזרון

זה משהו שפשוט לא יקרה

אם כי ייתכן שרק בעלי ככה מוגזם

ונתנו להן את המיטה הזוגית שלנו

ואנחנו ישנו בספות בסלון.

אני יודעת שלא כולם היו עושים את זה, אבל לנו זה היה הגיוני, כי לא היה לנו חדר נוסף ורצינו שירגישו בנח.

שיישן על הספה ואני על המיטה שלהם בנוחות

אירוח לא בכל מחיר בעיניי

זה יפה שבעל הבית מוכן, אבל גם התחושה של המתארח חשובה

אני בכל אופן דיברתי על המתארח ולא על המארח

וזה גם משו שצריך לקחת בחשבון

לא תישן במיטה דל בעלי...

כי זה גם לא אופציה בעיני, להפריד זוג

שהייתי מציעה לאמא שלי הייתי מציעה לחמותי.

התכוונתי שכמו שאצל אמא שלי יהיה לי חשוב למצוא פתרון שיהיה לה נח,

כך ארצה למצוא לחמותי פתרון נח.

וכמו שלאמא שלי בחיים לא הייתי מעלה בדעתי שתשן על מזרון, כך גם לחמותי...

להציע לה לישון על מזרון זה פשוט פאדיחה ולא מכבד.

לישון איתך זה גם ממש מביך.

אז מה שנשאר זו הספה.

כיבוד הורים מעל הכל, כפרה על הספה, זה הבל, יהרס - תקנו חדש. אין מה להשוות בכלל בין הדברים..

כשמארחים אדם מבוגר צריך לעשות התאמות בסיסיות אליו:

מיטה נוחה בחדר נפרד

גם אנחנו מארחים את חמתי לעיתים קרובות כולל לינה

אצלנו יש חדר מיותר, אבל צריך לרדת ולעלות במדרגות וזה פחות מתאים עבורה, אז אנחנו מפנים את הילדים מהחדר וכמובן דאגנו למיטה נוחה מספיק.

לי זה ברור שלא נעים לישון עם מישהו בחדר והגיוני שחמתך מעדיפה בסלון, אפשר לתת לה אופציה רלוונטית של מיטה נוחה בחדר ילדים והילדים ישנו בחדר אחר, או לתת את החדר שלכם ושניכם תשנו בחדר אחר.

לחדר שלהם

תמיד כשאירחנו מבוגרים, זה היה ברור שהם צריכים מיטה והילדים יורדים בעדיפות ויכולים לישון על מזרן

אם המיטה שלהם לא מתאימה לזה והיא באה בתדירות גבוהה הייתי קונה להם מיטה חזקה יותר שתשמש לאירוח שלה יש גם ביד 2/ נותנת לה לישון על הספה/ מפסיקה לארח אותה

מזרן זה לא רלוונטי בעיניי בכלל

מבינה את התחושות, אבל ההגיון פה אומר לי שאין משו אחר

לארח את חמותך זה ממש נחמד!

וכנראה עכשיו זה כבר לא רלוונטי, אבל אולי כדאי לוותר על זה לפעם הבאה? להסביר שפחות מתאים? נשמע שזה דורש ממך יותר מדיי בתנאים הנוכחיים...

יש אפשרות כזאת? לא לארח אותה או למצוא לה דירה?

אני גיליתי שלאחר את חמי וחמותי בדירה אחרת (ולי יש מקום ב''ה) זה פשוט שדרוג של חווית האירוח והרבה יותר קל לי לארח ככה

לק"י

אולי היא באמת לא מבינה.

ואז לישון בדירה אחרת יישמע לה הגיוני.

"את מוזמנת להתארח אצלנו, אבל בגלל שאצלנו אין מקום מצאנו לך דירה שתוכלי לישון בה"

נשמע שהקשר איתה מורכב.... כל הכבוד לך שאת מארחת אותה!

תודה יקרה על התגובה המכבדת

מניחה שלא הבנתי את כל הסיטואציה...

שיהיה חג שמח!!

שמה שאת עושה זה פשוט וואו!

לא משנה מה תחליטי בסוף, זה נשמע בכלל לא קל לארח אותה

וזה שאתם עושים את זה, ולא מעט

זו מצווה גדולה 

ובכללי ראוי להערכה

זה שאת מארחת אותה זה ואוווו

אבל ממש ואוו

לתת לה גם את התנאים הכי נוחים נשמע לי מוגזם, במיוחד שהיא נשמעת קצת לא משהו בטאקט/מודעות/אינטליגנציה רגשית, מה שבעיני מצריך אתכם לשים גבולות

אז אצל אחת הגבול הוא בשינה בבית ואצל אחרת הוא בשינה על הספה, וזה שאת מוכנה שהיא תישן בחדר ואת בסלון זה יפה מאוד מאוד, מכאן היא יכולה להחליט אם לישון בחדר/על מזרן/לא להתארח 

ומותר לכם.. אפשר לומר בשבת הזאת אנחנו לא יכולים. בלי הסברים. עובדה.

תשאל-תגידו מסיבות שלנו. שתבין מה שתבין.

אני אישית עם השנים הבנתי שטבילה לא יכולה תמיד לצאת בתזמון מושלם...ולא תמיד אפשרי ערב זוגי ושהכל יסתדר

וכשיש משהו ממש חשוב שלא מסתדר ביחד עם טבילה.. אז אני דוחה את ההפסק ביום. אגב- שאלנו רב והוא אמר שזה בסדר גמור

אבל שבת משפחתית זה באמת לא משהו שבשום אופן אי אפשר לשלב עם טבילה..אז זה בחירה שלכם

אם ללכת ולטבול למרותהסרבול או להשאר

ולהתעלם מהביקורת..או לספר .אבל לא בטוחה שזה לגמרי יפתור כי כאמור לא כולם רואים בטבילה סיבה לא להגיע

אם לא בא לכם בכלל על השבת בלי קשר לטבילה אז זה משהו אחר (ובכל זאת אם חשןב להורים את הביחד של כולם חושבת שכדאי להתגבר)

בעיני יש מספיק דרכים להתמודד עם הטבילה במצב שכזה

החל מלדחות בלילה אחד

ועד לספר למישהו מהמשפחה ולתמרן טבילה במקום הארוח

לילות טבילה זה חלק מחיי הנישואין שלנו במשך עשרות שנים וצריך ללמוד להתמודד עם זה גם במצבים יותר מורכבים

נשמח בכל שבת אחרת

יכולים להגיע כי בעלך לא מרגיש טוב..?

(ושהוא יגיד ויתמודד עם הריקושטים)

בדרכ לא מאשרים שבת כזו יום לפני. יחסוך כמה ימים של תירוצים וייראה כאילו באמת רציתם להגיע

אני לא בעד לשקר אבל דיי פסלת כל אופציה אחרת

ואם זה בנפשכם

ואין מצב להגיד שהשבת הזו פחות נוחה לכם

אז זו נראית לי הדרך היחידה להתחמק..

גם ככה שבת משפחתית היא עומס על כולם,

אם זה באמת ברמת פעם בשנה הייתי משנה את סדרי העדיפויות שלי לטובת המשפחה המורחבת בהקשר הזה.

בעיני קשר משפחתי הוא לא רק כשנוח וזורם, ואני בהחלט יכולה להבין את הציפייה שכולם יתגמשו.

הרבה פעמים יש ילדים בגיל צבא או ישיבה ששם קשה יותר להתגמש מבחינת שכפופים למערכת אחרת מהמשפחה ועכשיו בחופש יש חלון הזדמנויות ולא תמיד יזרום לכולם..

אנחנו גם לפני חודש הצטרפנו לשבת משפחתית בתיזמון גרוע בדיוק אחרי סבב מילואים ארוך ועוד איזה בלאגן שסיבך את הכל, וכמה ימים לפני השבת ממש התפללתי שיהיה לנו עוד טיפה אדים רק לעבור את השבת בשלום,

קו אדום מבחינתי היה אם אני חושבת שנשלם על זה מחיר נפשי כבד מדי בין אם בחיים האישיים, בין אם בפן הזוגי ובין מול הילדים בעקבות הקושי הנוסף.

מעבר לזה היה סופר לא מתאים, אבל לא משהו ברמה של נזק לטווח ארוך,

וב"ה עבר בשלום, אמנם לקח עוד שבועיים של היפוך עד שהצלחנו לנוח קצת ולסדר את החיים אבל בסוף גם זה קרה.

כשהילדים שלי יהיו נשואים, ולכל אחד יהיה את עולם הערכים שלו, אני מאוד מאוד מקווה שהם ידעו להתגמש על מנת לשמר את הביחד, ולא שכל אחד ידבוק בערכים שלו באופן שלא יאפשר קשרי משפחה פוריים.

אצל האחד זה פדנטיות

השני הקפדה על הלכה

השלישי אולי צמחונות

הרביעי לא יוצא מהארץ.. סתם דוגמאות.

אבל הערכים בפני עצמם טובים ונכונים, וחיים איתם בשלום בבית הפרטי שלהם, אבל בביחד אפשר לוותר גם על מה שחשוב לך באופן אישי כדי לאפשר את המפגש עצמו.

אם מה שקשה זה הלילה שכולם יחד אז כדאי לחפש דירה נפרדת בתשלום.

להבא,לתזמן ההפסק ליום אחרי

ויצא לנו לדחות ליל טבילה בגלל סיבות כאלה ודומות.

ליל טבילה זה משהו חשוב מאוד, ולכן אני משתדלת לפנות בשבילו את היום בנחת, אבל אם יוצא משהו חשוב אחר באותו יום - אני מעדיפה לדחות.

שבת משפחתית שקורית פעם בהרבה זמן, ושמן הסתם קשה לקבוע אותה כשכולם יכולים להגיע, זה משהו ששווה להקריב בשבילו די הרבה. במיוחד שבטווח הרחוק לא בטוח שהחמות תוכל לארגן שבתות כאלה... אז צריך לנצל את השנים שכן.

זו דעתי

בכל אופן, טוב שיש לפותחת כאן את שני סוגי הדעות, כדי שתבחר את מה שמתאים לה❤️

רק בהסתייגות קטנה על הדוגמאות שנתת.

אני מסכימה שהערך של משפחה הוא משמעותי מאוד, ושווה להקריב בשבילו גם אם זה דורש חוסר נוחות משמעותי לפעמים.

אני לא חושבת שבהכרח נכון לצפות לוותר על ערכים שמאמינים בהם בשביל המשפחה.

אם הערך של המשפחה באמת חשוב לכולם, אפשר למצוא דרך להיות יחד באופן שלא יפגעו בערכים של אף אחד.

(לצורך העניין - במשפחה שלנו יש צמחוני, ויש רמות שונות של הקפדה על הלכה, ויש שלא יוצאים מהארץ, ויש פדנטים, ועשינו הרבה מפגשים בלי לוותר על הערכים של אף אחד. כמובן שיש התגמשות, כל אחד מהכיוון שלו במה שהוא יכול. למשל - כן עשינו גם ערב של על האש בשרי, ולא שינינו את כל התפריט עבור הצמחוני שבמשפחה. אבל גם לא ציפינו ממנו לאכול את האוכל שלנו ולוותר על הערכים שלו, אלא היה לו אוכל שכן התאים לו לאכול, וחלק מהדברים היו פרווה כדי שגם הוא יוכל לקחת).

ולא צריך לשקר

להגיד לא מסתדר. זה מספיק

הם לא חייבים לאהוב .

אם מאד חשוב לכם להיות אפשר לדחות ולא להתאמץ מידי

הזדמנות ללמד גבולות את הסביבה

שמספיק להגיד זה לא זמן שמתאים וזהו

שילמדו לכבד

וגם לימוד עצמי

לא לחיות דרך העיניים של אחרים

או להחליט לדחות טבילה ולהשתתף אם זה מתאים לכם

שאם זה עניין של פעם בשנה בערך הייתי טובלת שם.

אישית זה כבר שווה לי את החיבוק והמגע גם אם אין מעבר. לא דוחה ליל טבילה, שונאת את הריחוק. יצא לי לטבול בכל מיני סיטואציות מעניינות בחיים. וגם לשתף אשה נוספת אם היה צורך. לא מראה לכולם מה עשיתי. אבל גם לא נלחצת אם מישהו יחשוב, שיהיה לו בכיף. כמו תחילת הריון. אני לא אצעק את זה, ראיתם? תשמרו לעצמכם.

אם זה שבת שכן קוראת עכשיו פעם בחודשיים שלושה זה משהו אחר. כמה חודשים עד שנה שכתבת זה די הבדל גדול, כלומר שבת של פעם בשנה יותר שווה מאמץ מאשר שבת של פעם בחודשיים. תחליטו אתם איפה טווח המאמץ.

ואפשר פשוט לדחות את הערב הזוגי…

לי אישית מפריע לקדש ככה את ליל הטבילה, וזה אפילו יכול להרגיז אותי לבטל תוכניות רצינויות בגלל זה

אבל כנראה שזה לא דחוף לכם

ואם זה באמת המצב אז לכו על זה

נ.ב

אם זה כל כך חד פעמי וכל כך חשוב לאמא שלו, בהחלט הייתי עושה השתדלות ומגיעה גם אם זה לא ברשימת סדרי העדיפויות שלי, תחשבי אם היית האמא איזה מאכזב זה שהבן שלך לא שש לבוא

האמת לא הייתי מסבירה את הסיבה האמיתות, כי אז כמו שאמרת יכולים להיכנס לך אם זאת סיבה מספיק טובה או לא וזה יכול להיות ממש לא נעים. לדעתי אם כבר עדיף להמציא סיבה אחרת.

בהריון הראשון והרביעי הרגשתי בסביבות שבוע 20.

בהריון השני והשלישי הרגשתי בסביבות שבוע 16-17.

אם יש שילייה קידמית, זה יכול לגרום לזה שירגישו יותר מאוחר.

ותלוי בדיוק במיקום של העובר.

אולי כי לא זיהיתי את ההרגשה עדיין

אחריו זיהיתי פרפרים כבר יותר מוקדם

אבל בכל זאת יש מצב כזה שאין אפילו פרפרים קטנים כשאני על הגב?

רק בשבוע 16

בהריון הראשון רק ב19

והבנתי שגם משקל שלך יכול לשפיע

3 קילו

ובגלל זה תמיד הרגשתי מאוד מוקדם

אוכלת סרטים אבל גם לא רוצה לרוץ לאולטרסאונד על כל חשש

מתןך 4 הריונות הכי מוקדם שהרגשתי זה בשבוע 16 .. (וניסיתי להרגיש גם לפני)

ולשאלתך-יצא לי בדיקה ביתית שלילית ביום האיחור ובטא 100+

תודה רבה!

אח"כ הלכתי לעשות בטא והיתה חיובית

אבל עכשיו אני רואה שזה בעצם מה שהיא שאלה...

מצד שני כן להיות מוכנה לשלילי

כי אצלי לפחות כזה שלב שיוצא שלילי אז אין סיכוי

זה היה ביום ה9-10 לביוץ

.ולכן הבטא היתה נמוכהה

אם את אחרי איחור בודאות ויודעת מתי היה הביוץ אז הזיכוי שיצא חיובי די נמוך

אלא אם היה ביוץ מאוחר בכל זאת

ברור שזה רק בהסתמך בזה

אני תמיד יודעת מתי הביוץ

גם כשמתעכב

אני.בכלל לא סופרת לפי וסת אחרונה

רק.לפי ביוץ

ובשלב כזה כשיודעים בוודאות מתי היה הביוץ אז סיכוי נמוך שיהפוך לחיובי (אבל עדיין לא 100 אחוז)

אני גיליתי ככה הריון 8 ימים אחרי ביוץ

אני מפרשת את זה גם על העין שלנו.

מבינה את הסקרנות, תנסי לשחרר....

בינתיים תהני מהזמן ללא מחזור.

מה שצריך לקרות, יקרה. הכל לטובה

בהריון האחרון בדקתי כמה ימים אחרי איחור ויצא שלילי. כבר הייתי בת 39, קרוב ל 40.

חשבתי שאולי פשוט הפסיק לי המחזור... שבוע אחרי כשעדין לא קיבלתי עשיתי בדיקת דם ויצא חיובי...

אחרי שעות של מתח הנה התחילו הכתמים

😭😭😭😭

מרגישה

למה הם לוקחים? מה השימוש שלהם?

אצלנו יש טבלט לאפליקציות וטלפון לשיחות. אף אחד לא נוגע לי בפלאפון - זה אישי מדי.

אז לפי הצרכים שלהם יש פתרונות.

ולכל פתרון יש גם הגבלות.

שולחים בקבוצה של הסניף או בכיתה, אם אני לא טועה התחיל בקורונה שהיו צריכים להיכנס לזום ושלחו שם הודעות..

משם זה קצת התדרדר והם נהנים לעבור על קבוצות שלא שייכות להם, אז נעלתי צ'אטים חשובים לי.

קודם כל יש לי קוד (עד שהם מגלים אותו 🤦‍♀️), ומגבילה בזמן, ממש דקות בודדות לכל אחד

אני נותנת להיות עם הטלפון 2-3 פעמים ביום.

כל פעם מגבילה בזמן, ובדרך כלל צריכה לעצור אותה כשנגמר הזמן.

כרגע אין לנו מחשב או תחליף אחר.

הקטנים יותר לא משתמשים בטלפון.

הם יכולים לפעמים לקחת ולהתעסק איתו, אבל לא באמת עושים איתו משהו.

לבת ה 13 אני פותחת כל פעם כי הוואטסאפ שלה הוא אצלי.

כל השאר יכולים מקסימום להשתמש במצלמה שזה לא נעול. וגם זה מעצבן אותי ואני לא ככ מרשה

זיהוי פנים וקוד שאני לא נותנת לאף אחד

ואם הילד השתמש לשיחה ספציפית

אז מחזיר מיד אחרי זה

וגם כל האפליקציות החשובות נעולות שוב בזיהוי פנים (ווצאפ/ פתקים/ מסמכים)

אף אחד לא יכול לפתוח, גם לא אני מבחירה שלי.....

לי יש פלאפון כשר, מתחברת אליכן ממחשב נייד שגם הוא עם קוד שלא ידוע לילדים.

והם עם הרמקול בוחרים איפה לשמוע

סרט כשאפשר זה במחשב

הודעות לחברים זה דרכנו אבל אין הרבה

קניות עושים עם כרטיס אשראי פיזי.

יש נייד לבית שהוא טלפון "טיפש"

לא רואה איזה עוד צרכים הילדים זקוקים בטלפון שלי.

יש מחשב נייד של הבית הם עובדים בו כשצריך אולי זה גם מייתר שימוש בנייד (בעיקר קנבה, תמונות, דפי עבודה, קצת בינה מלאכותית וכד')

אם השאלה לגבי נייד אישי שלהם אז לבנתיים רק לבן ה14 יש והוא טלפון כשר שתמיד אצלו.

ומשהו מסוים לא סתם

לק"י

ואז הקושי להפרד זה כמו מהמחשב.

כן קורה שחלק מהילדים לוקחים ומצלמים בלי רשות, ואני לא אוהבת את זה. ההגיון אומר שאם הם עושים את זה, ולא מחזירים כשמבקשים מהם, אז לבוא לקחת להם פיזית. לא תמיד יש לי כח לזה.

אם את לא רוצה שישתמשו בכלל, הכי טוב- להסביר שמהיום אין יותר פלאפון, ואז לא לשים בהישג ידם, לקחת מהם אם לקחו בכל זאת, ולסרב בקביעות לכל בקשה שלהם לשימוש בפלאפון.

עד שיתרגלו.

בהצלחה!

מביאה להם מדי פעם לצלם דברים או לצפות בסרטונים, ואם הם עוברים לסרטון אחר אח"כ הם סופגים נזיפה חזקה...

זה שלי

בעחקרון אני לא מרשה

והפלאפון שלי עם טביעת אצבע

אבל זה לא מונע מהן לקחת אותו הרבה פעמים, וסתם להסתכך על התמונות מסך נעילה או לגרור את המסך של המצלמה (אפשר גפ כשהטלפון נעול) ולמלא לי את הגלריה בתמונות סלפי מטושטשות שלהן)

קיצור בעיה

מניחה שאין הרבה הבדלים.

אם זו פעם ראשונה שאת מזריקהללעצמך, ממליצה ללכת לאחות לוודא שאת מזריקה נכון.

ממליצה גם לא לזהזריק כל פעם הכל, אלא להזריק ממש מעט ולעלות קצת כל פעם, כדי להפחית תופעות לוואי.

יש טבלאות שמסתובבות בקבוצות פייסבוק שמפרטות כמה מ"ג מוזרק לפי ספירת קליקים.

לא לאכול הרבה, לעצור לפני שמתמלאים! להימנע ממטוגן וממשקאות מוגזים!

מוזמנת לשאול עוד

ולמה לא מוגז?

אהבת חיי קולה זירוווו

ואחרי חודש להעלות

לא חייבים להעלות אחרי חודש, לדעתי מומלץ להישאר על אותו מינון עד שמרגישים שהוא פחות משפיע.

תנסי, יכול להיות שלא יעשה לך כלום. יש כאלה שעושה להם ממש תחושה רעה..

בטוח יהיה מישהו שיוכל מהיום למחר..

ואם לא, ומתאים לך "להתפשר" אז אולי בני נוער שיודעים קצת לעבוד עם הידיים ומחפשים מה לעשות בחופש

דרך התפתחות הילד או בריאות הנפש ילדים, ולבקש מהם אבחון או טיפול...

אפשר גם לשלב בטיפול רגשי כלשהו. אם יש לכם את היכולת הכלכלית, אז ממליצה על סנוזלן. זה טיפול שמתאים מאוד לילדים רגישים, והוא לא ישיר אלא עקיף. (באופן כללי בגיל הזה צריך טיפול עקיף כלשהו, באומנות וכדומה, ולא שיחות אצל פסיכולוג)

בכל אופן, חיבוק מזדהה

אני חייבת להגיד שאני לא חושבת שתפילה של אדם זר שקורא שמות מרשימה ארוכה של אנשים שהוא לא מכיר שווה יותר מאדם שמתפלל על עצמו או אדם קרוב אליו ומכוון באמת.

אם זה מביך אותך ואת לא מרגישה בנוח אם זה אני לא חושבת שאת חייבת.

פעם הייתי בחתונה וחברה שלי באמצע החופה קראה בקול "בשביל פרי בטן ל[השם שלי]. אחר החופה לקחתי אותה הצידה והערתי לה שזה לא מתאים לי, היא אמרה שהיא מבינה ותפסיק, אבל שזה לא היה באמת כזה בקול. אולי רק הרגשתי ככה כי זה ממש לא היה צפוי ודי הובכתי.

ודווקה יש לי שם ממש גנרי שנפוץ מאוד. עדיין לא מתאים לי ואני גם לא חושבת שזה יעזור שאנשים זרים יקריאו את השם שלי מרשימה.

לא מאמינה שזה עוזר בצורה כזו

התפילה תתקבל לא רק בקבר ובטח לא כשסתם קוראים שם בלי להכיר