בין אבא שרץ לתוך האש כדי להציל את הילדים שלו,

לבין מי שחגור בחומר נפץ כדי לאבד חיים בעולם?

אולי עדיף לדייק את השאלה דוקא לעניין הכיבוש והאחיזה בארץ, עוד לפני מסירת נפש.

מכל מקום שאלה טובה וחשובה!

המחבל לא מקריב מעצמו בשביל אחרים. הוא רוצה לזכות ב-72 בתולות, ולכן רץ להתאבד (בוא נגיד שאם מדינת ישראל תמשח את עצמות ה"שאהידים" בשומן חזיר, מספר המתאבדים ירד וכמעט יתאפס...). היהודי יודע מה ערך החיים, יודע בחשיבותם, ולמרות זאת מקריב אותם בשביל טובת הכלל.

אפשר גם לראות בזמן ההקרבה. האם מה שבוער באותו "מתאבד" זה כוח הרס ורצון להרוג וכדו', או רצון להיטיב? זה מתבטא בהרבה דברים, כמו אונס שיש רק לאותם מחבלים, ועוד ועוד, אבל זה פשוט גם בלי אותם ביטויים.

ואחתום בדוגמא שלדעתי מאוד ממחישה את ההבדל. המשנה במסכת מכות דנה מתי בי"ד נקראת בי"ד חובלנית, האם כשהורגת אחת לשבעים שנה, אחת לשבע שנים. ר"ע אומר שם במשנה, שאם הוא היה בסנהדרין, לא היה נהרג אדם מעולם. רבי טרפון אומר לרבי עקיבא, שאמנם הוא מגיע ממקום של לימוד זכות, "והצילו העדה את הרוצח" וכו', אבל זה גורם בפועל לשפיכות דמים: "אף הן מרבי שופכי דמים בישראל" (מכות דף ז'). זאת אומרת, כיוון שהיהדות רוצה לקדש את החיים ולהרבות בחיים, דווקא מתוך כך לפעמים צריך למעט את אותם חיים שמקדשים את המוות וגורמים למוות. אבל המטרה היא ריבוי החיים וקידושם! זה מבאר יותר את מה ש@פתית שלג כתב....

אה, עוד משהו חשוב. לאדם באופן בסיסי אין את הזכות להרוג מישהו אחר, ליטול חיים של מישהו אחר. האפשרות היחידה היא אם האדם שליח של ה' וצינור שלו, ואז הוא לא הורג בעצמו, ה' הורג והוא רק הגרזן. גם ההרג שלהם הרבה פעמים לא נובע מציויי באסלאם, אלא סתם כי הם רוצים. וגם דתם מבוססת על שקר ועל התגלות יחיד וכו' (ושים לב שאנחנו לא עוסקים במה הם חושבים, אלא מה מבחינתנו ההבדל. מלבד מה שאנחנו מצפים שיכירו שמוחמד הוא אנלפבית משוגע וכו' וזה די פשוט להבין את זה).

אדם יכול למסור עצמו גם למשהו מאוד טיפשי ושלילי כי הוא האמין בו או אהב אותו.

אנחנו לא צריכים להעריך מישהו רק כי הוא הקריב למען מה שהוא מאמין בו. 

אנחנו כנראה כן נעריך את האדם שהקריב למען מטרה או אדם שקרובים לליבנו.

נרד שנייה מהדוגמא של המחבל שיוצרת לנו תגובה רגשית מיידית של אנטי.

אדם קופץ לאש ועל הדרך גם מסכן את חייו כדי להציל משהו:

אם זה תינוק- כולנו נעריך אותו יותר.

אם זה רכוש- לא רק שלא נעריך אותו יותר יש גם סיכוי שנעריך אותו פחות "מה בשביל זה סיכנת את חייך?".

אם זה רכוש קדוש כדוגמת ספר תורה- תלוי אם אתה חושב שהמעשה ערכי או לא.

שורה תחתונה המעשה אותו מעשה בכל הדוגמאות המטרה שלשמה הייתה הקרבה היא המשתנה היחיד ועל פיה התוצאה משתנה האם אנחנו מעריכים את האדם הוא לא.

תודה על זה

ראשית, כי הכלל לא מעניין אותם. המלחמה עבורם אינה בשביל להועיל או להציל או לעזור למישהו, אלא רק להשמיד את הכופרים. זה הרבה אינדיבידואלים שמאמינים שצריך להשמיד את הכופרים, ובמקרה הם מתאגדים ביחד, מטעמי נוחות ואופרציה.

מבחינתם שכל העולם יושמד ובלבד שהכופרים גם יושמדו. אחכ כל אחד ילך לגן עדן או גהינום.

שנית, הם באים על מנת למות כדרך יזומה, ולא כתופעת לוואי של מלחמת הגנה. מבחינתם להתאבד זה פשוט עוד כלי נשק.

שלישית, הם שמחים באכזריות, וככל שיש יותר ממנה כך הם מאושרים יותר. אצלנו, לעומת זאת, עושים הכל כדי לצמצם מוות וסבל. לא רצים כדי למות, אלא רצים כדי להציל. רצים כדי שהעורף יחיה. רצים כדי שהמלחמה תיפסק. הם רצים כדי שהמלחמה תמשיך.

הענין הבסיסי, שגם אם נניח שאין הבדל, אדם מטבעו מגן על העם שלו. זה אינסטינקט שיש כבר לחיות.

אם היינו נוהגים באותה חיתיות בסיסית ונותנים לו להתפרע היינו במקום יותר טוב.

לפעמים יותר מדי אידיאלים מכהים את הרגש הטבעי.

אבל כל טבע בהיותו טבע יש בו סיגים, ועלינו להשתמש בשכל ולצרף ולברר אותם. המניע הטבעי יש בו לפעמים קצת נגיעות לאומיות-אישיות שבאות ממקום של ניכור לאומות העולם, וזה דבר לא טוב. עלינו להילחם ברוע מתוך הבנה שאנחנו גואלים את העולם ע"י כך. אם ניתן "לטבע להתפרע", זה אולי בטווח הקרוב יביא לתוצאות טובות, אבל לא לטווח הארוך. כדי שפעולתינו תהיה טובה גם לטווח הארוך עלינו לברר את אותו טבע בשכל ולהבין בדיוק מה המקום שלו ואיך הוא קשור לקודש.

לא באתי לחלוק עליך, אלא רק לחדד את דבריך.....

ואהלן, אהלן, חסדי, הרבה זמן לא ראינוך...

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.