בין אבא שרץ לתוך האש כדי להציל את הילדים שלו,

לבין מי שחגור בחומר נפץ כדי לאבד חיים בעולם?

אולי עדיף לדייק את השאלה דוקא לעניין הכיבוש והאחיזה בארץ, עוד לפני מסירת נפש.

מכל מקום שאלה טובה וחשובה!

המחבל לא מקריב מעצמו בשביל אחרים. הוא רוצה לזכות ב-72 בתולות, ולכן רץ להתאבד (בוא נגיד שאם מדינת ישראל תמשח את עצמות ה"שאהידים" בשומן חזיר, מספר המתאבדים ירד וכמעט יתאפס...). היהודי יודע מה ערך החיים, יודע בחשיבותם, ולמרות זאת מקריב אותם בשביל טובת הכלל.

אפשר גם לראות בזמן ההקרבה. האם מה שבוער באותו "מתאבד" זה כוח הרס ורצון להרוג וכדו', או רצון להיטיב? זה מתבטא בהרבה דברים, כמו אונס שיש רק לאותם מחבלים, ועוד ועוד, אבל זה פשוט גם בלי אותם ביטויים.

ואחתום בדוגמא שלדעתי מאוד ממחישה את ההבדל. המשנה במסכת מכות דנה מתי בי"ד נקראת בי"ד חובלנית, האם כשהורגת אחת לשבעים שנה, אחת לשבע שנים. ר"ע אומר שם במשנה, שאם הוא היה בסנהדרין, לא היה נהרג אדם מעולם. רבי טרפון אומר לרבי עקיבא, שאמנם הוא מגיע ממקום של לימוד זכות, "והצילו העדה את הרוצח" וכו', אבל זה גורם בפועל לשפיכות דמים: "אף הן מרבי שופכי דמים בישראל" (מכות דף ז'). זאת אומרת, כיוון שהיהדות רוצה לקדש את החיים ולהרבות בחיים, דווקא מתוך כך לפעמים צריך למעט את אותם חיים שמקדשים את המוות וגורמים למוות. אבל המטרה היא ריבוי החיים וקידושם! זה מבאר יותר את מה ש@פתית שלג כתב....

אה, עוד משהו חשוב. לאדם באופן בסיסי אין את הזכות להרוג מישהו אחר, ליטול חיים של מישהו אחר. האפשרות היחידה היא אם האדם שליח של ה' וצינור שלו, ואז הוא לא הורג בעצמו, ה' הורג והוא רק הגרזן. גם ההרג שלהם הרבה פעמים לא נובע מציויי באסלאם, אלא סתם כי הם רוצים. וגם דתם מבוססת על שקר ועל התגלות יחיד וכו' (ושים לב שאנחנו לא עוסקים במה הם חושבים, אלא מה מבחינתנו ההבדל. מלבד מה שאנחנו מצפים שיכירו שמוחמד הוא אנלפבית משוגע וכו' וזה די פשוט להבין את זה).

אדם יכול למסור עצמו גם למשהו מאוד טיפשי ושלילי כי הוא האמין בו או אהב אותו.

אנחנו לא צריכים להעריך מישהו רק כי הוא הקריב למען מה שהוא מאמין בו. 

אנחנו כנראה כן נעריך את האדם שהקריב למען מטרה או אדם שקרובים לליבנו.

נרד שנייה מהדוגמא של המחבל שיוצרת לנו תגובה רגשית מיידית של אנטי.

אדם קופץ לאש ועל הדרך גם מסכן את חייו כדי להציל משהו:

אם זה תינוק- כולנו נעריך אותו יותר.

אם זה רכוש- לא רק שלא נעריך אותו יותר יש גם סיכוי שנעריך אותו פחות "מה בשביל זה סיכנת את חייך?".

אם זה רכוש קדוש כדוגמת ספר תורה- תלוי אם אתה חושב שהמעשה ערכי או לא.

שורה תחתונה המעשה אותו מעשה בכל הדוגמאות המטרה שלשמה הייתה הקרבה היא המשתנה היחיד ועל פיה התוצאה משתנה האם אנחנו מעריכים את האדם הוא לא.

תודה על זה

ראשית, כי הכלל לא מעניין אותם. המלחמה עבורם אינה בשביל להועיל או להציל או לעזור למישהו, אלא רק להשמיד את הכופרים. זה הרבה אינדיבידואלים שמאמינים שצריך להשמיד את הכופרים, ובמקרה הם מתאגדים ביחד, מטעמי נוחות ואופרציה.

מבחינתם שכל העולם יושמד ובלבד שהכופרים גם יושמדו. אחכ כל אחד ילך לגן עדן או גהינום.

שנית, הם באים על מנת למות כדרך יזומה, ולא כתופעת לוואי של מלחמת הגנה. מבחינתם להתאבד זה פשוט עוד כלי נשק.

שלישית, הם שמחים באכזריות, וככל שיש יותר ממנה כך הם מאושרים יותר. אצלנו, לעומת זאת, עושים הכל כדי לצמצם מוות וסבל. לא רצים כדי למות, אלא רצים כדי להציל. רצים כדי שהעורף יחיה. רצים כדי שהמלחמה תיפסק. הם רצים כדי שהמלחמה תמשיך.

הענין הבסיסי, שגם אם נניח שאין הבדל, אדם מטבעו מגן על העם שלו. זה אינסטינקט שיש כבר לחיות.

אם היינו נוהגים באותה חיתיות בסיסית ונותנים לו להתפרע היינו במקום יותר טוב.

לפעמים יותר מדי אידיאלים מכהים את הרגש הטבעי.

אבל כל טבע בהיותו טבע יש בו סיגים, ועלינו להשתמש בשכל ולצרף ולברר אותם. המניע הטבעי יש בו לפעמים קצת נגיעות לאומיות-אישיות שבאות ממקום של ניכור לאומות העולם, וזה דבר לא טוב. עלינו להילחם ברוע מתוך הבנה שאנחנו גואלים את העולם ע"י כך. אם ניתן "לטבע להתפרע", זה אולי בטווח הקרוב יביא לתוצאות טובות, אבל לא לטווח הארוך. כדי שפעולתינו תהיה טובה גם לטווח הארוך עלינו לברר את אותו טבע בשכל ולהבין בדיוק מה המקום שלו ואיך הוא קשור לקודש.

לא באתי לחלוק עליך, אלא רק לחדד את דבריך.....

ואהלן, אהלן, חסדי, הרבה זמן לא ראינוך...

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!