וגם יש דברים עמוקים שמעלים אותך

וקצת נעם אלימלך ואחים שלי מסבירים לי

רעיונות כאלה חמודים של שתי משפטים כזה 

וופל בלגי לכבוד החיסול

גם במסכת אבות יש רעיונות שמרוממים אותך, את לומדת מסכת אבות?

ולהבדיל, גם סורת אל בקרה מפוצצת רעיונות מרוממים, אותה את גם לומדת?

אחשוב על זה

או כל מיני עצות ומשפטים יפים שאני רושמת לעצמי

לפעמים כשאני מדוכאת אני שמה טראנסים ופותחת איזה ספר חסידות וככה אני לפעמים יוצאת מהדיכאון

מאד אהבתי את התורה וגיליתי שיש על זה שיר גם קיצור כתבתי את זה בקצרה ומסגרתי

ויש עוד מלא תורות, סתם כי זה יותר מוכר כתבתי אבל יש גם את "ותחסרהו מעט" שגם הלחמתי על עץ קיצר משפטים ותורות שאני נדלקת עליהם

וגם יש זמנים שאני עצובה ממשו ספציפי אז אני פותחת איזה ספר חסידות על הנושא וככה לפעמים אני פחות עצובה

ברור שאפשר ללמוד ככה גם לא מספרי חסידות ולכן אני למשל מגדירה את עצמי חסידה של הרב יוני לביא בין השאר

על זה דיברתי

וקשר עם הקב"ה, שאפשר לקיימם ע"י כמה דרכים

אפשר לעשות את זה יותר טכנית, שמירת שבת, יישוב הארץ, תפילה וכו'

ואפשר גם ע"י התחזקות מכל מיני שירים, תורות, עצות, ריקודים, התוועד(ד)ות, התבודדות, שיחת חברים וכו'

תמיד צריך את שניהם, אם עושים את זה רק טכנית בלי חיות והתלהבות זה לא עבודת ה' באמת זה רק יראת העונש ולא אהבת ה'

ואם עושים רק חיות והתלהבות בהתבודדות ובשירים ולא עובדים את ה' טכנית זה גם לא טוב כי אתה חי רק על אהבת ה' מדומה.

פעם היה לי שיחה על זה עם מישי והיא הסבירה לי שכמו שאיש שאוהב את אשתו באמת יעשה כל מה שהיא רוצה עד כמה שהוא יכול, ואם הוא רק אומר לה שהוא אוהב אותה אבל לא עושה מה שהיא רוצה אז הוא לא באמת אוהב אותה, ככה גם הקשר שלנו עם הקבה, אם אנחנו באמת אוהבים אותו נעשה כל מה שביכולתינו בשביל מה שהוא רוצה.

מספיק מפורט ומנומק?

אי אפשר להכחיש, ב, ברור שמה שהוא רוצה זה לטובתינו וגם בגלל זה אנחנו מקיימים את דברו, אבל בראש ובראשונה זה כי ככה ה' ציווה

כתבתי עד כמה שהוא יכול, לפעמים צריך להתפשר גם בעבודת ה'

דווקא זה מה בדיוק מה שלמדתי בחסידות.

לבטל את 'האנא אמלוך' ולהתבטל לרצון האלוקי.

כול עוד שאדם חי את ה'אני' הוא רחוק ונפרד מה'. 

אין אני. הכל זה אלוקות בלי ה' אני כלום, כלא ממש.

כי אם תיקחי מיד הכל באיזשו שלב תיפלי, אם יש קושי צריך קצת להקל ואז בדחיפה קדימה

"ירידה לצורך עליה"

דיברתי על העבודה כרגע

אני לא יודעת איך הדיון כאן התגלגל רק באתי לתמוך בך

נראלי שערפאת איבד את הלשון, הזהרתי אותו לא להוציא הרבה מדי

לא הקשיב לי

אבל בגדול לזרוק את השכל ואת האני זה מאוד מאוד מאוד מאוד מסוכן ומביא לכל מיני שריטות ורעות חולות. בכל מיני צורות.

זה בסדר לפעמים לעשות את זה, למען הסר ספק.

למה לא מבינים אותי פה? אלוקיםםם

אם מתבטלים לה', זורקים את השכל ומאמצים את השכל האלוקי אז זה בריא מאוד מאוד ואדרבה מציל משיגעונות, רבי נחמן אומר שאם בן אדם היה מתבטל לצדיק אז לא היה משתגע כי אם היה בא לו איזה שיגעון לעשות והצדיק היה אומר לו שלא יעשה את זה והיה מקשיב אז היה נמנע משיגעונות ומקבל יישוב הדעת.

בקיצור דעתך היא דעתך וזהו.או שלא הסברת את עצמך טוב מספיק.

מי שורק את השכל לא יכול לקבל שכל אלוקי, זה לא עובד בלחיצת כפתור. העניין הוא להפוך את השכל שלך לשכל אלוקי.

ור"נ יכול לומר את מה שירצה, אבל אדם לא יכול להחליט מי הוא צדיק ולהתבטל אליו.

היותר מכך, לבן אדם אסור להתבטל לאף אחד מלבד לקדוש ברוך הוא, שכן אם יתבטל למישהו, אותו מישהו יגיד דבר מוטעה או שקר, לא יוכל האדם לעשות את הדבר הנכון כי הוא מבוטל אל ה'צדיק'. והדבר נוגד את ההלכה, שהרי אם רבו טעה, מצווה עליו להוכיחו, ועף לגבי סנהדרין כבר נאמר בגמרא שאם יודע שטעו הסנהדרין אסור לו לשמוע להם.

בקיצור, דעתך שגויה או שלא הסברת אותה מספיק טוב.

או שלא הסברת מספיק טוב

על רבנים כי זה לא כיף לקרוא כאלו תגובות שאתה בא בזלזול כלפי מי שאני מאמינה בדרכו

ברלנד הוא לא רבינו בשום צורה ואפ' לא תלמיד שלו

מה הקשר בין התוועדויות וחיזוקים לעבודת ה'? חיזוקים למה?

מה זה קיום מצוות?

אין לי זמן כרגע

חבל על האנרגיות.

להסביר דברים כאלה פשוטים?

חבל לשאול אותם וחבל עוד יותר לענות עליהם.

אולי תסבירי לי את מה שכל כך פשוט לך.

אם זה כל כך פשוט, למה זה כל כך מסובך להסביר לי?

משהו שאתה יודע, זה משהו שאתה יכול להסביר לאדם אחר.

אבל אני לא מבינה בזה הרבה

#די_כבר_לאינסליות_הפופולרית

תעמין לי עישתי עחי אין לה אלוהים זותייי מגהצת ת'כרטיס אשראי 🤣🤣🤣🤣

נשים עי אפשר איתם עי אפשר בלעדיהם אחשילייי 😂😂😂

הראשון דבילי, באסה שעדיין יש לו הזיית מקורות

השני דווקא מקסים!

והשלישי - מה הכוונה האמיתית במשפט?

אבל בעקבותיך עיינתי- 

בן כ' כו'. כמ"ש (במדבר א':י"ח) מבן עשרים ומעלה כל יוצא צבא כו': (גר"א)

בן עשרים לרדוף. אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות. פירוש אחר, בן עשרים לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו, שאין ב"ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים: (ברטנורא) 

לרדוף במצות עונשין (רש"י)

בן עשרים לרדוף לטרוח אחר מזונותיו. וגם לצאת למלחמת ישראל. אולם חייב גם לרדוף אז ביותר אחר מצות, דבב"ד של מעלה אין מענישין בפחות מבן עשרים [ב"ר פרשת קרח וירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה, ושבת פ"ט ב']: (תפארת ישראל דמשנה)

מעניין. יכול להיות שהם פירשו באופן שיהיה רלוונטי גם לימי הגלות. אגב יפה לברטנורא אם הוא הגיע לגיל 20 לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, ומה שנשאר לו זה רק לבקש אחר מזונות

אבל אם מבקשים ממנו ליצור ציטוט הוא באמת טוב, לדוג' רציתי משפט מחזק לתוכנית כושר שעשיתי אז ביקשתי ממנו בסגנון הרב קוק:

"כשם שהתפילה מזככת את הרצון הפנימי

כך כושר גופני מעורר את עוז החיים שבבשר.

אין הנשמה יכולה להוציא אל הפועל את גנזי 

אורותיה כל עוד הגוף רפה וחלש; רק כשהגבורה 

הגופנית והטהרה הרוחנית מתאחדות לאבוקה אחת

יכול אדם לקרוא בשם ד' מתוך מלאות החיים ובריאות היצירה."

"ההתעלות אל על אינה יכולה להיעשות בבת אחת, שכן לעיתים כותונת המעשים המצומצמת של ימי הילדות הופכת לחיץ. האדם שואל בנפשו: איככה אוכל כי אלבשנה שוב, את אותה השגרה הישנה, בעוד שנשמתי משתוקקת למרחבים? הרי במקורותינו מודגש כי הערך הפנימי של השם מתגלה דווקא מתוך התיקון, וכל חילול של קודש המופיע בטעות, אפילו מן הבחינה של השגגה, מעיד על הצורך בזיכוך הכלי הגופני.

לכן, כשהאדם הוא בן עלייה, עליו לדעת כי בשנות העשרים לחייו מתעורר בו כוח רצון כביר, שנועד לרדוף ולהשיג את השלמות. נאמר על כך כי דווקא דרך הכושר שבו הוא מנהיג את חיוניותו הגופנית, הוא בונה קומה של חביב ויקר, המאפשרת לרוח הגדולה לשכון בבטחה בתוך המציאות המעשית, מבלי שתהיה פשטתי וחסרת לבוש, אלא עטורה במסכת של גבורה ותפארת אבות."

חופשה טובה, בפרט בחו"ל, לראות ולהיחשף למקומות אחרים, לאווירה אחרת, לאורחות חיים אחרים - ואז לחזור לבית הפרטי והנעים שלנו, ולהעריך את כל הטוב שכן יש לנו 

מזג אוויר כזה עושה אותי שמחה

אין דרך לקום בבוקר, לראות שהכל אפור ורטוב בחוץ, ולהשאר עצובים

פתר את החידה של החיים שלו