זה תעסוקה נחמדה לערב, לפי הכוחות שלך, לא דורש הרבה

כל יום אפשר להתקדם טיפה.

רעיונות-

לצלם, לצייר, לכתוב

לאפות, לקרוא ספר/ עיתון של נשים שמעניין אותך

לעצב בגרפיקה סתם דברים אם את אוהבת

לצבוע מנדלות, תשחצים

לכתוב שירים, לשיר, לנגן (אפשר יחד עם הילדים)

להזמין ביביסיטר ולצאת להליכה/ ריצה/ מסעדה עם חברה או לבד.

אז תודה אולי באמת אממש את זה

את התחושות.

קודם כל חיבוק גדול גדול. זה מאוד קשה.

אני שמתי לב שלאורך המלחמה היו לי כמה מעגלי כוח שונים, שכל אחד בזמנו עזר לי להרים את הראש מעל תחושת הדכדוך וחוסר החיות.

1. פנייה לעזרה מקצועית. טיפול פסיכולוגי. נתן לי המון כוח.

2. לעשות ספורט

3. לעזור לאנשים אחרים. לעצמי לא היה לי כוח לדאוג, אז התנדבתי לעזור לאחרים וזה סיפק אותי

חוץ מזה, קניתי לעצמי חוברות צביעה וצבעי עיפרון, אני כותבת מה שאני מרגישה במעין "יומן מלחמה", קוראת ספרים שאני אוהבת

אנסה להרחיב יותר אחר כך.

בינתיים חיבוק

לגבי מה שאמרת על שאר המגוייסות שסביבך - אי אפשר באמת לדעת שהן בסדר.

אני לא חושבת שמישהי יכלה לדעת כמה קשה לי, כמה אני על סף של דכאון. מבחוץ היה נראה שקשה אבל בסדר. אבל לא באמת הסברתי לאף אחת את התחושה הזו שאני רק רוצה להישאר על הספה, להתכסות בשמיכה ולא לקום עד שהכל יסתיים.

את החושך הזה, התחושה של בור שקשה מאוד לצאת ממנו.

אז אני רק אומרת שזה באמת מרגיש מאוד בודד, אבל אני גם הרגשתי / מרגישה תחושות דומות. גם אם כלפי חוץ נראה שבסדר.

בכל אופן, ההמלצה הראשונה שלי היא טיפול פסיכולוגי. באמת שזה פשוט מה שנתן לי כוח ועזר לי להרים את עצמי. כי זה נתן לי כלים, ונתן לי יכולת לזהות את הקושי ולהתמודד איתו.

וזה גם נתן לי את היכולת להשלים עם זה של את יד אני אהיה שמחה, אבל אני כבר פחות מפחדת מזה כי אני יודעת שיש לי גם כלים להתמודד.

אז אני כל הזמן בגלים. 

באמת התחלתי טיפול..אבל קצת מסופקת לגביו אבל אולי אנסה עוד םעם להמחשך

מתלבטת קצת

ספורט אני עצלנית לא אוהבת

אבל כתיבה מאוד עושה לי טוב

ונכון לעזור לאחרים עושה משהו

האמת ניסיתי ליזום בכיוון ולא הלך אבל כן רושמת לי בלב להתבונן בזה ולנסות לפעול ..הז באמת ממלא

שהדיכאון יכול לחזור. זה יותר מסתם שיעמום או הרגשת בדידות, זאת החרדה הזאת.

המליצו לך על טיפול ואמרת שמסופקת לגביו.

יש לי פסיכולוג להמליץ עליו והוא מתאים לכל אחת, לא עולה שקל ותמיד זמין. והוא הכי מבין את הנפש שלך כי הוא הכי מכיר אותך.

רק נשאר לקבוע זמן מוגדר לפגישה איתו, מקום שקט בלי אנשים, זה יכול להיות גם חדר ולשפוך, לשפוך,לשפוך או סתם לשתוק. הפגישה צריכה להיארך לפחות חצי שעה. בוודאות נותן כוחות.

בקורונה הייתי בהריון עם כל הילדים עליי, חלשה, הכי קרובה לדכאון שיש והחצי שעה הזאת עם ה' ועם עצמי בכל יום הצילו אותי ממש. הייתי קמה מוקדם במיוחד בשביל זה. זה היה ממש נותן אוויר.

נשמע קשוח בטירוף!!!

נשמע לי שאת חייבת עוד תעסוקה

מה לגבי התנדבות כלשהי?

יש איזה מוסד לימודי לידך שתוכלי להתנדב שם קצת?

נשמע לי חובה לפתח עוד איזשהו ממשק אנושי שיתן לך חיים... באופן כללי,ובמיוחדדד עם בעל מגוייס...

לא מעשמם לי באמת🫢

וכרגע עוד עם תינוק בבית בינתיים(יכנס למעון בהמשך)

אבל לעבוד במשהו חלקי באמת יכל לבא בחשבון

לא קל להשיג פה משהו כזה

כי לא הכל מעניין אותי..אני לא קונבנציונלית

ובסוף גם קשוח לי לחזור ישר למלא שעות לבד עם כולם עד דלא ידע...אז אעשה את זה רק אם ארגיש שזה מחיה אותי ..לא שואב את כל הכוחות 

לכתוב יומן... אפשר ממש להשקיע לקנות יומן מעוצב, לקנות מדבקות גם... כמו יומן מסע.. לקחת רעיונות מפינטרסט...

כתיבת מחברת של כל מה שאת רוצה, כל מה שאת מרגישה.

לשיר אם את אוהבת, יש מישהי ביוטיוב שמנגנת על פסנתר מלא שירים מוכרים- רעותא

כושר!! אפשר מהבית, התקדמות בכושר מאוד משמחת ומשחררת

לארגן עם חברות בזום ערב חיזוק או ערב דיבורים או סתם לקשקש...

לקרוא ספרים שקשורים לנפש, יש גם ספרים עם תרגילים שאפשר לעשות בבית... כמו הספר בוחרים להרגיש טוב

כתבתי אולי 10 מחברות השנה🫢🫢

מדכאות קצת היתי אומרת

אבל באמת מסע שלם

ונפש וכו זה גם לגמרי אני

אבל אם כבר יאללה תנו לי גם המלצות

על ספרי נפש טובים ומעשירים

ועל קורסים בזום - שעושים טוב בלב..נפש או עבודת ה'.או משהו מקצועי אפילו ..פתוחה לכיוונים שונים

דבר ראשון- מתפללת עליך שה' ישלח לך כוח. יפתח לך שערים .... באמת באמת. 

מציעה-

אם את נהנית לכתוב

אולי להירשם לסדנת כתיבה ? מן הסתם יש דברים אונליין.

ספרים- אני בכיוון תורני אז 

אני אוהבת של ח. ברטלר- מהממים ממש ממש אבל לפעמים קצת מטלטלים מידי לאנשים רגישים.

רותי קפלר-יש הרבה, הנורמלי האחרון, שנייה לפני האור.

תמר מור- קראתי לאחרונה הנחל בכביש 3, מחר יהיה יפה (יותר קליל לנוער)

דבורי רנד- כל הספרים שלה מהממים

קורסים- אני מכירה ניגון העומק של מכללת בינו. זה נפש, עבודת ה' , כלים...

 דמיון נובע- גם יש להם קורס בזום... שיטה של עבודה עם הנפש דרך דמיון.

יש עוד המון ששמעתי אבל לא התנסתי .

בטח שלא בפורום פתוח,

אבל בגדול יש הרבה סילופים בתחומים כמו קשר מטפל- מטופל בצורה בעייתית על גבול המסוכנת, למי שבא לזה בתמימות, ועוד כל מיני דברים שלא כאן המקום לפרט.

ולגבי ספרים יש לי רשימה אבל לא קראתי את כולם אז לא יכולה להמליץ על כולם, בוחרים להרגיש טוב קראתי והוא חביב ביותר

לגבי קורסים אני חושבת שזה רעיון טוב לקחת קורס שקשור בנפש... יש שיטת ימימה, יש גישטלט אם שמעת... (בשניהם לא התנסתי רק שמעתי)

יש מכללות שמציעות קורסים בזום בנפש, את יכולה לנסות לברר.. (בפרטי אם תרצי) 

זה הדסה קלוש

ולגבי סדנאות כתיבה בזום תפני לרחלי מושקוביץ אולי תפתח שוב אחרי החגים

בזמנו ממש נהניתי בסדנה שלה

אז יש לי שתי המלצות לקורסי כתיבה בזום - של מיכל פרץ ושל דבורי רנד. (תנסי לגגל, אם לא תמצאי אשלח לך פרטים באישי)

עבודת הנפש - ממליצה להצטרף ל"חבורה" של הרבנית רחל בזק. זה מסע מעמיק בנפש מבחינה יהודית. (רק צריך להתכונן לזה שמדובר בקבוצה ענקית, אז אין מענה פרטני). יש גם את "מסע החיים" של יעל כורסיה, גם מומלץ מאוד. (מניחה שתמצאי על שתיהן פרטים ברשת)

אם את אוהבת אומנות חופשית - אז מציעה לך לברר מה יש לרות ונטורה להציע.

את כל אלה ניסיתי בעצמי ונהניתי

לא הייתי במצב כמו שלך אף פעם... אבל נראה לי שזה יכול לתת לך תמיכה וכיוון.

הרבה כוחות ותודה רבה על מה שאת נותנת לכולנו!!❤️❤️

יש בסביבתך? לצאת לשעה מהבית, בלי הילדים, לראות קצת נשים או אנשים בגילך...

ואם לא משהו שאפשר לצאת אליו, אז משהו מהסוג הזה מהבית בזום וכד' אבל ממש מציעה שיהיה בתשלום, זה הרבה יותר מחייב לעשות את זה ברצינות וזה מה שלעניות דעתי מאפשר יותר להתמלא מזה

אמנם כל פעם שהעזתי והבאתי בייביסיטר הילדים כמו מרפי פתאם קמו דוקא אז והזעיקו אותי

אבל מנסה לא לפחד לנסות שוב

אבל כן חושבת ללכת לשעור קבוע שיש

ואולי לעוד משהו

אבל זה עוד לא המרחב הכי מדויק לי אבל באמת עושה טוב יותר מכלום

תודה רבה 💖

דבר שני, ממליצה לשקול לעשות רישיון ולצאת לעבודה. 

עצמאות ויכולת להניע ולנסוע אפילו עם הילדים כדי לשנות אווירה יכול להשפיע מאוד לטובה

לא חייב משרה מלאה שזה ממילא נורא קשה כשאת מגויסת, אלא לפחות כמה שעות שיהיו לך בשביל עצמך. כדי לקום מוקדם,להתארגן בבוקר,לצאת ולנהל לוז סביב משהו שהוא לא הבית ויתן לך מילוי בלי קשר לבית. תוכלי גם לפגוש אנשים ולנהל שיחות 'בנאליות' ולהיות עסוקה חלק מהזמן

אבל כרגע אין לי רעיון במה

עשיתי שינוי תעסוקתי ומחפשת כיוון חדש

באמת חושבת ללכת ליעוץ תעסוקתי כי מחפשת משהו פחות מוגדר

ורשיון יש לי..

בתוך הישוב זה בסדר

מחוץ- זה הבעיה

והיא לא בכלים שלי כרגע..

בטח לא בלי בעלי.

עשיתי שיעורים חוזרים עם מורה נהיגה כמה שנים אחרי הרישיון, לוקחים שיעורים כפולים.

חשבתי שאצטרך 8 שיעורים (ארבעה מפגשים)

המורה אמר שנצטרך פחות.

לא היה אכפת לי כמה אצטרך, עשיתי עד שהרגשתי ביטחון. שווה ממש..

דווקא נהגתי מחוץ לעיר ...ויחסית אני בסדר עם נהיגה עצמה

זה לא רק בגלל הנהיגה עצמה.גם.

בעיקר קשור לאזור בו גרה...

יואו מבאס.

ומה עם מעבר זמני למקום יותר נגיש ויותר בטוח?

יש לילדים מסגרות?

חיבוק גדול!

אותי זה ממש מרים שאני יכולה לקחת את האוטו ולקנות משהו,

לנסוע להביא משהו

לאסוף משהו

לבקר מישהי

לשים את הילדים אצל מישהי ולצאת..

ממש משפיע על החיים שלי, יש לך אולי איך לקדם את זה?

וחיבוק ענק ענק ענק!!!!

איזה התמודדות קשהההה

וכל הכבוד שאת עוצרת רגע ומנסה לראות מה יכול לעזור!!!

מצדיעה לך ככ!!!!!

שנה שעברה  מרגישה שעברתי ממש גיהנום נפשי

וזה לא אני בכלל אני לא דכאונית והכי יציבה נםשית בעולם

השנה לפחות זה לא הפתעה המציאות הזאת

אז מנסה לחשוב מקגם

ולא מתמסכן

כי שנה שעברה רק הרגשתי

מה אין לי מה חסר לי מה תקוע לי מה קשה לי

ושקעתי

לא מצאתי במה להאחז

מעשית עונה לך-

יש לי רשיון

אבל גרה בחור

ולא מעיזה לנהוג מחוצה לו -גדול עלי כרגע באאלף מידות אז אולי בעתיד הרחוק..לא יכולה לפרט למה..

הלוואי שהיה לי איך לעזור

שהקב"ה ישלח לך המון הצלחה ושמחה וכוחות בזכות המסירות נפש שלכם בשביל עמ"י

אני היתי מעדיפה משהו אחר..שישרת קרוב לבית.. שיחזור לשבתות לפחות.. משהו קצת יותר מותאם למשפחה מרובת ילדים ולזה שקשה לי ממש הבדידות והעומס יחד.,

אבל הוא רוצה רק קרבי ורק בצפון ורק כמו כולם

מחלוקת כאובה מאוד שבה אני נאלצת פשוט להכנע ורק לקוות לטוב איכשהו

זה עדיין מסירות נפש

ואולי אפילו יותר

שאני עושה עם עצמי ומשמחים אותי:

1. ספורט יומיומי- עושה הליכות עם ביגוד מתאים ויפה, אוזניות למוזיקה ומסלול קבוע.

(ראיתי שכתבת שאת לא אוהבת, בעיניי, האנרגיה שמוציאים כשלא עושים ספורט, היא יותר גדולה מכשעושים ספורט , כי החסר של ספורט לגוף מבזבז הרבה אנרגיות, פיזיות ונפשיות)

2. קוראת ספרים שכבר קראתי ואהבתי אותם, כנ״ל צופה בסדרות/ סרטים שאהבתי

3. עוסקת בתחביבים (רקמה, ציור, משחקים בפלאפון, לקרוא/ לצפות על תחומים שמעניינים אותי)

4. קונה מתנות לעצמי מדי פעם (בגד/ תכשיט/ אביזר שמשמחים אותי)

5. כותבת על הרגשות שלי, שלילים וחיוביים, רצונות להגשים וכאלה שהתגשמו, מטרות לביצוע, דרכים להשיג אותם. בתקופות מורכבות אני כותבת כל יום, עוקבת אחרי השינויים, מסיקה מסקנות ומנסה לשפר.

במצבים שאני מוצאת את עצמי רגע לפני התהום יש לי קרשי הצלה כאלו מטופשים אבל עדיף מכלום

לדעתי זה הזמן לשלוף את קרשי ההצלה שלך

כפתרונות זמניים

לדוגמא: לאות סדרה מצחיקה כמו קופה ראשית בערב

לטווח הארוך-

להכריח את עצמך לדבר עם אנשים+ חשיפה לשמש כמה פעמים בשבוע אחרת זה מתכון בטוח לדכאון

מניסיון, כמה שזה מעייף ומתיש זה ממלא, זה מספק, את פוגשת אנשים. אפשר סייעת בגן או במעון. תמיד חסר...או למלא מקום יומיות.

יומיים- שלושה בשבוע.

את תראי שכל התעסקות עם עצמך תעלם.

חיבוק יקרה, כל כך מבינה אותך.

רק. מתיש

יש לי בבית מפשחתון וגם מלשי ובבוקר רוצה להיות אני ולא אוהבת לעבוד עם ילדים

אני כן פוגשת אנשים

יוצאת לגינה הולכת לשעורים אם יש אני לא אחת שבבית כל היום בטבע

אבל לא כל עבודה נותנת לי כח

עם מחויבות, עם זמנים.

לא עם ילדים, משהו שימלא אותך, גם התנדבות זה יכול להיות טוב 

אבל באמת מכוונת לשם ומקווה למצוא

תודה רבה לך ולכולם על העצות הטובות והלב💖

בקצב של הכניסות,

אם משתמשים במייבש,

עד כמה הילד מלכלך בגדים,

וגם עד כמה הילד רוצה לבחור בעצמו בגדים, או שלא אכפת לו.

לשבת יש לכל ילד בערך 3 סטים, שיספיק אם מתלכלך ואם יש יומיים רצופים.

ליום חול, אני לא יודעת.

מספיק 4-5 סטים, אם מכבסים בתדירות מספיקה ואין צורך להורה או לילד ביותר מידי גיוון.

אם לא, כדאי שיהיה יותר.

וכדאי גם כמה חולצות לראש חודש, או ימים שצריך חולצה לבנה אבל לא ממש חגיגי.

היו 4 סטים - סט אחד חולצה עם כתם שלא יורד. שם מכנס שנקרע.

תכלס לא נשאר כלום. הרגע מזמינה מנקסט.

לק"י

יש בקיווי 3 חליפות ב-100 או 3 פריטים בודדים ב-50.

אבל משומה החולצות יותר גדולות ורחבות עם שרוול כמעט 3/4, ביחס למכנסיים.

(או שחלק התכווצו במייבש. לא יודעת).

יש לו בערך 10 חולצות של יום חול (חצי מהן משנה שעברה שעדיין עולה עליו), ובערך 20 זוגות מכנסיים שמתוכם חצי קצרים שקניתי וחצי ארוכים אבל דקים שנשארו לו משנה שעברה. אבל זה רק בגלל שהוא עוד מפספס מדיי פעם אז אני חייבת שתהיה לי תחלופה, אחרת לא הייתי קונה לו כ"כ הרבה.

שבת יש לו 2 חולצות לבנות ו-2 זוגות מכנסיים

לק"י

אבל אני שוקלת לקנות לו עוד חליפה או שתיים.

ולשבת זה הצטבר, כי חלק מהבגדים מתאימים לו עוד משנה שעברה- 3 זוגות מכנסיים, ועוד איזה 5-6 חולצות, אבל חלקן סתם טריקו לבנות חלקות. אז זה פחות חגיגי, אבל נוח לי שיש לו.

אני כן צריכה לחדש לו, כי חלק כבר נראים פחות טוב.

אני גיליתי שאני לא אוהבת כמויות גדולת מידי כי אז הכביסה הופכת למדהו דאני לא מצליחה להשתלט עליו..

מצד שני אני לא יכולה לרדוף אחרי בגדים נקיים כל היום.

אז מנסה ליצור איזון

שמתי לב שאני צריכה בערך 5 חולצות, 4 מכנסיים שמתאימים ליותר מחולצה אחת.

לשבת 2 אפשרויות, 3 חולצות לבנות לילד בערך.

זה גם משתנה לפי האופי של הילד, למשל ילד שמלכלך מאוד או נוטה לקרוע את הבגדים מצריך כמות גדולה יותר

וואלה הייתי שמחה אם היה עוד אבל לא קריטי לי, הוא בן ארבע

ליום חול האמת מלא,  אבל רק כי קיבלנו. בפועל מכוסים כל יומיים אז משתמשים מקסימום בארבעה, אולי חמישה סטים

יום חול-

10-12 חולצות

7-8 מכנסיים

שבת -

6-8 חולצות

3 מכנסיים קצרות

4 מכנסיים ארוכות 

איזור ה15 מכל סוג ליום חול

איזור 5 מכל סוג לשבת

ורק דברים שנעים להם ללבוש

בתקופות של גמילה מחזיקה גם יותר מזה.

התדירות כביסות פה לא גבוהה ככ ולא יכולה לחיות בלחץ שאין להם מה ללבוש מחר.

מגנטים

קוביות

סברס

לגו דופלו

אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות

אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.

יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.

פליימוביל

מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות

לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול

ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה

והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל

ממש ממליצה

יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב

ומשחק רכבות מעץ ממש רץ

וכמובן מגנטים

גם חבילה של חיילים קטנים

פליימוביל

מגנטים

לגו

קליקסים

פאזלים

משחק זכרון

כלי מטבח

זה מה שעולה לי כרגע🤔

ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל

אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...

משחקים אצלי שעות בגילאים שכתבת...

פליימוביל גם משחק אהוב

מטבח וכלי מטבח

משחקי קלפים קלים, כמו מלחמה, רביעיות לפי תמונות, משחק הפרצופים ועוד

אם בנים אז כל מיני משחקי הרכבה לגו ודופלו וכל אלה 

אהבתי חחח

מגנטים

קליקס

מכוניות - והרבה

חיות

ובגדול משחקי הרכבה 

מחלקה ממש חמודה. בערך 10 חדרים, ויכול לישון איתך מלווה ...

היחס אחלה ממש, צוות חמוד

מחלקה דיי קטנה ואינטימית אז לא כ'כ הרגשתי את הצוות והאווירה של הבית חולים...

באחת הלידות לפני הרבה שנים הייתי על הפנים, מאוד חלשה

והאמת שהיחיד שעזר לי היה הרופא שיילד אותי (לקחתי רופא פרטי לאותה לידה) ובאמת הרגשתי שאף אחד לא שם עלי שם. אבל הרופא לא היה שם כל הזמן, רק במשמרות שלו הוא הגיע וזה לא היה מספיק.

אחכ ילדתי שם עוד פעמים והלידות היו טובות והרגשתי טוב ובאופן כללי הייתי מרוצה

לפני שנתיים הייתי בביות מלא והיה בסדר גמור

באמת! הכל!

אחיות מהממות נחמדות ברמות מיוחדות..עזרו לי בהכל ,אפילו עם התינוק כדי שאנוח

יש שם שקטטטט דממה באמת אפשר לישון! חצי מהמשן היתי לבד בחדר

או עם עוד מישהי אבל הכל באוירה שקטה

הביקורים לרוב הם בלובי מחוץ לדלת אז המסדרונות שקטים..

חדרים מרווחים וגדולים את לא צמודה לזאת 'איתך י שמרחב פנוי באמצע

הכל משופץ חדש נקי

אוכל טעים ומגוון- לא מוסדי...לראשונה אכלתי!

קיצר אני מממש מחכה לחזור לשם

היה מושלם

אבל במחלקות הרגילות- נכנסתי תרגע ולא אהבתי🥴 היה חנוק כזה וצפוף ועמוס מבקרים

וגם אני חולמת כבר לחזור לשם שוב ☺️☺️

אני עוברת לפעמים ליד הבית רפואה ויש לי כזאת נוסטלגיה מתוקה וגעגוע

כל מה שביקשתי או כשלא היה לי טוב, וכו...
התייחסו מיד ובחיוך ונעימות.
לפני הרבה שנים ילדתי שם ולא היה משהו
השתנה שם הכל הכל.
 

אם יש משהו שחשוב לך כדאי לבקש. אולי אפילו לנסות לדבר מראש עם המחלקה לגבי הנושא הזה.

אולי אפשר לבקש שיכניסו אותך למחלקה של היולדות בניתוח וכאלה. שם יותר שקט ויש השגחה יותר צמודה.

כמובן שזה תלוי כמה המחלקה עמוסה, אבל כדאי לברר מראש אם אפשרי לבקש. 

וסחטיין עלייך על העזרה והכיבוד הורים!

ובקרבה קרובה כזו, את ובעלך לא הוזמנתם לחתונה ישירות ע"י הורי הכלה?

ואם כך, כיוון שהוזמנתם, בכלל לא מוזר שתבואו עם התינוק שלכם.

אבל אם נוסעת רק על תקן עזרה לאמא שלך להגיע, ואת עצמך לא מוזמנת לחתונה, לדעתי פחות מתאים להגיע עם הפעוט שלך. 

זה לא כזה קרוב.

להורים שלי יש בערך 40 בני דודים, תכפילי בשניים אם מזמינים כזוג זה עוד 80 מוזמנים לחתונה.. לא כזה מופרך שלא מזמינים כבר בדרגת קרבה כזו

בעלי לא נסע, לא ממש נוסעים אצלנו לחתונה של בן דוד שמחתן.

לפני היציאה לאירוע הספקתי לקרוא רק חצי מההודעות, לא היה פדחני היה ממש בסדר. 

יותר מזה, בשולחן של הסבתות הן ממש נהנו מהשובבות שלו. קצת שכחתי שאפשר גם להנות ממנו (אני עסוקה בריצות, לבדוק לאן הצליח לטפס הפעם, אם מה שנפל גם נשבר וכו').

הוא קיבל מלא תשומת לב, ב''ה. 

הבת שלי הרבה פעמים באה איתי

למלא מקומות

גם הרבה אחרי שהיא הפסיקה לינוק

שממש חשוב גם כשמקבלים המלצות לבדוק מה ההכשרה של המטפל (תואר ראשון רלוונטי או תואר שני בטיפול רגשי) לצערנו היום אנשים עושים קורס של חצי שנה וגורמים לנזקים, אומרת את זה כי אני עובדת בתחום פרא רפואי במסגרות החינוכיות וכבר ראיתי מטפלים למיניהם שמשלבים הדרכת הורים ללא באמת הכשרה מקצועית רצינית שפשוט פוגעים בילדים.

אז ממליצה לחפש טוב.

בהצלחה!! 

רוצה לקדם אותו אבל חוששת-איך מחפשים המלצות בתחום הזה? זה אשכרה לשים אותו בידיים של מישהי. ויש כל מיני שמות ולא תמיד אנשים מכירים ולך כהורה הרי אסור להיות נוכח במפגש מיומנויות חברתיות עם עוד ילדים.

לבן שלנו הייתה מנחה דרך תעצומות
היה מקסים.
הן יועצות בית ספר שעוברות הכשרה ספציפית על מיומנות חברתית אצל ילדים
אולי כדאי לפנות אל המרכז? ולברר...
מציינת שקשה לפתוח קבוצה, כי צריך קבוצה... לפחות 6 ילדים, ולא תמיד קל למצוא אותם ולפתוח כזו קבוצה.

וממש עזר וראינו נזה הרבה נחת ונתן הרבה לילד שלנו!!

ממליצה לבדוק בכיוון.

בהצלחה!!

יצא לא מזמן מסמך של הסתדרות רופאי הילדים למה זה מסייע ולמה לא.

יש בשרות הפסיכולוגי של פתח תקווה קבוצות למיומנויות חברתיות, אבל מניחה שכבר נגמרו לשנה הנוכחית

גם המטפל הכי טוב שיש רואה את הילד שעה בשבוע. זה לא מגרד את הקשר והזמן שיש לו עם ההורים, ואת ההשפעה שיש לעבודה שלהם איתו כשניא נעשית בצורה טובה ונכונה.

שתהליך כזה פותח ומבריא מקומות בנפש שלא היית מדמיינת.

אולי תהיי מוכנה לעשות את זה בשביל הילדים שלך,

ובסוף תגלי שאת מקבלת חיים חדשים במקומות שהיית חסומה בהם, בהגנות שבנית ועכשיו מפריעות לך, כמו - פרפקציוניזם, איזון בית עבודה, תזונה, ארגון וניהול עצמי (דברים שלמיטב זכרוני כתבת פה שאת מתמודדת איתם).

במה זה שונה משאר הדרכות ההורים?
זה מיועד לכל מצב אצל ילדים?
יש לי ילדה עם מאובחנת חרדה, ואנחנו מטופלים אצל פסיכולוגית כהדרכת הורים.
מעניין אותי במה שונה הגישה ההיקשרותית?
אם בכללל אפשר להסביר על הכתב...חחח  

בדרך כלל הורים מגיעים להדרכה בגלל בעיות בהתנהגות של הילד.

גישות קלאסיות מתמקדות בתיקון ההתנהגות בדרכים שונות - בעיקר מוטיבציוניות (שכר/עונש), חיזוק הסמכות והצבת גבולות ברורים.

הגישה ההיקשרותית התפתחותית יוצאת מתוך הנחה שילד מתנהג את מה שהוא מרגיש, ושהתנהגות בעייתית היא קצה קרחון, סימפטום שמעיד על בעיה שורשית.

הגישה מתייחסת לקשר בטוח בין הורה לילד כאל "רחם פסיכולוגי" שמשמש מצע להבשלה רגשית ובריאות נפשית של הילד.

היעדר קשר בטוח גורם להיווצרות מגננות רגשיות שמתבטאות בקשיים שבגללם הורים מגיעים להדרכה.

הדרכת הורים בגישה הזו עוסקת בריפוי רגשי, ויסות הדדי של הורה וילד, תיקון הקשר, ופעילויות שתומכות בתהליכי הבשלה.

הדרכת הורים שנעשית אצל גורם טיפולי הרבה פעמים תעסוק בחוויות הרגשיות של הילד, ושל ההורה ובדינמיקה שנוצר בניהם ומובילה לקונפליקט

באמת היה לי קשה לתמצת את עיקרי הגישה, אבל לא הבנתי את התוספת שלך.

התכוונת לכל תהליכי הדרכת הורים או לגישה הספציפית?

יש לי גם ילד עם חרדות. את מרגישה שההדרכת הורים בפני עצמה עוזרת, אם בכלל, או שזה בשילוב עם טיפול בשבילה?

איך מצאתם פסיכולוגית שמתמחה בזה? אם מתאים לך לכתוב לי בפרטי המלצה/דיס אשמח.

אצלנו זה חרדה חברתית המתבטא באילמות סלקטיבית
בן כמה הוא?
יש צוות פסיכולוגים מעולה בשניידר שמתמחים בתחום והם ממש עוזרים...

אני לא יודעת בן כמה הילד שלך, אבל בגיל צעיר הורים הם הרבה יותר גורם מחולל שינוי מאשר כל טיפול ולכן הם יכולים באמצעות שינוי שהם עושים ביחס לילד ולחרדה שלו ליצור שינוי משמעותי מאשר מטפל .

הרבה מאוד פסיכולוגים שעובדים עם ילדים (קלינים של הילד, חינוכיים, התפתחותיים, שיקומיים ורפואיים שמתמחים בילדים) מתמחים בנושא

אני מניחה שהיא תעזור אם הקושי הוא בגלל משהו באינטרקציה שיש בבית.

אינו דומה ילד אימפולסיבי שמתקשה בוויסות רגשי, לילד שמרגיש שהוא שקוף ולכן חסר ביטחון, לילד שמתקשה בהבנת סיטואציות חברתיות בגלל ליקוי אישי שלו.

לא תמיד הדרכת הורים היא הפתרון, ואם המליצו על קבוצה של מיומנויות חברתיות שיש מצב שזה הדבר הכי נכון לו.

1. יכולות חברתיות הן תוצר של תהליכי הבשלה ולא מיומנויות טכניות שאפשר להקנות. כלומר אפשר ללמד ילד איך זה נראה מבחוץ, אבל זה לא הדבר האמיתי.. אני מתכוונת לדברים כמו: אמפתיה, אכפתיות, היכולת לחלוק, להתחשב באחר וגם בעצמי, אינטגרציה...

הבשלה מתרחשת בתוך קשר בטוח, וחברת ילדים היא חברה לא בטוחה. ילדים לא יודעים ולא יכולים לשמור אחד על השני. בהדרכה היא תקבל גם כלים איך לעזור לו להסתדר עד שתגיע ההבשלה, אבל זה לא הדגש.

2. גם אם יש דברים שאפשר ללמד, יותר הגיוני לעשות את זה דרך ההורים שבאופן טבעי נמצאים עם הילד רוב הזמן והוא קשור אליהם, מאשר בקבוצה מלאכותית עם דמות זרה.

יש גם סיבה שלישית. הפותחת כתבה כאן לא מעט וברור לי שהילדים והיא יתרמו מאד מאד מהדרכה בגישה.

אינטראקציה חברתית נלמדת עם חברים ואחים קרובים בגיל.

זה סוג קשר אחר. גם יכולת להסתדר בקבוצה יכולה לבוא אחרי לימוד בקבוצה ולא מול אמא.

דבר נוסף. ילד חייב להתחיל תהליך נפרדות מאמא. זה לא הגיוני שכל המיומנויות שלו יהו קשורות בקשר אחד ויחיד הזה. 

לא מדובר בילד יחיד שנמצא בחינוך ביתי, הוא במסגרת ויש לו אח תאום.

הוא לא נמצא בתת חשיפה לחברת ילדים.

מחפשת יותר משהו לבית נראה לי

כי זה בעצם תודה לכל המשפחה לא רק לה

יש להם כבר...

והיקרים זה כבר הרבה מעבר לתקציב שלנו...

אזור 300 ש"ח

חוץ מגלידה ופופקורן

מה זה מכונת גלידה?

אולי לא כלי אלא תמונה או פריט עיצובי לבית?

של המשפחה וכו'

זה צריך אינטרנט?

כי אפילו מחשב אין להם

מפה לשולחן, סט סכו"ם, סט כלים כמו כוסות יפות לשבת או כלי הגשה

מכשירים חשמליים כמו בלנדר מקל איכותי משודרג וכדו'

אגרטל יוקרתי

סט מצעים

מפה מהממת לשבת , ראנר וחבקים- הכל סט שנקנה בפוקס הום. מושלם מושלם מןשלם ושימושי

אם היא בקטע של אירוח ועיצוב שלוחן שבת זה גם רעיון

ושאת מלאת הכרת הטוב!

אין לי רעיונות

אם כן אפשר ערסלים/טרמפולינה