לק"י

זה אפילו לא חוסר טקט בלבד.

נשמע באמת מעבר.....

אבל מה הן רוצות ממני?

ברמה שחמותי בחיים לא תחמיא לי אם שמנתי.. לא משנה איזה בגד אלבש

אני החמאתי מלא פעמים לנשים מלאות...

כל אחת יכולה להראות טוב!

כמעט תמיד יש על מה להחמיא,

אם זה הבגד או האיפור או הכיסוי ראש וכו'...

מזכירה לי את סבתא שלי קצת

אולי קטע של פעם..

אולי גורם להן להרגיש טוב🤷‍♀️

ולי- להרגיש רע!!!!!

יש קטע כזה של נשים ששמחות שאישה אחרת משמינה. זה ברור 

ואני עד היום לא מבינה למה ?!!?

זה קצת הסגנון של המשפחה

ולאחרונה שמעתי מכיוון אחי שעל אשתו כולם שואלים מתי היא צריכה ללדת והיא בכלל לא בהריון

וזה מוריד לו ממנה...

ממש לא במקום. קשרי משפחה היו ויהיו מורכבים תמיד.

תקופת החגים מציפה את הכל כי יש יחסית הרבה מפגשים משפחתיים.

ממש עוד מעט כל אחד יחזור לקונכיה שלו.

ככל שאת מסוגלת, תשאירי בחוץ את הפסולת מהמפגשים ותכניסי פנימה רק את מה שנותן לך כוח.

הלוואי הלוואי ותצליחי להמשיך להחזיק את הביטחון שיש לך בגוף. זה לא תלוי בשום סרט מדידה, אך ורק בכוחות הפנימיים שבך.

הלוואי ותצילי לשמור ולחזק אותם 🤗🤗

אוף איזה אנשיםםםם

בעיני כדאי מאוד שתדברי את עם גיסות ותדברו בינכן על אותה גיסה/ אחות כמה יפה לה האיפור הזה הבגד הזה איך היא נראית טוב, במיוחד לאוזני בעלה. שלא יחלחל לו חלילה שאשתו בעייתית. ואם צריך תשנו למען שלום בית.

ואם יש אומץ אפילו לענות בקול לכל מיני כאלה הערות מגעילות. בעיני היא מהממת, ואיזה חוסר מודעות להגיד דברים כאלה בקול בלי שאתם יודעים על הריון וכו׳

מרשים לעצמם

אם זו הייתה משפחה שלי, הייתי תופסת מישהו מהם לשיח צמוד ומבהירה  שהם צריכים לסגור את הפה

שמצאה הרבה הזדמנויות במהלך ההריון להגיד לי כמה הבטן שלי ענקית ואחרי הלידה "הבטן עדיין גדולה ...אבל זה יפה"

מי שאל אותך? אולי חלאס?

רק בגללה נהייתי מודעת וחסרת בטחון בתחום שבחיים לא הייתי בו חסרת בטחון

טיפה מרגיע לחשוב שאולי זה גורם לה להרגיש יותר טוב עם עצמה..לפחות, סיבה הגיונית לאובססיה הזאת לגוף שלי

לרחם על אנשים כאלה, על החוסר טאקט, חוסר ביטחון עצמי וההפרעה

גם חמותי אובססיבית למשקל והעבירה את זה לחלק מהבנות שלה בצורה חולנית.

לשבחן יאמר שהן רואות את זה רק על עצמן, כלומר לסביבה הם תמיד מחמיאות על הנראות באמת מכל הלב ובקטע טוב!

אבל עם עצמן הן מה זה מחמירות ובאמת מפה מגיע הרחמים שלי, כאילו שחררו……

אפשר לאכול עוגת גבינה ולהנות ממנה, לא לקטר על כל ביס בנפרד. רחמנות. 

נשמע לי שכדאי לענות לה פעם אחת משהו מוחץ, שישתיק אותה לגמרי.

(אין לי רעיון כזה, סליחה).

מצד שני, אני לא באמת מכירה אותה, ויכול להיות ששום דבר לא ישתיק אותה וצריך פשוט לפתח עור פיל, למרות שזה קשה נורא.

זה נורא קשה ומשתק כל פעם מחדש לשמוע איזו "אמרה חכמה" ומעליבה מאוד כזו

אך אנחנו באמת לא נפגשות הרבה והיא לא באמת בראש מעיניי

העליתי את זה כאן בעיקר בגלל חמותי עם המבטים שלה על כל חלק בגוף

הגעתי למצב שאני לא מסתובבת לידה שלא תבחן את הגוף שלי

היא מאלה שמו שכתבה שומשומ, מעירה לבנות שלה "שהן מגזימות" עם האוכל וכו'

אני כבר שנים במסע שחרור של אכילה חופשית לידה. תבינואת המצב

בהתחלה הרגשתי שסופרים כל ביס שלי

ולגבי אמא שלי, יש לה גם הפרעות אכילה. בגדול גדלתי על הפרעות אכילה

אך אני במסע של אהבה עצמית

מה שלא מוסיף זה שכמה שהחברה והסביבה ישדרו שצריכים לאהוב את עצמנו בכל מצב

עודף משקל זה קו אדום.

בכמה שמנופוביה נתקלתי בחיי אתן בכלל לא מבינות. בפרט אצל רופאים לפני/אחרי לידה

אחרי הלידה האחרונה שהייתה בקיסרי, הזדהמו לי התפרים

הרופא שפגש אותי אמר בחיוך וקריצה "זה בהחלט עלול לקרות לנשים רזות כמוך" גועל נפש!!!!

התכוון שהשומן גורם לזיהום באזור של החתך!!!!!!!!

פשוט אמירה דוחה.

כשזה בא מרופא זה הרבה יותר גרוע בעיני מכל אחד אחר, קרו לי גם סיטואציות כאלה ויצאתי ממש פגועה.

מעליב בטירוף!!!!

מוגזם ממש!

כאילו אנשים מחפשים להעלות את עצמם ע"י זה שדורכים על אחרים....

גועל נפש!

כמה שאת יכולה אז פשוט לעוף על עצמך.

להסתכל במראה ולהגיד וואו איזה יפה אני איזה רזה וחתיכה אני!!

להתאפר, להתלבש יפה.

וכשאומרים אמירות כ"כ לא לעניין פשוט לא לשמוע אותן...

יכולה לשתף שגם חמותי עם אישיו רציני בעניין משקל במיוחד בהריונות.

כי היא בעצמה עלתה כמויות כל הריון וכנראה השמינה ממש (אני לא ראיתי אותה בהריון כמובן...)

וכל פעם שאני באה אליה בהריון היא בודקת כמה השמנתי וכמה יצאה לי הבטן...

באסה באסה אבל זה שלה. זה פשוט לא קשור אלי.

אני משתדלת לא לשתף פעולה ולא לענות על אמירות בנושא.

ובחיים לא מספרת לה שעליתי במשקל או שאני עושה דיאטה.

זה פשוט לא העסק שלה.

זה כל כך מטריד ומגעיל.

אגב יש לי גיסה רזה בטירוף. ממש מקל, והיא דווקא מקבלת כל הזמן הערות מחמותי על כמה שהיא רזה ואני ממש נפגעת בשבילה.. פעם אחת חמותי הגדילה לעשות ואמרה שלהראות כמוני זה נורמאלי וכמוה זה מוגזם, הזיה! וחמותי אישה מדהימה, אבל יש לה איזה דפקה עם משקל, היא מתעסקת בזה כל חייה, ונפלט לה... וגיסתי המסכנה אמרה בהתנצלות שהיא מנסה לעבוד על זה ולא מצליחה והיא תנסה יותר ... וחמותי כ''כ התפדחה וקלטה שזה לא תלוי בה, היא התנצלה...

. תנסי לחשוב על משפט שישתיק , שיותיר אותה עם חוסר מילים. זה ממש מכוער ופוגע ועוד שזה מגיע מחמותך...

חוצמיזה, בעבר נשים מלאות היו נחשבות הכי יפות כי הן עשירות ושוות יותר, הרזות היו נחשבות מסכנות ועלובות. הכל עניין של מה החברה מכתיבה לנו.

אישה מלאה זה יפה, זה כיף לילדים לחבק אמא שמנמנה, (אומרת לך את זה אחת שאמא שלה רזרוזה, והיה תמיד בא לי להרגיש את החיבוק), זה גם הרבה פעמים כיף לבעלים אישה מלאה, זה נשי, עגול וחמוד. תרגישי הכי טוב שיש עם עצמך.

מדברת לשון הרע ומוציאה שם רע.

סליחה שאני אומרת, אבל זה פשוט מגעיל בעיניי שאנשים בוגרים מרשים לעצמם להוציא כזה רפש מהפה

להגיד בגנאי שמנה? מכוערת? באיזה קטע בכלל?

ממש מכעיסה אותי ההתייחסות הזו לנשמות שהקב"ה הוריד לעולם

מעבר לזה, המילים 'שמנה/ רזה' הם שמות תואר שבמקור התייחסו לתיאור חיצוני של אדם. ותו לא.

היום כבר נהיה סביב זה עניין מוגזם ונוצרו ציפיות לא הגיונית אצל אנשים לגבי מראה חיצוני וגם סלידה מאנשים שנראים כך או אחרת

זה שהדבקנו להם בחסות חוקות הגויים נספחים שבאים לתאר אם את טובה יותר או לא, זה כשלון שלנו כחברה

ממש כואב.

אני נחשבת די רזה אבל האמת ממש רואה בהרבה נשים לא רזות וגם מלאות שהן נראות נהדר כמו שהן.

יותר קל לראות את זה בשבת וחג שנשים משקיעות בעצמן במיוחד אבל גם ביום רגיל נשים נראות טוב.

אפשר להתלבש טוב בכל מבנה גוף ולהראות נשית, אצילית יפה.

מטפחת, עגילים, שרשרת, איפור קליל, שמלה מחמיאה. כל אחת מה שעושה לה טוב. לפעמים שינוי קטן ממש מוסיף למראה יומיומי כיפי ואני מאמינה שבאמת כל אחת יכולה להראות במיטבה.

יש גם שדר פנימי של בטחון עצמי בגוף שיש לי וזה ממש מוסיף למראה יותר יפה.

העולם משוגע ומחפש רזון מוגזם. לפעמים יש רזות שבעייני כבר זה לא יפה. הגוף זה לא לפי דרישה, יש לו תפקיד בחיים( לידות, הריונות, אכילה רגשית כי באמת יש ימים מאתגרים וזה קצת מפצה..) ולפעמים הוא לא עומד בסטנדרטים מערביים ויש לנו אחריות לכבד את חוסר השלמות שלו ולאהוב אותו-את עצמנו.

מתוך בטחון ושמחה בגוף אפשר לצאת לשינוי ממקום של רצון ולא של ריצוי( - כדי שהסביבה תהיה מרוצה) לא צריך להזניח אותו ותמיד טוב לשנות הרגלי אכילה ופעילות גופנית אבל לשמוח בגוף כבר עכשיו ולטפח אותו בצורה שנעימה לנו ולא מכבידה עלינו. צריך להודות לגוף שהוא משרת אותנו וממלא את תפקידו ולקבל אותו באהבה וחמלה.

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

סותרות אחת את השניה

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

שאחפש לך את הקישור שלה?

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

על נגמרו לי השמות , יעל זקש

לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...

מתייגת:

@נגמרו לי השמות

את פסיכולוגית?

דרך עמית?

תודה

זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית

Google Search

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

וכו'

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב

בזמנו לאח שלי דחו בחודש כי היו עוד חבר או שניים באותה שבת.

אבל עוד חזון למועד

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

2. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

3. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

   כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

לגבי פ2?

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

רק גל תינוקות?

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,

אלא אם זה התמלאות בחלב.

לק"י

או שזה כואב מידי?

(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).

ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!

שאז זה הזרימה של החלב שמתחילה

או כל הזמן?

אם כל הזמן זה יכול להיות סתימה, וכדאי שתטפלי בהקדם. אצלי הנקת פוטבול שחררה סתימות

מתרגשתתת איתך!!