1. מאוחר יותר

2.אורך אותו דבר פחות או יותר

3.היה חתך בראשונה ובשניה לא

4. קצת יותר קשה. (בשניה היה לי גם דכאון אחרי לידה אחרי כמה חודשים אבל לא החשבתי כאן כחלק מהתאוששת)

5. נראה לי אותו דבר

6.בת שנה ושמונה באהבה שנמשכת עד היום ב"ה כולל חיבוקי דב😉

1. בלידה השניה ילדתי מאוחר יותר מהראשונה (ראשונה 37+1, שניה 38+5)
2. אצלי המיתוס היה נכון. לידה שניה היתה מהירה בהרבה מהראשונה.
3. לידה ראשונה - רק חתך יזום. לידה שניה - גם חתך יזום וגם קרע עמוק.
4. ההתאוששות מהלידה השניה היתה הרבה יותר קלה מהראשונה, גם מבחינת עוצמת הכאב, וגם מבחינת יכולת טכנית לתפקד - כבר למחרת הלידה השניה יכולתי ללכת זקוף ובלי תמיכה, הייתי מסוגלת להתקלח לבד, יכולתי גם לקחת את התינוק בידים לבד, לקום לבד מהמיטה. פשוט עולם אחר מבחינת התאוששות.
5. אופי וכמות הדימום היה לי פחות או יותר אותו דבר בשניהם.
6. הבכור שלי היה בן שנתיים, והוא קיבל את התינוקת מעולה. 

1. לידה ראשונה שבוע 39 (בזירוז בגלל משקל גדול). לידה שנייה ספונטנית שבוע 40 פלוס 5

2. לידה ראשונה בזירוז - 30 שעות בחדר לידה. לידה ארוכה קשה ומעצבנת

לידה שנייה שעה וחצי מכניסה לחדר לידה בפתיחה 6 עד הלידה - לידת מים מדהימה

3. היה לי חתך בשתי הלידות (לידה ראשונה יזום, לידה שנייה אמרה שיש קרע במיקום של החתך הקודם)

לידה ראשונה תפריל כאבו מאוד עד שבועיים אחרי הלידה

לידה שנייה לא הרגשתי בכללללל את התפרים. לא הרגשתי כלום. המיילדת הסבירה שתופרת תפרים פנימיים הבטיחה שלא יכאב ובאמת ב''ה לא כאב בכלל.

4..התאוששות אחרי לידה שנייה קלה בהרבה. ב''ה!!!

5. בשתי הלידות דימום מוגבר אחרי הלידה (pph). לאחר מכן כמות דימום זהה

6.  בכור בן שנתיים קיבל ממש בטוב את האח הקטן. אוהב אותו מאוד תודה לה'

1. אותו דבר

2. השניה הייתה מהירה יותר אבל שניהם היו קצרות יחסית (שעה וחצי בחדר לידה בראשונה רבע שעה בחדר לידה בשנייה).

3. בשניהם קרע קטן יחסית בלי חתך יזום.

4. בשנייה ההתאוששות הייתה קלה יותר בצורה משמעותית (לדעתי קשור גם במיקצועיות של הרופאה התופרת).

5. אותו דבר

6. התלהבה ממש הייתה בת 3+ אז כבר ממש רצתה אח/ות.

אבל בכל זאת:

1. ילדתי מוקדם יותר (בשבוע 39) - תכננתי להספיק את השבוע האחרון בלימודי התואר, וזה לא קרה...

2. שתי הלידות היו אותו דבר (ארבע שעות). אולי השלב הלטנטי בבית היה קצר יותר, אבל לא בטוחה.

3. בלידה הראשונה - חתך יזום (לדעת אמא שלי עם מיילדת אחרת זה היה יכול להימנע...). בלידה השנייה - כלום ב"ה.

4. מכיוון שכך 👆 ההתאוששות הייתה קלה יותר ב"ה.

5. הבכורה הייתה בת שנה וחצי. קיבלה אותו מצוין דאגה לו, למדה את שמו מהר... (בעיוות, כמובן) ב"ה עד היום יש ביניהם קשר טוב (יש אצלנו עוד פעם אחת הפרש דומה - שנה ותשע - וראו את ההבדל... התינוק הגדול דאז התקשה לקבל את אחותו הקטנה, וניסה לבדוק את ה"עמידות" שלה הרבה פעמים...)

הפרש של שנתיים

אם כי למרות הבדיקות המוזרות האלה,

ב''ה ההתחלה ב''ה עוברת חלק יחסית

1.מוקדם יותר ביומיים לפני משוער,

2.קצר יותר בחצי,10 שעות,

3.חצי תפר,לעומת הראשונה שהיה יותר,

4.התאוששות יותר קלה,

5.אותו דבר,

6.הוא היה בן שנתיים,נהיו חברים טובים

1. מאוחר יותר

2. קצר יותר, אבל לא בפער משמעותי

3. נקרעתי אותו דבר בערך

4. קלה בפער

5. אותו דבר

6. באהבה ובשמחה. שנתיים וקצת

1. מאוחר יותר.ראשונה 37 שנייה כמעט 41

2. יותר קצרה. לידת בזק

3. ראשונה חתך יזום ותפרים. בשנייה נקרעתי והיו גם כן תפרים

4. התאוששות קלה יותר פיזית

5. אותו דבר. אחרי שתיהן טבלתי פחות מחודש אחרי

6. הפרש של שנה וחודשיים. מבחינתי הם די גדלו כמו תאומים כי הגדול היה קטנטן וקיבל אותה בטבעיות כאילו היא הייתה שם כל הזמן

1. קצת מאוחר יותר - הראשונה 41+3, בשניה הגעתי ל42 אז זירוז

2. בגלל שהיה עם זירוז, כל התהליך לקח יותר זמן. כנראה גם היה מצג עורפי שתקע אותי בפתיחה 5 לכמה שעות טובות. סך הכל שתיהן לא היו ארוכות מאוד אבל לא בזק: הראשונה 7 שעות מירידת מים בבית, השניה התחילו זירוז בבוקר וילדתי ב23 בלילה, אבל היה פרק זמן שהפיטוצין היה במינון נמוך ולא ממש השפיע אז אני לא מחשיבה אותו כחלק מהלידה

3. בראשונה לא היו בכלל. בשניה, עם תינוק גדול (קצת יותר מ4 קילו) היה חתך משהו מינורי שהרופאה ניסתה לתפור, הגיעה למסקנה שעדיף בלי ולא מממש הרגשתי הבדל מהראשונה.

4. לא זוכרת הבדל מיוחד בהתאוששות

5. כנ"ל, די דומה, טבלתי אחרי אותו פרק זמן

6. הבכורה היתה בת כמעט 3, מצד אחד התרגשה ואהבה אותו מאוד, מצד שני גם היה לה קשה והרבה התפרצויות רגשיות ועניינים

1. מאוחר יותר. (הראשונה היתה בזירוז)

2. קצת קשה לענות. בשתיהן הגעתי לבית חולים לא בלידה פעילה.

בראשונה היה זירוז, סך הכל בבית חולים הייתי בערך 24 שעות עד ללידה. בחדר לידה בערך שעה וחצי.

בלידה השנייה הייתי מלא זמן במיון. בחדר לידה גם בערך שעה וחצי. סך הכל בערך 20 שעות.

3. בלידה השנייה היה רק שפשוף שלא תפרו, בלידה הראשונה היו קרעים ותפרים.

4. התאוששות יותר קלה. גם כי לא היו תפרים, וגם לא היה את ההלם של לידה ראשונה.

5. אני חושבת שדי דומה. טבלתי פחות או יותר באותו זמן.

6. הבכורה היתה בת שנתיים חודש. קיבלה אותו ממש בסדר.

1. אותו זמן

2. קצר יותר

3.היו גם וגם

4. קלה יותר, נראה לי כי הייתי בלי אפידורל

5. דימום דומה

6.  הבכור בן שנתיים וחצי קיבל יפה, בהמשך היו עניינים של קנאה וכדו' אבל היום הם חברים טובים

1. השניה מאוחרת יותר

2. קצרה יותר

3. לא היו תפרים בשתיהן

4. התאוששות קלה בשתיהן

5. וואלה לא זוכרת. ברשומה טבלתי מוקדם יותר.

6. הבכור היה בן כמעט 3. קיבל אותה ממש אחלה.

1. ילדת מוקדם או מאוחר יותר מהלידה הראשונה?

מאוחר יותר!

לידה ראשונה 37+4

לידה שניה 40+4
שתיהן לידות טבעיות שהתפתחו לבד.

2. מבחינת אורך זמן הלידה,היה קצר או ארוך יותר? המיתוס של לידה שניה יותר מהירה מלידה ראשונה הוא נכון?

היה ארוך יותר ומתיש יותר
לידה ראשונה הגעתי לבית חולים בלי שהייתי בטוחה שאני בלידה, התברר שאני בפתיחה ו7 ותוך שעתיים הבייבי היה בחוץ

לידה שניה הייתי בחדר לידה גם כן "רק" 3 שעות, אבל ביליתי המון זמן עם צירים לפני כן

3. קרעים/חתכים/תפרים, היה/לא היה? היה/לא היה בלידה הראשונה?

לא היו ב2 הלידות, ב"ה.
לידה ראשונה 3 קילו

לידה שניה 3.5 קילו

4. התאוששות קלה או קשה יותר?

שתיהן קלות במיוחד, התקלחתי בחדר לידה שעה אחרי הלידה ומאז הייתי בן אדם חדש.

5. אופי וכמות דימום שונה או אותו דבר?

אותו דבר בערך

לידה ראשונה טבלתי אחרי כמעט 4 שבועות, לידה שניה 3 שבועות וקצת

6. איך הבכור/ה שבבית קיבלו את התינוק/ת? איזה גילאים הם היו?

ממש יפה, ב"ה!

הוא מאוד אוהב אותו, כמובן שמסוכן ששניהם יהיו יחד באותה בלטה... הוא דוחף לו מוצץ לאף ומנשק אותו על העיניים...

הפרש של שנה+5

2. אני חושבת שאורך הלידה היה די דומה מתחילת הצירים ועד הלידה. אבל הגעתי בזמן שונה לבית חולים. עם הגדולה הגעתי בפתיחה מלאה ועם השנייה הגעתי בפתיחה 4 עם ירידת מים..

3. בלידה הראשונה חתך יזום.. הלידה השנייה תפר קטן

4. אני חושבת שזאת התאוששות שונה.. אחרי לידה ראשונה כל התחושות לגמרי חדשות.  פעם ראשונה שמרגישים שהגוף עובר טלטלה ולכן זה אתגר. ולידה שנייה יש עוד ילד בבית לטפל בו בנוסף לתינוק.. אז זה גם אתגר..

5. דומה ממש. נטהרתי גם פחות או יותר באותו שלב.

6. קיבלה ממש יפה.. נהנתה ממנה מאוד. פער של שנה ו10

1. ילדת מוקדם או מאוחר יותר מהלידה הראשונה?

ילדתי יותר מוקדם בשבוע

(לידה ראשונה שבוע 39 ולידה שניה שבוע 38)

2. מבחינת אורך זמן הלידה,היה קצר או ארוך יותר? המיתוס של לידה שניה יותר מהירה מלידה ראשונה הוא נכון?

קצר באופן משמעותי. לידה ראשונה התמשכה כ 24 שעות מירידת המים ולידה שנייה התינוקת כבר הייתה בחוץ לאחר 4 שעות מירידת המים.

3. קרעים/חתכים/תפרים, היה/לא היה? היה/לא היה בלידה הראשונה?

בלידה ראשונה היה חתך מבוקר ולידה שנייה תפריט קלים

4. התאוששות קלה או קשה יותר?

התאוששות הרבה יותר קלה בלידה שנייה. היא גם הייתה ללא אפידורל בניגוד לראשונה

5. אופי וכמות דימום שונה או אותו דבר?

בלידה עצמה איבדתי יותר דם אבל בהמשך הדימום עצמו היה דיי דומה

6. איך הבכור/ה שבבית קיבלו את התינוק/ת? איזה גילאים הם היו?

הגדול היה רק בן שנה וחודש כך שבגיל הזה הם לא כ"כ מבינים..

תודה מראש לעונות

ילדתי כשבעלי היה בתפילה,

כי לא חשבנו שיתפתח כל כך מהר.

ובלידה השלישית דווקא לא מיהרו, למרות שזאת לידה מתקדמת ואני עם עבר של לידות מהירות.

ויצא שלא הספקתי לקבל אנטיביוטיקה ל GBS.

כי הבנתי שטוב שיהיה בפתיחת ההיכל (זה היה יום שהיה בו הוצאת ספר תורה. ב2 הלידות האמת)

ובכלל שעדיף שלא יהיה בסביבה

התמקמנו בחדר לידה, בדיוק היה זמן תפילה.

הוא שאל את המיילדת אם זה בסדר שהוא יצא עכשיו. היא לא ציפתה שתוך שעה מאז שנכנסנו יתפתח משהו, אז היא אמרה לו שאין בעיה.

ובדיוק כשהוא הלך הגעתי לפתיחה מלאה, המים פקעו, והילדה נולדה.

כשהוא חזר הוא גילה שהיא כבר בחוץ.

אין לי בעיה ללדת כשהוא איתי. אני יודעת שיש כאלה שנטכחות הבעל יכולה לעקב את הלידה, אבל אצלי לא.

פשוט הסוף של הלידות שלי מתקדם מהר.

ולכן זה לא מיתוס.

מיתוס זו הנחה שלא מבוססת מדעית,

זה שיש מקרים יוצאים מן הכלל זה חלק מהשקלול הסטטיסטי.

תמונת מצב מקבלים משילוב של כמה פרמטרים (למרות שגם אז יש חריגויות)

1 . מוקדם יותר, הראשונה היתה בזירוז בשבוע 39 והשניה שבוע 37

2 . הראשונה היתה עם זירוז, ילדתי אחרי כמה שעות של צירים מלאכותיים בערך 6 שעות,  השניה צירים אמתיים שהתחילו ממש לכאוב ב11 בלילה וילדתי ב6 בבוקר

3 . בשתי הלידות היו קרעים ספונטנים דרגה 2, לא הסכמתי למשהו יזום, ותפרים כמובן גם

4. את הלידה הראשונה לא ממש זוכרת את ההתאוששות, לידה שניה הייתי צריכה לחפש שמלה לברית אז זוכרת שגם אחרי שבוע היה קשה ללכת בגלל התפרים

5. לא זכור לי משהו חריג בשניהם  , ברוך ה' בלי עין הרע

6 . הבכורה ניסתה לחקות אותו, התחילה לקחת מוצץ פעם ראשונה ודאגה לו, היתה קטנה בת שנה וחצי

1. ילדתי מוקדם  יותר מהלידה הראשונה

2. מבחינת אורך זמן הלידה,היה קצר יותר

3. קרעים/חתכים/תפרים לא היה בשתיהם ב"ה

4. התאוששות זהה פחות או יותר

5. אופי וכמות דימום גדול יותר?

6. איך הבכור/ה שבבית קיבלו את התינוק/ת? מהמם  היה בן שנתיים וחצי אבל כל הזמן הבאנו לו מתנות מהתינוק החדש והדגשנו לו כמה הוא אוהב אותו וגם שהרביץ קצת בהתחלה אמרנו לו  X כ"כ אוהב אותך הוא לא מאמין שעשית לו ככה והשתדלנו לא לכעוס ב"ה קרה ממש פעמים בודדות היום ממש חברים

1. לידה שניה 38+4 , לידה ראשונה 37+6 ירידת מים ו38 לידה.

2. אורך הלידה השניה היה קצר יותר. נכנסתי לחדר לידה בסביבות 8 ומשהו בבוקר, לפני 11 הוא היה בחוץ. ברוך ה'.

לידה ראשונה נכנסתי לחדר לידה ב7 ומשהו בבוקר, הילדה יצאה ב3 וחצי בצהריים...

3. היו קרעים בלידה ראשונה. לידה שניה בלי כלום.

4. התאוששות מלידה ראשונה לקח הרבה זמן, היה קשה יותר בהשוואה ללידה שניה.

5.לא זוכרת כמות דימום...

6. הבכורה הייתה בת שנתיים ושלושה חוד' כשהילד השני נולד. שמחה ועזרה לטפל בו..

כי הראשונה היתה קיסרי דחוף והשניה קיסרי אלטיקיבי

הבכורה היתה בת קרוב לשנתיים (כפי שבדיוק היום הבן שלי ראה לנכון לדייק כשהיא אמרה שהיא גדולה ממנו בשנתיים: "לא נכון, בשנה ואחד עשר חודשים!")

ב"ה קיבלה את אחיה הקטן יפה מאוד. היתה תקשורתית וחכמה הרבה מכפי גילה. סיפרנו לה לפני כן את "לולו והתינוק הצווחן" והיא הבינה שעומד להיוולד לה אח וכו'. ב"ה גם היה קשר טוב עם סבא וסבתא שאצלם היא היתה אחרי הלידה, אז זה גם עזר.

1. ילדתי מוקדם יותר, בערך בשבוע

2. הלידה השניה הייתה לידת בזק, אז כמובן שהייתה קצרה יותר

3. היו לי בשתי הלידות. בראשונה לדעתי יזום, בשניה לא יודעט, לא שאלתי

4. התאוששתי הרבה יותר מהר, אבל מצד שני הבת שלי הייתה מאושפזת בפגיה, אז הייתי חייבת להתאושש מהר יותר, בטח אם מוסיפים לזה את כל הבדיקות והתורים שהיו לנו אחרי השחרור

5. חייבת להודות שאין לי מושג

6. הגדולה שלי הייתה בת 3.3. קיבלה אותה בהמון אהבה והתרגשות, חיכתה לה ממש והיא אחות גדולה נהדרת

* משהו חשוב- חלק מהדברים נובעים מזה שהתינוקת שלי אובחנה עם ת. דאון

1. מוקדם יותר

2. לא רלוונטי

3. לא רלוונטי

4. לא רלוונטי

5. אותו דבר בערך

6. שנתיים, יש רגעים ויש רגעים. רוב הזמן ממש אוהבת אותה, אבל כשהיא רוצה יחס או עצבנית זה יוצא על התינוקת

1. מאוחר יותר

2.קצרה יותר.

3. בה' לא היה

4. אותו דבר

5. אותו דבר

6. הבכור היה בן שנה וחדשיים. בהתחלה קצת ניסה להרביץ לו.. אבל הם חברים טובים ומתוקים

1. יום אחד יותר מוקדם😅

2. לידה שניה היתה קצרה בהרבה ב"ה

3. בראשונה היה חתך יזום וקרע, בשניה תודה לה' לא היה כלום

4. בשניה ההתאוששות היתה יותר קלה, בעיקר מבחינה נפשית- מצב רוח וכו', נראלי בעיקר גם בגלל שהלידה היתה מהממת וגם בגלל שכבר ידעתי מה זה לידה ומה להיות אמא, וגם חושבת שזה שהגדול שלי היה צריך אותי גם, גרם לי להיות יותר בטוב ולתפקד כמה שאפשר

5. לא זוכרת שהיה הבדל

6. היה בן שנה, אז קיבל אותה באופן טבעי, ב"ה אוהבים אחד את השני וקרובים שממש כיף לראות את זה❤️

1. יותר מאוחר

2. נראה לי קצר יותר אבל עדיין ארוך מאדדד (נראה לי כי לידה ראשונה בזירוז ולידה שניה טבעית אז קשה קצת לחשב..)

3. בלידה הראשונה נקרעתי ממש, בשניה נקרעתי קצת

4. התאוששות קלה יותר לאין ערוך.. אי אפשר להשוות

5. אותו דבר בגדול.. אולי טיפה פחות דימום

6. היתה בת שנה וחודשיים, קיבלה אותה מדהים ב"ה.. חברות הכי טובות עד היום ב"ה 

אורך קצר יותר

התאוששות קלה יותר

כל השאר לא רלוונטי..

הבכורה בת 1.5

בהתחלה התעלמה מקיומי..

ישנה איתי כמה לילות

היתה מקסימה לו הרבה

זה המתנה הכי טובה שקיבלה בחייה לדעתי❤️

מהר מאוד נהיו חברים טובים טובים...

אז קחי בחשבון את מה שאני עונה

1. מוקדם יותר. לידה ראשונה 41+3 לידה שניה 40

2. שתיהן ארוכות מאוד מאוד עם שעות של צירים.

לידה ראשונה ירידת מים והתחילו צירים אחרי כ- 18 שעות. אחרי 12 שעות של צירים ומצוקה עוברית עשו ניתוח קיסרי חירום.

לידה שניה כמה ימים של צירים לא אפקטיבים, הגעתי לבי"ח בבוקר וילדתי ב - 2 בלילה. כל השעות האלו צירים חזקים מאוד.

3. לידה שניה היה קרע דרגה 2

4. בשתיהן ההתאוששות היתה מאוד מאוד קשוחה... שבוע שבועיים של חוסר תפקוד ומשככי כאבים מסביב לשעון.

5. נראלי בגדול אותו דבר, לא הרגשתי הבדל משמעותי

6. הגדול היה בן שנתיים ו-3 חוד'. קיבל את התינוקת מאוד בשמחה. עד היום אוהב אותה מאוד ומשחק איתה. למרות שעדיין קטנה...

1. ילדת מוקדם או מאוחר יותר מהלידה הראשונה?

לידה ראשונה 37+3, לידה שניה 38+5

2. מבחינת אורך זמן הלידה,היה קצר או ארוך יותר? המיתוס של לידה שניה יותר מהירה מלידה ראשונה הוא נכון?

בדיוק הפוך...

לידה ראשונה סוג של לידת בזק... 3 שעות מאז שהגעתי לבית חולים עם פתיחה של חצי ס"מ...

לידה שניה הייתי איזה 11 שעות בבי"ח...מתוכם בערך 5 שעות בחדר לידה. הגעתי בפתיחה 2.5.

בדיעבד חושבת שהגעתי מוקדם מדי בגגל המיתוס שלידה שניה תהיה מהירה יותר...

3. קרעים/חתכים/תפרים, היה/לא היה? היה/לא היה בלידה הראשונה?

בלידה ראשונה חתך יזום.

בלידה שניה קרע קטן שתפרו.

4. התאוששות קלה או קשה יותר?

הכי קשה מכל הלידות.

אני תולה את זה בכך שזו לידה יחידה שקבלתי אפידורל.

5. אופי וכמות דימום שונה או אותו דבר?

וואלה לא זוכרת...

6. איך הבכור/ה שבבית קיבלו את התינוק/ת? איזה גילאים הם היו?

הפרש של שנה ושבע.

נהנתה מהבובה החדשה... עזרה לטפל בה... 

לא זכור לי סצנות מיוחדות

1. מאוחר יותר ביומיים/שלושה (את הראשונה ילדתי בתאריך המשוער)
2. שתיהן היו קצרות אבל השניה קצרה יותר. השניה ארכה כ-3 שעות - הגעתי בפתיחה מלאה (הלידות הקלות שלי באות על חשבון ההריונות, אז לא לקנא😉)

3. לידה ראשונה - קרע וחתך יזום, התפרים כאבו מאוד מאוד, לידה שניה - קרעים ללא חתך יזום, גם בה היו תפרים אבל הרבה פחות מורגשים ומציקים

4. קלה יותר (לדעתי קשור בזה שלא לקחתי אפידורל והגעתי מוכנה נפשית ללידה ולתקופה שאחר כך)
5. פחות דימום
6. בהתחלה לא הכי הבינה מה פשר היצור הזה, אבל היא אוהבת אותה והתחברה אליה, גם אם זה מתבטא בקנאה ומעיכות למיניהן (הייתה בת שנה וחודש)

1. שניהם אותו יום. כמה ימים אחרי התאריך

2. הראשונה הייתה ארוכה מאוד מאוד, השני פחות משעה בחדר לידה

3. לידה ראשונה חתכו אותי בגלל הואקום, לידה שניה סריטה שלא הצריכה תפירה

4. הרבה יותר קלה

5. לא זוכרת זה היה ככ מזמן, כנראה שבשני קצר יותר

6. קיבלה אותו ממש יפה, חיכתה לו מאוד ודי מהר שכחה שהייתה לבד.

גם היום הם חברים טובים. יש ביניהם שנה ו11

1. מאוחר יותר.

2. קצר יותר.

3-4-5 אותו דבר בשתי הלידות (בשתיהן היה חתך יזום עם תפרים).

6. באהבה רבה, בגיל 1.8.

1. ילדת מוקדם או מאוחר יותר מהלידה הראשונה?

ראשונה היתה יום אחרי, שניה היתה יומיים לפני.

2. מבחינת אורך זמן הלידה,היה קצר או ארוך יותר? המיתוס של לידה שניה יותר מהירה מלידה ראשונה הוא נכון?

חד משמעית כן. לא מיתוס, זה באמת הגיוני... ראשונה היה לי 12 שעות בבית חולים, שניה היה לי 4 שעות ..

3. קרעים/חתכים/תפרים, היה/לא היה? היה/לא היה בלידה הראשונה?

לא היה בראשונה, ואז בשניה אמרתי למיילדות שלא היה לי והם התרשמו שראשונה היה בלי שלדעתי התאמצו יותר שלא יהיה.. עד כמה שזה בידים שלהן ... אבל באמת לא היה בסוף ב'ה 🙏

4. התאוששות קלה או קשה יותר?

קלה יותר. גם בגלל שלקח רבע מהזמן, וגם כי הטראומה פחות, כי התהליך מוכר כבר ..

5. אופי וכמות דימום שונה או אותו דבר?

לדעתי בראשונה היה לי יותר

6. איך הבכור/ה שבבית קיבלו את התינוק/ת? איזה גילאים הם היו?

בן 3, קיבל באהבה ושמחה, אבל לאט לאט פיתח קינאה קצת, אבל לא נלחצת. יעבור

תודה מראש לעונות

בהצלחה לך ❤️

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

2. לא

3. מעט כתמים לפני

4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.

אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

ניסיתי נובה טי

לעולם לא אחזור אליו

האריך והכביד מאוד ווסת

היה מלא בין לבין כתמים

קיבלתי היתר לראשון ושביעי אבל לא ממש עזר

לא ממליצה בכלל

חצי שנה של סיוט היה, ועוד אחרי לידה ראשונה עם כל הלחץ שבדבר.

(אבל כן שמעתי בנות שהיו מרוצות ממנו אז זה די אינדיבידואלי)

1 התקן נחושת לא הורמונלי- מה שהיה בבית מרקחת של הקופה

2. האריך והכביד בעיקר חצי שנה אחרי ההתקנה, אחר כך נרגע מעט . אבל עדיין נורא נורא קשה המחזורים.

יכולים להיות פתאום מחזורים עם שטפי דם מטורפים כמו אחרי לידה. יכול להיות גם בגלל שאני עם ברזל גבולי

3. היו דיי הרבה כתמים וכו שוב, בעיקר בחצי שנה ראשונה היו המון , כל שבעה נקיים היו בגדר סיוט פלוס פלוס . כיום שנתיים פלוס אחרי ההתקנה כבר כמעט אין כתמים, יש רק לפני מחזור יום או יומיים.

היו הקלות - בדיקות רק ראשון ושביעי

4. מרוצה בהתחשב במכלול. אבל כשמקבלת מחזור מטורף קצת תוהה אם זה שווה את זה

1.נובה טי (נחושת)

2.כן הווסת תמיד היתה לי 4-5 ימים עם ההתקן 9 ימים,

3.לא

4.מרוצה חוץ מהדימום הארוך..שוקלת להבא התקן הורמונלי..

עצוב שאין פיתרון לא הורמונלי לנשים דתיות. 

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.

אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

כולל רופאי גסטרו.

רופא התווכח איתי שהשילשולים של הבן שלי זה דבר נפוץ בגיל ולא קשור לאוכל שאני אוכלת. בפועל היתה מובהקות מוחלטת בין המאכלים הבעייתיים לו (לקח לנו זמן לעלות עליהם) לבין השילשולים. ברגע שגילנו את הכל לא היה שילשול אפילו פעם אחת! למרות שהיה במעון וזה גיל שילדים נדבקים הרבה אחד מהשני.

לפני כמה זמן הייתי איתו אצל רופא גסטרו אחר, אמרתי לו מה היה לו כתינוק, מיד כתב את זה בהיסטוריה הרפואית עם השם המקצועי. רופא שמכיר ומבין. 

חלבונים וירקות יחד

ולא לערבב עם מצה בכלל חוץ מסעודות שבת-חג מאוד יכול להקל על העיכול לאכול קודם מצה לסיים ואז לאכול ירקות ובסוף חלבון

או לאכול מצה עם ירקות בלבד גם אפשרות