היה איזה רעיון ששמעתי בחג:
"משיב הרוח"
מהי אותה הרוח ומיהו אותו משיב?
לכאורה פשיטה, הרוח הנושבת סביב סביב ומזיזה ענני גשם מן הים ליבשה והמשיב הוא הקב"ה.
אך יש גם עניין של "השיב רוחו" בצורה גשמית וכאן הרוח היא חייו של האדם והמשיב הוא כל המושיט יד: הקב"ה, בן אדם ואפילו כוס מים או פת לחם.
ויש השבת רוח בצורה רוחנית כעניין של העלאת מורל ורוח לחימה ורוח אמונה, כאן הרוח היא חוזקו הנפשי של אדם בודד או ציבור והמשיב הוא מנהיג או ציבור ולפעמים גם מעשה.
נמצאנו למדים של "משיב הרוח" אין פירוש פשוט אחד כי אם לפחות שלושה.
בשנה האחרונה הרגשתי רבות את הצורך ב"השבת הרוח" בכל שלושת המובנים האלו אך בעיקר באופן השלישי, אני יודע שרבים אחרים מרגישים כמוני היו אף אנשים שהציעו בזמנו לשנות את השם מ"חרבות ברזל" ל"משיב הרוח".
אז מה בעצם אני מנסה לומר? פעם הבאה שאתם אומרים בתפילה את "משיב הרוח" תנסו לכוון על כל שלושת הפירושים של משיב הרוח ותכוונו בעיקר על החטופים החיילים והפצועים שזה קצת אירוני בהתחשב בכך שהם "הולכי דרכים"😊
)
יש לך זיכרון צילומי לניקים …