מתכונים קלים וזמינים.

אני שמה סטופר של 7 דק' כדי להכין סלט. מה שאני מספיקה (בד"כ אני גולשת 2 דק'יותר וזה מפננק יותר)

להקפיד לשתות הרבה מים

היא ממש לא רעבה כל היום

ירדה בינתיים 12 קילו פלוס מינוס

גם ברמת ההיקפים היא רזתה

תכלס - עושה דיאטה בה לא אוכלים פחמימות

וגם נמנעים ככל הניתן משומנים

לדוגמה ארוחת בוקר - סלט ירקות עם קינואה או ביצה גבינה וכו'

צהריים וערב עוד דברים אבל בלי פחמימות

נגיד עוף עם ירקות וכו

בינתיים מהבוקר אני מנסה להצטרף לדיאטה הזאת,

ארוחת בוקר עבר בטוב

מקווה שימשיך ככה 

להוריד פחמימות - מבחינתי זה כבר הישג..

כי הלחם של הבוקר עושה לי קצת לא טוב

נותן תחושת מלאות ברמה שמרגישה שאני דקה מפיצוץ

תחושת כבדות כזאת..

ומעייף. במקום להיות ערני הגוף עסוק בלעכל את המזון.

תנסי לאכול את הלחם בצהריים ותרגישי פחות עייפה.

בבוקר אני אוכלת דברים כמו אגוזים, בננה, תמרים, דבש ממש נותנים לי אנרגיה בלי לעייף, אפשר בשילוב עם איזה יוגורט.

לא מצליחה לכתוב לך באישי

דיאטה קטוגנית (תזונה קטוגנית): יתרונות וחסרונות | שירותי בריאות כללית

בהמשך לשמחתי עם אמא הבוקר, אמרה שכבר בחודש הראשון ירדה 3 קילו

כמעט שנה אחרי ירדה 12 קילו

ואין לה שום חשק לחזור לאכול כמו לפני .. כי התחושה הקלילה של הגוף עכשיו

בלי פחמימות כבדות - לטענתה זה משהו מטורף..

שלגוף אין צורך בפחמימות.. אלא יותר בחלבונים

זה לא רק הדיאטה הזאת

יש עוד סוגים דומים לו שמורידים פחמימות.. 

פחמימה עשירה בחלבון, אבל עדיין פחמימה.

אחותי עושה את אמא חטובה ושם בכלל מתייחסים לכל הקטניות כפחמימה... אבל זה כבר קצת קיצוני בעיניי

אני קוראת על זה עכשיו, זה באמת פחמימה אבל כתוב שרמות החלבון שם גבוהות יחסית לכל פחמימה אחרת

הבוקר התחלתי את היום עם סלט וכוס קינואה, אל תורידי לי חחח

נראה לי כוס קינואה ביום זה עוד בסדר 

בגלל זה הכניסו קינואה לתפריט,

לא חושבת שזה תקין תפריט בלי פחמימות בכלל (גם בטטה זו פחמימה)

ולמי שלא סכרתי, אז בהחלט שישלב באכילה מאוזנת קטניות, מרוויח מלא סיבים הרבה ערכים תזונתיים וכמובן באכילה מרוכזת ולא חפיף תוך כדי וכו', אוכלים אכילה בכמות מתאימה וזה גם משביע... כמובן בשילוב עם עוד מאכלים, כן? לא ר-ק קטניות.. 

גם עגבהיה מכילה פחמימות.

אבל אותה יכולתי לאכול בכמות נכבדת ביותר בלי להתחשבן,

וקטניות הייתי צריכה לספור כפות.

אז כנראה שהן מכילות יותר פחמימה מירקות אחרים בכמות רצינית

לאכול עגבניה בלי להתחשבן? גם עגבניה או חסה או לא משנה מה, אין סיבה לאכול בלי חשבון... אוכלים כדי שיהיה טעים מזין ומשביע. לכן לא נאכל רק עגבניה וגם לא רק קטניות ולא רק אבוקדו ולא רק גבינה ולא רקשום דבר... ולא נספור שום דבר נאכלכמות שמתאימה לנו לפי השובע כשאוכלים בצורה של ללא הסחות... בלי פלאפון מול צלחת בלי הסחות כלשהן... ואז הכמות תהייה טבעית כשרגיש את השובע מגיע... 

לצערי לא הצלחתי לשבוע מהארוחות.

והייתי מאד מוגבלת בכמות הפחמימות.

אז אכלתי הרבה ירקות. כי זה מותר יחסית חופשי.

אבל קטניות או לחם אסור ללא הגבלה.

הבנתי שנכון ללמוד מה ספציפי מקפיץ אצלה...

גם לה לחם הקפיץ... סבבה יש מלא דברים שאפשר לשבוע מהם שהם לא לחם... כמו אבוקדו שומנים בריאים.... למשל סלט סלמון עם אגוזים... חלבון שומן וירקות... (וברור שיש בירקות גם פחמימות... אבל כנראה שהם לא מקפיצים כי הם טבעיים ולא מעובדים...)

וקטניות מבושלות ככה, אפונה, שעועית ירוקה, לבנה, חומוס... מעניין כמה מזה מקפיץ לסוכרתיים... (זה כמובן משתנה מאדם לאדם) 

אשמח לעוד עצות

האמת שמתחברת לקטע של הארוחת בוקר

אבל אני תמיד נתקעת עם מה לאכול בבוקר שהוא כן יתן תחושת שובע מסויימת

ואני המון מחוץ לבית

אז אוכלת לדוגמה 2 עוגיות או 3 עם קפה בבוקר

יוצאת מהבית וחוזרת בצהריים מורעבת ואוכלת בערך את כל מה שיש כפול ומכופל

מה אוכלים בבוקר כשאין זמן?

אם זה לחתוך רצועות של ירקות ורוטב/מטבל בצד

להוציא למקרר 2 פרוסות לחם מקמח מלא ועל הבוקר לשים במצנם או למרוח כבר על הפרוסה ממרח ורק להכניס לטוסט

כמה שיותר מוכן

חוץ מיזה לגבי טיפים יש לי הרבה הלוואי ואני יצליח ליישם ;)

היה תקופה שהוצאתי את ברכת בורא מיני מזונות פשוט אמרתי לעצמי שאין מצב שאני מברכת על זה וזה פתר לי המון נשנושים

להוציא שתיה מתוקה

לאכול משהו כל 3 שעות פעם ארוחה מלאה ופעם נשנוש (נגיד בבוקר ארוחת בוקר ב10 ואז צום עד 13 וב13 לאכול פרכיות עם טונה וירקות ו16 לאכול ארוחה יותר מלאה וכו') וממש ממש להיות בצום של אוכל בין ארוחה לארוחה בהתחלה זה ממש קשה אבל  הגוף מתרגל וגם הוא לא מורעב ברמה שנופלים על מאכלים שלא רוצים ומצד שני מצליח להתאפק ביו ארוחה לארוחה

אם את בקטע יש דיאטה של 8-16 עובדת נהדר

16 שעות ברצף את צמה מאוכל (מותר רק מים) ו8 שעות ברצף את אוכלת

שמעתי מכמה דיאטניות שזה התוכנית היחידה שבאמת עוזרת להוריד במשקל מתוך בריאות

ממליצה לך לקרוא עליה ברשת

עשיתי אותה תקופה וירדתי מאוד מאוד יפה ויחסית מהר

הוספתי ושילבתי גם פעילות גופנית 

מותר לאכול מה שרוצים כמה שרוצים?

מתי ה 8 שעות האלה ממוקמות -  מתי שאני רוצה?

כדאי להרחיק משעת השינה.

בעיקרון מותר לאכול הכל ויש שיורדות גם ככה, אני שמעתי על הרבה שהורידו פחמימות מעובדות בנוסף 

ברמת העיקרון הם טוענים שאפשר לאכול הכל הכל תכלס אם באלך להרזות יותר מהר אז כמובן לא כדאי לך לאכול ג'אנק וחבריו;)

פריכות

טונה

חטיף תמרים/ אגוזים/ שקדים

ככה לא מכינה וגם אוכלת בריא

אם אני אוכל את מה שאמרת לבוקר +צהריים, אני אשרוד. אפילו אם יש יום עמוס, לא ארגיש תחושת רעב , אבל זה לא יעשה לי טוב.

אם אני לא אוכלת אוכל חם ואוכלת רק אוכל יבש זה עושה לי עצבים. אוכל חם "מקרקע" אותי. לפחות משהו חם בצהריים חייבת. בבוקר בקושי מכניסה משהו.

לעומת זה, מכירה טיפוסים שאוכלים רק בערב ארוחה גדולה ושאר היום בקושי אוכלים.

עד 10 בערך למחרת, שותה מים, תה וסודה.

הלוואי ואצליח להתמיד

אוכל שאת מכינה ולא מעובד

בוקר כוס משקה בטמפ' החדר לא חם ולא מידי קר, תמרים ואגוזים

שעה 10, לפתוח את הבוקר בפירות

לאכול רק כשמרגיש רעב אבל לא לחכות שמתחיל להרגיש לא טוב

ללעוס טוב טוב את האוכל להמתין בין ביס לביס

לאכול עד שמרגיש שובע, בעיקרון לאכול מעט לפני שמרגישים שובע אחרי רבע שעה תרגישי את השובע זה אומר שאכלת טוב

הפסקות בין אכילה ושתיה

שעה 19:00 ארוחה אחרונה לסוף היום עד למחרת

זו המטרה שלקחתי על עצמי בלי נדר מהיום

כתבתי לעצמי מה חייב לאכול כל יום- פירות, ירקות, ביצה, שיבולת שועל, פרוסת לחם בבוקר, עוף/בשר/דגים, שקדים, אגוזים, 10 כוסות מים

ואני משתדלת לעמוד ברשימה.

מתחילה עם הבוקר- על הבוקר 2 כוסות מים שזה מאוד בריא וגם סותם אז בארוחת בוקר אין תאבון גדול מדי

ואז אוכלים פרוסת לחם עם ירקות, ממרח בריא

ואז כשאת רעבה שוב את בודקת ברשימה מה כתוב שלא אכלת   ואוכלת מה שהכי זמין או מה שזורם לך באותו רגע

חוזרת על טיפים שכתבתי כאן בעבר.

לקנות כמה סוגים של פירות וכמות יפה,

אני אישית לא כזה אוהבת פירות, אבל זה כן נחמד פה ושם, וזה סוגר פינה לא. ביניים. (או בבקרים שזה טוב על בטן ריקה)

פירות עדיף בלי תוספת, ככה כמו שהם, וזמן העיכול שלהם בערך חצי שעה. 

בבוקר- לי יש זמן לפרוסה, יש של ברמן כוסמין/לחם מלא מצוינות וטעימות

משלבת עם ירקות וגבינה

*היו תקופות שלא אכלתי כל כך לחם והכנתי לי כל בוקר דייסת שיבולת שועל (לקחתי גם לעבודה) זה מאוד טוב לעיכול אגב

קונה לי גם שקדים ואגוזים ואוכלת אותם לבד או עם תוספת בסלט

טחינה. עם כל מיני שילובים.

ירקות בתנור אם את אוהבת. בלי הרבה שמן... 

ארוחה משביעה שתהיה לך ביום, אבל לא מאוחר מדיי

כמו חלבון עם תוספת (עדיף פחמימה מורכבת)

אם את מצליחה לשלוט בכמויות אז לא נורא גם אם תאכלי דברים לא הכי בריאים שבעולם 

קפה משתדלת רק פעם אחת ביום.

כל הדברים האלו מצריכים רשימת קניות מסודרת, 

לחשוב מתי את מכינה מה,

ולראות איך את סוגרת לך פינות למתי שאת רעבה וצריכה נשנוש.

תוספות מגוונות

עדשים

כוסמת

קינואה

בורגול (הבנתי שיחסית אין פה הרבה קלוריות לעומת...)

אורז מלא

יש יוגורטים נחמדים אם את אוהבת שגם טובים לביניים... 

צריכה הכל הכל הכי קליל שיש

יש ימים שאין לי זמן לארוחת צהריים מסודרת

לקנות רק בשבילך ארוחות מזינות מוכנות

שאפשר לחמם שיהיה לך לכל השבוע...

נגיד פלפל ממולא

עוף בתנור עם אורז

שככה יהיה לך את הארוחה העיקרית ביום

והשאר באמת לא צריך התעסקות כמעט

הייתי משקיעה ולא מוותרת... 

אם יש לי זמן, גם עושה הכנות לשלישי - שישי ומבשלת שוב באמצע השבוע

לאכול בריא מצריך הכנה מוקדמת וחשיבה ותכנון

הכי לא מתאמץ שלי זה לחם קל בבוקר

וסלט שאני חותכת מהערב עם טחינה וטונה בצהריים

חוצמזה, אוכל שהוא באמת מזין לדעתי זה רק בהכנה מראש

להתמקד בעיקר במה שכן!

לשתות המן מים

לאכול המון ירקות

כשמתחילים ולא רגילים להמנע ממתוק וכו אז לדאוג להמון נשנושי ירקות חתוכים במקרר.... ועל השיש לאורך הצהריים..

לדאוג לא להיות רעבים...!!!

ככל שמתמידים יותר זמן, אז כבר לא נורא מדי פעם לאכול מתוק נגיד בשבתות....

ההתמדה זה הכח... ואז גם אם יש מדי פעם אירוע מיוחד וכו אפשר להרשותת לעצמנו כי בשגרה אנחנו שומרות וזה לא משפיע פעם אחת שאוכלים....

לא לומר או הכל או כלום

גם אם מחליטים לאכול משו שבגזרת הלא שלי בד"כ, זה לא הורס לי את הדיאטה...

ולמצוא חברות תומכות ומפרגנות..

לקנות הרבה דברים שמםנקים את הסלטים...

אי אפשר להחזיק מעמד עם סלט של מלפפון עגבנייה..

לקנות מלא סוגים של נבטים, פטריות, עלים ירוקים, גרעיני חמניה ודלעת, גבינות בולגרית וכו'....

וכל פעם כשחתכת לעצמך סלט שווה תחשבי כמה היית משלמת עליו במסעדה.. מלא!! ואת מתפנקת עליו חופשי בביתת.. איזה כיף לך!!

עגבניות שרי בשלל צבעים

כל מיני לקט כאלו שיש בהם עלי רוקט טעימים וכל מיני עלים שלא ממש נמכרים בבודדים

נבטים יש לפחות 3 סוגים סטנדרטים בסופר

או קונה קלויים?

עדיף לא לאכול מאשר לקלות?

אבל מצד שני אם זה עוזר לך לצרוך תזונה של ירקות והרבה ובלי זה הסלטים פחות מפנקים אז זה לא שווה..

לא צריכים להיות מפנקים. בהגדרה אוכל צריך להיות מזין. כמובן שטעים ובריא..

אבל המטרה זה הזנה. אם מה שעוזר לי לאכול זה רק דברים מתוקים/מתקתקים/שומנים רעילים וזה בא ממקום של ניחום... אז זה לא התפקיד של הסלט ועדיף לא לאכול אותו.... לדעתי 

אצלי אוכל אמור לפנק.

ואני לומדת להתפנק לא רק ממתוק אלא גם מאוכל מזין ובריא 

אגב אני לא נגד לאכול מאכלין שהם גם מנחמים! אבל בזמן תודעתי לנחמה, מתוך מודעות ולא שכל הארוחות שלי הן בחזקת מנחמות/מפנקות... 

לא יודעת איך את אבל אצלי ארוחת ערב של נחמה הייתה נראית כמו טוסט מושחת וגלידה

 או וופל בלגי מלא שוקולד

ארוחה של אורח חיים בריא נראית כמו סלט לדוגמא של חסה מלפפון גזר בצל פטריות כוסברה שום וגרעינים קלויים...

טעים ומרגיש לי מפנק... מפנק דווקא איכותי לא של אכילה רגשית..

אבל כן חשוב לי להרגיש תוך כדי שטעים לי ומפנק אותי

אני לא אוהבת רטבים מתוקים אז מתבלת שמןזית מלח לימון אבל אפילו אם הייתי עושה את אחד הסלטים ביום מתוק כשגרה זה נראה לי מאפשר אורח חיים מאד בריא...

כנראה הכל יחסי 

אבל מבחינתי היכולת לאכול יום יום סלטים בכל ארוחה ולהמעיט את ארוחות השחיתות האמיתיות למינימום של חג /  יום הולדת או כמה שאני מחליטה.

שורה תצחתונה יש הבדל גדול בין ארוחה מנחמת למפנקת.

אני מאמינה עקרונית בלהתפנק על האוכל...  

ומאמינה שכדאי להמעיט מאד אכילה רגשית של נחמה

מושחת זה לא בריא, למה גרעינים קלויים זה סבבה? לא בקטע של להשוות עכשיו אחד מול השני מה בדיוק כל אחד מכיל בדיוק בדיוק ומה כל אחד בדיוק משפיע על הגוף... אבל כעיקרון...אחרי שמבינים שדבר מסוים לא בריא, הוא אמור להיות פחות בתזונה שלי שאמורה להזין אותי (לא מדברת על זמנים שאני מרגישה צורך רגשי ויודעת שאני פונה לאוכל מסיבות רגשיות ולא תזונתיות) 

גם טוסט עדיף בעיני על ארוחה של שוקולד בלבד כי הוא יותר משביע וכו'...

גרעינים קלויים מאבדים מהערך שלהם אבל לא הופכים למזיקים... נהיים יותר נייטרלים במקום מעולים...

גם קטניותשהן לא מושרות ומונבטות הן לא באותו ערך כמו אם הנבטתי אותן, אז אי אפשר לאכול לא מונבט? נשמע לי קיצוני....

אני מחזיקה מעצמי באורח חיים בריא ב"ה בתקופה,

ואני מצליחה להתמיד בזה ולהיות חזקה בזכות שאני מכינה לי ארוחות טעימות ומפנקות!

הם לא נהיים ניטרליים, הם נהיים לא בריאים ומזיקים.

אני מתה על גרעינים קלויים בסלט ופיצוחים וכל זה, אבל צריך לדעת שזה לא בריא נקודה.

זה שונה מקטניות לא מושרות שהם פחות בריאות ממושרות אבל עדיין בריאות מאוד.

גרעינים קלויים הופכים מזיקים... זה אולי הויכוח שלנו לכאורה... וזה עובדה כימית, שומן אגוזים מתחמצן בחום גבוה ונהפך הרסני...

ואת מהממת על ההתמדה על אורח חיים בריא😍

להוסיף שאני גם אוהבת גרעינים קלויים! נגיד לפצח ככה סתם פיסטוקים קלויים, טעים לי ממש. אבל זה בא ממקום של נשנוש בתקווה לכמה שיותר מודע ומוגדר... בסלט אהנה מפיסטוקים טבעיים (או צנוברים, או פדאנים או שקדים... תלוי מה החשק באותו רגע) 

חח ואני גם לא כזה קולה אותם הרבה רק מדי פעם

אבל עדיין אני בעד סלט מפנק גם אם הוא כולל בתוכו משו לא בריא...ובכלל מאד בעד אוכל מפנק

אבל טוב לדעת שזה ממש לא בריא ולא נייטרלי..

אבל לדעתי, אפשר להסתפק גם בדברים 'פשוטים' כביכול

טרנד הבריאות הופך להתעסקות אובר באוכל לדעתי, וצריך לזכור שהאוכל הכי בריא תכלס, וגם הכי קל להכנה וזמין, זה האוכל הפשוט הזה

אני עובדת על לנטרל את הקשר בין אוכל לפינוק, שזה במילים יהודיות אומר לעבוד על תאוות האכילה בעצם

וואלה, גיליתי שאני יכולה לשבוע גם  מסלטים סופר 'פשוטים' כמו קולורבי עם לימון, או עגבניות עם כרפס וכוסברה וטחינה מעל.

אני באופן אישי חושבת שכל עוד האוכל בעיקרו מיועד להנאה/ פינוק/ נחמה ולא למילוי צורך של הגוף,  קשה לשבור את המעגל. וגם, בסוף ממש עובדים עליו קשה וזה יכול לייאש כי אוכל לא בריא מאוד קל להכין בזמן קצר

אגב, זה זמן מעולה בעיניי למרקים בערב

שמה לפעמים ככה

ולפעמים קלויים, בד"כ קולה כשגם מטגנת קצת בטטות ופטריות או משו כזה.. ואם סלט יותר פשוט אז לא קולה

קודם כל, להחליט שאת מתחילה אורך חיים בריא, לא דיאטה או משהו כזה, פשוט מתחילה לחיות בריא יותר. משנה הרגלים. למילים שלנו יש כוח, אז אם את אומרת לכתמך ככה, כבר הרבה יותר קל להתמיד.

דבר שני, להתחיל עם שינוי אחד כל פעם, מה שמתאים לך, ככה הרבה יותר קל. ברגע ששינוי אחד (או שניים) כבר מוטמע, אפשר לעבור הלאה.

לכתוב לעצמך מה אכלת במשך היום, בצורה ממש מפורטת (אפשר נגיד לפתוח קבוצה בוואטסאפ, ואם מתאים לך להוסיף גם את בעלך). זה יעזור לך לאכול נכון יותר.

הרגלים טובים שאת יכולה לאמץ לך:

לשתות יותר מים

לאכול יותר ירקות

לעבור לפחמימות מלאות

לאכול עד שאת שבעה ולא יותר מזה

לדחות את המתוק לשעות אחה"צ

לאכול מנת חלבון בכל ארוחה

לסיים לאכול בערך שעתיים - שלוש לפני השינה

ללמוד וללמוד

כמו בתורה - הלימוד מחבר

הלימוד של הנזקים של המאכלים הרעים (ובראשם הסוכר על צורותיו השונות)

ולעומת זאת היתרונות של המאכלים המיטיבים

לי זה מאד עוזר ומדרבן

הכוונה- חלבונים, ירקות, פחממות מורכבות (קינואה, אורז בסמטי או מלא, קמחים מלאים, כוסמין, פסטה מלאה, קטניות). בכל ארוחה שיהיה חלבון ואת היתר. פחממות במידה.

שלוש ארוחות.

שלוש ביניים בעדיפות לפרי עם חלבון עדין כמו יוגורט או שומן בריא כמו אגוזים שקדים וכו'.

אחת הביניים אפשר מתוק שיחסית פחות מזיק עם קצת סוכר חום או דבש או סילאן, שוקולד שבעים אחוז. מתכונים עם חמאת בוטנים או שקדים וכאלה. לחפש ברשת.

לשתות מים.

לעשות ספורט.

כשהגוף מתאזן בהדרגה ולא מורעב. יורדים במתינות ובבריאות בלי לעשות לגוף סטרס ולפגוע בחילוף חומרים לטווח הרחוק.

מסגרת ולשלם כסף עוזר מאוד מאוד מניסיון.

אישית ממליצה על הקבוצות בתשלום בפייסבוק של אמא חוזרת לג'ינס. 

ואז לדאוג שאת באמת יושבת לאכול

ממילא נשנושים זה מעט , שם אני יותר משחררת

אני לא מאמינה בלהיות רעבה

וגם לא מתאים לי להתעסק במה אכלתי כמה אכלתי כל היום...

אבל כשאני כבר מכינה או קונה אוכל - שיהיה בריא ומזין.

בבית רק קמח מלא ועדיף כוסמין

לא מבשלת בכלל פסטה פתיתים וכדו - אם כבר טרחתי לבשל שיהיה משהו טוב ומזין

ומשתדלת לקנות נשנושים יחסית טובים כמו חטיפי אנרגיה עוגיות שהן קצת יותר בריאות ושוקולד עם הרבה אחוזי קקאו, תמרים וכדו.

ככה יש בבית משהו מתוק

אבל גם טיפה פחות מזיק (לא. אין שום עוגיות קנויות בריאות גם לא חטיפי אנרגיה 😉)

וגם פחות מפתה

ועוד דבר חשוב- לשלב עם הנשנושים אגוזים ושקדים.  זה מאוד משביע וגם ממתן את המתוק וזה בריא במידה

לדעתי יש כמה כללים שמתאימים לכולן,

אבל מצד שני תזונה זה גם דבר מאוד אישי, לא תמיד טיפים של אחת יתאימו לשנייה.

כל המידע על התזונה שקיים ממש מבלבל ולפעמים אפילו יש דעות ממש מנוגדות.

מכל המידע שנחפשתי אליו, הכי התחברתי לתזונה איוורוודית (תגגלו)זה תזונה לפי רפואה הודית עתיקה.

אחד המאפיינים החשובים ביותר בתזונה האיורוודית הוא היותה פרטנית. אין פריט מזון שטוב לכולם בכל מצב, אלא צריך להתאים את התזונה לאדם (מבנה גוף- איורוודה מחלקת ל3 טיפוסים לפי מבנה גוף), עונה, שעה, מצב מערכת העיכול ואפילו מצב הרוח.

כפי שציינתי ליכולת העיכול תפקיד מרכזי. ישנן כמה הנחיות כלליות שיכולות לשפר את יכולת העיכול:

סדירות - חשוב ליצור ולשמור על שגרה בהרגלי האכילה

אווירה - חשוב לאכול בנחת ולהתרכז באכילה

לפני הארוחה - שטיפת ידיים ופנים.

בזמן הארוחה - יש ללעוס היטב, לנשום ולמעט בדיבורים והפרעות.

אחרי הארוחה - זמן העיכול לא פחות חשוב מזמן האכילה, אין להתאמץ מיד אחרי האוכל, ומצד שני גם אין לישון. מומלץ ללכת מעט לאחר הארוחה. במקרה של עייפות ניתן לנוח על צד שמאל.

אוכל חם ולח - הכנסת אוכל קר לגוף תובעת אנרגיה מיותרת (עליו להביא את האוכל לטמפרטורת הגוף), ואוכל יבש גורם לגזים ועצירות.

הנאה - על האוכל להיות טעים.

מידה - עלינו לאכול עד שאנו כמעט שבעים ובוודאי לא לאכול לאחר ששבענו.

הפוגה - אין לאכול לפני שהארוחה הקודמת עוכלה.

שעות - אין לאכול בלילה, ארוחה אחרונה שעתיים לפחות לפני השינה (מאוחר מכך גם העיכול וגם השינה יפגעו)

שתייה - מומלץ לשתות מעט (לגימות קלות) לפני, תוך כדי ואחרי הארוחה. שתייה מרובה בבת אחת פוגעת בעיכול.

עדיף לשתות מים חמים.

פשטות - כדי להקל עלהעיכול על הארוחה להיות מורכבת ממספר פריטים קטן ולא מנוגד באיכויותיו.

רגשות - במידת האפשרמומלץ להיות שווה נפש בזמן הארוחה ואחריה. במקרה של התרגשות (צער, כעס וכו') יש למעט באכילה.

ישיבה - אין לאכול בעמידה, שכיבה או הליכה, מומלץ לשבת באופן שלא לוחץ על הקיבה ומאפשר נשימה נוחה.

משם יש רכבת לאן שרוצים

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

תודה רבה

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

היום הפנגו חכם כבר חחח

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

תודה על הזווית ראיה

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לא יודעת לגבי הדגם

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

עזרת לי מאוד

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ומעניין באמת איך זה קרה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול

נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...

בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך

מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.

עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.

כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.

אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.

אז נהנית מהם ככה.

לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה

שלווה

תחביבים

טיולים בטבע

קשרים חברתיים

בילויים וחוויות משפחתיות

תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה

'כולם מסביבי יולדים'

ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד

שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה

ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא

וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד

אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?

לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר

שייטיב איתך ועם משפחתך

שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️

מעריכה אותך מאוד!

מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...

ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)

ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.

מתפללת בשבילך לטוב❤️

וכפי הנראה סיימנו.

בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.

אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..

הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,

כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק

ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..

פחות...

הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.

פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.

יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.

ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.

לכי עם הלב שלך

יכול להיות שההריון הזה לא יהיה בסיכון ויהיה רגיל לגמרי

ו36 זה גיל סבבה

לי נראה שהם פשוט רצו שתדעו שהם לא מתחייבים לשלם אם יהיה שוב צורך.

היא אמרה שלא תשלמו והוא כנראה חושב שכן

הייתי משתתפת בתשלום וזהו

בסוף הם באמת לא חייבים לשחם לכם על ההדברה

אבל תכלס אם זה משו שכנראה יחזור על עצמו הייתי שוקלת אם להאריך חוזה שם.