מתכונים קלים וזמינים.

אני שמה סטופר של 7 דק' כדי להכין סלט. מה שאני מספיקה (בד"כ אני גולשת 2 דק'יותר וזה מפננק יותר)

להקפיד לשתות הרבה מים

היא ממש לא רעבה כל היום

ירדה בינתיים 12 קילו פלוס מינוס

גם ברמת ההיקפים היא רזתה

תכלס - עושה דיאטה בה לא אוכלים פחמימות

וגם נמנעים ככל הניתן משומנים

לדוגמה ארוחת בוקר - סלט ירקות עם קינואה או ביצה גבינה וכו'

צהריים וערב עוד דברים אבל בלי פחמימות

נגיד עוף עם ירקות וכו

בינתיים מהבוקר אני מנסה להצטרף לדיאטה הזאת,

ארוחת בוקר עבר בטוב

מקווה שימשיך ככה 

להוריד פחמימות - מבחינתי זה כבר הישג..

כי הלחם של הבוקר עושה לי קצת לא טוב

נותן תחושת מלאות ברמה שמרגישה שאני דקה מפיצוץ

תחושת כבדות כזאת..

ומעייף. במקום להיות ערני הגוף עסוק בלעכל את המזון.

תנסי לאכול את הלחם בצהריים ותרגישי פחות עייפה.

בבוקר אני אוכלת דברים כמו אגוזים, בננה, תמרים, דבש ממש נותנים לי אנרגיה בלי לעייף, אפשר בשילוב עם איזה יוגורט.

לא מצליחה לכתוב לך באישי

דיאטה קטוגנית (תזונה קטוגנית): יתרונות וחסרונות | שירותי בריאות כללית

בהמשך לשמחתי עם אמא הבוקר, אמרה שכבר בחודש הראשון ירדה 3 קילו

כמעט שנה אחרי ירדה 12 קילו

ואין לה שום חשק לחזור לאכול כמו לפני .. כי התחושה הקלילה של הגוף עכשיו

בלי פחמימות כבדות - לטענתה זה משהו מטורף..

שלגוף אין צורך בפחמימות.. אלא יותר בחלבונים

זה לא רק הדיאטה הזאת

יש עוד סוגים דומים לו שמורידים פחמימות.. 

פחמימה עשירה בחלבון, אבל עדיין פחמימה.

אחותי עושה את אמא חטובה ושם בכלל מתייחסים לכל הקטניות כפחמימה... אבל זה כבר קצת קיצוני בעיניי

אני קוראת על זה עכשיו, זה באמת פחמימה אבל כתוב שרמות החלבון שם גבוהות יחסית לכל פחמימה אחרת

הבוקר התחלתי את היום עם סלט וכוס קינואה, אל תורידי לי חחח

נראה לי כוס קינואה ביום זה עוד בסדר 

בגלל זה הכניסו קינואה לתפריט,

לא חושבת שזה תקין תפריט בלי פחמימות בכלל (גם בטטה זו פחמימה)

ולמי שלא סכרתי, אז בהחלט שישלב באכילה מאוזנת קטניות, מרוויח מלא סיבים הרבה ערכים תזונתיים וכמובן באכילה מרוכזת ולא חפיף תוך כדי וכו', אוכלים אכילה בכמות מתאימה וזה גם משביע... כמובן בשילוב עם עוד מאכלים, כן? לא ר-ק קטניות.. 

גם עגבהיה מכילה פחמימות.

אבל אותה יכולתי לאכול בכמות נכבדת ביותר בלי להתחשבן,

וקטניות הייתי צריכה לספור כפות.

אז כנראה שהן מכילות יותר פחמימה מירקות אחרים בכמות רצינית

לאכול עגבניה בלי להתחשבן? גם עגבניה או חסה או לא משנה מה, אין סיבה לאכול בלי חשבון... אוכלים כדי שיהיה טעים מזין ומשביע. לכן לא נאכל רק עגבניה וגם לא רק קטניות ולא רק אבוקדו ולא רק גבינה ולא רקשום דבר... ולא נספור שום דבר נאכלכמות שמתאימה לנו לפי השובע כשאוכלים בצורה של ללא הסחות... בלי פלאפון מול צלחת בלי הסחות כלשהן... ואז הכמות תהייה טבעית כשרגיש את השובע מגיע... 

לצערי לא הצלחתי לשבוע מהארוחות.

והייתי מאד מוגבלת בכמות הפחמימות.

אז אכלתי הרבה ירקות. כי זה מותר יחסית חופשי.

אבל קטניות או לחם אסור ללא הגבלה.

הבנתי שנכון ללמוד מה ספציפי מקפיץ אצלה...

גם לה לחם הקפיץ... סבבה יש מלא דברים שאפשר לשבוע מהם שהם לא לחם... כמו אבוקדו שומנים בריאים.... למשל סלט סלמון עם אגוזים... חלבון שומן וירקות... (וברור שיש בירקות גם פחמימות... אבל כנראה שהם לא מקפיצים כי הם טבעיים ולא מעובדים...)

וקטניות מבושלות ככה, אפונה, שעועית ירוקה, לבנה, חומוס... מעניין כמה מזה מקפיץ לסוכרתיים... (זה כמובן משתנה מאדם לאדם) 

אשמח לעוד עצות

האמת שמתחברת לקטע של הארוחת בוקר

אבל אני תמיד נתקעת עם מה לאכול בבוקר שהוא כן יתן תחושת שובע מסויימת

ואני המון מחוץ לבית

אז אוכלת לדוגמה 2 עוגיות או 3 עם קפה בבוקר

יוצאת מהבית וחוזרת בצהריים מורעבת ואוכלת בערך את כל מה שיש כפול ומכופל

מה אוכלים בבוקר כשאין זמן?

אם זה לחתוך רצועות של ירקות ורוטב/מטבל בצד

להוציא למקרר 2 פרוסות לחם מקמח מלא ועל הבוקר לשים במצנם או למרוח כבר על הפרוסה ממרח ורק להכניס לטוסט

כמה שיותר מוכן

חוץ מיזה לגבי טיפים יש לי הרבה הלוואי ואני יצליח ליישם ;)

היה תקופה שהוצאתי את ברכת בורא מיני מזונות פשוט אמרתי לעצמי שאין מצב שאני מברכת על זה וזה פתר לי המון נשנושים

להוציא שתיה מתוקה

לאכול משהו כל 3 שעות פעם ארוחה מלאה ופעם נשנוש (נגיד בבוקר ארוחת בוקר ב10 ואז צום עד 13 וב13 לאכול פרכיות עם טונה וירקות ו16 לאכול ארוחה יותר מלאה וכו') וממש ממש להיות בצום של אוכל בין ארוחה לארוחה בהתחלה זה ממש קשה אבל  הגוף מתרגל וגם הוא לא מורעב ברמה שנופלים על מאכלים שלא רוצים ומצד שני מצליח להתאפק ביו ארוחה לארוחה

אם את בקטע יש דיאטה של 8-16 עובדת נהדר

16 שעות ברצף את צמה מאוכל (מותר רק מים) ו8 שעות ברצף את אוכלת

שמעתי מכמה דיאטניות שזה התוכנית היחידה שבאמת עוזרת להוריד במשקל מתוך בריאות

ממליצה לך לקרוא עליה ברשת

עשיתי אותה תקופה וירדתי מאוד מאוד יפה ויחסית מהר

הוספתי ושילבתי גם פעילות גופנית 

מותר לאכול מה שרוצים כמה שרוצים?

מתי ה 8 שעות האלה ממוקמות -  מתי שאני רוצה?

כדאי להרחיק משעת השינה.

בעיקרון מותר לאכול הכל ויש שיורדות גם ככה, אני שמעתי על הרבה שהורידו פחמימות מעובדות בנוסף 

ברמת העיקרון הם טוענים שאפשר לאכול הכל הכל תכלס אם באלך להרזות יותר מהר אז כמובן לא כדאי לך לאכול ג'אנק וחבריו;)

פריכות

טונה

חטיף תמרים/ אגוזים/ שקדים

ככה לא מכינה וגם אוכלת בריא

אם אני אוכל את מה שאמרת לבוקר +צהריים, אני אשרוד. אפילו אם יש יום עמוס, לא ארגיש תחושת רעב , אבל זה לא יעשה לי טוב.

אם אני לא אוכלת אוכל חם ואוכלת רק אוכל יבש זה עושה לי עצבים. אוכל חם "מקרקע" אותי. לפחות משהו חם בצהריים חייבת. בבוקר בקושי מכניסה משהו.

לעומת זה, מכירה טיפוסים שאוכלים רק בערב ארוחה גדולה ושאר היום בקושי אוכלים.

עד 10 בערך למחרת, שותה מים, תה וסודה.

הלוואי ואצליח להתמיד

אוכל שאת מכינה ולא מעובד

בוקר כוס משקה בטמפ' החדר לא חם ולא מידי קר, תמרים ואגוזים

שעה 10, לפתוח את הבוקר בפירות

לאכול רק כשמרגיש רעב אבל לא לחכות שמתחיל להרגיש לא טוב

ללעוס טוב טוב את האוכל להמתין בין ביס לביס

לאכול עד שמרגיש שובע, בעיקרון לאכול מעט לפני שמרגישים שובע אחרי רבע שעה תרגישי את השובע זה אומר שאכלת טוב

הפסקות בין אכילה ושתיה

שעה 19:00 ארוחה אחרונה לסוף היום עד למחרת

זו המטרה שלקחתי על עצמי בלי נדר מהיום

כתבתי לעצמי מה חייב לאכול כל יום- פירות, ירקות, ביצה, שיבולת שועל, פרוסת לחם בבוקר, עוף/בשר/דגים, שקדים, אגוזים, 10 כוסות מים

ואני משתדלת לעמוד ברשימה.

מתחילה עם הבוקר- על הבוקר 2 כוסות מים שזה מאוד בריא וגם סותם אז בארוחת בוקר אין תאבון גדול מדי

ואז אוכלים פרוסת לחם עם ירקות, ממרח בריא

ואז כשאת רעבה שוב את בודקת ברשימה מה כתוב שלא אכלת   ואוכלת מה שהכי זמין או מה שזורם לך באותו רגע

חוזרת על טיפים שכתבתי כאן בעבר.

לקנות כמה סוגים של פירות וכמות יפה,

אני אישית לא כזה אוהבת פירות, אבל זה כן נחמד פה ושם, וזה סוגר פינה לא. ביניים. (או בבקרים שזה טוב על בטן ריקה)

פירות עדיף בלי תוספת, ככה כמו שהם, וזמן העיכול שלהם בערך חצי שעה. 

בבוקר- לי יש זמן לפרוסה, יש של ברמן כוסמין/לחם מלא מצוינות וטעימות

משלבת עם ירקות וגבינה

*היו תקופות שלא אכלתי כל כך לחם והכנתי לי כל בוקר דייסת שיבולת שועל (לקחתי גם לעבודה) זה מאוד טוב לעיכול אגב

קונה לי גם שקדים ואגוזים ואוכלת אותם לבד או עם תוספת בסלט

טחינה. עם כל מיני שילובים.

ירקות בתנור אם את אוהבת. בלי הרבה שמן... 

ארוחה משביעה שתהיה לך ביום, אבל לא מאוחר מדיי

כמו חלבון עם תוספת (עדיף פחמימה מורכבת)

אם את מצליחה לשלוט בכמויות אז לא נורא גם אם תאכלי דברים לא הכי בריאים שבעולם 

קפה משתדלת רק פעם אחת ביום.

כל הדברים האלו מצריכים רשימת קניות מסודרת, 

לחשוב מתי את מכינה מה,

ולראות איך את סוגרת לך פינות למתי שאת רעבה וצריכה נשנוש.

תוספות מגוונות

עדשים

כוסמת

קינואה

בורגול (הבנתי שיחסית אין פה הרבה קלוריות לעומת...)

אורז מלא

יש יוגורטים נחמדים אם את אוהבת שגם טובים לביניים... 

צריכה הכל הכל הכי קליל שיש

יש ימים שאין לי זמן לארוחת צהריים מסודרת

לקנות רק בשבילך ארוחות מזינות מוכנות

שאפשר לחמם שיהיה לך לכל השבוע...

נגיד פלפל ממולא

עוף בתנור עם אורז

שככה יהיה לך את הארוחה העיקרית ביום

והשאר באמת לא צריך התעסקות כמעט

הייתי משקיעה ולא מוותרת... 

אם יש לי זמן, גם עושה הכנות לשלישי - שישי ומבשלת שוב באמצע השבוע

לאכול בריא מצריך הכנה מוקדמת וחשיבה ותכנון

הכי לא מתאמץ שלי זה לחם קל בבוקר

וסלט שאני חותכת מהערב עם טחינה וטונה בצהריים

חוצמזה, אוכל שהוא באמת מזין לדעתי זה רק בהכנה מראש

להתמקד בעיקר במה שכן!

לשתות המן מים

לאכול המון ירקות

כשמתחילים ולא רגילים להמנע ממתוק וכו אז לדאוג להמון נשנושי ירקות חתוכים במקרר.... ועל השיש לאורך הצהריים..

לדאוג לא להיות רעבים...!!!

ככל שמתמידים יותר זמן, אז כבר לא נורא מדי פעם לאכול מתוק נגיד בשבתות....

ההתמדה זה הכח... ואז גם אם יש מדי פעם אירוע מיוחד וכו אפשר להרשותת לעצמנו כי בשגרה אנחנו שומרות וזה לא משפיע פעם אחת שאוכלים....

לא לומר או הכל או כלום

גם אם מחליטים לאכול משו שבגזרת הלא שלי בד"כ, זה לא הורס לי את הדיאטה...

ולמצוא חברות תומכות ומפרגנות..

לקנות הרבה דברים שמםנקים את הסלטים...

אי אפשר להחזיק מעמד עם סלט של מלפפון עגבנייה..

לקנות מלא סוגים של נבטים, פטריות, עלים ירוקים, גרעיני חמניה ודלעת, גבינות בולגרית וכו'....

וכל פעם כשחתכת לעצמך סלט שווה תחשבי כמה היית משלמת עליו במסעדה.. מלא!! ואת מתפנקת עליו חופשי בביתת.. איזה כיף לך!!

עגבניות שרי בשלל צבעים

כל מיני לקט כאלו שיש בהם עלי רוקט טעימים וכל מיני עלים שלא ממש נמכרים בבודדים

נבטים יש לפחות 3 סוגים סטנדרטים בסופר

או קונה קלויים?

עדיף לא לאכול מאשר לקלות?

אבל מצד שני אם זה עוזר לך לצרוך תזונה של ירקות והרבה ובלי זה הסלטים פחות מפנקים אז זה לא שווה..

לא צריכים להיות מפנקים. בהגדרה אוכל צריך להיות מזין. כמובן שטעים ובריא..

אבל המטרה זה הזנה. אם מה שעוזר לי לאכול זה רק דברים מתוקים/מתקתקים/שומנים רעילים וזה בא ממקום של ניחום... אז זה לא התפקיד של הסלט ועדיף לא לאכול אותו.... לדעתי 

אצלי אוכל אמור לפנק.

ואני לומדת להתפנק לא רק ממתוק אלא גם מאוכל מזין ובריא 

אגב אני לא נגד לאכול מאכלין שהם גם מנחמים! אבל בזמן תודעתי לנחמה, מתוך מודעות ולא שכל הארוחות שלי הן בחזקת מנחמות/מפנקות... 

לא יודעת איך את אבל אצלי ארוחת ערב של נחמה הייתה נראית כמו טוסט מושחת וגלידה

 או וופל בלגי מלא שוקולד

ארוחה של אורח חיים בריא נראית כמו סלט לדוגמא של חסה מלפפון גזר בצל פטריות כוסברה שום וגרעינים קלויים...

טעים ומרגיש לי מפנק... מפנק דווקא איכותי לא של אכילה רגשית..

אבל כן חשוב לי להרגיש תוך כדי שטעים לי ומפנק אותי

אני לא אוהבת רטבים מתוקים אז מתבלת שמןזית מלח לימון אבל אפילו אם הייתי עושה את אחד הסלטים ביום מתוק כשגרה זה נראה לי מאפשר אורח חיים מאד בריא...

כנראה הכל יחסי 

אבל מבחינתי היכולת לאכול יום יום סלטים בכל ארוחה ולהמעיט את ארוחות השחיתות האמיתיות למינימום של חג /  יום הולדת או כמה שאני מחליטה.

שורה תצחתונה יש הבדל גדול בין ארוחה מנחמת למפנקת.

אני מאמינה עקרונית בלהתפנק על האוכל...  

ומאמינה שכדאי להמעיט מאד אכילה רגשית של נחמה

מושחת זה לא בריא, למה גרעינים קלויים זה סבבה? לא בקטע של להשוות עכשיו אחד מול השני מה בדיוק כל אחד מכיל בדיוק בדיוק ומה כל אחד בדיוק משפיע על הגוף... אבל כעיקרון...אחרי שמבינים שדבר מסוים לא בריא, הוא אמור להיות פחות בתזונה שלי שאמורה להזין אותי (לא מדברת על זמנים שאני מרגישה צורך רגשי ויודעת שאני פונה לאוכל מסיבות רגשיות ולא תזונתיות) 

גם טוסט עדיף בעיני על ארוחה של שוקולד בלבד כי הוא יותר משביע וכו'...

גרעינים קלויים מאבדים מהערך שלהם אבל לא הופכים למזיקים... נהיים יותר נייטרלים במקום מעולים...

גם קטניותשהן לא מושרות ומונבטות הן לא באותו ערך כמו אם הנבטתי אותן, אז אי אפשר לאכול לא מונבט? נשמע לי קיצוני....

אני מחזיקה מעצמי באורח חיים בריא ב"ה בתקופה,

ואני מצליחה להתמיד בזה ולהיות חזקה בזכות שאני מכינה לי ארוחות טעימות ומפנקות!

הם לא נהיים ניטרליים, הם נהיים לא בריאים ומזיקים.

אני מתה על גרעינים קלויים בסלט ופיצוחים וכל זה, אבל צריך לדעת שזה לא בריא נקודה.

זה שונה מקטניות לא מושרות שהם פחות בריאות ממושרות אבל עדיין בריאות מאוד.

גרעינים קלויים הופכים מזיקים... זה אולי הויכוח שלנו לכאורה... וזה עובדה כימית, שומן אגוזים מתחמצן בחום גבוה ונהפך הרסני...

ואת מהממת על ההתמדה על אורח חיים בריא😍

להוסיף שאני גם אוהבת גרעינים קלויים! נגיד לפצח ככה סתם פיסטוקים קלויים, טעים לי ממש. אבל זה בא ממקום של נשנוש בתקווה לכמה שיותר מודע ומוגדר... בסלט אהנה מפיסטוקים טבעיים (או צנוברים, או פדאנים או שקדים... תלוי מה החשק באותו רגע) 

חח ואני גם לא כזה קולה אותם הרבה רק מדי פעם

אבל עדיין אני בעד סלט מפנק גם אם הוא כולל בתוכו משו לא בריא...ובכלל מאד בעד אוכל מפנק

אבל טוב לדעת שזה ממש לא בריא ולא נייטרלי..

אבל לדעתי, אפשר להסתפק גם בדברים 'פשוטים' כביכול

טרנד הבריאות הופך להתעסקות אובר באוכל לדעתי, וצריך לזכור שהאוכל הכי בריא תכלס, וגם הכי קל להכנה וזמין, זה האוכל הפשוט הזה

אני עובדת על לנטרל את הקשר בין אוכל לפינוק, שזה במילים יהודיות אומר לעבוד על תאוות האכילה בעצם

וואלה, גיליתי שאני יכולה לשבוע גם  מסלטים סופר 'פשוטים' כמו קולורבי עם לימון, או עגבניות עם כרפס וכוסברה וטחינה מעל.

אני באופן אישי חושבת שכל עוד האוכל בעיקרו מיועד להנאה/ פינוק/ נחמה ולא למילוי צורך של הגוף,  קשה לשבור את המעגל. וגם, בסוף ממש עובדים עליו קשה וזה יכול לייאש כי אוכל לא בריא מאוד קל להכין בזמן קצר

אגב, זה זמן מעולה בעיניי למרקים בערב

שמה לפעמים ככה

ולפעמים קלויים, בד"כ קולה כשגם מטגנת קצת בטטות ופטריות או משו כזה.. ואם סלט יותר פשוט אז לא קולה

קודם כל, להחליט שאת מתחילה אורך חיים בריא, לא דיאטה או משהו כזה, פשוט מתחילה לחיות בריא יותר. משנה הרגלים. למילים שלנו יש כוח, אז אם את אומרת לכתמך ככה, כבר הרבה יותר קל להתמיד.

דבר שני, להתחיל עם שינוי אחד כל פעם, מה שמתאים לך, ככה הרבה יותר קל. ברגע ששינוי אחד (או שניים) כבר מוטמע, אפשר לעבור הלאה.

לכתוב לעצמך מה אכלת במשך היום, בצורה ממש מפורטת (אפשר נגיד לפתוח קבוצה בוואטסאפ, ואם מתאים לך להוסיף גם את בעלך). זה יעזור לך לאכול נכון יותר.

הרגלים טובים שאת יכולה לאמץ לך:

לשתות יותר מים

לאכול יותר ירקות

לעבור לפחמימות מלאות

לאכול עד שאת שבעה ולא יותר מזה

לדחות את המתוק לשעות אחה"צ

לאכול מנת חלבון בכל ארוחה

לסיים לאכול בערך שעתיים - שלוש לפני השינה

ללמוד וללמוד

כמו בתורה - הלימוד מחבר

הלימוד של הנזקים של המאכלים הרעים (ובראשם הסוכר על צורותיו השונות)

ולעומת זאת היתרונות של המאכלים המיטיבים

לי זה מאד עוזר ומדרבן

הכוונה- חלבונים, ירקות, פחממות מורכבות (קינואה, אורז בסמטי או מלא, קמחים מלאים, כוסמין, פסטה מלאה, קטניות). בכל ארוחה שיהיה חלבון ואת היתר. פחממות במידה.

שלוש ארוחות.

שלוש ביניים בעדיפות לפרי עם חלבון עדין כמו יוגורט או שומן בריא כמו אגוזים שקדים וכו'.

אחת הביניים אפשר מתוק שיחסית פחות מזיק עם קצת סוכר חום או דבש או סילאן, שוקולד שבעים אחוז. מתכונים עם חמאת בוטנים או שקדים וכאלה. לחפש ברשת.

לשתות מים.

לעשות ספורט.

כשהגוף מתאזן בהדרגה ולא מורעב. יורדים במתינות ובבריאות בלי לעשות לגוף סטרס ולפגוע בחילוף חומרים לטווח הרחוק.

מסגרת ולשלם כסף עוזר מאוד מאוד מניסיון.

אישית ממליצה על הקבוצות בתשלום בפייסבוק של אמא חוזרת לג'ינס. 

ואז לדאוג שאת באמת יושבת לאכול

ממילא נשנושים זה מעט , שם אני יותר משחררת

אני לא מאמינה בלהיות רעבה

וגם לא מתאים לי להתעסק במה אכלתי כמה אכלתי כל היום...

אבל כשאני כבר מכינה או קונה אוכל - שיהיה בריא ומזין.

בבית רק קמח מלא ועדיף כוסמין

לא מבשלת בכלל פסטה פתיתים וכדו - אם כבר טרחתי לבשל שיהיה משהו טוב ומזין

ומשתדלת לקנות נשנושים יחסית טובים כמו חטיפי אנרגיה עוגיות שהן קצת יותר בריאות ושוקולד עם הרבה אחוזי קקאו, תמרים וכדו.

ככה יש בבית משהו מתוק

אבל גם טיפה פחות מזיק (לא. אין שום עוגיות קנויות בריאות גם לא חטיפי אנרגיה 😉)

וגם פחות מפתה

ועוד דבר חשוב- לשלב עם הנשנושים אגוזים ושקדים.  זה מאוד משביע וגם ממתן את המתוק וזה בריא במידה

לדעתי יש כמה כללים שמתאימים לכולן,

אבל מצד שני תזונה זה גם דבר מאוד אישי, לא תמיד טיפים של אחת יתאימו לשנייה.

כל המידע על התזונה שקיים ממש מבלבל ולפעמים אפילו יש דעות ממש מנוגדות.

מכל המידע שנחפשתי אליו, הכי התחברתי לתזונה איוורוודית (תגגלו)זה תזונה לפי רפואה הודית עתיקה.

אחד המאפיינים החשובים ביותר בתזונה האיורוודית הוא היותה פרטנית. אין פריט מזון שטוב לכולם בכל מצב, אלא צריך להתאים את התזונה לאדם (מבנה גוף- איורוודה מחלקת ל3 טיפוסים לפי מבנה גוף), עונה, שעה, מצב מערכת העיכול ואפילו מצב הרוח.

כפי שציינתי ליכולת העיכול תפקיד מרכזי. ישנן כמה הנחיות כלליות שיכולות לשפר את יכולת העיכול:

סדירות - חשוב ליצור ולשמור על שגרה בהרגלי האכילה

אווירה - חשוב לאכול בנחת ולהתרכז באכילה

לפני הארוחה - שטיפת ידיים ופנים.

בזמן הארוחה - יש ללעוס היטב, לנשום ולמעט בדיבורים והפרעות.

אחרי הארוחה - זמן העיכול לא פחות חשוב מזמן האכילה, אין להתאמץ מיד אחרי האוכל, ומצד שני גם אין לישון. מומלץ ללכת מעט לאחר הארוחה. במקרה של עייפות ניתן לנוח על צד שמאל.

אוכל חם ולח - הכנסת אוכל קר לגוף תובעת אנרגיה מיותרת (עליו להביא את האוכל לטמפרטורת הגוף), ואוכל יבש גורם לגזים ועצירות.

הנאה - על האוכל להיות טעים.

מידה - עלינו לאכול עד שאנו כמעט שבעים ובוודאי לא לאכול לאחר ששבענו.

הפוגה - אין לאכול לפני שהארוחה הקודמת עוכלה.

שעות - אין לאכול בלילה, ארוחה אחרונה שעתיים לפחות לפני השינה (מאוחר מכך גם העיכול וגם השינה יפגעו)

שתייה - מומלץ לשתות מעט (לגימות קלות) לפני, תוך כדי ואחרי הארוחה. שתייה מרובה בבת אחת פוגעת בעיכול.

עדיף לשתות מים חמים.

פשטות - כדי להקל עלהעיכול על הארוחה להיות מורכבת ממספר פריטים קטן ולא מנוגד באיכויותיו.

רגשות - במידת האפשרמומלץ להיות שווה נפש בזמן הארוחה ואחריה. במקרה של התרגשות (צער, כעס וכו') יש למעט באכילה.

ישיבה - אין לאכול בעמידה, שכיבה או הליכה, מומלץ לשבת באופן שלא לוחץ על הקיבה ומאפשר נשימה נוחה.

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים

בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני

תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות

לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה

גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי

אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת

אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים

(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

תנסי את האבקה של אלטמן

לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים

לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות

חיבוק❤️

לא פשוט

אבל כמו שאומרים

שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט

ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה

זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!

תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר

להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך

בלי צעקות וכעס

תני לה כמה ימים

לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות

וזה גורם לצד השני לערער .

בשוט'

גם למתבגרת שלי יש אמירות דומות (פתחתי על זה שרשור בפורום אמ''ה, מאמינה שהוא עוד בעמוד הראשון).

עוזר לי לזכור שזה 'בורח' לה. זה לא היא- זה הגיל. וכמו שאני לא מתרגשת כשלבן ה-3 בורח פיפי, ככה לא צריך להתרגש ממה שהיא אומרת. ואולי זו השוואה מעליבה, אבל לי זה עוזר להחליק ולא לקחת ללב.

האמת שמאז השרשור שם שמתי לב שאני לוקחת כמובן מאליו את המעט שהיא עושה בבית. והחלטתי להעצים את מה שהיא כן עושה.

ביום שישי היא שטפה כלים. אז נכון שזה היה הדבר היחיד שהיא עשתה- אבל החמאתי לה על זה ממש, שהם יצאו נקיים, ואיך היא הצליחה לארגן אותם במתקן ייבוש של פסח...

ואז אחרי הדלקת נרות היא הציעה לקחת איתה את הקטן לתפילה כדי שאוכל לנוח.

אז אולי גם היא מבקשת פה משהו, שהוא לאו דווקא אמא מתפקדת במשרה מלאה. אולי היא צריכה שתראי יותר את מה שהיא כן עושה, אולי היא רוצה שתקדישי לה זמן למרות העייפות, אולי היא פשוט דואגת לך וככה זה יוצא לה (במיוחד אם היא לא יודעת על ההריון). לפי האמירה על השני ילדים- אולי אפילו היא שואלת את עצמה איך היא תסתדר כשהיא תהיה בהריון, זה כבר יכול להתחיל להדאיג בגילאים הללו...

בקיצור, תנסי לשמוע בין המילים, ולספק את הצורך המהותי שלה גם בלי לקום מהספה.

להבין שככה זה גיל ההתבגרות....אני חושבת שאני נופלת ממש שהיא יוצאת עליי כי אני בעצמי מרגישה גרועה.

אז בעצם היא באה לקרקע רעועה לכתחילה ורק נשאר לה להדליק לי את האור לכאורה...

ומראה לי מה שאני חושבת על עצמי.

שאני מרגישה לא בסדר.

שאני חלשה,שאין לי כח לסדר את הבית,לשמור עליו נקי,להיות אמא רגועה....

כאילו מעצמי אני מרגישה לא בסדר על התפקוד שלי...

אז להיות מולה ברוגע אני צריכה קודם להיות חזקה בבפנים שלי ואני לא יודעת איך לעשות זאת..

תמיד לזהות את נקודות התורפה של ההורים וללחוץ דווקא עליהן (קראתי פעם מחקר שהתדר של הבכי של התינוק מתאים לחדר ספציפי שהכי יפעיל את ההורה הספציפי שלו).

וזה מה שכל כך מגדל אותנו בהורות...

ואני חושבת שעצם המודעות שלך היא כבר צעד ענק בכיוון. כי באמת את עושה כרגע את הדבר הכי גדול בעולם (מגדלת בתוכך חיים). ובאמת מותר לך להיות חלשה ופחות מתפקדת.

וכל כך קשה לנו כנשים להצליח לאהוב את עצמנו גם כשאנחנו ''לא עושות כלום''.

אבל את מדהימה, אלופה ואהובה מעצם היותך. לא צריכה לעשות כלום כדי להיות זכאית לזה.

אלא לקבל את עצמך גם כשאת חלשה ולא מתפקדת

זה בסדר לא לתפקד

זה לא מהות חיינו

להפך

מהות החיים

זה להיות שלמים עם עצמנו

גם ברגעים חלשים

כשאנחנו בטוחות בעצמינו אז האמירות בחוץ לא מסעירות אותנו

ואז את יכולה לעמוד מולן בשוויון נפש יותר ולא להתערבב

לזהות מה היא צריכה לשמוע

ולא לדבר מהבטן ומהפגיעות

ולא להצטדק מולה.את לא צריכה בכלל להכנס לעמדה ולשדר לה עלבון

זה לא בריא לשתיכן

גיל ההתבגרות.
אני לא הייתי נותנת לבת שלי לדבר אלי בכזו צורה, כמובן נותנת לה מקום לבטא רגש, ומחשבות אבל לא בדרך מזלזלת כלפי אמא ובחוסר כבוד, בפרט שזה פוגע בך ונותן בך תחושות לא טובות.

אני מעמידה לה גבולות.

אומרת-תדברי בכבוד או לא ככה מדברים.

מרגישה שזה סיסמא שהרבה מדברים עליה

לתת מקום לרגש,אבל לא לדבר בחוצפה.

יש מתכון כזה ?

אשמח לשמוע.

אבל מה היית עושה?

לכי מהבית?

הרבה פעמים גם אצל מבוגרים יש האשמה  והשלכה החוצה כשמרגישים תסכול במקום להתרכז במה שאנחנו מרגישים בעצם

ולכן הנכון הוא להסביר לה את זה

שתדבר על מה היא מרגישה במקום להאשים אותך

לדוגמה - אני מרגישה חוסר אונים כשאת שוכבת ככה ונראית חולה כל היום

את חסרה לי/ האוכל שלך חסר לי/ אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד פה בבלאגן

סביר להניח שזה מה שהיא באמת מרגישה אבל לא יודעת לבטא

יש לדבר רגשוץת, שזו לפעמים למידה נרכשת
ויש לדבר לאמא לא בכבוד

"ככה לא מדברים
"תדברי בכבוד"
זה כמו לדבר אוויר
זה הרבה יותר מעבר, הרבה יותר עמוק.
מה אני מרגישה? מפריע לי ש....
הייתי רוצה ש...
ולא האשמה
את...
ואת...
ואת...
זה שלב ראשון
 

הייתי מציעה שבעלך יאיר את עיני הבת בעניין.
לא נראה לי שמה שאכפת לך עכשיו זה איך היא מדברת... פשוט זה מציק לך בלב וחבל.
 

א. לגבי הברזל ממליצה על ברזל עדין של סולגאר- זה לא עושה בכלל תופעות לוואי ולי כן עזר. ויש גם עוד תוספים טבעיים שנותנים כח

גם לאכול תזונה נכונה לחיוזק ברזל עוזר..

ב. לגבי הבת המתבגרת- היא יודעת על ההריון?

וגם אם לא..אני היתי לוקחת אותה במזן רגוע לשיחה..

מסבירה לה שאת מבינה שבתור ילדה יש לה כל מיני מסקנות ורגשות סביב מה שקורה בבית

משתפת שיש דברים שקל לחשוב כשאת מחוץ לסיטואציה..ושיש דברים שלומדים ומבינים אותם מתוך הנסיון חיים.. שקל לחשוב שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכל יותר טוב מההורים אבל שתקח בחשבון שלא הכל היא יודעת..ולא הכל כזה קל כמו שנדמה לה..

ושמותר לה לגבש דעות עצמאיות ושונות..אבל שאדם בוגר לומד לא לומר כל דעה שיש לו בקול רם..לא כביקורת..קל להשמיע ביקורת אבל צריך גם רגישות לחשוב האם הז מועיל או רק פוגע ומחליש

היתי מזמינה אותה בכיף לשתף בתחוושת ןבשאלות- אמא אני רןאה שאת חלשה ובלי כח ושהכל מרגי ש לך קשה זה גורם לי לחשוב שלא כדאי להביא הרבה ילדים.. מה את אומרת

ולפתח שיחה סביב זה

ולא לומר בהתרסה כל דבר..

תלוי איך את מכירה אותה ומה נשמע ומה לא..אבל כן שיחה בוגרת שמזמינה אותה לגדול לא רק בדעתנות אלא גם ברגישות

מול הבת שלך!!!
בפירוט...
אפילו בדברים הקטנים ביותר
את לא צריכה להיפגע מביתך וכדאי שתשקפי לה בהתאמה מה דבריה מחוללים אצלך, וכמה צער זה מקנה לך, בנוסף להעצמה ןהערכה שתראי לבת שלך על העזרה.
אני עם הריונות קשים של היפרמאזיס- חוסר תפקוד מוחלט לכמה חודשים בתחילת כל הריון.
בעלי לא נתן למתבגרות בבית לדבר אליי בזלזול ובמילים של כל היום את ישנה, לא מתפקדת וכו..
תמיד דאג לפאר ולרומם, כמובן שיחס מזלזל כלפי אמא לא התקבל, ולאחר שיח גם לא המשיך. 
אני לא הייתי מוכנה שהבת שלי תדבר אליי ככה, כמובן תעשי את מה שנכון לך.

א. לגבי אוכל. היית ממליצה על שייקים, מרק ירקות וכאלה. אפשר להכין כמות גדולה ואז לאכול כל פעם קצת.

ב. לגבי הבת שלך. אני חושבת שאץ צריכה לתת מיסגור: היא מתבגרת והביטויים שלה בעיקר מצחיקים. ומצד שני- את בהריון ורמת ההורמונים משפיעה על הרגישות הגבוהה שלך. ולכן זה עוד יותר פוגע. הייתי מתעלמת מהאירוע ומתייחסת לזמנים הטובים שלה.

מאחלת לך לצלוח בשלום את הימין האלה.

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.

אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.

ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

האמת שהרגשתי ככה לפני החג

ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו

ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'

ברוגע

+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה

כי נפגעתי ממש

ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב. 

חיבוק ❣️

את שונאת את החג או את הדברים הנלווים לו?

תנסי לעשות הפרדה, בשביל הנפש שלך - חבל להרגיש שחג אחד מן החגים שנתן לנו הקב"ה הוא לא נחמד לנו...

וגם במרפאות אחרות שבדקתי באפליקציה.

כרגע אני מחפשת מקום שפתוח מחר לבדיקות דם.

אם אני אמצא מקום כזה, אני אנסה להתקשר ולבדוק אם אפשר להכנס בלי תור.

עונה גם ל@יראת גאולה

שלבדיקת פרופיל הורמונלי, לבוא גם בלי תור, ולדפוק אצל האחות לומר שאני צריכה פרופיל הורמונלי ואין לי תור.

פעם אחרת הייתי עם ילד שקיבל הנחיה במיון להגיע לביקורת בעוד שלושה ימים, כשהתקשרתי למזכירה במרפאה היא נתנה לנו תור בין התורים.

כשתהיה לך הפניה, נראה לי שכדאי להתקשר למזכירה ולומר לה, והיא תיתן לך תור נוסף, יש לה אפשרות כזו.

ותבקשי שיכניסו, חושבת שיבינו שזאת בדיקה שיש לה מועד מסויים שלא מתחשב התורים🤷🏻‍♀️

אצלנו בכל אופן מכניסים גם בלי תור מראש

מוציאים פתק במזכירות

אני מחפשת מקום שיש בו מחר בדיקות דם.

גם אם אין תור פנוי.

התקשרתי גם למוקד של הקופה, מצאו לי רק בבית שמש ובמודיעין עלית.

הגיוני שבכל ירושלים אין שום מעבדה שעובדת בחול המועד?

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

מראש זה יהיה מבאס נורא,אין סיכוי שבעלי יעשה את כל מה שכתבת

במיוחד אחרי התשלום.....

אבל תודה על העצות הן מעולות!

זה באמת מחיר גבוה שמרגיש כמו "אכל ושילם". לי אישית נרגיש שלהישאר זה "אכל, לקה ושילם" אז אם חוזרים לפחות חוסכים את המלקות.. אבל כל אחד מרגיש אחרת וזה מובן.

אם אתם נשארים הייתי דואגת ביומים וחצי של חוהמ גם שיהיה אוכל בדירה וגם לצאת לפעילויות כמה שיותר. אפילו ברמת הקניון עם גימבורי - הם משחקים, ואז נחים באיזו פינה ואוכלים משהו שהבאתם ואז מסתובבים בחנויות ואז אוכלים עוד קצת, וחוזרים אחהצ לחמותך לארוחת ערב ומקלחות ולדירה לשינה.

בערב חג לבוא להתקלח לפני החג להישאר עד אחרי הארוחה.

ובחג להגיע בבוקר ולהישאר שם עד ההבדלה.

מבאס מאד אבל אי אפשר לרוץ הלוך חזור כל הזמן 

אין דבר שיותר מערער אותי מחוסר שליטה

להרגיש שהחיים מושכים אותי ואני במרתון אחריהם

אני מגיעה ממש לשפל (אני אלופה ברחמים עצמאים)

ואז מבינה שמפה אני חייבת להרים את עצמי

המציאות היא אותה מציאות

ההסתכלות היא שונה

את אומרת שאין סיכוי לחזור

אז זאת בחירה

כי האופציה קיימת

ואתם בוחרים שבמציאות הזאת עדיף להישאר

מהמקום הזה שאת שולטת ובוחרת

תשאבי כוחות לעוד בחירות

מנסה לחשוב איתך בקול מה יכול לעזור

אם אני מבינה נכון הדבר שיעשה לך הכי טוב זה מקלחות

יש שם אמבטיה?

אפשר למלא מיחם ולמלא את האמבטיה ולהתקלח?

(ד.א. אני קילחתי ככה 3 ילדים כי הדוד אצל חמותי לא חימם פתאום...)

אם את ממש יצירתית- אפשר ללכת לחנות קמפינג לקנות שק מקלחת שטח ולמלא אותו מים מהקומקום... זה מספיק למלחת קצרה.

ללבוש כולם פיגמות נקיות

ולעשות יום רגוע בדירה

שבעלך ילך לעשות טייק טווי מחמותך

או שתכינו פיקניק פשוט בדירה

פסטרמה, מצות

קופסת שימורי חמוצים (ואחרי שמרוקנים אותה להשתמש בה לבשל ביצים קשות)

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....

ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?

ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.

בטעויות

שהן מקור הלמידה הכי טוב שיש

לכן גם טעות עם מחיר גבוה יכולה להיות שווה אם מפיקים ממנה לקחים ולומדים לעתיד

ספציפית למה שכתבת

אוכל

אפשר לאכול לא מבושל קנוי מחנות ארוחה אחת או אפילו שתיים

אפשר להביא אליכם אוכל ולחסוך הליכה

מקלחת

יחסית חם היום

אפשר להתקלח במים קרים עד שהעניין הזה יסתדר 

לקנות אמגזית וסיר ועוד דברים לארוחות בדירה. להיות מהספייס.

מקלחת לך אצל חמותך

הילדים יהיו בסדר בלי להתקלח כמה ימים

לקנות משחק או שניים ודפים וטושים לילדים.

לנסוע להינות עם הילדים בכל מיני מקומות

לא עשיתם כוחות

שמרתם על הכוחות ולא נקרעתם על הבית עכשיו תהנו מזה כמה שאפשר

זה קשה אבל לנסות לחשוב מחוץ לקופסה כל הזמן...

אבל מבינה שהיה לנו מזל..

אומרים שאפשר לומר לתינוק שלא ינשך, ואם הוא נושך להצמיד את הראש שלו בחוזקה לשד וכך הוא ילמד לא לנשוך.

אפשר גם להיניק בפטמות סיליקון כדי שלא יכאב לך, אבל לא בטוח שהיא תסכים לינוק ככה...

בעיקרון דקטרין אורל ג'ל אמור לעזור לזה, אבל לא תמיד הוא מספיק חזק. בכל אופן, זו המשחה הטיפולית היחידה (למיטב ידיעתי) שלא צריך לשטוף לפני ההנקה.

את יכולה לנסות למרוח לנולין, שגם אותו לא צריך לשטוף.

אבל אם זה לא עובר, כדאי ללכת לרופאת המשפחה ולבקש משחה טיפולית (כמו דרמקובין), שאמנם צריך לשטוף לפני ההנקה אבל היא תהיה יעילה יותר.

תרגישי טוב❤️