( הוא בתפקיד שמאפשר לו להגיע יחסית הרבה)
ידעתי שלא יגיע ועדיין התאמצתי עם בייביסיטר לקטנים וכו'.
הגיע היום, והיה פשוט עסוק בענייניו. כל מיני ענייני מילואים ועבודה. פיניתי את היום כדי להיות איתו והנחתי שנהיה יחד לפני שהילדים חוזרים מהמסגרות, אבל כלום. מתישהו רמז לרגע שאולי נלך לחדר, הגבתי במשהו ניטרלי כמו' אפשר', ואז הוא המשיך לעבוד ואני קמתי אחר כך לארגן את הבית. ואז איסוף ילדים וארוחות מקלחות וכו'. מתישהו גם אמרתי לו שהתאכזבתי, שציפיתי שלפחות ילך להתקלח, ינסה להתארגן בשביל להיות יחד אחרי שאני השקעתי וטבלתי רק בשביל האפשרות שיגיע ופיניתי את היום. אמר שמצטער, ועזר עם הארוחות( תוך כדי שהמשיך גם לעבוד)
ועכשיו הילדים במיטות ומניחה שהוא חושב שזה הזמן. אבל אני כבר כועסת ועצובה ולא יודעת מה רוצה.
להתגבר על עצמי וזהו? לומר לו שאני מבואסת( ואז כנראה כבר לא יקרה כלום הערב, שנינו עייפים? )
( הוא כן יוכל להגיע מחר או מחרתיים שוב, זה לא שלא שהוא יוצא מחר לשבועיים או משהו)
מתנתקת עכשיו מאנונימי ואעקוב
מדברים
