לחלוק על גדולי דור ולפסוק כמו דעת המיעוטההשואלת

היי שבוע טוב ושקט.


יש איזו נק' שקצת עצוב ומורכב לי לשאול עליה. אבל העדפתי בכל זאת לשאול.


אני לא בקיאה בהלכה אבל יודעת שבגדול יש כלל הלכתי שפוסקים עפי דעת הרוב.


מה שאני רוצה לשאול זה מה נשתנה בנושא הגיוס שאנחנו לא מתחשבים בדעת הרוב?


כי אם אני לא טועה הרב צבי יהודה הוא הרב שאומר שתלמידי חכמים צריכים להתגייס. ובעקבותיו רבים מרבני מהציונות הדתית.


אבל שמעתי שיעור שבו רב חרדי מהפלג הירושלמי אמר שכל גדולי הדור החרדים לא סברו כך. החזון איש, הרב עובדיה, הרב שך ומן הסתם יש עוד רשימה, אני לא מכירה..


אז שוב.

א. למה פה אנחנו לא פוסקים כמו הרוב?

ב. למה פה אנחנו מרשים לעצמנו לחלוק על גדולי ישראל?

ג. ואולי בכלל, מה אנחנו כועסים ומאוכזבים מהחרדים .. בסוף גדולי הדור שלהם הם מקשיבים אמרו לא להתגייס..


תודה.

יש המון זוויות לשאלה..אדם כל שהוא

וקשה לפתוח את כולם.

אענה, לגבי א וב, מזווית אחת [בלי להתייחס לכל ההנחות בשאלה] -

מקובל בנושאים רבים שכל ציבור הולך אחר רבותיו [לפחות כאשר הם מגדולי הדור], גם כאשר רבים חולקים עליהם, ויש ביסוס לגישה הזו בהלכה.

ברור שדעת הרבי מסאטמר לגבי המדינה היא דעת מיעוט, אבל תלמידיו הולכים אחריו. בנושאים הלכתיים רבים, עמדתו של הרב עובדיה היא במיעוט בין הפוסקים, ותלמידיו הולכים אחריו.

 

לא מדויק שפוסקים עפ"י הרובנפשי תערוג

ורבנים הדת"ל שפסקים ללכת לצבא לא פחות גדולי דור (אבל אנחנו לא עושים תחרות...)


כל אחד הולך לפי רבותיו.


ג. כועסים על החרדים?

אף אחד לא כועס. אלא מבקשים מהם להיות שותפים לבנית הארץ על כל המשתמע מכך


אף אחד לא כועס? 😅מדרשיסטית20

למה עברת ושאלת כל אחד מהמילואימניקים ומשפחותיהם שכבר מעל שנה חיים במציאות משפחתית לא סבירה, (בין השאר) בגלל שציבור עצום לא מוכן לשאת איתם בנטל?

יכולה למנות לא מעט אנשים שמאוד כועסים... ובצדק מוחלט.

לא שאלתינפשי תערוג

יחד עם זאת. הצבא זימן למילואים אחוז מסויים ממי שיכול להיות מגויס למילואים. ורק אותו וטוחן להם את הצורה.


למה? לא יודע.

מכיר עשרות אנשים שלא נקראו למילואים אפילו יום אחד בשנה האחרונה (שנמצאים ככשירים למילואים ועשו מילואים לפני תחילת המלחמה)

וכאלה שכמעט היו שנה רצוף במילואים.


למה? לא יודע.

זו שאלה מורכבתעץ על מים

אנסה לענות למיטב ידיעתי,

א. הרוב הוא בהלכה שהיא דין. בסנהדרין שקבעו הלכות קבעו ע"פ רוב. כיום אין לנו סנהדרין, והפסיקות היום מתבססות על פסיקות עבר וכל עוד הן קיבלו תוקף הלכתי הן מותרות גם ללא רוב.

לדוגמא: ע"פ רוב הדעות למשל צריך לשמור יותר שעות בין בשר וחלב מאלה ששומרים שעה ו3 שעות. אבל כך נהגו אצלם וזה פסיקה הלכתית לכל דבר.

ובעצם בכל דבר הלכתי, יש דעות, וכל עוד הן דעות שנפסקו להלכה, אז הן מותרות הלכתית למי שהולך לפי הפוסק הזה (ובדיעבד במצבים קיצוניים רפואי עניינים הן מותרות לכולם! לצורך הדוגמא, אם יש דעה ברת תוקף הלכתי שאומרת שמותר בין בשר לחלב שעה, אז בשעת הדחק לאנשים חולים למשל שצריכים מאיזשהי סיבה מותר לחכות שעה. (ואל תהרגו אותי שמעתי את זה מרב בכלי ראשון!)


ב. אנחנו לא חולקים על גדולי ישראל אנחנו פוסקים ע"פ גדולי ישראל אחרים וכאמור לעיל, זו פסיקה בעלת תוקף הלכתי.


ג. זו הבעיה לדעתי, שהרבנים והאדמו"רים החרדים לא ערים לצורך הקיומי בגיוס גם לא כעת שזו מלחמת מצווה כפשוטו!


תכלס, אם בתחילת המלחמה או באיזשהו שלב כשכבר היה צורך גדול בלוחמים נוספים כמו עכשיו, הרבנים החרדים היו אומרים הוראת שעה להתגייס לצורך המלחמה באיזשהו תוכנית מזורזת, הייתי מורידה את הראש ואומרת שאפו ותומכת בכך שזה יהיה איזשהו צו זמני לתקופת הלחימה בלבד.


אבל זה לא קרה.


ואני אגיד יותר מזה, בפה מלא שמעתי לפני כמה ימים מישהי חרדית אומרת שבעלה בהתחלה לא התגייס כי לא מקובל וזה ואז הם הבינו שזה משתלם לו כלכלית ולכן הוא התגייס.

וזה תופעה מוכרת ומעצבנת ברמות! ואגב סליחה מכבוד אבל כמובן שהיא קיימת גם בישיבות גבוהות במגזר, דוחים את הגיוס עד שזה גיוס חצי כח/משתלם כלכלית. ובעיניי זה בושה.


בסוף אבות אבותינו *לחמו* פיזית על הארץ הזו. הם לא ישבו בבתי מדרשות למדו תורה ואמרו יהיה לנו נס וה' יציל אותנו ויכבוש לנו את הארץ בדרך נס.

הם התכוננו ללחימה, נלחמו בשם ה' ואז הוא עזר להם לכבוש את הארץ עם ניסים וסיעתא דשמיא.


אנחנו לא המצאנו את הגלגל. לחימה על ארץ ישראל היא מטרה נעלה וקדושה עוד מימי יהושע.


האם יש בעיות בצבא? כן. אבל כל עוד אין גיוס חרדים נרחב אין לצבא לא יכולת ולא עניין לטפל בבעיות האלה בצורה אמיתית. ולי בעיקר עצוב שהסערה הזו ממשיכה להיות בראש הכותרות גם בזמן מלחמה במקום שהם ירוצו למלחמת מצווה.


הערה חשובה: מציינת לטובה הרבה חרדים שנרתמו למאמץ המלחמתי בזירות השונות כחלק מהבנה שאנחנו באמת בסיפור אחר ושזה צוו השעה.

למה הם סופרים ברוב רק את שלהםארץ השוקולד

ולא מוסיפים את:

הרמב״ם,

הרב שלמה גורן,

הרב שאול ישראלי,

הרב חיים דוד הלוי,

ועוד רבים רבים.


 

בעצם, אם מתעלמים מכל מי שחולק עלי אז תמיד הרוב יהיה איתי.


 

אגב, יש פיתרון פשוט:

חשוב להם לפסוק לפי דרכם, אז שיוותרו על כל ההטבות מהמדינה וזהו.

זה לא מה שהם רוצים, מעבר לכך שהם רוצים שנמות עבורם הם רוצים שנשלם להם על כך, אפילו לא על סתם הטבות אלא על הרצון שלהם לעבור על החוק, משול לגנב שמבקש שהמדינה תממן לו את ציוד הפריצה.

 

לגבי הדיון ההלכתי:

יש מסורת פסיקה, במסורת נפסק שאין פטור לתלמידי חכמים במלחמת מצווה (למשל, בחז"ל וברמב"ם).

עייפתי מאלה שממציאים תירוצים רק כדי לנצל אחרים ולא אכפת להם מחיינו פה, אתם לא רוצים להיות שותפים, אז אתם לא שותפים ואין לי שום רצון להיות שותף שלהם.

..צע

א. לגבי הרמבם זה בדיוק להבנתי הדיון בשרשור - למה אנחנו סבורים שהפירוש ברמבם הוא x אם רוב גדולי ישראל סברו שהוא y.  

ב. יכול להיות שהתכוונת בכללי אבל בנושא הגיוס למרבה ההפתעה נודע לי שהרב חיים דוד הלוי סבר שלומדי תורה פטורים מגיוס. עיין שות עשה לך רב. לצערי לא יודע בדיוק כרך וסימן.

אוי ואבוינקדימון

אם אתה צודק אז עכשיו ארץ השוקולד כבר לא יתייחס יותר לרב חיים דוד הלוי בתור תלמיד חכם גדול. 

במגזרים אחרים נהוג להקטין חולקיםארץ השוקולד

אשמח שתגיד לי איפה ציינתי שהרב שטיינמן אינו רב גדול?

לעומת מגזרים אחרים בו הרבנים הדתיים לאומיים אינם רבנים גדולים ואפשר לדון אם הם רבנים.

למשל ביתד נאמן לא חושבים שהרב דרוקמן הוא רבפשוט אני..
כנראה שלפי נקדימון הוא לא רב כנראהארץ השוקולד

כי לדבריו רק אני מגדיר רבנים וגדולה,

לא רואה שנקדימון חושב שחרדים מורידים מגדולת רבנים במגזרים אחרים.

בוא נראה אם הוא יצא נגד הזלזול בתלמידי חכמים כאן.

אתה מתווכח עם עצמך. זה מדהיםנקדימון
פתאום יש מקום לדעה שפוטרת מגיוס?נקדימון
בסדר
יש רבנים שחושבים כךארץ השוקולד

אבל טרם ראיתי מקור לדבריהם,

מדובר בשיקולים פוליטיים.

בוא תגיד לי איך אפשר לפרש את הרמב״ם אחרתארץ השוקולד

"אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין אלא יוצא מעצמו בכל עת וכופה העם לצאת אבל מלחמת הרשות אינו מוציא העם בה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד." (רמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ה הלכות א-ב)


"ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ברזל בידיהם הרוצה לחזור מן המלחמה הרשות בידן לחתוך את שוקו שתחלת נפילה ניסה בד"א שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה." (רמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ז הלכה ד)


ב. בפועל, הוא התגייס.

ושוב, לא מדובר על מצב רגיל כעת, מדובר על זמן של מלחמת מצווה.


אוי, המרמור שעולה מההודעה שלךשפלות רוח

"ההטבות מהמדינה" כן..זה כן עוזר במעט לא נתכחש חלילה, אבל לא בדיוק מה שנותן להם את היכולת לשלם שכירות או משכנתא כל חודש או להמשיך להתקיים בכבוד(המינימלי ביותר כמובן). אם תחקור קצת יותר (ממש ממש ממש ממש קצת) תבין שרוב הכספים לכוללים ולישיבות הם מחו"ל, שזוכים להחזיק את אחיהם תלמידי החכמים פה בארץ בזמן שהמדינה(או מי מראשיה) מחפשים לעקור את הדת ואת לומדיה.


ועכשיו לגוף העניין. אם אנחנו דתיים ומאמינים שהתורה שומרת עלינו, אז לא הצלחתי להבין על מה המרמור. אף חרדי לא בא אליך הביתה ואמר לך "לך תילחם בשבילי" , כמו שהם בוחרים לעסוק בתורה ולא להתגייס כי ככה הם שומרים על המדינה..ככה גם אתה יכול. פשוט בחרת אחרת, ללכת ולהתגייס. אז מה הבעיה בבחירה שלהם? הרי להכריח אותם להילחם או להסתער לא תצליח..גם לא תצליח לגייס אותם.


משל לאדם שבוחר להתמרמר כי "כולאים" אותו בבית משוגעים בעוד הדלת פתוחה וכל שעליו לעשות הוא פשוט לפתוח אותה ולצאת.


ואם תביא את הגמרא בסנהדרין (מ"ט.)

"אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה דכתיב ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא ומה טעם יואב על הצבא משום דדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" שאומרת שצריך גם תורה וגם צבא.

אז אומר לך שכאן הגמרא מאדירה את ערך התורה *לפחות* כערך אנשי הצבא..ומה שאתם עושים זה בדיוק ההפך. מעריכים את הצבא הרבה יותר מהתורה. מבקשים או אפילו דורשים מאנשי התורה לזנוח אותה ולצאת להילחם. הזכרתי כבר שאנחנו יהודים שבמשך אלפי שנים מה שחזיק אותנו בכל הפרעות בכל התפוצות זו אך ורק התורה?

ועוד אומר לך שצא ולמד מי היו הלוחמים בצבאו של דוד..אנשים צדיקים שהתפילין היו על ראשם במלחמה "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אמר ר' אליעזר הגדול אלו תפילין שבראש". והצבא של היום ובטח ובטח ראשיו, בכלל לא מחפשים לייקר את הדת ואת היהדות אלא לעקור אותה מיסודה(כדמוכח ממעשה "רב" שעשה כבוד הרמטכ"ל שלנו בהשחיתו את פאץ' המשיח שלא עולה בקנה אחד עם "צבא העם החופשי").

בתור אחד ששירת, הצבא מבחינה רוחנית הוא גיהנום וזאת מילה קטנה לתיאור המצב הרוחני העגום בצבא. אדם חרדי, שגידל את הילד שלו במשך 18 שנה, בדם, ביזע, במסירות נפש, החדיר בו מקטנות אהבת התורה, אהבת ה' אהבת חכמים, קדושה, טהרה, צניעות, ענווה, וים של תורה, אתה מבקש ממנו עכשיו "אנא אבא יקר, קח את היהלום הזה שגידלת בדור הפרוץ הזה וזכית לשמור עליו מכל משמר, ותן אותו בלב הים הסוער בים הזימה ושכרות ה"כוחי ועוצם ידי" ים הגאווה והטינופת שקוראים לו צה"ל, ואני מדבר על צה"ל כמערכת שהיא מערכת גועלית, לא ספציפית על אף אחד. הצבא כמערכת פשוט כשל מבחינה רוחנית ומבחינה יהודית ואני לא בא בשום טענות כלפי אותו אבא חרדי שלא רוצה שהיהלום שלו יתלכלך. עדיף לנו כעם שהיהלום של אותו אבא יאיר לעם היהודי באור יקרות מאשר ילך להתלכלך רוחנית בצבא.


להבדיל, בוא ניקח את אחד הזוגות של "אבא ואבא" או "אמא ואמא" שדוגלים במצעד התועבה שנה בשנה במרץ ומסירות נפש ממש. ונבקש מהם להכניס את הבן שבעוון גמור ושוד נלקח לחיות אצלם, לתלמוד תורה. מה תהיה התגובה ? הם ישמחו להכניס אותו לתלמוד תורה? מקום שעוקר את עצם האמונה הבזויה שלהם. אז אותו כנ"ל אצל החרדים. הצבא עוקר את האמונה והחרדים לא רוצים לקחת חלק.


וכבר הרב ש"ך אמר "יהרג ואל ילך לצבא" , אז מה יותר? הרוחניות אצל החרדים(ועצוב שרק אצלם, או אצל בודדים ממש, כי אנחנו כולנו יהודים והכח שלנו הוא בתורה ובמצוות, בעבודת ה' ובאמונה) הרבה יותר חשובה מכל דבר אחר, הם מפחדים לשלוח ילד צדיק לצבא ולקבל בחזרה מחלל שבת, והחשש שלהם מובן לחלוטין. וגם אם לא מובן למאן דהוא. אז אותו מאן דהוא לא יותר חכם מהרב ש"ך, ולכן אנחנו זונחים את דעת מאן דהוא בשמחה רבה ומורידים את דעותיו והגיגיו הכוזבים והכושלים במצולות כמו אבן ודובקים בדעת הרב ש"ך וגודלי הדור אשר עימו.


עכשיו רק כדי להבהיר. אני לא אומר שלא צריך צבא, וודאי שצריך, אבל מה אתם רוצים מהחרדים? הם לא התגייסו אף פעם ולא מוכנים להתגייס, הניסיון שלכם להכריח אותם להיכנס לצבא רק מוביל לשנאת חינם שאינה רצויה. אני בלב שלם מאמין שהתורה שלהם פועלת רבות ונצורות ואולי אפילו יותר מאלו שבשטח. לא כל אחד מסוגל להילחם ובנוי לכך. רוב החרדים שאותם אתם רוצים לגייס בכח ספק אם ישרדו טירונות. עדיף לנו שישבו ויעסקו בתורה למען עם ישראל.

ואם לך זה לא מתאים או לכל לוחם אחר, אל תילחמו, תהיו כמו הטייסים. רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר.

ובנימה זאת אדגיש כי הלוחמים הם קודש קודשים, ואנחנו לא מדברים חלילה נגדם..אלא נגד אותם שדוחפים לשנאה כלפי החרדים ומצאו להם פתח חטאת רובץ שדרכו הם מנסים להפיל את העם היהודי לשנאת אחים, שנאת תלמידי חכמים, שנאת התורה, ושנאת גדולי הדור. והם יבואו על ענשם אבל זה לה' יתברך ולנו אין עסק בזה.


פשוט עייפתי מכל הצבועים שצועקים בשערי כל עיר ועיר "אנחנו אוהבים את התורה וגם סבא של סבא שלי היה דתי ולומד תורה, אבל כרגע זו מלחמה וכולם צריכים להתגייס" אם באמת הייתם אוהבים את התןרה, לא הייתם מבקשים לזנוח אותה בשביל הצבא. ולהעמיד לעצמכם טיעונים  שכולם צריכים להילחם ולעזוב את התורה. עדיף לכם להשאיר את הפה סגור ולא תבושו ולא תיכלמו.


לא נכוןנפשי תערוג

רוב הכסף לא מגיע מחו"ל

רוב הכסף מגיע מארץ

ועל זה המרמור.

שזה המגזר שמקבל הכי הרבה תקציבים

ומכניס לקופה הציבורית הכי מעט.

 

 


 

מומלץ לבצע מחקר קצת מעמיק(ממש קצת).שפלות רוח

וגם אל תשכח שיש לך פה גם חתולים לממן(שמקבלים יותר מהחרדים) וערבים שמקבלים כסף(שילך להם לתרופות אמן, אי נמי לקבורה), לא חושב שה2 שקל שהחרדים מקבלים כל כך יקלו על המדינה אם הם יפסיקו לקבל מהם.

לא ראיתי אתכם צועקים על זה. מוזר. חשבתי שהעניין הוא הכסף, עכשיו אני מבין שהעניין הוא החרדים.


יש כאן דמגוגיהפשוט אני..

חתולים - זה לא תקציב עבורם אלא תקציב עבור בני האדם.

 


 

סירוס ועיקור חתולים מיועדים להעלות את רמת החיים שלנו, לא את רמת החיים שלהם. יותר מדי חתולים ברחוב = הרבה נזק לאדם.


 

להגיד שהם מקבלים יותר מחרדים זה פשוט שקר.


 

ערבים - לא מקבלים אפילו שקל אחד שמטרתו להשאיר אותם מחוץ למעגל העבודה. לא מקבלים אגורה לבתי ספר שלא מלמדים ליבה.


 

אם המדינה תוציא מיליארדי שקלים בשביל לעזור לחרדים ללמוד מקצועות טובים, לא תראה אף אחד מתלונן.


 

הבעיה היא לא עם המימון, אלא עם מטרות המימון. כשהמימון גורם לאנשים לא לצאת לעבודה, כי התנאי לקבלתו הוא לא לעבוד (או לעבוד מעט מאוד), זה יוצר תמריץ שלילי שמכביד בצורה בלתי סבירה בעליל על קופת המדינה, כלומר על שאר האזרחים שכן עובדים ומשלמים מיסים.


החרדים מקבלים 2 שקלים? גם אם תוסיף למספר הזה 9 אפסים זה יהיה רחוק מהמציאות.

 

בנוסף, כאמור, ההכבדה על התקציב היא לא רק הסכום הישיר שמשולם אלא העובדה שבגלל זה הרבה חרדים פשוט לא יוצאים לעבוד, לא משלמים מיסים, נסמכים לחלוטין על מדיניות הרווחה.

אתה יודע לקרוא מספרים?ארץ השוקולד

כל הכסף לחתולים (מיותר לדעתי) מתמצה ב6 מיליון ש''ח לשנה.

אתה חושב שתקציבי הישיבות הם פחות מזה?


כי הם פי כמה מאות.

כדאי לשים לב, שהחישוב כאן הוא למשק בית, לא לנפש..אדם כל שהוא

זה לא יכול לשנות את הסה"כ הכולל שהם מקבלים יותר משהם משלמים, אבל כשאתה רוצה לבחון כמה ילד חרדי מקבל על בריאות או על חינוך ביחס לילד חילוני, זה מאוד משמעותי.

לגבי השאלה מאיפה רוב תקציב הישיבות..אדם כל שהוא

לפי החישוב שגלובס הביאו בשם ד"ר מלאך - לגבי מלגת האברכים - 

המדינה אחראית ל42% מהסכום, אבל אם נחשב גם הטבות עקיפות, היא אחראית לכ60%.

מאידך, לדעתי, אם מחשבים הטבות עקיפות מהמדינה, היה מקום לחשב גם הטבות עקיפות מתרומות, כמו סוגים שונים של סיוע לאברכים, כך שלא ברור לי האם הרוב הוא מהמדינה, וגם לא ברור לי מה המצב לגבי תקציב הישיבות בכללותו [לא רק אברכים].

ואגב, לא כל התרומות מחו"ל. יש מוסדות שעיקר התרומות שלהם מחו"ל, ויש שהעיקר מתורמים בארץ.

איזה נתונים מגמתיים ולא משקפים!כבת שבעים

כאילו החרדים רק מקבלים ולא נותנים כלום.


ברור שהם יקבלו יותר על דת ועל תחבורה ציבורית, כי הם משתמשים בזה יותר!

ואין מצב שהם מקבלים כ"כ הרבה עבור ספורט תרבות ופנאי (או שמא חילונים מקבלים יותר ממה שמופיע)


חרדי מקבל פי 3 עבור מעונות עד תיכון? איפה?? אני רצה כדי להיכנס למוסדות הטחונים שלהם.


והבלוף הזה עם המסים... נו באמת... הבדיחה הזו כבר לא מצחיקה 

ובכןפשוט אני..

א. החרדים בהחלט גם נותנים, אבל הם הציבור שלוקח הכי הרבה ונותן הכי פחות. זאת לא תעמולה אלא עובדה...

 

ב. לגבי כל השאר (כמו למשל מעונות עד תיכון) - שימי לב שמדובר בהוצאה למשק בית. במשק בית חרדי יש יותר ילדים, ולכן ההוצאה תהיה גבוהה יותר.

בנוסף, גם אם נחשב פר ילד ולא פר משפחה, החרדים עדיין "יובילו" כי הם זכאים ליותר סבסוד במעונות לעומת אחיהם הדתיים והחילונים שיוצאים לעבוד ולכן זכאים לפחות סבסוד. 

 

ג. לעומת זאת, ב"ספורט תרבות ופנאי" אם נחלק את המספר המוצג כאן במספר הנפשות בבית לא חרדי לעומת חרדי, נגלה שהאדם החרדי הממוצע מקבל הרבה הרבה פחות וזה באמת מסתדר עם ההיגיון.

לגבי ב, אני עדיין מתקשה להאמין שהפער הוא כ"כ גדולכבת שבעים

חלק נכבד מהחרדים שולחים למעונות פרטיים (שעולים בערך כמו דרגה 3 במעון תמת... )

איזה סבסוד בדיוק הם מקבלים עד גיל תיכון?

ידוע שילד חרדי (או דתל שלא בממד) מקבל

הרבה פחות מילד בממד או בממלכתי.


אגב, סתם התחשק לי לבדוק כמה התקציב הממוצע לכיתה (מתוך האתר של משרד החינוך

שקיפות בחינוך

זה בבני ברק: 320,837 ₪

וזה באופקים (סתם כי זה היה מהראשונים שהוא לא ערבי) : 528,536 ₪

רקומרת - אופקים זה יישוב עם אוכלסיה חרדית גדולהמאותרת
הם מקבלים הרבה גם על תרבותנפשי תערוג

אני יכול להגיד לך שבעיר מגוריי. עיר לא דתית/חרדית

יש מופעים תורניים על בסיס כמעט שבועי

מאיפה התקצוב?

המתנ"סים הכי פעילים הם המתנ"סים החרדים.

מאיפה התקצוב?

ערב סליחות באיצטדיון.

מאיפה התקצוב?


כנ"ל הלאה.

חלק מתקציב המדינה והרוב מתקציב העירייהפשוט אני..

אני לא חושב שהתמונה שהבאת מכלכליסט כוללת בתוכה מיסים עירוניים...

גם בתקציב עירונינפשי תערוג

יש חלק שמגיע מהמדינה

במיוחד בישובים חלשים (החרדים גרים בישובים חלשין בד"כ)

לא אמרתי שלא צריך להתחשב בתקציב עירוניפשוט אני..

רק אמרתי שלדעתי, התמונה שהעלית לא כוללת אותו

כן.. זה חלק מהענייןברגוע
בגלל שהם לא מרוויחים הרבה ויש להם ב"ה הרבה ילדים יש להם הנחות גדולות בתשלום ארנונה, ואז המדינה מעבירה כסף לעיר/ישוב כדי לסגור את הגירעון.
איפה נאמר שהתורה מגנה במלחמת מצווה?ארץ השוקולד
זה שאתה נותן שם תורני לא פוטר מההלכה הפסוקה...
זה ממש לא נכוןelico

לא פוסקים הלכה לפי רוב.

פוסקים בבית דין לפי הרוב כאשר מתקיים דיון ויש אב בית דין וכו'.

בבית דין הדיון הוא שונה מאשר אולי היה אפשר לתפוס בצורה פשוטה.

 

מי שקצת עיין בחיים שלו בכל מיני נושאים בהלכה רואה שאפשר לעוות לגמרי את המושא "לפי הרוב".

לא מדוייק.חסום לשעבר
א- פוסקים כמו הרוב רק כשכל הצדדים ישבו באותו בית מדרש  ודנו ביחד בנושא.


ב- גדולי הדור זו המצאה מאוחרת, שאין לה שום מקור. מטבע הדברים מתחשבים במה שאומרים תלמידי חכמים גדולים כיוון שהם מבינים בעניין, כמו שמתחשבים בדעתם של פרופסורים גדולים, אבל אין בעיה לחלוק עליהם. הש"ס מלא במחלוקות תלמיד על רבו ועל אביו.


ג- האכזבה מהחרדים היא הסיבה שבשלה הם לא מוכנים להתגייס, מכיוון שהיא אנוכית למדי. והלכתית ביסוסה עקום. אם גדולי הדור שלהם אנוכיים, זה מאכזב.

רב תנא ופליג?נקדימון
אתה מקשה או מוסיף על דבריי?חסום לשעבר
אם אתה מקשה אין זו קושיה, שכן מקובלנו שהלכה כבתראי ואין רשות לחלוק על הפסיקה של הדור הקודם, אבל אם היתה מחלוקת בדור הקודם שלא הוכרעה רשות בידינו כמי לנהוג. ותנא ופליג יכול לחלוק גם על הדור שקדם לו.
זה לא מדוייק שהלכה כבתראיelicoאחרונה

הנחת היסוד היא שהאחרונים שקלו את הדברים שלפניהם ודנו וכו'.
יש מציאות שבה בדור או תקופה מסויימים לא הובאו דעות מסויימות ואין זה אומר שהדעות האלו אינן יסוד בהלכה.

לא אומר שהנושא פשוט אבל בהחלט מדבר על זה לא מעט בעל ערוך השולחן וכן גם בנו.

לצערי הרב מצאו רבים סיבות שונות ומשונות לצאת כנגד חכם כמו בנו של בעל ערוך השולחן ר' ברוך אפשטיין ולטעון שהוא "חש מעצמו" ושהוא איננו ברמתו של אביו ולכן צריך להתעלם ממה שאמר וכתב.

הוא כתב ספר מאד חשוב שנקרא "מקור ברוך" והוא מביא בו גם נושאים שלמים בהלכה שהם טעות ושיש מה לתקן בהם.

עיינתי בספריו לפני שנים ועד היום אני עדיין מחזיק מהדברים שכתב ואני גם רואה איך הם תואמים את המציאות.

בנוסף לכך יש גם מעין נטיה לתת כבוד מיוחד לדמויות מסויימות כמו הגאון מוילנא ולעומתו לייחס לאחרים יחס מפלה לרעה לגמרי.

אם כל הכבוד לגאון מוילנא צריך לפסוק הלכה לפי המציאות ולא לפי ספר שמוכתב מראש.

אם תלמיד חכם לא מסוגל להבין את המציאות ואת הקישור שבין התורה למציאות אנחנו בבעיה חמורה מאד כעם.

מה שכן אני מאמין שצריך טקט ולכן ראוי שלא כל אחד יבוא ויטען טענות שההשלכה שלהן היא רחבה מאד בלא ביסוס מספק.

 

ובאופן כללי מי שקצת למד ועיין במשניות ובגמרות במשך חייו רואה שיש טווח רחב מאד בתחומים מסויימים עד שברוב המקרים לא אין צורך לסטות ולבוא ולתקן דבר חדש לעומת הישן.

יש כאן ערבוב של כמה ענייניםק"ש

1. ביום שבו הדיון יהיה באמת אך ורק על אותם שתורתם באמת אומנותם, יהיה אפשר להתדיין האם יש או אין להם פטור ממלחמת מצווה.


כיום הדיון והדיוקים בו רלוונטיים אך ורק לכמה מאות תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות, שדוחים את שירותם במשך כמה שנים כדי להתגדל בתורה, אבל רובם יתגייס במוקדם או במאוחר.


הציבור החרדי מתנהל בצביעות, כאשר לפרוטוקול מדבר על 'לומדי תורה', אך בפועל לא מעודד גיוס של אף אחד. כשכל האלפים בגיל גיוס, שעובדים בשחור בכל מיני מקומות, שרואים אותם במאות בפיצוציות ברחוב יפו או ממנגלים בגן סאקר - יקבלו גב ועידוד להתגייס, יהיה אפשר לדון על דחיה או פטור, למעטים שאכן תורתם אומנותם.


2. כפי שציינו כאן, 'רוב' לא נמדד בסיסמאות. רוב מחייב זה כאשר התכנסו בייחד, שמעו את כל הדעות, דנו בסברות אלו ואלו ולבסוף עמדו למניין והכריעו.


3. אמת, שהרבה פעמים פוסקים מאוחרים מכריעים לפי רוב הפוסקים שלפניהם, כשהם כביכול 'מושיבים' את הפוסקים שלפניהם לדיון, זה מחייב דיוק גדול בסברות. כלומר לפעמים יש לכאו' מחלוקת, אבל כאשר דנים במה בדיוק אמר פלוני ובאיזה מקרה רלוונטיים דברי אלמוני, המחלוקת אינה כמו שנראתה בהשקפה ראשונה.


4. כהמשך לסעיף הקודם, כמעט כל מי שדיבר בנושא, לא דיבר במציאות של המלחמה הנוכחית. עומס על הציבור כמו שיש כעת - לא היה מסוף מלחמת השחרור. אפילו במלחמת יו"כ, אחרוני המילואימניקים שוחררו באייר. כיום אנחנו כבר שנה בעסק ואנשים שעשו כבר מאות ימי מילואים, קיבלו צו לעוד שבעים יום השנה...


5. החזו"א ביקש פטור ל400 בחורי ישיבה, במציאות של 4 שנים אחרי השואה. אגב, כמו שהוא הדריך את כולם לשבת בכוללים, מה שלא היה מעולם בישראל. אומרים בשמו שצריך חמישים שנה להשלים את השואה.

אין שום סיבה להניח שהיה סובר שצריך לפטור עשרות אלפי בטלנים ואפילו כמה אלפי לומדים.

אין משמעות לרוב אלא אם ישבו ודנו יחדבינייש פתוח

מה שנקרא סנהדרין.

ודבר שני, הרבה מההתנהלות של החרדים נובעת מפחד מדברים חדשים, לכן הם מפחדים גם מחטיבה לחרדים בלבד, לא מוכנים להקשיב לאף אחד לגבי הצורך הדחוף והפיקוח נפש, או לנסות לבדוק את החטיבה החרדית האם היא עונה על הצרכים של החרדים (ואם יש פערים, אפשר לפתוח הכל ולנסות ולהשלים אותם), הם רוצים למנוע גיוס גם ממי שעזב את הישיבה,

והם מדברים על הרצון לגייס אותם בתור מלחמה בתורה, כאשר המטרה היא מלחמה בחמאס, או משתמשים בלוגיקה עקומה מאוד, וטוענים שעצם המניעה מצד הגיוס של למידה בכולל הופכת את החיוב בגיוס לעבירה פלילית של לימוד תורה.

האם ידעת שאחד מגדולי הדור הקודמים החרדים היה חייל בצבא האדום?

ודבר אחרון. פעם הפטור לתלמידי ישיבות היה מאוד מוגבל, ורבנים חרדים קראו לשאר הציבור החרדי להתגייס לצבא. נטורי קרתא חפרו מנהרות כדי למנוע מהצבא הירדני לפלוש לירושלים, וכשצריך עשו את זה בשבת.

שכנעתי אותך שאי גיוס של חרדים הוא משחק מאוד מוזר שנובע מפחד ותו לא?

אם למישהו יש חידון לפסח למבוגריםהרמוניה

או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!

חג שמח!🌸🌸🌸

קישורים נחמדים לחידונים - אתר כיפה ומהאקדמיה ללשוןפ.א.
תודה רבה!הרמוניהאחרונה

הראשון יפה...

ההחלטה הכי גדולה שלקחתם בעקבות התייעצות עם AIפתית שלג

או הקניה הכי גדולה.

האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?

האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?

 

אני חושב שאצלי הכל קרה😅

נעזר באופן יומיומי- בהרבה דבריםפ.א.
אך זה עוד אחד מבין כלים ואמצעים רבים להתייעצות, ללימוד ולהבנה, לקבלת רעיונות ותובנות.  

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

מרגישה מהדור הישןריבוזום

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

גם אצלינוגע, לא נוגע

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..


עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.


ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

אניoo

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות


רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

אני משתמש בו לחישובים בעבודהחתול זמניאחרונה

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

 

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

יש פה מדריכי חתנים בקהל?אוי טאטע!

אם כן אשמח לעזרה בפרטי

תודה מראש!

מזל טובל המשוגע היחידיאחרונה
היום התגשמה בי נבואהחתול זמני

בעודי מחכה בתור בסופר

ילד ישמעאלי קטן טרוריסט חמוד אחז בציצית שלי ושיחק איתה

 

כה אמר ה' צ־באות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו א־להים עמכם

טוב אז אמנם לא 70*10*4

אבל לפחות חלק קטן

וואו חחחחהרמוניה
אנימה
טרוריסט חמוד, זה מעניין
יפהנוגע, לא נוגע
רק תבדוק שהתכלת עדיין שם..
כולו הפך לבןחתול זמניאחרונה
רכבמחפש שם

אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.

תלוי בעיקר באיפה אתה גראריק מהדרום
בירושלים ובמרכז אין הצדקה.
יתרון: שופוניחתול זמני

חיסרון: יכניס אותך לחובות

 

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

 

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

 

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

 

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

תודה רבה על הפירוטמחפש שם

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.


 

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

 

25K זה עבור טויטה קורולה עתיקה במצב מדהיםחתול זמני

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

 

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

 

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

 

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

 

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

הגזמתאני:)))))
זה אחוז גבוה מההכנסהארץ השוקולד
למה לא להסתמך על תחבורה ציבורית?
זה פשוט תלויל המשוגע היחידי

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

ואפשר למצוא גם רכב סבבה שנוסע טוב באזור 10/15Kל המשוגע היחידי
נכוןנפשי תערוג
אבל צריך להבין טוב כדי להבדיל בין רכב תקול לרכב תקין בסביבות מחיר כזה
נכוןארץ השוקולד
אבל האם לא עדיף לחסוך משהו כשזה אחוז כה גבוה מההכנסה?
כל עוד אפשר להסתייע בתחבצ ברור שעדיףאריק מהדרום
אם אתה גר בחור ביו"ש מה תעשה?
לאו דווקא עדיףנפשי תערוג

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

אתה לא מוציא כסף על מכונית כמו כל השאראריק מהדרום

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

נכון.נפשי תערוג

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן



גם בריכה פרטית זה כסף תמורת נוחות+זמןאריק מהדרום
נכוןנפשי תערוג

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

על אותו משקל אפשר פשוט לעבוד פחות...חתול זמני

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

נכוןנפשי תערוג

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי


אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

👍מחפש שם
מעניינת הנקודה שאתה מעלה על רמת החיים
זה גם קשור בהרבה לזהל המשוגע היחידי

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

רכב הכי פשוט עולה כ1000 שח בחודשנפשי תערוג

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק


יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות


זה בגדול

תתחיל בלהבין כמה עולה ביטוח (אתה נהג צעיר)מרגולאחרונה

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט


אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך


וכמובן דלק


אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.


ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

מתחילים עם שעון קיץ..נועה.

מה זה הדבר הזוועה הזה. אין לילה, ושבת נמתחת כ'כ...

לא מבינה למה בכלל עוברים לשעון קיץ 

יום שישי ארוךךךךך - אפשר להספיק הרבה דבריםפ.א.
השבת נמתחת … זו באמת בעיה 
הפוךפצל"פ
אפשר להספיק גם שנצ וגם ללמוד וגם לשחק עם המשפחה
בכיף מוכן לישון פחות היום בישביל שבתות ארוכותכְּקֶדֶם
מת על זה
מה זה מדהיםחתול זמני

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

היום ערב פסח. אני בשעון הקודםמשה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

שעון קיץ זה אחלהרקאניאחרונה

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

איך להכניע את אירןנחלת

בס"ד

 

 

אין מילים! לא מה שאנחנו חושבים. משהו אחר לחלוטין:

 

איך להכניע את אירן. אליהו יוסיאן בראיון בערוץ טוב. מאתמול.

 

 

יש פה עוד מישהו שקרוע בין שתי עולמות??מפחד מאוד!

אני צעיר, רוצה לעשות מה שבאלי אבל המצפון לא נותן..

תנו לי עצה!!!!

אני מרגיש קרוע!!!

השכל תמיד שולטאני:)))))
כולנו באותה סירהל המשוגע היחידי

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

זה בעיקר תלוי במה בא לך לעשות.אריק מהדרום
דווקא הכי חשוב לא להקשיב רק למה בא לךל המשוגע היחידי

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

לפעמים צריך לעשות מה שבא לךאריק מהדרום
תלוי בסיטואציה
כל אדם קרוע בין שני עולמותזיויק
השאלה היא מה הצומת עליה הוא עומד ומה הבחירות שלו
אני אין לי מושג על מה אתה מדבראריק מהדרום
תלוי במה מדוברנעמי28
הלב איתך אחי היקר❤️מחפש שם

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

חושבתנחלת

 

 

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

 

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

 

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

 

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

 

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

 

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

 

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

 

ניסיתכְּקֶדֶםאחרונה
לכבות ולהדליק?

אולי יעניין אותך