לחלוק על גדולי דור ולפסוק כמו דעת המיעוטההשואלת

היי שבוע טוב ושקט.


יש איזו נק' שקצת עצוב ומורכב לי לשאול עליה. אבל העדפתי בכל זאת לשאול.


אני לא בקיאה בהלכה אבל יודעת שבגדול יש כלל הלכתי שפוסקים עפי דעת הרוב.


מה שאני רוצה לשאול זה מה נשתנה בנושא הגיוס שאנחנו לא מתחשבים בדעת הרוב?


כי אם אני לא טועה הרב צבי יהודה הוא הרב שאומר שתלמידי חכמים צריכים להתגייס. ובעקבותיו רבים מרבני מהציונות הדתית.


אבל שמעתי שיעור שבו רב חרדי מהפלג הירושלמי אמר שכל גדולי הדור החרדים לא סברו כך. החזון איש, הרב עובדיה, הרב שך ומן הסתם יש עוד רשימה, אני לא מכירה..


אז שוב.

א. למה פה אנחנו לא פוסקים כמו הרוב?

ב. למה פה אנחנו מרשים לעצמנו לחלוק על גדולי ישראל?

ג. ואולי בכלל, מה אנחנו כועסים ומאוכזבים מהחרדים .. בסוף גדולי הדור שלהם הם מקשיבים אמרו לא להתגייס..


תודה.

יש המון זוויות לשאלה..אדם כל שהוא

וקשה לפתוח את כולם.

אענה, לגבי א וב, מזווית אחת [בלי להתייחס לכל ההנחות בשאלה] -

מקובל בנושאים רבים שכל ציבור הולך אחר רבותיו [לפחות כאשר הם מגדולי הדור], גם כאשר רבים חולקים עליהם, ויש ביסוס לגישה הזו בהלכה.

ברור שדעת הרבי מסאטמר לגבי המדינה היא דעת מיעוט, אבל תלמידיו הולכים אחריו. בנושאים הלכתיים רבים, עמדתו של הרב עובדיה היא במיעוט בין הפוסקים, ותלמידיו הולכים אחריו.

 

לא מדויק שפוסקים עפ"י הרובנפשי תערוג

ורבנים הדת"ל שפסקים ללכת לצבא לא פחות גדולי דור (אבל אנחנו לא עושים תחרות...)


כל אחד הולך לפי רבותיו.


ג. כועסים על החרדים?

אף אחד לא כועס. אלא מבקשים מהם להיות שותפים לבנית הארץ על כל המשתמע מכך


אף אחד לא כועס? 😅מדרשיסטית20

למה עברת ושאלת כל אחד מהמילואימניקים ומשפחותיהם שכבר מעל שנה חיים במציאות משפחתית לא סבירה, (בין השאר) בגלל שציבור עצום לא מוכן לשאת איתם בנטל?

יכולה למנות לא מעט אנשים שמאוד כועסים... ובצדק מוחלט.

לא שאלתינפשי תערוג

יחד עם זאת. הצבא זימן למילואים אחוז מסויים ממי שיכול להיות מגויס למילואים. ורק אותו וטוחן להם את הצורה.


למה? לא יודע.

מכיר עשרות אנשים שלא נקראו למילואים אפילו יום אחד בשנה האחרונה (שנמצאים ככשירים למילואים ועשו מילואים לפני תחילת המלחמה)

וכאלה שכמעט היו שנה רצוף במילואים.


למה? לא יודע.

זו שאלה מורכבתעץ על מים

אנסה לענות למיטב ידיעתי,

א. הרוב הוא בהלכה שהיא דין. בסנהדרין שקבעו הלכות קבעו ע"פ רוב. כיום אין לנו סנהדרין, והפסיקות היום מתבססות על פסיקות עבר וכל עוד הן קיבלו תוקף הלכתי הן מותרות גם ללא רוב.

לדוגמא: ע"פ רוב הדעות למשל צריך לשמור יותר שעות בין בשר וחלב מאלה ששומרים שעה ו3 שעות. אבל כך נהגו אצלם וזה פסיקה הלכתית לכל דבר.

ובעצם בכל דבר הלכתי, יש דעות, וכל עוד הן דעות שנפסקו להלכה, אז הן מותרות הלכתית למי שהולך לפי הפוסק הזה (ובדיעבד במצבים קיצוניים רפואי עניינים הן מותרות לכולם! לצורך הדוגמא, אם יש דעה ברת תוקף הלכתי שאומרת שמותר בין בשר לחלב שעה, אז בשעת הדחק לאנשים חולים למשל שצריכים מאיזשהי סיבה מותר לחכות שעה. (ואל תהרגו אותי שמעתי את זה מרב בכלי ראשון!)


ב. אנחנו לא חולקים על גדולי ישראל אנחנו פוסקים ע"פ גדולי ישראל אחרים וכאמור לעיל, זו פסיקה בעלת תוקף הלכתי.


ג. זו הבעיה לדעתי, שהרבנים והאדמו"רים החרדים לא ערים לצורך הקיומי בגיוס גם לא כעת שזו מלחמת מצווה כפשוטו!


תכלס, אם בתחילת המלחמה או באיזשהו שלב כשכבר היה צורך גדול בלוחמים נוספים כמו עכשיו, הרבנים החרדים היו אומרים הוראת שעה להתגייס לצורך המלחמה באיזשהו תוכנית מזורזת, הייתי מורידה את הראש ואומרת שאפו ותומכת בכך שזה יהיה איזשהו צו זמני לתקופת הלחימה בלבד.


אבל זה לא קרה.


ואני אגיד יותר מזה, בפה מלא שמעתי לפני כמה ימים מישהי חרדית אומרת שבעלה בהתחלה לא התגייס כי לא מקובל וזה ואז הם הבינו שזה משתלם לו כלכלית ולכן הוא התגייס.

וזה תופעה מוכרת ומעצבנת ברמות! ואגב סליחה מכבוד אבל כמובן שהיא קיימת גם בישיבות גבוהות במגזר, דוחים את הגיוס עד שזה גיוס חצי כח/משתלם כלכלית. ובעיניי זה בושה.


בסוף אבות אבותינו *לחמו* פיזית על הארץ הזו. הם לא ישבו בבתי מדרשות למדו תורה ואמרו יהיה לנו נס וה' יציל אותנו ויכבוש לנו את הארץ בדרך נס.

הם התכוננו ללחימה, נלחמו בשם ה' ואז הוא עזר להם לכבוש את הארץ עם ניסים וסיעתא דשמיא.


אנחנו לא המצאנו את הגלגל. לחימה על ארץ ישראל היא מטרה נעלה וקדושה עוד מימי יהושע.


האם יש בעיות בצבא? כן. אבל כל עוד אין גיוס חרדים נרחב אין לצבא לא יכולת ולא עניין לטפל בבעיות האלה בצורה אמיתית. ולי בעיקר עצוב שהסערה הזו ממשיכה להיות בראש הכותרות גם בזמן מלחמה במקום שהם ירוצו למלחמת מצווה.


הערה חשובה: מציינת לטובה הרבה חרדים שנרתמו למאמץ המלחמתי בזירות השונות כחלק מהבנה שאנחנו באמת בסיפור אחר ושזה צוו השעה.

למה הם סופרים ברוב רק את שלהםארץ השוקולד

ולא מוסיפים את:

הרמב״ם,

הרב שלמה גורן,

הרב שאול ישראלי,

הרב חיים דוד הלוי,

ועוד רבים רבים.


 

בעצם, אם מתעלמים מכל מי שחולק עלי אז תמיד הרוב יהיה איתי.


 

אגב, יש פיתרון פשוט:

חשוב להם לפסוק לפי דרכם, אז שיוותרו על כל ההטבות מהמדינה וזהו.

זה לא מה שהם רוצים, מעבר לכך שהם רוצים שנמות עבורם הם רוצים שנשלם להם על כך, אפילו לא על סתם הטבות אלא על הרצון שלהם לעבור על החוק, משול לגנב שמבקש שהמדינה תממן לו את ציוד הפריצה.

 

לגבי הדיון ההלכתי:

יש מסורת פסיקה, במסורת נפסק שאין פטור לתלמידי חכמים במלחמת מצווה (למשל, בחז"ל וברמב"ם).

עייפתי מאלה שממציאים תירוצים רק כדי לנצל אחרים ולא אכפת להם מחיינו פה, אתם לא רוצים להיות שותפים, אז אתם לא שותפים ואין לי שום רצון להיות שותף שלהם.

..צע

א. לגבי הרמבם זה בדיוק להבנתי הדיון בשרשור - למה אנחנו סבורים שהפירוש ברמבם הוא x אם רוב גדולי ישראל סברו שהוא y.  

ב. יכול להיות שהתכוונת בכללי אבל בנושא הגיוס למרבה ההפתעה נודע לי שהרב חיים דוד הלוי סבר שלומדי תורה פטורים מגיוס. עיין שות עשה לך רב. לצערי לא יודע בדיוק כרך וסימן.

אוי ואבוינקדימון

אם אתה צודק אז עכשיו ארץ השוקולד כבר לא יתייחס יותר לרב חיים דוד הלוי בתור תלמיד חכם גדול. 

במגזרים אחרים נהוג להקטין חולקיםארץ השוקולד

אשמח שתגיד לי איפה ציינתי שהרב שטיינמן אינו רב גדול?

לעומת מגזרים אחרים בו הרבנים הדתיים לאומיים אינם רבנים גדולים ואפשר לדון אם הם רבנים.

למשל ביתד נאמן לא חושבים שהרב דרוקמן הוא רבפשוט אני..
כנראה שלפי נקדימון הוא לא רב כנראהארץ השוקולד

כי לדבריו רק אני מגדיר רבנים וגדולה,

לא רואה שנקדימון חושב שחרדים מורידים מגדולת רבנים במגזרים אחרים.

בוא נראה אם הוא יצא נגד הזלזול בתלמידי חכמים כאן.

אתה מתווכח עם עצמך. זה מדהיםנקדימון
פתאום יש מקום לדעה שפוטרת מגיוס?נקדימון
בסדר
יש רבנים שחושבים כךארץ השוקולד

אבל טרם ראיתי מקור לדבריהם,

מדובר בשיקולים פוליטיים.

בוא תגיד לי איך אפשר לפרש את הרמב״ם אחרתארץ השוקולד

"אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין אלא יוצא מעצמו בכל עת וכופה העם לצאת אבל מלחמת הרשות אינו מוציא העם בה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד." (רמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ה הלכות א-ב)


"ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ברזל בידיהם הרוצה לחזור מן המלחמה הרשות בידן לחתוך את שוקו שתחלת נפילה ניסה בד"א שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה." (רמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ז הלכה ד)


ב. בפועל, הוא התגייס.

ושוב, לא מדובר על מצב רגיל כעת, מדובר על זמן של מלחמת מצווה.


אוי, המרמור שעולה מההודעה שלךשפלות רוח

"ההטבות מהמדינה" כן..זה כן עוזר במעט לא נתכחש חלילה, אבל לא בדיוק מה שנותן להם את היכולת לשלם שכירות או משכנתא כל חודש או להמשיך להתקיים בכבוד(המינימלי ביותר כמובן). אם תחקור קצת יותר (ממש ממש ממש ממש קצת) תבין שרוב הכספים לכוללים ולישיבות הם מחו"ל, שזוכים להחזיק את אחיהם תלמידי החכמים פה בארץ בזמן שהמדינה(או מי מראשיה) מחפשים לעקור את הדת ואת לומדיה.


ועכשיו לגוף העניין. אם אנחנו דתיים ומאמינים שהתורה שומרת עלינו, אז לא הצלחתי להבין על מה המרמור. אף חרדי לא בא אליך הביתה ואמר לך "לך תילחם בשבילי" , כמו שהם בוחרים לעסוק בתורה ולא להתגייס כי ככה הם שומרים על המדינה..ככה גם אתה יכול. פשוט בחרת אחרת, ללכת ולהתגייס. אז מה הבעיה בבחירה שלהם? הרי להכריח אותם להילחם או להסתער לא תצליח..גם לא תצליח לגייס אותם.


משל לאדם שבוחר להתמרמר כי "כולאים" אותו בבית משוגעים בעוד הדלת פתוחה וכל שעליו לעשות הוא פשוט לפתוח אותה ולצאת.


ואם תביא את הגמרא בסנהדרין (מ"ט.)

"אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה דכתיב ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא ומה טעם יואב על הצבא משום דדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" שאומרת שצריך גם תורה וגם צבא.

אז אומר לך שכאן הגמרא מאדירה את ערך התורה *לפחות* כערך אנשי הצבא..ומה שאתם עושים זה בדיוק ההפך. מעריכים את הצבא הרבה יותר מהתורה. מבקשים או אפילו דורשים מאנשי התורה לזנוח אותה ולצאת להילחם. הזכרתי כבר שאנחנו יהודים שבמשך אלפי שנים מה שחזיק אותנו בכל הפרעות בכל התפוצות זו אך ורק התורה?

ועוד אומר לך שצא ולמד מי היו הלוחמים בצבאו של דוד..אנשים צדיקים שהתפילין היו על ראשם במלחמה "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אמר ר' אליעזר הגדול אלו תפילין שבראש". והצבא של היום ובטח ובטח ראשיו, בכלל לא מחפשים לייקר את הדת ואת היהדות אלא לעקור אותה מיסודה(כדמוכח ממעשה "רב" שעשה כבוד הרמטכ"ל שלנו בהשחיתו את פאץ' המשיח שלא עולה בקנה אחד עם "צבא העם החופשי").

בתור אחד ששירת, הצבא מבחינה רוחנית הוא גיהנום וזאת מילה קטנה לתיאור המצב הרוחני העגום בצבא. אדם חרדי, שגידל את הילד שלו במשך 18 שנה, בדם, ביזע, במסירות נפש, החדיר בו מקטנות אהבת התורה, אהבת ה' אהבת חכמים, קדושה, טהרה, צניעות, ענווה, וים של תורה, אתה מבקש ממנו עכשיו "אנא אבא יקר, קח את היהלום הזה שגידלת בדור הפרוץ הזה וזכית לשמור עליו מכל משמר, ותן אותו בלב הים הסוער בים הזימה ושכרות ה"כוחי ועוצם ידי" ים הגאווה והטינופת שקוראים לו צה"ל, ואני מדבר על צה"ל כמערכת שהיא מערכת גועלית, לא ספציפית על אף אחד. הצבא כמערכת פשוט כשל מבחינה רוחנית ומבחינה יהודית ואני לא בא בשום טענות כלפי אותו אבא חרדי שלא רוצה שהיהלום שלו יתלכלך. עדיף לנו כעם שהיהלום של אותו אבא יאיר לעם היהודי באור יקרות מאשר ילך להתלכלך רוחנית בצבא.


להבדיל, בוא ניקח את אחד הזוגות של "אבא ואבא" או "אמא ואמא" שדוגלים במצעד התועבה שנה בשנה במרץ ומסירות נפש ממש. ונבקש מהם להכניס את הבן שבעוון גמור ושוד נלקח לחיות אצלם, לתלמוד תורה. מה תהיה התגובה ? הם ישמחו להכניס אותו לתלמוד תורה? מקום שעוקר את עצם האמונה הבזויה שלהם. אז אותו כנ"ל אצל החרדים. הצבא עוקר את האמונה והחרדים לא רוצים לקחת חלק.


וכבר הרב ש"ך אמר "יהרג ואל ילך לצבא" , אז מה יותר? הרוחניות אצל החרדים(ועצוב שרק אצלם, או אצל בודדים ממש, כי אנחנו כולנו יהודים והכח שלנו הוא בתורה ובמצוות, בעבודת ה' ובאמונה) הרבה יותר חשובה מכל דבר אחר, הם מפחדים לשלוח ילד צדיק לצבא ולקבל בחזרה מחלל שבת, והחשש שלהם מובן לחלוטין. וגם אם לא מובן למאן דהוא. אז אותו מאן דהוא לא יותר חכם מהרב ש"ך, ולכן אנחנו זונחים את דעת מאן דהוא בשמחה רבה ומורידים את דעותיו והגיגיו הכוזבים והכושלים במצולות כמו אבן ודובקים בדעת הרב ש"ך וגודלי הדור אשר עימו.


עכשיו רק כדי להבהיר. אני לא אומר שלא צריך צבא, וודאי שצריך, אבל מה אתם רוצים מהחרדים? הם לא התגייסו אף פעם ולא מוכנים להתגייס, הניסיון שלכם להכריח אותם להיכנס לצבא רק מוביל לשנאת חינם שאינה רצויה. אני בלב שלם מאמין שהתורה שלהם פועלת רבות ונצורות ואולי אפילו יותר מאלו שבשטח. לא כל אחד מסוגל להילחם ובנוי לכך. רוב החרדים שאותם אתם רוצים לגייס בכח ספק אם ישרדו טירונות. עדיף לנו שישבו ויעסקו בתורה למען עם ישראל.

ואם לך זה לא מתאים או לכל לוחם אחר, אל תילחמו, תהיו כמו הטייסים. רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר.

ובנימה זאת אדגיש כי הלוחמים הם קודש קודשים, ואנחנו לא מדברים חלילה נגדם..אלא נגד אותם שדוחפים לשנאה כלפי החרדים ומצאו להם פתח חטאת רובץ שדרכו הם מנסים להפיל את העם היהודי לשנאת אחים, שנאת תלמידי חכמים, שנאת התורה, ושנאת גדולי הדור. והם יבואו על ענשם אבל זה לה' יתברך ולנו אין עסק בזה.


פשוט עייפתי מכל הצבועים שצועקים בשערי כל עיר ועיר "אנחנו אוהבים את התורה וגם סבא של סבא שלי היה דתי ולומד תורה, אבל כרגע זו מלחמה וכולם צריכים להתגייס" אם באמת הייתם אוהבים את התןרה, לא הייתם מבקשים לזנוח אותה בשביל הצבא. ולהעמיד לעצמכם טיעונים  שכולם צריכים להילחם ולעזוב את התורה. עדיף לכם להשאיר את הפה סגור ולא תבושו ולא תיכלמו.


לא נכוןנפשי תערוג

רוב הכסף לא מגיע מחו"ל

רוב הכסף מגיע מארץ

ועל זה המרמור.

שזה המגזר שמקבל הכי הרבה תקציבים

ומכניס לקופה הציבורית הכי מעט.

 

 


 

מומלץ לבצע מחקר קצת מעמיק(ממש קצת).שפלות רוח

וגם אל תשכח שיש לך פה גם חתולים לממן(שמקבלים יותר מהחרדים) וערבים שמקבלים כסף(שילך להם לתרופות אמן, אי נמי לקבורה), לא חושב שה2 שקל שהחרדים מקבלים כל כך יקלו על המדינה אם הם יפסיקו לקבל מהם.

לא ראיתי אתכם צועקים על זה. מוזר. חשבתי שהעניין הוא הכסף, עכשיו אני מבין שהעניין הוא החרדים.


יש כאן דמגוגיהפשוט אני..

חתולים - זה לא תקציב עבורם אלא תקציב עבור בני האדם.

 


 

סירוס ועיקור חתולים מיועדים להעלות את רמת החיים שלנו, לא את רמת החיים שלהם. יותר מדי חתולים ברחוב = הרבה נזק לאדם.


 

להגיד שהם מקבלים יותר מחרדים זה פשוט שקר.


 

ערבים - לא מקבלים אפילו שקל אחד שמטרתו להשאיר אותם מחוץ למעגל העבודה. לא מקבלים אגורה לבתי ספר שלא מלמדים ליבה.


 

אם המדינה תוציא מיליארדי שקלים בשביל לעזור לחרדים ללמוד מקצועות טובים, לא תראה אף אחד מתלונן.


 

הבעיה היא לא עם המימון, אלא עם מטרות המימון. כשהמימון גורם לאנשים לא לצאת לעבודה, כי התנאי לקבלתו הוא לא לעבוד (או לעבוד מעט מאוד), זה יוצר תמריץ שלילי שמכביד בצורה בלתי סבירה בעליל על קופת המדינה, כלומר על שאר האזרחים שכן עובדים ומשלמים מיסים.


החרדים מקבלים 2 שקלים? גם אם תוסיף למספר הזה 9 אפסים זה יהיה רחוק מהמציאות.

 

בנוסף, כאמור, ההכבדה על התקציב היא לא רק הסכום הישיר שמשולם אלא העובדה שבגלל זה הרבה חרדים פשוט לא יוצאים לעבוד, לא משלמים מיסים, נסמכים לחלוטין על מדיניות הרווחה.

אתה יודע לקרוא מספרים?ארץ השוקולד

כל הכסף לחתולים (מיותר לדעתי) מתמצה ב6 מיליון ש''ח לשנה.

אתה חושב שתקציבי הישיבות הם פחות מזה?


כי הם פי כמה מאות.

כדאי לשים לב, שהחישוב כאן הוא למשק בית, לא לנפש..אדם כל שהוא

זה לא יכול לשנות את הסה"כ הכולל שהם מקבלים יותר משהם משלמים, אבל כשאתה רוצה לבחון כמה ילד חרדי מקבל על בריאות או על חינוך ביחס לילד חילוני, זה מאוד משמעותי.

לגבי השאלה מאיפה רוב תקציב הישיבות..אדם כל שהוא

לפי החישוב שגלובס הביאו בשם ד"ר מלאך - לגבי מלגת האברכים - 

המדינה אחראית ל42% מהסכום, אבל אם נחשב גם הטבות עקיפות, היא אחראית לכ60%.

מאידך, לדעתי, אם מחשבים הטבות עקיפות מהמדינה, היה מקום לחשב גם הטבות עקיפות מתרומות, כמו סוגים שונים של סיוע לאברכים, כך שלא ברור לי האם הרוב הוא מהמדינה, וגם לא ברור לי מה המצב לגבי תקציב הישיבות בכללותו [לא רק אברכים].

ואגב, לא כל התרומות מחו"ל. יש מוסדות שעיקר התרומות שלהם מחו"ל, ויש שהעיקר מתורמים בארץ.

איזה נתונים מגמתיים ולא משקפים!כבת שבעים

כאילו החרדים רק מקבלים ולא נותנים כלום.


ברור שהם יקבלו יותר על דת ועל תחבורה ציבורית, כי הם משתמשים בזה יותר!

ואין מצב שהם מקבלים כ"כ הרבה עבור ספורט תרבות ופנאי (או שמא חילונים מקבלים יותר ממה שמופיע)


חרדי מקבל פי 3 עבור מעונות עד תיכון? איפה?? אני רצה כדי להיכנס למוסדות הטחונים שלהם.


והבלוף הזה עם המסים... נו באמת... הבדיחה הזו כבר לא מצחיקה 

ובכןפשוט אני..

א. החרדים בהחלט גם נותנים, אבל הם הציבור שלוקח הכי הרבה ונותן הכי פחות. זאת לא תעמולה אלא עובדה...

 

ב. לגבי כל השאר (כמו למשל מעונות עד תיכון) - שימי לב שמדובר בהוצאה למשק בית. במשק בית חרדי יש יותר ילדים, ולכן ההוצאה תהיה גבוהה יותר.

בנוסף, גם אם נחשב פר ילד ולא פר משפחה, החרדים עדיין "יובילו" כי הם זכאים ליותר סבסוד במעונות לעומת אחיהם הדתיים והחילונים שיוצאים לעבוד ולכן זכאים לפחות סבסוד. 

 

ג. לעומת זאת, ב"ספורט תרבות ופנאי" אם נחלק את המספר המוצג כאן במספר הנפשות בבית לא חרדי לעומת חרדי, נגלה שהאדם החרדי הממוצע מקבל הרבה הרבה פחות וזה באמת מסתדר עם ההיגיון.

לגבי ב, אני עדיין מתקשה להאמין שהפער הוא כ"כ גדולכבת שבעים

חלק נכבד מהחרדים שולחים למעונות פרטיים (שעולים בערך כמו דרגה 3 במעון תמת... )

איזה סבסוד בדיוק הם מקבלים עד גיל תיכון?

ידוע שילד חרדי (או דתל שלא בממד) מקבל

הרבה פחות מילד בממד או בממלכתי.


אגב, סתם התחשק לי לבדוק כמה התקציב הממוצע לכיתה (מתוך האתר של משרד החינוך

שקיפות בחינוך

זה בבני ברק: 320,837 ₪

וזה באופקים (סתם כי זה היה מהראשונים שהוא לא ערבי) : 528,536 ₪

רקומרת - אופקים זה יישוב עם אוכלסיה חרדית גדולהמאותרת
הם מקבלים הרבה גם על תרבותנפשי תערוג

אני יכול להגיד לך שבעיר מגוריי. עיר לא דתית/חרדית

יש מופעים תורניים על בסיס כמעט שבועי

מאיפה התקצוב?

המתנ"סים הכי פעילים הם המתנ"סים החרדים.

מאיפה התקצוב?

ערב סליחות באיצטדיון.

מאיפה התקצוב?


כנ"ל הלאה.

חלק מתקציב המדינה והרוב מתקציב העירייהפשוט אני..

אני לא חושב שהתמונה שהבאת מכלכליסט כוללת בתוכה מיסים עירוניים...

גם בתקציב עירונינפשי תערוג

יש חלק שמגיע מהמדינה

במיוחד בישובים חלשים (החרדים גרים בישובים חלשין בד"כ)

לא אמרתי שלא צריך להתחשב בתקציב עירוניפשוט אני..

רק אמרתי שלדעתי, התמונה שהעלית לא כוללת אותו

כן.. זה חלק מהענייןברגוע
בגלל שהם לא מרוויחים הרבה ויש להם ב"ה הרבה ילדים יש להם הנחות גדולות בתשלום ארנונה, ואז המדינה מעבירה כסף לעיר/ישוב כדי לסגור את הגירעון.
איפה נאמר שהתורה מגנה במלחמת מצווה?ארץ השוקולד
זה שאתה נותן שם תורני לא פוטר מההלכה הפסוקה...
זה ממש לא נכוןelico

לא פוסקים הלכה לפי רוב.

פוסקים בבית דין לפי הרוב כאשר מתקיים דיון ויש אב בית דין וכו'.

בבית דין הדיון הוא שונה מאשר אולי היה אפשר לתפוס בצורה פשוטה.

 

מי שקצת עיין בחיים שלו בכל מיני נושאים בהלכה רואה שאפשר לעוות לגמרי את המושא "לפי הרוב".

לא מדוייק.חסום לשעבר
א- פוסקים כמו הרוב רק כשכל הצדדים ישבו באותו בית מדרש  ודנו ביחד בנושא.


ב- גדולי הדור זו המצאה מאוחרת, שאין לה שום מקור. מטבע הדברים מתחשבים במה שאומרים תלמידי חכמים גדולים כיוון שהם מבינים בעניין, כמו שמתחשבים בדעתם של פרופסורים גדולים, אבל אין בעיה לחלוק עליהם. הש"ס מלא במחלוקות תלמיד על רבו ועל אביו.


ג- האכזבה מהחרדים היא הסיבה שבשלה הם לא מוכנים להתגייס, מכיוון שהיא אנוכית למדי. והלכתית ביסוסה עקום. אם גדולי הדור שלהם אנוכיים, זה מאכזב.

רב תנא ופליג?נקדימון
אתה מקשה או מוסיף על דבריי?חסום לשעבר
אם אתה מקשה אין זו קושיה, שכן מקובלנו שהלכה כבתראי ואין רשות לחלוק על הפסיקה של הדור הקודם, אבל אם היתה מחלוקת בדור הקודם שלא הוכרעה רשות בידינו כמי לנהוג. ותנא ופליג יכול לחלוק גם על הדור שקדם לו.
זה לא מדוייק שהלכה כבתראיelicoאחרונה

הנחת היסוד היא שהאחרונים שקלו את הדברים שלפניהם ודנו וכו'.
יש מציאות שבה בדור או תקופה מסויימים לא הובאו דעות מסויימות ואין זה אומר שהדעות האלו אינן יסוד בהלכה.

לא אומר שהנושא פשוט אבל בהחלט מדבר על זה לא מעט בעל ערוך השולחן וכן גם בנו.

לצערי הרב מצאו רבים סיבות שונות ומשונות לצאת כנגד חכם כמו בנו של בעל ערוך השולחן ר' ברוך אפשטיין ולטעון שהוא "חש מעצמו" ושהוא איננו ברמתו של אביו ולכן צריך להתעלם ממה שאמר וכתב.

הוא כתב ספר מאד חשוב שנקרא "מקור ברוך" והוא מביא בו גם נושאים שלמים בהלכה שהם טעות ושיש מה לתקן בהם.

עיינתי בספריו לפני שנים ועד היום אני עדיין מחזיק מהדברים שכתב ואני גם רואה איך הם תואמים את המציאות.

בנוסף לכך יש גם מעין נטיה לתת כבוד מיוחד לדמויות מסויימות כמו הגאון מוילנא ולעומתו לייחס לאחרים יחס מפלה לרעה לגמרי.

אם כל הכבוד לגאון מוילנא צריך לפסוק הלכה לפי המציאות ולא לפי ספר שמוכתב מראש.

אם תלמיד חכם לא מסוגל להבין את המציאות ואת הקישור שבין התורה למציאות אנחנו בבעיה חמורה מאד כעם.

מה שכן אני מאמין שצריך טקט ולכן ראוי שלא כל אחד יבוא ויטען טענות שההשלכה שלהן היא רחבה מאד בלא ביסוס מספק.

 

ובאופן כללי מי שקצת למד ועיין במשניות ובגמרות במשך חייו רואה שיש טווח רחב מאד בתחומים מסויימים עד שברוב המקרים לא אין צורך לסטות ולבוא ולתקן דבר חדש לעומת הישן.

יש כאן ערבוב של כמה ענייניםק"ש

1. ביום שבו הדיון יהיה באמת אך ורק על אותם שתורתם באמת אומנותם, יהיה אפשר להתדיין האם יש או אין להם פטור ממלחמת מצווה.


כיום הדיון והדיוקים בו רלוונטיים אך ורק לכמה מאות תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות, שדוחים את שירותם במשך כמה שנים כדי להתגדל בתורה, אבל רובם יתגייס במוקדם או במאוחר.


הציבור החרדי מתנהל בצביעות, כאשר לפרוטוקול מדבר על 'לומדי תורה', אך בפועל לא מעודד גיוס של אף אחד. כשכל האלפים בגיל גיוס, שעובדים בשחור בכל מיני מקומות, שרואים אותם במאות בפיצוציות ברחוב יפו או ממנגלים בגן סאקר - יקבלו גב ועידוד להתגייס, יהיה אפשר לדון על דחיה או פטור, למעטים שאכן תורתם אומנותם.


2. כפי שציינו כאן, 'רוב' לא נמדד בסיסמאות. רוב מחייב זה כאשר התכנסו בייחד, שמעו את כל הדעות, דנו בסברות אלו ואלו ולבסוף עמדו למניין והכריעו.


3. אמת, שהרבה פעמים פוסקים מאוחרים מכריעים לפי רוב הפוסקים שלפניהם, כשהם כביכול 'מושיבים' את הפוסקים שלפניהם לדיון, זה מחייב דיוק גדול בסברות. כלומר לפעמים יש לכאו' מחלוקת, אבל כאשר דנים במה בדיוק אמר פלוני ובאיזה מקרה רלוונטיים דברי אלמוני, המחלוקת אינה כמו שנראתה בהשקפה ראשונה.


4. כהמשך לסעיף הקודם, כמעט כל מי שדיבר בנושא, לא דיבר במציאות של המלחמה הנוכחית. עומס על הציבור כמו שיש כעת - לא היה מסוף מלחמת השחרור. אפילו במלחמת יו"כ, אחרוני המילואימניקים שוחררו באייר. כיום אנחנו כבר שנה בעסק ואנשים שעשו כבר מאות ימי מילואים, קיבלו צו לעוד שבעים יום השנה...


5. החזו"א ביקש פטור ל400 בחורי ישיבה, במציאות של 4 שנים אחרי השואה. אגב, כמו שהוא הדריך את כולם לשבת בכוללים, מה שלא היה מעולם בישראל. אומרים בשמו שצריך חמישים שנה להשלים את השואה.

אין שום סיבה להניח שהיה סובר שצריך לפטור עשרות אלפי בטלנים ואפילו כמה אלפי לומדים.

אין משמעות לרוב אלא אם ישבו ודנו יחדבינייש פתוח

מה שנקרא סנהדרין.

ודבר שני, הרבה מההתנהלות של החרדים נובעת מפחד מדברים חדשים, לכן הם מפחדים גם מחטיבה לחרדים בלבד, לא מוכנים להקשיב לאף אחד לגבי הצורך הדחוף והפיקוח נפש, או לנסות לבדוק את החטיבה החרדית האם היא עונה על הצרכים של החרדים (ואם יש פערים, אפשר לפתוח הכל ולנסות ולהשלים אותם), הם רוצים למנוע גיוס גם ממי שעזב את הישיבה,

והם מדברים על הרצון לגייס אותם בתור מלחמה בתורה, כאשר המטרה היא מלחמה בחמאס, או משתמשים בלוגיקה עקומה מאוד, וטוענים שעצם המניעה מצד הגיוס של למידה בכולל הופכת את החיוב בגיוס לעבירה פלילית של לימוד תורה.

האם ידעת שאחד מגדולי הדור הקודמים החרדים היה חייל בצבא האדום?

ודבר אחרון. פעם הפטור לתלמידי ישיבות היה מאוד מוגבל, ורבנים חרדים קראו לשאר הציבור החרדי להתגייס לצבא. נטורי קרתא חפרו מנהרות כדי למנוע מהצבא הירדני לפלוש לירושלים, וכשצריך עשו את זה בשבת.

שכנעתי אותך שאי גיוס של חרדים הוא משחק מאוד מוזר שנובע מפחד ותו לא?

איזה עוד סינון מומלץ לטלפון יש חוץ מרימון?ילדה של אבא
יש נטספארק שזה אותו הדבראריק מהדרום

יש עסקן

יש K9 שזה ממש גרוע אבל חינמי

לי יש נטספארקהסטורי
כמדומני שהיום זה די אותו דבר בצבע אחר
אם המטרה היא פשוט אפליקציות בסיסיות בלי דפדפןפתית שלג

אז יש את כושר פליי.

50 ש"ח התקנה חד פעמית. לפעמים לוקחים עוד קצת על ההתקנה עצמה.

מה הכוונה בלי דפדפן?נחלת
בלי גישה לגוגלפתית שלג

אלא רק וואטסאפ, בנקים, קופת חולים, ביט, מוביט ובסגנון.

ויש חנות אפליקציות?ילדה של אבא
באותה מידה אני יכולה למחוק את האפליקציה של הדפדפן
חנות אפליקציות בסיסיתפתית שלג

זאת אומרת יוטיוב ורשתות חברתיות לא יהיה שם

יוטיוב אני כן רוצה, אבל כשר..ילדה של אבא
תחפשי יוטיוב כשר או גלאטיוב בגוגלנקדימון
זה יצא לי בחיפוש שטחי. אין לי מושג אם זה טוב ואם זה אמין.
נטפרי. אבל הם חוסמים חוסמיםנחלת

כלומר, כן אפשר לראות דברים, אבל אם יש תמונת אשה הם מוחקים.

הבנתי שיש יותר דברים שהם מאפשרים ממה ששיערתי.

 

החסימה של רימון, לא יודעת איך עכשיו, היתה לא מספיק טובה.

דברים לא צפויים עלו.

 

נסי אולי חסימה ברמה גבוהה, או כזו שיש לי: אימפליקציה

אישית. אני יכולה לחסום ולפתוח כרצוני. הבעיה היא

שלפעמים נחסמים אתרים או דברים שאין שום סיבה

לחסום אותם. לפעמים זה מגוחך (איך לכבוש מלפפונים...)

 

אז מתקשרים אליהם והם מסדרים את זה, אבל, לפי

הנסיון שלי, זה לא תמיד עוזר.

 

אני חושבת על נטפרי, אבל יש לי עדיין

רתיעה מלעשות זאת. נראה בעז"ה

בהמשך.

 

יש אתר נוסף שאיני זוכרת את שמו.

הם כמו נטפרי, כנראה, ומרשים

רק מוסיקה משלנו (או רק חרדית).

הבעיה בנטפרי זה שהם חוסמים תכנים גם ע"פ השקפהפתית שלג

לדוגמה- אתר ישיבה, פורום אוצר החכמה, ערוץ מאיר לילדים ועוד

היתרון אצלם הוא שהם עושים סינון פרטני-אנושי בתוך האתר עצמו על ידי גויים.

 

אה ואין להם סינון לסמארטפון עד כמה שאני יודע, אלא רק למחשבים.

חוץ מזה המחיר שלהם ממש סמלי, ונועד להנגיש עד כמה שאפשר את הסינון לכל בית.

נטפרי חוסמים אוצר החוכמה?!נקדימון
מעניין למה. מה נגד ההשקפה שם? האתר עצמו כבר מצנזר
אכןפתית שלג

הגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצוק"ל מבית דינו של הגר"ש וואזנר זצוק"ל, הורה לחסום את פורום אוצר החכמה. להוראה זאת הצטרפו הרבנים הגאונים רבי יהודה סילמן ורבי שריאל רוזנברג שליט"א מבית דינו של הגר"נ קרליץ זצוק"ל

נטפרי מבצעת את הוראות הרבנים, ואינה מתעניינת או קשורה לסיבת החסימה.

 

ממש לשם כך הוקם פורום לתורה

שהוא הרבה יותר מפוקח מצד ההשקפות והתכנים

בתכלס את פורום אוצר החכמה אני לא מכירפתית שלג

אבל זה חלק מהתקנון של פורום לתורה ואולי מכלל הן אתה שומע מה היה חסר באוצר החכמה:

 

  • הפורום לא מהווה במה לדיון בעניני אמונה. כמו כן אין להעלות או לדון בתאוריות שונות ומשונות של אנשי הפילוסופיה, דברים אשר נוגדים לדעתם המקובלת של רבותינו והשקפתם.
  • אין להעלות לדיון נושאים כמו "ביקורת המקרא", "עליה להר הבית", ונושאים נוספים מעין אלו שהשקפתם הברורה של גדולי ישראל בענינים אלו ידועה ומפורסמת.
  • אין לדון בפורום בעניני השקפה. וההשקפה היחידה המוכרת בפורום הינה השקפת גדולי ישראל בדורות האחרונים, וכפי דעתם של מועצות גדולי וחכמי התורה שליט"א.
  • אסור לדרוש ולהזכיר לגנאי או לכתוב בצורה מזלזלת על אנשים, כשאין היתר ברור לדבר עליהם בצורה כזו על פי גדרי ההלכה. כמו"כ אסור לכתוב בדרך גנאי על קהילות וקבוצות.
  • אין לדון בוויכוחים בין מגזרים שונים ואין להעלות נושאים השנויים במחלוקת אקטואלית.
  • אין להעלות בפורום נושאים ודיונים שאינם ראויים לקריאת בחורים.
  • אין להעלות נושאים מתוך מטרה להתריס או לזלזל בציבורים ובאישים שונים.
תקנון מופרע וכיתתי להחרידנקדימון
אשכרה יש סעיף כזה

"ההשקפה היחידה המוכרת בפורום הינה השקפת גדולי ישראל בדורות האחרונים, וכפי דעתם של מועצות גדולי וחכמי התורה שליט"א."

דוקא אני לא רואה בזה פסולפתית שלג

הם רוצים ליצור מרחב שירגישו בו בנוח כבבית המדרש שהם גדלו בו, עם כמה יתרונות של גלישה אונליין

הוא באמת מיועד בעיקר לאותו מגזר

כן, הביקורת שלי היא בהחלט על בית המדרש שבו גדלונקדימון
צימצום נוראי שכזה הוא עיוות, לדעתי. לחנוק את התורה למה שהרב שלי אמר הבוקר בלבד? זו מחשבה כיתתית מאוד.
מבחינתם מועצות גדולי התורה קובעת את גבולות הגזרהפתית שלג

אגב יש שיאמרו את הביקורת שלך לגבי הסעיף הראשון בתקנון.

 

הפורום אמור לשרת את יושבי בתי המדרשות הנ"ל. מי שלא מתאים לו- יש פורומים אחרים🤷‍♂️

כמובן. הדיון כאן הוא הערת אגב בלבדנקדימון

ולגבי הסעיף הראשון שם הוא דווקא הגיוני מבחינה זו שרוצים להתמקד בנושאים מסויימים ולא אחרים, בהלכה ולא באמונה, בגמרא ולא בתנך.
 

אבל הסעיף הכיתתי בא ואומר אין בעיה לדון גמרא אבל בשום פנים ואופן בלי רש"י, רק בדעות של תוספות. גם אם הם נדחו. אתם לא תדעו אם רש"י צודק או ר"י צודק, מבחינתכם קיים רק ר"י. אין להתייחס לרש"י בפסיקה.

 

ככה אני קורא את זה, וזה מטריד מאוד בעיניי.

אה, את הפורוםנקדימון
אבל את האוצר עצמו?
מאגר הספרים פתוחפתית שלג

למרות שאני יודע שגם על כל מיני ספרים שם יש השגות.

אגב ספריא גם חסום בנטפרי, אבל יותר בצדק. יש שם תוכן קונסרבטיבי

כן. ספריא זה עולם אחר בהחלטנקדימון
DNS פרטי של adguardנקדימון

במחשב אני לא יכול לעשות את זה כי הספק הוא רימון אז זה מתנגש איתם, אבל בטלפון יש לי רק אפליקציה של רימון ולכן הdns לא מתנגש והןא עושה עבודה מדהימה (!!!).

לא קופצות בכלל פרסומות לא בדפדפן ולא באפליקציות, ואפילו לא ביוטיוב. ממש פלא. באמת.


לחפש בהגדרות dns פרטי,

להכניס בשם המארח את הכתובת הבאה:

dns.adguard-dns.com


אם במקרה את עובדת אם איזו אפליקציה שנתקעת בגלל זה (לא קרה לי אבל ייתכן טכנית) אז בזמן השימוש באותה אחת אפשר לבטל את הdns ואחר כך לחזור אליו.


במקרה של שאלות נוספות, מצב ai של גוגל יתן הסברים נוספים.

הוא חוסם גם תוכן לא צנוע שהוא לא פרסומות?ילדה של אבא
לאנקדימון
זה רק מונע משרתי פרסומות לשלוח פרסומות לדפדפן שלך. אבל זה "רק" מאוד משמעותי בעיניי. להשלמה יש רימון.
תלוי מה המטרה של הסינון...אברהם יאיר שטרןאחרונה
לא יודע אם פה זה המקוםאריה ישאג
אני משתמש חדש בפורומים, ממתי אוכל להתחיל להתכתב בהודעות אישיות? היה כתוב לי שזה יקרה מאחרי שאשלח 25 הודעות, אך זה לא עובד לי עדיין...
פעם ראשונה שאני שומעת על זהאשר ברא
מסבירים שצריך תגובות מושקעות..אשר ברא
מה זה מושקעות? להתחיל לכתוב מגילות?אריה ישאג
אז לנצח לא אוכל לכתוב באישי...
נראה לי שזאת הכוונה שלהן..אשר ברא
צריך להבין את הראשחוזר תמיד לאשתי

תכתוב הודעות של יותר מעשר מילים. אף אחד לא בודק את התוכן.

באופן כללי יש מסרים. זה עדיף. שיחה אישית מיותר.

קח טיפ מנצח: פתח שרשור "אסור להתגייס לצבא השמד"די שרוט
משם תתגלגל. אחרי רבע שעה השיחות יפתחו לך.
חחחחאריה ישאג
האמת שאני אחד שיודע לחפור בהמון נושאים אבל ננסה
מה הלחץ על שיחות אישיות?נפשי תערוג

אם אתה משתמש חדש. אתה גם ככה לא מכיר אף משתמש כאן. עם מי כבר יש לך לדבר?

ואם אתה ותיק. תשתמש במשתמש הישן שלך.


שאלה רטוריתחוזר תמיד לאשתי
דווקא אשמח לתשובהנפשי תערוג
שאלה טובה....זה קצת מחשיד הלחץ הזה על הש.א.יעל מהדרום
שאלה טובה... שאלה טובה...חוזר תמיד לאשתי

אולי הגיע הזמן לעשות משהו

לא הבנתי מה אתה רוצהיעל מהדרוםאחרונה
האם אתם נותנים טיפים למלצרים ולשליחים?אריק מהדרום
שיטת מצליח🤦‍♀️יעל מהדרום
אינטרנט סיבים של 019פצל"פ

למישהו יש ניסיון איתם?

מבחינת איכות האינטרנט ותמיכה טכנית

אם כן אשמח לשמוע

אין לי סיבים אלא רק בטלפוןנקדימון
והסיבה היחידה שאני עדיין נשאר איתם זה כי הם הכי זולים בשוק כרגע. איכות אינטרנט גרועה, מתנתקת כל הזמן, ושירות לקוחות לא מרשים במיוחד.
זהופצל"פ

זה אחד החששות שלי השירות לקוחות גרוע

לגבי איכות האינטרנט מעניין אם זה ככה גם בסיבים

מגניבפצל"פ
תודה
יש לבת שלי קו אצלהם.נפשי תערוג

הקו לא ממש אמין

לפעמים אין קליטה (שהייתה בסלקום זה לא היה כך)


כמה עולה סיבים אצלהם?

כי בפרנטר אני משלם 95₪ הכל כולל הכל. (מודם. ספק ותשתית) ל600 מגה

מאוד מאוד אמין. אין בעיות אף פעם ב"ה

יש להם חבילהפצל"פ

של 300 הורדה 100 העלאה ב70 שקל לחודש כולל הכל

וב90 שקל יש להם חבילה של ג'יגה הורדה ומאה העלאה

 

אנחנו זוג צעיר

וגם לא באמת צריכים 600

 

אצלנו עובדים גם מהבית. כולל שיחות וידאונפשי תערוגאחרונה

יותר מאשר המהירות.

חשובה לנו האמינות


היה בעבר 300 מגה

הספיק די והותר

אבל 600 זה באותו מחיר ממש בפרטנר


לפני זה היינו בהוט.

לא היה טוב בלשון עדינה.

מי ער?זיויק
יש לרבינו תורהאשר ברא
על הנקודה שנשארים ערים במוצשק
מיהו רבך?פשוט אני..
רבי נחמן בן שמחה ופייגאאשר ברא
אני הקטןאריה ישאג
מחפש ספר מענין בpdf
קודם תענה אתה🙃🙃פתית שלג
חחח הוא שתול של המערכת Lavender
"גיטו וידו באים כאחת"אברהם יאיר שטרן
לענות למה? רק צריך ספר מעניין לקריאה על המחשבאריה ישאגאחרונה
לאיזה פסוק התמונה רומזת מפרשת דברים?קעלעברימבאר
תן רגע להשלים שמו"ת של מטות מסעיפתית שלג
למה זה רומז במטות.מסעי?קעלעברימבאר
ויסעו מריתמה ויחנו ברימון פרץפתית שלג
לא תגורו?עזריאל ברגר
בעל דינו שאוגר עליו דברים?
או ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרוקעלעברימבאראחרונה
אמא, מה זה טובל ושרץ בידו?פשוט אני..

 

 

אולי זה יותר מתאים ל"נבל ברשות התורה", עוד לא החלטתי...

יש כל כך הרבה צער ועצב ואסונות, לא עלינונחלת

כל השנה, כל השנים, שאפשר לומר, שעם המוסיקה והריקודים

אנו באיזה מקום, מתוחים, חשים מועקה, דואגים....

 

כך אפשר ללמד זכות ששלושת השבועות הם לא אי של

עצבות בשנה מלאת שמחה; נכון שבמשך השנה, לא

מחברים את זה בגלוי וביודעין לחורבן בית המקדש,

ועכשיו - כן, אבל אפשר להבין שלפעמים מרגישים

שאלוקים, כמה דיכאון, עצבות ומועקה אפשר להכיל.

כמה?

לצורך עבודה ללימודיםאשר ברא

מחפשת אנשים שגדלו עם הורים עם פוסט טראומה/ פוסט טראומה מורכבת.

אם יש כאן בפורום, יעזור לי מאוד מענה לכמה שאלות.

תודה!

אולי יעניין אותך