לחלוק על גדולי דור ולפסוק כמו דעת המיעוטההשואלת

היי שבוע טוב ושקט.


יש איזו נק' שקצת עצוב ומורכב לי לשאול עליה. אבל העדפתי בכל זאת לשאול.


אני לא בקיאה בהלכה אבל יודעת שבגדול יש כלל הלכתי שפוסקים עפי דעת הרוב.


מה שאני רוצה לשאול זה מה נשתנה בנושא הגיוס שאנחנו לא מתחשבים בדעת הרוב?


כי אם אני לא טועה הרב צבי יהודה הוא הרב שאומר שתלמידי חכמים צריכים להתגייס. ובעקבותיו רבים מרבני מהציונות הדתית.


אבל שמעתי שיעור שבו רב חרדי מהפלג הירושלמי אמר שכל גדולי הדור החרדים לא סברו כך. החזון איש, הרב עובדיה, הרב שך ומן הסתם יש עוד רשימה, אני לא מכירה..


אז שוב.

א. למה פה אנחנו לא פוסקים כמו הרוב?

ב. למה פה אנחנו מרשים לעצמנו לחלוק על גדולי ישראל?

ג. ואולי בכלל, מה אנחנו כועסים ומאוכזבים מהחרדים .. בסוף גדולי הדור שלהם הם מקשיבים אמרו לא להתגייס..


תודה.

יש המון זוויות לשאלה..אדם כל שהוא

וקשה לפתוח את כולם.

אענה, לגבי א וב, מזווית אחת [בלי להתייחס לכל ההנחות בשאלה] -

מקובל בנושאים רבים שכל ציבור הולך אחר רבותיו [לפחות כאשר הם מגדולי הדור], גם כאשר רבים חולקים עליהם, ויש ביסוס לגישה הזו בהלכה.

ברור שדעת הרבי מסאטמר לגבי המדינה היא דעת מיעוט, אבל תלמידיו הולכים אחריו. בנושאים הלכתיים רבים, עמדתו של הרב עובדיה היא במיעוט בין הפוסקים, ותלמידיו הולכים אחריו.

 

לא מדויק שפוסקים עפ"י הרובנפשי תערוג

ורבנים הדת"ל שפסקים ללכת לצבא לא פחות גדולי דור (אבל אנחנו לא עושים תחרות...)


כל אחד הולך לפי רבותיו.


ג. כועסים על החרדים?

אף אחד לא כועס. אלא מבקשים מהם להיות שותפים לבנית הארץ על כל המשתמע מכך


אף אחד לא כועס? 😅מדרשיסטית20

למה עברת ושאלת כל אחד מהמילואימניקים ומשפחותיהם שכבר מעל שנה חיים במציאות משפחתית לא סבירה, (בין השאר) בגלל שציבור עצום לא מוכן לשאת איתם בנטל?

יכולה למנות לא מעט אנשים שמאוד כועסים... ובצדק מוחלט.

לא שאלתינפשי תערוג

יחד עם זאת. הצבא זימן למילואים אחוז מסויים ממי שיכול להיות מגויס למילואים. ורק אותו וטוחן להם את הצורה.


למה? לא יודע.

מכיר עשרות אנשים שלא נקראו למילואים אפילו יום אחד בשנה האחרונה (שנמצאים ככשירים למילואים ועשו מילואים לפני תחילת המלחמה)

וכאלה שכמעט היו שנה רצוף במילואים.


למה? לא יודע.

זו שאלה מורכבתעץ על מים

אנסה לענות למיטב ידיעתי,

א. הרוב הוא בהלכה שהיא דין. בסנהדרין שקבעו הלכות קבעו ע"פ רוב. כיום אין לנו סנהדרין, והפסיקות היום מתבססות על פסיקות עבר וכל עוד הן קיבלו תוקף הלכתי הן מותרות גם ללא רוב.

לדוגמא: ע"פ רוב הדעות למשל צריך לשמור יותר שעות בין בשר וחלב מאלה ששומרים שעה ו3 שעות. אבל כך נהגו אצלם וזה פסיקה הלכתית לכל דבר.

ובעצם בכל דבר הלכתי, יש דעות, וכל עוד הן דעות שנפסקו להלכה, אז הן מותרות הלכתית למי שהולך לפי הפוסק הזה (ובדיעבד במצבים קיצוניים רפואי עניינים הן מותרות לכולם! לצורך הדוגמא, אם יש דעה ברת תוקף הלכתי שאומרת שמותר בין בשר לחלב שעה, אז בשעת הדחק לאנשים חולים למשל שצריכים מאיזשהי סיבה מותר לחכות שעה. (ואל תהרגו אותי שמעתי את זה מרב בכלי ראשון!)


ב. אנחנו לא חולקים על גדולי ישראל אנחנו פוסקים ע"פ גדולי ישראל אחרים וכאמור לעיל, זו פסיקה בעלת תוקף הלכתי.


ג. זו הבעיה לדעתי, שהרבנים והאדמו"רים החרדים לא ערים לצורך הקיומי בגיוס גם לא כעת שזו מלחמת מצווה כפשוטו!


תכלס, אם בתחילת המלחמה או באיזשהו שלב כשכבר היה צורך גדול בלוחמים נוספים כמו עכשיו, הרבנים החרדים היו אומרים הוראת שעה להתגייס לצורך המלחמה באיזשהו תוכנית מזורזת, הייתי מורידה את הראש ואומרת שאפו ותומכת בכך שזה יהיה איזשהו צו זמני לתקופת הלחימה בלבד.


אבל זה לא קרה.


ואני אגיד יותר מזה, בפה מלא שמעתי לפני כמה ימים מישהי חרדית אומרת שבעלה בהתחלה לא התגייס כי לא מקובל וזה ואז הם הבינו שזה משתלם לו כלכלית ולכן הוא התגייס.

וזה תופעה מוכרת ומעצבנת ברמות! ואגב סליחה מכבוד אבל כמובן שהיא קיימת גם בישיבות גבוהות במגזר, דוחים את הגיוס עד שזה גיוס חצי כח/משתלם כלכלית. ובעיניי זה בושה.


בסוף אבות אבותינו *לחמו* פיזית על הארץ הזו. הם לא ישבו בבתי מדרשות למדו תורה ואמרו יהיה לנו נס וה' יציל אותנו ויכבוש לנו את הארץ בדרך נס.

הם התכוננו ללחימה, נלחמו בשם ה' ואז הוא עזר להם לכבוש את הארץ עם ניסים וסיעתא דשמיא.


אנחנו לא המצאנו את הגלגל. לחימה על ארץ ישראל היא מטרה נעלה וקדושה עוד מימי יהושע.


האם יש בעיות בצבא? כן. אבל כל עוד אין גיוס חרדים נרחב אין לצבא לא יכולת ולא עניין לטפל בבעיות האלה בצורה אמיתית. ולי בעיקר עצוב שהסערה הזו ממשיכה להיות בראש הכותרות גם בזמן מלחמה במקום שהם ירוצו למלחמת מצווה.


הערה חשובה: מציינת לטובה הרבה חרדים שנרתמו למאמץ המלחמתי בזירות השונות כחלק מהבנה שאנחנו באמת בסיפור אחר ושזה צוו השעה.

למה הם סופרים ברוב רק את שלהםארץ השוקולד

ולא מוסיפים את:

הרמב״ם,

הרב שלמה גורן,

הרב שאול ישראלי,

הרב חיים דוד הלוי,

ועוד רבים רבים.


 

בעצם, אם מתעלמים מכל מי שחולק עלי אז תמיד הרוב יהיה איתי.


 

אגב, יש פיתרון פשוט:

חשוב להם לפסוק לפי דרכם, אז שיוותרו על כל ההטבות מהמדינה וזהו.

זה לא מה שהם רוצים, מעבר לכך שהם רוצים שנמות עבורם הם רוצים שנשלם להם על כך, אפילו לא על סתם הטבות אלא על הרצון שלהם לעבור על החוק, משול לגנב שמבקש שהמדינה תממן לו את ציוד הפריצה.

 

לגבי הדיון ההלכתי:

יש מסורת פסיקה, במסורת נפסק שאין פטור לתלמידי חכמים במלחמת מצווה (למשל, בחז"ל וברמב"ם).

עייפתי מאלה שממציאים תירוצים רק כדי לנצל אחרים ולא אכפת להם מחיינו פה, אתם לא רוצים להיות שותפים, אז אתם לא שותפים ואין לי שום רצון להיות שותף שלהם.

..צע

א. לגבי הרמבם זה בדיוק להבנתי הדיון בשרשור - למה אנחנו סבורים שהפירוש ברמבם הוא x אם רוב גדולי ישראל סברו שהוא y.  

ב. יכול להיות שהתכוונת בכללי אבל בנושא הגיוס למרבה ההפתעה נודע לי שהרב חיים דוד הלוי סבר שלומדי תורה פטורים מגיוס. עיין שות עשה לך רב. לצערי לא יודע בדיוק כרך וסימן.

אוי ואבוינקדימון

אם אתה צודק אז עכשיו ארץ השוקולד כבר לא יתייחס יותר לרב חיים דוד הלוי בתור תלמיד חכם גדול. 

במגזרים אחרים נהוג להקטין חולקיםארץ השוקולד

אשמח שתגיד לי איפה ציינתי שהרב שטיינמן אינו רב גדול?

לעומת מגזרים אחרים בו הרבנים הדתיים לאומיים אינם רבנים גדולים ואפשר לדון אם הם רבנים.

למשל ביתד נאמן לא חושבים שהרב דרוקמן הוא רבפשוט אני..
כנראה שלפי נקדימון הוא לא רב כנראהארץ השוקולד

כי לדבריו רק אני מגדיר רבנים וגדולה,

לא רואה שנקדימון חושב שחרדים מורידים מגדולת רבנים במגזרים אחרים.

בוא נראה אם הוא יצא נגד הזלזול בתלמידי חכמים כאן.

אתה מתווכח עם עצמך. זה מדהיםנקדימון
פתאום יש מקום לדעה שפוטרת מגיוס?נקדימון
בסדר
יש רבנים שחושבים כךארץ השוקולד

אבל טרם ראיתי מקור לדבריהם,

מדובר בשיקולים פוליטיים.

בוא תגיד לי איך אפשר לפרש את הרמב״ם אחרתארץ השוקולד

"אין המלך נלחם תחלה אלא מלחמת מצוה ואי זו היא מלחמת מצוה זו מלחמת שבעה עממים ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

מלחמת מצוה אינו צריך ליטול בה רשות בית דין אלא יוצא מעצמו בכל עת וכופה העם לצאת אבל מלחמת הרשות אינו מוציא העם בה אלא על פי בית דין של שבעים ואחד." (רמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ה הלכות א-ב)


"ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ברזל בידיהם הרוצה לחזור מן המלחמה הרשות בידן לחתוך את שוקו שתחלת נפילה ניסה בד"א שמחזירין אנשים אלו מעורכי המלחמה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה." (רמב״ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ז הלכה ד)


ב. בפועל, הוא התגייס.

ושוב, לא מדובר על מצב רגיל כעת, מדובר על זמן של מלחמת מצווה.


אוי, המרמור שעולה מההודעה שלךשפלות רוח

"ההטבות מהמדינה" כן..זה כן עוזר במעט לא נתכחש חלילה, אבל לא בדיוק מה שנותן להם את היכולת לשלם שכירות או משכנתא כל חודש או להמשיך להתקיים בכבוד(המינימלי ביותר כמובן). אם תחקור קצת יותר (ממש ממש ממש ממש קצת) תבין שרוב הכספים לכוללים ולישיבות הם מחו"ל, שזוכים להחזיק את אחיהם תלמידי החכמים פה בארץ בזמן שהמדינה(או מי מראשיה) מחפשים לעקור את הדת ואת לומדיה.


ועכשיו לגוף העניין. אם אנחנו דתיים ומאמינים שהתורה שומרת עלינו, אז לא הצלחתי להבין על מה המרמור. אף חרדי לא בא אליך הביתה ואמר לך "לך תילחם בשבילי" , כמו שהם בוחרים לעסוק בתורה ולא להתגייס כי ככה הם שומרים על המדינה..ככה גם אתה יכול. פשוט בחרת אחרת, ללכת ולהתגייס. אז מה הבעיה בבחירה שלהם? הרי להכריח אותם להילחם או להסתער לא תצליח..גם לא תצליח לגייס אותם.


משל לאדם שבוחר להתמרמר כי "כולאים" אותו בבית משוגעים בעוד הדלת פתוחה וכל שעליו לעשות הוא פשוט לפתוח אותה ולצאת.


ואם תביא את הגמרא בסנהדרין (מ"ט.)

"אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה דכתיב ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא ומה טעם יואב על הצבא משום דדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" שאומרת שצריך גם תורה וגם צבא.

אז אומר לך שכאן הגמרא מאדירה את ערך התורה *לפחות* כערך אנשי הצבא..ומה שאתם עושים זה בדיוק ההפך. מעריכים את הצבא הרבה יותר מהתורה. מבקשים או אפילו דורשים מאנשי התורה לזנוח אותה ולצאת להילחם. הזכרתי כבר שאנחנו יהודים שבמשך אלפי שנים מה שחזיק אותנו בכל הפרעות בכל התפוצות זו אך ורק התורה?

ועוד אומר לך שצא ולמד מי היו הלוחמים בצבאו של דוד..אנשים צדיקים שהתפילין היו על ראשם במלחמה "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אמר ר' אליעזר הגדול אלו תפילין שבראש". והצבא של היום ובטח ובטח ראשיו, בכלל לא מחפשים לייקר את הדת ואת היהדות אלא לעקור אותה מיסודה(כדמוכח ממעשה "רב" שעשה כבוד הרמטכ"ל שלנו בהשחיתו את פאץ' המשיח שלא עולה בקנה אחד עם "צבא העם החופשי").

בתור אחד ששירת, הצבא מבחינה רוחנית הוא גיהנום וזאת מילה קטנה לתיאור המצב הרוחני העגום בצבא. אדם חרדי, שגידל את הילד שלו במשך 18 שנה, בדם, ביזע, במסירות נפש, החדיר בו מקטנות אהבת התורה, אהבת ה' אהבת חכמים, קדושה, טהרה, צניעות, ענווה, וים של תורה, אתה מבקש ממנו עכשיו "אנא אבא יקר, קח את היהלום הזה שגידלת בדור הפרוץ הזה וזכית לשמור עליו מכל משמר, ותן אותו בלב הים הסוער בים הזימה ושכרות ה"כוחי ועוצם ידי" ים הגאווה והטינופת שקוראים לו צה"ל, ואני מדבר על צה"ל כמערכת שהיא מערכת גועלית, לא ספציפית על אף אחד. הצבא כמערכת פשוט כשל מבחינה רוחנית ומבחינה יהודית ואני לא בא בשום טענות כלפי אותו אבא חרדי שלא רוצה שהיהלום שלו יתלכלך. עדיף לנו כעם שהיהלום של אותו אבא יאיר לעם היהודי באור יקרות מאשר ילך להתלכלך רוחנית בצבא.


להבדיל, בוא ניקח את אחד הזוגות של "אבא ואבא" או "אמא ואמא" שדוגלים במצעד התועבה שנה בשנה במרץ ומסירות נפש ממש. ונבקש מהם להכניס את הבן שבעוון גמור ושוד נלקח לחיות אצלם, לתלמוד תורה. מה תהיה התגובה ? הם ישמחו להכניס אותו לתלמוד תורה? מקום שעוקר את עצם האמונה הבזויה שלהם. אז אותו כנ"ל אצל החרדים. הצבא עוקר את האמונה והחרדים לא רוצים לקחת חלק.


וכבר הרב ש"ך אמר "יהרג ואל ילך לצבא" , אז מה יותר? הרוחניות אצל החרדים(ועצוב שרק אצלם, או אצל בודדים ממש, כי אנחנו כולנו יהודים והכח שלנו הוא בתורה ובמצוות, בעבודת ה' ובאמונה) הרבה יותר חשובה מכל דבר אחר, הם מפחדים לשלוח ילד צדיק לצבא ולקבל בחזרה מחלל שבת, והחשש שלהם מובן לחלוטין. וגם אם לא מובן למאן דהוא. אז אותו מאן דהוא לא יותר חכם מהרב ש"ך, ולכן אנחנו זונחים את דעת מאן דהוא בשמחה רבה ומורידים את דעותיו והגיגיו הכוזבים והכושלים במצולות כמו אבן ודובקים בדעת הרב ש"ך וגודלי הדור אשר עימו.


עכשיו רק כדי להבהיר. אני לא אומר שלא צריך צבא, וודאי שצריך, אבל מה אתם רוצים מהחרדים? הם לא התגייסו אף פעם ולא מוכנים להתגייס, הניסיון שלכם להכריח אותם להיכנס לצבא רק מוביל לשנאת חינם שאינה רצויה. אני בלב שלם מאמין שהתורה שלהם פועלת רבות ונצורות ואולי אפילו יותר מאלו שבשטח. לא כל אחד מסוגל להילחם ובנוי לכך. רוב החרדים שאותם אתם רוצים לגייס בכח ספק אם ישרדו טירונות. עדיף לנו שישבו ויעסקו בתורה למען עם ישראל.

ואם לך זה לא מתאים או לכל לוחם אחר, אל תילחמו, תהיו כמו הטייסים. רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר.

ובנימה זאת אדגיש כי הלוחמים הם קודש קודשים, ואנחנו לא מדברים חלילה נגדם..אלא נגד אותם שדוחפים לשנאה כלפי החרדים ומצאו להם פתח חטאת רובץ שדרכו הם מנסים להפיל את העם היהודי לשנאת אחים, שנאת תלמידי חכמים, שנאת התורה, ושנאת גדולי הדור. והם יבואו על ענשם אבל זה לה' יתברך ולנו אין עסק בזה.


פשוט עייפתי מכל הצבועים שצועקים בשערי כל עיר ועיר "אנחנו אוהבים את התורה וגם סבא של סבא שלי היה דתי ולומד תורה, אבל כרגע זו מלחמה וכולם צריכים להתגייס" אם באמת הייתם אוהבים את התןרה, לא הייתם מבקשים לזנוח אותה בשביל הצבא. ולהעמיד לעצמכם טיעונים  שכולם צריכים להילחם ולעזוב את התורה. עדיף לכם להשאיר את הפה סגור ולא תבושו ולא תיכלמו.


לא נכוןנפשי תערוג

רוב הכסף לא מגיע מחו"ל

רוב הכסף מגיע מארץ

ועל זה המרמור.

שזה המגזר שמקבל הכי הרבה תקציבים

ומכניס לקופה הציבורית הכי מעט.

 

 


 

מומלץ לבצע מחקר קצת מעמיק(ממש קצת).שפלות רוח

וגם אל תשכח שיש לך פה גם חתולים לממן(שמקבלים יותר מהחרדים) וערבים שמקבלים כסף(שילך להם לתרופות אמן, אי נמי לקבורה), לא חושב שה2 שקל שהחרדים מקבלים כל כך יקלו על המדינה אם הם יפסיקו לקבל מהם.

לא ראיתי אתכם צועקים על זה. מוזר. חשבתי שהעניין הוא הכסף, עכשיו אני מבין שהעניין הוא החרדים.


יש כאן דמגוגיהפשוט אני..

חתולים - זה לא תקציב עבורם אלא תקציב עבור בני האדם.

 


 

סירוס ועיקור חתולים מיועדים להעלות את רמת החיים שלנו, לא את רמת החיים שלהם. יותר מדי חתולים ברחוב = הרבה נזק לאדם.


 

להגיד שהם מקבלים יותר מחרדים זה פשוט שקר.


 

ערבים - לא מקבלים אפילו שקל אחד שמטרתו להשאיר אותם מחוץ למעגל העבודה. לא מקבלים אגורה לבתי ספר שלא מלמדים ליבה.


 

אם המדינה תוציא מיליארדי שקלים בשביל לעזור לחרדים ללמוד מקצועות טובים, לא תראה אף אחד מתלונן.


 

הבעיה היא לא עם המימון, אלא עם מטרות המימון. כשהמימון גורם לאנשים לא לצאת לעבודה, כי התנאי לקבלתו הוא לא לעבוד (או לעבוד מעט מאוד), זה יוצר תמריץ שלילי שמכביד בצורה בלתי סבירה בעליל על קופת המדינה, כלומר על שאר האזרחים שכן עובדים ומשלמים מיסים.


החרדים מקבלים 2 שקלים? גם אם תוסיף למספר הזה 9 אפסים זה יהיה רחוק מהמציאות.

 

בנוסף, כאמור, ההכבדה על התקציב היא לא רק הסכום הישיר שמשולם אלא העובדה שבגלל זה הרבה חרדים פשוט לא יוצאים לעבוד, לא משלמים מיסים, נסמכים לחלוטין על מדיניות הרווחה.

אתה יודע לקרוא מספרים?ארץ השוקולד

כל הכסף לחתולים (מיותר לדעתי) מתמצה ב6 מיליון ש''ח לשנה.

אתה חושב שתקציבי הישיבות הם פחות מזה?


כי הם פי כמה מאות.

כדאי לשים לב, שהחישוב כאן הוא למשק בית, לא לנפש..אדם כל שהוא

זה לא יכול לשנות את הסה"כ הכולל שהם מקבלים יותר משהם משלמים, אבל כשאתה רוצה לבחון כמה ילד חרדי מקבל על בריאות או על חינוך ביחס לילד חילוני, זה מאוד משמעותי.

לגבי השאלה מאיפה רוב תקציב הישיבות..אדם כל שהוא

לפי החישוב שגלובס הביאו בשם ד"ר מלאך - לגבי מלגת האברכים - 

המדינה אחראית ל42% מהסכום, אבל אם נחשב גם הטבות עקיפות, היא אחראית לכ60%.

מאידך, לדעתי, אם מחשבים הטבות עקיפות מהמדינה, היה מקום לחשב גם הטבות עקיפות מתרומות, כמו סוגים שונים של סיוע לאברכים, כך שלא ברור לי האם הרוב הוא מהמדינה, וגם לא ברור לי מה המצב לגבי תקציב הישיבות בכללותו [לא רק אברכים].

ואגב, לא כל התרומות מחו"ל. יש מוסדות שעיקר התרומות שלהם מחו"ל, ויש שהעיקר מתורמים בארץ.

איזה נתונים מגמתיים ולא משקפים!כבת שבעים

כאילו החרדים רק מקבלים ולא נותנים כלום.


ברור שהם יקבלו יותר על דת ועל תחבורה ציבורית, כי הם משתמשים בזה יותר!

ואין מצב שהם מקבלים כ"כ הרבה עבור ספורט תרבות ופנאי (או שמא חילונים מקבלים יותר ממה שמופיע)


חרדי מקבל פי 3 עבור מעונות עד תיכון? איפה?? אני רצה כדי להיכנס למוסדות הטחונים שלהם.


והבלוף הזה עם המסים... נו באמת... הבדיחה הזו כבר לא מצחיקה 

ובכןפשוט אני..

א. החרדים בהחלט גם נותנים, אבל הם הציבור שלוקח הכי הרבה ונותן הכי פחות. זאת לא תעמולה אלא עובדה...

 

ב. לגבי כל השאר (כמו למשל מעונות עד תיכון) - שימי לב שמדובר בהוצאה למשק בית. במשק בית חרדי יש יותר ילדים, ולכן ההוצאה תהיה גבוהה יותר.

בנוסף, גם אם נחשב פר ילד ולא פר משפחה, החרדים עדיין "יובילו" כי הם זכאים ליותר סבסוד במעונות לעומת אחיהם הדתיים והחילונים שיוצאים לעבוד ולכן זכאים לפחות סבסוד. 

 

ג. לעומת זאת, ב"ספורט תרבות ופנאי" אם נחלק את המספר המוצג כאן במספר הנפשות בבית לא חרדי לעומת חרדי, נגלה שהאדם החרדי הממוצע מקבל הרבה הרבה פחות וזה באמת מסתדר עם ההיגיון.

לגבי ב, אני עדיין מתקשה להאמין שהפער הוא כ"כ גדולכבת שבעים

חלק נכבד מהחרדים שולחים למעונות פרטיים (שעולים בערך כמו דרגה 3 במעון תמת... )

איזה סבסוד בדיוק הם מקבלים עד גיל תיכון?

ידוע שילד חרדי (או דתל שלא בממד) מקבל

הרבה פחות מילד בממד או בממלכתי.


אגב, סתם התחשק לי לבדוק כמה התקציב הממוצע לכיתה (מתוך האתר של משרד החינוך

שקיפות בחינוך

זה בבני ברק: 320,837 ₪

וזה באופקים (סתם כי זה היה מהראשונים שהוא לא ערבי) : 528,536 ₪

רקומרת - אופקים זה יישוב עם אוכלסיה חרדית גדולהמאותרת
הם מקבלים הרבה גם על תרבותנפשי תערוג

אני יכול להגיד לך שבעיר מגוריי. עיר לא דתית/חרדית

יש מופעים תורניים על בסיס כמעט שבועי

מאיפה התקצוב?

המתנ"סים הכי פעילים הם המתנ"סים החרדים.

מאיפה התקצוב?

ערב סליחות באיצטדיון.

מאיפה התקצוב?


כנ"ל הלאה.

חלק מתקציב המדינה והרוב מתקציב העירייהפשוט אני..

אני לא חושב שהתמונה שהבאת מכלכליסט כוללת בתוכה מיסים עירוניים...

גם בתקציב עירונינפשי תערוג

יש חלק שמגיע מהמדינה

במיוחד בישובים חלשים (החרדים גרים בישובים חלשין בד"כ)

לא אמרתי שלא צריך להתחשב בתקציב עירוניפשוט אני..

רק אמרתי שלדעתי, התמונה שהעלית לא כוללת אותו

כן.. זה חלק מהענייןברגוע
בגלל שהם לא מרוויחים הרבה ויש להם ב"ה הרבה ילדים יש להם הנחות גדולות בתשלום ארנונה, ואז המדינה מעבירה כסף לעיר/ישוב כדי לסגור את הגירעון.
איפה נאמר שהתורה מגנה במלחמת מצווה?ארץ השוקולד
זה שאתה נותן שם תורני לא פוטר מההלכה הפסוקה...
זה ממש לא נכוןelico

לא פוסקים הלכה לפי רוב.

פוסקים בבית דין לפי הרוב כאשר מתקיים דיון ויש אב בית דין וכו'.

בבית דין הדיון הוא שונה מאשר אולי היה אפשר לתפוס בצורה פשוטה.

 

מי שקצת עיין בחיים שלו בכל מיני נושאים בהלכה רואה שאפשר לעוות לגמרי את המושא "לפי הרוב".

לא מדוייק.חסום לשעבר
א- פוסקים כמו הרוב רק כשכל הצדדים ישבו באותו בית מדרש  ודנו ביחד בנושא.


ב- גדולי הדור זו המצאה מאוחרת, שאין לה שום מקור. מטבע הדברים מתחשבים במה שאומרים תלמידי חכמים גדולים כיוון שהם מבינים בעניין, כמו שמתחשבים בדעתם של פרופסורים גדולים, אבל אין בעיה לחלוק עליהם. הש"ס מלא במחלוקות תלמיד על רבו ועל אביו.


ג- האכזבה מהחרדים היא הסיבה שבשלה הם לא מוכנים להתגייס, מכיוון שהיא אנוכית למדי. והלכתית ביסוסה עקום. אם גדולי הדור שלהם אנוכיים, זה מאכזב.

רב תנא ופליג?נקדימון
אתה מקשה או מוסיף על דבריי?חסום לשעבר
אם אתה מקשה אין זו קושיה, שכן מקובלנו שהלכה כבתראי ואין רשות לחלוק על הפסיקה של הדור הקודם, אבל אם היתה מחלוקת בדור הקודם שלא הוכרעה רשות בידינו כמי לנהוג. ותנא ופליג יכול לחלוק גם על הדור שקדם לו.
זה לא מדוייק שהלכה כבתראיelicoאחרונה

הנחת היסוד היא שהאחרונים שקלו את הדברים שלפניהם ודנו וכו'.
יש מציאות שבה בדור או תקופה מסויימים לא הובאו דעות מסויימות ואין זה אומר שהדעות האלו אינן יסוד בהלכה.

לא אומר שהנושא פשוט אבל בהחלט מדבר על זה לא מעט בעל ערוך השולחן וכן גם בנו.

לצערי הרב מצאו רבים סיבות שונות ומשונות לצאת כנגד חכם כמו בנו של בעל ערוך השולחן ר' ברוך אפשטיין ולטעון שהוא "חש מעצמו" ושהוא איננו ברמתו של אביו ולכן צריך להתעלם ממה שאמר וכתב.

הוא כתב ספר מאד חשוב שנקרא "מקור ברוך" והוא מביא בו גם נושאים שלמים בהלכה שהם טעות ושיש מה לתקן בהם.

עיינתי בספריו לפני שנים ועד היום אני עדיין מחזיק מהדברים שכתב ואני גם רואה איך הם תואמים את המציאות.

בנוסף לכך יש גם מעין נטיה לתת כבוד מיוחד לדמויות מסויימות כמו הגאון מוילנא ולעומתו לייחס לאחרים יחס מפלה לרעה לגמרי.

אם כל הכבוד לגאון מוילנא צריך לפסוק הלכה לפי המציאות ולא לפי ספר שמוכתב מראש.

אם תלמיד חכם לא מסוגל להבין את המציאות ואת הקישור שבין התורה למציאות אנחנו בבעיה חמורה מאד כעם.

מה שכן אני מאמין שצריך טקט ולכן ראוי שלא כל אחד יבוא ויטען טענות שההשלכה שלהן היא רחבה מאד בלא ביסוס מספק.

 

ובאופן כללי מי שקצת למד ועיין במשניות ובגמרות במשך חייו רואה שיש טווח רחב מאד בתחומים מסויימים עד שברוב המקרים לא אין צורך לסטות ולבוא ולתקן דבר חדש לעומת הישן.

יש כאן ערבוב של כמה ענייניםק"ש

1. ביום שבו הדיון יהיה באמת אך ורק על אותם שתורתם באמת אומנותם, יהיה אפשר להתדיין האם יש או אין להם פטור ממלחמת מצווה.


כיום הדיון והדיוקים בו רלוונטיים אך ורק לכמה מאות תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות, שדוחים את שירותם במשך כמה שנים כדי להתגדל בתורה, אבל רובם יתגייס במוקדם או במאוחר.


הציבור החרדי מתנהל בצביעות, כאשר לפרוטוקול מדבר על 'לומדי תורה', אך בפועל לא מעודד גיוס של אף אחד. כשכל האלפים בגיל גיוס, שעובדים בשחור בכל מיני מקומות, שרואים אותם במאות בפיצוציות ברחוב יפו או ממנגלים בגן סאקר - יקבלו גב ועידוד להתגייס, יהיה אפשר לדון על דחיה או פטור, למעטים שאכן תורתם אומנותם.


2. כפי שציינו כאן, 'רוב' לא נמדד בסיסמאות. רוב מחייב זה כאשר התכנסו בייחד, שמעו את כל הדעות, דנו בסברות אלו ואלו ולבסוף עמדו למניין והכריעו.


3. אמת, שהרבה פעמים פוסקים מאוחרים מכריעים לפי רוב הפוסקים שלפניהם, כשהם כביכול 'מושיבים' את הפוסקים שלפניהם לדיון, זה מחייב דיוק גדול בסברות. כלומר לפעמים יש לכאו' מחלוקת, אבל כאשר דנים במה בדיוק אמר פלוני ובאיזה מקרה רלוונטיים דברי אלמוני, המחלוקת אינה כמו שנראתה בהשקפה ראשונה.


4. כהמשך לסעיף הקודם, כמעט כל מי שדיבר בנושא, לא דיבר במציאות של המלחמה הנוכחית. עומס על הציבור כמו שיש כעת - לא היה מסוף מלחמת השחרור. אפילו במלחמת יו"כ, אחרוני המילואימניקים שוחררו באייר. כיום אנחנו כבר שנה בעסק ואנשים שעשו כבר מאות ימי מילואים, קיבלו צו לעוד שבעים יום השנה...


5. החזו"א ביקש פטור ל400 בחורי ישיבה, במציאות של 4 שנים אחרי השואה. אגב, כמו שהוא הדריך את כולם לשבת בכוללים, מה שלא היה מעולם בישראל. אומרים בשמו שצריך חמישים שנה להשלים את השואה.

אין שום סיבה להניח שהיה סובר שצריך לפטור עשרות אלפי בטלנים ואפילו כמה אלפי לומדים.

אין משמעות לרוב אלא אם ישבו ודנו יחדבינייש פתוח

מה שנקרא סנהדרין.

ודבר שני, הרבה מההתנהלות של החרדים נובעת מפחד מדברים חדשים, לכן הם מפחדים גם מחטיבה לחרדים בלבד, לא מוכנים להקשיב לאף אחד לגבי הצורך הדחוף והפיקוח נפש, או לנסות לבדוק את החטיבה החרדית האם היא עונה על הצרכים של החרדים (ואם יש פערים, אפשר לפתוח הכל ולנסות ולהשלים אותם), הם רוצים למנוע גיוס גם ממי שעזב את הישיבה,

והם מדברים על הרצון לגייס אותם בתור מלחמה בתורה, כאשר המטרה היא מלחמה בחמאס, או משתמשים בלוגיקה עקומה מאוד, וטוענים שעצם המניעה מצד הגיוס של למידה בכולל הופכת את החיוב בגיוס לעבירה פלילית של לימוד תורה.

האם ידעת שאחד מגדולי הדור הקודמים החרדים היה חייל בצבא האדום?

ודבר אחרון. פעם הפטור לתלמידי ישיבות היה מאוד מוגבל, ורבנים חרדים קראו לשאר הציבור החרדי להתגייס לצבא. נטורי קרתא חפרו מנהרות כדי למנוע מהצבא הירדני לפלוש לירושלים, וכשצריך עשו את זה בשבת.

שכנעתי אותך שאי גיוס של חרדים הוא משחק מאוד מוזר שנובע מפחד ותו לא?

כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

יש בזה גם צדדים טובים. עצםקעלעברימבאר
הידיעה שה' מסייע עוזר להרגע ולהיות אפקטיבי. כי לפעמים עצם החרדה שהכל תלוי רק בך ואין מי שמסייע היא עצמה יכולה לשבש אפקטיביות.


דריכות קטנה אפקטיבית, דריכות גבוהה כבר לא

בעיה שבנים הולכים עם מכנסיים, זה לא צנוע.אריק מהדרום
בגמרא (נדה י''ג ע''ב): "אמר רב פפא: שמע מינה - מכנסים אסורים. והכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה! ההוא - כדתניא: מכנסי כהנים למה הן דומין - כמין פמלניא של פרשים, למעלה - עד מתנים, למטה - עד ירכים, ויש להם שנצים, ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה".


וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".


"ש"מ מכנסא אסור. פירוש כשהוא נוגע בעטרה והוא רך, ואפילו לנשוי אסור מדקא מקשינן עליה ממכנסי כהנים, ועכשיו נהגו קולא בדבר הזה בכל הארץ הזאת, ואין לי על מה שנסמוך" (ריטב''א על אתר)

גם בבדואילנד - הגברים המבוגרים והשייכים עם גלימותזמירות
לא צריך להרחיק עד דובאי. מספיק להגיע בין באר שבע לערד.   
בהמשך לדיון על ערבים - אם היית נולד/ת ערבי/הזיויק

היית:

א. מתגייר/ת

ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח

ג. ערבי/ה חילוני/ת

ד. ערבי/ה מוסלמי/ת

ה. טרוריסט/ית

אידיאולוגיהoo

זה לא דבר מספיק בפני עצמו

זה צריך לבוא בשילוב עם הגיון ועם דרך טובה ונכונה


מה מפחיד בזה

הדבר המדאיג הוא אנשים שעושים שימוש לרעה באידיאולוגיה כי אז קשה לעצור אותם 

בעיה שבנות הולכות עם חצאיות שסע. זה מכשיל את הבניםנ א

באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

בית דין יכולקעלעברימבאר

לא להעניש. כמו רבי עקיבא שאם היה בסנהדרין לא היה נהרג אדם מעולם.

בית דין בהוראת שעה יכול לעשות דברים אחרים.

אין מצווה להפריש חוטאים אם זה יעשה בדיוק ההפך.


 

סנהדרין בכל מקרה יכולה לבטל עשה מהתורה אם יש לזה טעם להציל מחטא אחר, ואם יפסק בעתיד שדרשינן טעמא דקרא כדעת רשב"י בגמרא אז בכלל אם יש לזה טעם מסוים שדורשים מהכתוב היא יכולה. ואם ייפסק כדעת רב אחא שאפשר לבטל לא תעשה בידי סנהדרין  אז בכלל השמים הם הגבול בסנהדרין לעתיד לבוא.


 

(ראה לנבוכי הדור על זה. אבל יש פרשנויות שונות על דברי הרב קוק.

הרב שרקי סובר שסנהדרין לעתיד תוכל לפי הרב קוק לפי הבנתו את הגמרא לשנות כל דבר בתורה, אם תפסוק כמו רשב"י ורב אחא.

הרב אבינר סובר שהרב קוק הבין את הגמרא שמדברת רק בהוראת שעה מיוחדת).

 

בכל מקרה לעניין כפיה בדורינו. מה שכתבתי זה מה שהפוסקים אומרים.

מגמת התורה במצוות בין אדם לחברו וכו'הכלכלן המשני

שלום!

אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה. 

עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.

מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.

באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.

לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.

שד"ל נחשב לחכם מחכמי ישראל? לא מכיר מספיק,קעלעברימבאר
אבל מהמעט שיודע חשבתי שהוא חוקר רגיל, כמובן שצדיק וירא שמיים
עובדים ערבים- מה אתם הייתם עושים🫵יפה ותמה

רקע:

סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.

 

אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה. 

פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?' 

באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!

העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת. 

אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.

הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר. 

 

אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.

פעלת בצורה פרובוקטיבית ולא חכמהפשוט אני..

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?


 

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.


 

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.


 

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.


 

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.


 

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

 

הכי מצחיק / עצוב:

 

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

אז יהודי יכול להתנהג מגעיל בחנות אם המוכרת ערביה?מרגול

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?


נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.


אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?


הזיה. 

עונה פה לשניכםיפה ותמה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 22:41

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

 

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

הסיפור מובןנעמי28

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?


איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

קרה לינחלת

בס"ד

 

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

 

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

 

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

 

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

התכוונתינחלת

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לא יודע אם זאת היתה בחירה נכונה להתערב ב2 המקריםפתית שלגאחרונה

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

אני נמנעת מלהיכנסרקאני

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

 

לדעתי את טועהזיויק

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני רואה שזה ממש קרוב לליבך הנושא הזה.אני:)))))

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

מכירים שיעור תורה בערב בירושלים לבנים וגם לבנות?פופניק2

לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג

בסגנון צעיר

תודה🙏

שיעור מעורב? או עזרת נשים ועזרת גברים בנפרד?מבולבלת מאדדדד
לא משנהפופניק2אחרונה
יש שיעור בזום של נתנאל אלינסוןארץ השוקולד
אם תרצו לראות יחד מהבית
בחירת מתנה להוריםffffff
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 6:26

להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...

ארוחת בוקר זוגיתנפשי תערוג
שובר כלשהורקאני

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

סע לשוק רמלה ביום רביעישלג דאשתקד
אתה יכול לקנות שם חצי שוק ב86 ₪, וב4 שח הנותרים תקנה לך שם מיץ טבעי (יש שם בשוק הסגור, חבלז!).
הייתי שם בשבוע שעברנפשי תערוג

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

 

 

היית בשוק של יום רביעי?שלג דאשתקד

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

האמת הייתי בחמישינפשי תערוג

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

 

ברורררשלג דאשתקד
כי אשתי היה ברביעי, אז לא נשאר לך כלום
ועכשיו ברצינותשלג דאשתקד

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

אני כנראה לא אגיע לשם בזמן הקרובנפשי תערוג

הייתי במקרה שם

 

בית מזוזה יפהארץ השוקולדאחרונה

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

אולי יעניין אותך