אצל שני הגדולים שלי הורדתי טיטול ביום ובלילה בבת אחת. בלילה כשהם היו מתעוררים לקחתי אותם לשירותים, והם ממש כמעט תמיד התעוררו כשהיו צריכים לשירותים ובקושי פספסו. (הם לא הבינו שהם צריכים לשירותים, וממש לא היו עצמאיים מספיק כדי לקום לבד, אבל ברגע שהתעוררו וקצת בכו או קראו לי, לקחתי אותם לשירותים).
עם השלישי שלי עשינו אותו דבר, ובהתחלה היה די דומה.
אבל יחסית בתחילת תהליך הגמילה, היה לנו נופש של כמה לילות עם המשפחה, ולא רציתי להסתכן שם בפספוסים, אז קנינו תחתוני גמילה.
אבל היה לי אז גם איזה כאב באגן שהקשה עלי (בנוסף למיטות לא הכי נוחות שהגבירו אותו יותר), אז בלילה כשהוא התעורר לא הקפדתי תמיד לקחת אותו לשירותים, וסמכתי על התחתוני גמילה.
זה היה סה"כ כ-3 לילות (ואולי עוד לילה די סמוך שנסענו לשבת והמשכנו להשתמש גם שם), אבל מאז הוא התרגל שהוא לא צריך לחכות לי שאני אקח אותו לשירותים, והיה מפספס כמעט כל פעם (גם אם התעורר - עד שהגעתי אליו המיטה כבר היתה רטובה. לפעמים עשה קצת ועצר את עצמו אבל לא הצליח להמשיך בשירותים, ואז אחרי חצי שעה היה לנו עוד פספוס. לפעמים היו גם 5 בלילה...).
לקח לנו תקופה ארוכה לתקן את הנזק. ועד היום הוא לפעמים מפספס (בכיתה א'). כבר לעיתים רחוקות עכשיו, והרבה פעמים הוא גם מתעורר לבד בלילה והולך לשירותים, אז סה"כ הוא בסדר. ואולי זה היה קורה גם בלי התחתוני גמילה. אבל בכל מקרה כן היתה נסיגה ברורה אחרי הכמה לילות האלו ששיחררתי בגלל התחתוני גמילה.
ברור שזה קשור גם להתנהלות שלי, והייתי יכולה להשתמש בצורה שלא היתה פוגעת בגמילה.
וברור גם שלא אצל כל ילד זה ישפיע ככה.
אבל בכל זאת משתפת פה, כדי שמי שרוצה להשתמש תיקח לתשומת ליבה...