ועוד יותר מאמוש, ועוד יותר מאמוש, ועוד יותר מאמוש!"

(מזהות את השיר המקורי? )

יש לה עוד הרבה פנינים כמובן. אבל זה טרי מהרגע

וכשהיא נגמרה הבאתי משחה חדשה, לבנה, אז הקטן (2.9) שאל: "באיזה טעם היא? קולורבי?"

כמה ימים אחרי ראש השנה בעלי קילף לקטן גזר, אז הוא אמר: "אימא, אבא קולף לי גזרות טובות"...

הקטע הוא שיש לו קול צפצפני וקורע, והוא אומר פ במקום ב ו-ח במקום ר, אז זה נשמע עוד יותר קורע חחח

. איזה חכמים ומצחיקים

אותיות - קצת הסתבכתי

הבת שלי בת חמש

היינו ליד נמל אשדוד ושאלתי אותה אם היא יודעת מה מעמיסים על הספינות שם, אז היא אמרה

"כן! את יונה הנביא!"

פתח את הדלת למישהו אז היא עומדת ודופקת עליה לפתוח לפתוח

אז הגדולה- 2:10. היא רוצה ללכת לטייל! תתן לה! מה הבעיה? זה לא פר תפתח לה!

בעלי- אבל x אי אפשר, עכשיו לא הולכים לטיול

היא -מה הבעיה? אני לא מבינה! יש לי פיתרון -שתלך לבד!

בעלי -זה מסוכן לה היא קטנה...

היא -אני לא מבינהההה.. תן לה לטייל! זה לא פר!!

אני - x אם היא תלך לבד ופתאום תתקע במדרגה מה היא תעשה?

היא - את תעזרי לה!

אבל אני לא אהיה שם!

- אהההה

נפל בסוף האסימון.

אחד אחר-

שעה אני רודפת אחריה שתשים בגדי שבת והיא עסוקה עם האורחים.

בסוף היא מסתכלת עליי-

תקשיבייי אני אגיד לך, פשוטטטט את רואה שאני באמצע לשחק? אז את מפריעה לי

ואני - רק בהלם על החוצפה 😂

עוד משהו אבל ישן ממש שלה... בסביבות גיל שנתיים וקצת

היא ישבה בכיסא אוכל וזרקה על הרצפה

אז אני באמירה לא אופיינית לי - וואיי את יודעת שלאמא אין כח לנקות אתזה עכשיו?

היא, בטון מבין ומנחם- לא נורא, אין מה לעשות אין מה לעשות

🤐

איזה אחות חמודה היא!

והחוצפה, הבן שלי (בן שלוש) כל פעם שאני לא מרשה לו משהו אומר לי "את תינוקת" אז לא יודעת מי חצוף יותר...

והפנינים שלו, הוא מפעל לייצור פנינים, אז אני חייבת למצוא משהו אבל תמיד כשפותחים שרשור אני לא זוכרת אותן...

גם הבת שלי עכשיו -

"לכי למיטה!"

היא: "רגע, שנייה!"

וגם אמר לי יום אחד בטון כזה "בואי עכשיו!"

הם פשוט מחקות את הדרך שבה מדברים אליהן

עבר עריכה על ידי חמדמדה בתאריך ד' בחשוון תשפ"ה 21:42

אז לפני המקלחת התיישבתי על הספה החזקתי את התיק של הלגו פתוח (זה כזה תיק פלסטיק) ואמרתי לה שתאסוף ועודדתי אותה ואמרתי לה יופי וזה וזה מקסים 

סיימה לאסוף בסלון 

נשאר במטבח 

היא מתיישבת על הכורסא שלה הקטנה הזו של הילדים מחזיקה את התיק באותה צורה כמוני 

מצביעה על הלגו במטבח
 

״יאללה אמא יופי יופי״
 

😂😂😂😂😂

יש לה עיוות שהיא קוראת לעצמה (נגיד קןראים לה הודיה אז היא קוראת לעצמה עוגייה)

היא מסתובבת בבית מריעה לעצמה

עוגייה! עוגייה! עוגייה!

ועושה עם היד כאילו היא מעודדת קבוצת כדורגל😂😍

הקטן (2.7) מצא קלקרים ברחוב

הוא מאוד אוהב לאסוף שטויות שהוא מצא ברחוב אז הוא אסף אותם

אמרתי לו "מה נעשה איתם"?

הוא "בית שלנו!"

אמרתי לו "לא מכניסים את זה לבית"

הוא בתגובה " פח בבית?"

היתה תקופה שהיה לה קטע כזה,

כשאני אומרת לה לעשות משהו, היא אומרת לי בחזרה.

יום אחד הרדמתי את התינוק וישבתי במיטה שלי.

היא מגיעה אלי לחדר, כדי שאני אשכיב אותה.

אני אומרת לה- לכי למיטה.

היא אומרת לי- לכי את למיטה.

דבר ראשון- אני כבר במיטה, דבר שני- איך זה עוזר לך? את רוצה שאני אבוא אלייך, לא?

עוד משהו-

יום אחד היא אמרה "חיים שלי".

זה לא משהו שהיא מכירה מהבית. היא שומעת בגן.

שאלתי אותה מי אומר ככה בגן?

אז היא אמרה לי שם של ילד שהשם השני שלו זה חיים.

לכי את למיטה

חח גדולל

הבת שלי (כמעט 3) רצתה לצאת לגינה בשבת, ואמרתי שאי אפשר כי יש גשם.

היא: "איךנלך מחר לגן אם ירד גשם?"

אני: "נרוץ מהר מהר לאוטו שלא נספיק להרטב"

היא:" אז בואי נרוץ עכשיו מהר מהר לגינה!"

וגם: היא שאלה אותי בלילה איפה השמש

אני" הלכה לישון"

היא: "היא התקלחה לפני"

אני: "לא... שמש זה לא כמו ילדה רגילה שצריכה להתקלח לפני השינה"

היא: "אבל למה? איפה שמשות מתקלחות? למה הן לא מתקלחות לפני שהן ישנות?"

אספה עם הדןד משחקים והוא שם את הלוגו בקופסא הלא נכונה.

הילדונת תוקעת מבט "מה זה הבורות(בשתי חולם) הזו?!"

באה אלי שאני באמצע להניק  עם חבילת מדבקות כל הכבוד לאמא שאוכלת (מאכילה..)את x "

כולם פה מצחיקים וחמודים כ"כ!

ראתה אותי מחבקת ומנשקת את התינוק המתוק, ואמרה לי- אמא, את יודעת, אתם הולכים להיפרד...

-מה, כשהוא ילך למטפלת? (אחרי החופשת לידה)

-כשהוא יתחתן!!!

איזה מתוקהה

אנחנו מכינים ליומולדת שלי עוגת גבינה וביסקוויטים שמכינים רק אז

בעלי נתן לבת שלי לטעום מהתערובת לפני ואמר לה לברך

היא שאלה מה מברכים ושאלנו אותה מה היא חושבת,  אז היא מברכת בשיא הטבעיות

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!"

היינו באירוסין בסטייל חרדי, ויש קטע כזה של תצוגת המתנות שהזוג קיבל. אז עמדתי והסתכלתי על כלי הבית שהיו שם.

בן ה5: מה זה מה שאת מסתכלת?

אני: על הכלים האלה, אתה יודע שאלה מתנות שX וY קיבלו כדי להשתמש בבית החדש שיהיה להם.

הילד: מה, הם עוברים דירה?

אני: לא... פשוט עכשיו כל אחד מהם גר עם ההורים שלו, ואחרי החתונה יהיה להם בית חדש והם יגורו בו ביחד.

הילד: מה, הם יתגרשו?

🙃

אנחנו במקלט של הבניין בעוד אזעקה, כל השכנים בשיח ענייני דיומא, מעדכנים היכן אזעקה עכשיו ולאן המשיך הכטבמ מכאן,

שכן שלא כ"כ בעניינים שואל מה הפעם, טילים או כטבמ? - העוד בן כמה ימים שנתיים מוציא את המוצץ מפיו ומדווח לו בשיא הרצינות:

" או, זה או טיאים, זה כטבמ"

( =לא, זה לא טילים, זה כטבמ..)

(יש לי עוד מלא פנינים איתו רק בעניין האזעקות. חחח)

חכם, הקטנצ'יק הזה! הדור של ימינו...

ואיזה כיף לראות אותך!❤️

(הקטנצ'יק מתורגל בנוהל אזעקות, שומע רטט חזק מהטלפון ורץ לדלת - "אמא, אזעקה, בואי נרד! אגי!

(-ככה קורא לאחיו, אין כמעט קשר לשם המקורי..) אזעקה, בוא!"

השכנים כבר נהנים לשאול אותו "איך עושה אזעקה? -"אווווווו"

איפה הייתה אזעקה?-" נהייה, עכו, קיית מוקין, חיפה"😅)

אני כבר לא פה אבל מתגעגעת ממש..

מה שלומך מתואמת אהובה?

מדבר לא מדהימים )

איזה כיף זה!

ואני ב"ה בסדר. מתאוששת מלידה לפני חודש בדיוק

אצלי בן השנתיים חוזר אחרי הכרוז באוטובוס. זה משעשע.

ובאמת כיף לראותך!!

שהיום אני שומעת אותו מדבר לעצמו תוך כדי משחק ומכריז:

נא לא לשכוח חפצים אישיים ברכבת!

וגם אצלי הוא חוזר אחרי הכרוז ברכבת ובאוטובוס.. וגם מחקה את הצליל של הרכבת בעת פתיחת הדלתות. חחח

הם בני אותו גיל כמעט, נכון? הבננים שלנו?

תודה, גם אותך ❤️

מוסיפה גם

הגדול בן שנתיים ו- 10 לוקח סידור ומתנדנד, יעני מתפלל

אחרי כמה דקות סוגר את הסידור ואומר: "כל הכבוד אמא שלא הפרעת לי להתפלל..."

הבן שלי מכיר קריאת שמע גם מהגן כשהם מתפללים וגם מזה שאני אומרת איתו קריאת שמע לפני השינה

יום אחד ישן אצל אחותי ואמרה איתו קריאת שמע

כשהגיע ל"המלאך הגואל" הוא עצר אותה: "לא, זה של אמא..."

אמרתי לילדים: "לכו עכשיו למטבח להכין ארוחת ערב, ואני הולכת לחדר כדי להכין לתינוקת ארוחה" (כלומר - לשאוב לה).

הילדונת הסתכלה עליי בעיניים גדולות, ואז התחילה לצחוק: "לא! מה פתאום! היא אוכלת חלב מאמא!"

צודקת,תכל'ס... גם אמא שלה לא רגילה לזה

הבחורצ'יק (2.5) לא אוהב את הרעש של המשאבה. בשבת היא נדלקת מידי פעם וזה מבהיל אותו.

בהתחלה אמר לי: תכבי את זה! (סופר לי עם האצבעות) - אחת.. שתיים.. שלוש!

ואחרי כמה פעמים: אמרתי לך לכבות את זה! אני לא אוהב לחזור על עצמי!

וכמובן כל פעם שאני הולכת לשאוב בחדר מיד הוא דופק בדלת.

- מה אתה רוצה?

- אני רוצה אותך🥰

ובפעם אחרת:

- מה אתה רוצה?

- להדיג (להגיד) לך משהו

- מה אתה רוצה להגיד לי?

- שאני אוהב אותך😍

ואזיה מתוק זה שהם מביעים אהבה.

זה קורע

וגם עושה לי עם היד "רגע,רגע" או "עוד מעט"

השבוע ברכנו על איזה פרי והוא השלים "לישב בסוכה"

בת 2.5

אני (מנסה לעניין אותה בגמילה): מה את אומרת, נקנה לך תחתונים?

היא: אמממ... לא. עדיף חולצה.

היא מבינה ודוברת עברית ואנגלית

אחד הילדים בגן אומר לי: תראי, יש לי מיקי מאוס!

היא: גם לי יש מיקי פה (mouth) ומצביעה על הפה..

יום אחד ישבתי לי בשירותים, הוא ראה איך אני מורידה מהתחתון את הפד (אחרי לידה וזה..)

אל תדאגו הוא לא ראה שום דבר שלא אמור לראות. כולה פד (מאז כמובן נזהרת)

בתור ילד שרק התחיל לזהות צבעים ולקרוא להם בשם - הוא ממש התלהב שמזהה את הצבע האדום

מאז,

פשוט פדיחה - יום אחד מתכופפת בגינה לעגלה- הוא מיד בהתרגשות מגיע למשוך לי את החצאית במותן מצביע לכיוון וצועק בהתרגשות אדום אדום אדום

מקרה שני - אני מגיעה לאסוף אותו מהמעון, המטפלת משתפת בצחוק שהילד בזמן החתלה ראה את אחת הילדות הולכת לשירותים והוא כולו מתרגש מצביע לה על התחתונים וצועק אדום!!!

ועוד אחד אחרון - במעון הוא התיישב בפינת בובות להניק את אחת הבובות. משחק דמיון רגיל, קורה למלא ילדים מתוקים. 

הבעיה היא שיום אחר כך המנהלת התקשרה אלי שאני חייבת להקפיד יותר על צניעות כי הוא בן, מכיר מושגים שלא אמור להכיר ובללללה (היא סיפרה לי על זה עוד לפני שסיפור המחזור בכלל התרחש. נטו על הקטע של ההנקה רק תבינו את הרמה שם בצינועת שה' יעזור)

פשוט פדיחות איתו. כמובן אני מאז ממש ממש נזהרת. אבל עדיין, לא נעים.

הרבה ילדים בגיל שלו עוד יונקים בעצמם

מעניין אותי איזה מושגים בהנקה ילדים לשיטת לא צריכים להכיר

אני גם הופתעתי

כי זה משחק כל-כך שיגרתי בגנים. כל הילדות משחקות אותה מניקות.

באמת לא ברור מה העניין 

מרימים חולצה דוחפים בובה

או שמכסים את הראש עם השמיכה (ככה אני מחברת כשהם קטנטנים ואני מניקה עם סינר) 😉

וגם בכלל מול הילדים אני מכסה סמלית בקושי, בעיני זה גיל מעולה לראות הנקה ולחוות את זה כמשהו נורמלי.

בנים גדולים כמובן צריך לכסות יותר

בן הכמעט 3 מתרגש מיום ההולדת המתקרב:

אני לא בן שנתיים. עוד מעט יהיה לי יום הולדת 5!

קיבלנו פאזל של דניאל בגוב האריות. בת ה4: אמא, הוא בגובה אריות! זה נמוך או גבוה?

בן כמעט 3, עיוור צבעים מסתכל על קישוא. "אמא, אבא קנה גזר ענק!"

אפשר לשאול איך גיליתם שהוא עיוור צבעים? לא חשבתם שהוא סתם מתבלבל בצבעים?

אני, משאירה אותו עם בייביסיטר: להתראות!

הוא: להתראות!

אני: תהיה ילד טוב.

הוא: טוב. גם את!

אני: איך היה המבחן?

היא: מצויין

אני: ידעת הכל?

היא: חצי

כשהבכור שלי היה בן שלוש או ארבע, הוא שיגע אותי, צעק או השתולל או לא יודעת מה, אז שתקתי ועצרתי, הסתכלתי לתקרה ואמרתי : השם תעזור לי עם הילד הזה, שניה אח''כ הוא מסתכל לתקרה:  השם תעזור לי עם האמא הזאתי

הוא בא אליי למיטה, התחיל לדגדג אותי בצוואר ואמר בקול שמדברים לילדים קטנים: "אוי, איזה צוואר מתוק מצאתי כאן!"

בן חמש, קם לפעמים בלילה לשתות וקורא לנו שנביא לו מים. רק מה- הוא כל כך עייף שלא שם לה מה הוא אומר...

באחת הפעמים הראשונות זה הלך ככה-

בן5: "אמא אפשר בבקשה סלט?"

אני: "מה?!"

הוא: "אפשר. בבקשה. סלט??"

אני: "מה???"

הוא בצעקה: "אפשררר בבקשההה סלטטט????!?!?"

אני: "אתה מתכוון לשתות?"

הוא בעצבים: "כן!!!!"

חחחח איך נקרעתי😅

ומאז כבר היה לנו:

"אפשר בבקשה קפה?"

ועוד שאני לא זוכרת

והמנצח במתיקות-

"אפשר בבקשה חיבוק?"

(קיבל חיבוק לפני המים🥰)

שהיא תקום🤣🤣🤣

ואני אוסיף סיפור עלי דווקא עוד אין לי סיפורי פנינים

כשהייתי בת שנה היינו אצל הרופא רופא רוסי שמן

בקיצור הסתכלתי על אמא שלי ושאלתי אותה "אמא מה אופה יעשה לי" והרופא דפק מבט "מי דיבררררר " "לאאאאא"🤣

כשאמא שלי התחילה לגמול אותי אז הייתי מפספסת בכוונה היא הייתה מחליפה לי והייתי מפספסת קיצור יום אחד קיבלה קריזה ואמרה לדודה שלי וואי אני אדביק לה איזה אחת היא עושה לי בכוונה (הייתי בת שנתיים) אז הסתכלתי עליה ואמרתי לה אהה לא מדביקים ילדים מדביקים דפים

היא שמה לי פעם גרביון  בגיל 3 עם לבבות ואמרה לי כזה וואי תראי יש לך לבבות על הגרביון ואני אומרת לה לבבים אז היא לבבות

אני לבבים היא לבבות ככה איזה כמה דק

ואז היא אומרת לי נשמה אני מתקנת אותך אני עושה לה כזה לא מתקנים ילדים מתקנים גגות❤️🤣

כייף שההורים זוכרים חכמות של הילדים.

אגב, אנחנו רושמים חכמות של הגדול בקובץ וורד בענן כדי שנזכור

מקווה שלא נעשה את זה רק עם הבכור אלא גם בהמשך. 

אני גם משתדלת לכתוב את כל הפנינים. בעיקרון יש לי מחברת אבל לא מגיעה לכתוב בה... אז מה שעשיתי זה כל פנינה אני שולחת בווצאפ לבעלי/למשפחה עם מילה קבועה כדי שאוכל לחפש ולהעביר למחברת יום אחד כשיהיה לי זמן🫣 ולכתוב בווצאפ זה דקה...

לפעמים הילדים כבר יודעים שאני רגע כותבת את מה שהם אמרו בפלאפון😝

אבל הוא אפילו לא חסיד גדול של סלט... לכן כל כך הופתעתי😂 מעניין מה חלם לפני...

וואי וזה קורע שיש לילדים חשקים של אמצע הלילה כאילו הם מבוגרים😅

ועדיין אוכלת לפעמים שימורי חומוס נניח😅

הבת שלי קבוע כל בוקר אומרת- מודה אני... שהחזרת בי נשמתי על נטילת ידיים...

וגם בשמחת תורה- "ברוך כבודו"- היא ענתה- "אור בן אדם" חנקה אותנו...

היא בכלל כוכבית- עומדת מול המראה- איזה חמודה אני..

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅

אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...

עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.

מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.

וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.

אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת

ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם

השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)

באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.

היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה

לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...

אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

אנחנו יוצאים פעמיים בשנה

כי זה חשוב לנו

זה צבירת חוויות עם הילדים

ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה

וחוזרים עייפים

אבל זה שווה לנו

אוהבים מאוד את אנ"א

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה

אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.

השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.

גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.

2. תמשיכי בשעה הרגילה.

3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.

לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.

בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

תפני אליהם

יעל דובסטר גם נחשבת מעולה

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה

לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

ואני תוהה מתי לספר

נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך

החלטות טובות!

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

עשיתי פעמיים בדיקה ביתית בהפרש של כמה ימים יצא שלילי שום זכר לפס נוסף

בה אני בחודש חמשי

לא תמיד זה סיבה ספציפית שמראה על בעיה. לפעמים זה סתם משהו אקראי.

כמה זה "כמה ימים"? אני אישית לא הייתי מתחילה לחשוש וללכת לרופא לפני שבוע פלוס של איחור.

זה קורה גם בלי שום סיבה מיוחדת

כי הגוף שלנו לא מכונה מתקתקת תמיד תמיד אותו דבר

כמו שגם מערכת העיכול משתנה לפעמים ועוד כהנה וכהנה

עדיין זה לא אומר שאין הריון

אבל זה אומר שמבחינת הביוץ עדיין לא היה איחור (לא עברו 14 יום מהביוץ)

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.