אצלנו לפעמים כמה ילדים ביחד נוסעים בבימבות בבית. אז הם מתנגשים זה בזה לפעמים וצריכים לפלס לעצמם דרך בין הדברים שמפוזרים בבית, אבל עדיין נהנים

רעיונות נוספים:

אוהל כדורים (אפשר גם להכין לו "בריכה" מצעצועים רכים, בתוך ארגז גדול),

משחקים באמבטיה,

מגלשה קטנה (אפשר גם להניח מזרן על הספה ואל הרצפה, ועליו הוא יתגלש),

להפעיל מוזיקה ולרקוד (אפשר גם לפי קליפים של ג'אסט דאנס - יש כאלה גם יהודיים).

ואולי להזמין חברים - אצלנו הילדונת בהחלט מסתפקת בחברת האחים שלה, שעושים איתה שטויות וכיף. אולי אצלך חברים יהוו תחליף טוב...

בזמן כתיבת השאלה נזכרתי בבת שנתיים וחצי שלך

אמרתי לעצמי אמאל'ה בורא עולם איך את מעסיקה את הפצצת אנרגיה הזאת

עוד אחרי קיסרי

אמאל'ה מרגיש לי מאתגר ברמות

כי יש לה אחים גדולים (באמת להיות איתה לבד זה מאתגר, ולכן מאז הלידה אנחנו משתדלים שזה לא יקרה, גם אם זה אומר שבעלי נשאר בבית...)

ילד בכור שהוא פצצת אנרגיה זה מאתגר פי כמה!

מתחילה להרגיש טוב עם עצמי

תודה לה' שאת פה!!

שנתיים שאת צריכה להעסיק אותו, ואז 14 שנה של רווח נקי. מעסיק את הקטנים, עושה קניות, הראש מלא רעיונות, מנקה את הבית, בונה סוכה ומפרק לגמרי לבדו, מנקה את הרכב, מקרצף מקרר, שוטף את הבית עם מלא מים, ומה לא..

מדי פעם נחבל וצריך להכניס לטיפול.. לא נורא, משתלם.

(בדיוק השבוע עברנו סרט כזה של חבלה וצילומים וכל הסט)

אשכרה 2 מכנסיים כבר קיבלו חור מתחילת העונה הנוכחית!!!

מכנס אחד נפתח התפר בירך (שטויות בקטנה - התופרת יום אחד תתקן.. לא ידוע מתי בדיוק)

ומכנס שני נהיה פשוט חור בברך . אין איך לתקן חוץ מלהדביק טלאי 🤪

טוב, בקטנה ממש 😆🤥😉

את רואה, הספקתי לשכוח. גם זה עובר.

חכי לכדורגל נשמה, את עוד לא יודעת מה זה מכנסיים קרועים 😆😅🤣

בעלי במילואים, הוא מחזיק לי את הבית.

בתחילת שנה יום הלימודים הוארך לו מ16:15 עד 18:00,

ועוד שנת בר מצוות ועכשיו חודש ארגון,

מבטיחה לך נכנסתי לחרדה יותר מאשר הבשורה על המילואים..

כל הזמן נזכרת איך כשהיה קטן לא הייתה לי דקה לנשום, ב"ה על הכל!

וסתם סיפור משעשע, בשבת התארחנו אצל משפחה לארוחה והקטן נרדם אצלם והיינו בלי עגלה.

המארחים שאלו אותי אם אסתדר. הפנתי אליו את השאלה: אתה תסתדר?

הוא עונה לי כן אני אסתדר. אלך מהר להביא את העגלה ואחזור לפה.

לא הספקנו לחכות לו והוא כבר חזר עם העגלה (מרחק שלי היה לוקח 10 דקות כל כיוון)

השאלה הבאה הופנתה ישר אליו:

אתה תסתדר במדרגות? (הבינו את מי צריך לשאול)

רק שיהיה בריא וישמור על עצמו!

*אפשר לפנות מסלול רכיבה לבימבה

*לבנות מסלול מכשולים במסדרון/סלון בעזרת כריות, כיסאות וכל הבא ליד.

* ללכת את המסדרון או מחדר לחדר בצורות שונות (קפיצה, ריצה, כמו אריה, כמו נחש, כמו צפרדע, כמו איש זקן, אחורה, כמו תינוק וכל רעיון אחר)

*לפרוס מזרונים על הרצפה ולתת לו התגלגל ולקפוץ משרפרף נמוך או מהספה

*לנשוף בקש על פונפון לאורך מסלול. מעייף אותם ממש

כבר מחר נתחיל לשחק אותם

עונה לגבי הבימבה - יש מסדרון לגמרי יש מקום

אבל כמה כבר אפשר לנסוע הלוך חזור על אותו מסלול

אהבתי את הרעיונות עם לאתגר את המסלול

וגם את הרעיונות האחרים

ננסה אותם

ברבצק/בצק ביתי

גואש

כדור

חבל קפיצה

חישוקים

לקרוע ניירות ולעשות קונפטי

קריוקי

לק"י

אני לא חושבת שאמורים ללכת על קצות האצבע, אבל לקפוץ ולקפוץ פחות.

למרות שכמה כבר ילד בגיל הזה יקפוץ. בטח לא חצי שעה ברצף😂

את לא רוצה לשמוע מה שומעים מהבניין.. נשמע מינימום 500 איש

תאמיני לי שגם אם ירצו הם לא ישמעו את הקפיצות 🤪

נראה לי ממש גיוון נחמד של אחה"צ.

הוא ממש אוהב את זה

אבל לא נעים לי מהשכנות שיהיה שם כל היום

מה גם שאני רוצה אותו קצת לעצמי.. 

חוש קצב טוב אז מגיל צעיר מאוד

אולי לנסות לפני כן לעשות קצב עם שיר מורל כמו 'עגבניה צומחת בגינה' ששרים כשקופצים בחבל ותראי לו איך לקפוץ לפי הקצב בשיר

אפילו לקנות חלב במכולת, לא בהכרח לגינת משחקים.

זה מעביר זמן ופורק אנרגיה

אם את ממש גיבורה אז תני לו לקפוץ בשלוליות....

תחפשי משחקיה קרוב לבית, לפעמים יש במנהלים הקהילתיים

וללכת לחברות - המשחקים שם תמיד יותר מעניינים...

אפשר גם בצק קינטי

ואמבטיה/אמבטיית קצף

כמעט בכל משחק הוא רוצה שנשחק איתו - לפעמים משחק עצמאית ממש לדקה שתיים ואחר כך מבקש שנצטרף

תואם גיל? (בן שנתיים ו 3..)

בנוסף לזה שמבקש שנשחק איתו,

אחרי פרק זמן ממש קצר של 10 דקות בערך - הוא אוסף את המשחק ומבקש לעבור למשהו אחר

ככה כל צהריים אנחנו מוצאים את עצמנו בלופ של הוצאת משחק, פיזור, ''נראה מי אוסף יפה '' ומייד למשחק הבא.

תקין?

אני מנסה להשאיר אותו עם המשחק, אבל הוא בשלו מוכן להמשיך

אני כבר מסוחררת מהקצב (לפחות מרוויחה אחלה אימון כל דקה להתרומם מהרצפה 🤪😃)

רק היום למשל שיחקנו

מגנטים

לוטו

משחק השחלה

לגו

שוב לוטו

וכלי רופא

לאחר מכן אמבטיה של שעה..

ככה זה בכל בית?

אני בחרדות שיש לנו פה בעיות קשב,

ממש מלחיץ אותי (נכון שיש לכולם. אבל עדיין מפחיד אותי)

ונראה אותו הדבר.

לא מחזיק מעמד עם משחק או פעילות ליותר מ10 דקות..

לדעתי תואם גיל, ממש לא הייתי חושבת בכיוון קשב וריכוז.

תתנחמי בזה שבילדים הבאים זה יותר קל, להסתכל או לריב עם האחים הגדולים (וטוב גם לשחק) משחרר אותך לפעמים..

אבל כן הייתי מציעה לך לבנות אתגרים סביב אותו משחק.

למשל מגנטים:

לבנות מגדל הכי גבוה

ואז להחליף צד אחד סגור בצד פתוח ולעשות דירה להשכיר.

ואז בכל קומה לשים איש/ חיה קטנה.

ואז לשחק מה חסר בגננו הנחמד (מוציאים חיה אחת והוא צריך להיזכר איזה חיה)

ואז עוזבים את המגנטים ומשחקים מה חסר בגננו הנחמד בלי לבלבל את הסדר, ועם לבלבל את הסדר.

ככה באותו משחק את בונה הדרגה ומכניסה עוד משחקים עם אותם חלקים.

כלי רופא: מטפלים בבובות, ואז בך כי כואבת לך הבטן ואת צריכה לשכב ואסור לך לקום.

ואז הוא חולה ואסור לו לקום.

וככה גם נחת כמה דקות, וגם הוא הפסיק להתרוצץ כמה דקות.

וכו'.

תנסי להאריך את מה שאפשר לעשות עם כל משחק, אחרת ישעמם לו מאוד מהר עם המשחקים הקיימים.

ותני לו להמציא שימושים משלו שלא חשבת עליהם.

גם תני לו להשתתף איתך במטבח.

יש ערכת כלים לילדים (את יכולה לגגל כלי מטבח מונטסוריים) גם ככה אז צמודה אליו, תני לו להביא ירקות מהמקרר, לספור אותם, לשטוף, לנגב, לקלף לחתוך, להעביר לקערה. לפחות בהמשך הוא ידע לעשות דברים ברצף במשך עשר דקות, רבע שעה.

מה שיתן לך את הזמן להעמיד סיר בלי להתייחס אליו כל שתי דקות.

גם לשתף אותו בקיפול כביסה.

הכי חשוב לא לתקן את מה שהוא עושה, אז תאכלו סלט עם חתיכת מלפפון ענקית, או חתיכות קצת מעוכות, הכל טוב. זה עדיף על פני לרדוף אחריו למנוע ממנו לעשות נזקים.

כשאת שוטפת כלים, אפשר לתת לו סקוצ נוסף עם סבון והוא יסבן את הפלסטיק בזמן שאת שוטפת את שאר הכלים.

בסוף כשהוא חצי רטוב, הוא ירד ואת תסיימי את השטיפה. והוא ישר למקלחת.

ועדיין ממש אחרי קצת זמן הוא מתחיל לשיר לעצמו את השיר של האיסוף ואוסף את המשחק..

אני מציעה להמשיך

לעשות תחרות

מנסה ממש בכח לעניין אותו יותר

אבל הוא בשלו אוסף ומבקש אחד אחר..

קצת מוזר, לא?

אם זה בא ממנו ונחמד לו לאסוף זה גם סבבה.

מבחינתו זה כמו לעבור בין תחנות אולי,

סוג של משחק ארוך.

כל עוד הוא לא מאבד עניין הייתי זורמת איתו.

לאבד עניין זה שהוא לא יודע מה הוא רוצה למתחיל להשתגע. אם הוא שר לעצמו ואוסף, ויודע מה המשחק הבא שבא לו, זה נשמע לי בסדר.

מעודדת אותך שבגיל שלוש זה השתפר פלאים, וגם עם האח הקטן, אני חושבת שהפערים אצלי הם כמו אצלך, עכשיו כשהקטן בן שנה הם ממש יכולים לשחק ביחד ולהעסיק אחד את השני.

בינתיים כשהוא עוד פיצי אז קודם כל אם את מתחילה איתו את המשחק ונותנת לו רעיונות יש הרבה יותר סיכוי שהוא יעסיק את עצמו עוד קצת. את יכולה גם לתת לו יצירות. אפשר אפילו עם משימות מוגדרות (תלוי אופי, הבן שלי מאוד אהב) למשל עשר מדבקות ואת מציירת לו עשר עיגולים גדולים על הדף והוא מדביק מדבקה בכל עיגול. אצל החמוד שלי משימה מוגדרת גרמה לו להישאר בפעילות. נניח במגנטים- למיין לצבעים ואז לבנות מכל צבע מגדל בפני עצמו...

ילד בריא

באמת שילד בכור לבד זה קשה יותר מילד חמישי!

את הבן הרביעי שלי האחים שלו גידלו אותו, פשוט שיחקו איתו לוקחים אותו למתקנים והכל... זה חיים אחרים! הכי קשה מבחינת תעסוקה זה ילדון ותינוק..

(אבל הכביסה, הכלים והניקיון קשה פי חמש עם חמישה...חחח)

סוס מהרגליים שלך- שאת יושבת רגל על רגל והןא יושב על הגל המןרמת שלך

לי זה סבבה לעשות להם תוך כדי הנקה אפילו

שימי מתחת מזרן, ותני לו לעשות מתיחות וגלגולים על המוט.

בנוסף, לנפח בלונים ולעשות מזה איזה יצירה, שיהיה מסגרת לניפוח הבלונים.

לסמן בלטות בעזרת משהו (למשל לשים מדבקות עם צבעים) ואז צריך לקפוץ מבחטה לבלטה רק לפי חוק מסויים (למשל רק בין הכחולים)

טושים מחיקים עם מגבון וקצת אלכוהול יתנו לך מגוון רחב של התנסויות בבית. (לא תפחדי שיישאר סימן, יאפשר לך לשחרר ולסמן לו המון דברים על הרצפה)

בנוסף התעסקות עם בצק, מאוד חשובה ומפתחת.

פלסטלינה, בצק ביתי וכל העסק הזה.

אם הוא אוהב יצירות, אפזר לפרוס ניילון גדול על איזור מסויים, להלביש אותו בגדים שאפשר ללכלך (אפשר למצוא ביד 2 בגדים למסירה, מה שבמצב לא לצאת מהבית איתו יכול להתאים למטרה הזו)

על הניילון ששמים קרטונים או פלקט או כמה דפים

(אצלי אהבו קרטונים קטנים שאפשר למצוא בכל סופר)

לתת מכחולים ומעט גואש, לצבוע את הקרטונים מכל הכיוונים. לאחר מכן ישר לאמבטיה.

למחרת שהקרטונים צבועים, משחקים בזה במשחקי דמיון (כאילו זה טרקטור, סירה, מכונית וכו)

אחרי כמה ימים כשזה ממוצה מפנים מהבית ומחכים לפעם הבאה של האטרקציה הזו.

באותו אופן אפשר לתת דבק לבן ונצנצים לפיזור.

חשוב לתחום היטב את פינת העבודה שלא יתבלגן לך בכל הבית.

נניח לסדר כסאות, לשים גומי ולתפוס את הניילון הפרוס בתוך הגומי.

לפתוח סולם בבית, לתת לו לטפס ולרדת. לא לפחד לתת לו להתנסות.

לוח קליעה למטרה.

גם בחורף ירושלמי אפשר ורצוי לצאת החוצה.

תינוק את יכולה לשים במנשא ולעטוף את שניכם בקפוצון ענקי (קניתי במיוחד לצורך זה שני קפוצונים מתמנון מידה ענקית)

יחד עם שמיכה, יהיה לו חמים ונעים.

את הילדון המדובר תלבישי בשכבות נוחות ונעימות, עם ההשתוללות הם מתחממים מהר, זה ממש חושב להתפתחות הפיזית והנפשית. לא לפחד לצאת החוצה.

משחקים נוספים: אם יש מרפסת או מעקה, לחבר דלי לחבל, לקשור היטב.

יורדים למטה ושמים כל מיני דברים בדלי ואז עולים למעלה ומושכים.

כשעולים/ יורדים במדרגות, לאתגר את העליה (באלכסון, בדילוגים, בקפיצות, בעליה בעזרת רגל אחת ושתי ידיים)

ואם את מחפשת דברים מרגיעים אז בעזרת מים

תחממי את חדר האמבטיה, עם מים חמימים (בגובה נמוך ממש שלא תצטרכי להישאר צמודה)

ולשים לו באמבטיה משחקים לפי נושאים, תחפשי צעצועי אמבטיה. אפשר למשל צבעי ידיים, דוג דגים, חיות, אפילו דופלו מתאים למשחק במים (הרעיון לא לתת את הדברים הרגילים, אלא להפתיע ולגרות את הסקרנות)

להעביר מים מכלי לכלי, לפי רמת אתגר מתאימה.

אפשר לשים לו מעט צבע ולתת לו לערבב צבעים.

בגדול אני ממש מאמינה בלהתאים את הבית לפעילות לילדים.

בקצב הזה הבית שלי עוד רגע נראה כמו משחקיה קהילתית

אחלה רעיונות

אני עושה סיכום של הכל כככה תמיד יהיה לי מול העיניים  רעיון למשהו 

גם בנים נהנים מזה מאוד.

לקפוץ פנימה והחוצה, לסובב סביב הגוף,

להעמיד ולקלוע לבפנים דברים, להקפיץ ולגלגל במסדרון.

אצלנו היה מאוד שימושי אצל הילדים האנרגטיים.

עוד משחק שנזכרתי,

להעמיד קופסאות שימורים (מלאות) בשורה עם רווחים.

לתת לו ללכת על הקופסאות. או בסללום מסביב לקופסאות.

אפשר לשחק עם כל משטח שניתן לדרוך עליו ולהזיז בקלות.

(נכנסתי לזה חח)

לתת לצייר עם טושים מחיקים על מראה/ חלון זכוכית.

יש טושים מחיקים לילדים שנמחקים ממש טוב. כדאי לקנות סט צבעוני שיהיה קבוע בבית לדברים מהסוג הזה.

ציור על משטח גדול, ועוד לעלות על שרפרף בשביל זה, מדליק את הילדים האנרגטיים גם אם זה לא ממש להוציא מרץ.

אפשר גם לרסס קצף גילוח על מראה/ חלון

לתת לו למרוח, ואז לצייר עם האצבע, בשביל למחוק, מורחים שוב את הקצף.

אפשר על הקרמיקה באמבטיה אם את חוששת מלנקות.

אני משתמשת בשק תפוחי אדמה ריק עם סבון כלים כדי לקרצף דברים כאלו, זה לא שורט, ואז עם זרם מים הכל יורד בקלות. 

אני מזה מעריכה

כבר היום מתכננת לצאת לקנות את הציוד

באמת תבורכו

אנחנו כבר כמה ימים מעלים אבק בבית

הילד ממש רוצה לעשות משהו על עצמו ולא מצאנו רעיונות

כדאי לשאול את הרופא המטפל.

אבל אם לא קיבלת הנחיה להפסיק, אני לא חושבת שצריך.

לא כל הגדרה של הריון הסיכון קשורה להפסקת הנקה.

אולי אתן יודעות יש בעיה עם אספירין בהנקה ?

זה הידיעה שיחסי אישות גורמים להתכווצות הרחם הרבה יותר חזקה מאשר הנקה. אז כל עוד אין הנחיה להימנע מיחסים, להבנתי אין בעיה עם הנקה.

אבל אני לא גורם מוסמך או משו.

לא הייתי סומכת בזה לשאול כל רופא, כי רוב הרופאים מחזיקים בדעות מיושנות לגבי הנקה, ומה אכפת להם לומר לך להפסיק, הם לא מפסידים מזה כלום, בעיניהם אם לא יזיק לא יועיל...

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

אז יש ילדים שיותר צרכים שקט ויש את אלה שתמיד יהיו בסלון. יסודי ממש אין צורך.

יש שולחן מטבח, סלון, שולחן יצירות קטן, רצפה, כל אחד מתיישב איפה שהוא רוצה. בכתה א' זה בגדול בעיקר תרגול קריאה אז זורם לגמרי בספה.

יותר תחשבו על מקום לחוברות, תיקים, כלי כתיבה שאפשר לקחת כשחסר. 

זה שלב בירוקרטי, לא מהותי. הרופא לא יכול להוציא הפניה למי שפיר, רק ליעוץ גנטי, אז הולכים ליעוץ ושם מוציאים לך הפניה למי שפיר. ככה הסבירו לי בזמנו.

אבל בפעם אחרת שעשיתי בגלל גיל ולא בגללל סיכון למום אז עשיתי יעוץ בפגישה וירטואלית כזה רק לסמן וי. וגם כדי לבחור מה אנחנו רוצים לבדוק ומה לא

אם בכל מקרה לא תעשי, אז אין מה לעשות יעוץ.

אני עוד מתלבטת אבל אם כן אלך פרטי. 

ראיתי מנסיוני שכשאמא מביאה הם בוכים וכשאבא או מישהו אחר הם נפרדים בקלות יותר.

בהצלחה בהחלטות

אבל את מכירה את הילד שלך ואנשי הצוות הגי טוב כמובן. הוא בוכה רק בכניסה או גם במשך היום?

אם זה בכי של דקה בפרידה ונרגע נראה לי שעדיף עם חברים

זה כנראה תלוי רופא.

וגם תלוי אם מצליחים לראות ככה או לא.

הרופא אמר לי שסקירה מוקדמת תהיה וגינלית

קבעתי תור במרפאה אחרת, לרופאה.

היא עשתה בטני והייתה עדינה ומתחשבת ואמרה שוגינלי גם בכלל לא יעזור.

היה לה קשה לראות את הלב מספיק טוב אז שלחה לאקו לב עובר.

אז ממש תלוי רופא

אני די רזה ולא פעם בגלל מנח של העובר היה צריך גם פנימי

ובשבוע 14

אבל אני נחשבת רזה ניראלי

אז אם זה קשור אולי זה למה

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..