אז גללתי קצת בפייסבוק שזו בעיה לכשעצמה. וקפץ לי פוסט ישן על ילדה שנאנסה ונרצחה על ידי מחבל ליד הבית שלה ב2006.
ותמיד בלילה המחשבות שלי יותר פסימיות ועצובות כאלה. ויש לי ארבע בנות וזה הפחד הכי הכי גדול שלי בעולם.
איך אפשר לשחרר אותם קצת מהבית, כשהפחד הזה קיים. ולאו דווקא מחבל, אלא פשוט פגיעה מינית.. ועוד ליד הבית!
אמאלה. למה ילדה קטנה עברה את זה. והמחשבה המיידית על הבת שלי באותו גיל..
ובאופן כללי ובייחוד עכשיו אני חושבת למה העולם כ"כ אכזר?
כאילו מילא לפגוע באנשים במלחמה אבל למה ילדים, למה ילדים נחשפים לרוע הזה? ועברו התעללויות ורצח בדם קר?
ועכשיו הבנות שלי הגדולות רוצות להתחיל לחזור באוטובוס מבית ספר ואני באמת פוחדת.
ויצא מבולגן אבל זה בליל של מחשבות שלא מרפות.
ואשמח לקצת חיזוקים באמונה.. כי קשה לי.
)